האמת שהיו כמה שמאוד הפתיעו אותי. לפעמים מפתיע אותי לדבר בטלפון עם חברה מהאתר שדומה שאני מכירה את קולה (מקריאה לעצמי דברים, כמובן שהקול שלה נשמע כמו שלי) ואז לפתע- יש לה קול אחר לגמרי! זה תמיד מפתיע!

[u]אין לי מושג איך דרי נראים האתר הזה[/u]
אז תבואי לפארק הירדן ותגלי :-)
<למרות שאין חפיפה מושלמת בין הכותבים באתר לבאי הפארק, ובכל זאת...>

זו לא חוכמה! אין לי מושג איך דרי נראים האתר הזה ואילו את עצמי הסגרתי לכל מען דכפין!

file:///C:/Documents%20and%20Settings/Ofer%20Naor/Desktop/%F9%E9%F8%20%F0%E0%E5%F8/myportrait.gif

הדף הזה ממש ישן, אבל כל כך אקטואלי...
אני פגשתי את אמא אדמה, והיא הייתה כל כך שונה ממה שתיארתי לעצמי. חשבתי שהיא תהיה יותר מבוגרת (בגלל העצות ) ויותר מוקפת ילדים (כנ"ל). היא הייתה מיוחדת בדרך אחרת.
אני חושבת שאנחנו מכירים נדבך נוסף של האדם שאנחנו פוגשים אותו, נדבך שהוא שונה לגמרי מזה שאנחנו פוגשים כאן בשיח הוירטואלי. זה מצד אחד מאכזב ומצד שני מאתגר ומוסיף עניין.
יש כמה אנשים כאן שמעניין לי להכיר. וכמה אחרים שמרגישה שממש יהיה לי הכבוד להכיר יותר לעומק וברבדי חיים אחרים, לא וירטואלים.

ומי אני?

וואו.
שפם.
<לוק סקייווקר לא היה מופתע יותר לגלות מיהו דארת'>

האינסטינקט שלי משך לכיוון זקן ומשקפיים.
עכשיו הדמות שאני רואה בעיני רוחי היא משהו בסגנון קפטן אינטרנט.

כן, חסר לי :-D

וואי, נכון. תודה.

<ודווקא את ורד אני מכירה לא וירטואלית... אולי יום אחד גם לזה יהיה צבע>

_אני רואה דמיון לא וירטואלי בין [po]יונת שרון[/po] ו [po]ורד לב[/po]
[po]יונת שרון[/po] כתומה ו [po]ורד לב[/po] ירוקה
לא נראה לכם שיש סתירה בין שני המשפטים האלה???_
שרון, חסר לך: :-) ?, כי לא כל כך הבנתי...

[u]אני רואה דמיון לא וירטואלי בין [po]יונת שרון[/po] ו [po]ורד לב[/po][/u]

[u][po]יונת שרון[/po] כתומה ו [po]ורד לב[/po] ירוקה[/u]

לא נראה לכם שיש סתירה בין שני המשפטים האלה???

לאחר בדיקה (מחקתי את כל הcache) מסתבר שטעיתי, הצבע לא מסמן היותו של דף מסויים בchache, אלא (כמו שאמרה טרה) היותו של דף מסויים בהיסטוריה של הדפים שבקרת בהם לאחרונה (לפי מספר הימים שמוגדר באפשריות אינטרנט), אם תמחקי את ההיסטוריה הזו, תקבלי את כולם שוב בירוק. (בדוק ומנוסה :-))

[u]כי היית בדף של יונת, אבל לא בזה של ורד.[/u]
ברשותך אפרט קצת יותר,
כשאת נכנסת לדף מסויים הוא נשמר אצלך בcache, כך שבפעם הבאה הוא יטען יותר מהר. אם הcache מוגבל לגודל מסויים (אפשר לשלוט עליו באפשרויות), אז אחרי שעוברים אותו הוא מוחק את הדפים הישנים מהcache, (אפשר גם למחוק אותו לבד). צבע כתום, מציין שהדף נמצא בcache ודף ירוק מציין שהדף לא נמצא בcache.

כי היית בדף של יונת, אבל לא בזה של ורד.

למה [po]יונת שרון[/po] כתומה ו [po]ורד לב[/po] ירוקה ? וירטואלית כמובן.

[u]כם אני רואה דמיון לא וירטואלי בין [po]יונת שרון[/po] ו [po]ורד לב[/po][/u]
בהופעה החיצונית - לא דומות.

בדמיוני.

כם אני רואה דמיון לא וירטואלי בין [po]יונת שרון[/po] ו [po]ורד לב[/po]

[u]אתה החלטת מה לדעתך הוא אורך הכתיבה הראוי כאן באתר (שהרי בשום מקום כאן לא נקבע קנה מידה מקובל לכך), אתה החלטתך שראוי לעמוד בו (אף אחד לא דרש ממך או טען שאתה כותב יתר על המידה), ואז אתה יצרת דמות שניה כדי לאפשר לך לעמוד בצפיות ש אתה בעצמך קבעת.[/u]
[u]באמת אשמח לשמוע האם באמת אורך כתיבה ראוי, או שכל המרבה הרי זה משובח.[/u]
פעם היתה כותבת באתר הזה (אהובה מאוד) שהיתה כותבת מכתמים של מינימום 200 מילה, כינויה היה [po]מיכל שכותבת באריכות[/po]. עד היום למרות שהיא לפעמים גם מקצרת אני נהנית לקרוא, גם אם זה מאוד ארוך, ואולי בגלל.
למרות שהיא קיצרה את הניק
אני בטוחה שאני לא היחידה.

<נורא רציתי לכתוב משהו בסוגריים המשולשים, אבל אין לי מה>

[u]לא קורה לך לפעמים שאת רוצה שמשהו יאמר אבל לא רוצה להגיד אותו?[/u]

הערב למשל, מתוכננת אסיפת-חברים נורא משמעותית בישוב שלנו. אני יודעת על כמה דברים שהייתי רוצה שיאמרו שם, ועוד אני יודעת שאם אף אחד מהחברים הקרובים לא יעלה אותם, אצטרך אני לעשות זאת. רק המחשבה על כך מעוררת בי חלחלה, כי מדובר בדברים נוקבים שהגיע הזמן לפתוח ולהציף אל פני השטח. הם עשויים לעורר שדים אפלים והאוירה עלולה להיות נוראית...
לכן, מוצאת את עצמי מצד אחד משתעשעת בפנטזיה פרועה שבה אני מקלידה את הנוסח המדוייק שלי ומשגרת אותו וירטואלית למחשב שיושב במקומי במעגל, ומצד שני וקצת יותר ברצינות- משתדלת לנבור פנימה כדי למצוא ולנער משם נגעי 'חשיבות עצמית' סוררים.

:-)

_פתאום קלטתי שלפעמים כשאני קוראת את [po]ורד לב[/po] אני חושבת שהיא [po]יונת שרון[/po] וגם ההיפך.
בתפיסה הוירטואלית שלי הן מאוד דומות! גם באופי וגם ביופי...
יש דברים בגו או שזה רק בראש שלי?_
בראש שלי - זה לא.

[u]אבל גם להתייחס לעצמך זה פשוט יצירתי.[/u]
גם זה כבר נעשה פה, נדמה לי שבשביל טשטוש זהות (במקרה של ניק בדוי בשביל נושא אישי מאוד).

ואלי זו גם דרך לומר את מה ש-[po]אסור לומר[/po].

[po]מ י כ ל[/po],
_לא קורה לך לפעמים שאת רוצה שמה שהוא יאמר אבל לא רוצה להגיד אותו?
בסטנדרטים שאני מציבה לעצמי - מה שאיני מסוגלת לומר בשמי שלי, אני מעדיפה שלא לומר כלל._
כנראה שאלו סטנדרטים גבוהים מידי עבורי.
לפני כשבוע נסעתי ברכבת והיא נתקעה באמצע הדרך, החלפנו רכבות (היה ממש מרגיז). בכל מקרה הגענו לתחנה באיחור של כשעה.
לפי תקנון של רכבת ישראל (ואולי כדאי שאני אדגיש את זה למרות שזו לא הנקודה העקרונית של הסיפור) [b]רכבת המאחרת בחצי שעה ומעלה, מזכה את הנוסעים בכרטיס חינם[/b] (צריך ללכת למנהל התחנה ולבקש שיחתום). אבל דבר זה לא ידוע כמעט לאף אחד (גם אני שמעתי את זה במקרה). רציתי מאוד שיודיעו על כך ברכבת. מאוד רציתי שזה יאמר, אבל לא היה אף אחד שיגיד את זה. לו הייתי יכול "להתחפש" לדמות אחרת, הייתי עובר בכל הרכבת ומודיע בקול לכולם. פחדתי וחששתי לעשות את זה, אפילו בקרון שלי חששתי. בסוף לפני שירדתי, הודעתי (לא כל כך חזק), שכולם זכאים בכרטיס חינם, ומייד חטפתי תגובות לא נעימות כמו "על מי על חשבונך?", או "איזה שטויות!". אז עניתי, ובסוף ראיתי שם כמה מהקרון שלי.

_את חושבת שמה שהוא נכון, אבל אם תגידי אותו יחשבו עליך שאת ...
בעיני זו גישה ספק ילדותית ספק פחדנית. חייבת להודות שאפילו המילה 'צביעות' עומדת על דל שפתי._
גישה ילדותית, אני לא יודע. נראה לי שדווקא ילדים אומרים כל מה שהם חושבים. נראה לי שהם הרבה יותר ישירים, לא?
גישה פחדנית - בהחלט נכון, במיוחד כשמדובר במקום חדש. ממש פחדתי.
צביעות - לפי ההגדרה שאני מכיר צביעות זה "אחד בפה ואחד בלב", במקרה שלנו זה נראה לי יותר דומה ל "אחד בפה זה ואחד בלב אחר", זה דומה קצת לצביעות, אבל זה גם דומה למקרה בו למרות שאני חושב דבר מסויים אני לא אומר אותו כלל. (ואילו היינו אומרים כל דבר שאנו חושבים...). כביכול מי שהוא אחר אומר זאת ואני שותק.

[u]אם אני חושבת משהו לנכון, אזי אני מאמינה בו, והוא אינו מעורר בי כל פחד על 'מה יחשבו'. בכלל, סביר שמה שיחשבו הוא נכון, לא?[/u]
אורית:
_את חושבת שמשהו נכון, אבל אם תגידי אותו יחשבו עליך שאת ...
במקרה כזה אני מנסה לברר עם עצמי למה כל-כך משנה לי מה יחשבו עלי ומה באמת יקרה לי אם יחשבו...._
נכון, האמת היא שאני לא יודע מה באמת יחשבו עלי. הרבה פעמים אני אומר דברים לא מקובלים, לפעמים מעליבים אותי, ואז אני מצטער שבכלל התחלתי לדבר. כנראה שבאמת יש פה איזו שהיא גישה פחדנית. לא יודע.

ענת,
[u]ובקשר להחלפת זהויות, עשית את זה בחן רב, ללא פגיעה, לדעתי, במשתתפים. כמו מין פתיחת סוגריים אישיותית. גדול[/u]
תודה :-] @}

ולעשב,
[u]לא קורה לך לפעמים שאת רוצה שמשהו יאמר אבל לא רוצה להגיד אותו?[/u]
קורה לי דווקא.

[u]את חושבת שמשהו נכון, אבל אם תגידי אותו יחשבו עליך שאת ...[/u]
במקרה כזה אני מנסה לברר עם עצמי למה כל-כך משנה לי מה יחשבו עלי ומה באמת יקרה לי אם יחשבו....

[hr]

פתאום קלטתי שלפעמים כשאני קוראת את [po]ורד לב[/po] אני חושבת שהיא [po]יונת שרון[/po] וגם ההיפך.

בתפיסה הוירטואלית שלי הן מאוד דומות! גם באופי וגם ביופי...

יש דברים בגו או שזה רק בראש שלי?

חן? לזה את קוראת חן? תתביישו כולכם ובעיקר את..
סוף סוף מקום שחשבתי שאפשר לסמוך בו על האנשים, שיהיו עם קצת אינטגריטי וקצת כבוד לזולתם.

[u]עזוב, אמרתי לך כבר, דרכת שם על כפתור שהיה דרוך עוד קודם. נפלת לבור שאחרים כרו.[/u]
בדיוק.
ובקשר להחלפת זהויות, עשית את זה בחן רב, ללא פגיעה, לדעתי, במשתתפים. כמו מין פתיחת סוגריים אישיותית. גדול.
אני כותבת כאן לעתים נדירות כפלונית כשבא לי להכנס לדיון לא כאני עצמי. אולי מתוך היכרות עם מי שכתב ובלי רצון להכנס לנימה אישית, אולי כי "לא בא לי שיזכרו לי את זה". צביעות שכזו, אולי. עדיין לא עניתי לעצמי (-: אבל זו אפשרות לא רעה ואכן יצירתית !

[u]לא קורה לך לפעמים שאת רוצה שמה שהוא יאמר אבל לא רוצה להגיד אותו?[/u]
בסטנדרטים שאני מציבה לעצמי - מה שאיני מסוגלת לומר בשמי שלי, אני מעדיפה שלא לומר כלל.
<מסייגת דברי כמתייחסים לתגובה לדברי אחר, ולא למצב בו ברצוני לחלוק או לדון בעיה בעלת אופי אישי>

[u]את חושבת שמה שהוא נכון, אבל אם תגידי אותו יחשבו עליך שאת ...[/u]
בעיני זו גישה ספק ילדותית ספק פחדנית. חייבת להודות שאפילו המילה 'צביעות' עומדת על דל שפתי.
אם אני חושבת משהו לנכון, אזי אני מאמינה בו, והוא אינו מעורר בי כל פחד על 'מה יחשבו'. בכלל, סביר שמה שיחשבו הוא נכון, לא?

[u]יותר מעניין למה לא יכולת להגיד את כל מה שאמרת בדף ההוא עם ה [po]עשב בשדך[/po] שלך ואיך זה שבסוף החלטת לחזור לשדך שלך.[/u]
לא קורה לך לפעמים שאת רוצה שמה שהוא יאמר אבל לא רוצה להגיד אותו?
את חושבת שמה שהוא נכון, אבל אם תגידי אותו יחשבו עליך שאת ...
בכל מקרה, כך הרגשתי.
האמת היא שאני לא ממש יודע למה אח"כ היה בסדר. לא יודע. נראה לי שהרגשתי יותר טוב. ברור לי שאם הדיון היה מסתיים באמצעו, לא הייתי חושף את זהותי.

_אתה החלטת מה לדעתך הוא אורך הכתיבה הראוי כאן באתר (שהרי בשום מקום כאן לא נקבע קנה מידה מקובל לכך), אתה החלטתך שראוי לעמוד בו (אף אחד לא דרש ממך או טען שאתה כותב יתר על המידה),
האמת היא שחטפתי הערה מאוד מעליבה על כך שאני מדבר יותר מדי_
התכוונתי ל [b]כותב[/b] יותר מדי, וההערה הייתה באותו הדף (נמחקה).
באמת אשמח לשמוע האם באמת אורך כתיבה ראוי, או שכל המרבה הרי זה משובח. אני מניח שתלוי מה אומרים ואת מי שואלים, אבל בכל זאת אשמח לשמוע.
בכל מקרה האם יש לי לחשוש מתגובות כאלה, אולי בעצם זה שמחקו אותה מעיד שרוב חברי האתר מתנגדים להערות כאלה.

יונת, אני מסכים עם כל מילה.

עשב, אני חושבת שזה עניין של מידה, וגם עניין של כוונה. דוגמה קיצונית: יש טיפוס שמסתובב באתרים חופשיים וכותב בכמה זהויות בשביל לחזק את המסר (וגם עושה עוד כל מיני דברים אחרים). יש אתרים שהחרימו אותו, אחרים שמוחקים כל מה שהוא כותב, ומעטים שמתעלמים או מנסים לדבר איתו. למי שמתעניין, אפשר לקרוא את [url=http://downlode.org/log/2004-06-16/[po]Robert]הסיפר המלא על רוברט ארביטול[/url] Abitbol[/po]. כמובן שמה שאתה עשית לא מתקרב אפילו למקרה ההוא.

לדעתי יש גם הבדל בין שינוי ניק כדי "לפתוח דף חדש", שזה מאוד לגיטימי בעיני, לבין נסיון מכוון להטעות את הקוראים כדי לגרום להם להשתכנע ממספר הכותבים במקום מתוכן הכתוב. זה יכול להיות פתרון טוב בשביל לצאת מהתנגחות אישית ולחזור לדיון ענייני ע"י החלפת האישיות, אבל אם מדובר בדרך לחזק טיעון, הרי שהיא נראית לי לא טובה ולא יעילה.

[u]אשמח אם תגידי לי מה היה מעליב, שאוכל ללמוד.[/u]
לא, האמת היא שלא נראה לי שבאמת העלבת מישהו, בכלל העלבויות זה עניין לא רלוונטי כל-כך בעיני, יותר מעניין למה לא יכולת להגיד את כל מה שאמרת בדף ההוא עם ה [po]עשב בשדך[/po] שלך ואיך זה שבסוף החלטת לחזור לשדך שלך.

עזוב, אמרתי לך כבר, דרכת שם על כפתור שהיה דרוך עוד קודם. נפלת לבור שאחרים כרו.
סתם.
עזוב זה.
לך לדפים נורמליים ולא לדף המוטרף ההוא.

[u]אתה החלטת מה לדעתך הוא אורך הכתיבה הראוי כאן באתר (שהרי בשום מקום כאן לא נקבע קנה מידה מקובל לכך), אתה החלטתך שראוי לעמוד בו (אף אחד לא דרש ממך או טען שאתה כותב יתר על המידה),[/u]
האמת היא שחטפתי הערה מאוד מעליבה על כך שאני מדבר יותר מדי.

[u]ואז אתה יצרת דמות שניה כדי לאפשר לך לעמוד בצפיות ש אתה בעצמך קבעת.[/u]
לא יצרתי דמות נוספת כדי לכתוב יותר, יצרתי כדי לא לחשוף את זהותי, וניצלתי זאת כדי לדבר יותר, מבלי לקבל הערות כמו שקיבלתי.

[u]לשאלתך, כולם עושים את זה.[/u]
לא נכון!

<טרה, מה קורה? עד עכשיו היינו בהסכמה...;-)>

עשב,
[u]נצלתי זאת כדי לכתוב יותר_ ו- _שרציתי להגיב לעצמי קצת יותר, אבל חשבתי שזה יהיה מוגזם[/u]
אני לא נכנסת לסוגיות אתיקה (עזוב, נושא כאוב), אבל לי זה נראה בעיקר מצחיק. למה? הנה למה - [b]אתה[/b] החלטת מה לדעתך הוא אורך הכתיבה הראוי כאן באתר (שהרי בשום מקום כאן לא נקבע קנה מידה מקובל לכך), [b]אתה[/b] החלטתך שראוי לעמוד בו (אף אחד לא דרש ממך או טען שאתה כותב יתר על המידה), ואז [b]אתה[/b] יצרת דמות שניה כדי לאפשר לך לעמוד בצפיות ש [b]אתה[/b] בעצמך קבעת.
אתה מבין את המילכוד?

_אבל יהיה מעניין לשמוע מה עשתה לך ההתנסות הזו. אם היה שווה, מה יצא לך מזה וכו'.
כתבת עשיתי זאת בעיקר כדי לא לחשוף את זהותי, ובסוף חשפת._
נכון, אבל לא הייתי חייב לחשוף, ולא ידעתי מראש שבסוף אחשוף, אז הרגשתי הרבה יותר חופשי כאשר כתבתי.
האמת היא שרציתי להגיב לעצמי קצת יותר, אבל חשבתי שזה יהיה מוגזם.

[u]המאיר שלך שנעלב הוא גם המאיר שהעליב לא?[/u]
באמת לא חשבתי שהעלבתי אף אחד, כל הזמן הרגשתי שמעליבים אותי ולא העלבתי. אני שוב מתנצל אם מי שהוא נפגע, אבל מאוד התאמצתי לא לעשות זאת.
אשמח אם תגידי לי מה היה מעליב, שאוכל ללמוד.

לשאלתך, כולם עושים את זה.

לא מכירה את כללי האתיקה...
אבל יהיה מעניין לשמוע מה עשתה לך ההתנסות הזו. אם היה שווה, מה יצא לך מזה וכו'.
כתבת [u]עשיתי זאת בעיקר כדי לא לחשוף את זהותי,[/u] ובסוף חשפת.
יש כאן אנשים שמחליפים ניקים (ברוח היתולית/שנינותית וברוח 'שאלות עומק מפחידות'- ראה דבריה האחרונים של [po]אמא של אנ[/po]"נ למעלה). כבר פעמיים מאז שנכנסתי לאתר הזה הרהרתי באפשרות לעשות את זה בעצמי ובשתיהן פסלתי על הסף.
המאיר שלך שנעלב הוא גם המאיר שהעליב לא?

חס וחלילה [po]תוספות יוםטוב[/po], לרגע לא התכוונתי שטרה נחמדה בניגוד אליך, גם אתה נחמד, @}
אני פשוט מגיע מרקע נעלב מאוד בדף [po]דיון על אתר באופן טבעי שווה תשלום[/po], שם חטפתי "מחמאות" מרובות.

אה. התכוונתי בצחוק.
(גם אני לרוב נחמד. באמת. והיום בכלל.)
(אולי אני לוקה בבשמתיזם? כותב חביב אבל נקרא לא?)

סליחה, בכל אופן. זה בהחלט בסדר.
:-)

טרה, תודה (כנראה שאחרי הכל רוב האנשים פה מאוד נחמדים...:-))

_האם זה לא אתי?
כן.
האם זה מקובל?
כן._
למה התכוונת שאמרת שזה מקובל, האם שהרבה אנשים עושים את זה או שזה מקובל על אנשים שאחרים יעשו את זה?
אם זה מקובל על אנשים שיעשו את זה, אז מדוע זה לא אתי? אנשים מראש מסכימים לתופעה הזו.

[u]האם זה לא אתי?[/u]
כן.

[u]האם זה מקובל?[/u]
כן.

לכתוב כשתי דמויות זה ממש מקובל, אבל גם להתייחס לעצמך זה פשוט יצירתי !

בדף [po]דיון על אתר באופן טבעי שווה תשלום[/po], כתבתי בתור שתי דמויות, אפילו התייחסתי לעצמי.
בכך הייתה לי כביכול הסכמה של שניים.
עשיתי זאת בעיקר כדי לא לחשוף את זהותי, אך גם נצלתי זאת כדי לכתוב יותר (בתור שתי דמויות אפשר לכתוב כפול).
האם זה נראה לא אתי או האם זה מקובל?

[u]לא דמיינתי אתכן, ובכל זאת הייתן לא כמו שחשבתי[/u]
אוי, כמה שהמשפט הזה נכון! הייתי מעמידה אותו ככותרת בראש דף [po]דמותנו הוירטואלית מול זו הממשית[/po] .

למרות, שאותך כן דמיינתי ונתבדיתי כליל.
<נערה עם גומות חן? נערה?? גומות חן???>
<זהו, את כבר לא יכולה להפחיד :-P>

היי בשמת,
סופסוף ראיתי אותך במציאות הלא וירטואלית! וגם את שי שאני חושבת עליו הרבה (מתוקי אמיתי). לא התעדכנתי הרבה זמן בדף שלך של בקשה - אבל אני ממשיכה לשלוח לו אנרגיות |L|
מאוד רציתי לשמוע את ההרצאה שלך אבל לא התאפשר לי כל כך.
בכל מקרה, עכשיו אני יכולה לקשר בין מה שאת כותבת לדמות ממשית - אף על פי שאני עדיין מנסה לעכל איך כ"כ הרבה עוצמה וכוח וכנות נכנסים לגוף כ"כ קטן (-: (בבקשה אל תעלבי, זו מחמאה!)

{@ {@ {@
איזה כיף שנפגשנו סוף סוף!
שמתן לב שאף אחד לא נראה כמו שחשבנו (לא דמיינתי אתכן, ובכל זאת הייתן לא כמו שחשבתי)?

[sub]ראו גם: [po]ניקים שמבלבלים אותי[/po], [po]הסבר את הניק[/po][/sub]

[sub]וגם: [po]קלסתרון הקהילה[/po][/sub]
[hr]

צפריר,

תודה על התשובה.
[u]ואת גם אמא של אנ"נ - שזו כבר דמות שמציגה פנים יותר יפות או יותר מתאימות למי שאת חושבת שאת היא.[/u]

אם אני מנסה להתעמק במשפט הזה קצת - הרי שזו הדמות שאמורה להיות הכי פחות וירטואלית אצלי.
אני חושבת שהיא הדמות שרוצה להשתתף ברבדים העמוקים והרציניים יותר של הפורום, אולי לא תמיד בהצלחה.
ייתכן שכשהיא מגיעה לעומק ממש, היא נבהלת ושולחת את פלונית לייצג אותה?

<אמרה אמא של אנ"נ וכנראה יודעת את התשובה בעצמה>

אמא,
זה עניין שבינך לבינך. לעתים את מעדיפה להסתיר מבטך מעצמך.
שאת היא מי שאת, וכך את מוכרת בסביבה של חייך ברובד הפיזי.
ואת גם אמא של אנ"נ - שזו כבר דמות שמציגה פנים יותר יפות או יותר מתאימות למי שאת חושבת שאת היא.
ולפעמים כאשר עולה בך עוד פן, נאמר, פן שמעוניין לעצבן או כזה שמראה את חולשותייך, את מוודאת שיהיה זה תחת השם פלונית.
כאן, יש גם מנגנון הגנה כפול. שהרי אם יחשף הניק שלך בעתיד, והוא הרי ייחשף לפחות בפני חבר/ה קרוב/ה, עדיין אותן פנים ניתן לומר "אפלות" מבחינתך, או אותן פנים שאת מעדיפה שישארו באפלולית, אכן ישארו שם, ולא תתגלי במערומייך.

ועצם העלאת העניין כאן מצביע על כנות ואומץ.
ועל כך, יישר כוח.

אינני בטוחה אם השאלה שלי מתאימה לכאן, אבל אנסה.

ניסיתי להבין מדוע כמה פעמים כשכתבתי כאן באתר השתמשתי בכינוי פלונית או אלמונית וכדו'.
זה לא היה דווקא לצורך אמירת דברים פרובוקטיביים במיוחד, ובכל זאת, השתפנתי.
יש כאן איזה אבסורד. הרי בכל מקרה אני משתמשת בניק, ואף אחד לא יודע כנראה, מי אני.
אז מה מפחיד אותי? למה יש דברים שאני מסוגלת לכתוב תחת ניק "רשמי" ויש דברים
שאני מעדיפה לומר אותם תחת כינוי כמו פלונית?
האם זה אומר שדווקא תחת הכינוי פלונית חשפתי, במודע או לא במודע, דברים יותר עמוקים,
או אולי לא רציתי לחשוף איזה פן הקיים ב [po]אמא של אנ[/po]"נ כדי לא 'לפגום' בדמותה הוירטואלית ממילא?

אני מסתבכת קצת.

טושים, כשלון האתר, דמותנו. מה זה פה? העמותה להשבת להיטי-עבר מן השאול בהנהגת שוש עטרי?

ובכל פעם את מוזמנת לקרוא מתוך פן אחר שלך, עד שריבוי פנייך יתממש דרך ההסבר הפשוט הזה.

תודה.
לקרוא עוד כמה פעמים, כדי להבין (-:

_לצד הדברים -
(ובדיוק בפער שבין דף זה ובין [po]גרפולוגיה וירטואלית[/po])
נשאלת השאלה - איך זה שיש (לעיתים) פערים כה גדולים כשמשווים את [po]דמותנו הוירטואלית מול זו הממשית[/po]?_

נשאל על ידי [po]תבשיל קדרה[/po] בדף "אסרטיביות למתקדמים" שנמחק לאחר שנערך לתוך [po]אסרטיביות או חוצפה[/po]

[hr]

גילה,
שככל שהפער גדול יותר, כך מייצג אותו אדם את ריבוי פניו או כמגשר או מאחד את ריבוי פניו.
שאם כתיבתו "רזה" והוא "שמן", מייצג אם כן את כל הקשת שמגשרת בין שני אלה. וככל שהאדם יותר פעיל בכתיבתו, או בדיבורו, כך נמצא חושף עצמו לעוד ועוד פנים שעולים מתוכו, ומתייצגים החוצה ממנו באופן וירטואלי לפחות, ולחילופין עולים מולו בעולמו הפנימי. במקביל עולים בעולמו הפנימי גם אותם שנמצא בדיאלוג אתם, כפי שעולים בדמיונו.

לכן, הפערים אם כן נובעים הן מתפישת המדמיין את הדמות הנדרשת לעמוד מאחורי הדברים, והן מריבוי פניו של הכותב או צמצום פניו לייחודם.
כאן, דמויות ארכיטיפיות כן מקבלות איזו תבנית אחידה, כך לפחות על פי יונג, האם הגדולה או לילית או הקדוש או הצדיק, ולעתים זהו הפער. ועדיין - פער זה מצביע אם כך על התרחבות הנפש והבשלתה. הן במובן האישי, זה הפרטי, הן במובן הקהילתי במובן הזה באופן טבעי, והן במובן הזה של הנפש האנושית הכללית.

אפשר למצוא את תמונתו של צפריר במודעת הפרסום שלו בסוף באופן האחרון.

צפריר רזה ויש לו קוקו...:-) אלא אם הוא הסתפר מאז ההופעה ב"לשבת לקום".

הצפריר היחיד שאני הכרתי בחיים שלי למד איתי בליפתא, היה רזה וגרום עם שיער עד הכתפיים. לא כך אני מדמה את צפריר.

צחקתי לקרא כאן :-)
ממש נחמד
אני מכירה הרבה כך שאין לי צורך לדמיין הרבה אבל נחמד לקרא.

רחלי, כמעט נכון- חוץ מהמוצק... וגם השיער כבר לא כ"כ בהיר מאז הכיסוי.
חבצלת ג"כ נכון אבל זה לא חוכמה - את הרי יודעת שזה מה שהולך היום

_גם אתם מרגישים בחשש שכזה מול המפגשים שלנו??
לא. ממש לא._
גם אני לא.

[u]גם אתם מרגישים בחשש שכזה מול המפגשים שלנו??[/u]
לא. ממש לא.

עוגית,
היום חשבתי שגם אני מדמיינת את שפת הגוף שלך.
טוב, זאת לא חוכמה שאני ככה מתקדמת איתך, יש לי עוד שלב בין הוירטואלי ובין זה הממשי, משום ששמעתי את קולך!

שיט, לי עדיין יש בליינדייטים.
אני ממש צריכה, עם דמיון מפותח כמו שלי, להמנע בכלל מלדמיין.
או מבליינדייטים.

כשאני קוראת את הדף הזה אני לא יכולה שלא לחשוב על הפגישות העיוורות שהיו לי עם בחורים בגיל העשרה.
כל היום הייתי יושבת וחושבת איך הוא נראה? ורק שלא אתאכזב.. ואולי הוא יתאכזב ממני...
המון חששות ופחדים..ודמיון שובב.
אז....??
גם אתם מרגישים בחשש שכזה מול המפגשים שלנו??

אש"א - פנים עגולות, שיער חום בהיר קצר או כמעט קצר, גבוהה (170), מבנה גוף מוצק.
קרוב?

אש"א, אני מתקשה עם יתר הפרטים, אבל את בטוח הולכת עם כיפות עבודת יד כאלה...

עוגית,
בכל אופן,את מצטיירת לי כיפה, תמירה- כלומר בעלת מראה גאה כזה, זקוף, בעלת שיער שופע ונעים למשמוש שאסוף ברשלנות-שיקית.

[u][po]מ י כ ל[/po], אני רוצה לדעת אם גם בחיים האמיתיים את כזו מצחיקה ותזזיתית, או שכאן פשוט הכל יוצא החוצה.[/u]
:-] נכון.

לגמרי לא פלוס פלוס. רק מעל הממוצע ולכן נתקלת הרבה בנמוכות ממני וממש מעט בגבוהות ממני.
משהו קצת מעל המטר שבעים (אולי 1.72)
חוצמזה התמונות שראית הן אחרי הדיאטה הנוראית של ההנקה שאז הייתי ממש צנומה יחסית לעכשיו
<עוגיה מנמיכה ציפיות>

רגע, התכוונת "להחזיר", כלומר - לתת תיאור שלך?
ראיתי תמונות שלך ברשת,
ולפני כן דמיינתי אותך דומה מאד.
טוב, ללא גומות.
וחשבתי על גובה ממוצע פלוס, אבל כעת זה נשמע שהוא פלוס-פלוס.
?

שום דיווח. (והייתי מוסיפה - :-( אבל זה כבר הסטוריה. לא?)
ולגבי גודל החזה - כל חיי הסתובבתי עם C ואז עם ההריון פתאום נהייתי D והרגשתי פאמלה אנדרסון. ועכשיו אני שוב במידות הקודמות שלי ומרגישה שיש לי פיצקים... :-)

כמה דברים כל כך קולעים, שזה נראה אפילו שאי אפשר היה להגדיר אותם.
[u]עוד בקשר ללא מיניאטורה - מין מוצקות למרות שלא מלאה. גודל כזה שהוא רך מצד אחד אבל מוצק מצד שני.[/u]
זה כל כך נכון! אמאלה.. (קיבלת דווח??)
ו-כן, המטר נכון בערך, וזה שאי אפשר לפספס אותי בטעות על אף גובהי הלא רב.
רק מה... D זה לא בדיוק הגודל שלי. גם לא צריך! (הייתי מסתפקת ב C. אבל אין לי.נראה מה יהיה כשהוא יהיה עמוס חלב).

סתם פתאום מענין אותי- איך אני נראית בעיניכן?

יערתה - לבקשתך.
קומה - בינונית ( 165).
שיער (כבר קראתי שעכשיו הוא כוסח אבל בהוויה - ) חלק, שאטני (דבשי משהו). פנים בהירות עם רמז לנמש.
לא מיניאטורה. במובן של - למרות שנמוכה ממני אני לא ארגיש שאני עלולה לדרוס אותך בטעות (זה קורה לי הרבה עם נמוכות ודקות ממני).
עוד בקשר ללא מיניאטורה - מין מוצקות למרות שלא מלאה. גודל כזה שהוא רך מצד אחד אבל מוצק מצד שני. והחזה גורם לך להראות גדולה יותר (D כזה)

><עכשיו בבקשה להחזיר כי אני סקרנית>

אביגיל :-]
את הכרת אותי בימים שהייתי מגיעה לעבודה אחרי שעה של טאי-צי בבוקר בפארק הירקון. בטח שהקרנתי שלווה אינסופית :-)
אני מאד מתגעגעת לימים היפים של אז {@

בתור מישהי שמכירה את [po]עין הסערה[/po] צריך לציין שהיא יפה מאוד, בעלת קול רך ועדין ומקרינה שלווה אינסופית.

[u]ולשאת את הקטנה לכל מקום זה יופי של תרגיל הורדת קלוריות[/u] עליי זה לא עובד. אני נושאת את הקטן המון המון והוא כבר 11-12 קילו, ואני עוד עם 15 הקילו שמיותרים.
וגם אחרי שתי לידות לא הייתי יותר רזה ממה שאני עכשיו.
כך שהפרחתי לך את כל התיאוריה.
טבעונית אני לא, אבל מנסה להקפיד לאכול כמה שיותר בריא.

קרוב!
[u]גובה ממוצע, אבל בצד הגבוה של הממוצע[/u] גובה ממוצע, ואני נראית גבוהה יותר ממה שאני באמת - או ככה לפחות אומרים לי.
שער מתולתל חום-שחור, תסרוקת קארה קצרה.
אוהבת להתלבש - סגנון פשוט, קוים נקיים. אוהבת קטיפה ובדים רכים, אוהבת שמלות ארוכות. אני נראית בהן כמו נסיכה.
לבית - טרנינג, או שמלת בית פשוטה.
[u]חובבת נעלים מענינות[/u] - לא, זו לא אני. הנעליים שלי הן הדבר הבנאלי ביותר בעולם, ואני לובשת אותן עד שהן מתפוררות.
[u]פנים: עדינות, אף עדין ועור חלק, בהיר. עינים כחולות עם ריסים כהים[/u] ממש אני, עם עיניים חומות בהירות.

אני מנסה לדמיין אותך.
גובה ממוצע, אבל בצד הגבוה של הממוצע. משהו בסביבות ה 1.70.
שיער מסופר עם נטיה לתלתלים בגוון שאטני.
אוהבת להתלבש מושקע. לאו דווקא יקר אבל תמיד בשילובים מענינים. בשכבות, חובבת נעלים מענינות.
בבית את נשמעת לי אשה של טריקו לגרביים.
פנים: עדינות, אף עדין ועור חלק, בהיר. עינים כחולות עם ריסים כהים.
תמיד אני מדמיינת אותך עם חצי חיוך.

את מאד נעימה בעיני.

אני קוראת את הפורום כמעט מהקמתו ב 2001, ואני זוכרת את השמות ה"אמיתיים" של המון מהמשתתפות, טרם החליפו את שמן לניקים אכילים וצבעוניים...
לאורך הזמן הרבה גם תיארו את עצמן, כמו בקי ובשמת, וחלק קטן גם פגשתי פעם...

ותמיד רציתי לשאול ולא העזתי - אז איך אתם חושבים שאני נראית?
(אני מוכנה גם לגלות אח"כ)

שזה בעצם, הסוואה לשאלה האמיתית - איך אתם רואים ותופסים אותי?
ההתעסקות ב"איך אחרים רואים אותי" היתה דומיננטית בחיים שלי, ועדיין אינה נטולת משקל. לפעמים נדמה לי שזה בגלל שאני לא הייתי יכולה לראות את עצמי, אלא דרך העיניים והדברים של אחרים.
טוב, דברים השתנו קצת, אבל התחושה הבסיסית, או השאריות שלה, עוד קיימות.

אופס... פיספסתי אותך.
איזה פער?
ואני באמת מאד גבוהה.

בקי, גם אני חשבתי שאת מאוד גבוהה... מממ מעניין מה זה אומר על הפער,
יאיר?

ואני חשבתי שרק אני לא מכירה כאן אף אחד ובטח לא יודעת איך אתם נראים

אני מוכנה להפריש מס' סנטימטרים לכל מי שחסר לה בתמורה להעברת הקילוגרמים הכרוכים בהם.

<בקי אף פעם לא סיפרה כמה היא שוקלת כי זה מביך.>
<אם אני מסתכלת בטבלאות של הגברים זה דווקא מסתדר לי יופי>

הי, תחזירי לי את חצי הס"מ שלי! בגובה שלי הוא משמעותי מאוד :-)

חבצלת, אני רק פעמיים הייתי בהיריון אז לכל דבר יש את היתרונות שלו והחסרונות שלו. ולשאת את הקטנה לכל מקום זה יופי של תרגיל הורדת קלוריות. וחוץ מזה שאנחנו טבעונים ולא אוכלים המון דברים שאחרים אוכלים. וחוץ מזה שעדיין יש מה להוריד, אבל זה לא בראש מעייני. כייף לי בשמנמנותי.

חגית - :-P
158 ס"מ 54 קילו?! אני בכמה סנטימ' פחות ובעשר קילו יותר...:-(
השער שלי נטה לבהיר כשהלכתי בלי כובע, הוא היה מין שאטני כזה. עכשיו הוא כהה מאוד, ועד כאן הפרטים הסודיים...

אוקיי, אבל לא טרנינגים ושרוואלים. אולי מכנסיים מתרחבים כאלה, לא עם מותן נמוך.
בקיץ: לק אדום על ציפורני הרגליים.