(-:

טוב, העתקתי לשם. האמת שהדף ההוא זקוק נואשות לעריכה. אני חושבת שאצלול פנימה.

הקיצור במקרה הזה מעולה, כי יש פה תמונה מאוד ברורה של הכל. אחר כך יכול לבוא פירוט לגבי כל סעיף, אבל ה-OUTLINE פשוט נותן הכל.

בשמת, עקרונית אני חושבת שמשהו דומה צריך להיות כתוב בדף אישור לחינוך ביתי. אם כי היה רצוי לפרט עוד דברים על התהליך, כתבתי ממש בקיצור.

תודה יונת!! וואו, טיפים חשובים. ניגשת לעבוד

יונת, מה שכתבת פה - פנינה אפשר שהסיכום הזה יופיע בראש הדפים הטכניים? אלה שמדברים על איך להגיש אישור וכל הפרוצדורות?

קודם כל תצרי קשר עם מחלקת החינוך של המועצה/עיריה ותבקשי את קצין/ת ביקור סדיר. תגידי לו שאתם עוברים לחינך ביתי ושאת רוצה להתחיל את הפרוצדורה המנהלית הנחוצה. לא משנה אם הקב״ס תומך ועוזר או תוקף ומאיים (יש כאלה ויש כאלה) -- הנוהל לא תלוי בו. רק חשוב שהוא ידע, כי האיום שתשמעי מבי״ס זה שהם יספרו לקב״ס.

דבר שני, תשלחי מכתב לבי״ס ובו תגידי שאתם עוברים לחינוך ביתי ושאתם בקשר עם הקב״ס לצורך ההליך המנהלי. זה צריך להיות בכתב, כי הם אחראים לאיים עלייך אם הילד לא מגיע לבי״ס. מכתב על נייר מאפשר להם לכסות את ה... את עצמם, ולשחרר אתכם.

ההליך עצמו כולל כתיבת מכתב למנהל המחוז של משרד החינוך (עם עותק לקב״ס), שאת התוכן שלו תכף אפרט; אחר כך צריך להיות ביקור בית של המפקחת המחוזית על החינוך הביתי; אחר כך יושבת ועדה שמחליטה אם לאשר או לא; ובסוף אולי שולחים לכם אישור ואולי לא. ואם לא -- אפשר לערער.

המכתב עצמו צריך לכלול שלושה חלקים:

1. כל הפרטים הביורוקרטיים שלכם (שמות, גיל הילד, בי״ס שיצא ממנו, כתובת, ת״ז), צילומי תעודות הזהות של שני ההורים כולל הספחים, וחתימות של שני ההורים.

1. פיסקה קצרה שמסבירה למה אתם בוחרים בחינוך ביתי. אין תשובה נכונה אחת לשאלה הזאת, אבל יש תשובות לא נכונות: לא מאשרים בקשות על רקע סכסוך או בעיות בבי״ס. אז תחשבו על ניסוח שיאפשר להם לאשר לכם.

1. תוכנית לימודים ודרכי הערכה. כלומר: מה אתם מתכוונים לעשות ואיך תדעו שהילד לומד. גם כאן יש מגוון גדול, ואני מציעה פשוט לכתוב מה שאתם מתכננים לעשות בלי לנסות להתאים את זה למה שאתם מנחשים שהם מצפים.

לא כתבת באיזה מחוז את, אבל האמת שזו עצה שטובה לכל המחוזות ולא רק למחוז דרום:
אני ממליצה לשמור מחברת מסודרת עם תעוד של כל האינטראקציות עם המערכת. לכתוב בקצרה מתי דיברתם עם מי, וסיכום קצר של מה שנאמר, מה שלחתם ומה שלחו לכם. זה בעל ערך רב אם צצות בעיות שצריך להביא בפני צד שלישי.

אגב, גם הקב״ס וגם מנהל בי״ס אמורים להגיד לכם שהילד חייב ללכת לבי״ס עד שמגיע אישור בכתב. זה יכול לקחת חודשים רבים, בהנחה שהכל עובד כמו שצריך. למיטב הבנתי, אנחנו ההורים מחויבים לפעול לטובת ילדינו יותר מאשר לטובת הניירות של משרד החינוך, ולכן אני מציעה שאת השיקולים שלך תעשי בהתאם לזה.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום חברים. אני שומרת על אנונימיות כי זה הכל טרי.
הבן שלי בכיתה ח'. עד כיתה ו' הוא היה בדמוקרטי ואז כל השכבה המגובשת שם התפרקה והוא בחר להמשיך לחטיבה בבית הספר הממלכתי ביישוב. בחירה שהתבררה בדיעבד כטעות.
עכשיו אני שולפת אותו משם כי כלו כל הקיצין.
ותוהה מה צריך לעשות מבחינה פרוצדורלית.
עצות תתקבלנה בברכה.

שלום לבני הנוער והוריהם,
במהלך שנת הלימודים (בחינוך הביתי) הבאה עלינו לטובה, יתקיים באיזור הרצליה מפגש שבועי בן שעה וחצי (בבוקר)
עם הסופרת אשכר ארבליך בריפמן (מחברת הסדרות ווינטר בלו ילדת פיות, אמרלד ילדת פיות, כוכבים נופלים, יום שלישי בארבע וחצי, הגבעה הירוקה ועוד ועוד).
אשכר מקיימות סדנאות כתיבה יוצרת מוצלחות מאד ומהנות לבני 9-15.
במהלך השנה שעברה השתתפה ביתי בת ה-11 בחוג כזה שהתקיים בחיפה, והתמידה בו למרות הנסיעה הארוכה.
היה כל כך מוצלח, שהחוגים התרחבו גם לאיזור שלנו.
לפרטים והרשמה ניתן לפנות אלי 0523-294304
או למייל [email protected]

קול קורא לבני נוער בגילאי 14-15: תלמידי ביה"ס הפתוח ברחובות ,בניהם גם בוגרי החינוך הביתי, הגישו עצומה למשרד החינוך בבקשה לפתוח בשנה"ל הקרובה כיתת תיכון המשך לביה"ס הפתוח ברחובות. עד היום היה רק יסודי וחטיבה.(רוב הבוגרים בקהילת החינוך הביתי באזור רחובות רבתי הצטרפו לקהילת ביה"ס). ראש העיר מעכב את האישור בגלל מיעוט הרשמה. אם אתם מכירים או יודעים על נוער בגילאים האלו שישמחו להצטרף ליוזמה, בחיית העבירו להם את המידע.
ילדי ביה"ס הפתוח ברחובות משמיעים קולם בדרישה לאשר המשך לימודי תיכון במסגרת הקהילה. עיזרו להם להדהד את המסר עד אוזניהם של מקבלי ההחלטות.בסרטון באזר שאירגנו לגייס תמיכה .
9WmKzh]סרטון הבאזר-פנייה לראש העיר רחובות tI[/po]-g
1bdriwI]דף הרשמה ivrUSVIeGa08h8UqjOH0M39HDCiF5FBo1s4k[/po]/viewform
עצומה- דרך עוצמתית להשפיע שמעצימה את הילדים
קבוצת פייס: תיכון בשיטה שלנו!- מצמיחים תיכון פתוח ברחובות

חשבתי שבמקום להתבחבש עם בחינות בגרות אקסטרניות, אפשר ללכת ישר על תואר באוניברסיטה הפתוחה. מישהו מנוסה עם נוער בגיל תיכון?
כן, הבת שלי. התחילה בגיל 14 (המינימום שאפשר). אמורה לסיים את התואר בשנה הבאה (כשתהיה כביכול בי"ב). בינתיים מצטיינת וגם נהנית.

השאלה היא, האם יש כאן נוער או הורים לנוער שהצליחו במשימה? אשמח לשמוע מנסיונם

אכן אפשר. מה השאלה?

חשבתי שבמקום להתבחבש עם בחינות בגרות אקסטרניות, אפשר ללכת ישר על תואר באונברסיטה הפתוחה. מישהו מנוסה עם נוער בגיל תיכון??

גילי,
כל אחד עושה את מערכת השיקולים שלו ומחליט מה יותר חשוב לו ממה.
לי חשוב לזמן לבתי המתבגרת חברה קרובה במרחק הליכה קרוב מספיק שאינו מחייב נסיעה שלה ו/או הסעות שלי
מספיק חשוב,כדי שאעלה כאן את הסוגיה שתהיה רלוונטית שוב אולי לעוד משפחות עם מתבגרים/ות בחינוך ביתי
ולעבור דירה או להחליף תעסוקה יכולים להיות אחלה הרפתקאה להורים שמחליפים קידומת וחשקה נפשם ב "קריירה שניה"
החיים כאן קצרים,למה לא לממש פנטזיות?

לשאלתך, גילי, של "איך מגשרים על הכל" -

מאז הוקם האתר, נהיה מובן לאנשים שעדיף לחיות בקהילה, במידה כזו או אחרת של קירבה.
היו הרבה דיבורים על "טוב, אז בו או נגור יחד. מי בא?"
בכל דיון כזה, כשירד לפסים קונקרטיים, מה שהכריע, זה כל מיני שיקולים של איפה אנשים רוצים לגור - בד"כ משפחה/פרנסה, והיתה תחושה שלא ניתן להתאסף כמה משפחות יחד, כי כולם אינדיבידואלים (את מכירה את הקטע ממונטי פייתון? "- כולנו אינדיבידואלים! - אני לא!")

בכל זאת, מפה לשם, אנשים כן עשו שינויים של מקום מגורים (לפעמים זה כלל החלפה של מקום עבודה), והצטברו מספר קבוצות חנ"ב שכן מרוכזות גיאוגרפית באופן יחסי.
למשל - אנחנו עברנו דירה במרחק קטן יחסית, למקום שענה על כל האילוצים שלנו.

יש מישהו על הקו.
הרעיון אכן נשמע נהדר אך כנראה רק ברמה התיאורטית.
אני אשמח לכזו קהילה, שיש ילדים "מקיר לקיר" כמו בשבט מרוחק וקדום, בו הילדים מתרוצצים יחד כקבוצה רב גילאית ונהנים מהחיים.
יחד עם זאת, המיקום הגיאוגרפי כנראעה יהווה בעיה עקרונית מפני שאנשים רבים רוצים/לא רצים לגור במקום מסוים ולעקור ולעבור למקום אחר הוא לעתים בעיה.
אני למשל מאד רוצה להישאר קרובה להוריי - פיזית ונפשית - ולכן מעבר דירה רחוק מהם לא בא בחשבון מבחינתי.
ועוד לא דיברנו על עבודה.
איך מגשרים על הכל?

שלום שלום

מזה זמן רב מעסיקה אותי המחשבה על חיי קהילה שתתן מענה חברתי לילדיי (ולי...)
מטרידה אותי העובדה שמרבית קשרייה החברתיים של בתי המתבגרת (בת 12 עוד מעט) ,מתקיימים ביומיום בתקשורת וירטואלית
היא מבלה הרבה שעות מול המחשב בשיחות בסקייפ/מייל/בבאופן צעיר עם בני נוער נוספים בחינוך ביתי
אז נכון שאחת לחודש יש מפגש פנים אל פנים של קבוצת נערות כמוה-בגילה ובחינוך ביתי, ונכון שיש את פארק הירדן ונכון שאנחנו מטיילים פה ושם ויש הזדמנויות למפגשים חברתיים (יש כל שבוע באזורנו,אבל לא מגיעים בני נוער,רק קטנים יותר),אבל זה לא זה.
אני מפנטזת על חיים במקום שבו חבריה וחברותיה של בתי יגורו בשכנות,דלת מול דלת, חיים פשוטים,בלי נסיעות שמבזבזות דלק-משאב יקר ומתכלה שמזהם את העולם שלנו. חיי חברה של "שכונה".
היות ואין לה חיבור עמוק עם בני נוער "רגילים" בסביבתה הקרובה(היא כן הולכת לפעמים לפעילות תנועת הנוער,אבל אין חיבור אמיתי ועמוק)הייתי רוצה לזמן לה ולכולנו מציאות אחרת
אני הרי מאמינה כל כולי שיש ביכולתי לברוא לעצמנו את המציאות שמתאימה לנו
הפנטזיה הזו מתחברת לי להבנות חדשות שאני מפנימה בקשר לחיים בעידן הבא שבו כל התקשורת תהיה אוויררית-יענו טלפטית וכאלו
והיום (1/1/2011) זה התחבר לי לאיזה מייל שקיבלתי על חרם על החברות הסלולאריות שתביא לקריסה של כל מערכות התקשורת הישנות
(אם ברגע אחד כולם יתקשרו,המערכת תקרוס)

בקיצור: אני רוצה להזמין עוד הורים/אימהות/חברים/שותפים לדרך שיש להם מתבגרים בבית בחינוך ביתי ורוצים וחולמים על חיי קהילה
בואו נעשה "שלוש ארבע ו..." ונבחר לגור בשכנות ולעזור אחד לשני ולחיות אורח חיים בר קיימא ביחד
תוך עזרה הדדית ויחסי קירבה ושכנות טובה,אבל עדיין עם מרחב פרטי אישי-משפחתי

מתוך חיפוש של הרבה שנים,אני מתפקסת על ההבנה שמקום כזה ייטב אם יהה מושב חקלאי- כך יש גם מספיק אדמה לעובדה ולשומרה,גם חיי קהילה,אבל ללא המנגנון השמרני והאינטנסיבי מדי שיש בקיבוץ (כמו שיש בנווה איתן). במושב כל אחד חי לעצמו בעצמו,אבל אם נתקבץ כמה משפחות יחד-נוכל ליצור לנו קהילה קטנה בתוך הקהילה הרחבה יותר. יש חיים במשך היום-חקלאים,בע"ח סביב,אוכלוסיה מבוגרת,אימהות לקטנטנים , ולא עיר רפאים כמו שיש בחלק גדול מהיישובים הקהילתיים: כולם יוצאים בבוקר וחוזרים בערב ,כשאנחנו כבר לקראת סיום היום.
פתוחה לרעיונות והצעות חדשות . וגם להזמנות: אני גרה כרגע במושב רם און,תענכי"ם,עמק יזרעאל, ויש כאן יופי של קהילה,בסיס איכותי ומצויין להתקדם איתו (רק אולי לא זול מספיק כמו שהייתי רוצה..). סביב התענכי"ם יש מושבים "מוזנחים" שם אפשר למצוא אפשרויות דיור יותר זולות,אבל ללכת לבד-לא מתאים לי. רק את נבוא יחד ונחיה בשכנות,כקבוצה

יש מישהו על הקו?
הלו?

אשמח לדעת עלוןיות
להרבה משפחות העלות היא המשמעותית

אנו שמחים לבשר על פתיחת קבוצת נוער ארצית חדשה של שומרי הגן

בשבטים העתיקים כאשר נער או נערה היו מגיעים לגיל בו הם עמדו להפוך להיות כאחד או אחת מהבוגרים בשבט- הם היו עוברים מסע חניכה שהיה מאתגר אותם ומלמד אותם את מה שהם היו צריכים לדעת על החיים בשבט ועל עצמם.
במפגשים נלמד ונעמיק במיומנויות הסיירים האינדיאנים, ונלך בעקבות מסעות החניכה של השבטים העתיקים מילדות לבגרות.

נלמד את היער. נמצא צמחי מאכל ומרפא, נכין כלים מעץ ומצור , נקלע סלים, נדליק אש ללא גפרורים , נבנה מחסות , נלמד גששות , התגנבות, הסוואה, מבוא לצייד, הכנת מלכודות, הקשבה, התבוננות וחיבור.

נישן בחוץ, נשב סביב המדורה, נספר סיפורים, נשיר שירים, נבשל אוכל מעולה, ועוד...
נלמד להכיר לעומק את עצמנו , אחד את השני ואת היער.

הקבוצה מיועדת לבוגרי הקבוצות הצעירות של שומרי הגן וכן לנערים ונערות חדשים המגלים עניין להצטרף ( נוער 12 עד 14).

הקבוצה תפגש בתדירות של פעם בחודש לסופ"ש (או חמישי- שישי) ובאיזורים שונים בארץ.

לפרטים נוספים ולהרשמה:

אלון- 0528-445234, 077-3451581
alongorfil at gmail dot com

שירה- 054-7416070
shirabarhoka at walla dot com

• אתם מוזמנים גם להיכנס לאתר שלנו: www.shomreihagan.org.

בשביל הבת שלי, יום אחד מתאים. היא עדיין לא מוכנה ללינה.
בעיקרון היא פנויה בימי שלישי ושישי-שבת.
אבל רק אחרי פארק הירדן.

נשמע אחלה
כל יוזמה ברוכה

שלום

אני רוצה לנסות ולחדש את המפגשים הארציים של הנוער.

החלטתי להציע משהו שמאוד מעניין אותי לעשות.
מי שירצה יצטרף...

אני מזמין ליומיים בירושלים. כור מחצבתי.
ביומים אלה, אני רוצה ללוות את המשתתפים בסיור לאן שמעניין אותם.
הכוונה שלי היא לפגוש את האנשים והמקומות שמספרים סיפור.
אם זה סנדלר מנחלאות
בונה כינורות מרחוב הנביאים
חנות יד שניה קהילתית ברחוב ברזיל
מסעדת הפתיליה במחנה יהודה

את הלילה חשבתי להעביר בקומונה של גרעין דבש. זה פרויקט שהייתי ממקימיו ועבדתי כמנחה של הקבוצה.
אני מאמין שיהיה לשתי הקבוצות הרבה על מה לדבר.

אם יומיים זה מעל הפופיק לרובכם אבל יום אחד אפשרי אשמח לדעת זאת.
אם ישנה התעניינות אמשיך לקדם את הדברים.

מי יתן ונרגיש בטוחים שמגיע לנו ביטחון.
עדיאל
(:
[email protected]

תודה ליוזמות ולמארגנות וכמובן לרונית המארחת
הבת שלי מאוד נהנתה ונשמח להיפגש בפארק הירדן.
אני לא בטוחה שיש לי כל המיילים של כולן. ממש נשמח להמשיך לקיים מפגשים לעתים קרובות!

גם אנחנו נהננו מאוד!

מרגש שדברים כאלה קורים.

שלום לכל האמהות והנערות באשר הן.
יש לנו כאן, בקבוצת רחובות גזר, חוג שומרי הגן שמתקיים פעם בשבועיים בימי שני בבוקר.
יש בחוג שש קבוצות גיל מגיל חמש עד חמש עשרה. אחת הקבוצות מיועדת לילדים מגיל עשר ומעלה (כרגע כ 15 ילדים) והקבוצה הבוגרת ביותר מגיל שתים עשרה עד שש עשרה (כרגע כ 12 נערים).
אני מזמינה את מי שלא מפחדת מנסיעות, להגדיל את קבוצת הנוער ולהגיע למחלף שער הגיא פעם בשבועיים למפגש קסום של שלוש שעות חוג ועוד כמה שעות שרוצים שהייה ביער, הכנת פויקה בחורף (המון סירים) וסלטים משותפים בקיץ ויצירת שבט קטן.

לעוד פרטים כיתבו אלי: [email protected]

תודה ליוזמות ולמארגנות וכמובן לרונית המארחת. איילה מאד נהנתה. נשמח להפגש בפארק הירדן.

משום מה כתובת המייל שלי לא צלחה את הכניסה לרשימה שנועה כהנא הכינה,כך שאין לי את המיילים של כולכן
אולי מישהיא רוצה לשלוח לי במרוכז את הכתובות של כולנו?
תודה

תודה לכולכן,אימהות ונערות

בתי נהנתה מאד מאד
זה מסוג הדברים שגורמים לך לתפוס את עצמך ולמלמל: "איך לא עשינו את זה קודם"...

טוב,ניפגש בפארק הירדן

להתראות
נעמה

איזה יום נפלא הייה!
הבנות הקסימו אותי. כל אחת ואחת וכולן ביחד.
צבעון יפה ומזג האויר מושלם
תודה גדולה לרונית ולכל המשפחה, לכל הבנות.
הייה כיף מאד!

האם בני נוער שלא מן החינוך הביתי יכולים גם...

לדעתי אפשר להשאיר בידי הבנות את האחריות לתחום הקולינרי
אחלה רעיון, אך בואו נשאיר את זה ברמת האוכל הקר (סלטים, מצרכים לכריכים וכדומה).

החלטתי שאני רוצה להיות זמינה ונוכחת למקרה הצורך, ובכל מקרה לא קל לי עם ארגון (קצת לחוצה..) לכן אני מעדיפה להשאיר את מפגש האמהות והאחים/ות לפעם אחרת...

איילה גם תגיע. יש לי בעיה להחזיר אותה. מישהי אולי חוזרת דרך כרמיאל?
בכיף אחזיר את איילה.
יש לך הטלפון שלי? בואי נתאם?

אני גם יכולה לעבור דרך עפולה. אפשר לעלות בצומת קדרים על ה-842 לעפולה ומשם אוטובוס ליישוב שלכם (אם יש כזה בערב בכלל) אבל האמת, לא הייתי מתחילה את ההיכרות עם האוטובוסים הבינעירוניים דווקא בנסיעות בשעות מאוחרות...
אני צריכה להגיע לכביש החוף, אני יכולה דרך עפולה-ואדי עארה באותה מידה.

איילה גם תגיע. יש לי בעיה להחזיר אותה. מישהי אולי חוזרת דרך כרמיאל?

ארוחת צהריים שיישאר ברמת הפיקניק (סנדוויצ'ים וכאלה)?
אני בעד.

מה דעתכן, שאפנה את הבית באותו יום, או אשאר?
אנחנו נדאג שיהיו הרבה פירות. לגבי ארוחת צהריים שיישאר ברמת הפיקניק (סנדוויצ'ים וכאלה)?
ומה עם ארוחת ערב ?

אני לא קיבלתי אזהרה מבתי (-: אבל כבר דיברנו על זה וברור לגמרי שהיא לא רוצה אותנו בסביבה (אני צריכה לבוא עם אחיה הקטן, הרי אשאר בסביבה כל היום עד שנחזור הביתה). יש לי חברים בסביבה שרק מחכים שאבוא סוף סוף.
אז פשוט ניפגש בכניסה לצבעון ב-11 בבוקר?

אני אשלח את בתי עם: מחצלת קטנה (היחידה שיש לנו), מים ואוכל. היא תביא משחקים ועניינים, יש לה תמיד בתיק.
לגבי ארוחת צהריים: אני יכולה לתת לבת שלי אוכל שהיא תנשנש במשך היום, אבל אין לי אפשרות לסחוב סירים או משהו מתל-אביב, כי אם אביא משהו כזה, אף ילד שלי לא יאכל מזה...

בתי צבעון בנויים בתוך הטבע פחות או יותר כך נראה אחרי ביקור אחד במקום. נראה לי שיש שם פינות בהן אפשר לשבת על הסלעים מתחת לעצים.או ללכת סביב גדר המערכת.
(די מדמיינת כי אני במוצאי מהאזור הקרוב)
אני חושבת על סוג של פיקניק. אפשר להתייעץ עם הבנות

1. כל בת תביא משחק קופסא או שניים שהיא אוהבת
2. כל בת תכין משחק חברתי או שניים שהיא אוהבת
3. כל בת תכין או תביא או תחשוב על משהו משותף שהיא אוהבת כי אולי מישהי יש לה דבר אחר ממשחק קופסא או משחק חברתי
4. אפשר לקבוע שעה לארוחת צהריים איתנו או לציידן במזון ומשקה ותאכלנה מתי שתרצנה (צאנה צאנה הבנות וראינה...)
5. כל בת תביא שמיכה לשבת עליה
6. אני מוכנה למשל להשאר בסביבה. ספר ותרמוס ואני מסודרת.

אפס חמש ארבע שבע חמש שמונה שש שש שלוש שלוש

אני ב אפס שבע שבע -3354006 , 052-4670045. naama
אני אישית קיבלתי אזהרה מבתי שמא אעיז להתקרב או להתערב במשהו
אז אני לא אהיה שם , אבל אתן מוזמנות להתקשר,אולי נתאם משהו יחד

נראה לי שיפה להיות בחורש
אופס, מעולם לא הייתי בצבעון. מה זה החורש? מה התוכנית? האם נביא את הבנות (כולן בנות (-: ) ונלך לדרכנו עד שצריך לאסוף אותן או מה?
הייתי רוצה גם פרטי קשר, כגון טלפונים של האמהות האחרות.

הזמן והמקום טובים.
מה מי מו? זאת אנחנו יכולות לחשוב כאן.
נראה לי שיפה להיות בחורש.

יש לכם המייל שלי?
אני רוצה לקבוע עם פירוט: מה מי מו, איפה נפגשים. 11 זה טוב כמובן.

אז נקבע ל 11:00? שתוכלו לסוע בלי לחץ...

_אם כך,יהה זה יום שלישי יום המפגש 14/9
סבבה,אז כבר 4 נערות: של בשמת,דגנית,רונית ונעמה_
אנחנו יכולות להגיע מתישהו בבוקר ולחזור באותו ערב - זו נסיעה של שעתיים לכל כיוון בשבילנו... לא מאמינה שנוכל להגיע לפני 10 בבוקר...

פארק הירדן זה חזון אחרית הימים לילדים בחינוך ביתי (שלי לפחות). שווה להגיע
יש מספיק זמן יחד לאפשר לקשרים להירקם באופן טבעי בקצב שנכון לילד/ה,בסביבה ידידותית ומהנה
אני מציעה לארגן מעגל בני נוער ביום חמישי בערב 7/10, יש?

אם כך,יהה זה יום שלישי יום המפגש 14/9
סבבה,אז כבר 4 נערות: של בשמת,דגנית,רונית ונעמה
שעה?
בתי רוצה להתנסות באוטובוס בדרך חזרה,יש מצטרפות?
הלוך לא רלוונטי כי אנחנו נהיה באזור יום קודם

יוזמה ברוכה בזמן ובמקום
כל הימים טובים. איך אפשר לעזור עוד?
בקשר לפארק הירדן - בשבילנו זה לקפוץ למיים הקרים (כן כן תרתי משמע) עוד אין לי יומן של אבל לאירועים מיוחדים אפשר להתגמש תמיד.

הבת שלי יכולה אך ורק ביום שלישי ה-14.9.

איזה יופי,שרית,אשרייכם...

שמעו-מציעה לא לתת ליוזמת המפגשים (בני נוער,עם עדיאל ) להתמוסס
חבל. המתבגרת שלי לפחות מאד נהנתה ולמה שלא נעזור ליוזמה הזו להמריא?...
לא צריך יותר מאשר דחיפה קלה. הם/הן כבר ימשיכו בלעדינו
מצד שני,ברורים המכשולים של הקושי לתאם משהו שמתאים לכולם והמרחק וכו"...


אז מה?...
קבענו שתי אימהות לשתי נערות מפגש ספונטני בצבעון בתחילת שבוע הבא הבא 13/14/15 בספטמבר
בין המיצרים (בין ראש השנה ליום כיפור...)
כל מי שרוצה להצטרף- יאללה,בואו. אם יש יום מועדף עליכם-תחזרו אלינו כי עוד לא סגרנו סופית (שני 13/9 שלישי 14/9 או רביעי 15/9 )
אנחנו נסע בכל מקרה,אז אפשר לנסות לשלב הסעה יחד (בתי גם הביעה נכונות לנסות לסוע באוטובוס,אז אולי יחד עם עוד חברה זו תהפוך להתנסות/הרפתקאה מעצימה, אולי בחזור)

מניחה שמפגש משמעותי יווצר באופן טבעי בפארק הירדן
רק חושבת ששווה לעזור לעשות את ההשתדלות שלנו בחיבורים לפני/אחר,כדי להניע את הקבוצה קדימה

מציעה לקבוע יום ושעה למעגל "מתוכנן" של בני נוער בפארק הירדן ( 3-17/10),כדי שהמשפחות תוכלנה להתפקס על הגעה סביב המועד שנקבע ולתאם גם עם עדיאל. אם למישהו יש יום מועדף-כתבו כאן וננסה להשתמש בפורום הרחב כאן כדי להגיע למועד מתאים

מה דעתכן?

שנה טובה

בעיניי זה הדבר הכי מרגש בחינוך הביתי. הרגעים האלה שבהם הילדים גדלים בהדרגה ומתחילים לתרום לחברה.

בן 12 קם בבוקר והחליט אני רוצה בקרים אחרים/שונים ממה שהיה עד כה
אז הבוקר הלכנו לספריה שוחחנו עם המנהלת ו...
והבן יתחיל בעצם כבר התחיל היום להתנדב
הוא אחרי על הפייסבוק מעלה תמונות, כיתובים, משתף עוד חברים
יוצר למעשיר את הרשת החברתית של הספריה בעיר.
היה שם למעלה משעתיים
כשחזר שאלתי "נהנת"?
ענה : " לא יודע, אבל הרגשתי הרגשה מיוחדת, לעשות דברים שהם לא ידעו ואני למדתי אותן"
שבוע הבא הוא יגיע יצלם יעלה לפייסבוק ועוד
גדל לי הילד

מי זאת אמא של איילה מהמפגש?
אנא כתבי לי בדף הבית שלי. תודה.

כל מי שרוצה להתעדכן במה שקורה עם המפגשים בצורה שוטפת מוזמנ/ת לשלוח מייל לנועה ולהכנס לרשימת התפוצה!
noa.kahana ב ג'ימייל
תודה

היה מדהים! ממש!

הן כל כך מקסימות. רגישות ואינטילגנטיות. היה לי לעונג.
משחקי הכרות, מישחקי זוגות - לא הייתי צריך לעשות כלום. הן עשו הכל בעצמן.
הדבר החשוב ביותר שהיה שם היה הצורך שלהן במפגש משותף. מפגש שהוא רק בשבילן. מפגש שאין בו אחים קטנים. מפגש בלי הורים. מאוד בלט שנענה שם צורך.

הרגשתי שהיתה נחוצה ההקשבה שלי.
עשינו שיחה על הדברים שמסקרנים אותנו. ניסיתי לכוון לשאלות שאנחנו שואלים את עצמנו מתוך עצמנו. השאלות שגורמות לנו לשקוע בהרהורים ולשכוח איפה רצינו לשים את הקופסה ולמה פתחנו את המקרר...
כל אחת העלתה שאלה. שאלות מדהימות כמו פרחים של חמניות! שאלות שמתפתחות לשאלות פילוסופיות, מדעיות, סוציולוגיות והיסטוריות.
ביקשתי מהן להתבונן בעניין שעולה מהשאלות של האחרות. בלי לתת תשובות. כך דיברנו על זה שיהיה ממש כיף לנסות לענות על השאלות האלה יחד. לחשוב על אסטרטגיות בכדי לענות עליהן. להרגיש את ההון האנושי שאנחנו.

הרגשתי שהיתה נחוצה הנוכחות הצעירה שלי.
שיחקנו. הכל היה מותר. גם לטפס על המתקן של הילדים "הקטנים".
הבנות רצו לבלות בסירות שבאגם. מאוד נהנתי לתמוך בהתמודדות שלהם עם האיש ה"עצבן" (כמו שהן כינו אותו) שבדלפק. בהתמודדות שלהן עם ה"חוקים" שהוא יצג (שהיו רשומים מעל הדלפק והטוו את דרכו). עלו שאלות על ביטוח ועל החלטות כספיות שלנו כאינדיוודואלים.
היתה לי חוויה מתקנת לטיולים שנתיים לאילת.
הרגשתי שצריך עוד.

עלה בצורה מפורשת צורך בעוד. עלה רצון לזמן ארוך יחד. הייתה התלהבות גדולה מהכיוון של להיות בבתים יחד.

עלה צורך בתקשורת באינטרנט. כל אחת מהמייל שלה ובפורום בסיגנון באופן.

מאוד מעניין אותי לדעת איך היה להן מעבר למה שאני הרגשתי מהן.

אני מזמין את כולם להתכוון לרעיון הזה – יומיים משותפים בבית של משפחה של אחת מהמשתתפות. מהשעה 11 בבוקר של היום הראשון עד 18:00 של היום השני.
אני חושב שכדאי להעלות עכשיו תאריכים ליולי. תאריכים ליומיים בבתים כשהמשפחה יכולה לצאת מהבית לזמן הזה. זה לא חייב להיות סופ"ש.
אני רוצה להציע את
18-20, 22-23 , 25-28 ליולי.

מה אתם אומרים?

עדיאל

הבת שלי הייתה שם והייה לה ממש כייף היא אמרה שזו הייתה חבורה של בנות מאוד טובה והיה לה כייף.
תודה למי שארגן את המפגש .
נשמח להשתתף בהמשך.

למרות שילדי לא היו
שמחה שהיוזמה תפסה תאוצה
והעיקר
שעלמות החן מאושרות

גם הבת שלי נהנתה מאוד ו מצפה בכיליון עיניים למפגש הבא .
תודה על היוזמה @}

לא היו בנים, אבל הם בהחלט מוזמנים למפגש הבא (-:
בתי חזרה בעננים. היה לה מאוד מאוד כיף והיא מצפה בכיליון עיניים למפגש הבא. הבנות החליטו באופן גורף וחד משמעי שהן רוצות שהמפגש הבא יהיה מפגש ארוך של יומיים. וזה לדעתי כבר אומר הכל... גם על הצורך העז שלהן במפגשים מסוג זה וגם על החוויה המשמעותית וההנאה שהיתה להם מהמפגש עצמו.

היו גם בנים?
לא.

מרגש לשמוע שהמפגש הצליח והחברי'ה מצפים למפגש הבא.
היו גם בנים?

גם כן כיף. ומה שנעמה אמרה
הבילוי בסבבה, אלא גם לעצם תחושת העצמאות-הנסיעה ברכבת,ההרגשה שיש לה מקום שהיא מרגישה בו שייכת לקבוצה שיש לה מכנה משותף רחב יחסית, מקום משלה בלי ההורים
והאח הגדול..
הגעתי מוקדם וקצת הפרעתי... והתרשמתי מהמקום הנעים והאוירה הזורמת
בתי כבר מדברת על המפגש הבא
תודה ליוזמות ולעדיאל

"כייף מאד" (יותר מפורט מכייף אחד,לא?)
זה מה שאני קיבלתי.

(טוב,גם עוד כמה סיפורים,אבל מטעמי פרטיות...)

עדיאל אמר שהיה מצויין. עדיאל?

יכולה לומר שעבורי היתה חשיבות לא רק למפגש הכייפי-ההיכרות עם חברות חדשות וישנות ,הבילוי בסבבה, אלא גם לעצם תחושת העצמאות-הנסיעה ברכבת,ההרגשה שיש לה מקום שהיא מרגישה בו שייכת לקבוצה שיש לה מכנה משותף רחב יחסית, מקום משלה בלי ההורים והאחים הקטנים.

תודה

"כיף".

(סליחה, זה מה שקיבלתי.. אבל נדמה לי שהיה.. כיף)

האם יש מצב שתשתפו איך היה גם את אילו שלא היו
אולי זה יעורר בהם רצון להצטרף

אמא ל2
אלו לא שאלות קשות מידי אלא פשוט שאלות שנשאלו.
אני בטוח שיצא לך ליצר מסגרת בחייך. אני בטוח שיצרת עבורה קווים.
אני מזמין אותך לתמוך במסגרת הספציפית הזאת ובקווים שלה.
עדיאל

מאה אחוז ותודה

שאלתי שאלות קשות מדי...?

כל החוט -
התכנון למפגש הוא להגיע, לשחק משחקי הכרות, לעשות מעגל שיתוף שיזרום לאן שיזרום ואז לסטלבט.
בזמן הסטלבט תהיה אפשרות למי שתרצה לעשות פגישות אישיות איתי, עם מילה או אחת עם השניה.
וזהו.
עדיף שאלות למייל -
adielshnior בג'מייל
הורות קלה
עדיאל

תודה בנות. לא הבנתי ממה הן יוצאות בדיוק? האם זה מפגש זורם כזה ומה שקורה קורה או אחר?
אני באמת רוצה קצה חוט כאן
ואין לי בעייה עם זורם ולא מתוכנן
עדיאל?

גם הבת שלי תצא בערך בשעה הזאת כי עליה לנגן בקונצרט.

הי דגנית, הבת שלי ועוד אחת יצאו בשתיים בערך כי יש להן משהו אחר כך. עדיאל אישר..

שאלה:
אולי מתוך כך שאני ובתי לא מכירות עדיין את המשתתפות - נראה לי שעד 17.00 זה הרבה זמן. נראה לי קצת ארוך מידי.
האם יש איזו תכנית שמחייבת מפגש באורך הזה? האם זה על פי רצונם של בני הנוער?
אנא האירו את עיני
תודה

תודה נעה על התיחסות. אני לגמרי מבינה את הרצון של ילדים בחברת בני גילם הרי בדיוק בגלל זה יצרתי קשר
מאד הזדהיתי עם הרצונות שנכתבו כאן ובתור אם לבנות בגיל 10-11 אני כמובן מחפשת פתרון הולם.
האם היוזמה של הורים של בני 14-15?האם כעת הרב בני 14-15?
אני מבינה גם שלא נרשמו מספיק למפגש הראשון וכתבת שיש ילדים רבים בגיל 11.האם יכול להיות שבסופו-של-יום הגיל למעשה בעיקר 11-12?
כמה "קהל" היה צריך בשביל להזיז בשנה את הרף?
ביתי בת ה-10 בוגרת יותר (ומעוניינת יותר במפגשים) מביתי בת ה-11 במובנים רבים ולא אוכל להסביר להן (או לעצמי) בהגיון שהגבלת הגיל נובעת מבגרות. זוהי אחת הסיבות שאני שוקלת שוב להוציא את בנותיי ממתכונת בית ספרית שמפרידה בין גילים.
האם לא מספיק לומר שאלה מפגשים למתבגרים, ושכעת יש בקבוצה בעיקר ילדים בגיל כזה וכזה ושכל משפחה תחליט אם זה רלוונטי עבור ילדיה? הרי הכימיה הבין-אישית היא שקובעת בסוף. בתודה.

ההגבלה לגיל 11 נבעה מהסיבה הפשוטה שהמפגשים הללו נועדו לבני נוער ולא לילדים. את יכולה לנסות לקרוא למעלה במעלה הדף את כל השתלשלות הדברים והדיון על הצרכים החברתיים של בני הנוער והצורך שלהם בחברת ילדים ובקבוצה בת גילם.
העניין הוא שהיינו צריכים להגביל את זה איפשהו, ושמנו לב שיש שינוי מהותי אצל הילדים בסביבות גיל 11. ישנה קפיצה בגיל, בבגרות ובצרכים החברתיים, יחסית לצעירים יותר. בתחילה ניסינו להגביל לגיל 12, אך מכיוון שישנם הרבה ילדים סביב גיל 11, היה לחץ מהקהל להוריד את הגיל. לכן הוחלט לבסוף להגביל לילידי 99 ומטה.
כתבת שבנותיך כמהות לחברה בוגרת יותר, העניין הוא שבני הנוער הבוגרים יותר (14-15), לא מעוניינים להגיע למפגשים בהם הילדים הם כל כך צעירים. את זה יש להם גם במפגשים האזוריים. הם מחפשים משהו אחר, יותר ייחודי לבני נוער בוגרים, ואת זה אנחנו מנסים לתת להם.
מקווה שהצלחתי להבהיר את העניין
שלומות
נעה

איזה יופי של יוזמה, מאחלת הרבה כיף.
יש לי שאלה, בתור מישהי עם 2 בנות בנות 11 ורבע ו10 ורבע, מדוע הגבלת הגיל נקבעה מגיל 11? הן שתיהן ירצו להשתתף וכמהות לחברה בוגרת יותר (ברוב המפגשים יש ילדים הרבה יותר קטנים פשוט) וזה ישים אותי במקום לא נעים מולן אם רק אחת תוכל לבוא.
אני מניחה שזה לא שרירותי והייתי רוצה לדעת את הסיבות. הרי גיל המצוות הוא קצת יותר מבוגר, 12 או 13. מאיפה המספר הזה?

ממש תודה על השיתוף.
אני גם מרגיש שאני חלק מבנייה של משהו גדול. אני גם מסתכל על הילדה שלי וחושב כמה מדהים זה יהיה אם היא תהיה חלק ממשהו כזה כשהיא תגדל. והבן שלי. אינשאללה.
אשמח אם תמשיכו לשתף. איך זה היה במפגשים? סביב מה התכנסתם? היתה הנהגה? מה היה מורכב וקשה? היה חשוב לכם לישון יחד?
אני חייב להגיד שההתמדה הזאת לא באה בקלות. יש את הקול הזה שאומר - אולי זה לא הזמן. אל תדחוף מה שלא צריך להדחף.
אבל אני הרגשתי שיש צורך. אצל הנוער. נערות כרגע. אני מרגיש את החשש כסוג של התרגשות וציפייה. רצון לעשות צעד אל הלא ידוע.
יאללה. שבוע טוב.

תודה! כתבתי מייל.

יש בעיה בדף בגוגל. כדאי להרשם במייל של עדיאל.
אם ההרשמה לא עובדת אנא פנו אלי במייל adielshnior בג'מייל

_אנא הירשמו מראש למפגש הזה בלינק הזה -
http://spreadsheets.google.com/ccc?key= ... =en#gid=0_
אני לא מצליחה להירשם.
זה נותן לי לצפות אבל לא לערוך/לכתוב.
מה אני מפספסת?

אש"י, נעים לשמוע את הצד שלכם
או כמו שאמרה בשמת באופן מדוייק -


היתה לי חוויה נוספת של הכרות עם חברים שגרים רחוק, ותחזוקת הקשר באמצעות הדואר ומפגשים בסופ"שים בבתים.
בדומה - מזרונים, אוכל מקומי או קנוי על ידינו, סרטים, דיבורים, משחקים.
התוצאה - חברים שנשארו בסביבה עד היום.

לפני שנים, בהיותו נער, ארגן בני הבכור מפגשים של בני נוער מכל הארץ, שהכיר במחנה-נוער-שוחר-מדע שהתקיים באוניברסיטה העברית בחופש הגדול
(-:

בכל אופן נעים לפנטז שכשהילדים שלי יגיעו לגיל המתאים כבר תהיה פעילות מסודרת ומגובשת של בני נוער בח"ב

כנ"ל

טוב, אחרי שקראתי את הדף מתחילתו אני מבינה שכנראה התפרצתי לדלת פתוחה ואני באמת מקווה שהמידע על המפגשים מגיע לכל מי שעלול להתעניין P-: בכל אופן נעים לפנטז שכשהילדים שלי יגיעו לגיל המתאים כבר תהיה פעילות מסודרת ומגובשת של בני נוער בח"ב (-:

אש"י - מרגש מה שסיפרת!
עדיאל, כל הכבוד על היוזמה ועל ההתעקשות לקיים את המפגש למרות הביטול הקודם. נראה לי שכדאי לפרסם גם דרך רשימות התפוצה באימייל של משפחות ח"ב שלא בהכרח קוראות באתר. כי באמת יש עדיין די מעט בני נוער בח"ב, וגם אם תגיע לכולם עדיין רק מעטים מתוכם יגיעו (מסיבות שונות ומשונות שלא קשורות בהכרח לפעילות עצמה), ומעטים מתוך מעט הם... ובכן, מעטים (-:
בכל אופן, בהצלחה! @}

למה הגיעו רק חמישה? למה אחר כך הגיעו יותר?
אני משערת שהיו כמה סיבות: אף אחד מהמוזמנים לא ידע בדיוק למה לצפות, ויתכן אפילו שחששו לנסוע לקצה העולם ("הצפורן" של אצבע הגליל...). יתכן שהם היו פחות נלהבים להיפגש מאשר הבן שלי, שסבל כל חייו ממחסור בחברים דומים לו ופתאום פגש רבים כאלה במחנה נש"מ (נוער שוחר מדע). יתכן שחלק מההורים לא הסכימו שיסעו לבד למקום לא מוכר, בלי השגחת מדריכים. מי יודע?
אבל אחרי המפגש הראשון המוצלח כל כך, השמועה עשתה לה כנפיים, והצטרפו נוספים - חלקם היו גם הם באותו מחנה נש"מ ואחרים היו חברים של משתתפי המפגש הראשון, ששמעו על המפגש והוזמנו על ידי משתתפיו. וכך זה נמשך. עם הזמן עברו במפגשים האלה כ-100 בני-נוער.

וגם - מה נשאר מזה?
חלק מהנערים נשארו בקשר ידידות למשך שנים. חלקם בקשרי-עבודה, יזמויות משותפות, וחלקם אפילו בקשרי משפחה.
ואנחנו - מייק בר רב אשי ואני - הרווחנו מזה הכרות עם אנשים מקסימים, ביניהם תבשיל קדירה , עדי רן , מ י כ ל , גל מרמרי ועוד רבים וטובים שאינם קשורים לאתר זה.
והעיקר - הרווחנו את רועי שרון וארבעה נכדים נפלאים.

זה הייתי אני

שכחתי להגיד - המפגש יגמר בסביבות השעה 17:00

אמא של יונת - ממש תודה.
יש לך הגיגים בעניין של למה הגיעו רק חמישה? למה אחר כך הגיעו יותר?
וגם - מה נשאר מזה?

לא חינוך ביתי, אבל קשור לנושא:
לפני שנים, בהיותו נער, ארגן בני הבכור מפגשים של בני נוער מכל הארץ, שהכיר במחנה-נוער-שוחר-מדע שהתקיים באוניברסיטה העברית בחופש הגדול.
למפגש הראשון הוזמנו עשרות נערים ונערות. הגיעו חמישה (לאכזבת המזמין ולרווחת אמו...). למרות מיעוט המשתתפים היה המפגש הצלחה גדולה. האינטראקציה ביניהם היתה חווייה מיוחדת גם לנו, ההורים.
למפגשים הבאים הגיעו נערים רבים יותר ויותר, בשיטת "חבר מביא חבר", והם התקיימו בבתים פרטיים של הנערים, בכל פעם בבית אחר. הם ישנו על מזרונים, או על שמיכות-חורף, או בשקי שינה, אכלו מה שסיפקה להם המשפחה המארחת או קנו פיתה עם פלאפל. שוחחו, שיחקו משחקי חברה, שוחחו, ביקרו באתרים מעניינים בסביבה, שוחחו, רחצו בבריכה, ובעיקר שוחחו.
באחד המפגשים התארחו אצלנו (בדירה של 60 מ"ר) 23 בני נוער פרט לילדים הפרטיים שלנו.
הבית היה גדוש, הפוך ומבולגן - אבל איזה כיף היה!
אחדים מאותם בני-נוער-לשעבר כותבים או כתבו באתר. אזכורים לחבורה זאת אפשר למצוא בדף שש דרגות של הפרדה ובדברי רועי שרון בדף איך הפכנו לזוג .

כל הבעיות הטכניות נפתרו עם קצת רצון טוב ואלתור.

אה, עכשיו אני רואה שזה לנוער, אז אולי לא רלוונטי לנו...... החל מאיזה גיל?

הי עדיאל, נשמע טוב. ייתכן שנבוא. עבור מה התשלום? האם התשלום הוא 100 ש"ח על כל מבוגר + עוד 100 ש"ח על כל ילד?