ואני עשיתי "ניסוי" קטן על חברות ומכרות שלי. סיפרתי להן משהו שציפיתי שיגיבו עליו בשלילה, כלומר בעדי, רק מכיוון שהן חברות שלי, ולאו דווקא בגלל שאני "צודקת", ולצערי צדקתי. הן אמרו תמיד שאני צודקת, שהאשה השנייה מטומטמת. לצערי אני חושבת שאני צריכה להחליף כמה מן החברות שלי. הן לא חשבו לפני שהגיבו, פשוט יצאו מנקודת הנחה שאני צודקת כי אני חברה שלהן.
אני בהחלט רוצה שאנשים קרובים יהיו תמיד
'בעדי' ולא משנה מה.
זה לא אומר להשמיץ את הצד השני (זה כבר עלול להיות מוגזם), אבל כן שתהיה להם היכולת לראות את הדברים דרך העיניים שלי.
ושאם אני מספרת שנפגעתי ממישהו - שיבינו שזה לא הזמן לנסות להגן עליו ולהסביר לי את המניעים שלו, אלא להיות אמפתיים
אליי, להבין את הפגיעה שלי, ולתמוך.
ברגע שאני החברה שלהם ולא הצד השני בסיפור - אז כרגע אני החשובה כאן !
(אני מודה שלפעמים אני עושה את הטעות לנסות להראות לחברה פגועה למה הצד השני בעצם לא אשם וכו', במקום פשוט להיות בצד שלה).
וגם שברור מבחינתם שאני
צודקת !
ולא בגלל שבאמת אני
ה{{}}צודקת בסיפור הזה, אלא בגלל
שמהצד שלי כרגע אני צודקת, וזה לא ממש רלוונטי כרגע אם הצד השני גם צודק, ומה שאני צריכה כרגע זה את התמיכה שלהם.
הרי כשרוצים שיגידו לנו שאנחנו צודקים - זה כדי לחזק את תחושת
ה'אני בסדר' שלנו שאולי התערערה.
ואנו מספרים לאחרים את מה שקרה כדי לקבל אישורים שלמרות הכול ולמרות מה שהבן אדם 'ההוא' חושב עלינו - אנחנו כן בסדר, ושתפיסת המציאות שלנו לא כ"כ שגויה.
אז זה מה שבעצם צריך האדם לשמוע מהחברים שהוא בא לשתף אותם - 'אתה לגמרי בסדר'.
ואין בזה בעצם שקר. זאת האמת. שלא משנה מה - אני בסדר.
זו באמת האמת. זה לא שקר.
ואפשר למצוא כל מיני דרכים להעביר את ה'אתה בסדר' הזה בלי להגיד דברים שאנחנו לא באמת מאמינים בהם.
אם למשל מישהו מספר ש'ההוא אמר לי בן זונה', אז גם בלי לדעת מי צודק בסיפור, זה עדיין לא יהיה שקר לומר 'זה באמת לא יפה לומר דברים כאלה'. זה לא אומר משהו קיצוני על הצד השני (כמו 'הוא בעצמו בן זונה'
), וזה לא שופט את האישיות של אותו אדם אלא רק את המעשה, אבל כן זה כבר נותן לזה שמספר לי תחושה של חיזוק לצד שלו, וזה מה שהוא צריך בעצם.
זה לא מצריך להיות 'לא אמיתיים'.
אלא יכולת
אמפתית גבוהה.
ברגע שמבינים את העיקרון של 'האדם הזה הוא חבר שלי ואני רוצה להיות בעדו' - אז אפשר
למצוא את הדרך להיות אמפתיים אליו בלי לעשות שקר בנפשנו.
***********
חברה טובה שלי אמרה לי שבעיניה, כשאני פונה לשאול לדעתה, מה שאני מבקשת בעצם הוא לשמוע את הצד השני, ולכן היא עושה לעצמה מנהג קבוע לסתור אותי אני חושבת שיש בגישה שלה הרבה אמת.
אני מאוד מאוד מאו-ד נגד הגישה הזאת.
יש אנשים שבאורח קבע אומרים ההפך ממה שאומר הפרנטר שלהם לשיחה.
מרגישים שהם תמיד צריכים להראות את 'הצד השני'.
או שבלי זה השיחה לא תהיה מעניינת, או לא תהיה מפרה.
זה ממש שטויות בעיניי.
כי גם כאשר יש הסכמה, השיחה יכולה להיות מפרה מאוד, כאשר כל אחד יכול לא לסתור, אלא
להוסיף עוד משהו.
הסכמה זה לא אומר שעמום.
כמובן שאם לפעמים לא מסכימים - זה סביר.
אבל אם מישהו באופן
קבוע אומר דברים סותרים - זה אומר דרשני.
לא הייתי רוצה להיות חברה של מישהו כזה.
(כבר פיטרתי כמה 'חברים' כאלה...)
ומה שלא ברור לי זה איך החברה הגיעה למסקנה ש-
כשאני פונה לשאול לדעתה, מה שאני מבקשת בעצם הוא לשמוע את הצד השני.
זה ממש תמוה.
כשאני מבקשת דעה מחברה אני לרוב מחפשת
תמיכה.
כמובן שאם יש נקודות שלא ראיתי שעלולות להפריע במימוש איזה רעיון - אשמח אם היא תראה לי, כדי שאדע להכין את עצמי למקרה שהן יצוצו.
אבל בגדול - אני מעוניינת שהיא
תתמוך ברעיונות ובתוכניות שלי.
********
אולי חברים שאומרים לי את האמת זה כאלה שמהבוקר ועד הערב רק משבחים אותי ומחמיאים לי? למה לאמת בדף הזה יש צליל של מכות?
לגמרי !
[u]ואני עשיתי "ניסוי" קטן על חברות ומכרות שלי. סיפרתי להן משהו שציפיתי שיגיבו עליו בשלילה, כלומר בעדי, רק מכיוון שהן חברות שלי, ולאו דווקא בגלל שאני "צודקת", ולצערי צדקתי. הן אמרו תמיד שאני צודקת, שהאשה השנייה מטומטמת. לצערי אני חושבת שאני צריכה להחליף כמה מן החברות שלי. הן לא חשבו לפני שהגיבו, פשוט יצאו מנקודת הנחה שאני צודקת כי אני חברה שלהן.[/u]
אני בהחלט רוצה שאנשים קרובים יהיו תמיד [b]'בעדי'[/b] ולא משנה מה.
זה לא אומר להשמיץ את הצד השני (זה כבר עלול להיות מוגזם), אבל כן שתהיה להם היכולת לראות את הדברים דרך העיניים שלי.
ושאם אני מספרת שנפגעתי ממישהו - שיבינו שזה לא הזמן לנסות להגן עליו ולהסביר לי את המניעים שלו, אלא להיות אמפתיים [b]אליי[/b], להבין את הפגיעה שלי, ולתמוך.
ברגע שאני החברה שלהם ולא הצד השני בסיפור - אז כרגע אני החשובה כאן !
(אני מודה שלפעמים אני עושה את הטעות לנסות להראות לחברה פגועה למה הצד השני בעצם לא אשם וכו', במקום פשוט להיות בצד שלה).
וגם שברור מבחינתם שאני [b]צודקת[/b] !
ולא בגלל שבאמת אני [b]ה[/b]{{}}צודקת בסיפור הזה, אלא בגלל [b]שמהצד שלי[/b] כרגע אני צודקת, וזה לא ממש רלוונטי כרגע אם הצד השני גם צודק, ומה שאני צריכה כרגע זה את התמיכה שלהם.
הרי כשרוצים שיגידו לנו שאנחנו צודקים - זה כדי לחזק את תחושת [b]ה'אני בסדר'[/b] שלנו שאולי התערערה.
ואנו מספרים לאחרים את מה שקרה כדי לקבל אישורים שלמרות הכול ולמרות מה שהבן אדם 'ההוא' חושב עלינו - אנחנו כן בסדר, ושתפיסת המציאות שלנו לא כ"כ שגויה.
אז זה מה שבעצם צריך האדם לשמוע מהחברים שהוא בא לשתף אותם - 'אתה לגמרי בסדר'.
ואין בזה בעצם שקר. זאת האמת. שלא משנה מה - אני בסדר.
זו באמת האמת. זה לא שקר.
ואפשר למצוא כל מיני דרכים להעביר את ה'אתה בסדר' הזה בלי להגיד דברים שאנחנו לא באמת מאמינים בהם.
אם למשל מישהו מספר ש'ההוא אמר לי בן זונה', אז גם בלי לדעת מי צודק בסיפור, זה עדיין לא יהיה שקר לומר 'זה באמת לא יפה לומר דברים כאלה'. זה לא אומר משהו קיצוני על הצד השני (כמו 'הוא בעצמו בן זונה' :-)), וזה לא שופט את האישיות של אותו אדם אלא רק את המעשה, אבל כן זה כבר נותן לזה שמספר לי תחושה של חיזוק לצד שלו, וזה מה שהוא צריך בעצם.
זה לא מצריך להיות 'לא אמיתיים'.
אלא יכולת [b]אמפתית[/b] גבוהה.
ברגע שמבינים את העיקרון של 'האדם הזה הוא חבר שלי ואני רוצה להיות בעדו' - אז אפשר [b]למצוא את הדרך להיות אמפתיים אליו בלי לעשות שקר בנפשנו[/b].
***********
[u]חברה טובה שלי אמרה לי שבעיניה, כשאני פונה לשאול לדעתה, מה שאני מבקשת בעצם הוא לשמוע את הצד השני, ולכן היא עושה לעצמה מנהג קבוע לסתור אותי אני חושבת שיש בגישה שלה הרבה אמת.[/u]
אני מאוד מאוד מאו-ד נגד הגישה הזאת.
יש אנשים שבאורח קבע אומרים ההפך ממה שאומר הפרנטר שלהם לשיחה.
מרגישים שהם תמיד צריכים להראות את 'הצד השני'.
או שבלי זה השיחה לא תהיה מעניינת, או לא תהיה מפרה.
זה ממש שטויות בעיניי.
כי גם כאשר יש הסכמה, השיחה יכולה להיות מפרה מאוד, כאשר כל אחד יכול לא לסתור, אלא [b]להוסיף[/b] עוד משהו.
הסכמה זה לא אומר שעמום.
כמובן שאם לפעמים לא מסכימים - זה סביר.
אבל אם מישהו באופן [b]קבוע[/b] אומר דברים סותרים - זה אומר דרשני.
לא הייתי רוצה להיות חברה של מישהו כזה.
(כבר פיטרתי כמה 'חברים' כאלה...)
ומה שלא ברור לי זה איך החברה הגיעה למסקנה ש-
[u]כשאני פונה לשאול לדעתה, מה שאני מבקשת בעצם הוא לשמוע את הצד השני[/u].
זה ממש תמוה.
כשאני מבקשת דעה מחברה אני לרוב מחפשת [b]תמיכה[/b].
כמובן שאם יש נקודות שלא ראיתי שעלולות להפריע במימוש איזה רעיון - אשמח אם היא תראה לי, כדי שאדע להכין את עצמי למקרה שהן יצוצו.
אבל בגדול - אני מעוניינת שהיא [b]תתמוך[/b] ברעיונות ובתוכניות שלי.
********
[u]אולי חברים שאומרים לי את האמת זה כאלה שמהבוקר ועד הערב רק משבחים אותי ומחמיאים לי? למה לאמת בדף הזה יש צליל של מכות?[/u]
לגמרי !
|Y|