על ידי הירושלמית* » 26 יוני 2011, 21:25
אנחנו עשינו קבלת פנים לבן בבית כנסת קונסרבטיבי בגיל חצי שנה. זה בי"כ שאנחנו מאוד מתחברים אליו, אין בו הפרדה בין גברים לנשים, נשים עולות לתורה גם כן וכו'. אחלה מקום.
חשוב לציין שיש לי יחס מאוד אוהב למסורת ישראל ואני עוסקת הרבה בקשר ובמקום שלי ביהדות. אפילו כותבת על זה
בלוג
מצד שני, דווקא בגלל שטקסים זה דבר מאוד חשוב בעיני, הם צריכים לייצג את השקפת העולם שלי וערכי. אז לחתוך את הבן הפרטי שלי, הסתבר לי, ברגע שראיתי את ידית ההפעלה בסקירת מערכות, הוא כנראה לא משהו שיתחשק לי לעשות. ואכן - חיכוכים אינסוף עם הבנזוג, בכי, מריבות, הרבה אנרגיות שליליות. בסוף עקרונית הסכמתי למול ומאז (הילד בן שנה ושמונה) הבנזוג עדין מטפל בענין...
בכל מקרה, רצינו לעשות קבלת פנים וגם היה ברור לנו שאפילו אם היינו מלים, היינו מפרידים בין החיתוך לארוע וגם לא יכול להיות שלאחותו הגדולה עשינו ולו לא
הרב לא ממש שאל מה מצב הבולבול שלו - הוא ידע שהיינו חלוקים בדעותינו מאוד-מאוד לפני הלידה והשתדל לא ממש לשאול מה קרה בסוף. אבל עשינו טקס ברוח מאוד יהודית ולדעתי מאוד יפה ומרגש. כאן אפשר לקרוא את מה שהיה בטקס ואת ההסברים למה עושים מה שעושים (הוצאתי הרבה רעיונות מהאתר של עיתים - הוא מקסים ומוצלח ביותר):
http://www.itim.org.il/?CategoryID=389& ... 033&Page=1
אנחנו עשינו קבלת פנים לבן בבית כנסת קונסרבטיבי בגיל חצי שנה. זה בי"כ שאנחנו מאוד מתחברים אליו, אין בו הפרדה בין גברים לנשים, נשים עולות לתורה גם כן וכו'. אחלה מקום.
חשוב לציין שיש לי יחס מאוד אוהב למסורת ישראל ואני עוסקת הרבה בקשר ובמקום שלי ביהדות. אפילו כותבת על זה [url=http://www.tzavpius.org.il/node/552.]בלוג[/url]
מצד שני, דווקא בגלל שטקסים זה דבר מאוד חשוב בעיני, הם צריכים לייצג את השקפת העולם שלי וערכי. אז לחתוך את הבן הפרטי שלי, הסתבר לי, ברגע שראיתי את ידית ההפעלה בסקירת מערכות, הוא כנראה לא משהו שיתחשק לי לעשות. ואכן - חיכוכים אינסוף עם הבנזוג, בכי, מריבות, הרבה אנרגיות שליליות. בסוף עקרונית הסכמתי למול ומאז (הילד בן שנה ושמונה) הבנזוג עדין מטפל בענין...
בכל מקרה, רצינו לעשות קבלת פנים וגם היה ברור לנו שאפילו אם היינו מלים, היינו מפרידים בין החיתוך לארוע וגם לא יכול להיות שלאחותו הגדולה עשינו ולו לא :-)
הרב לא ממש שאל מה מצב הבולבול שלו - הוא ידע שהיינו חלוקים בדעותינו מאוד-מאוד לפני הלידה והשתדל לא ממש לשאול מה קרה בסוף. אבל עשינו טקס ברוח מאוד יהודית ולדעתי מאוד יפה ומרגש. כאן אפשר לקרוא את מה שהיה בטקס ואת ההסברים למה עושים מה שעושים (הוצאתי הרבה רעיונות מהאתר של עיתים - הוא מקסים ומוצלח ביותר):
http://www.itim.org.il/?CategoryID=389&ArticleID=1033&Page=1