על ידי ג'ינ_ג'ית* » 05 אוקטובר 2005, 14:52
_הערסית הזמינה אותי לדף הזה כדי לומר משהו לטובת זה שתעשי צעד לכיוון הדלת ופרידה. אבל הוא הקדים אותי ועזב.
<לפעמים צדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים >
אז הוא הלך. הוא עשה את הצעד._
מצטרפת לדבריה של ענת. יותר מכך, נראה לי מצויין שהוא עשה את הצעד ואל את.
לפי איך שהדברים שלך נשמעים, אם הוא לא היה משחרר, את בטח שלא היית עושה את זה, וגם אם כן (לא נשמע שכן אבל לשם ההנחה) היית נחנקת מייסורי מצפון האם עשית את הדבר הנכון לאור ההיסטוריה שבה תמיד הוא עזב ואיכשהו חזר... בדיוק כפי שכתבת, תמיד היית חושבת שאולי אם היית נשארת הוא יכל היה להשתנות.
אני גם חושבת שהאופן החד וחלק שהוא עשה את זה, ככה בצהריים וכו', משקף לאו דוקא את הרצון לפגוע, אלא את חוסר היכולת שלו להכיל את זה קצת עד לזמן שזה יתאים לך. דווקא בגלל שקשה לו עם הכל ואולי יותר מהכל לפגוע בך מאוד יכול להיות שהעדיף כבר להוציא ת זה, כמה שיותר מהר . זה מעולה לך כי נדמה לי שעם מסרים אפורים היית מתחרבשת. נדמה שאחרי ההפסקות בעבר והתהיות, דווקא חיתוך מהיר וענייני בדמות לקיחת הפקלאות שלו ומעבר מהיר - רק משרתים את העזיבה טוב יותר מבחינתך. גם אם זה נדמה ככואב יותר בטווח הקצר.
לדעתי, אם הוא לא היה עוזב, היית נשארת תקועה. או איתו ובלעדיו, או איתו ובלעדייך או כמו שנראה שהיה עד עכשיו - שניהם יחד.
לא רק שאני לא רואה בו דמות רעה (וואו כמה מילים רצו פה בנוגע אליו... ). אני חושבת שגם אצלו יש כאב גדול, גם הוא ניצב מול שבר של מערכת יחסים. הוא לא התחתן בשביל להרע לך או לו, וגם לא חושבת שנהנה באופן מודע או בכלל מהסיטואציה שבה את סובלת.הרי בסופו של דבר כמו שבמאזן הסופי שלך, היית איתו למרות הפרידות הקצרות שלו, למרות התחושות האמביוולנטיות, החלטת להיות איתו - גם הוא עשה את הקילקולציות שלו והחליט עד עכשיו להיות איתך. אין לי ספק שיש בליבו הרבה טוב אלייך, אולי פעם גם היתה אהבה, ואולי לא. כיום הקילקולציות השתנו, אולי האהבה חלפה, אולי הוא השתנה, אולי זה תמיד היה שם, אבל אני לא בטוחה שאפשר באמת לדעת.
לביטויים כמו "הוא מעולם לא רצה אותך" וכאלה אני לא מתחברת. איך מישהו חיצוני יכול לדעת מה הבחור באמת רצה... ועם כל הכבוד הרבה אנשים מתלבטים בדרך הזוגית שלהם אם לא כולם בשלב זה או אחר. פעמים רבות ההתלבטויות נפתרות והדרך הופכת לדרך משותפת למרות סימנים מקדימים שבדיעבד יכלו רק לבשר רעות. בפעמים כאלה, אומרים שמדובר בסיפור הצלחה למרות הבעיות.
בפעמים אחרות הסימנים המקדימים כביכול הוכיחו את עצמם כמו בסיפור שלך.
אבל בדיעבד כולנו חכמים, מה זה חכמים, גאונות מהלכת...
נדמה לי שהוא היה כנה עד כמה שידע עם עצמו ואיתך לאורך כל הדרך. לא נשמע שיש פה הבטחה שהופרה, או משהו מאוד קיצוני של מערכת יחסים מדהימה בלי סימנים לבאות. כן יש פה סיפור אנושי מורכב, ששניכם נפגעים ממנו.
אני אסיים ואומר שאני לא יכולה להזדהות עם הסיפור כמו שרבות וטובות עשו כאן, אך הקומנסאנס מבקש להציע שתהיי קלה עם עצמך. התפרקות נשמעת לי אפשרות כייפית לחלוטין. אח"כ אפשר לאסוף הכל ולחבר מחדש בצורה עשירה יותר.
בסופו של דבר עדיף להיות לבד לא בודדה, מאשר ביחד בבדידות ממאירה.
_הערסית הזמינה אותי לדף הזה כדי לומר משהו לטובת זה שתעשי צעד לכיוון הדלת ופרידה. אבל הוא הקדים אותי ועזב.
<לפעמים צדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים >
אז הוא הלך. הוא עשה את הצעד._
מצטרפת לדבריה של ענת. יותר מכך, נראה לי מצויין שהוא עשה את הצעד ואל את.
לפי איך שהדברים שלך נשמעים, אם הוא לא היה משחרר, את בטח שלא היית עושה את זה, וגם אם כן (לא נשמע שכן אבל לשם ההנחה) היית נחנקת מייסורי מצפון האם עשית את הדבר הנכון לאור ההיסטוריה שבה תמיד הוא עזב ואיכשהו חזר... בדיוק כפי שכתבת, תמיד היית חושבת שאולי אם היית נשארת הוא יכל היה להשתנות.
אני גם חושבת שהאופן החד וחלק שהוא עשה את זה, ככה בצהריים וכו', משקף לאו דוקא את הרצון לפגוע, אלא את חוסר היכולת שלו להכיל את זה קצת עד לזמן שזה יתאים לך. דווקא בגלל שקשה לו עם הכל ואולי יותר מהכל לפגוע בך מאוד יכול להיות שהעדיף כבר להוציא ת זה, כמה שיותר מהר . זה מעולה לך כי נדמה לי שעם מסרים אפורים היית מתחרבשת. נדמה שאחרי ההפסקות בעבר והתהיות, דווקא חיתוך מהיר וענייני בדמות לקיחת הפקלאות שלו ומעבר מהיר - רק משרתים את העזיבה טוב יותר מבחינתך. גם אם זה נדמה ככואב יותר בטווח הקצר.
לדעתי, אם הוא לא היה עוזב, היית נשארת תקועה. או איתו ובלעדיו, או איתו ובלעדייך או כמו שנראה שהיה עד עכשיו - שניהם יחד.
לא רק שאני לא רואה בו דמות רעה (וואו כמה מילים רצו פה בנוגע אליו... ). אני חושבת שגם אצלו יש כאב גדול, גם הוא ניצב מול שבר של מערכת יחסים. הוא לא התחתן בשביל להרע לך או לו, וגם לא חושבת שנהנה באופן מודע או בכלל מהסיטואציה שבה את סובלת.הרי בסופו של דבר כמו שבמאזן הסופי שלך, היית איתו למרות הפרידות הקצרות שלו, למרות התחושות האמביוולנטיות, החלטת להיות איתו - גם הוא עשה את הקילקולציות שלו והחליט עד עכשיו להיות איתך. אין לי ספק שיש בליבו הרבה טוב אלייך, אולי פעם גם היתה אהבה, ואולי לא. כיום הקילקולציות השתנו, אולי האהבה חלפה, אולי הוא השתנה, אולי זה תמיד היה שם, אבל אני לא בטוחה שאפשר באמת לדעת.
לביטויים כמו "הוא מעולם לא רצה אותך" וכאלה אני לא מתחברת. איך מישהו חיצוני יכול לדעת מה הבחור באמת רצה... ועם כל הכבוד הרבה אנשים מתלבטים בדרך הזוגית שלהם אם לא כולם בשלב זה או אחר. פעמים רבות ההתלבטויות נפתרות והדרך הופכת לדרך משותפת למרות סימנים מקדימים שבדיעבד יכלו רק לבשר רעות. בפעמים כאלה, אומרים שמדובר בסיפור הצלחה למרות הבעיות.
בפעמים אחרות הסימנים המקדימים כביכול הוכיחו את עצמם כמו בסיפור שלך.
אבל בדיעבד כולנו חכמים, מה זה חכמים, גאונות מהלכת...
נדמה לי שהוא היה כנה עד כמה שידע עם עצמו ואיתך לאורך כל הדרך. לא נשמע שיש פה הבטחה שהופרה, או משהו מאוד קיצוני של מערכת יחסים מדהימה בלי סימנים לבאות. כן יש פה סיפור אנושי מורכב, ששניכם נפגעים ממנו.
אני אסיים ואומר שאני לא יכולה להזדהות עם הסיפור כמו שרבות וטובות עשו כאן, אך הקומנסאנס מבקש להציע שתהיי קלה עם עצמך. התפרקות נשמעת לי אפשרות כייפית לחלוטין. אח"כ אפשר לאסוף הכל ולחבר מחדש בצורה עשירה יותר.
בסופו של דבר עדיף להיות לבד לא בודדה, מאשר ביחד בבדידות ממאירה.