[u]זה לא יותר מדי 10CC?[/u]
זה לא פורום רפואי. מי שמוסמך לענות על כזו שאלה הוא רופא - כדאי להתייעץ עם רופא הילדים

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

הבן שלי בן 3 עם קצת דלקת בריאה השמאלית ובמקביל לצילום ריאות אני קיבלתי אנטיביוטיקה 10CC פעמיים ביום הבן שלי שוקל 12 ק"ג זה לא יותר מדי 10CC?

ממליצה בחום על דיקור . עבד נהדר עם תינוקת בת חודשיים לאחר אשפוז עם ברונכיוליטיס וחשד לדלקת ריאות.
הינהלציות לא עזרו להוצאת ליחה הדיקור עזר לאחר מספר טיפולים.

שלום, יש לי ילד בן 3 חודשים שסובל מברונכיוליטיס אושפז עשרה ימים בשניידר, נזקק לחמצן ,עם סטורציות נמוכות עם שימוש באנלציות עם טרבולין ובודיקורט.
היום חודש לאחר האישפוז הילד עדיין סתום מתקשה לנשום ועדיין מוציא ליחות ירוקות , השאלה האם יש טיפול שיכול להקל על הנשימה של הילד האם אפשר לעזור לו להוציא את הליחות האלה ולעזור לו לנשום יותר בקלות ? אני משתמשת ב"אליום ספה קומפוז" טיפות הומופאטיות להקלה בצינון.
אשמח לקבל גם מידע על הוירוס הזה ועל דרכים בהם אוכל לסייע לילד שלי להחלים ממנו כמה שיותר מהר.

תודה.
התינוק שלנו כבר הבריא, כנראה שבאמת לא היתה לו דלקת ריאות, או שהוא התגבר על זה בעצמו (גיבור שלי...). היו שיעולים כמה ימים אבל עכשיו גם זה חלף.
תודה לכל מי שהתעניין ועזר. זה באמת עזר לנו.

עודד

מה שלומכם הפעוט? הבריא כבר לגמרי?

תודה על השאלות להבהרה. והנה אני כבר פותחת דף בנושא [po]ארומתרפיה ושמנים[/po].
מקוה לענות שם על השאלות - ואנא שאל ככל העולה על רוחך/דמיונך וכו'. אשמח לענות ככל שאוכל.

טל, תודה על ההסבר על כל השמנים. אשמח אם תוכלי להסביר על סוגי שמנים באופן כללי (בטח יש דף יותר מתאים לזה מאשר כאן). מה זה בעצם שמנים [u]אתריים[/u] ? האם זה שונה משמנים אחרים שמופקים מהצמחים האלה? האם אלה אותם שמנים שמשמשים גם לעיסוי וגם למבערים למיניהם? ומה בדבר ארומתרפיה?

[u]ואני לא מכירה את הרופא שאתם מדברים עליו[/u]
גם אני לא, ואגב: ענבל כתבה משהו על ד"ר סדובסקי, והוא בכלל לא זה שכתב את המאמר שהפניתי אליו. כך שלא הבנתי בכלל למה היא כתבה את זה (ובייחוד לא הבנתי לאור הדברים הטובים שהיא כתבה עליו מהיכרותה האישית עמו)

לגבי שמנים אתריים -

המינון הנכון לתינוקות הוא 1 טיפה של שמן אתרי ל- 6 מ"ל של שמן נושא (זית, שקדים, זרעי-ענבים וכו'). השמנים האתריים היחידים שאפשר להשתמש לתינוק מבלי לקבל ייעוץ מקצועי, ומבלי שהמטפל פגש את התינוק ותיחקר את הוריו הם לבנדר וקמומיל.
מה שכדאי לעשות הוא להכין כמות קצת יותר גדולה - כי אחרת קשה לתת את המינון המדוייק לתינוק , ולהשתמש בכל פעם במעט מהשמן המוכן.
לתינוקות אני ממליצה תמיד על שמן זית, הוא בעל תכונות מחממות, מרגיעות ואנלגסטיות (=משככות כאבים), ולהורים שלא אוהבים את הריח - אז לערבב עם שמן שקדים שהריח שלו ניטרלי.
יש אפשרות להשתמש בשמנים אחרים - אבל אז צריך פגישה טיפולית ולא יעוץ וירטואלי....
שמן קמומיל - אמנם יקר מאד, אך גם מאד מרוכז והוא ממש מצרך יסוד לכל בית שיש בו תינוקות. פעילותו מגוונת וקשורה למספר רב של מערכות ואיברים בגוף. טוב לטיפול בדלקות, להפחתת חום, לטיפול בכאבים ועוד השפעות רבות. הוא שמן עדין ואוהב מאד. אין להניח ישירות על העור - אלא בדילול בלבד. אפשר גם באמבט (2 טיפות לאמבט תינוקות).
שמן לבנדר גם הוא אחד מאבני היסוד בארומתרפיה בכלל, וגם הוא מצרך חשוב בארון העזרה הראשונה. השפעתו נרחבת ביותר - החל בהתקררויות ודלקות וכלה בבעיות עור. הוא מחזק את המערכת החיסונית וטוב מאד כטיפול מונע לקראת החורף.
לתינוק בן שנה - לא הייתי משתמשת בשום שמן אתרי אחר ללא ייעוץ מקצועי וללא פגישת ייעוץ כנ"ל.
לגבי מכשיר אדים - יש חשיבות להאם האדים הם חמים או קרים .

[po]לוטם מרווני[/po], אני מרגישה צורך לצאת להגנת מקצועי:

[u]הוא ד"ר לנטורופתיה, תואר שניתן להשיג בהתכתבות ובקורס מזורז באמריקה.[/u]

אני לא יודעת מאיפה המידע הזה, אבל אני על לימודי נטורופתיה עמלתי קשות 4 שנים אקדמאיות לכל דבר, סיימתי בשנת 95 ומאז אני כל הזמן מתמחה ומשתלמת. בארה"ב עוד יותר קשים הלימודים - שם יש גם את כל העניין של ניתוחי גופות שלמחתי הרבה נמנע ממני. ובארה"ב הפיקוח הוא רב ונוקשה הרבה יותר מאשר בארץ. שם אסור לך אפילו לעשות רייקי למישהו אם לא עברת לפחות קורס עיסוי מוכר, או פיזיוטרפיה. לא ניתן ללמוד נטורופתיה בהתכתבות. זה פשוט לא נכון. ולי לא ידוע על מקומות שעושים או עשו זאת. תקני אותי אם אני טועה...... אמנם בתחום שלי יש הרבה שעושים קורסים קצרים , ומכריזים על עצמם כמטפלים, וזה הרבה יותר בעייתי בתחומים השונים של הריפוי הטבעי, כמו רפלקסולוגיה, שיאצו, עיסוי, ארומתרפיה, פרחי-באך וכאלו. השרלטנות חוגגת וזה עצוב, כי עושה שם רע ותדמית חובבנית למטפלים ברפואה טבעית. אך עד כמה שאני יודעת זה לא נכון לגבי נטורופתיה.
נכון - שיש לוודא היטב מי המטפל שהולכים אליו.... (ואני לא מכירה את הרופא שאתם מדברים עליו)
(-:

לעודד המחפש
להקלה על לדלקת ריאות מאד עוזר עיסוי
ניתן להשתמש השיטות הבאות:

[list=1]
[*] כף יד שטוחה על הגב של התינוק וטפיחות קלות ביד סגורה עם זרת כלפי מטה על כף היד הפרוסה
[/list]

[list=1]
[*] לעבור בעדינות עם קצות האצבעות מעמוד השידרה לאורך הצלעות
[/list]
חשוב מאד, להתחיל את העיסוי מצידי עמוד השידרה, אסור!!! ללחוץ על עמוד השידרה

[list=1]
[*] ישנן נקודות לחיצה ( מאד בעדינות ) מקדימה בין אזור החזה לבין עצם הבריח, ברווחים בין הצלעות, קרוב לעצם החזה, העיסוי הנ"ל הינו שילוב בין לחיצה קלה לבין תנועות סיבוביות
[/list]

כל התנועות צריכות להתבצע בעדינות רבה

[po]לאורית ה[/po]
[email protected]

<אין טוב מ [po]שמן טוב[/po]>

אפשר להחליף איתך מילה באימייל?

עודד שלום
אקליפטוס מגרה את הריריות.
גם אורן אינו מומלץ לשימוש לתינוקות מתחת לגיל שנתיים.
הפרנקינסנס הוא אחד השמנים האתריים המועדף עלי, אבל מחירו קצת יקר - כ-90 ש"ח.
ולא להתפשר על החברה- לבחור או בפרימוורה, או בטיסרנד, או באבסולוט.
כל השמנים האתריים שרשמתי למעלה בטוחים לשימוש לתינוקות.
בכף שמן נשא (זרעי- ענבים,שקדים...) שים 2-3 טיפות שמן אתרי, מאחד או שניים מהשמנים לע"ל- סה"כ 2-3 טיפות.!
לעסות בעדינות את בית- החזה והגב העליון בתנועות סיבוביות. פעמיים שלוש ביום.
צפריר צודק מאד בנוגע לשימוש ללא ידע מעמיק בשמנים אתריים, משום שככל דבר שיש לו תכונות תרפאידיות, גם לשמנים אתריים יש את הצד השני של המטבע - ושמוש לא זהיר יכול לפגוע.
הרשימה שהבאתי מגובה הן ע"י ספרות מקצועית, והן ע"י ילדי, שטופלו ע"י בשמנים אתריים בלבד, ומעולם לא נזקקו לאנטיביוטיקה, וזאת במשך למעלה מ- 10 שנים.

[u]אני שמתי טיפה או שתיים של שמן אקליפטוס במכשיר אדים קרים, אני מקווה שלא החמרתי את המצב.[/u]
התינוק הגיע כבר לגיל שנה, לא מאמינה שהחמרת, רק כדאי לקחת בחשבון שאחת התכונות הבולטות של האקליפטוס היא שהוא [b]ממריץ[/b] ולכן אין להתפלא אם הילד עירני פתאום במשך הלילה...
למקרה כזה הייתי בוחרת דווקא בתמצית של האורן. ראשית כי היא בעלת רעילות נמוכה יחסית ולכן טובה לטיפול בילדים וגם כי האורן הוא מחטא, מכייח [b]מרגיע[/b] ומומלץ מאוד לטיפול בדרכי הנשימה.

בריאות לכולכם@}

עודד,
ההסתייגות משימוש בשמנים אתריים לילדים ותנוקות היא חוות דעתי הפרטית. יש שמטפלים באלו גם בתינוקות.
לא נראה שהסבת איזשהו נזק.

[u]לא ראיתי כאלה בארץ[/u]
קניתי כזה (בארץ) והיה ממש ג'יפה. כבר מזמן נעזב לאנחות או אף נזרק לפח.

[u]אני שמתי טיפה או שתיים של שמן אקליפטוס במכשיר אדים קרים, אני מקווה שלא החמרתי את המצב.[/u]
מכשיר רגיל או כזה שיש לו מתקן מיוחד לשמנים אתריים? לא נכנסת לסוגיית המומלץ/לא מומלץ בכלל לתינוקות, אין הרבה טעם לשים ברגיל כי השמן צף על המים ומתפזר תוך כמה שניות בחדר. במכשירים מיוחדים (לא ראיתי כאלה בארץ, סיפרו לי עליהם) הפיזור נעשה אחרת.

תודה לכל הכותבים.
כרגע המצב הרבה יותר טוב, משתפר כל הזמן. את התרופה ההומיאפטית שקיבלנו הפסקנו אחרי יומיים (בעצת ד"ר אניספלד) כי המצב השתנה ונהיה שיעול (קשה קצת להגדיר אותו, אנשים משתמשים בביטוי שיעול נבחני אבל אני לא בדיוק יודע מה זה, אז אני לא יודע אם זה זה). כרגע הוא לא מקבל כל טיפול, והמצב משתפר.

[u]תזכור שיש רופאים בקהילה שהרבה יותר נוח להם פשוט לתת אנטיביוטיקה ולא להיכנס לויכוחים ארוכים ומתישים עם הורה לחוץ.[/u]
אנחנו היינו כאן במצב הפוך. הרופאה רצתה לתת אנטיביוטיקה ואנחנו לא. אני חושב שגם זה קיים הרבה, כמו שכתבת, [po]רופא ילדים[/po], שיש רופאים שיותר קל ונוח להם פשוט לתת אנטיביוטיקה, ולתת להורים תחושה שהם נלחמים במחלה.

[u]אנספלד נחשב לאחד ההומיאופתים הדגולים לילדים[/u]
ראשית, טוב לדעת. אנחנו פנינו אליו לפי מספר המלצות ששמענו, בלי לדעת מה הוא "נחשב". שנית, גם מי שנחשב עדיין צריך להוכיח את עצמו מבחינתי, וזה אומר שאני צריך לבדוק שהוא מתאים לי. יש כאלו שנחשבים מאוד בכל מיני תחומים, אבל באופן אישי אתה לא מתחבר אליהם, וזה לגיטימי. במקרה הזה, היינו מאוד מרוצים ממה שקיבלנו ממנו.

[u]טיפול בשמנים אתריים[/u]
האם הכוונה לעיסוי בשמנים או לאידוי השמנים למשל במבער או במכשיר אדים? אני שמתי טיפה או שתיים של שמן אקליפטוס במכשיר אדים קרים, אני מקווה שלא החמרתי את המצב.

לא הייתי ממליץ לטפל בתינוקות עם שמנים אתריים. בכל אופן הייתי מאוד נזהר עם אלה - הם אלימים מדי.

ניתן לטפל ולחזק דרכי נשימה ע"י טיפול בשמנים אתריים.
יש מגוון גדול של שמנים אתריים המעולים לכך : פרנקינסנס, בנזואין,אנגליקה,מור,ניאולי.
כמובן יש למהול בשמן נשא (כל שמן מכבישה קרה) מכיוון שהשמנים מאד מרוכזים.
ישנם שמנים אתריים האסורים בשימוש לילדים מתחת לגיל שנתיים (אקליפטוס למשל...), אבל הרשימה לע"ל הם בטוחים.

פעם היה אסידופולוס שנשמר בחיוניותו לאחר הפתיחה - רק בקרור. היום יש גם וגם - שלא צריך לשמור בקרור - אבל לתקופה ממושכת כדאי כן בקרור. צריך לבדוק כל סוג והוראותיו.

עודד, אנספלד הוא לא סתם [u]רופא אחר, שרק שמענו עליו כמה המלצות מאנשי באופן, ופגשנו אותו רק פעם אחת, שאומר שאין דלקת ריאות.[/u]
אנספלד נחשב לאחד ההומיאופתים הדגולים לילדים. יש לו נסיון של שנים, ואני בטוחה שגם הוא לא היה לוקח סיכון.

וזה גם הכי סטרילי (כי לא נוגעים בשאר החומר, בניגוד לא ABCdiophillus שהאבקה שם פתוחה לאוויר ולכפית בכל פעם שמשתמשים).

אמרו לי שג'אראדופילוס נחשב סוג טוב. (יש לכם משהו טוב להסניף? ;-) קח ג'אראדופילוס, אחי, אחלה חומר!)

[u]ונותנת רק חיידקים שהיו בקרור[/u]
למה?
בעצם, לגבי האצידופילוס חשוב שדווקא יהיו כמה שיותר חיוניים, לא?
אפשר להרים טלפון לסולגאר או אחת מהחברות האחרות ולשאול.
אני פותחת קפסולות. הכי נוח לי.

[u]אני פשוט פותחת קפסולה של האצידופילוס שלי לתוך האוכל שלהם.[/u]

באמת? זה בסדר?
כי לי פעם אמרה מוכרת בחנות טבע שלילדים היאלא מסתכנת ונותנת רק חיידקים שהיו בקרור...

מצד שני, כבר פעמיים קניתי את אצידופולוס לילדים ונאלצתי לזרקו אותו אחרי זמן קצר כי פג תוקפו.
באסה. זה די יקר...

איזה יופי לשמוע!

_אז הלכנו לרופאה אחרת
נו, ומה היא אמרה? איך היא טיפלה אם לא באנטיביוטיקה? איך היא ידעה אם זו דלקת ויראלית או חיידקית?_

היא לא התעסקה בשאלה אם זה חיידקי או ויראלי. היא הסתכלה איך הוא נראה, היא יודעת שאנחנו בטיפול הומאופטי (ומאוד מאמינה בזה, היא הומאופטית בעצמה אבל לא אצלה אנחנו מטופלים) וביקשה שנעדכן איך הוא בערב ורצתה לראות אותו אחרי יומיים. מה שהיה לה חשוב זה לראות שאין החמרה.
וזהו, עברנו את זה.

[u]מעבר ל-TLC - Tender Loving Care[/u]
כבר אמרתי לך פעם שהידע הנרחב שלך מחשיד אותך כבעלת רקע רפואי קונבנציונלי?;-)

עודד,
בנך לקח את האסטמה מהעור אל תוך אותו אבר חיצוני על פי הסינים ופנימי בתפישותינו החזותיות - ריאותיו.
מכאן שהעלה שם קשיי נשימה.
ובכך שחרר את העור מהיות אכסניה לחוסר איזון זה המתבטא בנשימה. מכאן יחסי גומלין, שאיפה ונשיפה, נשימה - נשמה. במובן הזה קבלת חיים ונתינת חיים.

כאן, דרך ריאותיו יקל עליו להתחסן בפני אלה. שכן לא בחר בבעיות עור, שנמצא העניין במורשת המשפחתית, אם תבדקו תוכלו למצוא היסטוריה כזו במשפחתכם ואולי אף אצלכם.
כאן, בגיל הזה, על פני בגיל מאוחר יותר "בחר" בנכם להעביר את חוסר האיזון אל איזור בו מתקיים חוסן במישור המורשתי.

כך, לקח אל אחריותו את הבראתו.
עם אנטיביוטיקה או בלעדיה הרי ברור ונהיר שהוא מבריא, בכל המובנים, הוא אפילו יותר חיוני מבעבר, לפחות לרגעים ארוכים.

הנחת האחריות בידיו עד כמה שניתן עשויה להתפש כהפקרות או ביטוי של הורות מזניחה, עם זאת, בדרכו הוא-הוא המבריא והוא-הוא קובע כיצד.
מבחינת ההורות אם כך לקחת אחריות על התנאים, המסגרת והגיבוי לילד באשר הוא ומציאת משמעות לתשתית ראויה לבריאות, נמצאת כפועל יוצא מהשעור הזה של אחריות הילד גם על בריאותו.

אף אחד לא יכול לנשום בשבילי אבל יש כאלה שעוזרים לי להצר את נשימתי.

אין הדברים נכתבים אלא במטרה להניח ראייה של מי שאני הוא.

הילד זכאי לבריאות. הוא בריא, יכולת הבראתו מצביעה על בריאותו הבריאה.
בעדינותו - חוסנו.

<מורחב>

כמו שכבר כתוב ומודגש למעלה - מה שחשוב זה מצבו של הילד. אם המצב טוב ומשתפר, אז כנראה שלא צריך טיפול (מעבר ל-TLC - Tender Loving Care), בין אם האבחנה נכונה ובין אם לא. אם המצב מורע - יתכן וצריך לבדוק מחדש או לשקול מחדש את הטיפול - וזה לא בהכרח אומר שהיתה קודם טעות. בהחלט יתכן שהתפתח מצב הדורש טיפול, שקודם לא היה, או שקודם היה גבולי.
ברור שקיבלתם את הדעה שרציתם לשמוע. ובכל זאת, היא נאמרה ע"י איש מקצוע שבדק את הילד, ולא סתם באוויר. כמו בכל דבר, יש גישות שונות לאותה בעיה. כבר פגשתי גם רופאים שהציגו לי את שתי הגישות המקובלות לפתרון/ בירור בעיה ונתנו לי לבחור.

בקיצור- לשים לב למצב הילד, ולפי זה לבצע הערכה מחודשת כל הזמן. אם הגוף לא מסתדר לבד / עם עזרה עדינה - יתכן שצריך עזרה "תותחית" - קונבנציונאלית.

מתוך נסיון אני חייב לציין כי במרבית המקרים כפי שאתה מתאר הבעיה העירית של הרופא היא להסביר להורים [b]למה לא צריך אנטיביוטיקה[/b] להורים רבים יש קושי להשלים עם כך שלילדם מאובחנת דלקת אבל שלא בהכרח חובה לטפל.
להורה הממוצע קשה עם המחלה של ילדו, הוא מחפש פתרונות, לפני כמה שנים פורסם מאמר שעסק בתופעות לוואי (לעיתים הרסניות) של תרופות קונבנציונלית לשיעול והצטננות (תרופות שניתן לקנות ללא מרשם רופא). המאמר עסק בין היתר בסיבה בה הורים נותנים לילדיהם תרופות אלו, והסיבה העיקרית היתה : כי כך ההורה מרגיש שעשה משהו להקל על ילדו, למרות שזה לא בהכרח עוזר, למרות שההורה לא מודע לפעמים לתופעות הלוואי.
אני נתקל הרבה מאוד בהורים שסבורים שחום זו מחלה מסוכנת, ש [b]חייבים[/b] להוריד חום כם אם הילד נראה טוב, מרגיש טוב, ובסה"כ יש לו חום.
אותו כנ"ל לגבי מחלות ויראליות שיכולות לגרום גם להופעת תסנינים בריאות.
בדר"כ אני שופט את מצבו של הילד: האם הוא חיוני? האם הוא אוכל ושותה? האם הוא במצוקה נשימתית? מה דרגת החום (לא שזה ודאי אלא שחום גבוה מאוד מחשיד יותר למחלה חיידקית)
ובדר"כ מסתכל על ספירת הדם. כשספירת הדם גבוהה בצירוף לממצא מחשיד בצילום חזה - יש הצדקה לטיפול אנטיביוטי ואני אף ממליץ על כך. בכל שאר המקרים , אתן אנטיביוטיקה אך ורק אם ההורים לוחצים בצורה שבה אני מגיע לנקודת השבירה שלי (לא קורה הרבה אבל קורה, אני מודה).
תזכור שיש רופאים בקהילה שהרבה יותר נוח להם פשוט לתת אנטיביוטיקה ולא להיכנס לויכוחים ארוכים ומתישים עם הורה לחוץ.
לא אתחיל לפרט כאן את הסיבוכים האפשריים של דלקת ריאות חיידקית לא מטופלת, לפי התיאור שלך לא נראה שזהו המקרה, תזכור שכל מחלה שמתחילה כויראלית יכולה להסתיים כמחלה חיידקית ושבנך צעיר מאוד (בן שנה הבנתי?).
אם לא מטפלים באנטיביוטיקה צריך להיות עם היד על הדופק, ולבחון את מצבו של הילד, ולהיות במעקב רופא שיוכל להבחין במידה ואכן קיימת התדרדרות המצדיקה שינוי גישה.
נראה לי שזה אכן מה שאתה עושה. בריאות שלמה.

[u]שאולי זה בגלל שהוא אמר מה שרצינו לשמוע?[/u]
בודאי. דבר ידוע הוא שמחפשים [u]second opinion[/u] עד שמוצאים מה שרוצים לשמוע. כך למשל לגבי נחיצותו של ניתוח - אדם המעוניין בניתוח שיפתור את בעיותיו יפנה לקבלת דעות נוספות, ויקבל את הדעה שתומכת בניתוח, בעוד אחר דווקא ימשיך לחפש דעות נוספות עד שימצא הרופא שיחשוב שאין כל טעם בניתוח במצב הנידון.
במצבים כמו שתארת, למשל דלקת ריאות קלה, כאשר התינוק במצב סביר, אני משתדלת להבין מה ההורים היו רוצים לעשות, ולייעץ להם בהתאם.
במקרה שתארת - אני מציעה להמתין, תוך מעקב צמוד, ולעיתים גם נותנת מרשם לאנטיביוטיקה, שאותו ניתן לממש אם המצב מחמיר.
יש כמובן לכל רופא מצבים בהם הוא חושב שיש רק דרך אחת לטפל במצב נתון, גם אם המטופל, או ההורים, היו רוצים אחרת. וזה בדיוק ההבדל בגישה בין רופאים שונים.
במצב שלכם נראה לי סביר לחלוטין להמשיך לעקוב, ואם יש החמרה אפשר להתחיל טיפול אנטיביוטי גם יותר מאוחר. למזלנו טיפולים אנטיביוטיים כיום יעילים, ולא קורה כלום אם מחכים קצת, כמובן תוך מעקב צמוד אחר מצב התינוק.

[u]אולי שניהם יודעים אותו דבר, אבל היא לא מוכנה לקחת סיכון (כלפי הילד ו/או סיכון קרייריסטי) והוא, בתור מטפל הומיאופת, מוכן יותר?[/u]
נראה לי שזה ההבדל העיקרי בין הרופאים - צורת מחשבה שונה.

על זה מבוסס כל הרעיון של second opinion.

[u]שאולי זה בגלל שהוא אמר מה שרצינו לשמוע?[/u]
מכל מה שנכתב לעיל די ברור לי שבחרתם בפירוש הזה משום שהוא התאים לכם יותר.
ואתם חייבים ליידע את הרופאה על כך.

[u]מצד שני הוא נראה בסדר גמור, ערני, פעיל, בלי חום, וגם לא "קוטר" יותר מדי[/u]
דלקת ריאות יכולה להיות גם ללא חום. אבל לרוב לא דלקת ריאות לובארית קשה, אלא מה שנקרא דלקת ריאות אטיפית, שמקורה לרוב בזיהום ויראלי או בזיהום של מיקופלסמה (שהטיפול בה הוא באזניל למשל).
גם לפני גילוי הטיפול האנטיביוטי היו ילדים שהחלימו מדלקת ריאות. והיו אלה שמתו. כך שגם אם יחלים הילד, אין זה אומר שהרופאה טעתה באבחון.
פרט לכך, ללא בדיקת הילד וראית הצילום איני יכולה להביע את דעתי (מה גם שלא התבקשתי ;-)) לגבי צדקתם של דר' אניספלד או רופאת הילדים.

תודה לכולם.

[u]אולי תעדכנו את הרופאה במהלך העניינים אחרי הביקור אצלה.[/u]
כן, צריך לחשוב מה נגיד לה. היא כבר יודעת שאנחנו לא הפציינטים הרגילים שבאים ועושים מה שהיא אומרת בלי לשאול. היא גם יודעת שאנחנו מנסים להמנע מתרופות כמה שיותר. אבל זה כבר עלול להיות "משבר אמון". לא שיש לנו איזה יחסים נורא חשובים איתה שצריך לשמור עליהם, הרי במילא אנחנו בסוף לא "שומעים בקולה".

יש לי מחשבה שהייתי רוצה לשתף אתכם בה. (האם זה הופך להיות דף בלוג?)

כשהלכנו לד"ר אניספלד והוא אמר שאין דלקת ריאות, שמחתי מאוד כמובן והיתה לי הקלה.
אבל...
למעשה אנחנו כאן בצומת החלטה.
[list]
[*] רופאה אחת אומרת שיש דלקת ריאות (וגם המפענח/ת של הצילום במכון הרנטגן), ורופא אחד אומר שאין. את הרופאה אנחנו מכירים כבר כשנה, יודעים שהיא "רופאה טובה" למרות שאנחנו מעדיפים למצוא דרכי טיפול אחרות. שמענו שאחרים רוצים ממנה. גם הרוקחת בבית המרקחת שלנו פה, שהיא נפלאה בכל נושאי הרפואה הטבעית, אמרה ששמעה עליה דברים טובים.
[*] רופא אחר, שרק שמענו עליו כמה המלצות מאנשי באופן, ופגשנו אותו רק פעם אחת, אומר שאין דלקת ריאות.
[/list]

מי צודק? נכון שברפואה יש הרבה אפור ומקום לאינטרפרטציה (למשל של הצילום) אבל לגבי המחלה אין אפור. או שיש דלקת ריאות או שאין. (נכון שיש דרגות חומרה ויש סוגים שונים של דלקת אבל בכל זאת - או שיש או שאין).

כמובן שבחרנו להקשיב לד"ר אניספלד, אבל למה? האם הוא יודע יותר טוב מהרופאה השניה? או שאולי זה בגלל שהוא אמר מה שרצינו לשמוע? בגלל שזה עוזר לנו להמנע מלקחת אנטיביוטיקה? או אולי שניהם יודעים אותו דבר, אבל היא לא מוכנה לקחת סיכון (כלפי הילד ו/או סיכון קרייריסטי) והוא, בתור מטפל הומיאופת, מוכן יותר?

השאלה הזו קצת מציקה לי, כי התינוק עדיין לא בריא. הוא משתעל הרבה, שיעול שלא נשמע לי טוב, אבל מצד שני הוא נראה בסדר גמור, ערני, פעיל, בלי חום, וגם לא "קוטר" יותר מדי. אבל בכל זאת, אם יש לו דלקת ריאות ולא טיפלנו בה כמו שצריך, המצב עלול להחמיר, ואז [b]אנחנו[/b] בעצם חסרי אחריות. לא יודע, זה כנראה חלק מאותו שיעור שכתבתי קודם, שהוא מלמד אותנו.

רק עכשיו ראיתי... שימשיך להרגיש טוב, וכל הכבוד לכם!
ובהזדמנות, בעדינות רבה - אולי אפילו רק אם היא תשאל - אולי תעדכנו את הרופאה במהלך העניינים אחרי הביקור אצלה.

יופי, אני שמחה לשמוע!
{@

[u]טוב לשמוע! שתהיו בריאים.[/u]
|Y|יופי של חדשות, עודד.

[u]שיעור בלקבל החלטות של הורים על בריאות ילדיהם תוך הסתמכות גדלה והולכת על האינסטינקטים ההוריים וחיפוש אחרי דיעות נוספות ואלטרנטיבות לטיפול. זה לא השיעור הראשון שהילד הזה מלמד אותנו, ועוד יש לנו הרבה מה ללמוד.[/u]
|Y|יופי של שיעור. הילד שלך הרוויח בגדול!

טוב לשמוע! שתהיו בריאים. {@

טוב, עדכון...

היינו הבוקר אצל ד"ר אניספלד והוא אמר ש... אין שום דלקת ריאות!

איזו הקלה!

האמת שלי היתה הקלה יותר גדולה מאשר לאורלי, כי היא לא היתה מודאגת מלכתחילה (טוב, נו, היא האמא).

אז קיבלנו תרופה הומיאופטית להקלה ועזרה להתגבר על המחלה שכן ישנה. אפרופרו [u]קודם כל חשוב איך נראה הילד[/u] : נכון מאוד. ואכן, הוא נראה הרבה יותר טוב כל הזמן. אפילו העור שלו (שמי שראה אותו בפארק הירדן ראה אותו פורח לגמרי בגלל אטופיק דרמטיטיס או מה שזה לא יהיה) נראה חלק כמעט לגמרי. בקיצור - אנחנו מאמינים שיהיה יום כיפורים שקט ורגוע.


[u]מעניין מה שכתבת על כך שהוא חולה לקראת חגים. זו נקודה למחשבה לעתיד[/u]
זו גם היתה כבר נקודה למחשבה בעבר. ניסינו לחשוב מה המשמעות של זה, ולא רק של זה: בשנה האחרונה, כל פעם שהיינו מוזמנים להורים של אורלי לרגל יום הולדת, הדלקת נר חנוכה, סדר פסח, ודברים כאלה, מישהו מאיתנו (לאו דוקא התינוק) היה חולה. והתינוק היה חולה לנו לפני סופי שבוע או חגים. אני עוד לא יודע מה המשמעות של זה. אולי יש משהו שמלחיץ (נשמע סביר) למרות שאם כבר אז זה נראה לי שאותנו ולא אותו. בעצם מי יודע? אפשרות נוספת שחשבתי עליה, היא שזה נועד ללמד אותנו שיעור, שיעור בלקבל החלטות של הורים על בריאות ילדיהם תוך הסתמכות גדלה והולכת על האינסטינקטים ההוריים וחיפוש אחרי דיעות נוספות ואלטרנטיבות לטיפול. זה לא השיעור הראשון שהילד הזה מלמד אותנו, ועוד יש לנו הרבה מה ללמוד.

(עדכנתי לעיל את מספרי הטלפון של ד"ר אניספלד.)

בינתיים, תודה לכולם וחג שמח. |H|

עודד, קודם כל מאחלת לילד החלמה מלאה.
מעניין מה שכתבת על כך שהוא חולה לקראת חגים. זו נקודה למחשבה לעתיד -- משהו מלחיץ אותו? אתכם? אולי אפשר למצוא דרכים להרגע או להתחזק בזמנים כאלה, כדי לנסות למנוע את המחלות האלה מראש.

[u]קודם כל חשוב איך נראה הילד.[/u]
|Y| |Y| |Y|

[u]היא אומרת שגם בדיקת דם לא היתה משנה את דעתה[/u]
תלוי איך נראה הילד.
אם הילד נראה לא טוב, גם אני לא הייתי מתייחסת לתוצאות מעבדה.
קודם כל חשוב איך נראה הילד.

[u]לקחת ABC Dophilus[/u]
אני פשוט פותחת קפסולה של האצידופילוס שלי לתוך האוכל שלהם.

[u]האם כל אנטיביוטיקה משפיעה על חיידקי המעי?[/u]
רובן כן.
מן הסתם לא כל אנטיביוטיקה שמשפיעה על המעי תצליח לחדור מבעדו ולהגיע לריאות, אבל כל האנטיביוטיקות עוברות דרך המעי בשלב זה או אחר (אפילו אם ניתנות דרך הוריד).

[u]נדמה לי שבצילום אפשר לזהות (בסבירות גבוהה) אם חיידקי או ויראלי, לא?[/u]
רופאת הילדים שלנו אומרת שלא. יותר מזה - היא אומרת שגם בדיקת דם לא היתה משנה את דעתה, כי אפילו אם הליקוציטים לא גבוהים, זה לא אומר (מבחינתה) שזה לא חיידקי. היא טוענת שכבר היו מקרים שהיה חיידקי אבל ליקוציטים רגילים.

גם אנחנו היינו בסרט הזה כבר כמה פעמים, אבל לא עם דלקת ריאות. הגדול קיבל פעם אחת אנטיביוטיקה לדלקת אוזניים (כמו אצל [po]אם פי 3[/po] - לפני שהיינו מספיק באופנים/אסרטיביים/מודעים). בפעמים הבאות הוא קיבל מיץ בצל באוזן וזה עבד כמו פלא. הקטן כבר הספיק בשנת חייו הראשונה להלחיץ אותנו כמה פעמים (כל פעם, אגב, בסופשבוע או חג...) והרופאים רצו לתת אנטיביוטיקה "ליתר בטחון" ואפילו בדיקת דם הודיעה שיש חיידק. למזלנו התעקשנו לחכות עוד (כי ראינו שמצבו נראה טוב וכל מיני סיבות אחרות), ובבדיקת דם חוזרת התברר שאין חיידק. הבדיקה הראשונה כנראה הזדהמה.

אוף , שיעבור כבר :-/

[u]אז הלכנו לרופאה אחרת[/u]
נו, ומה היא אמרה? איך היא טיפלה אם לא באנטיביוטיקה? איך היא ידעה אם זו דלקת ויראלית או חיידקית?

והנה עדכון ביניים:
[list]
[*] דיברנו עם ד"ר אניספלד וקבענו תור למחר (כפי שכתבתי). הוא טוען שב99 אחוז מהמקרים (!) הוא מטפל בהומיאופטיה ולא אנטיביוטיקה, ושכשיראה את הילד יוכל להחליט. לא יודע לפי מה, נראה מחר.
[*] לעומת זאת דיברנו עם ההומיאופטית שאנחנו בדרך כלל מטופלים אצלה (ולא הצלחנו להשיג אותה היום!) והיא אמרה שלדעתה לא שווה לקחת סיכון וכן כדאי אנטיביוטיקה, וכמו ש-[po]שרון ג[/po] הציעה, לקחת ABC Dophilus במקביל, כדי למנוע מהאנטיביוטיקה להרוג את החיידקים הטובים.
[*] התינוק מרגיש הרבה יותר טוב, החום ירד בהרבה, השיעול הפך לרטוב יותר (ייתכן שבעקבות שימוש בסירופ שמרחיב את הסימפונות).
[/list]

שרון - מה קשור המעי? הרי מדובר על דלקת ריאות? האם כל אנטיביוטיקה משפיעה על חיידקי המעי?

כמובן, עדיין התלבטות.

שוב תודה לכולם.

נדמה לי שבצילום אפשר לזהות (בסבירות גבוהה) אם חיידקי או ויראלי, לא?
ולפחות אצלנו, שכהיה ויראלי (והזיהוי נעשה על סמך תופעות דומות מספיק אצל מישהו אחר מאותו פעוטון שנבדק יומיים קודם) לא הציעו אנטיביוטיקה, אלא רק השגחה ומעקב - שלא הופך לחיידקי / מסתבך בהמשך. וזה היה עוד לפני שהייתי באופנית/ מספיק אסרטיבית כדי להתווכח עם רופאים לגבי הטיפול הרצוי / עם מספיק ידע בשביל זה.

אני לא שוללת אנטיביוטיקה, כשצריך, אבל למדתי לשאול את הרופא, אם אפשר, לדעתו, לחכות עם זה קצת ולראות אם הגוף מסתדר לבד. היו פעמים שהתשובה היתה כן. היו פעמים שהסבירו לי למה לא. היו פעמים (דווקא בדלקות אזניים) שבזמן הנוסף טיפלתי בתרופות סבתא - ובאמת לא היה צורך, ופעם אחת (גם דלקת אזניים) שבהתחלה היתה התלבטות גדולה (גם של הרופאים) אם לתת אנטיביוטיקה, אבל בסופו של דבר, לאחר כמה ימים (עם טיפולים אלטרנטיביים שלא עוזרים, ובדיקה שמדובר על דלקת חיידקית) החלטנו שאין ברירה.

אגב, ענבל - אם השום ממש הורג את החיידקים שבאים איתו במגע באופן ישיר, אז גם לאחר אכילת שום צריך פרוביוטיקה?

עודד, גם לנו היתה דלקת ריאות בערך בגיל הזה וקיבלנו אנט'. אז הלכנו לרופאה אחרת :-)
ד"ר נעה פרנקל. אבל כבר הסתדרת, מקווה שתעברו את זה בשלום.

[u]ואחרי הטיפול, תתנו לו אסידופוליס שיחדש את הפאונה של החיידקים הטובים במערכת העיכול.[/u]
מאחר שאני שייכת לזרם מסויים, אני מעדיפה לא לומר את דעתי כאן בנושא כן/לא אנטיביוטיקה (אבל מסכימה בנושא ספירת הדם. אפשר לקבל אפילו תשובה במקום אם יש באחת המרפאות בסביבתכם מכשיר לבדיקה).

מה שכן - אצידופילוס כדאי להתחיל [b]במקביל לטיפול האנטיביוטי[/b] לחידוש ה [b]פלורה[/b] של המעי (נו, מה אני אעשה, ככה קוראים לזה)

טרה, תודה רבה. מצאתי כבר את הטלפונים וקבעתי תור למחר!

ענבל, לא התכוונתי לעשות מזה כזה דיון. התרגום המילולי היה סתם קוריוז, וברור שאנטיביוטיקה לפעמים נחוצה ומצילה חיים. אני לא נגד אנטיביוטיקה, אלא נגד אנטיביוטיקה מיותרת. בכל מקרה תודה על דברייך ועל האכפתיות.

נטע - נכון! בדיוק קראתי עכשיו בספר על רפואה טבעית שתשעה מתוך עשרה מקרים של דלקת ריאות הם ויראליים ולכן האנטיביוטיקה מיותרת (ואף מפריעה כי היא מחלישה את הגוף). ולמרות זאת נותנים תמיד אנטיביוטיקה. חבל שעשו לנו רק צילום ולא בדיקת דם, אולי נתעקש לעשות בכל זאת.

תודה לכולכן.

יש דלקות ריאות שהן ויראליות. נראה לי שאפשר בבדיקת דם לבדוק, לפי סוג תאי הדם הלבנים שעלו. ביום-יומיים עד שיגיעו התוצאות אפשר לנסות דברים אחרים, אבל אם זה חיידקי, כדאי לתת אנטיביוטיקה כשזה עדיין התחלה, ואפשר לטפל בבית. אם המצב שלו יתדרדר, ויצטרכו לתת לו אנטיביוטיקה בבית חולים באשפוז, אז זה יהיה הרבה יותר גרוע.

טוב, את ד"ר סדובסקי אני מכירה אישית. כאן המקום לפרט שהוא אדם חכם מאוד, ואני מאוד מעריכה אותו. אבל- הוא לא רופא שלמד 4 שנים רפואה ועוד אי אלו שנות התמחות. הוא ד"ר לנטורופתיה, תואר שניתן להשיג בהתכתבות ובקורס מזורז באמריקה.
נכון, ואם נתרגם ככה מילולית עוד כמה מילים נגיע למסקנה המדהימה שלא תמיד יש קשר ישיר ויחיד בין השם למשמעות.
עודד, את תפישתי הבנת. עם ההתמחות בצמחי מרפא עשיתי גם התמחות במיקרוביולוגיה, חיידקים, פטריות, וירוסים ועוד חבר'ה חביבים כמו האנתרקס (לא שלחתי מעטפות).
ומה תגיד על כך ש:
שום, במגע ישיר עם חיידקים ווירוסים- הורג אותם יותר טוב מאנטיביוטיקה? שום נקרא האנטיביוטיקה מן הטבע, אז שום הוא "נוגד חיים" ואסור להשתמש בו??? שום גם מנקה את הדם. תהית פעם איך הוא עושה את זה? אולי הוא הורג תאי דם זקנים? אולי הוא אוסף רעלים?
דבש, לא מאפשר קיום של כמה סוגי סטרפטוקוקים. מצד שני, יש בו סכנת בוטוליזם.
אנטיביוטיקה איננה חומר אחד, יש המון המון סוגים. ואיך מופקת אנטיביוטיקה?
[h=4]מן הטבע[/h]
כן.
פטריות מיצרות אנטיביוטיקה.
[h=4]הנה לך חומר טבעי, מיוצר בטבע באופן טבעי[/h]
בבקשה.

[u]אנטיביוטיקה אינו נוגד חיים.[/u]
זה פשוט התרגום המילולי. אנטי=נגד. ביוס=חיים. ראי [url=http://www.tevalife.co.il/article.asp?id=2133]פה[/url] .

עודד. אנטיביוטיקה אינו נוגד חיים. הוא נוגד חיידקים, יחי ההבדל הקטן.
אם בצילום כבר ראו את הדלקת, כי אז הזיהום החיידקי חמור. האנטיביוטיקה מצילה חיים. לפני האנטי' אנשים היו מתים מדלקת ריאות. ללא אנטיביוטיקה, אתם מסתכנים בנטילת חייו של ילדיכם. צר לי על הבוטות, אבל ככה זה.
ואחרי הטיפול, תתנו לו אסידופוליס שיחדש את הפאונה של החיידקים הטובים במערכת העיכול.
לגבי טיפול טבעי- הייתי ממליצה לתת רסקיו רמדי של באך, לא במקום טיפול אנטיביוטי אלא בנוסף, בכדי לחזק את הגוף ולאזן אותו.
החלמה מהירה!

טרה, תודה.

קודם כל, שירגיש טוב.
שנית, אולי תרצה ליצור קשר עם ד"ר אניספלד. הוא רופא ילדים והומאופת מרמת אביב. טלפון: 03-7441116. נייד: 052-2502190

אולי יש כבר מידע בדפים אחרים, תיכף אתחיל לחפש, אבל בינתיים אני פותח דף חדש ברשותכם.

התינוק שלנו, בן שנה, חלה בימים האחרונים והתחיל להשתעל. אתמול הרופאה אבחנה ברונכיטיס ואמרה שיכול להיות שיש דלקת ריאות, שלחה אותנו לצילום. היום הצילום הראה שאכן יש דלקת באחת הריאות.

הרופאה כמובן תרצה לתת לו אטיביוטיקה, ותפחיד אותנו עם סיפורים על הסיכונים והסיבוכים האפשריים.

אנחנו [b]מאוד לא רוצים לתת לו אנטיביוטיקה[/b] (= נגד החיים בתרגום מילולי), ששמענו שבייחוד למקרים כאלה יכולה להזיק מאוד למערכת החיסונית ולהחליש את החיידקים הטבעיים והטובים בגוף, מצב שעלול להפוך את המחלה הנוכחית לברונכיטיס כרוני ואסטמה.

קראתי בכמה מקומות על דברים שיכולים לעזור (סירופים טבעיים, תרופות טבעיות להורדת חום והרגעה, קומפרסים עם תפוחי אדמה ואולי עוד כמה שאני לא זוכר).

כמובן שזה קורה לנו כהרגלנו לפני סופשבוע, אבל הפעם הוא הגדיל לעשות ועושה לנו את זה ליום הכיפורים (כמו הלידה שלו לפני שנה) :-)

אודה לכם מאוד אם תוכלו לעזור לנו ב:
[list]
[*] מידע שיעזור לנו להחליט אם כן או לא לתת אנטיביוטיקה
[*] דברים נוספים שאנחנו יכולים לעשות כדי להקל או לטפל ואפילו טיפול חליפי לאנטיביוטיקה
[/list]

תודה רבה!

ראו גם [po]נשימה שעול ריאות[/po]