על ידי ענת_שן_לוי* » 12 אפריל 2003, 01:43
בראשית פרקים ב'- ג'
טו. וַיִּקַּח יְהוָה אֱלהִים אֶת-הָאָדָם; וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן-עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ. טז. וַיְצַו יְהוָה אֱלהִים עַל-הָאָדָם לֵאמר: מִכּל עֵץ-הַגָּן, אָכל תּאכֵל. יז. וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע--לא תאכַל מִמֶּנּוּ: כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ--מוֹת תָּמוּת. יח. וַיּאמֶר יְהוָה אֱלהִים לא-טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ; אֶעֱשֶׂה-לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ.
כ. וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת לְכָל-הַבְּהֵמָה וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכל חַיַּת הַשָּׂדֶה; וּלְאָדָם לא-מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ. כא. וַיַּפֵּל יְהוָה אֱלהִים תַּרְדֵּמָה עַל-הָאָדָם וַיִּישָׁן; וַיִּקַּח, אַחַת מִצַּלְעתָיו וַיִּסְגּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה. כב. וַיִּבֶן יְהוָה אֱלהִים אֶת-הַצֵּלָע אֲשֶׁר-לָקַח מִן-הָאָדָם, לְאִשָּׁה; וַיְבִאֶהָ אֶל-הָאָדָם. כג. וַיּאמֶר הָאָדָם זאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי; לְזאת יִקָּרֵא אִשָּׁה, כִּי מֵאִישׁ לֻקְחָה-זּאת. כד. עַל-כֵּן, יַעֲזָב-אִישׁ אֶת-אָבִיו וְאֶת-אִמּוֹ; וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד. כה. וַיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם עֲרוּמִּים הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ; וְלא יִתְבּשָׁשׁוּ.
א . וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם מִכּל חַיַּת הַשָּׂדֶה, אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה אֱלהִים; וַיּאמֶר, אֶל-הָאִשָּׁה, אַף כִּי-אָמַר אֱלהִים, לא תאכְלוּ מִכּל עֵץ הַגָּן. ב. וַתּאמֶר הָאִשָּׁה, אֶל-הַנָּחָשׁ: מִפְּרִי עֵץ-הַגָּן נאכֵל. ג. וּמִפְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר בְּתוֹךְ-הַגָּן--אָמַר אֱלהִים לא תאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלא תִגְּעוּ בּוֹ: פֶּן-תְּמֻתוּן. ד. וַיּאמֶר הַנָּחָשׁ אֶל-הָאִשָּׁה: לא-מוֹת, תְּמֻתוּן. ה. כִּי, ידֵעַ אֱלהִים כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם; וִהְיִיתֶם כֵּאלהִים יודְעֵי טוֹב וָרָע. ו. וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה-הוּא לָעֵינַיִם וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתּאכַל; וַתִּתֵּן גַּם-לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיּאכַל. ז. וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הֵם; וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה, וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגורות. ח. וַיִּשְׁמְעוּ אֶת-קוֹל יְהוָה אֱלהִים מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן--לְרוּחַ הַיּוֹם; וַיִּתְחַבֵּא הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ, מִפְּנֵי יְהוָה אֱלהִים, בְּתוֹךְ עֵץ הַגָּן. ט. וַיִּקְרָא יְהוָה אֱלהִים, אֶל-הָאָדָם; וַיּאמֶר לוֹ, אַיֶּכָּה. י. וַיּאמֶר, אֶת-קולְךָ שָׁמַעְתִּי בַּגָּן; וָאִירָא כִּי-עֵירום אָנכִי, וָאֵחָבֵא. יא. וַיּאמֶר--מִי הִגִּיד לְךָ כִּי עֵירום אָתָּה; הֲמִן-הָעֵץ, אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֲכָל-מִמֶּנּוּ--אָכָלְתָּ. יב. וַיּאמֶר, הָאָדָם: הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי, הִוא נָתְנָה-לִּי מִן-הָעֵץ וָאכֵל. יג. וַיּאמֶר יְהוָה אֱלהִים לָאִשָּׁה מַה-זּאת עָשִׂית; וַתּאמֶר הָאִשָּׁה הַנָּחָשׁ הִשִּׁיאַנִי וָאכֵל. יד. וַיּאמֶר יְהוָה אֱלהִים אֶל-הַנָּחָשׁ כִּי עָשִׂיתָ זּאת אָרוּר אַתָּה מִכָּל-הַבְּהֵמָה וּמִכּל חַיַּת הַשָּׂדֶה; עַל-גְּחונְךָ תֵלֵךְ, וְעָפָר תּאכַל כָּל-יְמֵי חַיֶּיךָ. טו. וְאֵיבָה אָשִׁית בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה וּבֵין זַרְעֲךָ וּבֵין זַרְעָהּ: הוּא יְשׁוּפְךָ ראשׁ, וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב.
טז. אֶל-הָאִשָּׁה אָמַר, הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרונֵךְ--בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים; וְאֶל-אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ, וְהוּא יִמְשָׁל-בָּךְ.
יז. וּלְאָדָם אָמַר, כִּי-שָׁמַעְתָּ לְקוֹל אִשְׁתֶּךָ, וַתּאכַל מִן-הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לֵאמר לא תאכַל מִמֶּנּוּ--אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ, בְּעִצָּבוֹן תּאכְלֶנָּה, כּל יְמֵי חַיֶּיךָ. יח. וְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְ; וְאָכַלְתָּ אֶת-עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה. יט. בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תּאכַל לֶחֶם עַד שׁוּבְךָ אֶל-הָאֲדָמָה, כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ: כִּי-עָפָר אַתָּה וְאֶל-עָפָר תָּשׁוּב. כ. וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁם אִשְׁתּוֹ חַוָּה: כִּי הִוא הָיְתָה, אֵם כָּל-חָי. כא. וַיַּעַשׂ יְהוָה אֱלהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר--וַיַּלְבִּשֵׁם.
בראשית פרקים ב'- ג'
טו. וַיִּקַּח יְהוָה אֱלהִים אֶת-הָאָדָם; וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן-עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ. טז. וַיְצַו יְהוָה אֱלהִים עַל-הָאָדָם לֵאמר: מִכּל עֵץ-הַגָּן, אָכל תּאכֵל. יז. וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע--לא תאכַל מִמֶּנּוּ: כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ--מוֹת תָּמוּת. יח. וַיּאמֶר יְהוָה אֱלהִים לא-טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ; אֶעֱשֶׂה-לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ.
כ. וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת לְכָל-הַבְּהֵמָה וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכל חַיַּת הַשָּׂדֶה; וּלְאָדָם לא-מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ. כא. וַיַּפֵּל יְהוָה אֱלהִים תַּרְדֵּמָה עַל-הָאָדָם וַיִּישָׁן; וַיִּקַּח, אַחַת מִצַּלְעתָיו וַיִּסְגּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה. כב. וַיִּבֶן יְהוָה אֱלהִים אֶת-הַצֵּלָע אֲשֶׁר-לָקַח מִן-הָאָדָם, לְאִשָּׁה; וַיְבִאֶהָ אֶל-הָאָדָם. כג. וַיּאמֶר הָאָדָם זאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי; לְזאת יִקָּרֵא אִשָּׁה, כִּי מֵאִישׁ לֻקְחָה-זּאת. כד. עַל-כֵּן, יַעֲזָב-אִישׁ אֶת-אָבִיו וְאֶת-אִמּוֹ; וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד. כה. וַיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם עֲרוּמִּים הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ; וְלא יִתְבּשָׁשׁוּ.
א . וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם מִכּל חַיַּת הַשָּׂדֶה, אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה אֱלהִים; וַיּאמֶר, אֶל-הָאִשָּׁה, אַף כִּי-אָמַר אֱלהִים, לא תאכְלוּ מִכּל עֵץ הַגָּן. ב. וַתּאמֶר הָאִשָּׁה, אֶל-הַנָּחָשׁ: מִפְּרִי עֵץ-הַגָּן נאכֵל. ג. וּמִפְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר בְּתוֹךְ-הַגָּן--אָמַר אֱלהִים לא תאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלא תִגְּעוּ בּוֹ: פֶּן-תְּמֻתוּן. ד. וַיּאמֶר הַנָּחָשׁ אֶל-הָאִשָּׁה: לא-מוֹת, תְּמֻתוּן. ה. כִּי, ידֵעַ אֱלהִים כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם; וִהְיִיתֶם כֵּאלהִים יודְעֵי טוֹב וָרָע. ו. וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה-הוּא לָעֵינַיִם וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתּאכַל; וַתִּתֵּן גַּם-לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיּאכַל. ז. וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הֵם; וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה, וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגורות. ח. וַיִּשְׁמְעוּ אֶת-קוֹל יְהוָה אֱלהִים מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן--לְרוּחַ הַיּוֹם; וַיִּתְחַבֵּא הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ, מִפְּנֵי יְהוָה אֱלהִים, בְּתוֹךְ עֵץ הַגָּן. ט. וַיִּקְרָא יְהוָה אֱלהִים, אֶל-הָאָדָם; וַיּאמֶר לוֹ, אַיֶּכָּה. י. וַיּאמֶר, אֶת-קולְךָ שָׁמַעְתִּי בַּגָּן; וָאִירָא כִּי-עֵירום אָנכִי, וָאֵחָבֵא. יא. וַיּאמֶר--מִי הִגִּיד לְךָ כִּי עֵירום אָתָּה; הֲמִן-הָעֵץ, אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֲכָל-מִמֶּנּוּ--אָכָלְתָּ. יב. וַיּאמֶר, הָאָדָם: הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי, הִוא נָתְנָה-לִּי מִן-הָעֵץ וָאכֵל. יג. וַיּאמֶר יְהוָה אֱלהִים לָאִשָּׁה מַה-זּאת עָשִׂית; וַתּאמֶר הָאִשָּׁה הַנָּחָשׁ הִשִּׁיאַנִי וָאכֵל. יד. וַיּאמֶר יְהוָה אֱלהִים אֶל-הַנָּחָשׁ כִּי עָשִׂיתָ זּאת אָרוּר אַתָּה מִכָּל-הַבְּהֵמָה וּמִכּל חַיַּת הַשָּׂדֶה; עַל-גְּחונְךָ תֵלֵךְ, וְעָפָר תּאכַל כָּל-יְמֵי חַיֶּיךָ. טו. וְאֵיבָה אָשִׁית בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה וּבֵין זַרְעֲךָ וּבֵין זַרְעָהּ: הוּא יְשׁוּפְךָ ראשׁ, וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב.
טז. אֶל-הָאִשָּׁה אָמַר, הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרונֵךְ--בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים; וְאֶל-אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ, וְהוּא יִמְשָׁל-בָּךְ.
יז. וּלְאָדָם אָמַר, כִּי-שָׁמַעְתָּ לְקוֹל אִשְׁתֶּךָ, וַתּאכַל מִן-הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לֵאמר לא תאכַל מִמֶּנּוּ--אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ, בְּעִצָּבוֹן תּאכְלֶנָּה, כּל יְמֵי חַיֶּיךָ. יח. וְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְ; וְאָכַלְתָּ אֶת-עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה. יט. בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תּאכַל לֶחֶם עַד שׁוּבְךָ אֶל-הָאֲדָמָה, כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ: כִּי-עָפָר אַתָּה וְאֶל-עָפָר תָּשׁוּב. כ. וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁם אִשְׁתּוֹ חַוָּה: כִּי הִוא הָיְתָה, אֵם כָּל-חָי. כא. וַיַּעַשׂ יְהוָה אֱלהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר--וַיַּלְבִּשֵׁם.