על ידי יול_יול* » 17 אפריל 2007, 00:21
וואוו, אנחנו מפורסמים(:
מרגיש פתאום נורא חשוף.
הטיול היה פשוט נפלא, הזדמנות בשביל הילדים להיות יחד המון זמן יחסית, ללכת לישון, לקום יחד. להיות יחד עם כל ההורים.
בשבילנו לנוח, לפטפט, להתקרב.
כולם נראו כל כך שמחים ומשוחררים.
קבענו על מתכונת טיול של פעם בחודש, מרוב התלהבות. פעם הבאה מדרימים.
אנחנו נמצאים עכשיו בתהליך של בדיקה לגבי צירוף של משפחה וילד נוסף לגן. זה מחייב פתאום שינויים, להכיר ילד חדש, ללמוד קשר חדש. כמו חידה כזו, אני מרגישה שמחה עם זה, למרות החשש מהשינוי.מדובר בילד שמגיע מתוך מסגרת קונבנציונלית יחסית, בניגוד לשאר הילדים, שגדלו לתוך הגן הזה.
כרגע היינו שבועיים עם ארבעה בנים ושתי בנות- מצב שמרגיש לא כל כך מאוזן. שתי הבנות חברות מאוד טובות, אבל המצב כרגע לא כל כך מאפשר אווירור עבורן.
עם איזה קשיים או חילוקי דעות אתם מתמודדים ואיך מגשרים על הפערים?
רציתי לספר לדוגמא על הישיבה האחרונה (בה לא נוכחתי אך דווחתי בפרוטרוט), בה עלו כל מיני קשיים בנינו. דברים שקשה לנו לומר זה לזו, תחושות שעולות בין ההורים. כמו בכל קבוצה, בעיקר כה קרובה, עולים כל מיני עיניינים. לפעמים גם רגעים פחות פשוטים. אם בהתחלה הכל נראה הרמוני יחסית, עם הזמן אנו גם מרשים לעצמנו להתמודד גם עם השונות בנינו. עם ציפיות אחרות שיש לכל אחד.
ברמה העקרונית החלטנו כי נשתדל לומר זה לזו כמה שיותר, שנצליח לקבל ביקורת וכד'. לא לשמור בבטן כדי למנוע "התפוצצויות" או צבירות של תסכולים.
לגביי זו חוויה מאוד חדשה, להשתייך כך לקבוצה, מתוך בחירה. קבוצה עובדת, קבוצה צומחת ומתמודדת. לא תמיד קל, אבל ממש שווה את המאמץ. אני מרגישה שהקבוצה הזו חשובה בשבילי לאין שיעור. ממש שפיות בשבילי.
המטרה החשובה בעיני היא לשמור על הקבוצה הזו, על האיכויות שלה. זה עמוד מול עיני בכל ישיבה ובכל החלטה שאני עושה כמעט.
קבענו שבפגישה הבאה נעלה קשיים ותחושות שיש לנו בתוך קבוצת ההורים. עם זאת, קבענו כי נדבר בעיקר על דברים הנוגעים והקשורים לילדים, ונושאים אישיים יותר, נעלה בשיחות אחד על אחד.
בקיצור, מתמודדים עם מה שבא, לאט לאט, בודקים כל פעם דרכים.
וואוו, אנחנו מפורסמים(:
מרגיש פתאום נורא חשוף.
הטיול היה פשוט נפלא, הזדמנות בשביל הילדים להיות יחד המון זמן יחסית, ללכת לישון, לקום יחד. להיות יחד עם כל ההורים.
בשבילנו לנוח, לפטפט, להתקרב.
כולם נראו כל כך שמחים ומשוחררים.
קבענו על מתכונת טיול של פעם בחודש, מרוב התלהבות. פעם הבאה מדרימים.
אנחנו נמצאים עכשיו בתהליך של בדיקה לגבי צירוף של משפחה וילד נוסף לגן. זה מחייב פתאום שינויים, להכיר ילד חדש, ללמוד קשר חדש. כמו חידה כזו, אני מרגישה שמחה עם זה, למרות החשש מהשינוי.מדובר בילד שמגיע מתוך מסגרת קונבנציונלית יחסית, בניגוד לשאר הילדים, שגדלו לתוך הגן הזה.
כרגע היינו שבועיים עם ארבעה בנים ושתי בנות- מצב שמרגיש לא כל כך מאוזן. שתי הבנות חברות מאוד טובות, אבל המצב כרגע לא כל כך מאפשר אווירור עבורן.
[u]עם איזה קשיים או חילוקי דעות אתם מתמודדים ואיך מגשרים על הפערים?[/u]
רציתי לספר לדוגמא על הישיבה האחרונה (בה לא נוכחתי אך דווחתי בפרוטרוט), בה עלו כל מיני קשיים בנינו. דברים שקשה לנו לומר זה לזו, תחושות שעולות בין ההורים. כמו בכל קבוצה, בעיקר כה קרובה, עולים כל מיני עיניינים. לפעמים גם רגעים פחות פשוטים. אם בהתחלה הכל נראה הרמוני יחסית, עם הזמן אנו גם מרשים לעצמנו להתמודד גם עם השונות בנינו. עם ציפיות אחרות שיש לכל אחד.
ברמה העקרונית החלטנו כי נשתדל לומר זה לזו כמה שיותר, שנצליח לקבל ביקורת וכד'. לא לשמור בבטן כדי למנוע "התפוצצויות" או צבירות של תסכולים.
לגביי זו חוויה מאוד חדשה, להשתייך כך לקבוצה, מתוך בחירה. קבוצה עובדת, קבוצה צומחת ומתמודדת. לא תמיד קל, אבל ממש שווה את המאמץ. אני מרגישה שהקבוצה הזו חשובה בשבילי לאין שיעור. ממש שפיות בשבילי.
המטרה החשובה בעיני היא לשמור על הקבוצה הזו, על האיכויות שלה. זה עמוד מול עיני בכל ישיבה ובכל החלטה שאני עושה כמעט.
קבענו שבפגישה הבאה נעלה קשיים ותחושות שיש לנו בתוך קבוצת ההורים. עם זאת, קבענו כי נדבר בעיקר על דברים הנוגעים והקשורים לילדים, ונושאים אישיים יותר, נעלה בשיחות אחד על אחד.
בקיצור, מתמודדים עם מה שבא, לאט לאט, בודקים כל פעם דרכים.