הורים מרעילים ושתלטנים

שליחת תגובה

כבד את עצמך
קוד אישור
הזן את הקוד בדיוק כפי שהוא מופיע. כל האותיות הן אותיות גדולות.
סמיילים
|יד1| |תינוק| |בלונים| |אוף| ;-) :-] |U| |נורה| |עוגה| |גזר| |אפרוח| 8-) :'( {@ :-) |L| :-D |H| ((-)) (()) |יש| |רעיון| {} |#| |>| |שקרן| >:( <:) |N| :-0 |תמר| :-S |מתנה| |<| :-( ZZZ :-| |*| :-/ :-P |עץ| |!| |-0 |Y| :-9 V :D :) ;) :( :o :shock: :? 8-) :lol: :x :P :oops: :cry: :evil: :twisted: :roll: :!: :?: :idea: :arrow: :| :mrgreen: :geek: :ugeek:

BBCode פעיל
[img] פעיל
[url] פעיל
סמיילים פעילים

צפיה מקדימה של הנושא
   

הרחב תצוגה צפיה מקדימה של הנושא: הורים מרעילים ושתלטנים

הורים מרעילים ושתלטנים

על ידי תמרוש_רוש » 11 אוקטובר 2018, 13:20

תודה, יקרות (()) תודה על כל מילה
קראתי בעיון ואגיב מאוחר יותר

הורים מרעילים ושתלטנים

על ידי לב_שומע* » 08 אוקטובר 2018, 17:18

ליבי איתה.
הכי היא רוצה לנתק מגע - כפנטזיה או רצון שרוצה להתממש?
היא רוצה שתהיי אמפתית איתה עם המקום שרוצה אבל מאמין שאי אפשר, או יודעת שהיא רוצה ומוכנה לשאת במחירים אם יהיו ורוצה עזרה לחשוב פרקטית איך לעשות את זה?

אני בעד לאט.
ובייחוד כשמדובר ההורים.
דווקא מתוך מה שחוויתי, שהיו בו החלטות דרמטיות וטיפוסים על פסגות הרים, ומהמחיר שהיה למסעות הטיפוס הללו, אני בעד לאט.

אם היא רוצה רק שיסתכלו איתה על זה, בעיני זה שלב חשוב ומועיל עד מאוד.
יש דברים שאפשר רק לאט.
את יכולה להסתכל איתה על האבסורדיות המכאיבה בלי שהיא תתחייב לצעד מעשי.
או, אם היא כבר במקום שרוצה צעד מעשי, לתמוך בה שם.

הורים מרעילים ושתלטנים

על ידי בשמת_א* » 08 אוקטובר 2018, 14:54

כמו אופיר, אני לא מבינה איך האמא יכולה להסית נגד חברתך את הילדה בת השלוש אם יש ניתוק קשר. תסבירי? יש להם דרך חתרנית לחטוף את הילדה?

לגבי אבא של בעלה - הוא לא צריך להבין מה קורה. הוא רק צריך לתמוך בה. היא צריכה להגיד, הם אומרים שאם לא אעשה מה שהם רוצים או לא אדבר איתם מינימום שיחות בשבוע הם יסיתו אותך נגדי. זה נכון???

מי אלה "המשפחה המורחבת"? אם יש לה בעל וגיס שמבינים אותה, חמיה תומך בה (גם אם לא מבין וחושב שהיא צריכה לשמור על קשר עם ההורים), אחותה בעדה, ויש לה אפילו דודה שמבינה אותה היטב - אז במי מדובר בכלל? את מי היא תסית? אנשים שהיא איתם בקשר כל הזמן? אנשים שאוהבים אותה?

במקומה הייתי מחליפה את מספר הנייד, ולא עונה לגמרי לטלפון בבית. פשוט לא עונה. אם מישהו אחר עונה לטלפון ומבקשים אותה, אומרים באופן קבוע "רותי לא כאן כרגע" (נכון, היא בדיוק בחדר אחר). לא עונים על חקירות. לא נותנים תשובות. לא יודעים איפה היא, לאן הלכה, מתי תחזור. היא מאוד עסוקה.

אני ניתקתי קשר באופן זמני, כי הבנתי ששיחות מאמא שלי מפריעות לי להכנס להריון. הודעתי לאבא שלי שלא אגיע ולא אענה לשיחות, שפשוט ימלא פיו מים. הודעתי לאחותי וגיסי שלא נגיע לארוחות בימי שישי ושאני לא עונה לטלפונים בבית (זה היה לפני עידן הטלפון הנייד) כי היא עושה לי את המוות בעניין האין-הריון ואני צריכה לנשום, וזהו. האיש ענה על הטלפון ואני תמיד "לא הייתי בבית" בדיוק כשהיא חיפשה אותי.
לאמא שלי לא אמרתי כלום.
לא נכנסתי לשום ויכוח.
פשוט לא הייתי זמינה כי לא עניתי אף פעם לטלפונים, ולא הגעתי אליהם. זהו. בלי הו-הא וחרם. פשוט להיות בלתי זמינה לחלוטין.

הורים מרעילים ושתלטנים

על ידי אופיר* » 08 אוקטובר 2018, 13:04

אני חושבת שאת חברה מדהימה כי מעבר לזה שאת אומרת את האמת המאוד קשה את נשארת שם לתמוך.
לדעתי צריך להיות ליווי מקצועי של איש מקצוע שמומחה בהתעללות , טראומה או משהו כזה.
לגבי הפחד שההורים יסיתו את הילדה נגדה- אני מניחה שניתוק קשר מהם אומר גם ניתוק של הנכדים מהם ואז אין פתח להסתה.

הורים מרעילים ושתלטנים

על ידי תמרוש_רוש » 08 אוקטובר 2018, 10:12

צריכה שוב עזרה ותמיכה.
נפגשתי אתה היום והמצב לא משהו.
ההורים שלה מתעללים-רגשית לפי הספר. כל סעיף.
הם מציגים חזות של ההורים המושלמים, המעורבים והדואגים ואנשים מושלמים בכלל. אין להם אף פעם קונפליקטים עם אף אחד - חוץ מהקונפליקטים שיש להם אתה, שבהם היא זו שאשמה, כמובן. הם גם אף פעם לא רבו זה עם זו. (בטח, אמרתי לה פעם, הם רק דרכו ברגל גסה על הילדים שלהם!)
היא מרגישה מאוד בודדה ומבודדת, וגם מפחדת. כל תכנית פעולה אפשרית - היא מפחדת מההשלכות השליליות בעקבות תגובות סנקציוניות של ההורים שלה.
היא ומשפחתה עברו לגור עם אבא של בעלה כדי לקבל תמיכה סדירה, ונכון לעעכשיו זה עובד היטב. חמיה עוזר המון עם הילדים, וגם גיסה (אח של בעלה) שבא לבקר ולעזור.
הכי היא רוצה לנתק מגע עם ההורים לכמה חודשים טובים. היא אומרת לי "ניתקתי אתם מגע לשבועיים וממש לא הרגשתי בחסרונם!"
דאאאאא.... :-\
אממה - ניתוק מגע מאוד קשה, היא אמרה להם במפורש שלא תוכל להיות בקשר שבועיים, נתנה סיבה סבירה (בגלל הילדים, תקופה אינטנסיבית) ובתקופה הזאת הם התקשרו לנייד שלה שלוש פעמים, ואחר כך גם התחילו עם הטלפון הביתי.
בסוף היא דיברה עם אמא שלה, שאמרה לה "נכון אמרת שאת רוצה שניפגש יותר? אז חשבתי לבוא אלייך כמה פעמים ושנצא להליכות ביחד". והיא אומרת לי, בפרצוף :-0 "בחיים לא אמרתי דבר כזה לאמא שלי!"
אם היא לא עונה לטלפונים, ההורים שלה מתחילים לכתוש את בעלה ומהר מאוד יתחילו להפעיל לחץ על אחותה ועל חמיה, שתתקשר כבר.
ועוד ועוד ועוד.....

אז הפחדים שלה הם בעיקר שאם היא תנתק מגע:
א. הם יסכסכו בינה לבין כל המשפחה המורחבת וכולם ינתקו קשר
ב. הם יסיתו נגדה את הבת שלה.
וזה פחד אמיתי, היא בדמעות כשהיא חושבת על זה. באמת באמת תמפוחדת. טרור.

והיא ביקשה ממני עצות פרקטיות, שהרגשתי שגדולות עלי כי אני לא מכירה אישית ולא יודעת איך להתנהל עם הסיטואציה.

כן אמרתי לה:
א. שהיא זקוקה להגנה מפני ההורים שלה, זקוקה לניתוק מגע שיאפשר לה להשתקם רגשית.
ב. שניתוק כזה צריך להיעשות במהרה, אבל גם כדאי לתכנן אותו בתבונה (השתמשתי במילה "אסטרטגי") כדי שיהיה קל יותר לבצע אותו.
ג. לדבר עם אחותה (היחידה) לפני הניתוק, להגיד לה שזה הולך לקרות ולמה. לא לבקש במפורש את תמיכתה (כי אחותה היא הבת המושלמת והמרצה, וזה עלול להכניס אותה למכבש דרכים, בינה לבין ההורים שלהן), אבל כן להזהיר את אחותה שזה מה שהיא עומדת לעשות ולעודד את אחותה לפתח אסטרטגיה משלה כדי לא לעמוד מול לחצים בלתי אפפשריים מההורים. בקיצור - כמו שחברתי תעשה את זה כדי להגן על עצמה מהרעל, ככה היא תעודד את אחותה להגן על עצמה מהרעל האקסטרה שעומד לבוא בעקבות הניתוק.
ד. לדבר עם בני משפחה נוספים - אך ורק כאלה שהיא סומכת עליהם ומרגישה בטוחה אתם רגשית. ליצור בריתות ורשת תמיכה שתעקוף את ההורים שלה.
ה. לסמוך על האינטואיציה והקול הפנימי שלה. יש לה אינטואיציה חזקה - היא בעצמה אומרת ככה - הבעיה היא שלא תמיד היא מקשיבה לה. עודדתי אותה לעצור ולשאול את הקול הפנימי שאלות פשוטות, שוב ושוב (למשל: האם נכון לבטוח באדם X? האם נכון כרגע לדבר על המצב עם אדם Y?), וללכת על התשובות.
ו. להמשיך לחנך את בעלה ואבא של בעלה, שלא מבינים את עומק ההתעללות. בעלה אומר דברים כמו "התעללות זו מילה חזקה מדי", וחמיה אומר דברים כמו "כשהם יזדקנו וימותו את תתחרטי על הניתוק" (לא, היא לא). אמרתי לה גם לגייס לחינוך הזה את גיסה, אחי-בעלה, שמבין בדיוק מה קורה.
ז. חצי המשפחה שלה היא כמובן עם דפוסים מתעללים, ואבא שלה כנראה מתעלל רגשית באמא שלה, די דורס אותה ושולט בה, הוריה לכאורה לא מתעללים בחותה, אבל הם תמיד מתייחסים אליה כאל הבת המושלמת והנפלאה שאף פעם אין אתה שום בעיות. הצבעתי על כך שאנחנו לא יודעות איזה מחיר נורא נדרש מאחותה כדי לשמור על העמדה הזאת...
גם גיליתי היום שיש לה דודה, אשתו של אח-של-אמא-שלה, שניסתה לדבר אתה בזמנו ולהגיד לה שאמא שלה משתלטת ומנסה לשלוט בה. מסתבר שלאשה הזאת יש רקע של להיות קרבן להתעללות מינית במשפחתה שלה, והיא עברה הכשרה כמטפלת בטראומה. נשמע שהיא ניסתה לעזור לה בזמנו לראות את המציאות דרך התעתוע. היא היססה בזמנו לסמוך עליה כי היא אמרה "האשה הזאת פגועה מדי". אני אמרתי לה שאולי דווקא בגלל זה היא תוכל לעזור - היא מכירה אישית את הדפוסים ותוכל לתת לה תמיכה אמיתית. ואם לא - אולי תוכל להפנות אותה הלאה לתמיכה טובה יותר. עכשיו אני פתאום לא בטוחה - אולי האשה הזאת עדיין לא עיבדה היטב את הטראומה שלה, למרות ההכשרה המקצועית וכל זה, ועלולה להזיק יותר מאשר להועיל? איך יודעים?
ח. למצוא תמיכה ספציפית טובה, למשל קבוצת תמיכה של א/נשים במערכות יחסים מתעללות. און-ליין או פנים אל פנים. הבטחתי לה שאחפש ואמצא לה משהו. היא אמרה שבלתי אפשרי לה להיות בטלפון =אינטרנט כשהבת שלה בסביבה, כי זה מחרפן אותה ברמות. הסכמתי אתה ואמרתי לה שאולי זה יהיה טוב רק לזמנים כשהילדונת בגן (שלושה ימים בשבוע)

דרך אגב, הילדה שלה היתה במצב מאוד נפיץ מאז הלידה, המון פליקים ונשיכות ודחיפות כלפי התינוק, אבל היא מאוד נרגעה, הרבה יותר עדינה כלפיו ופחות אגרסיבית.

העזרה שאני זקוקה לה היא כזאת
  • האם על פניו נתתי לה את העצות הנכונות? האם צריך שיפור? האם אני בדרך הנכונה?
  • מה אפשר עוד להציע?
  • אילו אסטרטגיות טובות יש לניתוק מעשי מהורים לכמה חודשים?
בינתיים אני ממשיכה עם סיגנלים של אהבה ודאגה. הלוואי ויכולתי לעשות את זה יומיומי, אבל אני שולחת לה מסרים מעודדים ולא תובעניים שלוש-ארבע פעמים בשבוע. שירים שנותנים מרווח נשימה, סיפורונים קטנים, אמרות שפר, לבבות וכאלה. היום עזרתי פיזית עם התינוק וגם נתתי לה מרק.

היא אמרה לי היום שלפעמים היא לא רוצה לראות אותי כי אני אומרת דברים מעמתים שהיא עוד לא מוכנה לשמוע, ולפעמים היא כועסת עלי כי אני אומרת לה אותם.
אמרתי לה שהיא צודקת: אני באמת אומרת דברים קשים ("את צריכה להגן על עצמך מפני אמא שלך", בעיני זו אמירה קשה ברמות), בלי מכבסות מילים ובלי בלבולי ביצים.
היא אמרה ל ישבזה אני בדיוק ההיפך הגמור מהוריה, כי אצלם הכל זה בלבולי ביצים.
עודדתי אותה לכעוס עלי בקול רם, ואמרתי לה שגם אם היא תכעס עלי אני אוהבת אותה בדיוק אותו דבר, ואם היא זקוקה להפסקה ממני - שתעשה את זה, אני אמשיך לאהוב אותה בדיוק באותה מידה.
גם אמרתי לה שהיא לא היחידה שמאותגרת ממני, וסיפרתי לה איך לאחרונה הייתי אצל אחד המטפלים שלי, ולקראת סוף הפגישה שאלתי אם יש זמן לעוד משהו, והוא אמר "כן, אבל בבקשה שזה לא יהיה מאתגר מדי" וצנח ברעש עם הראש על השולחן. היא צחקה מאוד. גם אני ;-)

אשמח לפידבקים (())

הורים מרעילים ושתלטנים

על ידי תמרוש_רוש » 15 ספטמבר 2018, 02:26

וואו, יוליקי, התרגשתי מהסיפור שלך, ומאמא שלך.
תודה (())

היא חייבת ללכת למישהו שמבין בהתעללות. כל תמונת העולם מעוותת כשאתה גדל עם התעללות כזאת כאילו זה הנורמלי.
כן. אמרתי לה, אבל לא דייקתי עד כדי כך.

מה שחשוב עכשיו, מבחינת התפקיד שלי, זה לעקוב ולעודד מקרוב, לא לתת לה להיעלם (אלא אם כן היא רוצה להיעלם) ורק עוד שבועיים לגלות מה קורה.
גילויי אהבה יומיומיים ולא תובעניים.
מזל שיש סמארטפון ;-) מאוד מקל על העבודה.

הורים מרעילים ושתלטנים

על ידי יולי_קו » 14 ספטמבר 2018, 13:07

בשמת,
כל מלה- הספר והתותים.

הורים מרעילים ושתלטנים

על ידי בשמת_א* » 14 ספטמבר 2018, 12:19

למה לקרוא אותו?
כדי שהאסימונים יפלו.
היא חייבת ללכת למישהו שמבין בהתעללות. כל תמונת העולם מעוותת כשאתה גדל עם התעללות כזאת כאילו זה הנורמלי.
(אגב, אני נותנת קודם כל את התותים (-: כי זה מלא ויטמין C וכל דקה שהתותים מחכים הויטמין הזה בורח). אבל אני קונה תותים אורגניים בלבד, סלסלה קטנה שמחירה כמחיר הזהב, ומעודדת את הילדה לחסל את כל הסלסלה מייד.

הורים מרעילים ושתלטנים

על ידי בשמת_א* » 14 ספטמבר 2018, 12:16

בשמת, זה הספר שהמלצת עליו בתחילת הדף, "הורים מרעילים"?
כן

הורים מרעילים ושתלטנים

על ידי יולי_קו » 14 ספטמבר 2018, 07:46

תמרוש,

כן. זה הספר. נכתב באנגלית בשם
Toxic parents
על ידי
Dr. Susan Forward

הורים מרעילים ושתלטנים

על ידי יולי_קו » 14 ספטמבר 2018, 07:02

אני אסתכל עוד מעט על שם הספר באנגלית. הוא על השולחן שלי בסלון :-)

אמא שלי היא בת לאמא מתעללת. היא אומרת שהספר הזה הוא חובה לכל אדם מבוגר. אני התחלתי לקרוא בו לפני כחודש, והסיפורים בו כל כך בכמה קטגוריות שונים ממה שקורה בחיים שלי עם הורי, והחיים שלי כל כך עמוסים כרגע, שהוא מחכה לשובי עוד שבועיים.
אמא שלי אמרה שהספר הזה הראה לה מה לא תקין ביחסים (היא הרגישה, אבל לא היו לה מילים מדוייקות. הספר דייק לה).
בהמשך היא נתקה קשר פיזי עם אמה, ועשתה עוד המון דברים ויצאה מזה ממש טוב (אם כי זה תהליך בלתי מסתיים והיא ממשיכה לטפח את עצמה כל הזמן ולקצור פירות נאים על עמלה).

הורים מרעילים ושתלטנים

על ידי תמרוש_רוש » 14 ספטמבר 2018, 04:21

(מקפיצה ל מה חדש)
:-(

הורים מרעילים ושתלטנים

על ידי תמרוש_רוש » 14 ספטמבר 2018, 04:17

אה, כן:
תוכלו לספר לי קצת על הספר "הורים מרעילים" ולמה הוא טוב?

הורים מרעילים ושתלטנים

על ידי תמרוש_רוש » 14 ספטמבר 2018, 04:13

זקוקה לעזרה.
יש לי חברה (דוברת אנגלית בלבד) עם הורים מרעילים שחבל על הזמן.
עכשיו נולד לה ילד שני, היא בדיכאון, "לא מתמודדת", ואומרת לי "אבל כל כך הרבה אנשים אחרים מתמודדים מצוין, מה הבעיה שלי" :-(
(נו, בטח! כל כך הרבה אנשים אחרים לא חיים תחת טרור מתמיד בן שלושים שנה!)
היא בקשר עם יועץ (מטפל רגשי) כבר שנים, ולמרות שהוא טוב לה מבחינות מסוימות, לא נראה לי שהוא מבין את עומק הבעיה הזאת. הוא אף פעם לא דיבר אתה על דפוסים של התעללות, למשל (ואוי, יש כל כך הרבה מהם...)
אנחנו דיברנו על הנושא לפני שנה בערך, באופן מתמשך, אבל תכלס לא היה הרבה שינוי.
דיברנו עכשיו, והיא אמרה לי שהיא רק רוצה לשמור מרחק מההורים שלה. חזרתי על המנטרה שעליה להגן על עצמה ושמגיע לה להרגיש בטוחה רגשית.

אז עכשיו:
  • נתתי לה את האתר של ד"ר איירין, והיא הולכת להדפיס את רשימת הסימנים. כבר הצבעתי לה על כמה התנהגויות מתעללות של אמא שלה, דברים שהיא סיפרה לי ממש היום (למען השם, היא מפחדת לנתק קשרים עם ההורים או להתרחק כי היא אומרת שאמא שלה תסית נגדה את הבת שלה! בת שלוש!!! והיא תאבד את הבת שלה! היא גם יודעת שאם היא תתנתק קטגורית מההורים, הם יסיתו את כל שר המשפחה נגדה - אולי חוץ מאשר אחותה. איך מתמודדים עם דבר כזה...)
  • מצאתי ברשת את הספר Toxic parents. בשמת, זה הספר שהמלצת עליו בתחילת הדף, "הורים מרעילים"?
https://www.amazon.com/Toxic-Parents-Ov ... 0553381407
אני הולכת להמליץ לה עליו.
  • בנוגע ליועץ שלה, אמרתי לה שבאופן כללי, הרבה יועצים / פסיכולוגים שלא מתמחים ביחסים מתעללים, לא יזהו סימני התעללות שיושבים להם מתחת לאף, ועלולים לגרום נזק ממשי. ושאני לא בטוחה, ממה שהיא מספרת לי, שהיועץ שלה בקיא בנושא. (למרות שהוא מעולה מבחינות אחרות). ועודדתי אותה לחשוב אולי על איש מקצוע אחר שיותר יתאים.
  • הזכרתי לה שוב איזה מופלא זה שעם הורים כאלה היא הצליחה לגדול ולהיות כזאת חבקנית מופלאה. יש לה חיבוקים נהדרים.
  • גם הצבעתי לה על התנהגויות אוהבות שלה-עצמה כלפי הבת שלה (כי אם אני אומרת לה משהו על ההתנהגויות של אמא שלה כלפיה, תיכף היא משליכה מזה ואומרת שככה בעצם גם היא מתנהגת כלפי בתה. דא עקא, שאמא שלה מאיימת עליה שתשלול ממנה אהבה וקשרים משפחתיים אם היא לא תרצה אותה מעל ומעבר, והיא "מאיימת" על בתה שלא תקבל תותים לפני שהיא אוכלת את ארוחת הערב. אמרתי לה שיש איזשהו הבדל דקיק בין שלילת תותים לשלילת אהבה :-P)
  • וגם הצבעתי לה על התנהגויות אוהבות של חמיה (הם עברו לגור אצלו עכשיו בשביל לקבל תמיכה), איך שהוא מחזיק את התינוק על הידיים כמעט בכל זמן שהיא לא מיניקה). והיא אמרה לי שהוא באמת אוהב.
זקוקה לתמיכה מורלית :-( ועידוד. ואם יש עוד משהו שאפשר לעשות....
אתן לא יודעות איזו אשה יקרה היא @} איזה נשמה.

הורים מרעילים ושתלטנים

על ידי פלוני_אלמונית* » 24 ספטמבר 2016, 22:06

אף פעם לא אהבתי אותם וכמובן גם היום. הלוואי שיענשו על מה שעשו. הורים מרעילים, שנואים עליי. חבל שהם הוריי. רק סבל ידעתי. סבל, סבל, וסבל

הורים מרעילים ושתלטנים

על ידי פלוני_אלמונית* » 24 ספטמבר 2016, 22:03

גם לי היו הורים כאלה. סבלתי נורא.

הורים מרעילים ושתלטנים

על ידי ההולכת_באתרים* » 05 ינואר 2011, 21:29

שמחה לשמוע! מצטערת עם פגעתי!
לא פגעת :) להיפך, תודה :) אני פשוט מאוד רחוקה הן מהגיל של הילדה והן ממצבה הפיזי והכלכלי. גם התעללות מינית מעולם לא היתה.

הורים מרעילים ושתלטנים

על ידי קנ_גורה* » 05 ינואר 2011, 14:17

שמחה לשמוע! מצטערת עם פגעתי!
עצתי עדיין תקפה, בכל מקרה, לכל אישה.

הורים מרעילים ושתלטנים

על ידי ההולכת_באתרים* » 05 ינואר 2011, 12:45

תודה אבל לסרט הנ"ל אין נגיעה אלי. זו בכלל בכלל לא אותה סיטואציה. רחוק מאוד.

הורים מרעילים ושתלטנים

על ידי קנ_גורה* » 04 ינואר 2011, 13:40

הולכת יקרה שלום,

קודם כל חיבוק גדול מאד! כל הכבוד שהתחלת לכתוב פה! דורש אומץ וגם נותן המון ומחזק (לדעתי).
האם יצא לך לראות את הסרט precius?
(לינק עם הסבר באנגלית על הסרט: http://www.imdb.com/title/tt0929632)

סרט מופלא על נערה שיוצאת ממעגל התעללויות משפחתי מאד דומה לזה שאת מתארת.
אחד הדברים שעוזרים לה היא דמות משמעותית (המורה שלה), שמאמינה ותומכת בה,
ומאפשרת לה להשתחרר מהתפיסות העצמיות אשר השאירו אותה "תקועה" בתוך מערכת היחסים ההרסנית עם אימה.

עצתי: מצאי לך דמות נשית משמעותית שתלווה אותך במסעך אל מחוץ לממלכת הסבל והכאב.
יש נשים חכמות, חזקות, בעלות נסיון שתוכלנה לעשות זאת. צריך רק למצוא אותן, הן שם!
חלקן נשות מקצוע (מטפלות או מרפאות) וחלקן לא. חלקן דורשות תשלום על "שירותיהן", ומאלה, רובן תסתפקנה בתשלום שתהיי מסוגלת לעמוד בו.
אם הייתי את, הייתי מכוונת את תפילותיי למציאת המדריכה-מרפאה-מורה רוחנית, זו שתחבר אותך לכוחותייך, כאישה, כבת, כבת-זוג, כאם, וכ...מה שעוד תרצי להיות בחייך.

שוב מחבקת ומחזקת,
אירה.

הורים מרעילים ושתלטנים

על ידי אלמונית_עכשיו* » 04 ינואר 2011, 00:28

כדאי להתקשר לאיש הקשר באזור, ולשאול על פגישות שמתקיימות כיום, כי הדף קצת ישן. אני בטוחה שישמחו לעזור..

הורים מרעילים ושתלטנים

על ידי אלמונית_עכשיו* » 04 ינואר 2011, 00:27

http://communa.tapuz.co.il/CommunaLinks ... atid=19985
זה הלינק לפגישות קוד"א

הורים מרעילים ושתלטנים

על ידי אלמונית_עכשיו* » 04 ינואר 2011, 00:26

אני ממליצה בחום על קבוצות קוד"א- קבוצות תמיכה לתלויי יתר, לפי תכנית 12 הצעדים. ואם מעורבת אכילת יתר בענין, קבוצות או.איי - אכלני יתר אנונימיים ,נגישות הרבה יותר.
הפגישות הן ללא תשלום חובה או דמי חברות. כדי למצוא פגישה, יש לכתוב בגוגל " תלויי יתר דף פגישות", או משהו בסגנון..
קבוצות 12 הצעדים הצילו את חיי..
חיבוק לכן ובהצלחה

הורים מרעילים ושתלטנים

על ידי ההולכת_באתרים* » 03 ינואר 2011, 10:12

אני יודעת היום שהנזקים שהיא גרמה לי מעכבים אותי מבחינה אישית וחברתית. אני לא מעריכה את עצמי בשיט, אני רדופת רגשי נחיתות, אני לא מאמינה בעצמי
כמה נכון

הורים מרעילים ושתלטנים

על ידי איפה_הגבול* » 03 ינואר 2011, 02:05

אמא שלי אף פעם לא הרביצה לי. היא לא ניבלה את הפה וקראה לי בשמות. את טיפות הרעל שלה היא נותנת לי בדרך אלגנטית ושקטה, כמעט בלתי נראית לעין. היא כן טענה פעם שאהפוך למזרון שכונתי, וכן לא דיברה איתי שבועות כשגילתה שאני מקיימת יחסי מין עם חבר שלי בגיל 16. היא טוענת עד היום שככה נקמתי בה.

כיום היא לא מחמיצה אף הזדמנות לבקר אותי ולהראות לי כמה אני לא בסדר בתור אמא, רעיה, עקרת בית וכו. היא ממשיכה ומזכירה כמה הבחירות שאני עושה בחיים הן מוטעות. בקשר לחינוך ילדיי(חינוך ביתי) וכו'.

היא לא מפסיקה להעיר לי על הלבוש שלי, על הדרך בה אני מסדרת גבות, על כך שתמיד טוב לעשות דיאטה, ואיזה יופי שירדתי כמה קילוגרמים.
כשהייתי בת 17 הפכתי לבולמית ועד היום אני גוררת שאריות של הפרעת אכילה.

העניין הוא שאני כל כך מדהה עם הלופ הזה של ההולכת באתרים- הרצון לקבלה משבש לי את ההגיון. הרי בחיים בחיים היא לא תקבל אותי כמו שאני, ואני מתה שהיא תקבל אותי, אז אני כל הזמן משתפת אותה בדברים שאני כל כך רוצה לקבל בהם תמיכה ואהדה, וחוטפת מפחי נפש איומים.

אני יודעת היום שהנזקים שהיא גרמה לי מעכבים אותי מבחינה אישית וחברתית. אני לא מעריכה את עצמי בשיט, אני רדופת רגשי נחיתות, אני לא מאמינה בעצמי. אני לעד אחשוב שאני שמנה, גם אם אהיה הכי רזה בעולם.

זהו, נראה לי שמיציתי את הסיפור האישי. ההולכת באתרים- קבלי חיבוק חזק ומאמץ. היי חזקה ונאמנה לעצמך.

הורים מרעילים ושתלטנים

על ידי טרה_רוסה* » 01 נובמבר 2009, 08:05

הורים מרעילים ושתלטנים

על ידי שמש_מדברית* » 06 פברואר 2006, 22:54

ההולכת
קיבלתי חמה שתלטנית, זה קצת יותר קל כי אין היסטוריה. אבל אחרי שנים של פיצוצים ביני ובין בעלי ויסורים מסוגים שונים למדתי שיטה (באמצעות ימימה ומגירות) המזכירה לי במצבים קשים כי היא רק שליחה שלי "להגדיל את עצמי במקום הזה" זאת אומרת שאם זאת לא היא זה יהיה מישהו אחר במקומה מסמן לי את אותה חולשה. בכל פיצוץ הקשבתי לעצמי ושאלתי מה באמת קורה?
גיליתי למשל בסיטואציה אחת שהיא היתה ממש תוקפנית וחזירה כלפי שהיא משחקת על הרצון שלי להיות "ילדה טובה"
ברגע שהבנתי את זה עשיתי משהו ממש מקומם, בהגדרת הילדה רעה (משהו שטותי כמו לומר אני לא רוצה כי לא בא לי)
היא היתה בשוק - אבל הפסיקה להציק
אני הלכתי משם עם תחושה של חופש כי תמיד אני אדע לזהות את התכונה הזאת שלי לרצות להיות ילדה טובה ולתת לכל העולם לרכב עליי.
תנסי לומר לאמא שלך כשהיא מאיימת עלייך, (האם זה אמירה של אני יותר חזקה ותעשי מה שאני אגיד) בואי תרביצי לי ואחר כך כשאני אהיה מלאה פנסים בעיניים אני בטח אוכל לעשות רק כל מה שאת אומרת
או אולי תשקפי לה את דבריה
את אומרת ששאם אני לא אעשה.... את תבואי ותהרגי אותי.

הורים מרעילים ושתלטנים

על ידי אמא_לה* » 04 פברואר 2006, 12:27

לאהרון שלום,
האם תוכל לפרט בבקשה על הקרן הזאת, מקורות המימון שלה ומטרותיה?

כל מיקרה נבדק לגופו
מי בודק ובאיזו דרך?
תודה מראש על התגובה.

הורים מרעילים ושתלטנים

על ידי אהרון* » 31 ינואר 2006, 16:52

לכל המסתובבים וכותבים בדף -לכל אלו שלא פונים לקבלת עזרה בגלל מצוקה כלכלית.

ראשית - אפשר לקבל עזרה דרך קופות החולים.

במידה והדבר לא הולך:
יש קרן צדקה קטנה, אשר עוזרת לאנשים במצוקה רגשית, אשר מיצו את האפשרויות האחרות (מבחינה כלכלית), ולא יכולים בדרכים אחרות לממן טיפול נפשי.
המימון הוא מימון חלקי, לתקופת זמן מוגבלת, לעיתים ניתן כהלוואה לטווח ארוך, כשהכסף מועבר ישירות למטפל.
כל מיקרה נבדק לגופו, ובמידה ויש לנו את היכולת לעזור אנו שמחים לעשות זאת.

המעוניינים, נא לכתוב בכתב יד לפי הכתובת הבאה:

לכבוד

אהרון
קרן זה לזה,
ת.ד. 3655
שוהם.

אני אחזור אלכם טלפונית ואראה מה אפשר לעשות.

הורים מרעילים ושתלטנים

על ידי רוצה_להיות_אני* » 29 ינואר 2006, 20:58

ההולכת באתרים
אני חושבת על מצבך הרבה, בזמן האחרון,

התרופות הן פתרון בשבילה ולא בשבילך.
את צריכה לבדוק איך את מתמודדת איתה, ולהפסיק לנסות להסביר אותה.
האם זה שהיא לא מקשרת קשר ישיר בין העזרה לבין הכוח עליך מקדם את מצבך?

הסיפורים לא אותם סיפורים, אבל זו אותה מנגינה ישנה.
הפתרון למצב הזה חייב להתאים לך.
ולבוא ממך.
לפני שתשכחי, איך זה להיות אחראית על רווחתך הנפשית. בלי לפחד מהטלפון\האינטרקום, בלי לכאוב את העבר.


@}


אני כרגע בריחוק מאמא.
אמא שלי לא מסוגלת להתנתק מהמרעילה שלה. אני לא רוצה שהפצפונת תהיה בסביבה כזו. היא גם משתמשת בה כדי לרצות את החמה, כמו שהשתמשה בנו. היא מנסה למנוע את ההתפרצויות. אני לא יכולה להתחיל לתאר איך זה מרגיש, תפקיד שוברת הגלים.
אנחנו מבקרות פעם בשבוע ומדברות בטלפון אחת ליום. בכל פעם שאמא שלי לוחצת עלי להתקשר/לבקר את הסבתא אני מתקשרת פחות (זה עדיין די הדוק אבל בהשוואה לתדירות ומשך הביקורים של פעם, לארוחות שישי שבת שהפכו לארוחות שבת פעם ב), עד עכשיו נמנעתי כי זה מאוד מורגש, וגם כי המורל של אמא שלי נמוך מאוד, יש הרבה סיבות. אני גם אוהבת אותה מאוד ורוצה לראות אותה יוצאת מזה, אבל פשוט מרגישה שהיא מושכת אותי פנימה.
אני אוהבת את אמא שלי, היא משתדלת להיות מאוד טובה אלי וקשה לנו הריחוק.

יש אלטרנטיבות לניתוק, כמו רשת תמיכה רחבה. להיות הרבה עם אנשים שיש לך איתם קשר בריא, שמחזקים אותך (לאו דווקא המטפל) ומתדלקים אותך לקראת המפגשים עם אמך.

הורים מרעילים ושתלטנים

על ידי ההולכת_באתרים* » 28 ינואר 2006, 21:30

אני היא הפלוני אלמונית שמעלי.

הורים מרעילים ושתלטנים

על ידי פלוני_אלמונית* » 28 ינואר 2006, 21:29

קודם כל ברור שעברת התעללות קשה בתור ילדה.
עדיין קשה לי לחשוב על זה כעל התעללות.

גם לי יש אמא שהיא לא מאוזנת ומאוד עצבנית, מכירה את המצב מילדות, מכות, השפלות, ריבים, צרחות, איומים ומי אשם? אני כמובן. אני גרמתי לה לצרוח עליי, אני הרבצתי לה לא היא לי, וכולי.
מוכר.

אמא שלי כל פעם שהיא קונה לי משהוא או נותנת לי כסף זה אומר שהיא יכולה להשתולל ולצרוח עליי, היא "קנתה" את הזכות לעשות זאת, מבינה?
היא לא עושה את זה כך.

_היא גם לא רוצה ללכת לטיפול. תחשבי שאם היא הייתה לטיפול לוקחת כדורים אולי פשוט מדובר בחוסר איזום ביוכימי כושלהוא ושנה של טיפול היה גורם לה לחזור למוטב היא הייתה חיה יותר טוב!
אבל היא מבזבזת שנים באומללות וכיעור._
היא לוקחת כדורים.

הורים מרעילים ושתלטנים

על ידי שי_רי* » 28 ינואר 2006, 15:14

קיבלת עצות טובות. נראה שלהרבה אנשים יש ניסיון דומה... לצערינו...

שיהיה לך בהצלחה בהיתנתקות שלך מאמא שלך. ושבת שלום

הורים מרעילים ושתלטנים

על ידי מה_אומר* » 27 ינואר 2006, 15:27

להתנתק ומייד!!
ומיד אפרט למה:
קודם כל ברור שעברת התעללות קשה בתור ילדה. ההתעללות הזאת הביאה אותך בבגרותך לחשוב דברים מסויימים עליה ולגרום לך לתלות בה. את אינך אשמה!!
גם אם את נגררת אחריה בריבים וגם אם את הידרדרת לדפוס התנהגות מסויים בעקבות הריבים איתה, אין זו אשמתך אלא שפשוט למדת ממנה דפוסים מסויימים. וזאת אל תשכחי.
דבר שני זכותך לקבל כבוד, מכל אדם באשר הוא שלא יאיים עלייך, שלא יפחד אותך ושלא יסב לך נזק. או צער.

אפילו שהיא אמא שלך עלייך להתנתק ממנה, היא אישה חולה אז מה אם היא אמא שלך?
היא לא צריכה להתעלל בך בצורה כזאת.

קודם כל אל תספרי לה דבר היא יכולה להשתמש בדברים נגדך, קושי עם הבעל קושי עם הילדים, דברים כאלה הם חומר בידיה.
אני מבינה שהיא לא מאוזנת והיא לא אחראית על ההתפרצויות שלה, אבל ותזכרי זה אבל גדול מאוד, היא צריכה ללכת לטפל בעצמה זה שהיא לא עושה את זה הופך אותה למסוכנת לסביבה שלה. וזו האחריות שלה לקבל טיפול ולא להזיק למשפחה שלה. לכן אם היא אינה מוכנה לקבל טיפול עלייך להתנתק ממנה, אין זה בריא להישאר איתה כי הרי את אינך יכולה בכל מקרה לטפל בה ולעזור לה ולשפר את מצבה.

כל זה נכתב מתוך ניסיון:
גם לי יש אמא שהיא לא מאוזנת ומאוד עצבנית, מכירה את המצב מילדות, מכות, השפלות, ריבים, צרחות, איומים ומי אשם? אני כמובן. אני גרמתי לה לצרוח עליי, אני הרבצתי לה לא היא לי, וכולי.

היא גם לא רוצה ללכת לטיפול. תחשבי שאם היא הייתה לטיפול לוקחת כדורים אולי פשוט מדובר בחוסר איזום ביוכימי כושלהוא ושנה של טיפול היה גורם לה לחזור למוטב היא הייתה חיה יותר טוב!
אבל היא מבזבזת שנים באומללות וכיעור.

אני צמצמתי את הקשר עם אימי, מידיי פעם היא מתקשרת ומאיימת , בסוף כל פגישה שלנו היא משתוללת וצורחת ומאשימה אותי בזה שאני מפלצת, ואין מה לעשות. רק להתנתק בהדרגה.


ולםא להתפתות לקחת כסף לעולם!
אמא שלי כל פעם שהיא קונה לי משהוא או נותנת לי כסף זה אומר שהיא יכולה להשתולל ולצרוח עליי, היא "קנתה" את הזכות לעשות זאת, מבינה?
בהצלחה. ותחשבי על זה.

הורים מרעילים ושתלטנים

על ידי שחר_חדש* » 27 ינואר 2006, 15:14

יפה. התקדמות, לא?

הורים מרעילים ושתלטנים

על ידי ההולכת_באתרים* » 26 ינואר 2006, 23:55

תודה, שחר.
לא דיברנו כבר כמעט שלושה שבועות מלבד בעניינים פורמליים (היא התקשרה).
היום היא התקשרה לבעלי אני עניתי והיתה נחמדה. אני הייתי נחמדה אבל השתדלתי לא להאריך בשיחה. סירבתי לקחת כסף.

הורים מרעילים ושתלטנים

על ידי שחר_חדש* » 26 ינואר 2006, 22:43

רק שתדעי שאני נכנסת מדי פעם לראות אם עדכנת, אם כבר הבשלת לשתף.

הורים מרעילים ושתלטנים

על ידי ציפציף* » 17 ינואר 2006, 22:10

מאחלת לך את התבונה לפעול בצורה הטובה ביותר עבורך.
מתפללת בשבילך שתצליחי!

"אם אתה מאמין שיכולים לקלקל תאמין שיכולים לתקן"

הורים מרעילים ושתלטנים

על ידי ההולכת_באתרים* » 17 ינואר 2006, 13:13

שחר, אני לא שותקת, אני חושבת ומעכלת את הדברים. תמשיכו לכתוב.

הורים מרעילים ושתלטנים

על ידי שחר_חדש* » 16 ינואר 2006, 22:58

כתבו לך המון דברים בשלושת הימים האחרונים ואת שותקת. חושבת?

הורים מרעילים ושתלטנים

על ידי ההולכת_באתרים* » 15 ינואר 2006, 23:33

אולי יום אחד יהיה לך אומץ לשאול אותה פנים אל פנים איך אמא יכולה לאיים ברצח על הבת שלה. או לקרוא לה זבל ומטומטמת. מעניין איך היא תגיב. היא תכחיש? לא תיזכור? תגיד שזה היה חד פעמי? היתפרצות רגשות? שהייתה במצב קשה?
תתפרץ שוב.

הורים מרעילים ושתלטנים

על ידי פלוני_אלמונית* » 15 ינואר 2006, 21:44

אז קודם כל מכיוון שכסף זה "קטע" מרכזי בסיפור שלך אז אני מציעה לך אם את חייבת להמשיך להיעזר בהם- תרגישי חופשי לקחת מהם בלי להרגיש חייבת! הורים שעוזרים לילדים שלהם זה טיבעי.
אבל לא טבעי שההורים ישלמו לילדים שלהם על טיפול שהמטרה שלו היא לשחרר את הילדים מהתלות בהוריהם. ובייחוד עם ההורים מניפולטיביים, מסוכן מאוד שהטיפול יהיה קשור למניפולציות שלהם.

קחי כסף מההורים שלך לכל דבר חומרי שאת רוצה, אבל לא לטיפולים.

הורים מרעילים ושתלטנים

על ידי שי_רי* » 15 ינואר 2006, 14:17

החלטתי למחוק מה שכתבתי.

הורים מרעילים ושתלטנים

על ידי גיאודזית* » 14 ינואר 2006, 22:29

גם אני מצטרפת לממליצים להימנע מטיפול במימונה.
יותר מזה, אני חושבת שיש ערך גדול יותר עבורך, כשאת זו שמממנת את הטיפול.

הורים מרעילים ושתלטנים

על ידי פלוני_אלמונית* » 14 ינואר 2006, 21:41

הייתי ביחסים של התעללות רגשית מצד הורה. בגיל מאוחר החלטתי לסרב להמשך הקשר בצורה כזאת. לראשונה בחיי. בן זוגי היה אתי. זה הביא להתפרצות קשה מצדו, לנתק כואב שהביא שקט, ואחר כך הנתק לא נמשך, אלא הפך את היחסים למרוחקים אבל תקינים וסבירים. הילדים שלי אוהבים אותו ואני מקפידה על מינון בריא וריחוק בריא ובכל זאת חיי משפחה. מאחלת לך להצליח גם להביא שקט הביתה ולנשמה.
אני מסכימה עם מה שכתבו למעלה: לטובת שתיכן, אל תקבלי ממנה כסף לטיפולים. גם במחיר הפסקת הטיפולים. האפשרות להיות מטופלת בצורה נכונה תגיע. דמייני כוס עם מים חולים שאת שותה ממנה. אם לא תרוקני אותה לכיור, לא תוכל הכוס להתמלא במים טובים.

הורים מרעילים ושתלטנים

על ידי אורה_גבריאלי* » 14 ינואר 2006, 20:01

שלום הולכת יקרה,
קראתי בצער את הדף הזה.

צריך להזהר מהכללות שהרי כל מקרה לגופו, ואנחנו לא יודעים מספיק על המערכת המורכבת בה את חיה. בכל זאת אני מצטרפת בזהירות לרבים אחרים כאן בתחושה שקשה מאוד לשנות מערכת יחסים כזאת בלי שתהיה עצמאות כלכלית והפרדה בינך לבין אמך בכל מיני מובנים (כולל מפתחות לביתך).

יתכן שתצטרכי לשלם מחיר לא פשוט עבור השחרור שלך, אבל זה עשוי להיות, במפתיע, סוג של שחרור גם עבור אמך.

למרות הסבל שאת מתארת, מתקבלת התחושה שאת לא ערה לגמרי לזוועה שמתחוללת בחייך - אחרת לא היית ממשיכה להיות בקשר עם אמך או שפשוט לא היית מוכנה לשמוע אפילו רגע אחד נוסף של איומים והפחדות.

(לגבי האפשרות לא להיות בקשר - זה בתקווה שזה יהיה ניתוק זמני - עד שיחולו שינויים בך שיאפשרו לך להיות חזקה, צלולה ובהירה יותר בדיאלוג איתה).

גם אם את לפעמים "ילדה רעה" לדעתה ואפילו לדעתך - זה לא מצדיק התעללות מילולית משום סוג.
ההתנהגות שלה אינה באשמתך. יחד עם זאת, כדאי לך וזו אחריותך ללמוד, בסבלנות ובאהבה, להגן על עצמך מפני גורמים רעילים ולדאוג לעצמך.

אני מלאת צער גם על אמך שוודאי אינה בריאה לגמרי בנפשה ולכודה בריקוד טראגי כל כך איתך.
אבל האחריות הראשונה שלך היא כלפי עצמך.

חיבוק ובהצלחה!

הורים מרעילים ושתלטנים

על ידי מיכל_בר* » 14 ינואר 2006, 01:47

נשמע כאילו הטיפול שאת עוברת מתקיים תחת חסותה, שלא לומר פטרונותה - וזה לא נשמע טוב.
יחסי התלות והשליטה ממשיכים ולופתים את הצוהר לשיחרור, שאת מנסה לפתוח לעצמך.
(או שמא את לא באמת מנסה?)

הורים מרעילים ושתלטנים

על ידי פלונית* » 13 ינואר 2006, 20:40

התפקיד שלך זה לשבור את השרשרת הזאת.

הורים מרעילים ושתלטנים

על ידי בשמת_א* » 13 ינואר 2006, 20:24

_את לא אשמה בכלום
עדיין קשה לי לקבל את זה. אולי אני עושה משהו שגורם לזה, אולי אני אדם קשה._
ממש קשה לקרוא שאת חושבת את זה.
אני מאחלת לך שלא ייקח לך הרבה זמן עד שבאמת תפנימי ותרגישי שאת לא אשמה בכלום.
את בכלל לא אשמה.
זו מניפולציה אכזרית וחולנית, להאשים אותך.
אני מאוד מרחמת על אמא שלך, שממשיכה במניפולציה הזאת, אבל יש לי יותר חמלה אלייך.
תסלקי ממך את הרשע. זו לא אשמתך. זו גם לא אשמתה, גם היא קורבן, אבל קודם כל את - לא אשמה, ולא קשה.
(())

הורים מרעילים ושתלטנים

על ידי שחר_חדש* » 12 ינואר 2006, 23:22

אולי אני אדם קשה
את לא אדם קשה. את אדם שמעולם לא יצרו לו את התשתית הבריאה לבנות לעצמו אישיות וביטחון. זה היה התפקיד שלה והיא לא מילאה אותו כראוי. לפי מה שאת מספרת, גם היא לא קיבלה את התשתית הזאת ולכן היא באמת ראויה לחמלה וזקוקה לטיפול, אבל לפי דברייך היא כנראה לא תעשה זאת. אין לי ספק שהיא יודעת בתוך תוכה שהיא "חטאה" כלפייך.
התפקיד שלך זה לשבור את השרשרת הזאת.
זה תהליך ארוך וקשה ואת צריכה עזרה וליווי בדרך הזאת, אבל זה כל-כך חשוב שתעשי זאת, בשבילך ובשביל ילדייך.
את לא אדם קשה. את קשה עם עצמך כי זה מה שאת מכירה. לו היית רואה כמה את ראויה לאהבה...
שולחת לך כזאת, במנות גדולות

הורים מרעילים ושתלטנים

על ידי איילת_א* » 12 ינואר 2006, 22:56

_היא תמיד אומרת שהלידה שלי הרסה לה את החיים, מנעה ממנה לעשות קריירה, הייתי חולנית וחלשה מאוד, לא אכלתי (נולדתי לפני הזמן) הקאתי הרבה, בכיתי הרבה. היא טוענת שעשיתי את הבכי וההקאות בכוונה. היא אמרה שהייתי מאיימת עליה (כשהייתי תינוקת-התחלתי לדבר מוקדם מאוד) שאני אקיא לה.
היא טוענת שהרגשתי כל פעם שהיתה מניחה את הראש על הכרית ומיד בוכה כדי שהיא לא תוכל לישון.


את מבינה מה כתבת? את מבינה באיזו מניפולציות מטורפות היא האשימה אותך? אם את אמא היום אז את בטח מבינה עד כמה זה מופרך להאשים תינוק חסר ישע בכך שהוא מקיא בכוונה על אמא שלו ומתעלעל בה כדי שהיא לא תישן.
את מבינה שמשם זה התחיל? את מבינה שאת מגנה ומצדיקה אותה כי עוד לא נתת לעצמך את החופש לכעוס ולהאשים אותה במה שהיא גרמה לך? כי עוד לא אספת את הכוח לכך?
אני אומרת לך את זה רק כדי לשים לך מראה מול העינים (חלקית) וכדי שתביני שאת היא אותה תינוקת זכה וטהורה שמגיע לה שיאהבו אותה על עצם היותה, כמות שהיא. את חייבת להבין שלא עשית שום דבר לא בסדר- לאמך היתה ויש בעיה שהיא לא טיפלה בה (והיא וודאי זקוקה לחמלה ולטיפול אבל עדיין היא התעללה ומתעללת בך), זה לא בגללך.
מאחלת לך לגייס את הכוחות לעשות את הדרך הזו._

מסכימה עם כל מילה שנאמרה בהתייחסות לציטוט.

ועם על הכבוד לאמא שלך, המניפולציות שלה מעידות על אישיות לא הכי בריאה (בלשון המעטה S-:)

הורים מרעילים ושתלטנים

על ידי ההולכת_באתרים* » 12 ינואר 2006, 00:38

הולכת, את בטיפול כבר הרבה זמן?
לא, לא הרבה זמן. בינתיים בעיקר חשיפה של כל מיני דברים.

הורים מרעילים ושתלטנים

על ידי גיאודזית* » 12 ינואר 2006, 00:25

למרות שהיא אמרה פעם שאני מרכלת עליה עם המטפל.
הולכת, את בטיפול כבר הרבה זמן? (כנראה שהתרשמתי לא נכון קודם).
איך הטיפול מתקדם?

הורים מרעילים ושתלטנים

על ידי ההולכת_באתרים* » 12 ינואר 2006, 00:01

שוב התפספס לי, אני היא הפלוני אלמונית מהתגובה הקודמת.

הורים מרעילים ושתלטנים

על ידי פלוני_אלמונית* » 12 ינואר 2006, 00:01

הוא התחיל לקבל אומץ לעמוד על שלו בכל מיני דברים.כמובן שזה גרר התפרצויות מטורפות מצד אביו
מאוד מוכר.

היום בעלי לא מדבר עם אביו כלל,הוא החליט שזה הדבר היחיד שאפשר לעשות ע"מ לחיות בשקט(יחסי).
מקווה מאוד לא להגיע לזה.

אבא של בעלי אדם משכיל למעשה גאון!זה לא אומר שהוא לא חולה
מסכימה שאין שום קשר.

ויתרנו על תמיכה כלכלית מאד מפנקת כדי להשתחרר מאחיזת החנק שלו
כל הכבוד על הכוחות והנחישות.

אני לא מרחמת עליו כמובן שגם הוא עבר חיים קשים
כי הוא לא אבא שלך.

כאלו חיים עברו כל העבריינים,אנסים,רוצחים ששמעתי עליהם.
לא כולם, אבל נכון כנראה ברוב המקרים.

אני יודעת שלא בונים עולם ברגע אבל הייתי מציעה לך טיפול מאיזה סוג שנראה לך.
אני בטיפול.

התפקיד של ההורים שלנו הוא לאהוב אותנו ללא תנאים
מסכימה מאוד. חבל שזה לא קורה.

את לא אשמה בכלום
עדיין קשה לי לקבל את זה. אולי אני עושה משהו שגורם לזה, אולי אני אדם קשה.

אמא שלך לא יודעת שהיא לא בסדר?
אולי בתוך תוכה, לפעמים היא אומרת שהיא עשתה אותי דפוקה ולכן היא צריכה לטפל בי, היא דרך אגב מממנת את הטיפול הפסיכולוגי, (מתעקשת), למרות שהיא אמרה פעם שאני מרכלת עליה עם המטפל.

הורים מרעילים ושתלטנים

על ידי קטר_זיס* » 11 ינואר 2006, 23:01

אני רוצה לספר לך סיפור שאולי יעזור לך מעט.
בעלי סבל משך שנות חיים ארוכות התעללות מאביו שדי מזכירה מהשאת כותבת.
בתחילה שכנעתי אותו ללכת לטיפול מקצועי והוא אכן הלך.שנה לאחר שהוא סיים את הטיפול הוא התחיל לקבל אומץ לעמוד על שלו בכל מיני דברים.כמובן שזה גרר התפרצויות מטורפות מצד אביו.כמו לפוצץ את החתונה שלנו בדיוק לפני החופה כי לא הסכמתי שהדודה תלווה אותי לחופה
היום בעלי לא מדבר עם אביו כלל,הוא החליט שזה הדבר היחיד שאפשר לעשות ע"מ לחיות בשקט(יחסי).
אבא של בעלי אדם משכיל למעשה גאון!זה לא אומר שהוא לא חולה.
ויתרנו על תמיכה כלכלית מאד מפנקת כדי להשתחרר מאחיזת החנק שלו.אמרנו שאנחנו מוכנים להגיע למצב של לישון בקרטונים ולא לקבל ממנו דבר(בהקצנה).
אני לא מרחמת עליו כמובן שגם הוא עבר חיים קשים.כאלו חיים עברו כל העבריינים,אנסים,רוצחים ששמעתי עליהם.
אני יודעת שלא בונים עולם ברגע אבל הייתי מציעה לך טיפול מאיזה סוג שנראה לך.
את לא אשמה בכלום.התפקיד של ההורים שלנו הוא לאהוב אותנו ללא תנאים אם הם לא עשו זאת מאיזה סיבה שלא תהיה הם אשמים.
אמא שלך לא יודעת שהיא לא בסדר?

אני מאד רוצה לחזק את ידיך משום שהייתי שם אני יודעת כמה ייסורים אהובי עבר ואני מניחה שכאלו את עוברת היום.
((-))

הורים מרעילים ושתלטנים

על ידי ההולכת_באתרים* » 11 ינואר 2006, 19:13

תודה, שחר חדש.

הורים מרעילים ושתלטנים

על ידי שחר_חדש* » 11 ינואר 2006, 14:00

_היא תמיד אומרת שהלידה שלי הרסה לה את החיים, מנעה ממנה לעשות קריירה, הייתי חולנית וחלשה מאוד, לא אכלתי (נולדתי לפני הזמן) הקאתי הרבה, בכיתי הרבה. היא טוענת שעשיתי את הבכי וההקאות בכוונה. היא אמרה שהייתי מאיימת עליה (כשהייתי תינוקת-התחלתי לדבר מוקדם מאוד) שאני אקיא לה.
היא טוענת שהרגשתי כל פעם שהיתה מניחה את הראש על הכרית ומיד בוכה כדי שהיא לא תוכל לישון._

את מבינה מה כתבת? את מבינה באיזו מניפולציות מטורפות היא האשימה אותך? אם את אמא היום אז את בטח מבינה עד כמה זה מופרך להאשים תינוק חסר ישע בכך שהוא מקיא בכוונה על אמא שלו ומתעלעל בה כדי שהיא לא תישן.
את מבינה שמשם זה התחיל? את מבינה שאת מגנה ומצדיקה אותה כי עוד לא נתת לעצמך את החופש לכעוס ולהאשים אותה במה שהיא גרמה לך? כי עוד לא אספת את הכוח לכך?
אני אומרת לך את זה רק כדי לשים לך מראה מול העינים (חלקית) וכדי שתביני שאת היא אותה תינוקת זכה וטהורה שמגיע לה שיאהבו אותה על עצם היותה, כמות שהיא. את חייבת להבין שלא עשית שום דבר לא בסדר- לאמך היתה ויש בעיה שהיא לא טיפלה בה (והיא וודאי זקוקה לחמלה ולטיפול אבל עדיין היא התעללה ומתעללת בך), זה לא בגללך.
מאחלת לך לגייס את הכוחות לעשות את הדרך הזו.

הורים מרעילים ושתלטנים

על ידי החופש_הגדול* » 11 ינואר 2006, 13:20

בעיה קשה. ברמה האישית אני חושב שכדאי לך לחשוב על מדיטציה. תירגול יכול להביא לאחר זמן את היכולת להתבונן בהתניות שיושבות לנו עמוק בראש , ולמנוע את החזרה האוטומטית על ההתנהגות שלמדנו מהורינו.
מעבר לכך, מה שאני עושה במצבי התפרצויות של אנשים הוא פשוט לנתק מגע. אם זה בטלפון - ניתוק מיידי,ואם את לידה פשוט ללכת,את לא חייבת לספוג שום דבר.
לאט לאט היא תבין שאת כבר לא אוביקט לפריקת הכעסים שלה.

הורים מרעילים ושתלטנים

על ידי ההולכת_באתרים* » 11 ינואר 2006, 01:19

כי זאת דרך התגובה שאני מכירה.

הורים מרעילים ושתלטנים

על ידי ההולכת_באתרים* » 11 ינואר 2006, 01:19

לפעמים אני פשוט נשמעת לעצמי כאילו היא מדברת מגרוני. זה קורה כשאני בסערת רגשות עם ילדי וזה מדליק אצלי נורה אדומה, שמהבהבת לי ואומרת שהנה אוטוטו אם לא אקח את עצמי בידיים אנציח את הדפוס המרעיל
אני חוששת שזה יקרה גם לי.

הורים מרעילים ושתלטנים

על ידי גיאודזית* » 11 ינואר 2006, 01:12

אצלי הפחד כיום נובע מלההפך לאמא שלי.
דברים שאמרתי לבתי עוסק בדיוק בזה.
ובעניין כשיהיו לי את המשאבים_, באמת שווה לבדוק את _תחנות לבריאות הנפש שמקבלות בחינם.

בהצלחה! (())

הורים מרעילים ושתלטנים

על ידי אמא_לה* » 11 ינואר 2006, 01:03

גיאודזית תודה על השיתוף.
אני בטוחה שזה על קצה המזלג.
כשיהיו לי את המשאבים ללכת לטיפול - אני בטוחה שגם אצלי לא יהיו קיצורי דרך.
אצלי הפחד כיום נובע מלההפך לאמא שלי.
לפעמים אני פשוט נשמעת לעצמי כאילו היא מדברת מגרוני. זה קורה כשאני בסערת רגשות עם ילדי וזה מדליק אצלי נורה אדומה, שמהבהבת לי ואומרת שהנה אוטוטו אם לא אקח את עצמי בידיים אנציח את הדפוס המרעיל.

הורים מרעילים ושתלטנים

על ידי גיאודזית* » 11 ינואר 2006, 00:32

שוב, קשה לכתוב כאן לעומק על הדברים האלה, אבל אנסה לכתוב בכל זאת משהו (זה כמובן יהיה קצר, פשטני ונקודתי ובכל זאת):
תינוק שנולד אמור לקבל כמה דברים בסיסיים כדי להתפתח באופן סביר. (ואני לא מדברת עכשיו על עקרון הרצף ודרך גידול באופנית, אני מדברת אפילו על פחות, על הבייסיק שבבייסיק של תיאוריות פסיכולוגיות בתרבות המערב).
אז גם לפי התרבות המנוכרת שבה אנו חיים, נדמה לי שכולם מסכימים שתינוק אמור לקבל חום ואהבה כדי להתפתח תקין. תינוק, ובהמשך גם כשהוא גדל להיות ילד כמובן.
התינוק שנולד לא מכבר, מסתכל על אמו או אביו. מה שהוא מוצא במבטם עליו - כך הוא לומד על קיומו ועל עצמו. כלומר, מודעותו על עצם קיומו ועל מי שהוא נבנית ממה שמשדרים לו.
אם מסתכלים על התינוק במבט מתפעל, בלי קשר למה שהוא עושה - התינוק לומד שהוא קיים, ושהוא ראוי להתפעלות. מעצם קיומו.
אם מסתכלים על תינוק במבט של כעס והאשמה - זה מה שלומד התינוק. שהוא לא בסדר.

אם נמשכת המגמה של ההתייחסות אל התינוק גם כשהוא ילד (מה שקורה לרוב), אז הפצעים האלה מעמיקים.
אם ניקח את התינוק שקיבל מבטים ויחס של התפעלות ואהבה: הוא גדל להיות אדם שאוהב את עצמו, כי הוא למד שהוא ראוי לכך. הוא גדל להיות אדם שמרגיש שמה שהוא לא יעשה: הוא ראוי לאהבה. בלי קשר להישגיו או כשלונותיו או כל דבר חיצוני אחר. מעצם היותו קיים, הוא אהוב וראוי. וזה משהו שהוא קריטי בעיניי לחיים שלווים של אדם.
אם ניקח את התינוק שקיבל יחס כועס ומאשים: הוא גדל בתחושה הקיומית הזו, הבסיסית, שמה שהוא לא ייעשה - הוא לא בסדר. הוא לא טוב. ובכלל מה יש לאהוב בו, אין בו הרי שום דבר. ובכלל כל המצב הזה והאומללות הזו שלו - זה בכלל אשמתו. כלומר, יש כאן אדם עם חוסר יכולת לאהוב את עצמו, לא כי הוא לא ראוי - הוא ראוי! זה קורה כי הוא לא יודע שהוא ראוי. וכמה כאב טמון כאן.

אני אפסיק, זה כל כך על קצה המזלג...
רק אוסיף שהדברים האלה עלו אצלי בטיפול, כשכמובן ניתן דגש לרקע האישי שלי ולחומרים האישיים שלי שהבאתי לטיפול. כלומר, מהתובנה הכללית הזו, ירדנו לפרטים הספציפיים של הילדות שלי. ומשם הגענו להבנות אישיות.

אבל מעבר לתובנות וניתוח וכל הדברים האלה, בטיפול קורים דברים נוספים מעצם הקשר הנרקם בין המטפל למטופל.
יש ספר מצוין שעוסק בזה של יורם יובל: NS]סערת הנפש GetProdInfo[/po].asp?prodid=10060021 שיכול לתת עוד פרספקטיבה.

מקווה שלזה כיוונת אמא לה.

הורים מרעילים ושתלטנים

על ידי אמא_לה* » 11 ינואר 2006, 00:07

גיאודזית תודה על ההתייחסות והקישורים,
ברור לי שבתהליך פסיכולוגי אמיתי אין קיצורי דרך, ובכל זאת עניין אותי קצת לטעום מהתובנות המעשיות הקשורות לנושא הדף הזה.

הורים מרעילים ושתלטנים

על ידי גיאודזית* » 10 ינואר 2006, 23:55

יש טיפה גם ב-
ילדות מאושרת
דברים שאמרתי לבתי.
אבל שוב, זה קצת שופך אור על מה קורה בטיפול. לא יותר.

הורים מרעילים ושתלטנים

על ידי גיאודזית* » 10 ינואר 2006, 23:43

אמא לה,
(())
זה תהליך אישי. לא מדובר בתובנות כלליות על החיים שאם אספר לך עליהן הן ישנו לך משהו. כלומר אני כמובן יכולה לומר לך כל מיני דברים ויהיו לך מחשבות שונות עליהם. אבל זה עדיין דיאלוג שכלי. טיפול פסיכולוגי (ויש עוד טיפולים קונבנציונליים יותר או פחות) הוא טיפול נפשי. שבו עוברים תהליך רגשי. תהליך כזה, קשה לי לראות קורה למישהו בעקבות שיתוף שלי כאן.
את מי שבכל זאת מעניין לקרוא, יש על כך מידע בכל מיני דפים מפוזרים, אפשר לעשות חיפוש. דף למשל הוא בלוג אני אמא מבריאה.

אין לי את האפשרות הכלכלית לטיפול פסיכולוגי.
יש כיום אפשרות ללכת לטיפול דרך קופות החולים, ואז הטיפול מוזל משמעותית. ישנן גם תחנות לבריאות הנפש שמקבלות בחינם, למיטב ידיעתי.
שווה לבדוק ולהתייעץ, זה לא חייב לעלות הרבה כסף.
מה שחשוב לדעתי, זה שהפסיכלוג/ית יהיו אנשים שמרגישים בנוח איתם, ומרגישים שהם לא שופטים ולא מבקרים.
חשוב גם לדעת שאם אין קליק מדהים או אין הרגשה טובה, אז אפשר לקום ולעזוב ולמצוא מישהו אחר. לא רק אפשר - רצוי. לא כדאי להתקע עם מטפל שלא עושה לנו טוב.

הורים מרעילים ושתלטנים

על ידי אמא_לה* » 10 ינואר 2006, 23:27

ההולכת באתרים - הדברים שכתבת והתגובות שקיבלת פה נגעו בי מאוד. חלק מהם לקוח גם מתוך חיי.
העניין הוא שלצערי הרב מאוד אין לי את האפשרות הכלכלית לטיפול פסיכולוגי.
זה "פינוק" שאני רק יכולה רק לפנטז עליו במצב הכספי הבעייתי.
לכן אשמח אם כמעין "שרות לציבור" (:-)) אלו שעברו טיפול כמו גיאודזית למשל ישתפו אותנו בכמה טיפים או תובנות שעלו במהלך הטיפול ועשויים לעזור למצוקה הזאת.
ידוע לי שטיפול פסיכולוגי הוא תהליך ארוך וכואב, אבל אולי בכל זאת יש כמה תמציות שאפשר לזקק ממנו ולשתף גם אותנו ה"עניים"...

הורים מרעילים ושתלטנים

על ידי גיאודזית* » 10 ינואר 2006, 22:35

בהצלחה!
את הצעד הראשון עשית. כל הכבוד. |Y|

הורים מרעילים ושתלטנים

על ידי ההולכת_באתרים* » 10 ינואר 2006, 10:38

אני שמחה שזה עזר לך מקווה שזה יעזור גם לי.

הורים מרעילים ושתלטנים

על ידי גיאודזית* » 09 ינואר 2006, 20:29

לקחתי, מקווה שיעזור
טוב לשמוע! כל הכבוד לך. |Y| |Y| |Y|
את עוד תודי לעצמך. :-)

תוך כמה זמן התחילו להתקלף אצלך השכבות?
תוך חודשים ספורים התחלתי להרגיש טוב יותר.
אחרי שנה הרגשתי עוד יותר טוב.
אחרי שנתיים הרגשתי ממש טוב.
אחרי שלוש הרגשתי מצוין. סיימתי את הטיפול.
ומרגישה מצוין עד עכשיו. שנתיים אחרי תום הטיפול.
(טיפול פסיכולוגי).

הורים מרעילים ושתלטנים

על ידי ההולכת_באתרים* » 09 ינואר 2006, 17:34

אני היא הפלוני אלמונית שלמעלה, התפספס לי.

הורים מרעילים ושתלטנים

על ידי פלוני_אלמונית* » 09 ינואר 2006, 14:08

תנסי! זה קשה לקום ולהתקומם אבל לאורך זמן "ירדו" ממך או ידעו להתייחס כראוי. שווה לא??
ניסיתי, זה לא עובד, מביא רק להתפרצויות נוספות.

ובגלל שאת כזו טובה ונהדרת, עשי משהו טוב למען עצמך. קחי עזרה מקצועית.
לקחתי, מקווה שיעזור, תוך כמה זמן התחילו להתקלף אצלך השכבות?

הורים מרעילים ושתלטנים

על ידי גיאודזית* » 09 ינואר 2006, 11:44

ובגלל שאת כזו טובה ונהדרת, עשי משהו טוב למען עצמך. קחי עזרה מקצועית.
רציתי רק לומר שאת כל זה כותבת לך מי שפעם בעצמה היתה זקוקה לעזרה כזו, והשתמשה בה. והרוויחה את עצמה האמיתית הטובה והנהדרת, שהסתתרה מתחת לאלפי שכבות של התעללות רגשית ותפישה מעוותת.

<זו אני. אם לא היה ברור.>

הורים מרעילים ושתלטנים

על ידי גם_אני_סבלתי* » 09 ינואר 2006, 11:37

האמת, מדי פעם את צריכה להתקומם. וכך גם אני נוהגת:
מדי פעם מתקוממת ומסבירה שאני כבר אמא לשלושה ואי אפשר להמשיך לשלוט בי ובחיי.
משתדלת להרחיק. לא לספר כל דבר. לא להפוך אותה לשותפה (למרות כל הקושי).
מדי פעם נעלמת, עסוקה!
מדי פעם מסבירה מה באמת מציק בקשר הזה (חונק, נותן תחושה שאני לא מוצלחת).
נכון שתמיד יש נסיונות מחודשים לשלוט בי ואז שוב אני מתקוממת מחדש לעתים זה מסתיים בשליטה שלי (ואני קמה והולכת משם "יש גבול למה שאני מוכנה לשמוע, מצטערת") ולעתים מסיימת ב"אני מודעת לזה שאת אוהבת אותי כל כך אבל אני צריכה לעשות את הדברים בעצמי, אני כבר אדם מבוגר".
תנסי! זה קשה לקום ולהתקומם אבל לאורך זמן "ירדו" ממך או ידעו להתייחס כראוי. שווה לא??
פתחתי פעם דף בנושא הזה. אני אעשה חיפוש ואחזור אלייך.

הורים מרעילים ושתלטנים

על ידי שלווה_במדבר* » 08 ינואר 2006, 23:02

אמא שלי התעללה בי ובאחיי נפשית (וגם פיזית לפעמים) בילדותנו וגרמה לי לכעוס במשך המון שנים , כמעט כל חיי.
למדתי עם השנים לא לכעוס ולא להבין אלא פשוט לחיות את חיי בשקט ולהבין שאני לא חייבת לה כלום ושאני טובה כי אני פשוט אני.

הפתרון שלי היה לעזוב - אני כרגע כבר כמה שנים בקצה השני של הארץ וטוב לי...
יש משקעים אך אני כבר לא תקועה בעבר. אני פשוט כבר לא כועסת בכלל !

אני מדברת עם ההורים פעם בשבוע - שבועיים וזה ממש מספיק לי
אני גם ממש לא מרגישה צורך לרצות אותם - אומרת להם בפירוש שאני אעשה מה שבא לי ושלא אכפת לי מה הם אומרים... והם לא מתווכחים איתי יותר!

הרבה שנים הייתי בדכאון בגלל הילדות שלי אך מאז שהתחלתי עם ה"טיפול" הזה - אני פשוט בן אדם אחר.
אני כבר לא מסוגלת לזכור מתי כעסתי על המשפחה שלי בפעם האחרונה...

אל תשאירי את המצב כמו שהוא - את לא חייבת לאף אחד כלום , גם אם זה הורייך. ובטח ובטח לא לבן אדם שמסוגל לקרוא לך זבל וטפשה.
קחי טיפול טוב לעצמך - לא מגיע לך לסבול ככה !!!

הורים מרעילים ושתלטנים

על ידי גיאודזית* » 08 ינואר 2006, 22:40

היא אדם טוב שדואג מאוד למשפחה. היא תמיד מאוד דואגת לי.

היא אדם מאוד חכם ובסך הכל מאוד טובת לב.

אדם טוב לב לא מתנהג ככה:

היא מנסה לשלוט בכל מה שאני עושה, להקטין אותי, קוראת לי טפשה, מטומטמת וזבל, מאימת שתבוא אלי ותכה אותי, תרצח אותי, אומרת שלא אכפת לה לשבת בכלא בגלל הרצח. דיבורים מהסוג הזה. יותר נכון צרחות. טלפונים לבעלי שמספרים לו שהיא תרצח אותי.

זה לא טוב לב. זו לכל הפחות בעיה נפשית קשה שיש שיגדירו אותה גם כרוע לב.

מצטרפת להמלצה
לכי את למטפל שיעזור לך להתנתק מהצורך הרגשי באמא מרעילה.

זה לגמרי מובן מדוע את עדיין בקשר הזה איתה. זה לא קל לקום ולראות את מה שאנחנו רואים בהקשיבנו לסיפורך. זה לא קל לקום ולראות את הדברים באור מפוכח. זה לא קל לקום ולצאת מהקשר אם-בת היחיד שאת מכירה. אני ממש ממש ממש מבינה אותך. ולכן את צריכה עזרה.
פני את לייעוץ מקצועי. האינטרנט אינו יכול לספק לך את זה.

קשה לך אולי להאמין אבל את טובה. את טובה. את נהדרת!
מעצם היותך את. בלי קשר למה עשית או מה לא עשית ואם העלבת או לא. את טובה. פשוט כי את את. לא צריך יותר מזה. ובגלל שאת כזו טובה ונהדרת, עשי משהו טוב למען עצמך. קחי עזרה מקצועית.
(())

הורים מרעילים ושתלטנים

על ידי אלה_מעיין* » 08 ינואר 2006, 22:24

חמודה,קבלי דבר חשוב אחד: את לא אשמה!!!!!!!

הורים מרעילים ושתלטנים

על ידי קרוטונית_מהמרק_הגדול* » 08 ינואר 2006, 22:10

_מהי מטרת הדף? תמיכה, יעוץ, עזרה ?
כל מה שאפשר לקבל._

משום מה נזכרתי בזה
http://www.50plus.co.il/ArticleFull.asp ... 6&Banner=5
http://www.50plus.co.il/ArticleFull.asp ... 6&Banner=5

הורים מרעילים ושתלטנים

על ידי ההולכת_באתרים* » 08 ינואר 2006, 18:49

מרגישה שיש משהו בהאשמות שלה? האם את מרגישה שאולי זה באמת מגיע לך?
במובן מסוים כן.


היא נשמעת אמא נוראית גם כן
אני חושבת שהיא לא. יש בעיות אבל היא גם תומכת הרבה מאוד.

הורים מרעילים ושתלטנים

על ידי רונ_צ'ה* » 08 ינואר 2006, 18:32

היו לה חיים מאוד קשים ואמא נוראית ויתכן שזה השפיע
אבל, הולכת, את מבינה שמה שקורה לכן עכשיו זה פשוט הגשמה של המצב שלה עם אמה? הרי עכשיו גם החיים שלך קשים בגללה, וכן, קשה כשכל שזה יישמע, כרגע (לא באופן גורף) היא נשמעת אמא נוראית גם כן....

הורים מרעילים ושתלטנים

על ידי רונ_צ'ה* » 08 ינואר 2006, 18:30

שום תמיכה כלכלית לא מצדיקה את ההתעללות שאת עוברת.
לא יכולתי לנסח את זה טוב יותר. נשמע ששתיכן כלואות במעגל של יחסים המשלבים מחד עזרה הדדית ושיתוף, ומאידך - המון כעס, ושנאה (כן, מילה קשה, אני יודעת...), ודיכאון, ותסכול - וזה משהו שעד שאחת מכן לא תחילט להפסיק - זה לא ייפסק.
נראה שהיא לא מסוגלת לעשות את השינוי הזה, השאלה היא - האם את מסוגלת? האם את מסוגלת להתחיל מצעד קטן? נגיד, להחליף את מנעול הבית? לא להכנע לתבנית של שיחה רגילה אחרי התקפה שכזאת? אני אפילו לא מדברת עדיין על טיפול, השאלה היא האם את מרגישה שיש לך את הכוחות לעשות שינוי קטן, שיכול להניע שינוי גדול יותר? אם לא - הבחינה הראשונה צריכה להיות בחינה עצמית - למה את מוכנה לקבל את המצב הזה? מה את מקבלת ממנה שמצדיק את היחס הזה (ולא, כסף זה לא מספיק טוב...), האם את מרגישה שיש משהו בהאשמות שלה? האם את מרגישה שאולי זה באמת מגיע לך? מאיפה נובעת הלגיטימציה שאת נותנת לה להכאיב לך כל כך? כל אלה הן שאלות שרק את יכולה לענות עליהן, אבל נראה לי שהן הבסיס המתחייב לטיפול בבעיה, או לפחות - התמודדות שלא תכאיב לך כל כך עם ההתפרצויות של אמך.

הורים מרעילים ושתלטנים

על ידי ההולכת_באתרים* » 08 ינואר 2006, 14:52

גם סבתא שלי (שגרה איתנו כ20 שנים מרעילות ומיותרות)
מזדהה.

הורים מרעילים ושתלטנים

על ידי ההולכת_באתרים* » 08 ינואר 2006, 14:52

כי את כמהה לתקופות ה"שקטות" האלה.
כמה נכון.

מהי מטרת הדף? תמיכה, יעוץ, עזרה ?
כל מה שאפשר לקבל.


מה אומר בעלך?
בעלי, רגיל, היא אוהבת אותו למרות שגם הוא הפך כמה פעמים לאויב העם. אני מונעת ממנו לענות לה. לא רוצה שתשנא אותו.
היא חושבת שאם לא תלחץ ולא תצעק אז לא נתקדם בכלום (מה שנכון בעיקרון).

הורים מרעילים ושתלטנים

על ידי רוצה_להיות_אני* » 08 ינואר 2006, 14:08

היו לה חיים מאוד קשים ואמא נוראית ויתכן שזה השפיע.

יש הרבה אנשים עם חיים מאוד קשים,
השאלה היא האם את מסוגלת להכיל את ההתפרצויות שלה.

גם סבתא שלי (שגרה איתנו כ20 שנים מרעילות ומיותרות) מתפרצת רק כי לא מסכימים איתה ולא הולכים בתלם, וכי אני משתעלת וזה מעיק על העצבים שלה.
היא כבר איימה לחתוך אותי מאבר המין עד לגרון (אינספור), זרקה עלי תפוז (מקולף, מתחשבת לא?) לעין וזה רק קצה המזלג (ההמשך נשמע בדיוני לחלוטין). ואני הנכדה האהובה עליה, כן?

"היא אדם טוב שדואג מאוד למשפחה. היא תמיד מאוד דואגת לי"
וואו זה בדיוק מה שאמא שלי אומרת עליה, כשהיא מנסה לנחם אותי ולשדל אותי לשמור איתה על קשר.

"היא לא מסוכנת כי היא אף פעם לא מישמת את מה שהיא אומרת."
היא מסוכנת כי היא אוכלת חלק מהנשמה שלך, היא מסוכנת כי היא שולטת בך כי את נוחה לזה, כי את כמהה לתקופות ה"שקטות" האלה.

"לדעתי הצעקות שהיו הן מזה שהיא נעלבה ממני."
בוודאי! זו דרכם של מניפולטורים, הם בוכים/נעלבים/צועקים/"מתאבדים" כי הם נעלבים ממך.

"קשה לי לקבל שמשהו איתה לא בסדר"
לא יעזור לך להתמקד בזה, לענ"ד כדאי להתחיל בלקבל ש איתך הכל בסדר, בלי קשר לכמות הצעקות

חיבוק,
עד כמה שאני מזדהה זה קשה יותר כשזה בא מאימא.

הורים מרעילים ושתלטנים

על ידי נועה_בר* » 08 ינואר 2006, 14:06

אבל זה בגלל שקשה לי לקבל שמשהו איתה לא בסדר ואני נוטה להאשים את עצמי.
אז כרגע טפלי בנקודה הזו. את חייבת את זה לעצמך אם את לא רוצה להמשיך את הקשר שלכן כפי שהוא היום.
מהי מטרת הדף? תמיכה, יעוץ, עזרה ?

הורים מרעילים ושתלטנים

על ידי נועה_בר* » 08 ינואר 2006, 14:03

שלומית |Y| כל מילה.
הולכת (())
מה אומר בעלך?

הורים מרעילים ושתלטנים

על ידי ההולכת_באתרים* » 08 ינואר 2006, 13:47

את מרגישה שאת חייבת לה כי היא "עוזרת" לכם?
לא, אני קשורה אליה בלי קשר לזה.

הורים מרעילים ושתלטנים

על ידי ההולכת_באתרים* » 08 ינואר 2006, 13:47

היו לה חיים מאוד קשים ואמא נוראית ויתכן שזה השפיע.

חזרה למעלה