איך הפסדתי את כל האקשן!
כמה ימים לא הייתי בבית, ואני רואה שהספקתם לכתוב המון. קראתי הכל. אנסה לענות, ואני מקווה שתנסו לקרוא מתוך הקשבה אמיתית. העלתם כאן הרבה נושאים, וכדי להתייחס להכל אני צריכה לכתוב תשובה ארוכה. אז בבקשה תמשיכו לקרוא עד הסוף.
אני אתחיל בסקירת המצב, כי אני רואה שכתובים כאן כמה דברים מטעים.
לפני כמה שנים משרד החינוך הכניס מערכת ממוחשבת לכל נושא רישום התלמידים, שאיפשרה לו בין השאר להשוות את הרישומים שלו למרשם האוכלוסין של משרד הפנים. המערכת הזו מאפשרת מעקב טוב הרבה יותר אחרי מי רשום לאן ומי לא רשום. מאז, כל כמה זמן המחשב בוחר מדגם מקרי של תלמידים ומוציא פלט עם תלמידים שיש בעיות ברישום שלהם: רשומים ליותר ממוסד לימוד אחד, רשומים מחוץ לאזור הרישום, לא רשומים לאף מוסד, וכן הלאה. את הפלט הזה מעבירים למחלקות החינוך במועצות והעיריות, והן חייבות לדווח למשרד החינוך מה קורה עם כל התלמידים האלה, ולתקן את הרישומים.
במסגרת הפעילות המשרדית הזו, משרד החינוך מאתר עוד ועוד משפחות חינוך ביתי שקודם לכן היו "מתחת לראדאר". אין לזה כל קשר לפעילות או לחוסר פעילות של אנשי החינוך הביתי. אתם מוזמנים לפנות למחלקת החינוך המקומית שלכם בשביל לשמוע מהם את הסיפור.
נושא שני הוא השפעת העתירה לבג"ץ. כאן חשוב להבחין בין כמה תקופות:
- התקופה שלפני השימוש בבג"ץ כדי להתנגד לחלק מפעולות משרד החינוך.
- התקופה של הטיפול בעתירה.
- התקופה האחרונה (מאז אפריל) שאחרי משיכת העתירה.
לפני העתירה המדיניות של משרד החינוך היתה לא אחידה, גם מבחינת אזורים שונים בארץ, גם מבחינת השינויים במדיניות לאורך השנים.
אחר כך, בתקופת הטיפול בעתירה, ראינו שיפורים עקביים במדיניות משרד החינוך גם במעשים וגם בדיבורים (כולל הכרזות בתקשורת שמשרד החינוך מקבל את הלגיטימיות של unschooling). חלק מזה נובע מעצם האיום של הבג"ץ, חלק נובע מלמידה של האנשים שעוסקים בנושא במשרד החינוך, וחלק כנראה נובע משינויים זמניים ביחסי הכוח בתוך המשרד. ברור שהשיפורים האלה ממש לא מספיקים ושיש עוד דרך ארוכה לעשות, אבל המגמה היתה לטובתנו.
אז כל מי שמספר כמה טוב וכיף לדבר עם אנשי משרד החינוך בשנים האחרונות, ראוי שידע שלפחות חלק מזה בזכות העתירה לבג"ץ.
מאז הסרת העתירה לבג"ץ באפריל, כנראה שמרגישים במשרד החינוך שהם לא צריכים יותר להיזהר מאיתנו והם מרשים לעצמם דברים שהם לא עשו קודם. אחד הדברים האלה הוא ההחלטה המפורשת (והלא מנומקת) למנוע השתתפות של ילדי חינוך ביתי בתוכניות למחוננים. לצערי, אני חושדת שזו רק סנונית ראשונה, ושאם נישאר שאננים נראה גזירות אחרות בהמשך.
אני רוצה להדגיש: הגזירות הן לא בעקבות העתירה לבג"ץ, אלא בעקבות
הסרת העתירה. כל עוד העתירה היתה בטיפול הם לא העיזו לעשות את זה.
לגבי הנהלים החדשים:
מי שטרח לקרוא אותם, ראה ודאי שהיו בהם כמה וכמה שיפורים, כולל במיוחד הכרה מפורשת ב-unschooling, הכרח לנמק דחיה של בקשה, ונוהל ברור לערעור. היו שני דברים שנראים כהחמרה:
- הדרישה לתצלומי תעודות הזהות של שני ההורים. עדיין לא ברור לי אם זו סתם בירוקרטיה חסרת דעת או שזה ניסיון להקשות עוד יותר על משפחות חד-הוריות.
- הדרישה לחשוף את הילדים ל-55% מתוכנית הליבה. מי שמעורה בנעשה במשרד החינוך ודאי זיהה שזו אותה דרישה המוצבת בפני כל מי שמקבל פטור לפי סעיף 5 לחוק לימוד חובה, כולל בתי ספר חרדיים. ומי שקרא את תוכנית הליבה ודאי מבין שאין דרך להימנע מלחשוף את הילדים להרבה יותר מאשר 55% ממנה, אלא אם כן אתם חרדים ממאה שערים או בדואים מהנגב. ומכאן גם די ברור שהדרישה הזו נועדה להיות נגד דתיים ובדואים, והיא לא באמת משפיעה על אף אחד מאלה שקוראים כאן.
עד כאן תיקון הטעיות שהופיעו כאן.
עכשיו לגבי הפעילות.
כל האנשים שהיו מעורבים בבג"צ לא עוסקים עכשיו בשום פעילות חדשה. סליחה. אנחנו עסוקים מעל הראש בדברים אחרים.
יחד עם זאת, בגלל שעכשיו אין יותר בג"ץ שירסן את משרד החינוך, כן נדרשת פעילות. ולכן כתבנו רעיונות לפעילות כזאת ב-
בג''צ חינוך ביתי (2009-04-01T10:47:50) ובדואל (שהופץ גם לאנשי רחובות-גזר) וביקשנו מתנדבים. נענו כמה אנשים, ומכל הרעיונות שהצענו היחיד שהתחיל להראות סימנים של התגשמות הוא הרעיון לכתיבת בקשה ל-unschooling שתקבל אישור מראש. זה קצת חבל לי, כי אני חושבת שהרעיונות האחרים הם לא פחות חשובים.
כתיבת הבקשה היא לא משהו שמנהלים בחדרי חדרים ושמישהו מושך בחוטים שלה. זה רעיון שעלה, שכמה אנשים התנדבו לעזור בו, ושעוד לא נעשה בו הרבה מלבד לרכז כמה בקשות שקיבלו אישורים בעבר. בלה ואילה פנו לעוד אנשים שיעזרו, ובתגובה קיבלו מקלחת קרה או חצים לוהטים (עוד לא החלטתי מה התיאור המתאים יותר... אולי פשוט אגרוף בבטן הרכה).
אני תוהה במיוחד על כל אותם אנשים שמנסים להסביר לנו מה זה unschooling ולמה אי אפשר לכתוב לו תוכניות לימוד. אתם באמת חושבים שמישהו מאיתנו לא יודע?
אולי תנסו לרגע להיפתח לאפשרות שיש דרך לכתוב משהו שגם יהיה מקובל על משרד החינוך (אן לפחות על דנילוב) וגם יתאים לחלק מספיק גדול מהמשפחות ב-unschooling? הרי אם תניחו מראש שזה בלתי אפשרי -- לא תוכלו לגלות איך לעשות את זה.
ענו כבר יפה לפני לגבי זה שאף אחד לא מנסה לייצג אף אחד אחר, או לחייב אף אחד אחר בשום דבר, או להגדיר אף אחד. אני לא אחזור על כך.
ובכל זאת, יש כמה דברים שאני רוצה להתייחס אליהם ספציפית:
לימור כתבה:
_בשביל מה להציע נוסח של בקשה שיהיה מקובל על משרד החינוך??
אפשר לעשות בינינו הצעה או כמה הצעות וכל אחד ייקח את מה שמתאים לו או יכתוב בעצמו....
למה צריך להגיש את זה למשרד החינוך בצורה כללית כזו??_
כי אותה בקשה בדיוק יכולה לקבל אישור במחוז אחד ולהידחות במחוז אחר.
כרגע דנילוב (שאחראית על הנושא במשרד החינוך) פתוחה לנושא של unschooling, ולכן אפשר לנסות לקבל אישור ישירות ממנה לבקשה סטנדרטית (או כמה טיפוסים של בקשות סטנדרטיות), כדי שגם אנשים במחוזות פחות נוחים יוכלו לקבל אישור. אני לא יודעת כמה זמן היא תישאר בתפקיד, וכמה זמן תישאר בידה הסמכות לאשר בקשה כזאת. אני חושבת שכדאי לנצל עכשיו את חלון ההזדמנויות.
לילך,
אני רוצה רק להוסיף בקשר לזה, שבתחומים אחרים שהנהלים נעשו מוסדרים ושקופים, זה בהחלט הרע את המצב על מי שרוצה להשתמש בהם, כמו בלידות בית למשל. לפעמים התחום האפור הוא קל יותר להתנהלות. בדרך כלל שדברים מוסדרים על ידי הממסד הם נוטים יותר לטובת הממסד והשקפותיו מאשר לטובת האנשים שנזקקים לו.
מסכימה. למרבה הצער, אין לנו בחירה בנושא הזה: משרד החינוך הוא זה שיזם את הנהלים, בלי לשאול אותנו אם אנחנו רוצים שינהלו אותנו או לא. העתירה שהגשנו נגד הנהלים לא הצליחה. אבל את מוזמנת לנסות להסיר אותם בדרך אחרת ולהחזיר את התחום האפור.
גם לדעתי נאיבי לחשוב שמשרד החינוך לא ישתמש בזה כדי להפוך את זה לבקשה הרשמית שכולם ייאלצו לעמוד בה. זה יהיה להם נוח מאוד לעבוד כך.
לדעתי נאיבי לחשוב שאם משרד החינוך ירצה לכפות על כולנו תוכנית לימודים אחידה הוא יבחר דווקא בתוכנית שאנחנו כותבים. למשרד החינוך יש תוכנית לימודים משלו, ואם הוא יכפה משהו זה את התוכנית שלו.
למה העזרה ההדדית שלנו צריכה לעבור דרך משרד החינוך.
בהחלט לא צריכה. מזמינה אותך לעזור גם בדרכים הישירות, כפי שהצענו מיד לאחר הדיון בבג"ץ.
מי כל כתבה,
למה לא פועלים באותו האופן בו פעלו לפני מספר שנים מי שארגנו את הפניה לבג"ץ?
זה פשוט השקעה אדירה של זמן ומאמץ. כרגע אין מי שיעשה את ההשקעה הזו. אבל את יכולה להיות זו שתתחיל.
ולכל אלה שרוצים לשתוק ולהשתיק, אני רוצה להזכיר מה כתב ברטולד ברכט:
קודם לקחו את הקומוניסטים, ושתקתי, כי לא הייתי קומוניסט.
אחר כך לקחו את היהודים, ושתקתי, כי לא הייתי יהודי.
אחר כך לקחו את האיגודים, ושתקתי, כי לא הייתי בשום איגוד.
אחר כך לקחו את הכמרים, ושתקתי, כי לא הייתי דתי.
וכשבאו לקחת אותי – כבר לא נותר מי שישמיע קול.