אני חשבתי להכניס את הבעייתיות בטקסט נפרש כך שלא יתערבב

אבל לא ממש משנה לי

[u]ודווקא בגלל זה כדאי לאחד אותם כדי שמי ששוקל ליצור בחומרים ממוחזרים יקרא גם את העמדה המנוגדת לכך[/u]

אבל זה ייצא סתם מיש-מש: דיון על כן-לא יצירה מחומרים ממוחזרים מעורבב בכל מיני הצעות ליצירה.
ממש לא לעניין.

אבל את צודקת שמי שבא ליצור בחומרים ממוחזרים, כדאי שיקרא לפני כן את הדיון שכאן. לכן כדאי שיהיה שם בראש הדף קישור לדף הזה. (התפלאתי לגלות שלא היה, והוספתי אותו).

ודווקא בגלל זה כדאי לאחד אותם כדי שמי ששוקל ליצור בחומרים ממוחזרים יקרא גם את העמדה המנוגדת לכך

בעיני הדף הזה הוא העילה לאזכור הנושא באתר כי הרשת מוצפת ברעיונות ליצירה מחומרים ממוחזרים, שפע של בלוגים וכיוב'

מסכימה עם אהבת כאן.

[u]כדאי אולי לאחד עם [po]יצירה מחומרים ממוחזרים[/po][/u]

מה פתאום?
תוכן הדפים שונה, ואפילו הפוך.
הדף ההוא עוסק בעיקר [b]ברעיונות ספציפיים[/b] ליצירה.
והדף הזה הוא דיון בכלל על הקונספט של היצירה הזו. ובעיקר טוען שדווקא [b]לא כדאי[/b] ליצור בחומרים ממוחזרים.

[u]כדאי אולי לאחד עם [po]יצירה מחומרים ממוחזרים[/po][/u]

כדאי אולי לאחד עם [po]יצירה מחומרים ממוחזרים[/po] ?

[u]אני מעבירה את הבקשה הבאה מהיוזמת של פרויקט נפלא המקדם נשים פגועות נפש. הפניה המצ"ב מתיחסת לפרויקט חדש, אבל הפרויקט הותיק זקוק תמיד לחמרים למחזור אמנותי ולסיוע.[/u]

אני חושבת שזה מתאים יותר לדף [po]יצירה מחומרים ממוחזרים[/po], לא?
הרי זה לא קשור לנושא הבעייתיות.
אולי כדאי להעביר לשם?

**********

[u]יש לי כל מני דברים להוסיף לדף, אבל פשוט קשה לי להעביר ביקורת על אנשים שעוסקים ביצירה בחומרים ממוחזרים, שהרי, בסה"כ, באמת שמדובר בעשייה מדהימה שנעשית ע"י אנשים עם לב רחב...[/u]

אורי, אם יש לך השגות על יצירה מחומרים ממוחזרים, אני דווקא אשמח לשמוע.
אני חושבת שזה לא קשור לביקורת, חשוב לדעת את כל התמונה כדי לקבל החלטות טובות.
אולי יש לך מידע שאחרים לא יודעים, ויוכל לעזור להם לקבל החלטה יותר טובה. ולכך הדף הזה נועד.

ממליצה על אתר עם שפע רעיונות בדיוק לדברים האלו שאין להם פתרונות מיחזור. וגם אלו לא דברים שמכינים בגן אלו חפצים אמיתיים שאולי עד שיסתיים השימוש בהם כבר ימצאו פתרונות מיחזור אמיתיים.
http://www.reuseconnection.com/

יש לי כל מני דברים להוסיף לדף, אבל פשוט קשה לי להעביר ביקורת על אנשים שעוסקים ביצירה בחומרים ממוחזרים, שהרי, בסה"כ, באמת שמדובר בעשייה מדהימה שנעשית ע"י אנשים עם לב רחב...

חבר'ה, אין צורך לריב - כולנו באותו הצד!
(מדהים שיצא לי המרגיעון - [u]כולנו משפחה אחת[/u] )

יעל, זה בסדר, אני רגילה לתגובות שנעות בין התפעלות ותדהמה ועד ביטול ולעג, ולדעתי השיר עצמו די נוטה לצד השני, אבל אולי זו רק הרגשתי.
מכל מקום, וברוח של עשיה שמחה ומועילה, אני מעבירה את הבקשה הבאה מהיוזמת של פרויקט נפלא המקדם נשים פגועות נפש. הפניה המצ"ב מתיחסת לפרויקט חדש, אבל הפרויקט הותיק זקוק תמיד לחמרים למחזור אמנותי ולסיוע. לפרטים אפשר לפנות ישירות לסימון:

בחודש האחרון החלטנו לחזק אדם מיוחד בשם דני קוגן בעשיה שלו למען הסביבה ולמען הקהילה
כדאי מאוד להתעניין בסיפור שלו
אנחנו חברנו אליו במטרה להוסיף למתמודדי בית חם לבריאות הנפש עיסוק מיוחד של פירוק פסולת אלקטרונית
אנחנו מעוניינים לקבל כל פסולת אלקטרונית שבמקום שתמלא את מאגרי הפסולת תשמש עבודה מכבדת לאנשים בעלי צרכים מיוחדים
קשה מאוד להפוך עניין זה לכדאי כלכלית אך כאשר הציבור מוכן בהתנדבות לעזור גם בשינוע למקום הכי קרוב למקום התעסוקה יש טעם בעבודתם
דני קוגן שם לו למטרה לספק תעסוקה בתחום זה לכמה שיותר בוגרים בעלי צרכים מיוחדים ופרוייקט סימו"ן בבית חם לבריאות הנפש רואה לעצמו חובה נעימה לסייע לו
כל פניה והצעה יתקבלו באהבה
שנעשה רק טוב!!
בברכה,
סימון מולה
מנהלת פרוייקט סימו"ן
סביבה ירוקה מאוזנת ונעימה
נייד - 5514747 - 054

www.simonesviva.co.il

(())פלונית יקרה,
מקווה שהיה ברור שאני בעדך...
השיר אהוב עלי ממש כמו הגישה.

להגנתי אומר, שמעולם לא תפרתי לבני בגד ים ממעיל ישן או שום דבר מסוג זה. אני מודה שכשהיה קטן הכנתי לו תחפושת ליצן מבגדים ישנים שלו, כפתורים שנגזרו מבגדים אחרים, שאריות בד וסרטים ועוד כהנה פיצ'יפקס, במקום לקנות תחפושת שנתפרה בתנאי עבדות בעולם השלישי ושהייתה מתפוררת תוך שעות. אבל השיר הוא באמת חומר למחשבה. הנה חשבתי לתומי שאני מצמצמת את הנזק שאני גורמת לסביבה, חוסכת קצת כסף ואף מנצלת פסולת כדי לעשות אמנות שמחה, שמושית ויפה, ומסתבר שאני לא רק לא עושה כלום מכל זה, אלא אף גורמת נזק פסיכולוגי בלתי הפיך לדור הבא וגורמת לבני להיות מושא ללעג של חבריו... כדי לתקן את הנזק שגרמתי, אני מייד יוצאת לקניון הקרוב לקנות כלי פלסטיק חדשים ומבהיקים, וזורקת לפח את כל הכלים ששמרתי לשימוש חוזר. אולי באותה הזדמנות אשליך את הספה שקיבלתי יד שניה ואקנה חדשה, אאסוף את הגזם והעלים שנשרו ואזרוק גם אותם לפח במקום לקומפוסט ואקנה קומפוסט תעשייתי מוכן בשקים בלתי מתכלים, ואפתר מכל המלתחה שלי, שכל כולה יד שניה, ואצטרף לחגיגת הקניות של סוף השנה, סוף העידן, סוף העולם. רק שלא יצחקו עלי...

וברצינות: לא צריך לחוות באופן ישיר מחסור ומצוקה של מלחמת עולם כדי לראות כמה בזבוז מיותר ומזיק קיים בחברה שלנו ולרצות לצמצם אותו. רק מי שחיים בחברה שבה קניות אינסופיות נחשבות לבילוי, לתחליף לטיפול פסיכולוגי, לספורט הלאומי ולתרומה לכלכלה יכולים לחוש כזה בוז למי שנוהגים להסתפק במועט, לנצל חומרים עד כמה שניתן, להמנע מבזבוז ולחסוך בכמות הזבל שהם מייצרים.

_מנסיוני הצנוע נראה לי שהמפתח הוא להיות יצירתיים במחזור, ולאו דווקא יוצרים.
הכוונה היא שאם כבר יש ברשותנו חמרים לא מתכלים, לראות אם ניתן להשתמש בהם כמות שהם, לפני שזורקים למחזור/לפח._

הזכרת לי את שיר המעיל, מילותיו (והביצוע) של יורם טהרלב ללחן של עוזי חיטמן:
כדאי גם לשמוע...http://www.taharlev.com/[po]childhood songs[/po].asp#2

לאבי היה מעיל ישן ממלחמת העולם
והתפרים שלו כבר נפרמו כמעט כולם
אז אמא שתמיד היתה תופרת חרוצה
מן המעיל המרופט הכינה לו חולצה.
הוי אמא, הוי אמא,
אף פעם לא זורקת שום דבר
הוי אמא הוי אמא
כי מי יודע מה יהיה מחר.

הלך אבי עם החולצה ממלחמת העולם
הלך איתה שנים רבות, הזיע כמו כולם,
ולפני שהחולצה הפכה לגמרי לסמרטוט
אמי עשתה – לא תאמינו! – בשבילי ילקוט.

נשאתי על גבי ילקוט ממלחמת העולם
עם ביאליק ודובנוב וכל כתבי אחד-העם
כשאמא ראתה שילקוט גם הוא נפרם
בלי להגיד מלה הפכה אותו לבגד ים.


היה לי בגד ים גזעי ממלחמת העולם
והילדים והילדות צחקו עלי כולם
אז יום אחד קפצתי לבריכה ומה קרה?
יצאתי לי ערום משם! אך אמא לא ויתרה.
היא עשתה לי ממחטה משאריות הבגד ים
שאשמור על נימוסים כמו במלחמת העולם
וכשהגיעו לארצנו ממחטות נייר
אז מן הממחטה שלי עשיתי שום דבר.
היה לי שום דבר מזמן מלחמת העולם
חשבתי איך אמי היתה עושה מזה מטעם
ויום אחד נכנס אלי האומץ לחזה
וממש משום דבר עשיתי את השיר הזה…
והנה יש לי שיר חדש ממלחמת העולם
ואם ירצה השם עוד יזמרו אותו כולם
יקנו את התקליט שלי באהבה וגיל
ואולי אני אעשה קצת כסף ואקנה גם לי מעיל!

הוי אמא הוי אמא
אף פעם לא זורקת שום דבר
הוי אמא הוי אמא
רק לכבודך הפכתי לזמר.

שלום,
אני אמנית שעובדת בחומרים ממוחזרים שונים (נייר, פסולת אלקטרונית, עץ, שעם, פלסטיק, ועוד) ובגלל הבעיתיות שהוזכרה כאן אני בוחרת ליצור לרוב אמנות שימושית, ההופכת את חמרי המחזור למוצרים המשמשים לזמן ממושך - חודשים רבים עד שנים. לגבי בקבוקים מפלסטיק* אין לי כל פתרון מלבד מחזורם בשלמות או (ולדעתי זה עדיף) לצמצם למינימום הכרחי את הקנייה שלהם מלכתחילה. וזה כמובן נכון לגבי כל סוג של חמרי אריזה וכדומה.
מנסיוני הצנוע נראה לי שהמפתח הוא להיות יצירתיים במחזור, ולאו דווקא יוצרים. הכוונה היא שאם כבר יש ברשותנו חמרים לא מתכלים, לראות אם ניתן להשתמש בהם כמות שהם, לפני שזורקים למחזור/לפח. קופסאות פלסטיק קטנות של רטבים מטייק אווי, בקבוקי פלסטיק קטנים של דוגמיות שמפו, ויטמינים וכד' משמשות אותי לאחסון חרוזים וחפצים קטנים. כלי פלסטיק קשיחים עם מכסים של מזון (סלטים קנויים, חמאת בוטנים, מיונז) משמשים לאחסון מזון (קטניות, שאריות תבשילים למקרר) וגם לאחסון חמרי יצירה, במקום לקנות כלי אחסון. מקלות אכילה מעץ ממסעדות סיניות יכולות לשמש לתמיכה בצמחים צעירים או לסימון ערוגות. בקבוקי פלסטיק עם פיה ששימשו לצבע לשיער משמשות (לאחר ניקוי יסודי!) לדבק פלסטי שהועבר ממיכל גדול. דיסקים שתלויים מענפים מרחיקים ציפורים מעצי פרי. שקיות ניילון נקיות יכולות לשמש לאריזת חפצים שבירים במעבר דירה, משלוח בדואר וכד' - במקום לקנות חמרי אריזה חדשים ובלתי מתכלים - או למילוי כריות נוי/פופים (לא כריות שינה!). גם גרביונים קרועים יכולים לשמש לאותה מטרה. (למילוי כריות רצוי להכניס את השקיות קודם לציפית בד ישנה ואח"כ לכיסוי הכרית). ויש לי חברים שמביאים איתם שקיות ניילון לסופר ומשתמשים בהם שוב ושוב לקניית ירקות ופירות, במקום להשתמש בכל פעם בשקיות חדשות. מגשיות פלסטיק וקלקר (שלעניות דעתי אינן ממוחזרות כלל) משמשות כמשטח עבודה קטן כשעובדים בחרוזים או גזירי נייר ולא רוצים שיתפזרו. סלסלות של תותים וכד' יכולות גם לשמש לאחסון חמרי יצירה. כמעט בכל המקרים האלה ניתן לאחר השימוש החוזר למחזר את החומרים במיכלי מחזור כאשר הם מתבלים ואינם שמישים עוד.
שימוש חוזר אינו פותר לחלוטין את קיומם של החמרים הבלתי מתכלים, שכן בסופו של דבר הם יגיעו למיכל המחזור או לפח, גם אם לאחר זמן רב. אלא שיש בשימוש החוזר יתרונות סביבתיים וחינוכיים שגם אם אינם "מחזור" במובן הצר, אין לזלזל בהם:
[list]
[*] בעבודה עם ילדים, טוב שיראו שימוש חוזר ולא קניה של כלים חדשים. ולגמרי לא רע שיראו כמה פסולת בלתי מתכלה מצטברת בבית ולחשוב יחד על צמצומה.
[*] חסכון כספי.
[*] גם אם כלי אחסון מפלסטיק שקונים משמשים לתקופה ארוכה, למה לקנות כשלא צריך? מדוע הכלי שבו קניתי חומוס או חמוצים לא ישמש שוב לאחסון מזון?
[*] למה לקנות דלי פלסטיק להכנת עיסת נייר כשניתן להשתמש בדלי שהיו בו חמרי בנייה שונים (גבס, מרק) והוא נזרק ריק?
[/list]

הייתי גם לוקחת בחשבון כמה מים, חמרי ניקוי, זמן ומאמץ נדרשים כדי להשמיש כלי פלסטיק לשימוש חוזר. לעתים עדיף לוותר!

[list]
[*] למי שמתעקשים, ניתן להשתמש בבקבוקי הפלסטיק ליצירת רעשנים: מורידים את המדבקות/התוויות, מכניסים קצת קטניות או חצץ או אבנים צבעוניות של אקווריום וזהו - לא מקשטים, צובעים או מדביקים, רק מרעישים. לאחר השימוש אפשר למחזר את הבקבוק, להעביר את הקטניות לקומפוסט ולהניח את החצץ בתחתית עציץ לניקוז.
[/list]

יום מצוין!

[u]למרות שאי אפשר למחזר את זה אחר כך, אני עדיין חושב שזה עדיף להשתמש בחומרים האלה, פשוט מכיוון שאם לא יוצרים מהחומרים האלה, אז יצטרכו לקנות חומר גלם חדש ולא ממוחזר וליצור ממנו (ובמילא אחרי כמה שעות/ימים/שבועות/חודשים זה גם ייזרק לפח). אז עדיף לעשות שימוש חוזר בחומרים האלה מאשר לקנות חומר גלם חדש, גם אם אי אפשר אחר כך למחזר את זה.[/u]

לא מסכימה.

עדיף לקנות חומר חדש ומתכלה.
ואת הניתן למיחזור למחזר ולא להפוך לפסולת שאינה ניתנת למיחזור.
כך פשוט לא יוצרים פסולת.

תסתכל על זה כמשוואה:
מיחזור חומרים הניתנים למיחזור (במקום ליצור בהם) +יצירה בחומרים מתכלים= אין פסולת.
יצירה בחומרים הניתנים למיחזור (והפיכתם ללא ברי מיחזור) + לא לקנות חומרים נוספים = (יצירות שהן) פסולת שאינה ניתנת עוד למיחזור.
אגב,
יצירה בחומרים מתכלים= אפס פסולת לטווח הרחוק (חימר, אדמה, עץ, נייר, בצק אורגני...לא חסר...)

לתשומת לב העוסקים ביצירה מחומרי מיחזור:

אם חותכים בקבוקי פלסטיק שמיועדים למיחזור - לא מוסיפים להם שום חומר, לא צובעים מדביקים וכו' _
אז כבר אי אפשר למחזרם!
למה?? כי בארץ ישנן מכונות מחזור שמסוגלות לעבוד אך ורק עם חומר גלם שצורתו היא צורת בקבוק. כל צורה אחרת - נזרקת לפח.
למה?? כי זה מה שמוגדר כרגע כחייב מחזור על פי חוק, ולכן נרכשו רק מכונות מסוג זה.
כל דבר אחר שאתם זורקים לפחי המחזור - יוצר עלות של שינוע ומיון - ולבסוף נזרק ממילא לפח!
כך שאם חתכת בקבוק -ועכשיו כבר אין לו צורה של בקבוק - לא ניתן למחזרו יותר.

בעניין הדיון על הקבורה - יש כבר דף [po]קבורה באופן טבעי[/po].
עדיף להתדיין על זה שם.

[url=http://he.wikipedia.org/wiki/[po]קבורת]קבורת שמים[/url] שמים[/po]

_מה? קופסאות פלסטיק, שקיות ניילון וכיו"ב אינם ממוחזרים?
לא ולא!_
מעצבן וחלמאי

[u]בעיניי זה טמטום.[/u]
גם בעיני זה חבל. הכרתי פעם איש שהיה לו חזון (וכסף...) להקים מקום מסוג אחר לקבורה, שהופך לשטח ירוק.
רצה לעבודה.
עודד, עשית לי חשק לדבר איתו על מיזם כזה :-)

[u]דווקא בני אדם מתמחזרים היטב והופכים להיות חלק מהטבע.[/u]
רק שכל אחד (כמעט) נקבר בקבר שיישאר פה מאות או אלפי שנים, עם אבנים גדולות מעליו שהביאו אותן ממרחק רב....
בעיניי זה טמטום.

[u]מה? קופסאות פלסטיק, שקיות ניילון וכיו"ב אינם ממוחזרים?[/u]
לא ולא!
רק בקבוקים למיניהם (אבל כן בקבוקים שהם לאו דוקא של מים או מיץ. למשל : חומץ, חומרי ניקוי וכביסה, נוזל לשמשות של האוטו, וכדומה. את אלה [b]כן[/b] ממחזרים).

אגב, יש מקומות ספורים שבהם כן אוספים שקיות ניילון למיחזור, אבל זה הולך למפעל אחר שמייצר מזה דברים שונים לחלוטין ממה שעושים מהבקבוקים.

[u]לתשומת לב העוסקים ביצירה מחומרי מיחזור:[/u]
למרות שאי אפשר למחזר את זה אחר כך, אני עדיין חושב שזה עדיף להשתמש בחומרים האלה, פשוט מכיוון שאם לא יוצרים מהחומרים האלה, אז יצטרכו לקנות חומר גלם [b]חדש[/b] ולא ממוחזר וליצור ממנו (ובמילא אחרי כמה שעות/ימים/שבועות/חודשים זה גם ייזרק לפח). אז עדיף לעשות שימוש חוזר בחומרים האלה מאשר לקנות חומר גלם חדש, גם אם אי אפשר אחר כך למחזר את זה.

מה? קופסאות פלסטיק, שקיות ניילון וכיו"ב אינם ממוחזרים?

[u]אם חותכים בקבוקי פלסטיק שמיועדים למיחזור - לא מוסיפים להם שום חומר, לא צובעים מדביקים וכו' [/u]
[b]אז כבר אי אפשר למחזרם[/b]!
למה?? כי בארץ ישנן מכונות מחזור שמסוגלות לעבוד אך ורק עם חומר גלם שצורתו היא צורת בקבוק. כל צורה אחרת - נזרקת לפח.
למה?? כי זה מה שמוגדר כרגע כחייב מחזור על פי חוק, ולכן נרכשו רק מכונות מסוג זה.

כל דבר אחר שאתם זורקים לפחי המחזור - יוצר עלות של שינוע ומיון - ולבסוף נזרק ממילא לפח!
כך שאם חתכת בקבוק -ועכשיו כבר אין לו צורה של בקבוק - לא ניתן למחזרו יותר.

אם חותכים בקבוקי פלסטיק שמיועדים למיחזור - לא מוסיפים להם שום חומר, לא צובעים מדביקים וכו' - עדיין אפשר לשים אותם במיחזור אחר כך? יש לי צורך בבקבוקים חתוכים, אבל רוצה לוודא שלחתוך אותם לא מהווה בעיה להיותם ממוחזרים.

[u]אני חייבת להגיד שיש לי הסתייגות מאוד גדולה מכל פעילות ה"יצירה" שנעשתה כל כך אופנתית.[/u]

[u]יצירה בלתי נלאית של "תוצרים" בלתי נדלים, שממלאים את הבית בצורה חונקת, ואחר כך את אתרי האשפה.[/u]

אני כל כך מזדהה! ואנחנו בחינוך ביתי, ככה שיש יחסית מעט יצירה ממוסדת כזו בחיינו. רחמי על אמהות לילדים בגנים, שבטח מקבלות כאלה תוצרים מדי יום!

ואם חול נחשב יצירה, אז הבן שלי אלוף היצירה:-)

[u]ובכלל להפסיק לתת לילדים (ולמבוגרים) את נחת הרוח שבכיסתוח מצפון אקולוגי.[/u]
|Y|

למיטב ידיעתי תלוי מה היה גדול הבקבוק המקורי (אישי או גדול).
את הגדול לדעתי אפשר,בקטן, תלוי כמה השאירו.
בכל אופן, חינוכית, מעבר לעניין של פחות צריכה אני בעיקר בעד חינוך לצרכנות מקיימת.
לרכוש פעם אחת מוצר לשנים רבות ולא לייצר פסולת (שזה מה שהחצי בקבוק הזה ) אחת לשנה.
ובכלל להפסיק לתת לילדים (ולמבוגרים) את נחת הרוח שבכיסתוח מצפון אקולוגי.

בקבוק שלם אפשר למחזר, את החלק הזה שחתכו והרגישו נורא אקולוגים לא.
אבל האם את שאר הבקבוק שממנו נחתך החלק, כן אפשר למחזר?
או ברגע שקטמו את ראש הבקבוק הוא כבר בלתי ניתן למיחזור?

נמאס לי להגיב 700 פעם לאותו מייל עם ה"מתקן לשקיות" מבקבוק.
האם תוכלו לעזור לי ולהגיב גם למי ששולח לכם?
מה לעשות, בקבוק שלם אפשר למחזר, את החלק הזה שחתכו והרגישו נורא אקולוגים לא.
הוא קטן מדי למכונות בישראל,
כלומר: הרסנו חלק שיכל ללכת למיחזור בשביל התחושה האקולוגית ואחרי כמה זהן הוא ייזרק.
הרבה יותר אקולוגי להשתמש במשהו שקונים פעם אחת בחיים.
(יקום מי שהתקלקל לו סוגר השקיות שקנה בדירת הסטודנטים הראשונה שלו...זה מסוג הדברים שקונים פעם אחת ולתמיד.)
די כבר עם הרס מה שאפשר למחזר בשם תחושת המיחזור וגרוע מכך בשם החינוך למיחזור.
לעזרתכם אודה.

_מרבית הדברים מתישהו הופכים למיותרים, עבור הכדור,
כולל אנחנו עצמנו_
דווקא בני אדם מתמחזרים היטב והופכים להיות חלק מהטבע.

אבל כאמא בחינוך ביתי, שהולכת עם ילדי לסיורים לימודיים בכל מיני מקומות, אני חייבת להגיד שיש לי הסתייגות מאוד גדולה מכל פעילות ה"יצירה" שנעשתה כל כך אופנתית.
אני מרגישה, שלמרות היופי והיצירתיות שיש בפעילות הזאת - שאני לא מכחישה אותן - זו לא יצירה מתוך צורך במשהו שמשרת את החיים, אלא לאמיתו של דבר -- יצירה בלתי נלאית של "תוצרים" בלתי נדלים, שממלאים את הבית בצורה חונקת, ואחר כך את אתרי האשפה.
הם גם גורמים לנו לדילמה הקשה - מה לעשות עם שפע הבלגן הזה כשיש ילדים שמפתחים קרבה רגשית ל"תוצרי" היצירות האלה, והם נערמים ונערמים וממלאים את הבית...
אני מודעת היטב לצורך הטבעי ליצור באמת - אני רק הייתי רוצה שהוא ינותב יותר לדרכים [po]באופן טבעי[/po], לפחות לדעתי - ליצור מחומרים שמתכלים בעצמם, יצירות שמתכלות מעצמן. למשל, לבנות ארמונות בחול, ליצור בובות מבדים וכפתורים של דברים שכבר התבלו, וכיוצא באלה.

לעומת זאת, הפיתרון של בניית גדר או בית מחומרים שכבר קיימים אך אינם ניתנים כרגע למיחזור בארץ, נראה לי פיתרון טוב. עדיף שהבקבוק יהיה קבור בגדר מאשר קבור בחיריה. זה בכל זאת חוסך חומרים וייצור חדש.

<תגובה מ-[po]אהבת עולם[/po]:>

[u]קופסאות שימורים ובקבוקי זכוכית[/u]

באמת אני לא יודעת, אבל כיוון שלבקבוקי זכוכית יש אפשרות מיחזור בימינו, ויש חומרים שעדיין אין להם אפשרות מיחזור - אולי עדיף את הבקבוקים לשים במיחזור ולהשתמש בחומרים אחרים?

זו סתם שאלה. כי אני לא מבינה בנושא הזה הרבה.
וגם - כל הכבוד לך על היוזמה והיצירתיות !

נושא הדף מאוד מעניין אותי.
אני בונה גדר מבקבוקי זכוכית וקופסאות שימורים.
זה התחיל מרצון לבנות מבלוקים. המחיר לבלוק די גבוה בהתחשב לכמות גדולה מאוד שאני צריכה.
בהתחלה אספתי מאתרי בנייה בלוקים שבורים או סוג ב. אחר כך השלמתי עם כל מיני גרוטאות שזרקתי מהבית. (נעליים.. רדיו טייפ.. רדיאטור מקולקל.. וכו.. ) לאט לאט ראיתי שהחומרים שבהם אני משתמשת הכי הרבה במקומות שלא מצאתי בלוקים הם קופסאות שימורים ובקבוקי זכוכית.
(הכל מצופה בטון. נראה אחיד ובאמת מאוד יפה.) בהמשך עברתי לבקבוקים וקופסאות בלבד. יש לי אותם בכמוית. בחינם. מביאים לי חלק גדול מזה עד הבית. ואת מה שלא אני מוצאת בקלות באזורי המיחזור.
באמת מתלבטת בשאלה מה נכון ליקום - לקחת את הבקבוקים לאזור מיחזור. לקבל עליו את הכסף. ובכסף לקנות בלוקים? והאנרגייה? המיחזור של הבקבוק למוצר זכוכית חדש. האנרגייה לייצור בלוקים. וכמובן השינוע של אלו וגם אלו.
מול שימוש בחומר הזמין כל כך. החינמי. ללא בזבוז אנרגייה.
אבל.. בעוד כמה שנים כשמישהו ירצה לפרק את הגדר יהיה לו בליל של זכוכית. בטון. מתכת. משהו שאי אפשר להפריד לסוגי חומרים. במקביל - גם קיר מבלוקים אי אפשר למחזר אחר כך..
באמת התלבטתי. והדף הזה ממש חשוב לי. באמת חומר ל מחשבה. לאור המסקנות שלי בנתיים הקירו הולך וניבנה..

אהבת,
מרבית הדברים מתישהו הופכים למיותרים, עבור הכדור,
כולל אנחנו עצמנו,
הרי יש מאיתנו הרבה יותר מידי ואנחנו מעמסה עליו...

בכול מקרה יוצרים כי רוצים ליצור, זו נקודת הפתיחה ולכן, כבר עדיף מחומרים שכבר קיימים והכי עדיף זה מחומרים שאחרים זרקו וכך גם אנחנו מפחיתים את השימוש שלנו וגם עושים שימוש חוזר בפסולת של אחרים.
בכול אופן, במקרה של [po]הפלא ופלא[/po] אנחנו יצרנו בעזרתם כלי נגינה חביב שמשמש את בנותיי הרבה זמן אחרי, לעומת כלי פלסטיק זולים שאספנו וקיבלנו בהזדמנויות שונות שכבר מזמן נשברו.

[u]דבר ראשון פרח שעשוי מבקבוק הוא לא זבל- הוא פרח...[/u]

אבל בסוף הוא יהיה מספיק בלוי כדי לזרוק אותו,
או שאת תמותי כבר, והילדים שלך יעיפו אותו לכל הרוחות,
או שהילדים של הילדים...

בכל מקרה, מתישהו הוא יהיה מיותר, ואז מה קורה איתו?
הוא יישאר לחיות כאן הרבה אחרינו, לא משנה אם בצורת בקבוק או בצורת פרח, או בצורת משהו מאובק ולא מזוהה.
ומהבחינה הזאת, עבור כדור הארץ - הוא זבל.

ולכן, [b]עבור כדור הארץ[/b] - זה לא ממש משנה אם תזרקי אותו לפח כשהוא עדיין בקבוק, או אם הוא ייזרק אחרי הרבה שנים כשהוא כבר בגלגול של פרח.
זה כן משנה, אם את הפרח הזה תעשי [b]במקום[/b] לקנות חומר חדש, שדורש ייצור נוסף.

וברור, ואנחנו מסכימות כמובן, שלא לקנות בקבוק מלכתחילה, זה הפתרון הטוב ביותר.

_לא הבנתי מה כלכך טוב לכדור בזה שאני עושה יצירה מבקבוקים? בסופו של דבר זה אותו זבל שיישאר כאן.
מה, לכדור אכפת אם הזבל הוא בצורת בקבוק או בצורת פרח שעשוי מבקבוק?_

דבר ראשון פרח שעשוי מבקבוק הוא לא זבל- הוא פרח.....( בהתחשב בעובדה שאם עשית יצירה , בכל מיקרה היית עושה אותה ממשהו )

מה שכתבתי, זה שיותר אקולוגי לעשות שימוש חוזר - מאשר לזרוק אותו למיחזור, וכמובן שהכי טוב זה פשוט לא לקנות בקבוק.
זה אולי נראה פחות יעיל פרח מקורת פלסטיק או נספק, לא בטוח.
דרך אגב הרבה מהפלסטיק הגרוס- טס לו לארצות אחרות ליצור, כמה רווח יש לעולם מזה?
יש הרבה אידיאליזציה של המיחזור ,מיחזור הוא לא המטרה אלה אמצעי לניצול אנרגתי נכון יותר ומבחינת ניצול אנרגתי שימוש חוזר עדיף בהרבה.

מקווה שהצלחתי להבהיר אותי (-:

[u]מלהיב אותי ליצור משהו יפה משקיות ניילון, הרבה יותר מאשר ליצור אותו מחומרי יצירה רגילים. יש בזה סוג של יש מאין.[/u]

להפך, לא?
זה דווקא 'יש מיש'.
הרי כל הרעיון זה לא להוסיף משהו חדש, אלא להשתמש במה שקיים כבר. שאותו הדבר ה'יש' יכול להיות שימושי בהרבה גלגולים שלו.
זה הקטע המלהיב, לא?
אבל אולי זו רק טרמינולוגיה :-).

בכל מקרה, כתבת דברים יפים.

[u]מצד שני, יש גם עניין של שינוי מודעות בסדנאות האלה - ילד שקולט שאפשר להכין דברים (צעצועים או חפצים שימושיים) בעצמו, מחומרים זמינים שנחשבים לפסולת (או מחומרי טבע כמו איצטרובלים למשל) ולא רק לקנות אותם ב-2 שקלים בחנות, קיבל תובנה חשובה ודרך הסתכלות אחרת[/u]

אני עושה עם ילדים יצירה מחומרי פסולת, ובעיקר מהטעם שהובא למעלה. להבין שהפסולת שלנו היא חומר. היא לא נעלמת ברגע שגמרנו להשתמש בה. זה מלמד אותנו להיות יותר 'מעגליים' - כלומר לספק לעצמנו את חומרי היצירה מדברים שיש בבית, ולהשתמש בדברים מיותרים שוב ושוב ושוב... קצת כמו בטבע.
אני יוצרת מחומרי פסולת בעצמי (בעיקר בובות). עבורי זה חומר הגלם, משום שהוא מקיף אותי, יומיומי לי. לכן הוא מעניק לי השראה.אני חיה בסביבה אורבנית, ויצירה בחומרי טבע היא הדבר המלאכותי עבורי :-)
מלהיב אותי ליצור משהו יפה משקיות ניילון, הרבה יותר מאשר ליצור אותו מחומרי יצירה רגילים. יש בזה סוג של יש מאין.
אני מבינה שאם לקחתי בקבוק מהמיחזור והפכתי אותו לפרח שהלך לפח הרגיל בסוף זה באסה, אבל א' - אפשר לפרק את היצירה לפני שזורקים ולהחזיר אותה אחר כבוד לפח המיחזור (מדבקות נייר למשל לא מפריעות) וב'- צריך גם לזכור שכרגע יש פתרון מיחזור אך ורק לבקבוקים וקצת לניירות. המון פלסטיקים, שקיות, תבניות ביצים ועוד יכולים לשמש אותנו ליצירה בלי רגשות אשמה.

[u]וזה גם אקולוגי וטוב לכדור....[/u]

לא הבנתי מה כלכך טוב לכדור בזה שאני עושה יצירה מבקבוקים? בסופו של דבר זה אותו זבל שיישאר כאן.
מה, [b]לכדור אכפת אם הזבל הוא בצורת בקבוק או בצורת פרח שעשוי מבקבוק?[/b]

ולא רק זה, יש גם הבעיה שהזכירה עינת, שיצירה מהבקבוק עלולה לגרום לכך שהוא יהיה עוד יותר בלתי ניתן למיחזור.

(אבל אם מדובר למשל בלעשות [u]חממה מקנקלים[/u], ולהשתמש בבקבוקים קיימים במקום לקנות חומר חדש - זה משהו אחר.)

לפי מה שאני יודעת, מבחינת חיסכון
הכי טוב כמובן זה להמעיט צריכה
ואם לא- שימוש חוזר ( לא מיחזור ) -כמו למשל הכנת פרחי בקבוקים, בניית חממה מקנקלים וכו'
ולבסוף המיחזור המקובל- כיוון שעל מנת למחזר בקבוק ישנה השקעת אנרגיה מאד גדולה: שינוע, מיחזור,שינוע.....לא תמיד משתלם.
התחום הכי 'משווק' כירוק היום הוא המיחזור, הוא יחסית קל לעיכול לציבור, מיידי, לא מצריך הרבה התעסקות
אבל הוא רק חלק ממשוואה רחבה יותר של חיסכון אנרגתי( מי שמכיר את מודל 5 ה-R , אני לא זוכרת אותו בע"פ)
תהנו תצרו זה אקולוגיה פנימית (-: ,וזה גם אקולוגי וטוב לכדור....

[u]לגבי חומרים זמינים שנחשבים פסולת לטעמי לרוב הם נשארים פסולת וזאת בדיוק הלמידה המוטעית שממנה כדאי להזהר ולהזהיר.[/u]

אני מבינה את הבעייתיות.
מצד שני, [b]אם כבר[/b] רוצים ליצור - אז לא עדיף ליצור מחומר שכבר קיים אצלי, מאשר לקנות חומר חדש לשם כך?

גם אם היצירה מחומר קיים משאירה את הפסולת, ויותר מכך - כמו שעינת כתבה בהתחלה - לא תאפשר מיחזור של הפסולת בהמשך (בגלל ערבוב חומרים) -
הרי אותה בעייה תהיה גם עם חומרים שאקנה חדשים בחנות + כבר יש לי ממילא את הפסולת ההיא בבית,
אז ככה שההגיון הזה אומר שבכל מקרה עדיף ליצור ממה שקיים ולא ממשהו חדש, לא?

או שלא הבנתי משהו?

***********

אני חושבת שמה שעינת התכוונה לא היה שעדיף לקנות חומרים חדשים ליצירה, אלא שאם יוצרים [b]כדי[/b] למחזר - זה לא עוזר בכלום.

למשל, יש לי בבית מלא קופסאות של קוטג' או גלילי נייר טואלט, וחבל לי לזרוק, אז אני אומרת לעצמי 'אוף, אולי אעשה איתם משהו כדי שלא ייזרקו סתם ככה? אה, אני אצור מהם משהו'.
ואז [b]במקום לזרוק[/b] אותם, אני עושה מהם יצירה -
בסופו של דבר היצירה החדשה תגרום לכך שלא יהיה אפשר למחזר אותם.

(מצד שני, כשיש גם ככה המון חומרים שאין איך למחזר אותם, וסתם נזרקים לפח - אז אולי בכל זאת, להאריך קצת את חייהם ע"י יצירה נחמדה - זה עדיף).

להכין מחומרים טבעיים נטו זה באמת נהדר.
וזה כבר סיפור אחר ומתכלה.

לגבי חומרים זמינים שנחשבים פסולת לטעמי לרוב הם נשארים פסולת וזאת בדיוק הלמידה המוטעית שממנה כדאי להזהר ולהזהיר.

הגיוני.

מצד שני, יש גם עניין של שינוי מודעות בסדנאות האלה - ילד שקולט שאפשר להכין דברים (צעצועים או חפצים שימושיים) בעצמו, מחומרים זמינים שנחשבים לפסולת (או מחומרי טבע כמו איצטרובלים למשל) ולא רק לקנות אותם ב-2 שקלים בחנות, קיבל תובנה חשובה ודרך הסתכלות אחרת.

את עולם הרוח והיצירה אפשר למלא בהמון יצירה שלא מתימרת להיות אקולוגית, אבל היא כן ומשתמרת לאורך זמן:
אפשר לצייר, אפשר ליצור בחימר, אפשר לעסוק באמנות מתכת, בעיסת נייר ועוד.
הטרנד הזה של יצירה בחומרים ממוחזרים באמת נותן תחושה של עשיית טוב ואם הוא בעצם עושה רע.
אז למה בעצם? סתם לא כדאי.
באמת בילבלו אותנו. לא עוד.

אכן רבות מסדנאות היצירה מזיקות אקולוגית.

הדיון הוא על סדנאות [b]יצירה[/b] מחומרים בשימוש חוזר, ברור שכשהולכים לסדנא כזאת לא הולכים כדי למחזר (כי בשביל זה באמת כלוב הבקבוקים הוא יותר קרוב, זמין ויעיל), אלא כדי ליצור.

אפשר ליצור משהו שימושי, שיחסוך רכישה ([b]עבודת אומנות[/b]), ומותר גם ליצור משהו בלתי שימושי בעליל, אך יפה (או לא), רק כי זה ממלא את הנפש, ועושה נעים בידיים ובלב ([b]עבודת אמנות[/b]).
היה לי חשוב להדגיש את זה, כי לפעמים בשם האידאל הירוק, אנחנו נשאבים עמוק מדי לעולם החומר, ושוכחים את עולם הרוח...

[u]מותר גם ליצור לשם היצירה[/u]

ברור !
אבל הדיון כאן התחיל משיחה על סדנאות מיחזור - כאשר יש אולי איזו אשליה שזה תורם אקולוגית, בזמן שייתכן שלא, ואולי אפילו ההפך.

מותר גם ליצור לשם היצירה...

ואולי גם, אם כבר יוצרים, אז ליצור משהו שימושי - שממילא היו קונים אותו לולא כן?
ואז גם אם יש בעייתיות במיחזור, זה עדיין עדיף מלקנות חדש.

[u]המטרה של יצירה מחומרים בשימוש חוזר (כך יותר מדויק לקרוא לזה) היא לא לפתור את בעיית הפסולת[/u]

נראה לי שהרבה אנשים דווקא כן חושבים שהם תורמים לבעיית הפסולת בכך שהם הופכים אותה ליצירה.
ולאבמצב שהם התכוונו לכתחילה ליצור,
אלא יוצרים [b]כדי[/b] למחזר.

אז אולי ה-[b][u]אם כבר יוצרים[/u][/b], זה משפט המפתח?

מצד שני, אם כבר יוצרים, עדיף להשתמש בחומרים שכבר "עשו סיבוב" בעולם, ולא בכאלו שיוצרו במיוחד.

המטרה של יצירה מחומרים בשימוש חוזר (כך יותר מדויק לקרוא לזה) היא לא לפתור את בעיית הפסולת, אלא לאפשר יצירה תוך פגיעה כמה שיותר קטנה בסביבה.

[u]למי שעוסק ביצירה מבקבוקים,[/u]

אבל חשוב לזכור שגם "מיחזור הבקבוקים" הוא לא מיחזור - הם לא חוזרים לתעשיית הפלסטיק, גורסים אותם לסיבים שמהם מייצרים מוצרים שאח"כ כבר אי אפשר לעשות איתם כלום, כמו סלסלות לפירות, פליז, שולחנות גינה וכו'. הפתרון היחיד זה הפחתת שימוש.

למי שעוסק ביצירה מבקבוקים,
תזכורת קטנה לקראת הקיץ: הרבה מסדנאות המיחזור לא באמת ממחזרות אלא מונעות מיחזור ופשוט יוצרות עוד פסולת לעתיד!
מזכירה לכם שבקבוק שבמקום להשליך למתקן הבקבוקים למיחזור הפכו לפרח/קלמר/עציץ/בובה
זה ממש ההפך ממיחזור...כי בגלל ערבוב חומרים כבר אי אפשר יהיה בעתיד למחזר אותו במתקן מיחזור רגיל,
ואז, אם לבקבוק לוקח נגיד מאה שנים להתכלות,
אז יופי שבמקרה הטוב הוא יהיה 20 שנה פרח/עציץ/קלמר/בובה , אבל אח"כ הוא יתבלה וסביר שיהיה ג'יפה ויזרק
והג'יפה הזאת לא ממוחזרת ...ככה שבקבוק שיכל כבר לפני 20 שנה להתמחזר... יחיה כפלסטיק פסולת עוד 80 שנה.
ובעצם מי שיוצר מבקבוקים, מגדיל את הפסולת ומונע מהם את האפשרות פשוט להתמחזר!
אגב, כנל לגבי כל מי שיוצר ערבובי פסולת ביצירה ולא יודע להפריד אותם אח"כ למיחזור.

{תחילת הדיון הועברה מ-[po]ככר השוק[/po]:}