על ידי עשב_בשדך* » 08 יולי 2004, 17:43
מ י כ ל,
_לא קורה לך לפעמים שאת רוצה שמה שהוא יאמר אבל לא רוצה להגיד אותו?
בסטנדרטים שאני מציבה לעצמי - מה שאיני מסוגלת לומר בשמי שלי, אני מעדיפה שלא לומר כלל._
כנראה שאלו סטנדרטים גבוהים מידי עבורי.
לפני כשבוע נסעתי ברכבת והיא נתקעה באמצע הדרך, החלפנו רכבות (היה ממש מרגיז). בכל מקרה הגענו לתחנה באיחור של כשעה.
לפי תקנון של רכבת ישראל (ואולי כדאי שאני אדגיש את זה למרות שזו לא הנקודה העקרונית של הסיפור)
רכבת המאחרת בחצי שעה ומעלה, מזכה את הנוסעים בכרטיס חינם (צריך ללכת למנהל התחנה ולבקש שיחתום). אבל דבר זה לא ידוע כמעט לאף אחד (גם אני שמעתי את זה במקרה). רציתי מאוד שיודיעו על כך ברכבת. מאוד רציתי שזה יאמר, אבל לא היה אף אחד שיגיד את זה. לו הייתי יכול "להתחפש" לדמות אחרת, הייתי עובר בכל הרכבת ומודיע בקול לכולם. פחדתי וחששתי לעשות את זה, אפילו בקרון שלי חששתי. בסוף לפני שירדתי, הודעתי (לא כל כך חזק), שכולם זכאים בכרטיס חינם, ומייד חטפתי תגובות לא נעימות כמו "על מי על חשבונך?", או "איזה שטויות!". אז עניתי, ובסוף ראיתי שם כמה מהקרון שלי.
_את חושבת שמה שהוא נכון, אבל אם תגידי אותו יחשבו עליך שאת ...
בעיני זו גישה ספק ילדותית ספק פחדנית. חייבת להודות שאפילו המילה 'צביעות' עומדת על דל שפתי._
גישה ילדותית, אני לא יודע. נראה לי שדווקא ילדים אומרים כל מה שהם חושבים. נראה לי שהם הרבה יותר ישירים, לא?
גישה פחדנית - בהחלט נכון, במיוחד כשמדובר במקום חדש. ממש פחדתי.
צביעות - לפי ההגדרה שאני מכיר צביעות זה "אחד בפה ואחד בלב", במקרה שלנו זה נראה לי יותר דומה ל "אחד בפה זה ואחד בלב אחר", זה דומה קצת לצביעות, אבל זה גם דומה למקרה בו למרות שאני חושב דבר מסויים אני לא אומר אותו כלל. (ואילו היינו אומרים כל דבר שאנו חושבים...). כביכול מי שהוא אחר אומר זאת ואני שותק.
אם אני חושבת משהו לנכון, אזי אני מאמינה בו, והוא אינו מעורר בי כל פחד על 'מה יחשבו'. בכלל, סביר שמה שיחשבו הוא נכון, לא?
אורית:
_את חושבת שמשהו נכון, אבל אם תגידי אותו יחשבו עליך שאת ...
במקרה כזה אני מנסה לברר עם עצמי למה כל-כך משנה לי מה יחשבו עלי ומה באמת יקרה לי אם יחשבו...._
נכון, האמת היא שאני לא יודע מה באמת יחשבו עלי. הרבה פעמים אני אומר דברים לא מקובלים, לפעמים מעליבים אותי, ואז אני מצטער שבכלל התחלתי לדבר. כנראה שבאמת יש פה איזו שהיא גישה פחדנית. לא יודע.
ענת,
ובקשר להחלפת זהויות, עשית את זה בחן רב, ללא פגיעה, לדעתי, במשתתפים. כמו מין פתיחת סוגריים אישיותית. גדול
תודה
@}
[po]מ י כ ל[/po],
_לא קורה לך לפעמים שאת רוצה שמה שהוא יאמר אבל לא רוצה להגיד אותו?
בסטנדרטים שאני מציבה לעצמי - מה שאיני מסוגלת לומר בשמי שלי, אני מעדיפה שלא לומר כלל._
כנראה שאלו סטנדרטים גבוהים מידי עבורי.
לפני כשבוע נסעתי ברכבת והיא נתקעה באמצע הדרך, החלפנו רכבות (היה ממש מרגיז). בכל מקרה הגענו לתחנה באיחור של כשעה.
לפי תקנון של רכבת ישראל (ואולי כדאי שאני אדגיש את זה למרות שזו לא הנקודה העקרונית של הסיפור) [b]רכבת המאחרת בחצי שעה ומעלה, מזכה את הנוסעים בכרטיס חינם[/b] (צריך ללכת למנהל התחנה ולבקש שיחתום). אבל דבר זה לא ידוע כמעט לאף אחד (גם אני שמעתי את זה במקרה). רציתי מאוד שיודיעו על כך ברכבת. מאוד רציתי שזה יאמר, אבל לא היה אף אחד שיגיד את זה. לו הייתי יכול "להתחפש" לדמות אחרת, הייתי עובר בכל הרכבת ומודיע בקול לכולם. פחדתי וחששתי לעשות את זה, אפילו בקרון שלי חששתי. בסוף לפני שירדתי, הודעתי (לא כל כך חזק), שכולם זכאים בכרטיס חינם, ומייד חטפתי תגובות לא נעימות כמו "על מי על חשבונך?", או "איזה שטויות!". אז עניתי, ובסוף ראיתי שם כמה מהקרון שלי.
_את חושבת שמה שהוא נכון, אבל אם תגידי אותו יחשבו עליך שאת ...
בעיני זו גישה ספק ילדותית ספק פחדנית. חייבת להודות שאפילו המילה 'צביעות' עומדת על דל שפתי._
גישה ילדותית, אני לא יודע. נראה לי שדווקא ילדים אומרים כל מה שהם חושבים. נראה לי שהם הרבה יותר ישירים, לא?
גישה פחדנית - בהחלט נכון, במיוחד כשמדובר במקום חדש. ממש פחדתי.
צביעות - לפי ההגדרה שאני מכיר צביעות זה "אחד בפה ואחד בלב", במקרה שלנו זה נראה לי יותר דומה ל "אחד בפה זה ואחד בלב אחר", זה דומה קצת לצביעות, אבל זה גם דומה למקרה בו למרות שאני חושב דבר מסויים אני לא אומר אותו כלל. (ואילו היינו אומרים כל דבר שאנו חושבים...). כביכול מי שהוא אחר אומר זאת ואני שותק.
[u]אם אני חושבת משהו לנכון, אזי אני מאמינה בו, והוא אינו מעורר בי כל פחד על 'מה יחשבו'. בכלל, סביר שמה שיחשבו הוא נכון, לא?[/u]
אורית:
_את חושבת שמשהו נכון, אבל אם תגידי אותו יחשבו עליך שאת ...
במקרה כזה אני מנסה לברר עם עצמי למה כל-כך משנה לי מה יחשבו עלי ומה באמת יקרה לי אם יחשבו...._
נכון, האמת היא שאני לא יודע מה באמת יחשבו עלי. הרבה פעמים אני אומר דברים לא מקובלים, לפעמים מעליבים אותי, ואז אני מצטער שבכלל התחלתי לדבר. כנראה שבאמת יש פה איזו שהיא גישה פחדנית. לא יודע.
ענת,
[u]ובקשר להחלפת זהויות, עשית את זה בחן רב, ללא פגיעה, לדעתי, במשתתפים. כמו מין פתיחת סוגריים אישיותית. גדול[/u]
תודה :-] @}