על ידי יעל* » 02 מרץ 2015, 09:45
טוב, אחרי הרבה מחשבות החלטתי לפתוח את הדף הזה, ולשתף קצת מה שעבר עליי. למען האמת לא הוצאתי את הטלוזיה אלא לכתחילה לא הכנסתי אותה לבית בגלל כל מה שאפרט עוד מעט. אני מרגישה שהטלוזיה סותרת כל נסיון לחינוך טבעי, ואישית יש לי בעיה קשה עם הטלויזיה, וניסיתי להסביר את זה במה שכבר אכתוב.
חלילה איני מנסה להעביר ביקורת על מי שצופה בלטויזיה, גם אני עשיתי את זה במשך שנים. אלא הביקורת היא על התקשורת ועל מה שהיא מנסה לעשות. בכל מקרה, אשמח לתגובות ולדיון בנושא.
- חוסר תקשורת- אולי זה משהו שספציפית לי קשה, אבל יש בי זיכרון שטבוע עמוק עוד מימי הצבע שגרם לי כבר אז לשנוא את הטלויזיה בצורה עזה. אני זוכרת שדיברתי עם אמא שלי בטלפון וניסיתי לספר לה משהו וברקע הטלויזיה הייתה על פול וויליום ובקושי שמעתי את אמא שלי- ואז הבנתי, אפילו בשביל לשמוע את הסיפור שלי כרגע,קשה לה לסגור את הטלויזיה, אולי היא אפילו מציצה למסך הממכר תוך כדי הסיפור שאני מספרת לה. אז אולי זה כעס אישי שלי על ההורים שלי, אבל אני מרגישה שבכל פעם שאני מגיעה לבית הורי הטלויזיה גורמת לקצר בתקשורת ענקי ונוראי. הטלוזיה דלוקה ואז אין הרבה קשב אלי או לתינוקי שלי- יש בהייה מתמדת בטלויזיה, בהפסקת פרסומות אנחנו נחזור לסלון וקצת מתייחסים אלינו אבל גם אז, חלילה לרגע לא מכבים אותה או משתיקים את הקול. הקטנצ'יק קולט את המסך המהבהב ומתקרב אליו מטווח 0 מתעניין במה שמרצד לו מול העיניים. עזבו שגילו שהדבר הזה גורם לבעיות קשה וריכוז ולחוסר שקט אצל תינוקות וילדים (ובוודאי גם מבוגרים), זה פשוט כ כך סותר את הטבעיות שאני מנסה לחנך אליה, את הטבע, את המרחבים, את השקט והשלווה המקסימים שיש בטבע ובחיים. הכל רועש, חזק, מהיר, צבעוני במיוחד ואין לאף אחד שליטה על זה.
- פסיביות- ברגע שעובר לי מסך מול העיניים אני אפילו לא שמה לב וכמה שניות פשוט בוהה בו בחוסר מעש, ללא קשר לתוכן המופיע שם. כאילו זה מהפנט, ממכר, לא נותן לך לזוז. אתה כבר לא אקטיבי ומלא חיות- הטלויזיה שאבה אותך לעולמה, ולא משנה מה מופיע בה כרגע.לכן גם יש לי רגשות שליליים מאוד כלפי תוכניות ילדים אפילו חיוביות- הצילו! ילד צריך להשתולל לשחק לשמוח ולהנות, ולנוח כשהוא מתעייף- אני לא רוצה לסמם אותו עם מכשירים מרצדים שמהפנטים אותו ולא נותנים לו לזוז
- מוכרת שקר- אשלייה של אושר- הכל יפה ואסטתי. דוגמנית מגישה תוכנית ארוח ב6 בוקר נראית כאילו יצאה עכשיו מסלון כלות. היי בעלי, אל תסתכל, אני לא נראית ככה ב6 בבוקר, עם סימני שינה ובפיג'מה ותינוק שיונק ממני. והאמת שגם לא אראה ככה ב8 בערב אחרי יום שלם של טיפול בבית ובילדים. שלא נדבר על כל הגברים שלא מצליחים למצוא זוגיות או להתחתן כי הם מפנטזים על אשה שנראית כמו דוגמנית, אבל הם לא מוצאים. ונשים ונערות שמנסות להתקרב לאידיאל "יופי" שאי אפשר להגיע אליו
כולם רוצים להראות להראות יותר מושכים או יותר אסטתיים. אבל מה עם הפנימיות בחיים? למשל, בהרבה סדרות ילדים רואים זוג של אנשים או אפילו של בעלי חיים שמתאהבים זה בזה אהבה ממבט ראשון", "פשוט את כל כך יפה שאני רוצה להתחתן איתך", וזה לא הגזמה, תבדקו בכמה סדרות גבר ואשה נדלקים אחד על השנייה כי היא "שווה" "מושכת" "נראית טוב", אבל רגע, פעם שמעתם דיבור על הפנימיות, תכונות אופי? באמת שזה נדיר בתכנית בטלויזיה. "היפהייפיה הנרדמת" "סינדלרה" "אלאדין" וכן שאר תוכניות מצוירות- תמיד הדמות הנשית יפה ואסטתית במיוחד, ויש נסיך שמתאהב בהן ומציל אותן כי הן כל כך יפות ועדינות. רגע ולמכוערות אין זכות להתחתן ולהקים משפחה? לא בטלווזיה.
ותת סעיף- אשה כוחנית- איפה איפה יש תוכנית על אשה עדינה שמגדלת את ילדיה באושר ובשלווה? אף פעם לדמויות השוות אין ילדים וגם אין להן ממש חיי משפחה. כמה דוגמאות לכך- אולי מדובר בדוגמאות ישנות כי מבחינתי הזמן קפא בכל הקשור לצפייה בטלויזיה עוד כשהייתי בצבא- זינה, באפי, אלי מקביל, סקס והעיר הגדולה, ועוד ועוד.. כולן כוחניות, קשות, אין עדינות, אין ילדים, אין משפחה, מחפשות משהו שיעשה אותן קצת שמחות.
- מכניס פחדים לראש- חדשות- תינוק נחנק מנקניקיה, תינוקת נדרסה כשאביה נסע ברוורס, שריפה פרצה בבית מלון, גבר נרצח הערב בחדרה, היום הייתה תאונה מחרידה,ונהרגה משפחה שלמה, מחר יעלו מחירי הדלק, לפני יומיים טרפה חחית טרף מטייל בקזחסטן, אוטובוס מלא מטיילים התהפך בסקנדינביה, וילדה אחת עם תסמונת נוראית ואיומה מבקשת עזרה ממשרד הבריאות כי אין לה כסף לתרופה שתציל את חייה. זה שיש דברים שליליים בעולם זה ברור, אבל האם אני צריכה לקבל את זה לוריד בזמן אמת? שמתי לב שאנשים חיים את הטלויזיה במקום את החיים, מפחדים כל הזמן, נזהרים כל הזמן במקום לחיות. "שהוא לא יחנק" "שהוא לא ישרף" "שהוא לא ידרס" שהוא לא שהוא לא....די מספיק עם החרדה, תחיו את החיים האמיתיים.
- אלימות, רכילות, דיבור לא נקי- אנחנו מרגילים את הילדים לדיבור נקי וטהור, לכבד כל אדם, להתנהג בנימוס. לא מצאתי הרבה סדרות עם תכנים וערכים טובים ומתאימים לילדים, וגם לא למבוגרים. אני חייבת לציין שאפילו אני ובעלי שמדי פעם לפעם קובעים זמן נחמד ורואים ביחד המומינים, אנחנו מזדעזעים מהתכנים הסמויים והלא סמויים שאפילו תוכנית ילדים תמימיה מייצגת- הדמויות צוחקות זו על זו ללא הפסקה, מדברות רכילות אחת על השנייה, אפילו פעם סנורקה אמרה שהיא לא מתכוונת להתחתן כי היא רוצה להתעסק בדברים החשובים בחיים (מישהו אמר כומר מטיף לחיי נזירות?). ברגע ששמים לב לזה רואים כמה מסרים לא נכונים נכנסים לילדים שלנו במהלך הסדרות האלה. אבל אני רוצה שליטה מלאה על מה שהילדים שלי שומעים ורואים. אני לא רוצה סדרה שבה הדמויות צוחקות ללא הפסקה אחת על השנייה, גם אם זה כאילו ברוח טובה- אני לא רוצה שילדי יקראו אחד לשני טיפש גם לא בצחוק. כמו שאני לא צוחקת על התינוק שלי ועל בעלי, אני מצפה שהילדים שלי לא יתחנכו לצחוק ולדבר בצורה מזלזלת זה לזה- ואת זה ראיתי ללא הפסקה בתוכניות טלוויזיה.
- שליליות- האם יש הרבה סדרות עם מוטיבים חיוביים? הרי כשאין משהו שלילי זה לא מעניין, ולכן אין כמעט כתבות חדשות חיוביות, הרוב זה על הרוע והעוולה שיש בעולם- מה שמכניס אותנו להסתכלות שלילית על החיים- דופקים אותנו וגונבים לנו ומנסים לעשות לנו כך וכך. כל התכוניות עוסקות בכמה רע פה וכמה עוולות נעשות ואין כמעט חדשות נעימות וטובות- על אף שזה הרוב, כמו שכולנו יודעים- רוב האנשים ישרים ולא מנסים לגנוב אותנו ולרצוח אותנו. בנוסף, תוכניות הטלוויזיה מושתתות על שליליות כי אחרת לא היה על מה לעשות תוכנית- אף פעם לא מדובר על משפחה חמודה ונעימה עם ילדים מחונכים והורים אוהבים- תמיד יש שם מזימות ובגידות ואלימות, דיבור לא נקי. פשוט שום דבר ממה שאנחנו מנסים להראות לילדים. ובאמת, רוב המשפחות שאני מכירה חיות חיים טובים ונעימים ופשוטים, בלי תככים ומזימות, אז למה להראות כל הזמן צדדים נוראיים כאלה?
- רעש מתמיד- כשיש טלויזיה דולקת בבית, תמיד יש רעש בין אם מסתכלים בה ובין אם לא. זה גורם לרעש מתמיד בבית, ושוכחים אותה דולקת.זה גורם לבעיות ריכוז ולחוסר הקשבה וכמובן לרעש רקע שנמצא כל הזמן.
- מיניות- מיניות היא דבר כל כך אינטימי, אך בטלוויזיה הפל להיות משהו שכולם צריכים לראות. אנחנו מחנכים את הילדים לחינוך טבעי וטהור. לפני כמה שבועות ראיתי אצל ההורים שלי בטעות סצינה שגרמה לי לפחד איום ונורא- סצנת מין שתוך כדי האשה מוציאה סכין ורוצחת את הגבר. זה פשוט עירער את עולמי לזמן מה, ולא תגידו שאני ילדה קטנה, אני בת 26. אני רק חושבת מה דברים כאלה שאין לנו שליטה עליהם עושים על הילדים הקטנים שלנו? חוץ מזה כל פעם שאני אצל ההורים שלי – כמעט אין סרט בלי אלימות, זה קבוע שבלילה בעלי ואני שומעים מהסלון צרחות איימים של נשים נאנסות ונרצחות- זה כאילו חלק טבעי מהסרטים ואנשים יושבים ומסתכלים על זה כאילו מדובר בדבר נורמלי ולגיטימי לצפייה. אני מרגישה שזה ממש הורס את הנפש ואת העדינות, כמה זה מקהה אותנו וגורם לנו לחוסר רגישות נפשית, ואני מאמינה שבעקבות כך גם יחסנו לעוולות כאלה משתנה מתקהה בהתאם.
אני זוכרת שתמיד שנאתי את הסרטים הטיפשיים והמזעזעים האלה ולא רציתי להיות שותפה בצפייה בסרטים בהם נשים נרצחות (דבר שבשגרה בהרבה סרטים). מעבר לכך, לא מדובר רק ברצח, מדובר בצעקות על הורים, מורים, קללות, אלימות. ובכלל, למה שאכניס את דמיונו של איזה מופרע בקצה השני של העולם שאני לא יודעת מה עובר עליו ביום יום אל תוך ביתי ולמוחם של ילדי ושלי?
- הפיכת האשה לחפץ- נשים בעירום מנסות למכור דברים, סצנות מגעילות ונשים שעושות לי עיניים במטרה למכור מוצרים כאלו ואחרים, הלו גברתי, אני נשואה! ובכלל, אני בחורה, תעשי עיניים למישהו אחר. מי חשב על למכור חפצים לאשה כאשר אשה אחרת מסתכלת ישירות למצלמה ועושה פרצוף מגרה?
שלא נדבר על דוגמנים עם מבט רע וזדוני שמייצגים כאילו יופי, פשוט מעורר חלחלה.
המיניות היא כלי כל כך עדין ונעים שמביא ילדים לעולם והתקשורת הופכת אותו לדרך להשגת דברים ,מכירת חפצים, השגת אהבה ואהדה מאנשים זרים.
עוד דבר שקרה לא מזמן, תינוקי שלי יושב על אבא שלי והטלוזיה דולקת, אני אחוזת בהלה אך נרגעת כי התינוקי לא מסתכל לשם בכלל. לפתע מתחילה סצנה של מועדון חשפניות- נשים ערומות וזנותיות במיוחד מופיעות על המסך ואני אחוזת אימה לוקחת משם את הקטנצ'יק ובורחת לחדר אחר. לא יודעת למה זה לגיטימי שאדם מבוגר יצפה בדבר כזה, אבל למה תינוק צריך לראות סצנות של זנות ואלימות?
- מעוות את המציאות- פעמים רבות אנחנו חושבים דברים על ציבור מסויים, אנשים מסויימים, בגלל מה שהציגו לנו בטלויזיה. ובעצם, שום דבר לא אובייקטיבי בטלוזיה כי תמיד יש למישהו אינטרס כזה או אחר. נוכחתי לדעת שפעמים רבות שביקרתי במקום מסויים או פגשתי ציבור מסויים, המציאות שנגלתה לי הייתה שונה לחלוטין ממה שחשבתי עד כה בהשפעת הטלויזיה.
שלא תבינו, טלויזיה יכולה להיות כלי נהדר אם מכניסים לה תכנים טובים וטהורים, למשל אני ובעלי ממש אוהבים לצפות בסרטי טבע מרתקים וכן יש הרבה דברים שניתן ללמוד ולעשות עם הטלויזיה, אבל עד מישהו ירים את הכפפה ויבין שכרגע מדובר בגועל נפש בהתגלמותו, אני מסרבת להחזיק בדבר כזה בביתי או לצפות בה בכל מקום אליו אני אלך.
11בזבוז זמן- בעקבות כל האמור לעיל, אני לא מרגישה שיש חשיבות כלשהי בצפייה בטלויזיה ומעדיפה לחיות באופן מקסימלי וכשיש לי זמן פנוי לעשות דברים נעימים ומועילים אחרים.
טוב, אחרי הרבה מחשבות החלטתי לפתוח את הדף הזה, ולשתף קצת מה שעבר עליי. למען האמת לא הוצאתי את הטלוזיה אלא לכתחילה לא הכנסתי אותה לבית בגלל כל מה שאפרט עוד מעט. אני מרגישה שהטלוזיה סותרת כל נסיון לחינוך טבעי, ואישית יש לי בעיה קשה עם הטלויזיה, וניסיתי להסביר את זה במה שכבר אכתוב.
חלילה איני מנסה להעביר ביקורת על מי שצופה בלטויזיה, גם אני עשיתי את זה במשך שנים. אלא הביקורת היא על התקשורת ועל מה שהיא מנסה לעשות. בכל מקרה, אשמח לתגובות ולדיון בנושא.
[list=1]
[*] חוסר תקשורת- אולי זה משהו שספציפית לי קשה, אבל יש בי זיכרון שטבוע עמוק עוד מימי הצבע שגרם לי כבר אז לשנוא את הטלויזיה בצורה עזה. אני זוכרת שדיברתי עם אמא שלי בטלפון וניסיתי לספר לה משהו וברקע הטלויזיה הייתה על פול וויליום ובקושי שמעתי את אמא שלי- ואז הבנתי, אפילו בשביל לשמוע את הסיפור שלי כרגע,קשה לה לסגור את הטלויזיה, אולי היא אפילו מציצה למסך הממכר תוך כדי הסיפור שאני מספרת לה. אז אולי זה כעס אישי שלי על ההורים שלי, אבל אני מרגישה שבכל פעם שאני מגיעה לבית הורי הטלויזיה גורמת לקצר בתקשורת ענקי ונוראי. הטלוזיה דלוקה ואז אין הרבה קשב אלי או לתינוקי שלי- יש בהייה מתמדת בטלויזיה, בהפסקת פרסומות אנחנו נחזור לסלון וקצת מתייחסים אלינו אבל גם אז, חלילה לרגע לא מכבים אותה או משתיקים את הקול. הקטנצ'יק קולט את המסך המהבהב ומתקרב אליו מטווח 0 מתעניין במה שמרצד לו מול העיניים. עזבו שגילו שהדבר הזה גורם לבעיות קשה וריכוז ולחוסר שקט אצל תינוקות וילדים (ובוודאי גם מבוגרים), זה פשוט כ כך סותר את הטבעיות שאני מנסה לחנך אליה, את הטבע, את המרחבים, את השקט והשלווה המקסימים שיש בטבע ובחיים. הכל רועש, חזק, מהיר, צבעוני במיוחד ואין לאף אחד שליטה על זה.
[/list]
[list=1]
[*] פסיביות- ברגע שעובר לי מסך מול העיניים אני אפילו לא שמה לב וכמה שניות פשוט בוהה בו בחוסר מעש, ללא קשר לתוכן המופיע שם. כאילו זה מהפנט, ממכר, לא נותן לך לזוז. אתה כבר לא אקטיבי ומלא חיות- הטלויזיה שאבה אותך לעולמה, ולא משנה מה מופיע בה כרגע.לכן גם יש לי רגשות שליליים מאוד כלפי תוכניות ילדים אפילו חיוביות- הצילו! ילד צריך להשתולל לשחק לשמוח ולהנות, ולנוח כשהוא מתעייף- אני לא רוצה לסמם אותו עם מכשירים מרצדים שמהפנטים אותו ולא נותנים לו לזוז
[*] מוכרת שקר- אשלייה של אושר- הכל יפה ואסטתי. דוגמנית מגישה תוכנית ארוח ב6 בוקר נראית כאילו יצאה עכשיו מסלון כלות. היי בעלי, אל תסתכל, אני לא נראית ככה ב6 בבוקר, עם סימני שינה ובפיג'מה ותינוק שיונק ממני. והאמת שגם לא אראה ככה ב8 בערב אחרי יום שלם של טיפול בבית ובילדים. שלא נדבר על כל הגברים שלא מצליחים למצוא זוגיות או להתחתן כי הם מפנטזים על אשה שנראית כמו דוגמנית, אבל הם לא מוצאים. ונשים ונערות שמנסות להתקרב לאידיאל "יופי" שאי אפשר להגיע אליו
[/list]
כולם רוצים להראות להראות יותר מושכים או יותר אסטתיים. אבל מה עם הפנימיות בחיים? למשל, בהרבה סדרות ילדים רואים זוג של אנשים או אפילו של בעלי חיים שמתאהבים זה בזה אהבה ממבט ראשון", "פשוט את כל כך יפה שאני רוצה להתחתן איתך", וזה לא הגזמה, תבדקו בכמה סדרות גבר ואשה נדלקים אחד על השנייה כי היא "שווה" "מושכת" "נראית טוב", אבל רגע, פעם שמעתם דיבור על הפנימיות, תכונות אופי? באמת שזה נדיר בתכנית בטלויזיה. "היפהייפיה הנרדמת" "סינדלרה" "אלאדין" וכן שאר תוכניות מצוירות- תמיד הדמות הנשית יפה ואסטתית במיוחד, ויש נסיך שמתאהב בהן ומציל אותן כי הן כל כך יפות ועדינות. רגע ולמכוערות אין זכות להתחתן ולהקים משפחה? לא בטלווזיה.
ותת סעיף- אשה כוחנית- איפה איפה יש תוכנית על אשה עדינה שמגדלת את ילדיה באושר ובשלווה? אף פעם לדמויות השוות אין ילדים וגם אין להן ממש חיי משפחה. כמה דוגמאות לכך- אולי מדובר בדוגמאות ישנות כי מבחינתי הזמן קפא בכל הקשור לצפייה בטלויזיה עוד כשהייתי בצבא- זינה, באפי, אלי מקביל, סקס והעיר הגדולה, ועוד ועוד.. כולן כוחניות, קשות, אין עדינות, אין ילדים, אין משפחה, מחפשות משהו שיעשה אותן קצת שמחות.
[list=1]
[*] מכניס פחדים לראש- חדשות- תינוק נחנק מנקניקיה, תינוקת נדרסה כשאביה נסע ברוורס, שריפה פרצה בבית מלון, גבר נרצח הערב בחדרה, היום הייתה תאונה מחרידה,ונהרגה משפחה שלמה, מחר יעלו מחירי הדלק, לפני יומיים טרפה חחית טרף מטייל בקזחסטן, אוטובוס מלא מטיילים התהפך בסקנדינביה, וילדה אחת עם תסמונת נוראית ואיומה מבקשת עזרה ממשרד הבריאות כי אין לה כסף לתרופה שתציל את חייה. זה שיש דברים שליליים בעולם זה ברור, אבל האם אני צריכה לקבל את זה לוריד בזמן אמת? שמתי לב שאנשים חיים את הטלויזיה במקום את החיים, מפחדים כל הזמן, נזהרים כל הזמן במקום לחיות. "שהוא לא יחנק" "שהוא לא ישרף" "שהוא לא ידרס" שהוא לא שהוא לא....די מספיק עם החרדה, תחיו את החיים האמיתיים.
[/list]
[list=1]
[*] אלימות, רכילות, דיבור לא נקי- אנחנו מרגילים את הילדים לדיבור נקי וטהור, לכבד כל אדם, להתנהג בנימוס. לא מצאתי הרבה סדרות עם תכנים וערכים טובים ומתאימים לילדים, וגם לא למבוגרים. אני חייבת לציין שאפילו אני ובעלי שמדי פעם לפעם קובעים זמן נחמד ורואים ביחד המומינים, אנחנו מזדעזעים מהתכנים הסמויים והלא סמויים שאפילו תוכנית ילדים תמימיה מייצגת- הדמויות צוחקות זו על זו ללא הפסקה, מדברות רכילות אחת על השנייה, אפילו פעם סנורקה אמרה שהיא לא מתכוונת להתחתן כי היא רוצה להתעסק בדברים החשובים בחיים (מישהו אמר כומר מטיף לחיי נזירות?). ברגע ששמים לב לזה רואים כמה מסרים לא נכונים נכנסים לילדים שלנו במהלך הסדרות האלה. אבל אני רוצה שליטה מלאה על מה שהילדים שלי שומעים ורואים. אני לא רוצה סדרה שבה הדמויות צוחקות ללא הפסקה אחת על השנייה, גם אם זה כאילו ברוח טובה- אני לא רוצה שילדי יקראו אחד לשני טיפש גם לא בצחוק. כמו שאני לא צוחקת על התינוק שלי ועל בעלי, אני מצפה שהילדים שלי לא יתחנכו לצחוק ולדבר בצורה מזלזלת זה לזה- ואת זה ראיתי ללא הפסקה בתוכניות טלוויזיה.
[/list]
[list=1]
[*] שליליות- האם יש הרבה סדרות עם מוטיבים חיוביים? הרי כשאין משהו שלילי זה לא מעניין, ולכן אין כמעט כתבות חדשות חיוביות, הרוב זה על הרוע והעוולה שיש בעולם- מה שמכניס אותנו להסתכלות שלילית על החיים- דופקים אותנו וגונבים לנו ומנסים לעשות לנו כך וכך. כל התכוניות עוסקות בכמה רע פה וכמה עוולות נעשות ואין כמעט חדשות נעימות וטובות- על אף שזה הרוב, כמו שכולנו יודעים- רוב האנשים ישרים ולא מנסים לגנוב אותנו ולרצוח אותנו. בנוסף, תוכניות הטלוויזיה מושתתות על שליליות כי אחרת לא היה על מה לעשות תוכנית- אף פעם לא מדובר על משפחה חמודה ונעימה עם ילדים מחונכים והורים אוהבים- תמיד יש שם מזימות ובגידות ואלימות, דיבור לא נקי. פשוט שום דבר ממה שאנחנו מנסים להראות לילדים. ובאמת, רוב המשפחות שאני מכירה חיות חיים טובים ונעימים ופשוטים, בלי תככים ומזימות, אז למה להראות כל הזמן צדדים נוראיים כאלה?
[/list]
[list=1]
[*] רעש מתמיד- כשיש טלויזיה דולקת בבית, תמיד יש רעש בין אם מסתכלים בה ובין אם לא. זה גורם לרעש מתמיד בבית, ושוכחים אותה דולקת.זה גורם לבעיות ריכוז ולחוסר הקשבה וכמובן לרעש רקע שנמצא כל הזמן.
[/list]
[list=1]
[*] מיניות- מיניות היא דבר כל כך אינטימי, אך בטלוויזיה הפל להיות משהו שכולם צריכים לראות. אנחנו מחנכים את הילדים לחינוך טבעי וטהור. לפני כמה שבועות ראיתי אצל ההורים שלי בטעות סצינה שגרמה לי לפחד איום ונורא- סצנת מין שתוך כדי האשה מוציאה סכין ורוצחת את הגבר. זה פשוט עירער את עולמי לזמן מה, ולא תגידו שאני ילדה קטנה, אני בת 26. אני רק חושבת מה דברים כאלה שאין לנו שליטה עליהם עושים על הילדים הקטנים שלנו? חוץ מזה כל פעם שאני אצל ההורים שלי – כמעט אין סרט בלי אלימות, זה קבוע שבלילה בעלי ואני שומעים מהסלון צרחות איימים של נשים נאנסות ונרצחות- זה כאילו חלק טבעי מהסרטים ואנשים יושבים ומסתכלים על זה כאילו מדובר בדבר נורמלי ולגיטימי לצפייה. אני מרגישה שזה ממש הורס את הנפש ואת העדינות, כמה זה מקהה אותנו וגורם לנו לחוסר רגישות נפשית, ואני מאמינה שבעקבות כך גם יחסנו לעוולות כאלה משתנה מתקהה בהתאם.
[/list]
אני זוכרת שתמיד שנאתי את הסרטים הטיפשיים והמזעזעים האלה ולא רציתי להיות שותפה בצפייה בסרטים בהם נשים נרצחות (דבר שבשגרה בהרבה סרטים). מעבר לכך, לא מדובר רק ברצח, מדובר בצעקות על הורים, מורים, קללות, אלימות. ובכלל, למה שאכניס את דמיונו של איזה מופרע בקצה השני של העולם שאני לא יודעת מה עובר עליו ביום יום אל תוך ביתי ולמוחם של ילדי ושלי?
[list=1]
[*] הפיכת האשה לחפץ- נשים בעירום מנסות למכור דברים, סצנות מגעילות ונשים שעושות לי עיניים במטרה למכור מוצרים כאלו ואחרים, הלו גברתי, אני נשואה! ובכלל, אני בחורה, תעשי עיניים למישהו אחר. מי חשב על למכור חפצים לאשה כאשר אשה אחרת מסתכלת ישירות למצלמה ועושה פרצוף מגרה?
[/list]
שלא נדבר על דוגמנים עם מבט רע וזדוני שמייצגים כאילו יופי, פשוט מעורר חלחלה.
המיניות היא כלי כל כך עדין ונעים שמביא ילדים לעולם והתקשורת הופכת אותו לדרך להשגת דברים ,מכירת חפצים, השגת אהבה ואהדה מאנשים זרים.
עוד דבר שקרה לא מזמן, תינוקי שלי יושב על אבא שלי והטלוזיה דולקת, אני אחוזת בהלה אך נרגעת כי התינוקי לא מסתכל לשם בכלל. לפתע מתחילה סצנה של מועדון חשפניות- נשים ערומות וזנותיות במיוחד מופיעות על המסך ואני אחוזת אימה לוקחת משם את הקטנצ'יק ובורחת לחדר אחר. לא יודעת למה זה לגיטימי שאדם מבוגר יצפה בדבר כזה, אבל למה תינוק צריך לראות סצנות של זנות ואלימות?
[list=1]
[*] מעוות את המציאות- פעמים רבות אנחנו חושבים דברים על ציבור מסויים, אנשים מסויימים, בגלל מה שהציגו לנו בטלויזיה. ובעצם, שום דבר לא אובייקטיבי בטלוזיה כי תמיד יש למישהו אינטרס כזה או אחר. נוכחתי לדעת שפעמים רבות שביקרתי במקום מסויים או פגשתי ציבור מסויים, המציאות שנגלתה לי הייתה שונה לחלוטין ממה שחשבתי עד כה בהשפעת הטלויזיה.
[/list]
שלא תבינו, טלויזיה יכולה להיות כלי נהדר אם מכניסים לה תכנים טובים וטהורים, למשל אני ובעלי ממש אוהבים לצפות בסרטי טבע מרתקים וכן יש הרבה דברים שניתן ללמוד ולעשות עם הטלויזיה, אבל עד מישהו ירים את הכפפה ויבין שכרגע מדובר בגועל נפש בהתגלמותו, אני מסרבת להחזיק בדבר כזה בביתי או לצפות בה בכל מקום אליו אני אלך.
11בזבוז זמן- בעקבות כל האמור לעיל, אני לא מרגישה שיש חשיבות כלשהי בצפייה בטלויזיה ומעדיפה לחיות באופן מקסימלי וכשיש לי זמן פנוי לעשות דברים נעימים ומועילים אחרים.