באופן טבעי

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום ביתי בת שנתיים ושבעה חודשיים התחלתי הגמילה איתי לפני חודש ...בהתחלה הצליחה לשלוט היטב בפי ובקקי אך לאחר הפעם הראשונה שעשתה קקי יש לה פחד לעשות קקי בשירותים,לא נילחצתי וגם לא שידרתי לחץ והיא מפספסת בתחתונים לאחרונה התחילה לפספס גם פיפי ואני תוהה אולי גמלתי אותה מוקדם מידי ואולי כדאי להחזיר לה טיטול ...או שלא .
אני מאד סובלנית ולוקחת את הפספוסים בכיף אך זה מתחיל להתיש אותי

תיקון לשורה ראשונה באמצע - עדיף בגובה שלה

כל ילד זה סיפור אחר, ולא תמיד השיטות המתוחכמות עובדות על כולם. אפשר לשבת איתה לשיחה. עדיף בובה שלה, על הרצפה או על מזרון. להגיד לה בכנות שקשה לאמא להחליף כל הזמן טיטול. תופתעי איזו הבנה ובגרות הם מגלות.
ןלשאול אותה, איך לדעתה אפשר להתקדם לקראת גמילה ?
ולנסות להשתמש כמה שניתן בתשובה שלה.
אני היתי מציע לה להשתתף בתוכנית. למשל לבחור סיר עם ציורים שהיא אוהבת, או כיסוי צבעוני לקרש של האסלה עם ציורים שהיא אוהבת, או כל רעיון אחר שילהיב אותה ויצור אצלה שיתוף פעולה בשמחה.
בהצלחה

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

איך גומלים קקי בחיתולים היא לא רוצה לעשות בסיר או בשירותים והיא בת שנתיים וחמש היא רוצה רק בטיטול

על ידי יעל* » 09 יולי 2016, 23:10

שלום, אשמח לעצה...
המתוק שלי בן שנתיים ו3. הורדנו לו את החיתול לפני כמה ימים ובימים האחרונים הוא החל לא להסכים לעשות קקי בשום מקום, התחיל לבקש חיתול. והיום ממש הגיע לעצירות ממש קשה
ולבכי כי כואבת לו הבטן והוא לא רוצה לעשות, עד שזה פשוט יוצא איפושהו כי כבר לא יכול להתאפק ואז הוא נרגע..(בד"כ היה עושה 2-3 פעמים ביום)
מה לעשות? זה עושה לו נזק?
תכלס הוא ממש גדול ומבין והיינו הרבה מהשנה הראשונה בנסיונות ללא חיתולים שלא צלח כל כך...הוא פשוט לא רצה.
תודה רבה!

על ידי רן* » 09 אוקטובר 2015, 15:33

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

תודה כל העצה!
אנחנו מנסים להסביר מכל כיוון, גם ברמה של "אנחנומיודעים שזה כואב וקשה להיפרד, אבל בואי נוציא את הקקי ונגיד לו שלום/נשלח אותו לים באסלה וכו'" וגם וידויים על כמה לנו זה קשה להיפרד אבל אנחנו נפרדים וכאלה, אבל היא ממשיכה בשלה... מנסים להכיל את הקשיים שלה כמה שאנחנו יכולים, ומנסים לשקף אותם... גם אנחנו מבינים את הקושי שבאיבוד חלק מהגוף, והשליטה בו וכו...

אנסה לתת כמה רעיונות מהחוויה שלנו. הגדול שלי בן כמעט 3, ורק בחודשים האחרונים נגמל מחיתולים. אנחנו בשלהי התהליך, אבל עדיין נמצאים בו. אז קודם כל אציע הרבה סימפטיה והבנה. אוף עם הגמילה הזאת! זה קשה

גם להם וגם לנו.

לגבי קקי, גם אצלנו כל קשת ההתנהגויות משוחד ועד הסברים מפורטים כשלו כשלון חרוץ. מה שעבד, ועדיין עובד בימים הקשים, זה להגדיר שככה עושים כי ככה צריך (בלי להיכנס לבריאות, סניטציה וכל הבבל"ת הזה. לא מעניין אותו בכלל), ולהגיד לו שהוא יכול, אנחנו יודעים שהוא יכול כי אנחנו מכירים אותו, ושאנחנו יודעים שזה נורא קשה ומפחיד לאבד שליטה, אבל אנחנו איתו ואנחנו נעזור לו וביחד נצליח. המפתח אצלנו היה נושא איבוד השליטה, שלמדתי פעם באיזה קורס פסיכולוגיה (וזה מתאים להרבה התנהגויות אנושיות), אבל חששתי להכניס לשיחה איתו כי מדובר באיזה ניתוח פסיכולוגי וחשבתי שזה לא ידבר אליו בכלל. אבל וואלה, זה עבד! הוא הנהן, והסכים, והרגשתי שהוא מרגיש שאני מבינה אותו כשהעליתי את הנושא הזה שכמה קשה ומפחיד לאבד שליטה. ומאותו רגע הוא הסכים וסמך עלי, והתיישב על הסיר ועשה קקי. ומאז, כל פעם שיש בעיה, אני אומרת לו את הדברים האלה, וזה תמיד עובד! קטן קטן, אבל הוא מבין יפה מאוד את הבעיה שיש לו עם קקי, אפילו שמדובר בניתוח פרוידיאני מורכב. הסברים על מערכת העיכול ונזקים גופניים לא עשו לו את זה - זה פשוט לא מה שהטריד אותו!

אז לדעתי, עזבו הסברים. אולי מה שהיא צריכה זה פשוט שתכירו בזה שקשה לה ומפחיד. ותבטיחו לה שאתם שם ואתם עוזרים ותומכים?

על ידי רן* » 09 אוקטובר 2015, 07:48

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

לילי אגב בת שנתיים וכמעט 4 חודשים

על ידי רן* » 09 אוקטובר 2015, 07:46

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

לילי שלנו הצליחה די מהר להיפרדמהפיפי, ומבקשת "קקי" כל פעם שיש לה, מביאים את הסיר והיא עושה ממש יפה את הפיפי בו. גם באמצע הלילה היא מתעןררת ומבקשת, וכמעט תמיד מצליחה לעשות בסיר, לעיתים רחוקות היא מפספסת.
קקי זה כבר עניין אחר... היא מאוד מאוד מתקשה לעשות בסיר. בתחילה הייתה עושה גוש קטן ומפסיקה, וגם זה לאחר עידודים וחיזוקים חיוביים ושירת שירים וסיפורים וסרטונים ביוטיוב וכל מה שרק תרצה תוך כדי לשבת ולנסות.
כעת, היא כבר כמה ימים מתלוננת על כאבי בטן, ולא מוכנה לעשות קקי בכלל. לא טיטול, לא תחצונים, לא רצפה, לא אמבטיה, לא גינה ובדום פנים ואופן לא בסיר/שירותים. צרחות, צעקות ומה לא...
אהיה הוגן ואגיד שעד ליומיים-שלושה האחרונים היינו מאוד רגועים ונינוחים, אבל הדאגה מכאבי הבטן ועצירות קצת הפרה את שלוותנו ואנחנו כנראה גם קצת מלחיצים אותה.
אנחנו מנסים להשתמש במודלים לחיקוי, ובהסברים מפורטים על היתרונות שבלעשות קקי אך כלום לא עוזר.

מה ניתן לעשות?

על ידי אל_הלב* » 13 מרץ 2015, 18:36

טוב שהדף הזה קפץ פתאום למה חדש...
זה מזכיר לי לא להילחץ שביתי בת ה 3 גמולה כבר חצי שנה (עם תחתונים במהלך היום, חיתול בלילה) אבל קקי מוכנה לעשות רק בחיתול ומבקשת שנשים כשצריכה.
הציעו לי טיפול רגשי לילדה, היה נשמע לי מוגזם, מה כבר יכולים להציע בטיפול כזה שאני לא יכולה.
כרגע מנסה לראשונה את הקטע עם מדבקות ומתנה בסופה, נראה איך ילך.
עוד חצי שנה עוברת לגן עיריה ומאוד מקוה שעד אז הבעיה תיפתר.
לפי מה שקראתי כאן יש כאלו שהמשיכו ככה עד גיל חמש.
האמת שלי באופן אישי זה לא מפריע, אפילו יותר קל לי לנקות אותה מקקי בחיתול מאשר סיר, או בעמידה לאחר שירותים.
אבל מפריע לי שהיא תתאפק ותהיה בעצירויות כמו כשניסינו בלי חיתול בכלל ומפריע לי שתסבול בגן אם יברח לה.
בכל מקר תודה על הפרספקטיבה שלכם, טוב לשמוע שזה עובר מתישהו

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום, בתי בת שנתיים ו- 10 חודשים, ילדה עצמאית מאוד, נמצאת במעון מגיל 7 חודשים. התחלתי אתה גמילה שהרגשתי שהיא מוכנה ובשלה לפני מספר חודשים, והולך לה יפה מאוד אבל... יש מצבים לעיתים קרובות שהיא מפספסת ב"כוונה" כי היא אומרת פיפי/ קקי ואז הולכת לכוון השרותים וחוזרת אחורה לשחק במשחקים כאילו לא היתה צריכה פיפי. ותוך כדי המשחק היא פשוט לא יכולה להתאפק יותר ובורח לה ואז... לא נעים לה ולנו כמובן. מה עושים? לרוב היא כן אומרת והולכת לבד ומורידה מכנסיים ומתישבת בסיר ואפילו מרוקנת לבד לאסלה ומנקה את הסיר כן כן כן ... היא באמת מפתיעה ומיוחדת ולא מובן מאליו ! אבל יש לה גם את העניין שהיא מתעצלת / מתאפקת עד ש... מה לעשות , אשמח לקבל תשובה . תודה מראש.

על ידי פלונית* » 15 ספטמבר 2013, 22:41

נזכרתי לכתוב כאן אחרי ששכחתי בכלל שגם לנו היתה "בעיה" כזו. אולי אני אפילו כתבתי כאן פעם באיזה שם. הבת שלי נגמלה מחיתולים בקלות ובמהירות עוד לפני גיל שנתיים ולגמרי מעצמה: הורידה מכנסיים וחיתול והלכה לשירותים. אבל קקי- מבקשת חיתול. זה נמשך עד גיל 5, אם אני לא טועה. כמו שאמרתי: אני כבר לא זוכרת, אז אולי קצת קודם. אולי גיל 4? היינו גם בטיפול הומיהופטי. קשה לומר האם זה מה שעזר, כי זה לקח כמה חודשים, ויתכן שהיא פשוט הגיעה לגיל או לבשלות או למצב שבו היא ויתרה בקלות על החיתול בשביל לעשות קקי.

אז אם את/ה קוראים כאן- זה עובר. כשהיינו בתוך זה- זה היה נורא מתסכל, אבל, כמו הרבה דברים בחיי ילדיינו- זה פשוט עובר.
בהצלחה

על ידי ורדית* » 15 ספטמבר 2013, 22:06

שלום,
ילד בן שנתיים מתוק וחכם בלע"ר שמכניס ידיים לטיטול וסליחה על התיאור מורח את הקקי ונהנה להתעסק איתו. אני אובדת עצות מה לעשות איתו ואיך להתייחס. אשמח לשמוע עיצה בענין. תודה

על ידי קורי* » 20 ינואר 2013, 22:32

שלום לכן,
פונה אליכן בעזרה, בתי בת שנתיים ושלושה חודשים גמולה מפיפי כבר מגיל שנה ועשרה חודשים אבל קקי עדיין עושה בתחתונים, חשוב לציין שבבית בסופי שבוע היא כן עושה לרוב באסלה, בעיקר אותי עם בעלי פחות. ואני רואה שזה מעט מטריד אותה השיחרור באסלה, אך איתי היא כן יושבת ומנסה. בגן היא עושה רק בתחתונים או כשקמה מהשנת צהרים בחיתול(בצהרים היא עדיין לובשת חיתול). בגן הם אומרים שהיא לא מבקשת חיתול במיוחד וכשהם מציעים לה ללכת לשרותים כי הם כבר מזהים את הסימנים, היא מסרבת אך אחרי חמש דקות עושה בתחתונים. אני ממש לא יודעת איך להגיב, מה לעשות בקשר לגן, ואיך להגיב לזה.
זקוקה לעצה! ומודה לכן מראש

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

ביתי בת 3 לא מוכנה בשום אופן לעשות קקי בשירותים לאומת זאת פיפי היא עושה בלי שום בעיה באסלה ניסיתי אני חושבת את כל הדברים בעולם לעידוד קקי באסלה אך ללא הצלחה הילדה מסרבת מה לעשות?

על ידי מלכי* » 22 פברואר 2012, 21:53

שלום לכולן\ם, רציתי לבקש עצה...
בני המתוק בן השנתיים ו8 חודשים בתהליך גמילה וגם לנו יש בעיות, איך לא, עם הקקי. כמו רבים מהמקרים שתוארו פה הוא מבקש חיתול כדי לעשות קקי. לפני חודשיים בערך הורדנו את החיתול בעקבות בקשה שלו ובגלל הסיפור עם הקקי (חשבנו שזה עלול לבלבל אותו רגע עם רגע בלי וכו' וגם פחדנו שלא נצא מהסיפור של הקקי בחיתול...) החזרנו לו את החיתול. לפני שבוע שוב הוא רצה לעשות פיפי בשירותים ותחתונים לגן וכו' אבל אמרנו לו שאם הוא רוצה אז הוא צריך לעשות גם קקי בשירותים. כמובן שהוא הסכים ואז פשוט לו היה לו קקי... אז הבטחנו טרקטור גדול, כי חשבנו שאחרי שיעשה פעם אחת הפחד יעבור והכל יבוא על מקומו בשלום. אז הוא עשה פעם ראשונה בשירותים והתרגש נורא ויום אחר כך ביקש טיטול... ושוב הבטחנו ביצת הפתעה ושוב הוא עשה בשירותים והתרגש נורא, ויום אחר כך- טיטול... (הוא בוכה נורא בשירותים אומר שכואב-ברור כי הוא עוצר אותו- ושקקי זה איכס)

בקיצור החלטנו להרפות. אבל אני לא יודעת האם להחזיר לו את הטיטול לגמרי, או רק לקקי.אני מפחדת שההפרדה תוריד לו את המוטיבציה להתגבר על הפחד מהשירותים...

לנויה ודנה המבקרת- גם לביתי קשה לשחרר את הקקי לאסלה והיא כבר בת 3 וארבעה חודשים. אז דבר ראשון-איזה כייף לראות שזו לא איזו בעיה מוזרה ונדירה ושיש הרבה אימהות שמשתפות ומתמודדות עם דברים דומים. וכל העניין הוא שבהתמודדות עם ילדים-אין דרך אחת נכונה! ולא רק לילד אלא גם להורה זה צריך להתאים. וכל העניין באתר הזה שזה לא אתר מומחים אלא אתר של אנשים שמשתפים מנסיונם ואפשר לקבל השראה,להתחבר לגישה מסויימת ולאחרת לא.
למשל אני יוצאת מפה א) רגועה יותר שזו איננה "בעיה" וזה טבעי וקורה המון ב) שאולי לא צריך "לגמול" את הילד אלא לשחרר לחץ ולתת לו מקום "להיגמל" בעצמו ג)מצאתי עצה שממש אהבתי שאומרת להעביר את האחראיות יותר לילד וזה אומר שאם עשתה קקי בתחתונים אז שתהיה שותפה מלאה לנקיון וזה אומר-לנגב במגבונים את הטוסיק,לזרוק את הקקי לאסלה ולכבס את התחתונים והמכנס יחד בגיגית,להוריד את המיים,לשטוף ידיים,להחליף בגדים. כל ילד לפי גילו ויכולתו וכמובן שההורה שם ללוות ולעזור אבל הרעיון הזה מרגיש לי ממש מתאים לנו.
ממש כפי שאני מלמדת את ביתי לסדר אחריה את ה"בלגן" של המשחקים שלה כך גם פה. כי בתהליך של גדילה-אנחנו מעבירים אט אט לילד יותר ויותר את המושכות לידיים שלו וזה אומר גם להיות שותף מלא להחלטות שלו ולתוצאות שלהן. כמובן ללא כעס ומתוך הרבה כבוד. אוכל לספר בשמחה איך הלך לנו,זה מרגיש ממש נכון. לעומת כל מיני עצות מ "מומחים" ו"מקצועיים".
אז בהצלחה לכן נויה. ודנה-לי ולעוד הרבה נשים האתר הזה מאוד מאוד עוזר כבר שנים (ברור?

תודה)

על ידי נויה* » 16 ינואר 2012, 14:36

שלום, גם לביתי יש בעייה כמו אלו המתוארות בדף זה, השאלה אם יש איש מקצוע לפתרון? כי אני רואה שכולם רק שואלים ולחלק עונים המשתתפים האחרים,
תודה

על ידי דנה* » 08 ינואר 2012, 15:55

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אה ובנוסף בעצם בנות אחרות יכולות לתת עצות אבל אתן צריכות לתת עצות טובות שיעזרו להן כי הן צריכות את זה לתינוק הן נכנסות לאתר הזה כדי לקבל מידע שיעזור לה לגמול את הילד או הילדה שלה
ברור?
אוקיי תודה
דנה

על ידי דנה* » 08 ינואר 2012, 15:53

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום אני מבקרת האתרים שמי דנה ואני חושבת שהאתר הזה לא טוב כי כולם שואלות תעזרי לי תני לי עצה והמנהלת של האתר צריכה לענות להן לא בנות אחרות אוקיי תודה אני נותנת לאתר הזה 70
בתודה
דנה

על ידי ליטל* » 08 ינואר 2012, 15:44

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

רונית חמודה אין לך מה לדאוג שימי לו חיטול והוא יגמל בזמן שלו אוקיי תני לו מתי שהוא רוצה

על ידי רונית* » 08 ינואר 2012, 15:39

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

כן אבל זה מסריח והוא צועק לי קקי קקי יש לי קקי

על ידי לירון* » 08 ינואר 2012, 15:38

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אבל שאתם יוצאים לטייל תשימי לו חיטול

על ידי רונית* » 08 ינואר 2012, 15:38

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

טוב תודה בנות אבל מה הוא יעשה אצל חברים בסיר מה נביא סיר זה לא הגיוני עם אנחנו רוצים לטייל או משהוא?

על ידי טלי* » 08 ינואר 2012, 15:36

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

צודקת לרון תיקני לו סיר למה את משאירה אותו עם חיטול מיסכן

על ידי לירון* » 08 ינואר 2012, 15:35

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

פשוט תיקני לו סיר והוא יעשה בסיר מה הבעיה

על ידי רונית* » 08 ינואר 2012, 15:34

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הבן שלי תמיד עושה קקי בכל מקום אפילו אצל חברים שלנו אני לא יודעת איך לגמול אותו הוא בן 4 וחצי והוא עדיין עם חיטול אני אומרת לו נוציא חיטול ונשים תחתונים הוא אומר טוב ואז שאני שמה לו הוא אחרי כמה שניות עושה
אני לא יודעת מה לעשות מישהו יכול לתת לי עצה?

על ידי הדר* » 07 דצמבר 2011, 22:21

עד איזה גיל? אני יודת מהגננת שזה מאוד מפריע לו לריכוז בגן (הוא בגן שפתי) חשבנו על טיפול במרפאה לחרדה מאסלה......

על ידי מיכל* » 07 דצמבר 2011, 08:21

גם אצלי הקטנה היתה כזאת, קקי רק בחיתול. אוף, זה היה מתסכל. כמה שזה היה מתסכל. מנסיוני, לא לעשות כלום, זה יעבור לבד. לא ללחוץ, לא פרסים. לדעת שבבר-מיצוה/בת מצווה הם כבר לא יעשו בחיתול (כבר הרבה קודם). עם הבת הזאת שלי, שהיא ממש מקסימה, נהדרת ומוכשרת מאוד, היו לי קשיים שונים בנושא הצרכים: פיפי עד גיל מאוחר בתחתונים, חיתול בלילה עד גיל 7.5. היום היא בת 8 וכל התופעות האלה מאחורינו. הלוואי שהייתי פחות מודאגת בזמנו, אולי זה היה עוזר לדברים לקרות יותר מהר.

על ידי הדר* » 06 דצמבר 2011, 21:38

הי...מעניין אם הוא כבר נגמל לך עברו כמה חודשים....לנו יש את אותה הבעיה עם הבן שלנו בן ה-4 וחצי מ ת ו ס כ ל י ם!!!
ניסינו כבר הכל: הפתעות קטנות וגדולות, פרסים מה לא??? הסברנו אפילו שאם הוא ימשיך לשחרר בתחתונים אנחנו לא ננקה אותם ונזרוק לפח וכך יגמרו לו כל התחתונים והוא יאלץ ללכת לגן עם טיטול וההמשך ידוע.
כנראה שאין תרופת קסם. מקווה שמישהו יוכל לעזור לנו.

על ידי בקי* » 24 מאי 2011, 11:03

בני בן 4.5 עדיין מבקש לעשות קקי רק בטיטול. לפני שבועיים החלטנו שדי. הוא מתחיל לעשות בשירותים. ביום הראשון זה עבד יופי. הוא עשה 3 פעמים. וזהו .. בימים אח"כ הוא היה הולך לשירותים כשהוא מרגיש שהוא צריך מנסה לעשות ופשוט לא יוצא לו. ככה כמה פעמים עד שבסוף יצא לו בתחתונים. ומאז ככה זה ניהיה. הוא מרגיש שהוא צריך. הולך לשירותים, מתאמץ, לא יוצא ואז בלילה או מתישהוא פשוט יוצא לו בתחתונים. מה עושים ?? יכול להיות שהוא לא יודע איך להוציא את הקקי ?
אשמח מאוד אם תעזרו לי ..

:):)

על ידי פאני* » 24 מאי 2011, 10:08

בני בן ה3.3 גמול מפיפי מגיל 2.5 אך מקקי לא! בתחילה הוא היה מבקש קקי אני הושבתי אותו בשרותים כשאני לידו . הוא הסכים לשבת שניה. אך הוא קם ועושה בתחתונים! לא עזרו פרסים שידול לשבת יותר בשרותים! כולל סיפורים שהוא אוהב שירים ומשחקים! כיום. הוא בכלל לא אומר קקי אלא עושה מיד בתחתונים!. אמרתי לו שהוא ינקה. והוא עושה זאת. אפילו כשלא הייתי לידו הוא עשה ואח"כ מצאתי ערמות של מגבונים מאיימים לסתום את השרותים!
אני מנסה להעביר לו את האחריות על הקקי שלו . והוא מגיב לכך ברצון. איך מתקדמים מכאן כדי שהוא יעשה בשרותים
תודה רבה ! ! !פאני

רוצה לשתף אתכם בשמחתי. כן, לפני כשבועיים (בהיות בני בן 4 ו-8 חדשים) עברה חרדת האסלה והיה כלא היה...
גם אני רוצה לשתף, כדי לעודד אחרים. לקטנה שלי היה קשה להשתחרר מהחיתולים. גם פיפי וגם קקי. מפיפי נגמלה (מרצונה) בגיל 3.5, וגם אז עם המון קשיים ופיספוסים. קקי סרבה לעשות בשירותים. לא לחצתי אבל הצעתי לה כל הזמן, (ואני מודה שהייתי די מיואשת) ואז יום אחד, בראש השנה, כשהיתה בת 4 היא נגמלה בבת אחת,
כבמטה קסם, או כמתנה מיוחדת שלה אלי לראש השנה... (את הגמילה מפיפי קיבלתי מתנה לפסח)
משתתפת בכל ההמלצות של זו שמעלי.

על ידי לושה* » 24 מרץ 2008, 01:23

רוצה לשתף אתכם בשמחתי. כן, לפני כשבועיים (בהיות בני בן 4 ו-8 חדשים) עברה חרדת האסלה והיה כלא היה...
לא, לא עשיתי שום דבר, רק נתתי לזמן לעבור בלי סיפורים מיוחדים, בלי ללחוץ יותר מידי, רק שניצלתי את ההזדמנות כשראיתי
שלחוץ לו לעשות קקי (כאבה לו הבטן) והצעתי שוב (כמידי פעם) לשבת על האסלה. הפעם לא נתקלתי בהתנגדות עיקשת, כלומר, הוא
רק אמר "הקקי לא יצא לי באסלה" וישב. לאחר שתי דקות - יצא!
ומאז הכל זרם, השתחרר, הוא יוזם לבדו ללכת לשירותים כמעט כל יום, וגם מחוץ לבית, זהו ,אין עכבות יותר - אנחנו מאושרים !
כמעת שנתיים לאחר הגמילה (המהירה) מפיפי , נגמל בין לילה גם מקקי בטיטול.
מסקנה - ל א ל לח ו ץ ! זה יגיע. (ואני כ"כ מצטערת שלחצתי לפני שנה ...)
ובטח לא ללכת לדר' קושניר שלוקח 4600 שח ליעוץ טלפוני- מבלי לראות אפילו את הילד, כשהטיפול
זה לדחוף חוקן - גם עם הפעלת כח. לכו תדעו איזה נזק נפשי עתידי זה יכול לגרום לילד (הרי הם זוכרים הכל...)
לכל ילד יש את קצב הבשלות שלו. במקרה שלנו,למעשה, גם לא נפגעה איכות החיים יותר מידי כי למעט תקופת לחץ קצרה - הילד עשה,
בטיטול , כל יומיים בזמן קבוע (אחרי ארוחת ערב) ולא סבל מעצירות.
מקווה שהניסיון שלי יעודד מישהוא - צריך סבלנות ובלי לחץ !

זקוקה לייעוץ ותמיכה:
בני בן 4.5 כמעט, עושה קקי רק בתחתונים.
לפני 8 חדשים ישב על הישבנון והיה עושה, גם בבור באדמה הסכים לפעמים, ואז התחיל לסרב.
אני רואה את הסימנים, שואלת , מציעה לבוא לשירותים והסירוב מוחלט.
הוא גם "שומר" את הקקי לי, לאבא שלו (שלא גר איתנו), לבית של חבר שם הוא מרגיש בנוח . יכול לא לעשות יומיים שלושה (גם שהיה תינוק זנ היה ככה)
גם לנקות זה סיפור, צריך לשטוף, להתפשט ולפעמים הוא מגיע לאמבטיה על שש כי לא נוח ללכת עם החבילה.
חשוב לו שלא יראו וידעו שהוא עשה. הבנתי שאני כן יכולה לשקף לו שיודעים (מריחים, רואים). אתמול הוא עשה אצל החבר והסכים רק לי לבוא לנקות לו ואמר לי שהוא מרשה רק לאבא או לאמא. לגיטימי.

תגובות שלי:
נלחצת בתוכי ומאיצה בו לבוא לשירותים,
מתרגזת,
מחכה בסבלנות שיעשה ומנקה אותו,
מסבירה לו שבגילו הוא כבר אמור להשתמש בשירותים.

לאחרונה הסביר לי שהקקי לא רוצה ליפול לשירותים כי הוא לא רוצה להינמס במיים.
בנינו לו מחסה עם "שירותי קומפוסט " בחוץ. הוא היה מרוצה אבל קר מדי להשתמש בהם.

אני חשה כרגע חוסר אונים ומבולבלת. בעצם מעולם לא ראיתי גמילה מחיתול אצל אחרים ואולי שםכבר "התבלבלתי".
אני מניחה שזה קשור לשליטה, שלי על החיים שלו, שלו על החיים שלו,
יש בחיים דברים שכנראה הם כנגד רצונו או קשה לו איתם (אבא ואמא לא חיים יחד ואני הולך רק לאחד מהם כל פעם)
תחושת ביטחון וודאות בחיים -

מבקשת עזרה להבהיר לעצמי את העניין ולעזור גם לו.

אנחנו גם ב"טיפול דיאדי" שהתחיל לא מזמן.
תודה

על ידי אילה_א* » 09 דצמבר 2007, 19:32

אצל חברים או משפחה ופתאום מחליק לו גוש על הרצפה
ניתן למנוע על ידי תחתונים ואז אפשר רק לקחת אותו להחליף אותם ולחזור למסיבה בלי שכולם יתערבו .

על ידי בשמת_א* » 09 דצמבר 2007, 16:48

אז למה כולם מסביב אף פעם לא ראו מקרה כל כך קיצוני?
לא קיצוני בכלל.
אני מציעה מאוד להיזהר מה"כולם מסביב" הזה.
זה הולך יופי עם החרדות שלך.
אני מבינה שאת מוקפת בסביבה "תומכת" ביותר, מלאה "נשמות טובות", כך שהחיים שלך מלאים ב"לא נעים" וב"מה אני עושה לא בסדר"? את מרשה ליותר מדי אנשים שאין להם זכות להתערב, לדחוף את האף לעניינים הפרטיים שלך ולעשות את זה בצורה לא מפרגנת, לא תומכת וביקורתית?
אז קודם כל

כרגיל, ה"כולם מסביב" הם סתם בורים.
לפעמים חלק מהם גם רשעים, כי אם הם ייתקלו באחת כמוני, הם פתאום ייזכרו שהם כבר שמעו על הרבה מקרים כאלה. רק לידך הם "שכחו".
מה הניסיון שלהם? הם כוללים מישהי שהיתה גננת לגילאי שנתיים-ארבע? מטפלות בבית ילדים? פסיכולוג שמטפל בבעיות של הרטבות לילה ו"פחד מקקי"?
מה זה "קיצוני"? לדעת מי? התיאור שלך הוא קלאסי. אין לי סטאטיסטיקה על כמה זה קורה באחוזים, אבל זה מתואר ומתועד בכל הספרות המקצועית שנוגעת לגמילה מחיתולים, וכל מי שמנוי על איזשהו מגזין הורים סופר קונבנציונאלי מסוג "הורים וילדים" ודומיהם כבר נתקל כמה וכמה פעמים במאמרים שדנים בסוגיה.
ואם תקראי את הדפים שנתתי פה את השמות שלהם, תמצאי לא מעט מקרים דומים לשלך אפילו בהם. בלי ללכת רחוק P-:

על ידי ניצן_אמ* » 09 דצמבר 2007, 15:53

קלאסי? אז למה כולם מסביב אף פעם לא ראו מקרה כל כך קיצוני? לא מצאתי מילים אחרות להשתמש בהם..
אני ראיתי ילד כמעט בן ארבע שהיו לו בעיות דומות. ושמעתי על עוד כמה. זה לא מאד רגיל וקורה לכולם, אבל זה בהחלט קלאסי.
אצלנו עזר להסתכל על הטוסיק מול המראה ולהסביר מאיפה הקקי יוצא. הסתבר שהילד היה בטוח שקקי יוצא מהפין וחשש מזה איומות.

על ידי טליה* » 09 דצמבר 2007, 14:48

זה שלב קלאסי בבעיות גמילה מחיתולים
קלאסי? אז למה כולם מסביב אף פעם לא ראו מקרה כל כך קיצוני? לא מצאתי מילים אחרות להשתמש בהם..
אם הוא היה עושה קקי בחיתול מצבנו היה טוב נראה לי. הלוואי והיה מבקש חיתול בשביל הקקי.
הוא פשוט לא רוצה שהקקי יצא.

על ידי בשמת_א* » 09 דצמבר 2007, 14:12

זה לא קשור (לדעתי) לגמילה מחיתולים
זה שלב קלאסי בבעיות גמילה מחיתולים. בוודאי שזה קשור לחיתולים (-:
זה הדף הספציפי שדן בבעיה הזאת:
גמילה מקקי בחיתול

על ידי טליה* » 09 דצמבר 2007, 13:45

באמת שאני חושבת שאין דף בנושא. זה לא קשור (לדעתי) לגמילה מחיתולים.
זה קשור לקקי ובעיותיו.
אולי אפשר לפתוח דף פחד מקקי.

על ידי בשמת_א* » 09 דצמבר 2007, 12:04

בשמחה ובהצלחה

אה, לאיזה מהדפים היית רוצה שנעביר את הדיון? חבל שהוא סתם יתבזבז ולא יעזור לאף אחד בדף שלי.

על ידי טליה* » 09 דצמבר 2007, 11:37

תודה רבה לך. כמו תמיד, עזרת מאוד.

על ידי בשמת_א* » 09 דצמבר 2007, 11:26

הי טליה,

לגבי דף מתאים, יש דווקא שפע. סתם עשיתי פה חיפוש על המלה "גמילה":
בשלות לגמילה מחיתולים
גמילה מחיתולים
גמילה מחיתולים בגיל מאוחר
גמילה מחיתולים שאלות ותשובות
גמילה מקקי בחיתול
לוגיסטיקה של גמילה מחיתולים
רגרסיה ומאבקים בגמילה מחיתולים
שאלה לגמילה מטיטול

תראי, את מתארת תהליך קלאסי שבו נכנסו לילד עכבות וחסימות לא קלות סביב הקקי. ציטוט לדוגמא:
הוא התחיל ממש לפחד מהקקי, והתנהג בצורה שונה מכרגיל כל פעם שהיה לו קקי

את אומרת שהוא בלי חיתול רק חודשיים. הילד בן שנתיים וחצי, כך שאחרי כמה שלבים קשים כמו שתיארת, חודשיים הם זמן קצר יחסית, אז לא לאבד את הסבלנות.

הוא בלי חיתול כבר כחודשיים באופן רציף והקקי יוצא במכנסיים או על הרצפה

אני מנסה להיות קולית ככל האפשר אבל אין לי ספק שהוא מרגיש את התחושות האמיתיות שלי (ואני לא מצליחה להשתחרר מהן

היום אני באמצע, אבל מתוסכלת, מאוד
בגדול, אני מציעה לך להתבונן בדאגות, בחרדות, בחששות, בתיסכול ובציפיות שלך. הם משפיעים עליו יותר מכל דבר אחר. כמו שאת כתבת בעצמך, כל הרגשות הקשים שלך משודרים אליו, ומקשים עליו.
מקשה עליו גם שטיפלת בעניין בכל מיני דרכים, "פאזות" קראת לזה. זה יצר אצלו בילבול.
אז הדעה האישית שלי:
לנסות לשחרר. הרבה סבלנות. הילד לא יעשה קקי במכנסיים בגיל שבע. זה שלב, וזה יעבור לו.
כיוון שאת בעצמך יצרת את העיכובים, במידה רבה, בגלל המתח שלך, הציפיות שלך, התיסכול והאכזבה, וריבוי השיטות - אז אני מציעה להרפות. וגם לקבל את עצמך עם החששות שלך. גם את בסדר. את עושה הכי טוב שאת יכולה, ולא קרה שום דבר נורא. אז קצת לקחת אתכם בסיבובים. לא נורא, הדרך מובילה בוודאות לגמילה, ואתם תגיעו לשם, בסוף התהליך.
הרבה פעמים, כשאנחנו מבינים שזה לא הילד, אלא פשוט אנחנו בלבלנו אותו, זה נותן לנו שלווה להגיד: אה, אז הוא בסך הכל בסדר. הוא לא חסר תקנה וחסר סיכוי. זאת לא בעיה ענקית שלעולם לא תיפתר. עם קצת סבלנות מצידי, זה יעבור.
לדעתי, להחזיר חיתול זה כמובן לבלבל אותו עוד יותר. זה לשים לו ברקסים באמצע התהליך שכבר מתגלגל.
די, הוא כבר גדול, וגמול. זאת לא אופציה. זה שזה עדיין בראש שלך, זה עדיין מבלבל אותו.
כן, להגיד בעדינות "קקי עושים בסיר או בבית שימוש, לא במכנסיים ולא על הרצפה". אבל אם הוא כבר יודע את זה, אז תבדקי אם זה לא מיותר ומלחיץ להגיד לו.
עכשיו הוא בתקופת הפיספוסים, שקיימת בכל תהליך גמילה. זה הכל. אצל חלק, התקופה נמשכת שבועיים. אצל אחרים, כמה חודשים. זה לא חשוב. בסוף כולם נגמלים.
בשלב הזה בגמילה, אולי כדאי למנוע הילחצות על ידי המנעות מביקורים אצל אחרים, כי זה מפעיל על שניכם הרבה לחץ.
כדאי לסדר שבבית יהיו כמה שפחות דברים שיינזקו. למשל, לסלק שטיחים, להוציא מחוץ לתחום כל מיני דברים אחרים.
ובמקום לטפל בילד - לטפל בך. אולי את יכולה לקבל טיפול הומיאופתי, סיני, פרחי באך, רסקיו, משהו אחר? משהו שירגיע אותך, כי את המפתח לתהליך. שלווה ושיחרור שלך, סבלנות שלך, יעזרו לילד. הוא צריך שתבטחי בו ותסמכי עליו, כמו שסמכת עליו שהוא כבר ילמד ללכת בעצמו יום אחד.

על ידי טליה* » 08 דצמבר 2007, 21:53

ערב טוב בשמת,
אשמח להתייעץ איתך לגבי תהליך הגמילה של בני. הסיבה שאני פונה אלייך היא מאחר ואני מתחברת לתשובות שונות שלך שקראתי בנושא ופעם גם נפגשנו ומאוד אהבתי את הגישה שלך בנוגע לילדים וחיתולים (יותר נכון ילדים בלי חיתולים).
בני בן שנתיים וחצי. אנחנו עוברים תהליך מאוד ארוך וקשה אך אני מזהה התקדמות אצלו. הבעיה הגדולה שלנו היא עם הקקי. פיפי הוא מבקש או עושה לבד (מוריד מכנסיים ועושה בחוץ או על סיר) אבל קקי בשום אופן לא. כבר עברנו המון פאזות בנושא. בהתחלה היה עושה בכל מקום. הוא התחיל ממש לפחד מהקקי, והתנהג בצורה שונה מכרגיל כל פעם שהיה לו קקי והוא היה מפתח עצירויות של ימים. טיפול הומיאופתי הפסיק את העצירויות ועכשיו הוא עושה כל יום או יומיים (לא עד הסוף, כלומר, עושה גוש ומנסה לעצור. לא תמיד זה מצליח לו). אבל...הוא בלי חיתול כבר כחודשיים באופן רציף והקקי יוצא במכנסיים או על הרצפה.
הוא לא מבקש. הרבה פעמים אני רואה שיש לו (אני כבר מכירה את ההתנהגות שלו כשיש לו), אני מציעה לו לעשות בסיר או באסלה והוא אומר שאין כמובן, שניה אח"כ עומד ועושה במכנסיים, כשהסיר מטר ממנו...אני מרגיש שלא נעים לו לעשות על עצמו, בעיקר לא במקומות שהם לא הבית ועם יד על הלב, גם לי לא נעים. אני מרגישה לא בנוח כאשר אנחנו באמצע מסיבת חנוכה אצל חברים או משפחה ופתאום מחליק לו גוש על הרצפה. אני מנסה להיות קולית ככל האפשר אבל אין לי ספק שהוא מרגיש את התחושות האמיתיות שלי (ואני לא מצליחה להשתחרר מהן).
גם אני עברתי פאזות איתו. פעם הצעתי הרבה, פעם לא הצעתי בכלל, הייתי ב: "כל הכבוד ששיחררת את הקקי מהגוף" וגם ב: "זה לא מתאים שאתה עושה קקי ברצפה, עושים בשירותים". היום אני באמצע, אבל מתוסכלת, מאוד. זה כבר נמשך מספר חודשים ואני תוהה מה השלב הבא.
בדר"כ אני לא בעד להחזיר חיתול (במיוחד לא לאחר הדרך המדהימה שהוא עבר) אבל אני מתחילה להרגיש שזו הדרך היחידה כי כבר הרבה זמן שאין התקדמות בנושא הקקי. אולי אני אומר לו שלא מתאים לעשות קקי בכל מקום, אם יש לו והוא עושה בסיר, אני אשמח, אבל אם הוא לא רוצה בסיר, שישים חיתול, ככה לא יברח לו.
אני מרגישה שאולי אני מציעה לו יותר מדי בחירה, אולי אני לא מספיק ברורה וזה יוצר אצלו מצד אחד פחדים בנושא ומצד שני מעין התנגדות. פעם חשבתי שזה רק עניין של ישיבה אבל פיפי הוא עושה בשמחה.
אני ממש מיואשת. אני מרגישה שאני צריכה להיות שלמה ובטוחה עם דרך מסויימת ואז אעזור לו עם הביטחון שלי, אבל כרגע אין לי את זה.
אשמח מאוד לשמוע את דעתך. וכמובן אם עוד מישהי קוראת כאן אשמח לדעתה גם כן. הייתי כותבת בדף רלוונטי אבל לדעתי אין כזה.

על ידי אוד_ליה* » 02 ספטמבר 2007, 12:50

בקטע של התחתונים- אצלנו כל הזמן עם תחתונים, אני מציעה אך פחות ופחות, הוא כבר מבקש, וכמעט אין פיספוסים- אולי זה עיניין של הרגל כי אנחנו ישר מטיטול עברנו לתחתונים (למעט משחקי מים וכאלה)- אז אפשר להרגיל אותו גם לתחתונים. עשיתי מה שאת עושה- לנקות בלי לכעוס ולהגיד שבפעם הבאה יגיד ונלך לשירותים. בפיפי עבד, בקקי לצערי עוד לא.
אה, ושכחתי לציין- בן שנה ו-10.
מרגיעון- "קחו זמן להפנמה"...

על ידי אוד_ליה* » 02 ספטמבר 2007, 12:45

אצלנו הוא עושה קקי בתחתונים (לא מציעה טיטול אבל אם יבקש לא אסרב)- מפיפי גמול יפה ויושב על הסיר/באסלה/ עומד בדשא/ באסלה ובעצם בכל מקום שאני מציעה.
קקי לא מוכן לפעמים אם הוא מתחיל ואז מעבירה לשירותים אז ממשיך שם אבל מלכתחילה בורח ממני ועושה בתחתונים, אח"כ בא ואומר שעשה אבל בוכה כשמחליפים לו.
אני יודעת שיש את העיניין של השלב האנאלי, וקשה לו להיפרד מהקקי. אבל מה עושים (אני גם לא רוצה להזיק לו- למשל שיפתח עצירות וכאלה)? כמה תחתונים כבר אפשר לכבס?
תודה!

וגם..מה לעשות עם זה שהוא לא רוצה חיתול? אני מעדיפה שהוא יהיה בלי אבל יודעת שלא יעשה אם יהיה עירום או יעשה במכנסיים אם ילבש רק אותם.
אני לא רוצה לגרום לו עוגמת נפש. לא רוצה להציע יותר מדי - אבל רוצה להזכיר.
כמו שכבר אמרתי, אוף.

דף בדיוק בשבילי..
האפרוח בן שנתיים וחודשיים. הוא מדבר נפלא ויודע להסביר בדיוק מה הוא רוצה. מדובר בילד עדין ורגיש מאוד. מאוד. לפני כמה חודשים היה ניסיון גמילה שהופסק מכיוון שהרגשתי שהוא מפתח בעיות של ממש עם כל נושא הקקי (הוא ממש פחד לעשות, היה מתאפק ובוכה נורא בזמן שעשה, למרות שיצא קקי רך ובוכה כשהיינו מחליפים לו). כל הקיץ הסתובב לו עירום ותוך שבוע וחצי למד לבקש לצאת לחצר בשביל לעשות פיפי. קקי? ממש לא. הוא מחכה להיות עם חיתול או תחתונים כדי לעשות. מודיע (אם בכלל) רק בדיעבד.
כאשר הוא עם תחתונים הוא דווקא לא מודיע לפיפי אלא מרטיב אותם. האם הוא מרגיש כאילו הם חיתול? אני מזכירה לו כשאני מלבישה לו את התחתונים שיבקש להוריד אם יש לו אבל זה עוד לא קרה, רק כשהוא עירום הוא מבקש לצאת. לכן, לקראת החורף המתקרב אני מנסה שילמד לבקש גם כשהוא לבוש וכיום אני מלבישה לו תחתונים. כל פעם שהוא מפספס אני אומרת לו שזה לא נורא, שננגב ונשים חדשות ושבפעם הבאה שיש לו שיזכור לבקש ממני. השבוע הוא היה עם תחתונים בבית, ראיתי שהוא עשה פיפי וניגשתי להוריד אותם. גיליתי גוש בתוכם. אמרתי: "עשית גם קקי. בוא נלך להמשיך אותו בשירותים". הוא הסכים. הושבתי אותו על הישבנון והחזקתי אותו. ראיתי שיש לו עוד (כנראה שהפרעתי לו בדיוק בשעת מעשה). הוא מיד אמר: "אני לא יודעת, אני לא מצליחה

. אמרתי לו שהוא מצויין ושהוא מצליח והצעתי לו להתאמץ קצת. הוא התאמץ ויצא עוד גוש. שיבחתי אותו בהתלהבות (מוגזמת לכל הדעות אבל לא התאפקתי), הורדנו את המים ושטפנו את הטוסיק באמבטיה. לאחר מכן שוב אמרתי לו שכל הכבוד לו ושאם יש לו עוד שיגיד לי. אחרי כמה שעות, תחתונים חדשות, הוא מודיע לי שעשה קקי. אני לוקחת אותו לשירותים אבל הוא מתיישב בבכי ושוב חוזר: "אני לא יודעת", בקול מפוחד. חיבקתי אותו, ניקינו את התחתונים, ראינו את הצבע של הקקי (תמיד מבקש, גם ביציאות שלנו ושל אחיו הצעיר) והוא נרגע. מאז הוא עושה רק בחיתול, ממש כאילו מחכה. אני כל יום (לדעת בעלי יותר מדי פעמים) אומרת לו שוב ושוב שאם יש לו שיגיד לי ונלך יחד לשירותים. התשובה שלו היא תמיד: "טוב". היום, ללא קשר לכלום, בזמן משחק, ניגש לאבא שלו ואמר: "כיף לעשות קקי בחיתול". אמרתי לאב הנפלא לומר לו שכיף גם בשירותים או בסיר. אני מרגישה כל כך אבודה בתחום הזה. לא רוצה לגרום לו נזקים, קוראת כאן שזה נפוץ ולא יודעת איך להמשיך.
כמה להציע?
נראה שכל הקטע של הישיבה לא ממש מתאים לו. למרות שאתמול לפני השינה היה לו פיפי והצעתי לו לשבת על הסיר והוא ישב ועשה. היום כבר ממש לא רצה. עושה רושם שהוא ממש לא אוהב את הסיר הזה, שהופך גם לישבנון (או כל סיר אחר). כשהוא עובר על ידו לפעמים הוא מכה עליו. לפני כמה ימים הסכים לשבת עליו כשהוא בצורת הישבנון, לא עשה כלום, ירד ממנו ואמר: "אני רוצה למיטה, לישון. אמא תעשי לי חושך". בשעה שמונה בבוקר, עשרים דקות אחרי שהתעורר. אוף.

נשמע מעניין, לא נתקלתי בכאלה. מישהו יודע איפה יש?
ראיתי בחנות "פושטית" של כלי בית בקינג ג'ורג' בתל אביב, אבל בטח יש גם בשילב / הום סנטר / טויז אר אס / אמבין ואחרים.

על ידי ענבלולי* » 16 יוני 2007, 22:14

אני מנחשת שכשהוא עירום נדרש ממנו לעשות קקי באסלה או בסיר וזה לא מוצא חן בעיניו
לא, לא לא! ממש לא. אין לי בעיה שיעשה על הרצפה, יש גם גינה. זה ממש לא העניין.

אני חושבת שצריך להבין למה הוא לא רוצה לעשות קקי כשהוא עירום
זה גם מה שאני שואלת. אני מאשימה את החורף בחו"ל שבו הלבשנו לו חיתול בחלק גדול מהזמן, כי היה קשה לנו עם הלוגיסטיקה של בלי חיתולים בבית לא שלנו ועם הרבה נסיעות וביקורים במקומות סגורים. אני מאוד מבואסת מזה, כי כאמור בקייץ של לפני שנה הוא כבר שיתף פעולה מאוד יפה ובשמחה עם פישפושים. הוא לגמרי מודע לצרכיו ועכשיו פשוט אוהב להתבודד לו באיזו פינה כשהוא עושה קקי וכאמור בנסיונות הקודמים להשאיר אותו ערום הוא התאפק והיה מוטרד ואני ממש לא רוצה שיתאפק ויפתח עצירויות. מסכימה לגמרי ש כל מצב שגורם להתאפקות יכול להוביל ליציאה כואבת ומשם ספיראלה של התאפקות. ומשם נזקים פיזיולוגיים. חלקם בלתי ניתנים לתיקון.
נעשה שוב נסיונות בזמן הקרוב.

סיר גדול - יש כאלה שהם ממש "כיסא" (בצורת דובי מפלסטיק ושאר תפלצות), בסיס גדול וסיר פנימי נשלף. הם רחבים ואפשר להציב על ה"דפנות" שלהם כפות רגליים קטנות. נשמע מעניין, לא נתקלתי בכאלה. מישהו יודע איפה יש?
תודה בנתיים על כל העצות!

על ידי תזמורת_הים* » 16 יוני 2007, 11:11

כל מצב שגורם להתאפקות יכול להוביל ליציאה כואבת ומשם ספיראלה של התאפקות
צודקת בהחלט.
אני אנסה לחדד נקודה שלא הבהרתי מספיק:
אני לא חושבת שצריך להגיע למצב שהוא מתאפק. להפך.
אני חושבת שצריך להבין למה הוא לא רוצה לעשות קקי כשהוא עירום.
אני מנחשת שכשהוא עירום נדרש ממנו לעשות קקי באסלה או בסיר וזה לא מוצא חן בעיניו. הוא מעדיף, אם הבנתי נכון, לכרוע על הרצפה.
אולי אם הוא ידע שמותר לו לעשות קקי בכריעה על הרצפה גם כשהוא עירום- הוא לא יתאפק.
לכן בשלב הזה הייתי מאפשרת לו לעשות קקי על הרצפה, לא משנה איפה, ובלבד שלא יתאפק ולא יבקש תחתונים (שני מצבים שבעיני הם בעייתיים מאד). לנקות קקי מהרצפה, אגב, הרבה יותר מהיר וקל מאשר לנקות טוסיק מרוח ותחתונים מרוחים.

אחרי שהלחץ ירד, ולעשות קקי בלי תחתונים לא יהיו אישיו, תוכלו להתחיל לבקש בהדרגה שיעשה קקי רק על רצפת השירותים, למשל, או רק במקלחון, או רק על עיתון שתפרשו במיוחד, או בכריעה על האסלה, או בגינה, או... או... אני מניחה שהעקרון הובן.
ברגע שלא יופעל עליו לחץ, גלוי או סמוי, יהיה יותר שיתוף פעולה גם מצידו.

אצלי, אגב, הילד לא מסכים לשבת על האסלה לקקי (לפיפי דווקא כן) ואני מחזיקה אותו באוויר מעל הכיור או אדמה, על כל 13 הקילו שלו, וכל עוד זו תהיה ההעדפה שלו- אמשיך להחזיק אותו.

על ידי **אנונימי** » 16 יוני 2007, 06:20

כל מצב שגורם להתאפקות יכול להוביל ליציאה כואבת ומשם ספיראלה של התאפקות. ומשם נזקים פיזיולוגיים. חלקם בלתי ניתנים לתיקון.

אפשר ללמד אותו לכרוע על האסלה
נכון, או לכרוע מעל סיר גדול - יש כאלה שהם ממש "כיסא" (בצורת דובי מפלסטיק ושאר תפלצות), בסיס גדול וסיר פנימי נשלף. הם רחבים ואפשר להציב על ה"דפנות" שלהם כפות רגליים קטנות.

על ידי תזמורת_הים* » 15 יוני 2007, 21:49

לגבי התנוחה, לדעתי כדאי לזרום עם הילד כמה שיותר, גם אם זה אומר שיעשה בכריעה על הרצפה. אפשר להקצות מקום מסוים לקקי ולנקות כל פעם, אפשר לפרוש שם אפילו עיתון או סמרטוט או מה שלא יהיה- אין שום סיבה לשכנע אותו לעשות קקי בתנוחה לא נוחה ולא פיזיולוגית על האסלה.
אגב, אפשר ללמד אותו לכרוע על האסלה.

לגבי התחתונים- אני חושבת שאם כבר הגעתם למצב שהוא מסרב לעשות קקי כשהוא עירום, להלביש לו תחתונים או מכנסיים במיוחד כדי שיעשה בהם רק יקבע את המצב הזה עוד יותר. הוא צריך להפנים שלא עושים בתחתונים. תסבירו בעדינות, באהבה, ובתמצות, שהוא יכול להחליט איפה לעשות, ובאיזו תנוחה, אבל בתחתונים אי אפשר. לדעתי חשוב שתהיו עקביים וחד משמעיים בנושא הזה.

על ידי ענבלולי* » 15 יוני 2007, 21:20

כן, ננסה קצת שוב בזמן הקרוב, נראה מה יהיה.
עניין נוסף הוא שהוא עושה בכריעה, שזה אחלה לדעתי. אבל בעצם גם אני לא סגורה על איזו פוזיציה להציע לו, כשכבר יסכים לרעיון, לעשות בשירותים ככה שיהיה לו נוח. הוא גם מאוד מתנגד לשים ישבנון על האסלה ועושה פיפי בעמידה על שרפרף.

בעיה. מצד אחד זה לא מצב שהייתי משלימה איתו - לא בגלל התחתונים, אלא בגלל שזו רק צורה אחרת של התרגלות לחיתול.
מצד שני 2.5 זה כבר גיל דעתני עם מאבקי שליטה וצריך להיזהר מכפייה שעלולה לחזור כבומרנג.

לא יודעת מה הייתי עושה. אולי יוצרת איתו סיטואציות מתמשכות שבהן "אין מכנסיים" באופן טבעי. חוף הים, פארק, כל מיני כאלה. בלי להציע שיישב ובלי להציע שיעשה ובלי כלום. פשוט שיתרגל שוב לגוף ולתחושות הגוף.
לנהוג על פי הכלל Cruel to be kind. זה שהוא מגלה חוסר נוחות, לא סיבה מספיק טובה לתת לו מכנסיים שיעשה בהם. לדעתי.
אבל את מכירה את הילד הפרטי שלך - עד כמה את והוא יכולים למשוך.

על ידי ענבלולי* » 15 יוני 2007, 17:25

בדיוק הבעיה שלנו. בן שנתיים וחצי, שגדל חלקית (מאוד) בלי חיתולים, עושה פיפי בשירותים וכבר הרבה זמן בלי חיתולים כולל בלילה אבל קקי בתחתונים.
אני הייתי נותנת לו להסתובב בלי כלום - חם עכשיו - ולא אומרת אף מילה יותר
בקייץ שעבר היה מסתובב ערום ועושה בשמחה בגינה ואפילו כמה פעמים בשירותים, בחורף גרנו תקופה בחו"ל בבית לא שלנו (ועם שטיחים מקיר לקיר...) ולצערנו הוא היה יותר עם חיתולים מבלי ומאז שחזרנו לא מוכן לעשות קקי ערום ןכיוון שאנחנו לא רוצים לחזור לחיתולים אז זה בתחתונים כל הזמן. לפני כמה שבועות ניסינו את הצעתך והוא פשוט התאפק, הסתובב בחוסר נוחות ובסוף ביקש ללבוש את המכנסיים. כל נסיון להושיב אותו על סיר או בשירותים נתקל במחאה קולנית. אז מה עושים?

על ידי תזמורת_הים* » 15 יוני 2007, 16:38

אני הייתי נותנת לו להסתובב בלי כלום - חם עכשיו - ולא אומרת אף מילה יותר. שיעשה על הרצפה, עדיף מאשר על עצמו. זה גם יקל עליכם בקטע של הניקוי ויוריד לחץ.

|Y||Y|

אני הייתי נותנת לו להסתובב בלי כלום - חם עכשיו - ולא אומרת אף מילה יותר. שיעשה על הרצפה, עדיף מאשר על עצמו. זה גם יקל עליכם בקטע של הניקוי ויוריד לחץ.

על ידי ר_ו_ב_י_נ_א* » 15 יוני 2007, 12:43

אולי תנסו להמיר לו את טקס אחרי-הקקי בטקס עשיית קקי - אצלנו למשל, קקי תמיד בא עם סיפור - הוא יושב על הסיר/ישבנון/בחוץ ומישהו (בעדיפות לאבא) מספר לו סיפור. ויש עוד טקסים - בסיר הוא מבקש שנרוקן את הסיר אחרי כל חתיכה (סליחה על הגראפיות ...) ובחוץ אוספים תוך כדי. הוא כלכך נהנה מההתעסקות שהוא מנסה לעשות עוד ועוד...

אולי גם להצמיד לקקי קטע חברתי (איך ילד אחר/אמא/אבא עושים) כמובן בלי השוואות ואמירות פולניות...
וסתם עוד מחשבה שעלתה לייש מצב שזה גם קשור להצתרפות האח הקטן? אולי הוא מנסה לשמור עוד קצת על התינוקיות?

על ידי הפלא_ופלא* » 15 יוני 2007, 12:25

הוא יודע מה צריך לעשות ומתנגד נחרצות לזה שיש לו קקי חרף הפוקים.....יש סיר, יש ישבנון, יש מקטין אסלה יש בחוץ...... ועדיין משהו מונע ממנו להגיד בזמן ולבקש עזרה. לפעמים הוא גם נעלם ואז חוזר עם הקקי כבר בתחתונים.
ואגב - אין מצב לפישפוש הוא ענק - 16 ק"ג. אני אישית אחרי לידה אין סיכוי שארים אותו.... לדעתי הוא נכנס לדפוס של - ככה הקקי יוצא ואח"כ יש טקס באמבטיה ששוטפים ומחליפים ולזה הוא התרגל. וצריך איכשהוא לשבור ולשנות את הדפוס הזה....
כשהוא היה קטן היו לו עצירויות מטורפות - אולי זה קשור הכל בהכל?

על ידי תזמורת_הים* » 14 יוני 2007, 23:36

נשמע לי שהוא פשוט לא יודע מה הוא אמור לעשות.
כשיש פוקים או סימני קקי אחרים פשוט קחו אותו, בלי לשאול, לסיר/אסלה או אפילו תחזיקו אותו באוויר בתנוחת פשפוש מעל סיר או כיור או משהו.
ברגע שהוא יראה שיש דרך לעשות קקי בלי להתלכלך ולהמרח גם הוא יעדיף את זה.

על ידי הפלא_ופלא* » 14 יוני 2007, 22:56

אז הגמילה היא לא מחיתול אלא מתחתונים. אנחנו כבר יותר מחצי שנה בלי חיתולים - מאז הטיול בהודו ששם לא נסחבנו איתם ופשוט התמודדנו עד שהקטן התחיל לבקש פיפי והכל בסדר. הבעיה היא עם הקקי. אין התקדמות. הוא לא אומר שיש לו. גם ששואלים אותו אחרי שיש פוקים אם יש לו הוא שאומר שלא ואחרי דקה עושה. הוא בן שנתיים וחצי ואולי צריך עוד להמתין אבל בינתיים הוא עושה בתחתונים וזה כבר מעייף אותנו כל פעם לנקות ולשטוף ולכבס ושטיפות באמבטיה כי הכל נמרח..... ובינתיים יש עוד קטנצ'יק בן חודשיים שכשאני איתם לבד מאוד מאוד קשה סוג ההחלפות הזה (חייב להיות מיידי כי אחרת זה נופל מהצד או שהוא מתיישב....). לא רוצים לחזור 'אחורה' לחיתולים וגם לא יודעים כ"כ כבר איך לגשת.
אולי למישהו יש עצה או הפנייה למישהו אלטרנטיבי-ייעוצי באזור פרדס-חנה שיכול/ה לייעץ על איך לגשת....

תודה לכל

על ידי לושה* » 12 מאי 2007, 21:11

הי, אני מיואשת, אנא ספרו לי איך לעשות את זה ...

על ידי לושה* » 29 מרץ 2007, 23:16

הבן שלי עוד מעט בן 4 ועדין מבקש טיטול לקקי (רק כשהוא נמצא איתי או בבית, אחרת, הוא מתאפק) היום ממש נשברתי והתנהגתי אליו בצורה שבטח לא תקדם את
הענין. הוא נגמל מפיפי ביום ובלילה, די מהר, לפני כשנה. וזה נראה לי כבר מוגזם בנושא הקקי. היו מספר נסיונות ,שחלקם הצליחו, לעשות קקי בשירותים (ניסיתי כל מיני שיטות: מדבקות, הבטחות למתנות וכו) אבל זה לא החזיק יותר מפעם-פעמים ונאלצתי לחזור לטיטול. ממה שאני מבינה הוא עוצר את עצמו - מפחד להוציא את הקקי החוצה, אלא אם כן יש משהוא קרוב (טיטול) שמחזיק את הקקי. בפעמים שישב על האסלה, אמר שכואב לו. אני מחפשת דרך לקדם את הנושא, סבלנות ל"קצב שלו" אין לי כבר. לדעתי חייבת להיות דרך נוספת (ענין האחריות שלו מוצא חן בעיני). אני חייבת לציין שבזמן שהוא עושה קקי בטיטול, הוא נמצא בחדר השירותים שהוא די מרווח ויש לו טקסי משחק קבועים, הוא מבקש שאחליף לו רק אחרי 10-15 דקות. אם אני באה קודם - הוא טוען שלא סיים, יש לו עוד.
אשמח לשמוע עצות בענין.

אשמח אם תעדכני
המון בהצלחה ובעיקר סבלנות סבלנות

על ידי פלונית* » 06 אפריל 2006, 22:40

המון תודה. אספר אם יהיו התפתחויות.

לפלונית
הספר עליו כתבתי לך קודם נקרא יש מפלצת בשירותים שם המשפחה של המחברת בורגיניון (לא זוכרת שם פרטי)
לא בטוחה שהוא כזה מוצלח, לילד הספציפי הזה זה קצת עזר, אם כי ברור שלא זה מה שהביא אותו בסופו של דבר לעשות בשירותים

לפלונית
לשאלתך - להיפך. הוא רואה שאחרים עושים בשירותים ובכל זאת בוחר לעשות בחיתול. לא הייתי שוללת בדיקות לוודא שהכל תקין פיזית אבל אם הכל תקין פיזית הוא צריך שתהיו מאחוריו, שתתנו לו גב ובעיקר תשחררו את הלחץ שמשהו לא בסדר איתו, כי המסר עובר בעיקר דרך מה שאתם לא אומרים, אם אתם מרגישים שמשהו לא בסדר איתו אז זאת החויה שאיתה הוא מסתובב.
נכון, אולי יש לו קושי, אבל אם תתנו לו גב להיות איפה שהוא, ועם זאת לעורר בו את המודעות לגופו ולמה שיוצא ממנו, חשוב להסביר מה תפקידו של הקקי, מה הגוף נותן, איך עובדת פעולת העיכול (אנחנו אוכלים, והגוף מוציא את מה שלא צריך וכו') אבל חשוב בעיקר להיות איתו בבחירה שלו ובמה שהוא מסוגל כרגע ולשחרר מתח ולחץ זה אומר להרפות ממנו לחלוטין ולשים לב טוב טוב אילו מסרים הוא מקבל מהסביבה כשאתם לא לידו (משפחה, מערכת החינוך, חברים וכו')
מקוה שעזרתי במשהו

על ידי פלונית* » 05 אפריל 2006, 15:17

תודה. זה מחזק אותי בגישה כי זה מה שהלב והבטן שלי אומרים. אבל אני חייבת לציין שקשה לי עם זה אולי קצת בגלל לחץ חברתי (בעיקרון ניטרלתי את הסביבה ואין הערות בטח לא בנוכחותו אבל זה בכל זאת עושה משהו) אבל בעיקר בגלל שאני מרגישה שבגיל כזה זה מצביע על קושי ואולי צורך שלו בעזרה מצדנו להתגבר עליו. וחוסר ההבנה מהו הקושי, הנסיון "לפתור את החידה", חוסר האונים שלי- אלה גורמים לי לתחושה קשה. בנוסף יש בעיה טכנית שהחיתולים עוד מעט יהיו כבר קטנים. מעניין אותי מה דעתך בעניין המסר שאולי הוא מקבל/מפרש את התנהגותינו כאילו אנו לא סומכים עליו שיצליח או אולי שלא אכפת לנו. לא נראה לך שזה יכול ליצור אצלו חוסר בטחון או פגיעה רגשית אחרת, הרי הוא יודע ורואה שהוא יוצא דופן ושהחברים עושים בשירותים (אנו מקפידים שלא להעביר לעולם, לא לטוב ולא לרע, מסר של "למה החברים שלך עושים ואתה לא?" וכד', אבל הוא רואה שהחברים וגם ילדים קטנים בהרבה הולכים לעשות קקי בשירותים).

לפלונית
אני מכירה מקרוב לפחות שני ילדים (אחד בן והשנייה בת) שלא הסכימו בשום אופן לעבור מחיתול לתחתונים אף על פי שמפיפי נגמלו מזמן. על פניו אצל שניהם הכל היה תקין ובכל זאת סירבו. ההורים לחצו עליהם בתחילה וגם ספגו בעצמם הרבה לחץ מהסביבה. המשפחה והחברים לחצו על ההורים שזה לא לעניין, והיו גם בפני הילדים מעירים הערות פוגעות אבל הילדים לא ויתרו. רק כשהילדים עצמם החליטו לעבור מחיתול לשירותים זה עבד וזה עבד בעיקר כי ההורים שיחררו לגמרי את המקום הזה בתוך עצמם והעניקו לילדים גב מול כל מי שהעיר משהו, איפשרו להם לגמרי לבחור מה נכון להם, ללא קשר לסביבה ולמה שיש לה להגיד. כל עוד ההורים החזיקו את החרדה של מה יהיה עם החיתול הזה ונלחצו מהסביבה, הילדים לא ויתרו. הילד נגמל בסופו של דבר בסביבות גיל 4 וחצי והילדה קצת אחרי גיל 5.
היום שניהם הולכים בחופשיות לשירותים ללא שום בעיה.
לילד אני יודעת שעזר גם איזה שהוא ספר בנושא
אני אחפש את השם שלו ואכתוב לך כאן.

על ידי פלונית* » 04 אפריל 2006, 23:23

אז הנה עוד חידה, ואודה לכל רעיון לפתרון: בני בן 5 גמול כ-3 שנים מפיפי לגמרי גם בלילה). קקי לא מוכן לעשות בשירותים, רק בחיתול. עד לפני כחצי שנה עוד חשבנו שזה יבוא מעצמו בזמן הנכון לו, לפי גישתנו כלפיו בכל התחומים. אבל אז נראה לנו שיש קושי שהוא כנראה לא מצליח להתגבר לבד וכאן מקומנו להתערב. הבעיה: מהו הקושי?? לא נראה שפוחד משירותים כי נכנס אליהם מהתחלה לצרכי פיפי ללא בעיות. אך לא הגענו לשלב הישיבה בשירותים. לא זכורה לנו טראומה בנושא (שישב והחליק וכד'). לא סובל מעצירויות, מזהה תחושה ומבקש חיתול ועושה בחדר לבד תוך בקשה שלא יפריעו לו. אבל - כן נראה ש"משחק" עם העניין בזמן האחרון כי לפעמים מתאפק מס' ימים (אך לא מגיע לסבל של כאבי בטן או עצירויות). וגם נראה שיש איזשהו פחד מהישיבה על האסלה. ניסינו כמובן לדבר איתו בדרכים שונות, ניסינו להודיע שזו חבילת החיתולים האחרונה אך זה רק הביא להתאפקויות, ניסינו לחייבו לעשות עם החיתול בשירותים (בלי לשבת) וזה הביא לאותה תוצאה. נראה לנו שקצת שיגענו אותו ולכן ירדנו מהנושא לתקופה. לפני כשבועיים תפסתי איתו שיחה (הצד הקוגניטיבי שלו מאוד חזק ): כמובן שהסברתי לו מהם הקקי והפיפי וכל ההסברים המדעיים האפשריים. מה שעלה בנוסף (באמצעות חבר דימיוני) זה שיגעיל אותו לראות את הקקי באסלה אחרי שיעשה. ולכן, בשיתוף פעולה מלא, קנינו נייר טואלט בצבע שבחר שישמש לכיסוי הקקי לפני שהוא מסתכל לתוך האסלה תוך הסבר שלי שעוד נדבר על למה הקקי מגעיל אותו. בינתיים אין שימוש ברעיון, הוא מבקש חיתול. ואני מתלבטת האם לתת לו להתבשל עם זה או ללחוץ קצת. נראה שזה מעסיק אותו והוא לא יודע איך לעשות את השינוי כי פנה אלי כבר מס' פעמים בשאלה "יש לך משהו להגיד לי על קקי?". ואני חוששת שבעזיבתו לנפשו אנו מעבירים מסר של לא סומכים עליו שיצליח לעשות את השינוי ואולי גם חוסר אונים שלנו (מה שנכון). יש רעיון לעוד תמיכה שאוכל לתת? אני אנסה להציע להחזיק אותו/לחבק/לתלות שלט בשירותים וכו' שראיתי בדיון למעלה. תודה מראש על כל עצה ורעיון.

על ידי נועה_נועה* » 26 מרץ 2006, 08:51

תשאלי אותה למה היא עושה את הקקי דווקא בתחתונים ולא באסלה? מה הסיבה המדוייקת
ותשאלי גם מה יעזור לה לעשות בשירותים.

אצלנו הגמילה מקקי היתה ארוכה והוא היה עושה המון בתחתונים. הייתי מנקה באדישות. בסוף שאלתי אותו מה הוא חושב שאפשר לעשות. הוא הציע שנכין שלט ועליו יהיה כתוב פיפי-קקי. תלינו את השלט על השירותים ומאז כמעט ואין פספוסים.

על ידי תות_שדה* » 26 מרץ 2006, 08:28

אנחנו בדיוק באותה סירה.
תומר כבר גמול בערך 10 חודשים מפיפי וקקי, ומזה חודשיים בערך הוא עושה קקי בתחתונים. גם אני הגבתי בהתחלה בכעס ועכשיו כבר אנחנו לא מתייחסים.
אין לו שינויים בחיים (אח קטן או גן) וגם אף פעם לא לחצנו עליו לעשות באסלה. הוא גם לא מפחד לשבת שם. תמיד אני מושיבה אותו אחרי שהוא עשה בתחתונים, לפעמים יוצא לו עוד.
היום לאחר שאנחנו קצת ירדנו מהעניין, זה פוחת קצת. לפעמים אחנו "תופסים אותו" שנייה לפני והולכים לשרותים, ולפעמים הוא גם מודיע לנו לפני שהוא עושה בתחתונים, ולפעמים עדיין, יש לא מעט פספוסים.
בכל המקרים, גם בהצלחות וגם בפספוסים, אנחנו מגיבים בחוסר תגובה, אדישות. לא שמחה ולא כעס. פשוט מנקים את התחתונים ויושבים בשרותים.

על ידי תותית* » 09 אוגוסט 2005, 19:31

תודה! מאז הוא לא מפסיק לעשות בשירותים ואפילו העיף בעצבנות את חבילת הטיטולים שקניתי מהחדר שלו
ואמר לי לשמור את זה לתינוק!! סבבה לי....

על ידי זוהר_אור* » 08 אוגוסט 2005, 10:34

איזה יופי!
@}

על ידי תותית* » 07 אוגוסט 2005, 21:26

יש לי חדשות נפלאות. בסוף שבוע האחרון ירדנו לנפוש באילת ולא תאמינו מה קרה.......
בני הקטן והחמוד החליט שהוא צריך מלון 5 כוכבים בכדי לעשות צרכיו בשירותים. וכך היה.
סוף סוף הוא נגמל מהטיטול מרצונו החופשי ועשה בשירותים כמה וכמה פעמים ללא כל חשש.
אני מאושרת כ"כ. את חבילת הטיטולים שבדיוק!!! קניתי, אשמור למי שבאמת צריך או אולי לתינוק שבדרך.....

על ידי תותית* » 02 אוגוסט 2005, 18:18

וואו, כמה עצות! תודה לכולכן! אבל אני כבר החלטתי, לאחר שהילד חווה ממש "לידה" של קקי וסבל מאד
(אל תדאגו הוא הצליח להשתחרר בסוף) החלטתי להחזיר את הטיטול. אין לי כבר כוח להילחם בזה, העיקר שישתחרר ולא יפתח שוב עצירות קשה כ"כ. זוהר אור כתבה "תעזבי אותו באמ'שלך", אז עזבתי אותו, וגם כשיגיע התינוק החדש (בע"ה, יש עוד זמן) אז זה לא נורא כ"ע טיטול אחד ביום לקקי, שיהיה בשותף עם הטיטולים של התינוק!!!! ויכול מאד להיות שעד אז הוא בכלל יגמל... אז שוב תודה ומבטיחה לעדכן בהתרחשויות.

על ידי בשמת_א* » 31 יולי 2005, 19:29

_ואם הילד לא מוכן לעשות קקי בשום מקום אחר?
אם האלטרנטיבה היא התאפקות או בכי או פחד, או שילוב שלהם?_
האמת, אין לי תשובה.
זה כבר נשמע לי מצב קיצוני שהתדרדר מאוד.
איפשהוא צריך לתפוס את זה. לדבר עם הילד. לברר איתו. כמו שזה נשמע כאן, היא כבר סילקה את החיתולים ואמרה לו. אז עכשיו להחזיר פתאום?
להיבהל מהפחד של הילד במקום לעזור לו?
נשמע לי רע, רע מאוד.

על ידי תבשיל_קדרה* » 31 יולי 2005, 19:10

אני בעד לצאת מהחיתולים וזהו
ואם הילד לא מוכן לעשות קקי בשום מקום אחר?
אם האלטרנטיבה היא התאפקות או בכי או פחד, או שילוב שלהם?

על ידי בשמת_א* » 31 יולי 2005, 18:39

אני בעד לצאת מהחיתולים וזהו. אי אפשר להפסיק ושוב להחזיר. למה?
מה שכן: לטפל בפחד.
למשל, אולי סיר יפחיד פחות מבית השימוש? או ישבנון? או מקום אחר לעשות קקי?
אולי אם אמא מחבקת בזמן שיושבים על האסלה ככה שיש תחושה בטוחה?
אולי כדאי לברר קודם ממה בדיוק הוא מפחד: מהורדת המים? מליפול לבית שימוש? מהגובה של האסלה? מהריח? ממה?
כדאי לדובב אותו בעדינות. אולי בעזרת סיפור על ילדה קטנה שפחדה לעשות בשירותים, או חיה (אם הוא אוהב אריות אפשר לספר לו על אריה קטן שפחד לעשות בשירותים... תהיי יצירתית). ולנסות לגלות איתו ממה המסופר מפחד. להקשיב לו. לחפש איך לעזור לו להתגבר על הפחד.
להחזיר חיתול לא עוזר להתגבר על הפחד.
כן עלול לבטל את בטחונו העצמי ולתת תחושה שאין לו כוחות להתגבר ואי אפשר לעזןר לו )-:

על ידי נועה_נועה* » 31 יולי 2005, 12:00

מה שאת כן יכולה אולי לעשות, וגם זה חייב להיות בלי לחץ ובלב שלם, זה להודיע לו שזו חבילת הטיטולים האחרונה ויותר אתם לא קונים אני לא מסכימה עם זה ולא רואה מה ההבדל בין זה לבין נו, תגמל כבר יש תינוק בדרך
לכן ציינתי, אולי לעשות_ וגם _אם זה יעשה מתוך לחץ של "נו, תגמל כבר יש תינוק בדרך", זה לא יעבוד

על ידי זוהר_אור* » 30 יולי 2005, 23:37

מה שאת כן יכולה אולי לעשות, וגם זה חייב להיות בלי לחץ ובלב שלם, זה להודיע לו שזו חבילת הטיטולים האחרונה ויותר אתם לא קונים_ אני לא מסכימה עם זה ולא רואה מה ההבדל בין זה לבין _נו, תגמל כבר יש תינוק בדרך

אני מרגישה שזה לא מוביל לכלום פעם שמעתי משפט יפה שאומר בערך: כשאתה הולך בדרך, זה שהנוף לא משתנה אין משמעו שאינך מתקדם.

קיים בו פחד לעשות בשרותים אז למה להכריח אותו?

נראה לי שנתקעתם בפינה, גם את וגם הוא. מכל הבלאגן שהולך ליפול לך על הראש בטיפול בשני ילדים, נראה לי שחיתול אחד ביום לגדול לא יעשה את ההבדל.
ועל זה נאמר "תעזבי אותו באמ'שלך"

ומילה קטנה לגבי הפחד מהשירותים - שמעתי פעם עצה, שאולי יכולה להתאים לכם: לשים לו חיתול, ולבקש ממנו לשבת עם החיתול על השירותים ולעשות קקי בישיבה על השירותים לתוך החיתול. אם זה לא מפחיד אותו, זה יכול להיות צעד בהסתגלות.

על ידי נועה_נועה* » 30 יולי 2005, 23:10

להרפות, להרפות ושוב להרפות. לעזוב אותו לנפשו.

אולי הוא עקשן (אני לא מכירה אותו), אבל הוא בטוח מרגיש את הלחץ שלך וזה מלחיץ אותו .
את לא יכולה לשלוט בגופו, רק הוא יכול.

מה שאת כן יכולה אולי לעשות, וגם זה חייב להיות בלי לחץ ובלב שלם, זה להודיע לו שזו חבילת הטיטולים האחרונה ויותר אתם לא קונים. להסביר לו, שהוא ילד גדול והוא יכול לעשות בשירותים כמו אמא ואבא.
אם זה יעשה מתוך לחץ של "נו, תגמל כבר יש תינוק בדרך", זה לא יעבוד.

וחוץ מזה,דמייני סיטואציה, שאת עם התינוק החדש והוא עושה קקי בסה"כ פעם ביום (ולפי מה שאת מתארת עוד פחות). השד לא כ"כ נורא. זה לא שהוא עם חיתול כל היום, זה רק לקקי.

מנסיון של אמא לשני מחותלים, זה לא כ"כ נורא כמו שחושבים.

לדעתי, הוא עקשן לא קטן
ככל שתתעקשי יותר הוא יהיה יותר ויותר עקשן. ככל שתרפי הוא יתרכך.

על ידי נועה_בר* » 30 יולי 2005, 22:22

ומאד הייתי רוצה לסיים איתו את הטיטולים לפני בואו של התינוק החדש!! מה אתן מציעות שאעשה?? לדעתי, הוא עקשן לא קטן, אבל יחד עם זאת קיים בו פחד למעשות בשרותים!! תודה!
כמו שזה נראה - את החלטת, את רוצה לסיים את העניין. אבל הוא לא מוכן!
הוא עקשן ואת עקשנית, ואתם נכנסים למלחמה. האם את זה את רוצה לקראת בואו של התינוק החדש?

על ידי תותית* » 30 יולי 2005, 21:14

שלום, הילד שלי בן 3 ו-3 חודשים הוא גמול מפיפי המון זמן וקקי הוא לא מוכן לעשות בשירותים אלא רק בטיטול.
עד לפני כחודש סיפקתי לו את הטיטול הנכסף והוא השתחרר כל פעם בטיטול. ומאז אני מרגישה שזה לא מוביל לכלום, הוא לא מראה שום סימן או רצון לנסות לעשות בשרותים! החלטתי לסיים עם הטיטולים והסברתי לו שנפרדים מהטיטול והגיע הזמן לעשות בשרותים. לאחר נסיונות רבים (ולצערי גם עצירויות) הילד עשה בשרותים ושמח על כך וקיבל מתנה שהוא ביקש אבל מאז הוא שוב מתאפק ולא רוצה לעשות בשרותים, חשבתי שלאחר הפעם הראשונה הוא יראה שהשד לא נורא וימשיך לעשות אבל ממש לא!! מה לעשות? אני ממש בדילמה! אציין גם שאני עכשיו בהריון ומאד הייתי רוצה לסיים איתו את הטיטולים לפני בואו של התינוק החדש!! מה אתן מציעות שאעשה?? לדעתי, הוא עקשן לא קטן, אבל יחד עם זאת קיים בו פחד למעשות בשרותים!! תודה!

על ידי נילי_לי* » 20 מאי 2005, 01:24

אולי השירותים מפחידים אותה ?
אסלה גדולה , חדר עם הד , מקום שבד"כ הדלת סגורה בו .
לנסות להציע סיר , לא נוח מבחינת נקיון , אך יכול לאפשר לילדה ללמוד לשחרר קקי מבלי שיגע בגוף .
אפשר להניח את הסיר בכל מיני מקומות בבית , מול טלוויזיה , בחדר השינה , בפינת המשחקים .

להניח את הסיר במקום המועדף עליה , ולשאול האם ברצונה בפרטיות .
במידה וכן ללכת מהחדר ולא לחזור עד אשר היא מסמנת ,
במידה והיא רוצה בנוכחותך אפשר להקריא סיפור או לשחק משחק אשר יסיח תשומת לב ישירה מהנושא .

בהצלחה .

שליחת תגובה

הרחב תצוגה צפיה מקדימה של הנושא: גמילה מקקי בחיתול