פעם חשבתי שלא כדאי לדבר לתינוקות וילדים בקולות ילדותיים, כי זה נראה לי מלאכותי. ואני הרי בעד 'טבעי'.
אבל במשך הזמן, ראיתי כשאני עם ילדים, שזה הרבה פעמים יוצא ממני באופן טבעי ובכיף, ולא כיף לי לעצור את זה.
יחד עם זה, ברור שזה לא בא ממקום של התייחסות לילד כאל אידיוט, רק שאני רואה שהם נהנים מזה, וגם לי זה כיף.
לפעמים גם יש בדיבור הזה התיילדות מצדי, שגם אותה אני אוהבת.
במקביל, אני גם מדברת אליהם הרבה פעמים בצורה מאוד בוגרת.
אפילו כשהם ממש תינוקות אני מסבירה דברים עמוקים, מתוך מחשבה שגם אם הם לא מכירים את המילים הם יבינו את רוח הדברים.
ככה שיש גם דיבור ילדותי וגם דיבור מאוד בוגר, באמת לפי איך שאני מרגישה באותו רגע.
ונראה לי שזה הכי נכון. לעשות מה שמתאים לי ומה שכיף לי.
בדומה, אני גם רואה שהם מאוד נהנים מזה שאני מתחילה מילה והם משלימים (כן, בטון הכי דידקטי שיש...
): 'עכשיו הולכים להחליף חי----' והילד: 'תול'. 'אני הולכת לשטוף כֵּ---' והילד: 'לים'.
נראה שהם גם מתַרגלים ככה מילים, וגם כיף להם להשלים.
(אה, עכשיו אני קולטת שזה גם מאוד פרקטי. כי כשהילד משלים את המילה, אז יותר קל לו לקבל את מה שאני אומרת. למשל, אם היא רוצה בגד שנמצא בכביסה. אני אומרת: 'השמלה בַּכְּבִי---' והיא משלימה 'סָה'. ואז נראה שזה כאילו מתיישב לה בראש. אולי ההשלמה של המילה עוזרת לה להשלים עם המציאות
. אולי כי כשהיא משלימה את המילה היא מרגישה שותפה למה שקורה, אז זה מרגיע אותה. אולי....).
אז שוב, למרות שחשבתי בעבר שאולי דברים כאלה הם מלאכותיים וטפשיים - אני רואה שהם נהנים מזה, ואני נהנית מזה - אז נראה לי שזה הסימן הכי טוב.
ובכלל, אני מגלה
שיש דברים שבהם ויתרתי על ה'טבעי' עבור מה שטבעי לי.
בדומה לכך, למרות שלא קשור ישירות לנושא הדף, אני למשל גם אוהבת ללמד כל מיני דברים. ולמרות הדעה שספגתי כאן באתר שלא כדאי ללמד ילדים באופן מכוון, וגם האמנתי בזה - פשוט הבנתי שיש לי תשוקה גדולה ללמד, אז לא נראה לי נכון לעצור את זה.
דווקא לעצור את זה נראה לי לא טבעי. אז כל זמן שהם נהנים ושומעים אותי בשקיקה - אני עושה את זה.
(למשל, שמות של עצמים, קשרי משפחה, תרגילי יוגה, ו...כן, אפילו את האות א' בגיל שנתיים ורבע, שומו שמיים
).
(לימוד בכיף כמובן, כזה שהם מבקשים עוד, חלילה לא משהו ש'צריך')
_לכו עם תחושת הבטן, אם אתן מוצאות עצמכן חונקות קולות מתקתקים כי "לא צריך לדבר עם תינוקות בקולות תינוקיים"
זה הזוי בעיני כמו לא להרים תינוק בוכה כי הוא יגדל להיות מפונק._
פעם חשבתי שלא כדאי לדבר לתינוקות וילדים בקולות ילדותיים, כי זה נראה לי מלאכותי. ואני הרי בעד 'טבעי'.
אבל במשך הזמן, ראיתי כשאני עם ילדים, שזה הרבה פעמים יוצא ממני באופן טבעי ובכיף, ולא כיף לי לעצור את זה.
יחד עם זה, ברור שזה לא בא ממקום של התייחסות לילד כאל אידיוט, רק שאני רואה שהם נהנים מזה, וגם לי זה כיף.
לפעמים גם יש בדיבור הזה התיילדות מצדי, שגם אותה אני אוהבת.
במקביל, אני גם מדברת אליהם הרבה פעמים בצורה מאוד בוגרת.
אפילו כשהם ממש תינוקות אני מסבירה דברים עמוקים, מתוך מחשבה שגם אם הם לא מכירים את המילים הם יבינו את רוח הדברים.
ככה שיש גם דיבור ילדותי וגם דיבור מאוד בוגר, באמת לפי איך שאני מרגישה באותו רגע.
ונראה לי שזה הכי נכון. לעשות מה שמתאים לי ומה שכיף לי.
בדומה, אני גם רואה שהם מאוד נהנים מזה שאני מתחילה מילה והם משלימים (כן, בטון הכי דידקטי שיש... :-D): 'עכשיו הולכים להחליף חי----' והילד: 'תול'. 'אני הולכת לשטוף כֵּ---' והילד: 'לים'.
נראה שהם גם מתַרגלים ככה מילים, וגם כיף להם להשלים.
(אה, עכשיו אני קולטת שזה גם מאוד פרקטי. כי כשהילד משלים את המילה, אז יותר קל לו לקבל את מה שאני אומרת. למשל, אם היא רוצה בגד שנמצא בכביסה. אני אומרת: 'השמלה בַּכְּבִי---' והיא משלימה 'סָה'. ואז נראה שזה כאילו מתיישב לה בראש. אולי ההשלמה של המילה עוזרת לה להשלים עם המציאות :-). אולי כי כשהיא משלימה את המילה היא מרגישה שותפה למה שקורה, אז זה מרגיע אותה. אולי....).
אז שוב, למרות שחשבתי בעבר שאולי דברים כאלה הם מלאכותיים וטפשיים - אני רואה שהם נהנים מזה, ואני נהנית מזה - אז נראה לי שזה הסימן הכי טוב.
ובכלל, אני מגלה [b]שיש דברים שבהם ויתרתי על ה'טבעי' עבור מה שטבעי [u]לי[/u][/b].
בדומה לכך, למרות שלא קשור ישירות לנושא הדף, אני למשל גם אוהבת ללמד כל מיני דברים. ולמרות הדעה שספגתי כאן באתר שלא כדאי ללמד ילדים באופן מכוון, וגם האמנתי בזה - פשוט הבנתי שיש לי תשוקה גדולה ללמד, אז לא נראה לי נכון לעצור את זה.
דווקא לעצור את זה נראה לי לא טבעי. אז כל זמן שהם נהנים ושומעים אותי בשקיקה - אני עושה את זה.
(למשל, שמות של עצמים, קשרי משפחה, תרגילי יוגה, ו...כן, אפילו את האות א' בגיל שנתיים ורבע, שומו שמיים :-0).
(לימוד בכיף כמובן, כזה שהם מבקשים עוד, חלילה לא משהו ש'צריך')
_לכו עם תחושת הבטן, אם אתן מוצאות עצמכן חונקות קולות מתקתקים כי "לא צריך לדבר עם תינוקות בקולות תינוקיים"
זה הזוי בעיני כמו לא להרים תינוק בוכה כי הוא יגדל להיות מפונק._
|Y|