על ידי מ_י_כ_ל* » 11 פברואר 2004, 15:17
טוב...תודה... (למרות ששמתם לב שהרשות ניתנה על ידי אלו שילדהן אינם בני שנתיים;-), אבל למה לעסוק בדקויות, אני מתמתקת):
אני נורא מתחברת ל שפתאום נראה לי גדול יותר מתמיד. זה באמת התחיל בסביבות גיל שנתיים (הנה, מלאתי חובתי כלפי שם הדף). פתאום, תוך כדי שיחה עם בני הייתי מביטה בנו, כאילו מהצד, ואומרת לעצמי: 'את קולטת שאת מדברת עם ילד בן שנתיים?!?'. עד היום הוא מצליח להדהים אותי. בשפה שלו, בתובנות שלו, במחוות שלו. איזה איש קטן, איזה עולם ומלואו בפחות ממאה סנטימטר. והכי מדהים - שניה אחרי שהוא אומר את הדבר הכי חכם ובוגר בעולם, הוא פתאום עושה משהו כל כך ילדותי...ואז אני מאושרת על אמת. אז אני יודעת שהוא כנראה עדין זקוק לי...
והתינוקון? רק בן 3 חודשים, ויש לנו עוד דרך ארוכה ללמוד ולהכיר זה את זו, זו את זה, אבל אני כבר כליל מאוהבת, ונהנית מכל גוּ ו-אוּ שהוא משמיע. בימים האחרונים הוא אפילו התחיל לצחוק בקול רם (לא נעים לי לפרט מה הביא אותו לכך. זה קשור בצליל מאוד ספציפי שאמא שלו עושה). בסתר ליבי אני מבקשת - תהיה תינוקון. רק עוד קצת...
לפעמים, בשעות הערב המאוחרות, כשהילדים ישנים, זוגי ואני מרוחים היטב על הספה בסלון, ואני אומרת לו: "אני לא יודעת אם הילדים שלנו הם הכי יפים [ברור שהם כן! טפו טפו טפו], או הכי חכמים [שוב - ברור! מלח מים], או הכי חמודים [לחזור על עצמי?!?], מה שבטוח שהם, כל אחד בדרכו, נורא מצחיקים אותי. וזה שווה הכל". ואז שנינו עייפים ומרוצים.
טוב...תודה... (למרות ששמתם לב שהרשות ניתנה על ידי אלו שילדהן אינם בני שנתיים;-), אבל למה לעסוק בדקויות, אני מתמתקת):
אני נורא מתחברת ל [u]שפתאום נראה לי גדול יותר מתמיד[/u]. זה באמת התחיל בסביבות גיל שנתיים (הנה, מלאתי חובתי כלפי שם הדף). פתאום, תוך כדי שיחה עם בני הייתי מביטה בנו, כאילו מהצד, ואומרת לעצמי: 'את קולטת שאת מדברת עם ילד בן שנתיים?!?'. עד היום הוא מצליח להדהים אותי. בשפה שלו, בתובנות שלו, במחוות שלו. איזה איש קטן, איזה עולם ומלואו בפחות ממאה סנטימטר. והכי מדהים - שניה אחרי שהוא אומר את הדבר הכי חכם ובוגר בעולם, הוא פתאום עושה משהו כל כך ילדותי...ואז אני מאושרת על אמת. אז אני יודעת שהוא כנראה עדין זקוק לי...
והתינוקון? רק בן 3 חודשים, ויש לנו עוד דרך ארוכה ללמוד ולהכיר זה את זו, זו את זה, אבל אני כבר כליל מאוהבת, ונהנית מכל גוּ ו-אוּ שהוא משמיע. בימים האחרונים הוא אפילו התחיל לצחוק בקול רם (לא נעים לי לפרט מה הביא אותו לכך. זה קשור בצליל מאוד ספציפי שאמא שלו עושה). בסתר ליבי אני מבקשת - תהיה תינוקון. רק עוד קצת...
[hr]
לפעמים, בשעות הערב המאוחרות, כשהילדים ישנים, זוגי ואני מרוחים היטב על הספה בסלון, ואני אומרת לו: "אני לא יודעת אם הילדים שלנו הם הכי יפים [ברור שהם כן! טפו טפו טפו], או הכי חכמים [שוב - ברור! מלח מים], או הכי חמודים [לחזור על עצמי?!?], מה שבטוח שהם, כל אחד בדרכו, נורא מצחיקים אותי. וזה שווה הכל". ואז שנינו עייפים ומרוצים.