אנו לא נועדנו לייצר אחידות אלא אחדות
[po]נעמי בן שיטרית[/po] מתוך [po]lynx program[/po]

זה כדי לא להיות אנאלי, אתה חי עם שרירים טבעתיים ברצפה...
[po]בשמת א[/po] מסבירה בדרך מקורית למה [po]פליי ליידי[/po] זה לא ללכת לקיצוניות ההפוכה :) מתוך [po]בשמת א[/po]

נסה לדמיין את הבית שלך הפוך על ראשו, ואת החום כנוזל שנשפך אל התקרה ונוזל מעבר למשקוף הדלתות וכו'.
צוויליך מתוך [po]תנור עצים[/po] - לחובבי הז'אנר

מזל שבעברית אין אופציה כזו או שבכל אופן לא משתמשים בה, גם ככה ישראלים לא ממש יודעים לעצור כדי לנשום מדי פעם...
[po]ילדת טבע[/po] מתוך [po]קולות רוורס של תינוקות[/po]

אני חושבת שבאורח פלאי אנחנו נחשפים בדיוק לחומרים שנחוצים לנו ובדיוק במידה שבה אנחנו יכולים להכיל אותם ברגע נתון. מה שתרצי לדעת פשוט יזמין את עצמו לביקור אצלך בתואם מושלם. וכאשר התואם נפגע כל המסע מתחרבש.
גוגוס מתוך [po]החיוניות שלי חלק שמיני[/po]

יד על הלב, יש לך מושג מה הבנות שלך ילמדו חדש במהלך השנה הבאה?
ומאידך - כמה ממה שהבנות למדו בשנה החולפת היה מפתיע, מעורר התפעלות, ובחיים לא היית יוזמת בעצמך ללמד את זה?
[po]תבשיל קדרה[/po] מתוך [po]בג''צ חינוך ביתי[/po]

אני מאמינה שבנושא ה"גבולות" אין טעם ליצור או לחפש כללים. שיש צורך להתבונן בכל סיטואציה ולבחור בהתאם.
כמו בנושאים אחרים הנידונים כאן, האחריות לבחור, בכל פעם מחדש, היא שלי.
חוק, כלל, שיטה או גישה (גם אם אני המצאתי אותם עבורי) – לא יכולים להחליף את שיקול הדעת שלי בכל מקרה לגופו. הם עלולים להפריע.
[po]מיכל מ[/po] מתוך [po]איפה הגבול[/po]

ממשיכה בדרכי מבלי לשאול יותר מידי שאלות, מסירה את הפחד קליפה קליפה עם כל נשימה בזכות ולמרות הכל ומתפללת שאמשיך לקבל את החיים שבאים בטוב כשההנאה והאהבה גדלים ומתרחבים וממלאים את מקום הפחד.
כל מילה של [po]עדינה ניפו[/po] זהב. מתוך [po]חדוות החיים או חמין כבש בלוג[/po]

כי שרציתי, לא רציתי חברה. רציתי חברים. אבל הילדים, הילדים מסביבי, אלה ששיחקו ביחד, לא למדו איך להיות חברים. הם לא למדו להקשיב לעצמם, ולא ידעו להקשיב לאחרים, גם כשממש ניסו. ואני ידעתי להקשיב לעצמי. ורציתי למצוא מישהו שיקשיב לי ואני אקשיב לו. אבל איך יצליח מישהו להקשיב לי, אם לעצמו להקשיב הוא לא יודע?
[po]אישה במסע[/po] מתוך [po]החיוניות שלי חלק שמיני[/po]

אתם אחים ואתם צריכים ללמוד להסתדר כי זה האדם שיהיה הכי קרוב אליכם ושתוכלו לסמוך עליו תמיד
[po]פלוני אלמונית[/po] מתוך [po]הצקות מטריפות בחינוך ביתי חייבת עזרה[/po]

זה דורש משהו כל כך פשוט, לדוגמא - להחליף את המילים - החיים קשים ב- החיים טובים. זה דורש רגע של לצאת מתוך האוטומט שלי ולהחליף אותו במשהו אחר, משהו שאני בוחרת בו, משהו שאני רוצה. זה נותן כח.
[po]עדינה ניפו[/po] מתוך [po]חדוות החיים או חמין כבש בלוג[/po]

גורם לי לחשוב שמה שעושה את השינוי לטובה זה משהו שקשור לאמונה, להתגייסות הפנימית לשינוי, לכוונה ולנחישות, בקיצור לכל מיני דברים שלא קשורים לתזונה :-). ושמה שחשוב זה שנשאר ערות, לכן כל שינוי לטובה מחזיק רק למשך זמן מוגבל...
[b]ציפורי[/b] מתוך [po]חדוות החיים או חמין כבש בלוג[/po]

לא לדבר איתו מבחינתי, זה כמו לעבוד על ניוטרל, אתה עובד ועובד אבל לא רואה תוצאות וסיפוק - העיקר חסר
[po]אבישג א[/po] על אלוהים, מתוך [po]סיפור לידה בעבר ובעתיד[/po]

אם ההבדל בין "חולה" ל"דוקטור" הוא איכות הביגוד, החלטתי, עלי אף אחד לא יתעמר. ומיד יצאתי למסע רכש של בגדים חדשים שכלל אפילו סנדלים מוכספים (!) ולכה ורודה (!!).
מתוך [po]בלוג שחף מנהיגה מרד מדוכאים[/po] בלוג שחובה שיהיה בסילבוס של כול לימודי טיפול קבוצתי

אנשים, השלב הבא בעצמאות - מישהו שואל אותך שאלה (מישהו שהוא לא חבר או מכר), שאלי את עצמך - למה שואלים אותי את זה? האם זה עניינו? האם אני רוצה לענות? האם אני חייבת?
(לשחרר את ההתניה הבית-ספרית של "לענות כי שאלו אותי, ועדיף באופן מפורט ומנומק").
[po]אמא נמרה[/po] מתוך [po]הלך רוח כנוע[/po]

וכשבעלי העיר לי: "את יודעת, נדמה לי שהוא ממציא עכשיו שיטה מתמטית חדשה", בני הגיב: "כן, אני מתימטיקאי שעוסק במספרים, [b]ואני לא - מתכוון - לעצור!!![/b]{{}}"
[po]תמרוש רוש[/po] מתוך [po]למידה במנות קטנות[/po]

וכשמגלה (הנפש) את עצמה לפתע, על פני שתפרח נשמתה, יכולה להתארח בנינוחות אצל העצמי הזה, המוחלט והמאוחד, הספציפי עד מאוד, ולהצטרף אל הרוח.
[po]צפריר שפרון[/po] מרחיב את הנשימה מתוך [po]מילים מילים שיח אישי פומבי[/po]

לפעמים אני אוכלת זיכרונות. לפעמים זה לא טעים. לפני כמה ימים קניתי ביסקווט מצופה שוקולד של עלית. המאכל לא היה טעים. הזכרונות כן.
[po]אישה במסע[/po] מדייקת ומעוררת הזדהות עמוקה מתוך [po]החיוניות שלי חלק שמיני[/po]

למשל עמרי כשהיה בשלב הגמילה מחיתול ניגש אלינו יום אחד עם התוצרת ואמר בשיא הרצינות "עשיתי כל הכבוד בסיר"
[po]גלית ועמרי[/po] בהדגמה מאלפת לתוצאות של שימוש מיותר ב"כל הכבוד" מתוך [po]האם לשבח ילדים[/po]

אני באמת מבינה. גם אני, כמו כל אדם אחר בעולם, מתמודדת עם סוגיות כאלה בדיוק. כשאנו חווים "נפילת ערך עצמי" - בתגובה לכך אנחנו נופלים לפח של להרים את עצמנו באמצעות הקטנת האחר. כולנו.
[po]עירית לוי[/po] מתוך [po]קצרים בתקשורת[/po]

מעכשיו, מותר לא לרצות לעשות את העבודה הכי מבאסת. ומותר לדחות את זה ולהתפנק. ומותר לרצות שמישהו אחר יעשה את זה
(גם אם המישהו האחר הזה זו אני של מחר בבוקר)
[po]ניחוח אדמה אחרי הגשם[/po] מתוך [po]פליי ליידי[/po]

זוכרת שאבא שלי צעק עלי, שהילדים בגן ירקדו סביב הבן שלי וישירו לו: "גוי".
אבל היום הילדים הולכים לבד לשירותים, ולא רואים את האיברים הפרטיים זה של זה. לפחות בגן עירוני.
והילדים היום לא יודעים מה זה גוי.
[po]אם לשלם[/po] מתוך [po]מה אומרים ילדים שלמים[/po]

אני חושבת שקודם כל צריך לצאת מגיל הפוריות ולהתחיל לחשוב בהיגיון (פוריות והיגיון - שני דברים שכנראה לא הולכים יחד אצלנו הנשים),
ואם עשית מספיק טעויות בחיים שלך עד כה, פתאום את נהיית מה זה חכמה.
[po]אמא של נושקי וטלהצ'וק[/po] מתוך [po]דג חתול[/po]

זה אולי הטיפ הגדול ביותר לגברים:
מחוות קטנות, נשיקה על העורף באקראי, נגיעת יד מרפרפת, הבאת תשורות קטנות ודביליות, ובת הזוג נמסה...
[po]צפריר שפרון[/po] מתוך [po]ציפיות בזוגיות[/po]

סדר עדיפויות אקולוגי:
קודם הפחתת הצריכה אח"כ שימוש חוזר לבסוף - מיחזור
תזכורת חשובה מתוך מתוך [po]מיחזור פלסטיק[/po]

ילדתי שוב לידה מעולה בלי שום קרע. ואחריה נחתי הרבה הרבה (שלמתי על זה הרבה כסף, על העזרה, אבל היה שווה כל שקל. אפילו דחיתי את ההריון כדי שיהיה לי כסף בשביל זה).
[po]פלונית אחרת[/po] מדגימה הגדלת טווח של חופש בחירה - מתוך [po]מידע ושיתוף בענייני צניחת רצפת אגן[/po]

הנחת היסוד ש"זה בסדר" להישאר לבד, ואין לך זכות או יכולת להקים שערוריה, לתקוע את הרגליים בקרקע ולהגיד לכל מכרייך ומודעייך "עד כאן".
זוהי חרפה, שמעידה לא חס וחלילה על טיפשות שלך, אלא על הזנחה חברתית פושעת.
[po]תמרוש רוש[/po] מתוך [po]מידע ושיתוף בענייני צניחת רצפת אגן[/po]

קשה לחזור לדרך אחרי שעזבת אותה ואיבדת אפילו את התחושה של ללכת בה
[po]עוברת אורח[/po] מציגה את החיבור האולטימטיבי בין תזונה לחיים בכלל מתוך [po]החיוניות שלי חלק רביעי[/po]

התאמה היא מוכנות לבוא לקראת, זה הרצון להיות נקי מחשקים, מציפיות ולהעניק לשני את מה שהוא זקוק לו. זו השלמה.
[po]נועה בר[/po] מתוך [po]התאהבות בשותף לדירה[/po]

שהמזון משתלב בחיים ומזרים אותם במקום להאט או לעכב אותם.
גוגוס מתוך [po]החיוניות שלי חלק רביעי[/po]

האגן של האשה וכל גופה בנויים להליכה מתונה, לתנועות רחבות ונינוחות.
[po]בשמת א[/po] במשפט שכיף לקרוא אותו שוב מתוך [po]נשים לבושות באופן טבעי[/po]

אולי אפשר לנסות לשמוח שאם את לא עשירה בכסף את עשירה בקרובי משפחה? גם זה סוג של נכס, שלעתים הערך הסמוי שלו נחשף ברגעים לא צפויים..
סתונית מתוך [po]עימות עם אחי ואשתו אני על קרקע לא מוכרת[/po]

כשאין רצון, צריך סיבות. כשיש רצון, לא צריך סיבות. פשוט רוצים.
הגולשת יעל מתוך [po]מחפשת סיבות לעשות ילדים[/po]

לא רוצה לסלוח לאף אחד. לא רוצה שאף אחד יסלח לי. גם לא אני עצמי. רוצה ללמוד ולהמשיך הלאה. ככה. בלי כל הדרמה היהודו נוצרית, בלי חלוקות דיכטומיות ובלי תרנגולות עם סחרחורת.
ללמוד ולהמשיך הלאה.
אמן. [po]עננים בקפה[/po] מנסחת את יום הכיפורים במהותו המדויקת בבלוג הנפלא [po]תבנית נוף[/po]

רוב הריבים בין בעל לאשה נובעים מכך שהם לא פוגשים/מדברים עם מספיק אנשים. כשהאשה כועסת על הבעל מה שהיא בעצם רוצה לאמר זה:
אתה לא מספיק אנשים!
[po]קט קטית[/po] מצטטת את וונגוט מתוך [po]פער אינטלקטואלי בזוגיות[/po]

הבעסה היחידה בסיפור האופטימי הזה - היא סוף סוף ישנה לילה שלם ואני התחלתי לסבול מנדודי שינה של הריון..
מה שנקרא, אני כבר אנוח בקבר
[po]קרן שמש מאוחרת[/po] מתוך [po]איך מפסיקים הנקה לילית[/po]

פעם הראשונה שאכלנו בשר, לפני חודשיים, היינו בשוק, מזה שנים הרגשנו תחושת שובע אמיתית!
אנחנו אוהבים את הבשר אדום אדום,
לומדים לצמצם את כמות הפירות בשייקים הירוקים
ובכלל שמחים להיות קשובים לגוף שלנו במקום להיות צודקים כל כך.
[po]צפרדע צבי ופרפר[/po] מתוך [po]תזונת פליאו[/po]

כשמדברים על תחליפים במושגים של "צורך" (לפחות בלילה לתת תחליף חלב כי הנקה לא משביעה בגיל כזה) זה נשמע לי כשפל תרבות הצריכה. משהו כמו קוקה קולה - טעם החיים.
[po]סוף מעגל[/po] מתוך [po]הלוחשת לתינוקות גורמת לי לצרוח[/po]

עם הילד המאוד פעיל שאני מטפלת בו:
[b]אני[/b] קשורה ברצועה. במותן.
[b]הוא[/b] מחזיק את הקצה
[po]מנצ'קין 25[/po] ברעיון מבריק, מתוך [po]ילדים בורחים[/po]

ביל גייטס אמר פעם שהוא מעדיף לתת לאנשים עצלנים לעשות עבודה מסובכת כלשהי, כי הם תמיד ימצאו דרך קלה יותר לעשות אותה.
[po]ג'וניפר והמשפחה[/po] מתוך [po]חינוך ביתי לעצלנים[/po]

העצלנות פה היא הסרוב לעשות עבודה מיותרת, עבודה שלא באמת מביאה תוצאות, או רק מעט תוצאות
[po]סאלי תדמור[/po] מתוך [po]חינוך ביתי לעצלנים[/po]

ועוד דבר שלמדתי מהשעלת:
יש מחלות אמיתיות בעולם, והן תוקפות גם ילדים חזקים, אהובים, יונקים, לא מחוסנים וניזונים היטב. זה אולי נשמע בנאלי, וזה באמת בנאלי. אבל איפה שהוא יש לי איזו אמונה עמוקה ש"לי זה לא יקרה" וש"לטובים זה לא קורה", ושהדרך שלי מבטיחה בריאות והתגברות אחת-שתיים על מחלות. אז קצת ענווה, בבקשה.
[po]ענת גיגר[/po] מתוך [po]מחלת שעלת[/po]

הלידה היא הטיפול הפסיכולוגי היעיל ביותר. מומלץ מנסיון
[po]פיצה והתוספות[/po] מתוך [po]נשים לבושות באופן טבעי[/po]

הבחירה להיניק היתה בחירה אידיאולוגית מושכלת מבוססת מדעית ומגובה בידי השכל הישר והביולוגיה גם יחד.
[po]בשמת א[/po] מתוך [po]חינוך ביתי לעצלנים[/po]

הגוף שלי הוא מקדש.
כל דבר מיותר לא נכנס אליו, כל דבר מיותר שיש בו, אני מברכת אותו לשלום בצאתו.
[po]בשמת א[/po] מתוך [po]החיוניות שלי חלק שלישי[/po]

בעולמנו בגיל 20 אנחנו מנסות לחקות את הסרטים, להיות נהדרות עבורכם, עם כל התפאורה. בגיל 30 אנחנו כבר מבינות שמשהו לא עובד אבל לא יודעות איך לגרום לו שיעבוד. ובגיל 40 אחרי שנים של ניסיונות הידברות או היפתחות, אנחנו מרוטות מעייפות ולא רק מתינוקות והחיים, בעיקר מחוסר קשב אמיתי בזוגיות. גם מיני וגם לא מיני.
מישהי מתוך [po]עד כמה ללכת לקראתו במיטה[/po]

מין ללא תשוקה הוא מין הרבה יותר רגוע בוגר ארוך ומהנה ממין עם תשוקה
[po]נשוי ותיק[/po] מתוך [po]עד כמה ללכת לקראתו במיטה[/po]

הלו, אתה יודע מה מענג אישה? שמחמיאים לה, שמחזרים אחריה, ששמים לב מה עובר עליה, שדואגים לה, ששומרים עליה, שנותנים לה כתף תומכת ועזרה מעשית.
אתה מדבר על תנוחות במיטה (למעלה/למטה/אחורה/קדימה), אני מדברת על משהו שקורה הרבה לפני ואחרי המיטה
רוזמרין מתוך [po]עד כמה ללכת לקראתו במיטה[/po]

ראיתי את הירח החדש כמו ריס צהוב נופל לים.
סטלה בדוגמה קטנה לשירה הצרופה שהוא [po]היומן האישי של סטלה רומנו[/po]

מטרה:החייאת האישה הפנימית שבי והוצאתה אל אויר העולם. לטפל בה כמו שאני מטפלת בילדיי-במסירות ,באהבה ובעדינות,בחוכמה וברגש. להזין אותה כאילו הייתה אחת מילדיי...
[po]גל של אהבה[/po] מתוך [po]מציאת הכוחות הפנימיים וחזרה לעצמי דף בלוג[/po]

כל מה שהמילים האלה עושות זה להרחיק, קשה לי להסביר. הייתי מעדיפה שהמדע לא יגע לי באוכל.
[po]מיכל בז[/po] מתוך [po]החיוניות שלי חלק שלישי[/po]

אני חושבת, אגב, שהרבה נשים לא "מאבדות" את החשק. הן מתעייפות. יש גבול ליכולת הנתינה של כל אחד. הן מתעייפות ממין שהוא כולו סביב רגע הפליטה ומתעייפות ממין מותאם גבר ומתעייפות ממגע לא מדויק
וממזמוזים ברגעים לא מתאימים ומהצורך להענות או לדחות כל הזמן.
[po]נשואה לא ותיקה[/po] מתוך [po]עד כמה ללכת לקראתו במיטה[/po]

מותר לך לפרגן לעצמך מה שאת מפרגנת לבנותייך.
[po]עדי יותם[/po] מתוך [po]חפצים שחבל עליהם[/po]

מתי תפרו הנשים פעם, כשלא היו מכונות תפירה, כביסה, מכוניות, כשגידלו את האוכל לבד... מתי לכל הרוחות היה להן זמן? אולי כי לא היו להן גם מחשב וטלוויזיה? צריך להוציא מהספריה את סדרת בית קטן בערבה...
[po]עדי יותם[/po] מתוך [po]חפצים שחבל עליהם[/po]

אתמול הייתי בכנס בבית מלון שבו היו כל הזמן מול העיניים עוגות. בדיוק מהסוג שאני אוהבת (אני אוהבת את כל הסוגים).
[po]אביב חדש[/po] מתוך [po]החלטתי להיגמל מסוכר[/po]

בשנה היחידה שלא למדתי התעסקתי באובססיביות בחישוב תפריטי התזונה של הילדים.
[po]אבישג א[/po] מגלה שהיא לא רק חכמה ורגישה, גם יש לה חוש הומור מתוך [po]למה לא גן[/po]

ומה מושך אותנו באשה שכבר שנים רבות אינה בת 18?
שאנחנו אוהבים אותה.
צוויליך מתוך [po]עד כמה ללכת לקראתו במיטה[/po]

ברגע שהרגשת את הפחד ואת הכאב ונשארת בחיים - השתנית.
[po]בשמת א[/po] מתוך [po]התמודדות עם פריקים של שליטה[/po]

מה זה למה? כי הוא לא ישאר תמיד תינוק!
הטיעון הזה תמיד מצחיק אותי. תינוקות גדלים, את יודעת. הם הופכים לפעוטות ואחר לילדים ואחר כך למתבגרים לא עלינו ובסוף למבוגרים.
[po]תזמורת הים[/po] מתוך [po]תינוק שנרדם רק במנשא[/po]

תתעקשו עלינו, כי אנחנו נמוגים, לא מחוזק ולא מחולשה, מאבדן המרחב האישי, מריסון יתר, מנחמדות
[po]לא מפותח[/po] מתוך [po]עד כמה ללכת לקראתו במיטה[/po]

בגיל הזה, אבא מיניק את אמא שמיניקה את התינוק
[po]בשמת א[/po] תומכת באב שלא מרגיש מספיק מעורב בדף [po]אבא בנקודת התחלה[/po]

כשהגדולה הייתה הקטנה, לא נהגנו להניח לה להישאר בוכה במיטה "כדי לחנך אותה". וכיוון שהיא בכתה הרבה - היא הייתה הרבה על הידיים, אבל על אף שלמדתי לעשות פעולות רבות ביד אחת (וגם התבדחתי למחצה, שאני מכינה לנו קציצות במקום עוף כדי להקל על האכילה ללא צורך בסכין), אני חושבת שרוב הזמן, שהיא הייתה על הידיים היינו מרוכזים בה ובצורך שלה ולא במעשים היומיומיים שלנו
[po]אין ייאוש[/po] בבלוג המעניין [po]הכול הכול אני יכול כי[/po]

לגדול, מעורר מחשבה
לבינונית, אושר צרוף
לקטן, עוד תשמעו עלי
אמנון ותמר עושה חשק לנסות ולתת גם לילדים שלנו [po]שמות אינדיאנים[/po]

"May you be you."
ככה מברכים ההורים משבט ה Bantu, את ילדם הישן.
ותודה ללימונדה ששיתפה. מתוך [po]סוף סוף התחלה[/po]

"זה לא יפה מה שעשית... באת עם הילדים, ואז פשוט לקחת אותם איתך! איזה מין דבר זה לעשות לסבתא!"
אין. אין. ציטוטי סבתות הם הדבר הכי שווה באתר. [po]אמא של נושקי וטלהצ'וק[/po] מתוך [po]אמא של נושקי וטלהצ'וק[/po]

ילד שמפחד מהוריו לומד להיות מבוגר המפחד מהחיים
אביבית מתוך [po]חינוך מערכת יחסים וסמכות[/po]

להיות נוכחת עם בנך זה לראות אותו באמת, להקשיב לו באמת, פשוט להיות שם איתו בלי להיות בו זמנית גם במקומות אחרים, עם טרדות ודאגות אחרים.
זה להסיט הצידה שוב ושוב את כל האוטומטים שקופצים ולהחזיר את עצמך ל'כאן ועכשיו'.
[po]עירית לוי[/po] מתוך [po]חינוך זה לא מתכון לעוגה[/po]

"מה שאדם יכול להיות הוא חייב להיות, ולזה קוראים מימוש עצמי" (באנגלית זה נשמע טוב יותר), אבל כאמור העניין מורכב .
[po]אבישג א[/po] מתוך [po]אמהות וקריירה[/po]

מה לחזור לשגרה, מי לחזור לשגרה?? אין דרך חזרה. את עוברת תהליך בלתי הפיך. יש רק דרך קדימה - לחיים חדשים, ריתמוס חדש, עולם חדש. צרכים חדשים.
טובתך היא להתפנות כליל ליחידת-אם-תינוק, להכיר אותה, ומתוך כך להגדיר מחדש את הצרכים האינדיווידואליים שלך, ואת סדר העדיפויות שלהם ביחד עם צרכי היחידה.
[po]תמרוש רוש[/po] מתוך [po]אמהות וקריירה[/po]

להבחין מתי ההזדקקות פוחתת וכמה מהנתינה שלך מונעת מרצון מוגזם לגונן על מה שלא קיבלת, או מה שאת קוראת כאן באתר, או בכלל ציפיות מוטרפות של החברה - לעומת מה שנכון לילד שלך ולך.
אחת מתוך [po]החידה הגדולה של גידול ילדים[/po]

כל אחד מורשה ומוסמך לנקות שירותים. אני מנפיקה תעודה מיוחדת לילדים כשמגיע יום הולדת 5.
אם צריך, אני מוכנה גם להכין לכבוד יום הולדת 30. עדיף מאוחר מאף פעם לא
[po]אילה בשדה הדגן[/po] מתוך [po]מאותגרת אירגון הבית[/po]

אדם צריך תקופת חיים שלמה רק בשביל להכיר את עצמו.
[po]מיכל בז[/po] מנסחת את הפרדוקס הגדול של החיים מתוך [po]החיוניות שלי חלק שלישי[/po]

מי שסובל כל כך מקולות של ילדים שהוא שומע מחוץ לארבע קירות ביתו הוא אדם שזקוק לטיפול ועזרה מקצועית, גם כדי לא להזניח את עצמו וגם כי הוא מהווה מטרד לסביבה.
[po]פלונית אלמונית[/po] מתוך [po]חינוך ביתי לא מה שחשבתם[/po]

בתחרות אפשר לנצח או להפסיד.
מול אתגר אפשר לצמוח.
[po]אורנה שפרון[/po] מתוך [po]אורנה שפרון[/po]

אז שאלתי אותו: יש לך חבל?
הוא מסתכל עליי בשוק ושואל: מה?
חבל, אני אומרת. יש לך חבל?
למה, הוא שואל
כדי שאוכל לקשור את הילדים אמרתי
"קבלו אותה בלי תור בבקשה" הוא אמר לפקידות
מתוך [po]חינוך ביתי לא מה שחשבתם[/po]

להסתכל על הארון (המבולגן) שלהן ולחשוב בסיפוק כמה פעמים כל חולצה וכל שמלה פה כובסה, נתלתה, קופלה... כבר מגיע לי פרס נובל לכביסה על זה!!
סיהרא מתוך [po]החידה הגדולה של גידול ילדים[/po]

בעלי זכה להמון הערות ברחוב כמו : "התינוק לא יכול לנשום ככה" או "נראה שלא נח לו" ועוד ועוד, פעם אחת בבנק הוא כל כך התעצבן שהוא אמר לגברת "לא נורא, אם הוא יחנק נעשה חדש"
[po]מיצי פיצי[/po] מתוך [po]תגובות של אנשים לתינוק במנשא[/po]

יש הבדל גדול בין להדריך הורים לבין לדרוך על הורים.
מתוך [po]חינוך ביתי לא מה שחשבתם[/po]

אבל בסוף הוא אמר את שתי המילים שאני שומעת ממנו לעיתים רחוקות מדי, שמרטיטות לי את הלב, שמרככות את האיברים, שיוצקות בי תחושה של קדושה והמון רגשות אשם משום מה: "את צודקת". אני חושבת ששערי שמיים נפתחו ברגע הזה, נשבעת. אפילו שמעתי נבל איפושהו.
[po]מיכל בז[/po] מתוך [po]יאללה בוא[/po]

ואני זוכרת איך תמיד לא זכרתי לקחת רסקיו בעצמי כשהיה צריך, או לתת לילדות. עד שלא היו אומרים לי. זו מהות הרסקיו, כנראה. ההצלה מעצם הפניה שמחוץ לך, קריאה חזרה אל השפיות מתוך הבור שנפלת אליו.
[po]פלוני אלמונית[/po] מתוך [po]בדידותו של בוחר האבטיח[/po]

כל אחד מאיתנו מתמודד אחרת עם המצב הזה ובכלל. במקום שאני חופרת, חושבת, דואגת, הוא - מדחיק. בזמן שאני מתרוצצת, מתייעצת, משתפכת, מתטרטרת, הוא - מדחיק. יש חשד מוצק שאני אשה והוא גבר, הראיות תומכות.
[po]מיכל בז[/po] מתוך [po]יאללה בוא[/po]

במין צורה מחלחלת-פנימה-רבה-עם-כולם-בא-לי-שוקולד-אבל-יש-רק-תמר-הינדי
[po]מיכל בז[/po] מתוך [po]יאללה בוא[/po]

אפשר ללכת לטיפול פסיכולוגי, או מסג', או דיקור, או פאולה, ימימה, לואיז היי, היי אפשר גם ביו אורגונומי, איפק, פרחי באך, עוצמת הרכות, תקשור, הומפטיה ארומטרפיה, כדורים פסיכיאטריים- ומה לא
אפשר לפרוק קצת את המתח, אבל אי אפשר להתנתק באמת מכל הרעש הלא רלוונטי
קואלה מזקקת את האמת מתוך [po]הגיע הזמן לחיות טוב[/po]

לא לדבר על פינוקיו הדביל שבטח קיבל חיסון דחף נגד תולעי עץ ונשרט לו ההארד דיסק מזה והוא פשוט לא לומד ולא יעזור בית דין. הייתי עושה ממנו מדף או משהו
צוויליך מתוך [po]ספרי ילדים מעצבנים[/po]

אומרים שנכנסים להריון כש: מוותרים באמת, לא מוותרים אף פעם, נרגעים, ממשיכים להיות נחושים, מרפים, לא מרפים מהתקווה. אומרים שנכנסים להריון כשמוכנים, כשהנשמה בוחרת בך, כשהכל יושב במקום או כשאת לא מוכנה, בהפתעה מוחלטת, כמו מתנה מהשמיים ואני שוכחת שאני בכלל אמורה לדבר עם הילד. אבל כמה כבר אפשר לשכנע, להתחנן? נו, בוא אלי. מה, אני לא מספיק טובה?
[po]מיכל בז[/po] מתוך [po]יאללה בוא[/po]

התואר "צודקת", "בסדר", "נורמלית", פשוט לא יוביל אותי אל עצמי. וגם לא אל אף אחד אהוב.
[po]צופית דבש[/po] מתוך [po]צופית דבש[/po]

ובכן יש כיום יותר אסירים מאשר היו עבדים בתקופת העבדות. אבל היום לא צריך לסחור בעבדים, אפשר לעבוד עליהם בעיניים.
זה מה שמאפיין את התקופה שלנו - פשעים מתוחכמים שהקורבן אפילו לא מודע להם.
[po]בערך מוחלט[/po] מתוך [po]תכנון משפחה לאור המשבר הסביבתי[/po]

מוכרחה להגיד מנסיוני עם הסבתות שהדבר שהכי הכי תמך ועזר לי היה במקומות שהן סמכו עלי. נתנו לי תחושה שאני אמא טובה,
עשו לי מקום להיות ה"אמא", ולקחו להן בשמחה רבה את המקום הלא שיפוטי (כלפי הנכדות ... ) של הסבתאות,
והתמקדו בלהיות כאלה שהילדות אוהבות להיות איתן ונעים להן איתן.
[po]תמרול ה[/po] מתוך [po]סבתא בדרך לא סלולה[/po]

החוכמה (הקשה עד מאד לפיצוח) היא איך לא לסגור את הלב, אחרי שנשבר
[po]אמא של טוסיק דבש[/po] מתוך [po]דג חתול[/po]

הם זקוקים לנו שם, כך או אחרת, וזהו זה.
[po]תמרוש רוש[/po] תופרת את הפינה מתוך [po]הצד האפל של שיטת החמש דקות[/po]