מן הידועות היא, כי טקס החלפת החיתול, מכיל מידע סודי שאסור שייפול בידי גברים,
ולכן כנראה הוטמנה לה פינת ההחתלה בשירותי הנשים.
אבא, לאחר ניתוח עמוק של הנתונים שלפניו החליט לאלתר את הטקס בשירותי הגברים.
[po]הלוחשת לפירורים[/po] בבלוג המטריף [po]הלוחשת לפירורים[/po]

הדרך היעילה ביותר להשיג תשומת לב, היא לתת תשומת לב. כאשר שסועה תדע לפרגן לבעלה, לאהוב אותו, ו להעריך אותו כאדם, כבן אנוש, את עצם היותו, כפי שהוא, ללא בקורת תוקפנית, אלא באופן עדין, בצורה של מחוות, אישיות, מיניות, רומנטיות, או בכל דרך שתשקף תשומת לב, יתחולל בהכרח שינוי אצל הגבר.
[po]צפריר שפרון[/po] מתוך [po]ציפיות בזוגיות[/po]

ואהבת לרעך כמוך.
אומרים שזו המהות
ואני עכשיו מבינה שזה יוצא מנקודת הנחה שאת אוהבת את עצמך.
זה מה שצריך ללמד בבתי ספר.
[po]עדינה ניפו[/po] מתוך [po]שבע יהלום[/po]

זה פשוט משהו חזק מבפנים שנעשה כי ככה זה אמור להיות. הגוף והנשמה של אמא מניקים כי זה מה שייעד לנו הטבע
אמא מתוך [po]איך לחזור להניק אחרי הפסקה[/po]

איך מזהים תינוק יונק?
יש לו פירורים על הראש.
גילה מתוך [po]תוך כדי הנקה[/po]

תתבלבלי אחותי, תתבלבלי חופשי ... יש הגיונות סותרים כי יש טיפוסים שונים . לבריאה יש הגיון משל עצמה והיא אומרת "אני צריכה טיפוסים שונים כדי שאם יכחד זן זה ישארו הזנים האחרים...ואם יכחדו אלה ישארו לי אלה"....
[po]חוה בת חיים[/po] מקסימה בהבנותיה מתוך [po]עקרון הרצף באמנות של ילדים[/po]

כמעט בלתי אפשרי להשיג משהו שהוא אוכל אמיתי. ויש כאלה שקוראים לזה "שפע". כן, שפע של צרכני תרופות.
רוזמרין מתוך [po]הבשר שאנו אוכלים[/po]

"אנחנו לא יכולים לאפשר במדינת ישראל לכל קבוצה של הורים להקים מסגרת חינוכית שבה יתחנכו ילדיהם לפי הכיוון שלהם"
אורנה שמחון, מנהלת מחוז צפון של משרד החינוך מתוך [po]שיח בית חינוך דיאלוגי בגליל[/po]

החיים מלאים התמודדויות, גם בלי שצריך להתעמת עם הקשיים ראש בראש, זה רק מוריד את הבטחון העצמי ולא עוזר בכלל.
[po]פלונית כלשהי[/po] מתוך [po]ילד לא מפסיק לצעוק ולהשתולל[/po]

"אבל למה עושים את זה?" עדין קצת מזועזע. "מנהג עתיק יומין" אני אומרת, ופתאום זה נשמע מופרך מאי פעם.
איך בכלל יכולתי להעלות בדעתי את האפשרות כן למול אותו.
[po]אמא יהודיה[/po] מתוך [po]לא נימול בין נימולים[/po]

לא מצליחה להוציא את הדברים הכואבים באמת, מפחדת להיפגע אם איחשף באמת, ולכן זה יוצא בצורת ענני קיטור קטנים ומעצבנים. במקום לצאת בנהרות של בכי שיש שם בפנים.
[po]ריש גלית[/po] מתארת במדויק מה שהמון עושים - מתוך [po]חמומה על דרך הכורכר[/po]

אז סלחנות, סבלנות, אהבה, רגיעה, זרימה (במובן של העדר ציפיות, אין צריך ואין אמור והוא תמיד טוב ותמיד בעדך ותמיד בעדו ותמיד רוצה לשתף פעולה). כל דבר יגיע בזמנו, ולאט לאט, מהר יותר ממה שציפית (תמיד בדיעבד זה נראה נורא מהר (-; ), זה יגיע.
[po]בשמת א[/po] על [po]גמילה מחיתולים בלילה[/po]{{}}, לא, בעצם על הורות באופן כללי.

בנים, הם מבשלים כמו...בנים, אני מניחה. הם לא מסתכלים מה יש ועושים. הם הולכים לקנות את מה שצריך.
"הלכתי לקנות צרור מיורן טרי כי אני מזמין כמה חבר'ה הערב ולא היה לי מיורן לציר, אז נדבר"
[po]דג חתול[/po] בפוסט על מרק דגים...מתוך [po]דג חתול[/po]

כיף לדעת שאני לא לבד. בעצם, ברחבי העולם ישנן מיליוני נשים שמתעוררות ומיניקות, מנומנות או חולמניות, טרוטות עיניים וסתורות שיער, שמחכות ומחבקות ומנשקות ומיניקות - נכון שזה מיוחד?
[po]דנה ה[/po] מתוך [po]על הציצי כל הלילה[/po]

"אל תבכה חמוד, פעם באמת אסור היה לשני בנים להתחתן אבל מישהו שינה ממש עכשיו את החוק וכשאתה ומ. תהיו גדולים אם עדיין תרצו להתחתן, זה בסדר מבחינתי"
[po]מק סימה[/po] מתוך [po]מה להגיד לילד ללא אבא[/po]

אז קודם כל, שתדעו שאין דבר בעולם שיכול להשתוות לתחושה שיוצרות המילים "נתחי הצלי". למי שגדל, כמוני, כשהוא מעביר את שעות אחר הצהרים של ילדותו לבד בבית, עם שניצל מהמקרר לאכול תוך קריאת ספרים שכתובים בהם ביטויים כמו "נתחי צלי", יש פשוט ציפיות ששום בשר אמיתי לא יכול למלא.
[po]עוברת אורח[/po] מתוך [po]דג חתול[/po]

כמו בהרבה דברים עם ילדים אני מגלה שהכי הכי קשה לי לשחרר את הרצון שדבר מסויים יקרה בדרך ובקצב שאני רוצה שהוא יקרה אבל אחרי המכשול המאד גדול הזה הדרך כבר הרבה יותר קצרה ופתאם מה שנראה בלתי מושג (כשניסיתי להשיג אותו בכח) פשוט מתרחש (כשהסכמתי להרפות ולקבל שאולי אפילו לא יקרה לעולם) .
[po]רסיסים של אור[/po] מתוך [po]קשר בין ילד לאמא[/po]

תשובה נוספת היא שיש מעט מאד דברים בחיים ש"באמת" צריך אותם, ואם נגביל את עצמנו רק לדברים האלה האנושיות שבנו תהיה מצומצמת-עד-דכא.
[po]סמדר נ[/po] מתוך [po]הילד רוצה לנגן אבל לא רוצה להתאמן[/po]

נדמה לי שהרבה אנשים שמייחלים לחיים מלאים מסדרים לעצמם חיים אינטנסיביים,
אבל חיים אינטנסיביים מאד יוצרים לא פעם דווקא תחושה של ריקנות
[po]מ י[/po] מתוך [po]בלוג אני אמא גם לתאומים[/po]

בקיצור, במקום אידיאולוגיה - דיאלוג
[po]רסיסים של אור[/po] מצטטת את [po]אורנה שפרון[/po] שלמדה זאת ממרטין בובר מתוך [po]ילדים שרוצים ללכת לגן[/po]

רוב ההפרעות לא מפריעות אלא אם מפריעים להן.
[po]קלא אילן[/po] מתוך [po]לימודי מוסיקה לילדים[/po]

אמא נהדרת שואגת ואחר כך מתהפכת במיטה במחשבות איך לשפר, איך להתאמץ לא לחזור על זה שוב, מתלבטת בקול, משתפת חברות ומנסה עוד ועוד למצוא תשובות ודרכים להתקדם ולעשות טוב יותר.
אמא נהדרת היא לא פלקט , גדולה יותר מאלוהים במושלמות שלה אלא היא אנושית לגמרי, מתמודדת עם כל החלקים והרגשות שיש בה ומנסה כל הזמן לתקן ולשפר, נופלת וקמה, יורדת ועולה.
[po]רסיסים של אור[/po] מתוך [po]חינוך ביתי לא מה שחשבתם[/po]

אני רוצה להתחזק,
לדעת שהנשמה שלי מגנה עליי בעזרת הבחירות שהיא נוטעת בי.
אני מדמיינת את עמוד השידרה שלי, או את האני הפנימי שלי כמו גבעול עדין ודק שכל הזמן בניתי סביבו שילדה של רובוטריקים, כי השתמשתי בטריקים לא לחשוף את הגבעול הזה...
אבל אני רוצה להשתמש מעכשיו והלאה בחומרים טבעיים בלבד, בחוסן אמיתי. שהגבעול הזה יהפוך לגזע.
ליקוט מפניני ה [po]אינטו איציה[/po] מתוך [po]אינטו איציה[/po]

ירדתי מהעץ של התזונה המושלמת, ואני על הדשא של תזונה טובה דיה. הורדתי את הציפיות שלי מעצמי ומהילדים, והכל בסדר. אמנם לא מכניסים ממתקים הביתה, אבל העולם מלא בממתקים.
[po]לוטם מרווני[/po] מתנקה מהרעלים האמיתיים מתוך [po]להתנקות מסוכרים בהנקה 2[/po]

מבחינתי זה לא עניין של העקרון האדלריאני המקודש של "הילדים צריכים להתרגל כי הם צריכים להתרגל".
זה העיקרון התמרושרושי הלא-מקודש בעליל של "להוציא את הילד שמח, את האמא מרוצה ואת המשפחה מתפקדת".
[po]תמרוש רוש[/po] מתוך [po]חינוך ביתי לא מה שחשבתם[/po]

בניגוד לכל המסורות היהודיות, היהודיות-פולניות, האיטלקיות, הסיניות, ההודיות והאמהיות מכל רחבי העולם, הילדים הם הנושאים באחריות הסופית למה שהם מכניסים לפה
אנחנו נושאים באחריות הסופית למה שאפשרנו להם להכניס לפה. זה משחק אחר לגמרי.
[po]תמרוש רוש[/po] בהבהרה מהפכנית באמת - מתוך [po]חינוך ביתי לא מה שחשבתם[/po]

תמיד תמיד מערכות יחסים, והחיים בכלל, זה כמו לעמוד על חסקה בים: כל הזמן תנועה דינאמית מתוך התייחסות מתמדת לכל מה שסובב אותך, הים, הגלים, הרוח, השמש, הרגליים, כל הגוף, מי שלידך בים בחסקה אחרת, במפרשית, בגלשן...
[po]בשמת א[/po] מתוך [po]חינוך ביתי לא מה שחשבתם[/po]

אני הכי נהנית לרכוב ולחוש ברוח על הפנים, זה מספק לי תחושת חופש ואדרנלין, ואני נזכרת איזה כיף זה להזיז את הגוף.
[po]מיצי החתולה[/po] מתוך [po]בלוג בעיקר אמא[/po]

אחד הדברים שהכי עוזרים, זה להרגיש תחושת הישג ולברך את עצמך המון על כל פעם שמצליח לך. להבליט את מה שמצליח חזק חזק. לצייר לעצמך חייכן. לרשום לעצמך את ההישג.
לא את הנפילות אלא את ההישגים. להתפעל מעצמך, להיות גאה בעצמך, לטפוח לעצמך על השכם.
[po]בשמת א[/po] מתוך [po]חינוך ביתי לא מה שחשבתם[/po]

זה כל העניין בחינוך הביתי. להאמין בהם. להאמין בטוב. לבטוח בזרימה של החיים. כשלא בוטחים, עולה הפחד ויש חסימה והתנגדות.
כשבוטחים, יש זרימה ואהבה.
וזה כל מה שצריך.
[po]בשמת א[/po] מתוך [po]חינוך ביתי לא מה שחשבתם[/po]

לדעתי, להיות עצוב תמידית, זה לקחת משיכת יתר מהחיים.
זה לחיות ברמת הוצאות גדולה מההכנסות וברור שאת ההפרש צריך תמיד בסוף להחזיר עם תוספת ריבית.
[po]ניסיון אישי[/po] מתוך [po]האם יש משפחות מאושרות[/po]

אבל כמו בהרבה מאבקים אם רוצים להצליח, כדאי לקחת את טבע האדם בחשבון.
[po]אמא של טוסיק דבש[/po] מתוך [po]דימוי הגוף של בנותינו[/po]

כשאת עושה דברים במקום הילדים, את לא נותנת להם, את לוקחת מהם. את לוקחת עצמאות, גדילה, התפתחות, הערכה עצמית ותחושת יכולת ובעיקר את לוקחת את הצורך והעונג להעריך ולכבד את ההורים שלך.
[po]אמא בבית[/po] מתוך [po]חינוך ביתי לא מה שחשבתם[/po]

אני הייתי קצת בסרט שאני חברה של הילדים שלי ולשמחתי יצאתי ממנו מהר, מחוזקת ועם תובנות.
היום אני אמא, אמא עוטפת, אמא מכילה, אמא צוחקת ועם הומור, אמא נחרצת כשצריך, אמא מתעצבנת, אמא שטועה. גם. אבל זה התפקיד שלי בחיים שלהם והלוואי וגם כשיהיו גדולים ובעלי משפחות ימשיכו לראות בי אמא-משענת יציבה ותומכת ולא עוד חברה.
[po]אורלי נ[/po] מתוך [po]חינוך ביתי לא מה שחשבתם[/po]

מראות מראות ופתאום טראח, יוצאות להן כנפיים וחבל לנו על הזמן, עם שערות בלי שערות, הן במפורש עושות מה שעולה על דעתן, ולא על דעתנו
[po]ענת ג[/po] מתוך [po]דימוי הגוף של בנותינו[/po]

אני יש תקופות שלגדל שיער על הרגליים, או להיות קרחת על הראש, זה בדיוק מה שנחוץ ורצוי לאשה מסויימת בזמן המסויים הזה בחייה. יש תקופות שלגלח שיער בבית השחי ולשים דאודורנט זה מרגיש מאוד נקי ונעים, ויש תקופות שבדיוק ההפך, שיער בית שחי ובלי שום טיפול בזיעה, מרגיש לאשה הכי בריא, והכי פחות מסריח, ומביא לאיזון.
[po]ענת ג[/po] מתוך [po]דימוי הגוף של בנותינו[/po]

האין אהבת אם בין הדברים ה'פשוטים', ה'פעוטים', אך גם החיוניים ביותר בחיים, אשר באופן פרדוקסלי נאלצים אנשים כה רבים לשלם תמורתה בויתור על כל חיוניותם הפנימית?
ציטוט מתוך הספר הדרמה של הילד המחונן, מאת אליס מילר
מיכל מתוך [po]ההורים שלי קמצנים[/po]

היא פשוט היתה שם בשבילי לא משנה מה אבחר.
[po]אמא נמרה[/po] על אמא שלה, השראה לכולנו מתוך [po]דימוי הגוף של בנותינו[/po]

אמא שלי שידרה לי תמיד "תעשי מה שנוח לך, את בסדר גמור איך שאת". זהו. מספיק. היא לא קנתה לי סכין גילוח והיא לא לא-קנתה לי.
[po]אמא נמרה[/po] כנראה גם היתה גורת נמרים - מתוך [po]דימוי הגוף של בנותינו[/po]

אם רוצים להמשיך לחיות ואם מעדיפים ללדת ללא אפידורל חייבים להיתנתק מהעבר כי רגע לפני שהציר הבא מגיע אין ציר..ואם מתמסרים לאין ציר ולא לציר הקודם אז התקווה נולדת מתוך השקט ומחכה רק לשקט הבא
[po]לשיר זה כמו להיות ירדן[/po] [b]מפליאה בהבנות מתוך הכאב[/b] מתוך [po]דף זכרון לירדן תינוקת שלי אהובה[/po]

במהלך החיים אנחנו חייבים "סדנת שיפוט" כדי להבין שזה לא עוזר לנו.
[po]ללא שיפוט[/po] מתוך [po]חברים במיין סטרים[/po]

'חופשת לידה ' זו לא חופשה אלא תקופה המיועדת לטיפול אינטנסיבי בילוד ע"י מומחית ראשית מדרגה ראשונה.
[po]אילה בשדה הדגן[/po] מתוך [po]חינוך לפרס נובל[/po]

רמז (לעצמי קודם כל) : לאהוב את עצמך הרבה הרבה ולקבל את עצמך, כך לא יהיה לך כ"כ קשה עם פגמיך עד שאתה נמצא עושה רשימה של הפגמים בצד השני של הזוגיות.
צוויליך מתוך [po]בעלי התאהב באחרת[/po]

בטח שמת לב כמה קשה לשמור על ילדים שלא מאמינים לאיסורים של ההורים שלהם כי הם התרגלו לכל כך הרבה איסורים שמבחינתם זה סתם רעש רקע.
[po]יונת שרון[/po] מתוך [po]תקפות עקרון הרצף[/po]

איך מדכאים יצירתיות של ילדים?
פוסלים רעיונות עצמאיים שלהם;
מצפים מהם ודורשים מהם לבצע דברים בדיוק בדרך ובצורה שלימדו אותם;
נותנים להם ציונים על מה שהם אומרים או עושים;
סותמים להם את הפה כשהם מתבטאים וגוערים בהם כשהם סוטים מהנושא;
[po]אמא של יונת[/po] מתוך [po]יצירתיות של ילדים[/po]

השינויים המהותיים, העמוקים ביותר, אינם קפיצה לעבר נוחיות או קלות, כמה שזה מצער את האני הפנימי-המזוקק-הטהור. התהליך הוא ספירלי ואיטי, הדרגתי.
הנפש נוטה להתלהב מרגעים של "הצלחה" או זרימה קלה, ומחכה להמשך, ממש נאחזת בו
[po]נועה ברוך[/po] מתוך [po]איך מתחילים לזוז[/po]

הרי רוב הזמן הוא מנחש.
אני כל כך רוצה שיראו אותו, כמה הוא נהדר.
[po]מיכל בז[/po] מתוך [po]לקויי שמיעה באופן טבעי[/po]

לאחרונה התחלנו במשחק שאנחנו קוראים לו "מילה במתנה".
בכל יום שיובל חוזר מהגן מחכה לו מילה במתנה ממני בתיבת הדואר (יש לנו תיבה חמודה בבית).
ואנחנו מפענחים אותה ביחד.
[po]חגית ו[/po] מתוך [po]קרוא וכתוב[/po]

ויהי באחרית הימים הם יראו את הבלאגן וישר יבינו שיש קשר בין זה ובין לקום ולסדר בעצמם.אמן
[po]אילה בשדה הדגן[/po] מתוך [po]שיתוף ילדים בעבודות הבית[/po]

אולם במבט לאחור, הכל היה פשוט יותר לי ולילדים לו הייתה לי התבונה להתגמש ולא לדאוג באופן כל כך קשה לשלומם של העקרונות, כאילו הם הילדים הכי חשובים במשפחה.
[po]ענת ג[/po] מתוך [po]לבחון ילדים בביקור הקבסית[/po]

לכל אישה יש אפשרות לגייס את הצוות לטובתה ולטובת התינוק. להפוך אותם לחלק מהצוות שלה, לחלק מן המשאבים שלה. ואני רואה נשים שיודעות איך לעשות זה והצוות תמיד מתגייס בשמחה - כי גם לנו זה חשוב וכיף.
[po]דנה ה[/po] מתוך [po]בלוג מיילדת מתחילה[/po]

מבט של אמא צריך להיות חיוך מאיר של אושר והערצה.
[po]בשמת א[/po] מתוך [po]ילדים בשלב הגולם מפעוט לבוגר[/po]

אין כמו ניסויים. בכולנו יש צד חוקר ומדעני ואני חושבת שלשחרר אותו לתזונה זה הכי טוב שיש.
[b]גוגוס[/b] שוב ושוב מזמינה ומלווה כל אחד למסע גילוי אישי מתוך [po]החיוניות שלי חלק שני[/po]

ושוב אני מגלה שלמידה היא תמיד אצל הלומד, ושאין לי באמת מושג מה הם עושים עם דברים שאני מנסה להעביר אליהם ובכלל עם כל מה שעובר לידם.
[po]רסיסים של אור[/po] מתוך [po]ילדים בשלב הגולם מפעוט לבוגר[/po]

במקור במחשבה יוצרת מציאות התכוונו להבאת הסתיו. אין שום הסבר סביר אחר לשינוי הזה, שקורה קודם בלב של האנשים ורק אחר כך על המרפסת.
[po]דג חתול[/po] מתוך [po]דג חתול[/po]

חור בלב לא ניתן לחבוש. הוא מדמם ולאחר מכן מצולק, והכאב שם, וגם תחבושת לא היתה מסתירה אותו.
הכאב חי
[po]נועה ברוך[/po] מתוך [po]דף זכרון לירדן תינוקת שלי אהובה[/po]

אולי ההיפך מתפישת שבי זו האמונה.
האמונה בעצמינו, במה שקורה לנו, האמונה בטוב האפשרי, האמונה באיכות של כל רגע ורגע
[po]אורנה שפרון[/po] מתוך [po]תפישות שבי[/po]

לא לעשות בכוח. כדי לא לחבל בכוח הטבעי של הדבר.
[po]עירית לוי[/po] מתוך [po]בלוג כל סוף והתחלה בשמחה[/po]

כך בדיוק צמחה היידיש.
קבוצת יהודים בפולניה שלא ידעה לנקד באינטערנעט.
[po]תוספות יוםטוב[/po] מתוך [po]טושים זה הדק[/po]

תבוא ברכה על ראשכם שהחלטתם להמשיך לגדל אותה בבית . גור אנושי זקוק ליחס של אחד על אחד לפחות עד גיל שלוש .
[b]אבל[/b] אין צורך להתעסק יותר מידי עם פעילויות בשבילה .
[po]חוה בת חיים[/po] מתוך [po]עקרון הרצף באמנות של ילדים[/po]

אם אפשר לעשות מה שרוצים לעשות עכשיו, אז כמעט לא צריך לרצות בשביל אחר כך.
[po]נגה שפרון[/po] מתוך [po]מה אעשה כשאהיה גדולה[/po]

גבולות רוחניים המבטאים אהבה עצמית ... זו תפיסה וצורת התנהגות, שדרכה את מבססת מרחב אנרגטי (מודעות) מאוד ממשי ומוחשי סביב האני הפנימי שלך וסביב הגוף הפיזי שלך. ה"מרחב" הזה שהשגת לך מאפשר לך לתקשר עם אחרים ממקום של העצמה, שיש בו תחושה מאוד חזקה (או מוחשית) שאת אדון לגופך
[po]בשמת א[/po] מתוך [po]איך לזהות גבר אוהב[/po]

ועוד משהו: שיחות הן גשר בין בני הזוג. ככל שהן עמוקות ורחבות יותר, כך הגשר הזה יציב יותר.
[po]מיכל בז[/po] מתוך [po]פער אינטלקטואלי בזוגיות[/po]

אני לא מאמינה שיש שם מישהו עם סבלנות של עוזי מפרפר נחמד, זה לא אנושי וזה עובד רק כשמתנהלים מול שבלול מגרב צמר.
[po]ילדת טבע[/po] מתוך [po]סבלנות וחינוך ביתי[/po]

לשכב 10 דקות על צד ימין. אח"כ להתהפך ולשכב על צד שמאל למשך 10 דקות. ולהמשיך להתהפך כך לסירוגין כל 10 דקות, במשך 80 דקות, למשך 3 ימים.
עדיף לפני שבוע 35.
ליאת סקיפי, מצטטת עצה של רופא בגמלאות מתוך [po]מצג עכוז[/po]

טיפת זיעה צונחת
מצח, ירך, מדרכה
חתולים מעולפים
החיים הם כמו עמידה תמידית מאחורי אוטובוס מוּנַע
[po]אביגיל בו[/po] מתפייטת ביפנית מקומית מתוך [po]43 מעלות בצל[/po]

איזה מין הגיון מוביל לפתור בעיית בדידות בהפרדת התינוק מאמא שלו כדי שהיא תהיה בודדה בחברה של מבוגרים והוא יהיה מאוד מאוד בודד עם עוד תינוקות בודדים סביבו ועם מטפלות שנפרדו מהתינוקות שלהן ובאו לטפל בו?
[po]אמא בבית[/po] מתוך [po]האם לשלוח ילד לגן[/po]

במקום להמשיך להיות חלק מן המשחק הזה ולבקש עוד כלים (כסף) כדי להמשיך במשחק המערבי הזה - אפשר היה לקרוא לעם להפסיק להיות חלק מזה. לעבור לסחר חליפין, לצרוך הרבה פחות וכו'.
[po]נקודות ורודות אגדיות[/po] מתוך [po]השתתפות באופנית במחאה[/po]

כאשר את "מתחרפנת", כאשר את מופעלת, את לא נוכחת ולכן גם לא מסוגלת להציב לו גבול
[po]עירית לוי[/po] מלמדת את הקורס הכי חשוב בחיים מתוך [po]בלוג כל סוף והתחלה בשמחה[/po]

האנוכיות הזאת היא זאת שמאפשרת לי בתמורה להיפתח ולתת את עצמי
[po]עדינה ניפו[/po] מתוך [po]סוף סוף התחלה[/po]

אני חושבת שרוב רובם של המוחים, רוב רובם של מי שקשה לו, לא מסוגל לדמיין מציאות שונה, לא מסוגל לדמיין פתרונות שונים.
אולי זו הסיבה שהמחאה כל כך המונית, אבל בלי שום אמירה קונקרטית.
[po]תבשיל קדרה[/po] מתוך [po]מחאת המפונקים[/po]

החזקים והממזרים וחסרי האכפתיות החברתית קונים עצים שמישהו אחר כבר טיפח, קוטפים את הפירות הבשלים בלי לטפל בעץ עצמו ובשטח שסביבו. כשהעץ מת הם עוברים לעץ הבא. האנשים ההגונים עובדים ומטפחים והנבלות משאירים חורבן. כשבאים אליהם בתלונות הם אומרים: "גם אתם יכולים, אם רק תעיזו ותחלמו ותגשימו".
אבל רובנו לא רוצים בכלל להיות כאלה. אנחנו רק רוצים שיפסיקו לגזול ויסתפקו בפחות פירות כדי שישאר לכולם.
רוזמרין מתוך [po]מחאת המפונקים[/po]

במקום הניסיון הסיזיפי להרפות מהעצבנות, מצאתי את עצמי מרפה מהציפייה לא להיות עצבנית.
פנינה אחת מרבות של [po]אמא ללי[/po] מתוך [po]ממשיכה בדרך בלוג[/po]

מה החוכמה להגיד למישהו שאפילו כבר לא איתך משהו רע על אהבת אימו? ומה החוכמה בעצם להגיד את זה כשהוא כן איתך? אולי כי תמיד היה כלכך שקוף הקשר בין אהבת אם לא מספקת לבין כל הדברים הרעים
[po]דג חתול[/po] שותלת פניני חוכמה רציניות בתוך התענוג הכללי שרובו מצחיק, מתוך [po]דג חתול[/po]

כשיום אחד בעלי חזר הביתה מיום קשה במיוחד ויצא שגם לי בדיוק היה אחד זוועתי, כשהילדים נרדמו, נעמדנו גב אל גב, ספרנו עשרה צעדים והתחלנו לריב. ופתאום הוא עומד וצועק (בשקט, שלא יתעוררו) שאני לא מעריכה את מה שהוא עושה בשביל הבית הזה, וכמה שהוא קורע את עצמו כדי שלנו יהיה טוב ושכל האחריות תמיד עליו ושאני חיה בבועה שלי......ווווששש (נשבעת ששמעתי את הצליל הזה, כמו ב'מטריקס' בהילוך האיטי) עולמי עמד רגע מלכת, הכל עצר מסביב והבנתי שני דברים: א. שהוא גנב לי את הנאום שהכנתי וב. שהוא צודק.
קולולו מתוך [po]תחזוקת בעל[/po]

לגבי מד המהירות, או יותר נכון מד העצירות-זה שכשנוסעים באוטו ובכל רמזור או תמרור -ישר בכי,חברה שלי קוראת לזה :
בכי תמרורים
שני מתוך [po]התינוק לא מרשה לי לשבת[/po]

גמישות זה דבר עדין. צריך גרעין מאוד חזק ויציב בשביל להיות גמיש, אחרת נוזלים לכל הכיוונים. אחרת הגמישות הופכת להיות חוסר צורה.
[po]מיכל בז[/po] מתוך [po]החיוניות שלי חלק שני[/po]

והנה מגיע זמן אחר, עם קצב אחר: גיל ארבעים. אולי מביא אתו התבוננות חדשה: לא התבוננות של הספקתי או לא, אם חייתי כמו שצריך או לא.
עכשיו זה העשור לשים את הדגשים במקום אחר. חייתי עד כה. אני חיה. יש עוד זמן של חיים לפני.
[po]מ י[/po] מתוך [po]אישה מתבגרת[/po]

שהיו דמויות מפתח חברתיות שעברו "פיטום".
כמו הדוגמניות כיום, רק ההיפך
ואולי הצלמיות הן כמו הפרסומות של אז אחרי פוטושופ
מצ'רה מתוך [po]השמנה עונתית[/po]

חלק מהפואנטה בדף הזה, היא שגם בלידה שהסיפור שלה הכי "קל, רגיל, טבעי, קלאסי, קלישאתי ואף משעמם"
יש איזו אישה אחת שאשכרה עוברת את כל הדברים האלו.;
[po]שני צו[/po] מתוך [po]איך היתה הלידה[/po]

שייכות זה לא מקום שהולכים אליו. זה מקום שבאים ממנו.
[po]בועז חן[/po] מתוך [po]אל תגידו אי אפשר אפשר[/po]

יש אנשים, שלא מסוגלים לגור בדירה. הם פשוט לא יכולים.
[po]טרה רוסה[/po] מתוך [po]אישור לגור במערה[/po]

הרעיון הוא לא דווקא למצוא את האיזון אלא לקבל את הקטבים. לחיות איתם בשלום, להסכים שהם שניהם את!
[po]נועה ברוך[/po] מתוך [po]איך מתחילים לזוז[/po]

כשאת מציבה לפנייך אידיאל להורות, לפחות שיהיה אידיאל חי ונושם, אמא שאת מכירה ומעריכה, ולא ספר (וגם לא אינטרנט).
[po]אמא אינקובטור[/po] מתוך [po]רוצה להיות אמא שלמה[/po]

ואני אתנהג כאילו אני מאוד אוהבת אותי. כי תכל'ס, למה לא בעצם?
[po]מיכל בז[/po] מתוך [po]איך מתחילים לזוז[/po]

ההבנה שיסודות בריאים וחיוביים נוצרים דווקא כאשר את לא מנסה לגונן על הילד שלך מפני החיים, מפני המגבלות הטבעיות שקיימות בעולם - אלא מעניקה לו כלים טובים לחיות ולפעול בעוצמה בתוך החיים עצמם, בתוך עולם שהוא לא תמיד הרמוני ומושלם.
[po]עירית לוי[/po] מתוך [po]רוצה להיות אמא שלמה[/po]

אחרי שחילקתי את הבעיה למה תלוי בי ונובע ממני, מה מעניין אותי אבל לא ענייני, ומה הוא לחלוטין לא העסק שלי, דרכי הפעולה נעשות יחסית ברורות.
[po]עננים בקפה[/po] מתוך [po]תבנית נוף[/po]

כאשר את מדכאת את עצמך את לא נוכחת בתוך מערכת היחסים.
[po]עירית לוי[/po] מתוך [po]רוצה להיות אמא שלמה[/po] מדהימה אותי כתמיד עם תובנות מדויקות להפליא ונכונות לכל מערכת יחסים

כשאני יכולה, אני מקשיבה בעיון. לפעמים אני רק זוג אוזניים שאליהם הוא יכול להפנות את זרם המחשבות המדוברות שלו,
[po]שגית רי[/po] מתוך [po]התלבטות בנוגע לחינוך ביתי לילד עם הפרעה מרדנית[/po]

אני תמיד נותנת להציץ בתינוק במנשא. אני חושבת שבשביל אנשים זו כמו קופסת מתנה עטופה - פשוט חייבים לראות מה יש בפנים!
[po]טליה אלמתן[/po] מתוך [po]תגובות של אנשים לתינוק במנשא[/po]