החיוניות שלי חלק שני

שליחת תגובה

רדיפה אחר הכבוד, מרחיקה את היכולת לקבלו
קוד אישור
הזן את הקוד בדיוק כפי שהוא מופיע. כל האותיות הן אותיות גדולות.
סמיילים
|יד1| |תינוק| |בלונים| |אוף| ;-) :-] |U| |נורה| |עוגה| |גזר| |אפרוח| 8-) :'( {@ :-) |L| :-D |H| ((-)) (()) |יש| |רעיון| {} |#| |>| |שקרן| >:( <:) |N| :-0 |תמר| :-S |מתנה| |<| :-( ZZZ :-| |*| :-/ :-P |עץ| |!| |-0 |Y| :-9 V :D :) ;) :( :o :shock: :? 8-) :lol: :x :P :oops: :cry: :evil: :twisted: :roll: :!: :?: :idea: :arrow: :| :mrgreen: :geek: :ugeek:

BBCode פעיל
[img] פעיל
[url] פעיל
סמיילים פעילים

צפיה מקדימה של הנושא
   

הרחב תצוגה צפיה מקדימה של הנושא: החיוניות שלי חלק שני

החיוניות שלי חלק שני

על ידי חני_בונה* » 05 ספטמבר 2011, 21:20

ממשיכה במגמה: בלי מוצרי קמח לסוגיו.
היום גם עשיתי הליכה לאחר שנחתי אחר הצהריים

גוגוס- כל טוב ואהבה
{@

החיוניות שלי חלק שני

על ידי למ* » 05 ספטמבר 2011, 21:12

תודה רבה לך גוגוס ! @}
תודה שצרפת אותנו למסע המרתק

החיוניות שלי חלק שני

על ידי במבי_ק* » 05 ספטמבר 2011, 20:43

איזה סיכום מתוק! שיהיה בהצלחה, בכיף ובהנאה.

לעניין הרזות שאוכלות פחות - אני רזה שאוכלת יחסית לאחרים מעט. אבל אני לא חושבת שאני אוכלת מעט, אלא שרוב האחרים אוכלים הרבה מדי :-D

החיוניות שלי חלק שני

על ידי אנונה* » 05 ספטמבר 2011, 17:02

כתבתי כאן רק פעם אחת אבל קראתי באדיקות ומצטרפת לדברי קודמותי.
היה לי לעונג לקרוא אותך, את הליווי התומך, החכם והאכפתי שלך ואת המסע האישי והכן שחלקת איתנו.
תודה גדולה. וגם :
ואם תחזרי לכתוב במקום/צורה/שמות אחרים, אני תמיד תמיד אשמח לקרוא אותך!!_

החיוניות שלי חלק שני

על ידי איילת_חן* » 05 ספטמבר 2011, 16:42

רוצה גם להספיק לומר תודה לפני שהאתר יוצא לחופש
למדתי המון גוגוס, ממך וגם דרך המרחב הזה שיצרת פה.

החיוניות שלי חלק שני

על ידי מיכל_בז* » 04 ספטמבר 2011, 22:37

זהו?

אבל יש עוד יומיים!

גוגוס, תודה רבה. היה לי מאוד-מאוד כיף פה.

נורא משמח אותי לדעת שעזר לך לעזור, כי עזרת לי מלא.
זה היה די מדהים לראות את קבלת הפנים המתמשכת והמאירה שלך לכל מי שכתבה פה.


_עוד "מה כדאי לאכול?" אלא "איך כדאי לחיות?"
אני חושבת שלמדתי כאן פשוט לחיות טוב יותר. למדתי על גדולתה של הגמישות, למדתי להקשיב לגוף שלי ברצינות ולבטוח בתחושות הבטן, ולמדתי לזהות את הדרך הנכונה עם שמחה והתלהבות, במקום עם מאמץ ואתגר._

יופי, יופי! וגם: כן! כן!

אני רוצה להודות לך על כל מה שספגתי מהדף הזה - שמחה וקלילות ואומץ רוח ואיזו ראייה כיפית וחדשנית עבורי.
ואני אתגעגע אלייך מאוד.
ואם תחזרי לכתוב במקום/צורה/שמות אחרים, אני תמיד תמיד אשמח לקרוא אותך!!

שימשיך להיות לך כיף. הצלילה הזו לתוך הפחות-מילים נראית לי כמו השלב הבא נטבעי, המתבקש. וזה נראה לי כיף גדול.
אני קצת מקנאה בך, כי הייתי נהנית מהשקט הזה עכשיו, אבל יש לי עוד כל כך הרבה לחפור.

אלף פרחים גוגוס, מגיע לך כל פרח. כפרה עלייך!

{@ {@ {@ {@ {@ {@ {@ {@ {@ {@ {@

החיוניות שלי חלק שני

על ידי זינה* » 04 ספטמבר 2011, 20:52

רציתי גם להגיד תודה.
למדתי, התחזקתי, הזדהתי...
שתהיה לך המשך דרך חיונית :-)

החיוניות שלי חלק שני

על ידי ב_עילום* » 04 ספטמבר 2011, 19:37

מצטרפת לתודות @}

החיוניות שלי חלק שני

על ידי גוונים* » 04 ספטמבר 2011, 16:31

_רוצה להודות על המרחב הזה שאין ספק
היה חלק מתהליך מאוד מאוד מיוחד ומכונן אצלי._
מצטרפת.
ורוצה להודות לך באופן אישי, גוגוס, על התמיכה, העידוד, ההתיחסויות והתובנות שכתבת ספציפית לי ושהיו מאד מאד משמעותיים עבורי.

שיהיה לך המשך נפלא של התהליך התזונתי בפרט וגם בחיים בכלל,
ואם תחזרי לכתוב במקום/צורה/שמות אחרים, אני תמיד תמיד אשמח לקרוא אותך!!

רק טוב
גוונים

החיוניות שלי חלק שני

על ידי הקוסמת_מארץ_עוץ* » 04 ספטמבר 2011, 15:51

רוצה להודות על המרחב הזה שאין ספק
היה חלק מתהליך מאוד מאוד מיוחד ומכונן אצלי.
@}

החיוניות שלי חלק שני

על ידי קרן_שמש_מאוחרת* » 04 ספטמבר 2011, 14:22

גוגוס את גדולה ומה שעשית בדף הזה עבור כולנו יפהפה. @}
עקבתי אחריו לאורך כל הדרך (בעצם מאז תקרית ה"יום כיפור לבד על הכביש שלך" :-) )
נותנת לו עוד לחלחל אצלי.
שנה טובה ומתוקה.

החיוניות שלי חלק שני

על ידי בשמת_א* » 04 ספטמבר 2011, 12:25

יפה דיברת! Hear hear! חבל לי להיפרד, חבל שאת עוזבת אותנו, אבל אני מבינה לגמרי, מקבלת ומשלימה {@

החיוניות שלי חלק שני

על ידי גוגוס* » 04 ספטמבר 2011, 08:36

פרידה

מעט לפני שהאתר מושבת לכבוד החופשה בפארק הירדן, הגיע הרגע לומר - יאללה, נגמר.
מודה על האמת, יותר קשה לי ממה שחשבתי. מתחילה להתגעגע עוד לפני שתוקתק הקליק האחרון על המקלדת.

חלפה לה שנה מהחיים שלי. ואיזו שנה זו היתה... מדהימה!

אני עוזבת את הדף הזה והולכת לדרכי, להשתמש בתבונה בכל מה שלמדתי כאן, לחיות חיים טובים יותר. לשמחתי, אלו חיים טובים יותר לא רק בכל מה שנוגע לתזונה. התזונה, לב הדף הזה, היא רק פלטפורמה ללמידה הרבה יותר עמוקה ומשמעותית. שינוי שם הדף באמצע השנה, מ"שנת הטבעונאות שלי" ל"שנת החיוניות שלי", מבטא היטב את התחושה הזו של הרחקת המבט מהתזונה אל החיים.

לא עוד "מה כדאי לאכול?" אלא "איך כדאי לחיות?"

אני חושבת שלמדתי כאן פשוט לחיות טוב יותר. למדתי על גדולתה של הגמישות, למדתי להקשיב לגוף שלי ברצינות ולבטוח בתחושות הבטן, ולמדתי לזהות את הדרך הנכונה עם שמחה והתלהבות, במקום עם מאמץ ואתגר.

היה כיף ללכת בדרך הזו, שכוללת את הבחירה בתזונה כספר לימוד ואת רעיון ההתנסות כמתודה המרכזית ללמידה. בשבילי היה זה תהליך מאוד מתגמל, עשיר, מגוון, סוער, ואפילו מצחיק.
אני מה שאני אוכלת. כל ההוויה הפיזית שלי נשענת על זה, וגם חלק מהנפשית/רגשית. כשאני אוכלת פחות טוב אני מרגישה פחות טוב, ואם אני מתבוננת היטב אני תמיד רואה את האפקט המיידי, ממש בטווח של שעות ולפעמים אפילו של דקות. הרעיון של התנסות מתמדת בדברים חדשים, עד להגעה לדיוק המקסימאלי, הופכת את כל העניין לסוג של שעשוע מדעי קליל, במקום להיות שישה עשר הטון שנוחתים על רובנו כשרק מתחילים לחשוב על שינויים בתזונה. יש בריבוי ההתנסויות משהו לא מחייב, גמישות אינסופית, והבטחה לעניין בלתי פוסק. זה תהליך ששם דגש על הצד החוקר שלנו, זה שלעתים קרובות נזנח ונשכח עקב ענייני השגרה. בשבילי זהו צד קצת ילדי. משהו שמאפשר חזרה אל איזה קסם של ילדות, שבה העולם הוא מעבדה אחת גדולה מלאה בחומרים מסקרנים ובכלים לא מוכרים.

אחד הדברים בדף הזה, שנמצאו עבורי כמועילים ביותר, הוא התהליך הדו כיווני של קבלה ונתינה. תמיד ידעתי עד כמה קבוצה היא מסגרת מוצלחת ללמידה. אנשים שחוו קבוצות עבודה ייעודיות סיפרו רבות בשבחן. היום אני מבינה טוב יותר למה.

כמעט ברור מאליו איך קבלה (של ידע, של תמיכה) יכולה לקדם תהליך אישי. בדף הזה למדתי עד כמה נתינה יכולה לקדם את אותו תהליך בדיוק, לפעמים במהירות רבה יותר. והדבר החשוב ביותר שלמדתי הוא ששילוב של קבלה ונתינה מחולל ניסים של ממש בזמן שיא. הנתינה, מעבר לשמחה הגדולה שהיא מייצרת עבורי, היא כלי לכל דבר. כלי של למידה.

את מלמדת הכי טוב את מה שאת צריכה ללמוד בעצמך - כיום אני מבינה את המשפט הזה בעומק אחר לגמרי ביחס לעבר.

כל דבר שכתבתי למישהי אחרת כתבתי גם לעצמי. כל שאלה איפשרה לי להפנות אותה קודם כל אל עצמי. כל שורה שקפצה לי לעין ועוררה בי את הצורך להגיב פתחה את התגובה קודם כל אל עצמי. אבל... כשמדברים אל אשה אחרת אפשר לומר לה את כל הדברים שרציתי לומר לעצמי ולא העזתי. בדרך שבה רציתי לומר אותם לעצמי אבל התעצלתי, ומתוך דילוג על כל המכשולים שאני יוצרת לעצמי בעצמי.
אם לתמצת, כשאני מדברת אל אשה אחרת, אני מקשיבה הרבה יותר טוב לדברים שאני אומרת, מאשר כשאני אומרת אותם לעצמי :-D

אי לכך, אני שולחת כאן תודה כפולה – לכל מי שהיתה כאן איתי כדי לתמוך בתהליך שלי. כל מי שתרמה ידע חשוב, ניסיון מעניין, פנאי רגשי וזמן לתמיכה והשתתפות. ותודה במידה זהה של עוצמה לכל מי שפתחה כאן את התהליך שלה, ואיפשרה לי גם ללמוד ממנה אבל גם לתת לה, וכך, בדרך עקלתונית, לתת לעצמי. יש לי הזדמנויות מעטות לתת לעצמי וכל מי שהיתה כאן עם התהליך שלה יצרה עבורי הזדמנות כזו.

אתן אדירות. כל אחת ואחת מכן. מי שצעדה לאורך כל הדרך, מי שצעדה את חלקה, מי שהבליחה רק לומר שלום או להשאיר כאן מילה טובה, ומי שרק הקשיבה, ורוחה הטובה ריחפה פה מעל.
תודה לכן מקרב לב. זו היתה שנה מופלאה באמת.

גוגוס @}

החיוניות שלי חלק שני

על ידי גוגוס* » 04 ספטמבר 2011, 08:34

קוסמת, זה נשמע פשוט נפלא. מעורר חשק גדול. אני עצמי תמיד בדרך לטבעונות אבל אף פעם לא ממש שם ליותר מכמה ימים.
שתמשיך לך ככה הדרך.

החיוניות שלי חלק שני

על ידי הקוסמת_מארץ_עוץ* » 03 ספטמבר 2011, 19:44

אז ככה.
קודם רוצה לספר שמאז המעבר מצימחונות לטבעונות (בערך לפני ארבעה חודשים ) ירדתי 6.5 קילו
בלי מאמץ בכלל!!!
נשקלתי אתמול והייתי בשוקקקקק.
חוצמזה גם חזרתי לפני שבועיים כמעט ולא לאכול אחרי השקיעה וגם זה עוזר.
שמתי לב שאם לא אכלתי הרבה שעות נניח מהצהריים, והבטן ריקה לגמרי - זה בסדר לי לאכול
אחרי השקיעה.
אבל אם אכלתי משהו קטן אחרי הצהריים וכבר חושך - אוכל לא יעשה לי טוב בלילה ועד הבוקר אפילו...

ולגבי הויטמיקס.....אני יודעת שאקנה זה עניין של זמן.
בינתיים צריכה לתקן את הבלנדר שהוא יחסית חדש רק כמה חודשים...אז הלכתי כבר יומיים רצוף
לשכנה עם עלים, בננות תמרים ומיים מינרלים ובלינדרתי שם למרבה תמיהתם עד לקבלת הירוק
המיוחל.
השכן שסובל מאבנים בכליות אהב מאוד את השייק והתעניין ככה בקטנה ובעדינות "מה יש שם???"
ברור שכבר הרצאתי הרצאה שלמה על אוכל, מוסר ועוד ירקות...(-:

החיוניות שלי חלק שני

על ידי פלוני_אלמונית* » 03 ספטמבר 2011, 12:34

< גוגוס ממחשב אחר>

גוונים, אין כמוך. איזה מצב רוח טוב עשית לי עם האופטימיות שלך והפעלתנות שכבר בדרך.

מבקשת להוסיף מילה על עניין ההשמנה/הרזיה.
זה מורכב. מאוד מאוד מורכב. זה לא רק כמות או רק איכות. זה גם לא רק בגוף או רק בראש. זה מכלול של נסיבות חיים משתנות.
הכוונה שלי היתה מצומצמת. אפשר לאכול הרבה מאוד ולהישאר רזה. הכמות היא לא בהכרח מה שסותר את הרזון. זה כמובן לא הופך את הכמות הגדולה למשהו בריא. כלומר, אם אני בריאה בנפשי (ללא הפרעת אכילה מאובחנת :-) ) ויודעת שאני אוכלת יותר מדי כי לאכילה שלי אין קשר לרעב והשובע, אז אני אוכלת מדי וכדאי לי לעשות משהו בנדון.
אגב קטן, גוונים, כשאני אוכלת הרבה ולא עולה במשקל התזונה שלי לא כוללת ביצים, גבינות קשות, קצת קטניות גבינות מכל סוג שהוא וקטניות מבושלות ישר מעוררות אצלי את המשקל. גם בכמות קטנה.

החיוניות שלי חלק שני

על ידי גוונים* » 03 ספטמבר 2011, 10:39

אתן יודעות משהו, אחרי שקראתי את ההצעות ואת הסיפורים שלכן אני חייבת לציין ש - נשים רזות אכן אוכלות פחות!
מיכל, זה פשוט לא נכון, מכירה הרבה רזות שאוכלות כמויות של אוכל!

אם עליתי במשקל פשוט המרתי את הכמות הגדולה של לוכל בכמות גדולה של מזון איכותי ונפטרתי מהמשקל העודף
אצלי זה לא עובד ככה.
גם מאוכל איכותי אני משמינה אם אני אוכלת ממנו הרבה (אוכל איכותי=ירקות, ירקות מבושלים, פירות, אבוקדו, טחינה, ביצים, גבינות קשות, קצת קטניות).
בשביל לרזות צריכה פשוט לאכול פחות.
וזה מתחבר לנושא הרעב בראש, אני כל כך מזדהה עם זה. אני ממש מרגישה בגוף איך אין לי צורך בכמויות האוכל שאני אוכלת כדי לתפקד ולתפקד טוב (אני באמת אוכלת הרבה...)
אין בעיה מבחינתי להוריד כמויות של אוכל כי הרבה פעמים (המון!) אני יודעת שהרעב שאני מרגישה הוא בראש, כלומר הגוף מאותת אבל זו מן התניה שאני מרגישה שהמקור שלה הוא לא פזיולוגי אלא פסיכולוגי...
פעם היה נורא מבהיל אותי להיות רעבה, לא סמכתי על הגוף שלי כי יש לי הרבה זכרונות של חוסר כוח, אנרגיות נמוכות, כמעט התעלפויות וכאלה.
אז כאילו כדי שיהיה כוח צריך לאכול והרבה.
לאט לאט הבנתי זה לא בהכרח נכון, כדי שיהיה כוח צריך לאכול מדויק וטוב, לא בהכרח הרבה.
לקח לי המון זמן להשתחרר מהרגלי אכילה שסיגלתי רק מתוך המחשבה שהגוף שלי צריך אוכל X בשעה Y כדי שיהיה לי כוח לעשות Z.
ועכשיו אני מנסה להפחית כמויות ולשחרר את התפיסה שצריך הרבה הרבה מאד אוכל כדי שיהיה כוח וכדי להרגיש טוב...

רוצה להגיד שקראתי עכשיו ברצף את כל הימים האחרונים והרגשתי את המוטיבציה לשינוי מערכתי מדגדגת..
אני בתקופה די ארוכה כבר של תזונה סבירה מינוס, והנה מתחיל לדגדג לי לחזור לענינים! ובגדול (-:
הלוואי שהמוד הזה ימשך ויתחזק, הולכת לטפח אותו (-:

החיוניות שלי חלק שני

על ידי גוגוס* » 03 ספטמבר 2011, 06:49

אין לי מה לאכול ואני נשארת רעבה.
אני תמיד משתדלת להגיע למצבים האלה אחרי שאכלתי. ובכל זאת זה לא ממש עוזר. ואת גם יודעת למה.

למרות שאני צריכה לחשוב על הרעב הזה קצת. אני הרי לא מורעבת, כמה הרעב הזה באמת כל כך אקוטי?
המשך המשפט מלמעלה - כי זה הרעב שבראש. לא רק שזה לא אקוטי, אני חושבת שלא תמיד זה רעב בכלל.

זוכרת שלפני כמה זמן עשיתי כאן את הניסוי של התמקדות ברעב והשובע? בגלל שלא תמיד היה לי אוכל מתאים כשגיליתי פתאום שאני רעבה, יצא שסחבתי הרבה פעמים רעב. התגלית הגדולה שלי היתה שהרעב הזה, בגלל שאכלתי ממש מדוייק לי, היה נעים. בהתחלה שלו, בפרק זמן של עד שעתיים בערך, הוא ממש נעים. יש התחלה של אי נוחות אבל גם תחושת קלילות מאוד גדולה. קצת קשה להסביר את זה אבל המילים שבחרתי הן הכי קרובות.
אחרי שחוויתי את זה הרבה פעמים הרגשתי שאני מבינה באמת באמת מה המשמעות של תחושת רעב. ואני כבר לא מבלבלת אותה יותר עם שום דבר אחר.
זה היה ניסוי קצר, וכיום הרבה פעמים אני אוכלת בצורה שלא מותאמת למנגנון הרעב והשובע, אבל אני יודעת בדיוק מה אני עושה. אני לא קוראת לזה יותר רעב.
אולי שווה לך מתישהו לנסות את זה מדוייק לאיזה שבוע כדי ללמוד על עצמך איך זה בדיוק מרגיש.

נשים רזות אכן אוכלות פחות!
לא בדיוק. הכמות יכולה להיות מאוד גדולה. זו האיכות שקובעת. לי יש תאבון גדול מאוד. מה זה גדול? עצום.
ותמיד הייתי סוג של רזה. בימים אחרים, כשרק המשקל עניין אותי, אכלתי המון אוכל. אם עליתי במשקל פשוט המרתי את הכמות הגדולה של לוכל בכמות גדולה של מזון איכותי ונפטרתי מהמשקל העודף. היום, כשמעניינים אותי עוד דברים, אני משתדלת לאכול לפי מנגנון הרעב והשובע אבל כל הסיפור לא קשור למשקל.
אני יכולה להיות רזה עם מעט אוכל ועם המון אוכל.

אני כן חושבת שמי ששם לב למנגנון הרעב והשובע שלו אוכל פחות, ולאו דווקא נשים רזות. נדמה לי שרובנו זקוקים לפחות אוכל ממה שאנחנו רגילים, תרבותית, לאכול.

החיוניות שלי חלק שני

על ידי מיכל_בז* » 02 ספטמבר 2011, 22:53

אתן יודעות משהו, אחרי שקראתי את ההצעות ואת הסיפורים שלכן אני חייבת לציין ש - נשים רזות אכן אוכלות פחות!

זה בא לי בהפתעה.

החיוניות שלי חלק שני

על ידי מיכל_בז* » 02 ספטמבר 2011, 22:43

_מזהירה אותך מראש, ואת עצמי כמובן, שהמכה מגיעה כשיש ארוחת ערב מחוץ לבית. זה שובר את ההרגל ולי, אישית, קשה להתאושש מזה.
ניסיתי הרבה פעמים לדמיין את עצמי יוצאת עם אנשים ולא מזמינה שום דבר. לא מצליחה. חושבת שארגיש אנטי חברתית עד מאוד.
זאת בהחלט בעיה. גם כשמוזמנים. משום מה, יש משהו בולט ואולי אפילו מעיק כשכולם נפגשים לאכול, ואחת נמנעת לחלוטין. אולי אפשר להזמין משהו פצפון ולנקר בו קלות._

כל האכילה הזו בחוץ, בעיקר באירועים משפחתיים, היא כזו בעיה. זה תמיד, אבל תמיד, מה שדופק לי את הרצף. יכול להיות שאני גם מרשה לעצמי עקב הנסיבות?

זו בעיה. בדרך כלל אין לי מה לאכול ואני נשארת רעבה. אני נסתמת מירקות ואחרי שעתיים אני שוב רעבה. אני לא אוהבת להגיע למצב רעב קיצוניים מדי, כי אז אני מרשה לעצמי הרבה יותר.

(למרות שאני צריכה לחשוב על הרעב הזה קצת. אני הרי לא מורעבת, כמה הרעב הזה באמת כל כך אקוטי?)

החיוניות שלי חלק שני

על ידי גוגוס* » 02 ספטמבר 2011, 21:36

הצמח היחיד עם כל חומצות האמינו! חלבון מלא!
תבדקי אותי כי אני לא בטוחה אבל נדמה לי שזה לא נכון. ממה שאני זוכרת יש בו את רוב חומצות האמינו הנחוצות אבל לא את כולן. יש לי זיכרון שקראתי את זה באתר של "הרדוף" ושהם כתבו את זה על הטופו האורגני שלהם ולהם ממש אין אינטרס לפרסם דבר כזה אם הוא לא נכון.

נראה לי כמו מאכל אקזוטי נהדר שמתקשר לאסתטיקה המינימליסטית היפנית.
הרסתותי מצחוק עם המשפט הזה.

וחוץ מזה, את שמה לב למעבר שאת עושה במשפט מ"הצמח היחיד וכו'" לגוש הלבן עם האסתטיקה היפנית? בצמח יש הרבה, אני בטוחה. אבל בגוש? מי אמר שמה שהמעבדה מוצאת בגוש בכלל יכול להתעכל אצלך כמו שצריך בגוף אחרי שקרעו לו ככה את הצורה?

ואגב, אני לא אומרת לך לוותר על טופו. אבל אם את מוצאת הגיון במשפט שלי אז אולי כן שווה לאכול בכמות קטנה וגם לחפש טופו איכותי במיוחד. כשהבית פה עבר לעוף אורגני משובח שעולה המון הכמות הצטמקה מאוד מעצמה. ההנחה היתה שהיחס בין המחיר לאיכות יצדיק את עצמו גם בכמות.

החיוניות שלי חלק שני

על ידי ממ* » 02 ספטמבר 2011, 21:18

_ממ, שיגעון של דיווח!
אחלה תשומת לב להשפעה המזיקה של הארוחות המאוחרות ויופי של התעוררות לעשות משהו בנדון._
תודה, גוגוס היקרה.

זה בהחלט קשה. כלומר, זה קשה לי. אבל יש לי זיכרון שזה הולך ונהיה קל ושזה משפר את איכות חיי בצורה משמעותית.
איזה כיף לשמוע!

_מזהירה אותך מראש, ואת עצמי כמובן, שהמכה מגיעה כשיש ארוחת ערב מחוץ לבית. זה שובר את ההרגל ולי, אישית, קשה להתאושש מזה.
ניסיתי הרבה פעמים לדמיין את עצמי יוצאת עם אנשים ולא מזמינה שום דבר. לא מצליחה. חושבת שארגיש אנטי חברתית עד מאוד._
זאת בהחלט בעיה. גם כשמוזמנים. משום מה, יש משהו בולט ואולי אפילו מעיק כשכולם נפגשים לאכול, ואחת נמנעת לחלוטין. אולי אפשר להזמין משהו פצפון ולנקר בו קלות.

לגבי כאב הבטן - בעיניי הטופו בהחלט חשוד. זה חתיכת מוצר מעובד שחבל על הזמן. איזו טובה יכולה לצמוח ממשהו שפעם היה צמח עם עלים ירוקים והיום הוא קובייה מרובעת בצבע לבן שלא מזכירה שום צמח בטעם או במרקם? לא מבינה טופו, 'צטערת.
כל כך קשה לי לוותר על הטופו. ועוד אחרי הקטניות. בגלל שאני צמחונית, כשגיליתי את הטופו, הרגשתי שגיליתי אוצר בלום--סויה! הצמח היחיד עם כל חומצות האמינו! חלבון מלא! זה אז נראה לי כמו מאכל אקזוטי נהדר שמתקשר לאסתטיקה המינימליסטית היפנית.

חשבתי לעצמי, וואלה, אין חובה. איך לא שמתי לב לזה בעצמי?
:-D

החיוניות שלי חלק שני

על ידי גוגוס* » 02 ספטמבר 2011, 20:49

ממ, שיגעון של דיווח!
אחלה תשומת לב להשפעה המזיקה של הארוחות המאוחרות ויופי של התעוררות לעשות משהו בנדון.
זה בהחלט קשה. כלומר, זה קשה לי. אבל יש לי זיכרון שזה הולך ונהיה קל ושזה משפר את איכות חיי בצורה משמעותית.
מזהירה אותך מראש, ואת עצמי כמובן, שהמכה מגיעה כשיש ארוחת ערב מחוץ לבית. זה שובר את ההרגל ולי, אישית, קשה להתאושש מזה.
ניסיתי הרבה פעמים לדמיין את עצמי יוצאת עם אנשים ולא מזמינה שום דבר. לא מצליחה. חושבת שארגיש אנטי חברתית עד מאוד.

לגבי כאב הבטן - בעיניי הטופו בהחלט חשוד. זה חתיכת מוצר מעובד שחבל על הזמן. איזו טובה יכולה לצמוח ממשהו שפעם היה צמח עם עלים ירוקים והיום הוא קובייה מרובעת בצבע לבן שלא מזכירה שום צמח בטעם או במרקם? לא מבינה טופו, 'צטערת.

אגב ניצן ורעיונותיה המעולים, גם אני הפסקתי עם הקטניות בזכותה. תמיד הייתי נגדם אבל הרגשתי איזו חובה לאכול אותם. לא יודעת למה. ופתאום באה ניצן ופשוט אמרה חד וברור - אין חובה! וחשבתי לעצמי, וואלה, אין חובה. איך לא שמתי לב לזה בעצמי? :-)
ניצן יקרה, באשר את, קבלי חיבוק.

החיוניות שלי חלק שני

על ידי ממ* » 02 ספטמבר 2011, 20:42

_וחזרתי לדף כדי לכתוב את זה און ליין כי ממש הקל עלי אתמול וקראתי את מה ש ממ כתבה.
וזה הספיק
קולטות? מישהי אחרת איזכרה את זה בשתי שורות וזה כבר הספיק. אני ללא ספק הולכת ומשתכללת.
ישבתי וצחקתי על עצמי קצת. בחיבה..._

נפלא, נפלא, נפלא (אולי תשאירי את הדף רק למקרים כאלה, אם תרצי).

החיוניות שלי חלק שני

על ידי ממ* » 02 ספטמבר 2011, 20:39

והכי חשוב - סיום ארוחות בשש. אתמול, למשל, סיימתי לאכול בשבע. אכלתי סלט גדול ולמרות זאת הרגשתי כבדות שלא הצלחתי להיפטר ממנה עד שהלכתי לישון. משהו בעיכול אצלי כנראה הופך איטי מאוד אחרי שש וכל מה שנכנס אחרי השעה הזו פשוט מתקבל פחות טוב. אפילו אם זה סופר מזין וסופר טעים.

או!! זה הדבר הכי חשוב בשבילי. הערב זה מה שהפיל אותי בכל התקופה הבינונית הזו. כל היום אני אוכלת יופי, ובערב התודעה עצלה ודברים התבלבלו והסתבכו. אני ישנה הרבה פחות עמוק כשאוכלת מאוחר. משמינה. קמה נפוחה. לא נחמד בכלל.

לפני כעשרה ימים קיבלתי את הזמנתה המחממת של גוגוס המתוקה:
_אם הדף ימשיך, אולי אשתמש בו לדיווח בתדירות גבוהה יחסית, אם זה יתאים לפה.
אם תהיי פה, אז הדף ימשיך. דווחי דווחי, זה מאוד מעניין. ותתחילי כשאני עוד פה_

אז אני מדווחת שהיום אכלתי שקדים, אגוזי מלך, ירקות מאודים, ירקות חיים, אצות, שתי ביצים אורגניות. והכי חשוב: לא אוכל עד מחר. לפני זמן די רב הפסקתי עם הקטניות (חוץ מהטופו) בהשפעתה של ניצן, משום שעשו לי כאב בטן. כאב הבטן הפסיק לזמן רב. עכשיו קצת חזר. מנסה להבין ממה. אולי אני אוכלת קצת יותר מדי שקדים ואגוזים? נגיד 30-40 שקדים ביום וחמישה-שישה אגוזים. אולי הטופו? היום לא אכלתי, אבל אתמול אכלתי הרבה. צריכה לבדוק את זה.

החיוניות שלי חלק שני

על ידי גוגוס* » 02 ספטמבר 2011, 20:33

אם יש מכשיר שמאוד חשוב לך לאיכות החיים התזונית--קני אותו!
מצביעה בעד. את הויטמיקס שלי קניתי ביום ההולדת שלי לפני שנתיים. ביקשתי מההורים לקבל את חציו במתנה לכבוד יום ההולדת ואת השאר מימנתי בעצמי. ידעתי בוודאות שזו אחת ההשקעות הכי טובות שאעשה בשנים הקרובות. הו, כמה צדקתי.

מנסה לאמץ (אחרי תקופה בינונית)
ממ, תודה. שיהיה לך בהצלחה.

החיוניות שלי חלק שני

על ידי גוגוס* » 02 ספטמבר 2011, 20:29

איזה קטע. שוב אתגר לילי.
יום שישי בערב. האיש יצא ואני כאן עם שלושה ילדים ישנים ובית חשוך. נתקלתי במשהו על פיצה וכל הבלוטות התעוררו והמוח המעוות ישר הסביר לי בלי ששאלתי למה בעצם מותר ואף רצוי פיצה. והרוק, כן, הוא שוב כבר בפה.
וחזרתי לדף כדי לכתוב את זה און ליין כי ממש הקל עלי אתמול וקראתי את מה ש ממ כתבה.
וזה הספיק
קולטות? מישהי אחרת איזכרה את זה בשתי שורות וזה כבר הספיק. אני ללא ספק הולכת ומשתכללת.
ישבתי וצחקתי על עצמי קצת. בחיבה...

החיוניות שלי חלק שני

על ידי ממ* » 02 ספטמבר 2011, 20:24

_הצילו...הלך לי הבלנדר...
בלי שייק ירוק מה יהיה???_

אז אולי פשוט תתחילו ללעוס קצת? :-) (צוחקת, כמובן. אני פשוט לא מבינה לחלוטין את העונג שבשתיית שייק. תמיד מעדיפה לכרסם. ותמיד משהו פריך. צריכה לשמוע את האוכל מתפצח בפה).
וברצינות: אם יש מכשיר שמאוד חשוב לך לאיכות החיים התזונית--קני אותו! זה בסיסי! כמה שנים לקח לי ללמוד לפרגן לעצמי דברים שלא הבנתי שהם בסיסיים. ועדיין אני גרועה בזה.

_מעדכנת שהיה לי עוד סיבוב אחד של חשק לאוכל בלי שום רעב.
חזרתי לדף, קראתי מה שכתבתי בשמונה ועשרים וזה הספיק לי. תחזוקה._
גוגוס, את מלכה. מודל ומופת לכולנו. מנסה לאמץ (אחרי תקופה בינונית).

אולי יש לכן רעיונות?
מיכל, לכי לחנות הטבע הכי גדולה שאת מכירה, ועשי בה מחדש סיור ארוך ארוך. הסתכלי על כל המוצרים ונסי לחשוב מה תוכלי לקחת איתך בכיף. יש דפי אורז, אצות שאפשר למלא (כמו שגוגוס הציעה. אני ממלא אצות פשוט במלפפון, פלפל וזנגוויל כבוש--כיף!), אולי יוגורט עם כפית שקדיה, יש בחנויות היום מבחר עצום. צריך לרענן את המרחב הלוגי שלך.

בשמת, תודה על התפריט.

החיוניות שלי חלק שני

על ידי גוגוס* » 02 ספטמבר 2011, 17:32

כל ריקוד שורות מתאים להרבה שירים. ככה זה תמיד
כמובן. אבל זה הספציפי זכה למגוון רחב של גרסאות. לא מכירה עוד ריקוד שנרקד על כל כך הרבה שירים שונים. משהו שם מאוד מאוד פשוט.

אה, זה דבר ידוע. מערכת העיכול של כולם בנויה ככה אפילו הרמב"ם כבר כתב על זה, כאילו דא...
האמת שכאשר הרגשתי את זה על עצמי היתה לי תחושה שזה משהו גורף, אבל יש לי איזה קושי לדבר בגורף אז אני תמיד מדברת על עצמי ומי שמתאים לה תיקח.

חיך שכבר רגיל לאוכל נקי, לא יכול לסבול את ההגזמה הזאת
א-מן!

החיוניות שלי חלק שני

על ידי גוגוס* » 02 ספטמבר 2011, 17:28

חאאאאני! איזה כיף שבאת. ואיזה כיף לך מה שאת עושה.
שיהיה לך בהצלחה רבה. מאחלת לך תחושה עמוקה של שינוי.
@}

החיוניות שלי חלק שני

על ידי גוגוס* » 02 ספטמבר 2011, 17:25

הייתי צריכה לבקש את זה מתנה לחתונה
לא יודעת אם זה מועיל אבל יש לי הרבה חברות שמכינות שייקים במרקם קצת יותר גרגרי בבלנדרים רגילים. יש אחד של בראון שממש לא עולה הרבה, טוחן גם קרח, ואם שמים מספיק מים יוצא יופי של מרקם.

אולי יש לכן רעיונות?
אני לא באמת בעד אבל יש היום שפע של מוצרים נטולי גלוטן מסגנון הלחם והקרקרים. לא יודעת איך המחירים.
אפשר גם לגלגל כל מיני דברים באצות נורי או בעלי חסה גדולים. למרוח מיונז ביתי או חומוס/טחינה אם את אוכלת אותם ולמלא בירקות.
אני פעם הכנתי סלט מקסים ומילאתי אותו בעלי מנגולד שסגרתי להם גם את הקצוות. יצא פיצוץ.
איך את עם תבשילים על בסיס אורז או גריסי פנינה? שוב, אני ממש לא בעד אבל אולי זה יועיל איכשהו?

החיוניות שלי חלק שני

על ידי בשמת_א* » 02 ספטמבר 2011, 12:13

הריקוד הספציפי הזה נלמד בכל מיני מסגרות עם שירים שונים מאוד
כל ריקוד שורות מתאים להרבה שירים. ככה זה תמיד (-:
אצלי פשוט יש שירים ש"מרקידים" אותי יותר ופחות. ואני רק עכשיו חזרתי לריקודים, כך שלא יודעת איזה עוד שירים יתאימו.

אכלתי סלט גדול ולמרות זאת הרגשתי כבדות שלא הצלחתי להיפטר ממנה עד שהלכתי לישון. משהו בעיכול אצלי כנראה הופך איטי מאוד אחרי שש וכל מה שנכנס אחרי השעה הזו פשוט מתקבל פחות טוב.
אה, זה דבר ידוע. מערכת העיכול של כולם בנויה ככה P-: אפילו הרמב"ם כבר כתב על זה, כאילו דא... D-:

פשוט לא כולם רגישים וקשובים לזה.
כשאתה בתוך תזונה גרועה ותעשייתית, פשוט לא מרגישים את הגוף. הכל כל כך מסכן, שלא מרגישים את התגובה המיידית ולמה היא קשורה.
השבוע יצא לי לאכול באיזה מקום נאצ'וס. חשבתי שיהיה בסדר - מתירס, עם אבוקדו וכדומה. אבל כשהגיע, לא יכולתי לאכול את זה. משהו תעשייתי שומני מומלח ביתר ומלא תבלינים מהסוג המלאכותי התעשייתי. פשוט בלתי אכיל. ובמקום אחר, סלט. דווקא אורגני. אבל מי שאמון על הטעמים ה"רגילים" לא מרגיש שלא צריך מלח בסלט ויש יותר מדי לימון. חיך שכבר רגיל לאוכל נקי, לא יכול לסבול את ההגזמה הזאת. מי ששותה קולה ואוכל לחם, זה מדוייק לו. הכל גס וצריך להיות "חזק".

וואו, חני!!! ברוכה הבאה למועדון! (-:
(())

החיוניות שלי חלק שני

על ידי חני_בונה* » 02 ספטמבר 2011, 11:37

השיתוף שלי:
כבר יומיים ללא מוצרי קמח לבן.
הקושי בשינוי קשור לשינה (בלילה) שמלווה בגלי חום והתעוררויות צפופות. (לא משהו חדש)
היום הראשון ללא צורך בלחם פיתות וכו' החל לאחר לילה שהיתה תחושה שישנתי שינה עמוקה למרות ההתעוררויות.
{@

החיוניות שלי חלק שני

על ידי מיכל_בז* » 02 ספטמבר 2011, 11:08

תודה על השיתוף הזה. אני ממש במצוקה רעיונית.

אני אשתף באריכות אופיינית, כמובן.

התחלתי השבוע עבודה חדשה ועוד שבוע אני אתחיל עוד אחת. הראשונה היא עבודה במשמרות והשניה היא רק בשעות הערב. כנראה שעל זה יתווספו לימודים.
לא משנה העובדה שזה עמוס בצורה שבא לי לצעוק על עצמי, העניין הוא שאני עומדת להיות המון מחוץ לבית ואין לי מושג איך לנהל את זה.
דווקא השייקים הירוקים שלכן נורא מפתים אותי, אבל אני לא רואה איך אני מכניסה את ההוצאה הזו לתקציב שלנו כרגע. (הייתי צריכה לבקש את זה מתנה לחתונה.)

תפוחי אדמה אני לא אוכלת, גבינות קשות עושות לי צננת כרונית, יותר מדי סוכר, גם של פירות - פטריה בנרתיק, גלוטן אני לא רוצה. כיף לי בלי לחם. יש גם גבול למה שאפשר לקחת איתי. ביצה קשה מסריחה, סלמון וכאלה גם.
לא בא לי להיות זאת עם האוכל המסריח. (זה כמו להיות בבי"ס זה עם הנקניק בסנדוויץ'.)

אני משתדלת לאכול כמה שיותר בבוקר, אבל גיליתי שזה בכלל לא משנה. בצהריים אני שוב רעבה. השבוע שלוש פעמים אכלתי בחוץ ובשלושת הפעמים אכלתי דברים שאני לא רוצה לאכול ושהכבידו עלי מאוד.
אני לא יכולה לאכול יותר שקדים. אפילו אני הגעתי לקצה גבול יכולת השקדים שלי.

אולי יש לכן רעיונות?

החיוניות שלי חלק שני

על ידי גוגוס* » 02 ספטמבר 2011, 09:58

אולי בפארק הירדן אני אקים לנו קבוצת תמיכה לעשות איזו תנועה. (אבקש מהילדה ללמוד את השיר ולחלל אותו בשבילנו בחליל שלה :-) )
אני אגלה לך משהו בסוד. הריקוד הספציפי הזה נלמד בכל מיני מסגרות עם שירים שונים מאוד. לכולם משותף רק הקצב האיטי פם פם פם פם. האריה הישן זה המקור אבל אני רקדתי את אותו ריקוד עם מגוון של יצירות מוזיקליות. אני בטוחה שהמוכשרת שלך תמצא משהו ברפרטואר שלה עד פארק הירדן :-)

השראה למי שכמוני מעדיפה להמנע מגלוטן
אכן מעורר השראה. אני שמחה לראות שמצאת לך דרך להתמיד בהרגל החשוב הזה.

אצלי? שייקים ירוקים עד בלי די. מפוצצת אותם באגוזים או בפירות יבשים אורגניים אז הם משביעים מאוד. אני מרגישה הבדל גדול בין החצי ליטר שייק שהייתי שותה פעם (שובע למקסימום שעתיים) לבין זה של היום (שובע לארבע או חמש שעות, גם אם יש פעילות בתוך זה).
פעם ביום או יומיים סלט גדול (מהגעגוע לירקות מומלחים :-P ) ומעט נשנושי פירות קטנים בין לבין אבל בלי קשר לרעב.
והכי חשוב - סיום ארוחות בשש. אתמול, למשל, סיימתי לאכול בשבע. אכלתי סלט גדול ולמרות זאת הרגשתי כבדות שלא הצלחתי להיפטר ממנה עד שהלכתי לישון. משהו בעיכול אצלי כנראה הופך איטי מאוד אחרי שש וכל מה שנכנס אחרי השעה הזו פשוט מתקבל פחות טוב. אפילו אם זה סופר מזין וסופר טעים.

זיכרון מצחיק לכבוד שנת הלימודים - הרעיון הזה, של אכילה עד שש, זה משהו שנתקלתי בו לראשונה אצל המחנכת שלי מכיתה י'. לא זוכרת למה היא סיפרה לנו על זה. נדמה לי שהיא עשתה איזו דיאטה שזה היה עיקרון מנחה בתוכה. אני יודעת שזה נתקע לי בראש ולא מצליחה להיזכר מה גרם לי לחשוב שזה מתאים גם לי ולנסות את זה. ניסיתי את זה לראשונה בשנה האחרונה ואין לי כוח לחפש את הנסיבות שהובילו לזה אבל מצחיק אותי החיבור ההיסטורי. זו מורה שחשבתי שלא אלמד ממנה שום דבר...

<זה לא מפתיע שזה מה שחשבתי עליה. זו מורה שאחד הסיפורים הראשונים שהיא סיפרה היה שאמא שלה גילתה שהיא מעשנת והעישון נפסק כי אותה האמא הכניסה לה סטירה מצלצלת. היא רצתה לומר לנו שעישון זה רע ועל הדרך העבירה מסר שסטירה זה טוב במקרים מסוימים. אני באה מבית שמעולם לא הענישו בו ולא איימו ולא צעקו אז אפשר להבין איזה מקור להשראה היא היוותה בשבילי>

החיוניות שלי חלק שני

על ידי בשמת_א* » 02 ספטמבר 2011, 00:22

אוכל, התפריט של היום, להשראה למי שכמוני מעדיפה להמנע מגלוטן:

ארוחת בוקר - תפוח אורגני, בננה אורגנית, חופן צימוקים אורגנים, עם כעשרים אגוזי מקדמיה וכשלושים שקדים.

ארוחת ביניים - רבע גביע של גבינה לבנה 9% עם 6-7 זיתים סורים דפוקים אורגניים של נאות סמדר.

ארוחת צהריים - סלט תפוחי אדמה: שני תפוחי אדמה שבושלו בקליפתם, קולפו ונחתכו; ביצה קשה; אפונים אורגניים מוקפאים ששפכתי עליהם מים רותחים כדי שיפשירו; בצל לבן חי קצוץ דק; המון מיונז ביתי משובח שהכינה עבורי חברה [אם היא רוצה, שתסגיר את עצמה] (שמן זית, ביצה חיה, מיץ לימון סחוט, חרדל, אם אני זוכרת נכון את המרכיבים).

ארוחת ערב - חביתה מביצה אורגנית אחת (ענקית, קניתי באופן אישי מיורם זר, משק זר, כפר יהושע) + 5 פטריות שמפיניון חיות גדולות.

יחסית פחות אוכל מהרגיל (חסר לי פה הסלט הירוק) כי הלכתי לכנס המחזורים של תיכון חדש (75 שנים לתיכון שלי) ואצלי התרגשות זה משהו שממלא את הבטן (-:

החיוניות שלי חלק שני

על ידי בשמת_א* » 02 ספטמבר 2011, 00:14

גם אני צריכה. אבל לא מצליחה להביא את עצמי. כל פעם שאת כותבת על ריקוד אני מתקשה להבין איך אני, שכל חיי הצעירים רקדתי איפשהו, כבר הרבה שנים לא רקדתי בכלל
בלי לחץ. את יודעת איך זה. עוד טיפה ועוד טיפה ובסוף תרימי את עצמך.
  1. 5 שנים לא רקדתי.
עכשיו 3 שבועות והנה אני אפסיד למגינת לבי שני שיעורים רצופים )-:
אמנם בנסיבות חיוביות: הפגנה בשבת ופארק הירדן בשבת הבאה.
ובכל זאת. הפסד.
אולי בפארק הירדן אני אקים לנו קבוצת תמיכה לעשות איזו תנועה. (אבקש מהילדה ללמוד את השיר ולחלל אותו בשבילנו בחליל שלה D-: )

החיוניות שלי חלק שני

על ידי גוגוס* » 01 ספטמבר 2011, 21:07

מעדכנת שהיה לי עוד סיבוב אחד של חשק לאוכל בלי שום רעב.
חזרתי לדף, קראתי מה שכתבתי בשמונה ועשרים וזה הספיק לי. תחזוקה.

החיוניות שלי חלק שני

על ידי גוגוס* » 01 ספטמבר 2011, 21:06

מוזמנת גם עם הילדים. יש לי כבר שלושה משלי. מה זה עוד... (כמה יש לך? לא באמת חשוב, כל מספר מתקבל בבית הזה בברכה).
@}

החיוניות שלי חלק שני

על ידי הקוסמת_מארץ_עוץ* » 01 ספטמבר 2011, 20:50

קוסמת, אם את גרה ליד תל אביב את מוזמנת לשייק ירוק אצלי מתי שבא לך.
בדיוק חשבתי לעצמי לא מזמן שייקח שנים עד שאסתובב לי כמה שעות לבד...
אבל תודה על ההזמנה (-:

החיוניות שלי חלק שני

על ידי גוגוס* » 01 ספטמבר 2011, 20:20

או קי, הנה מגיע הקושי ואני עושה את זה און ליין.
לבד מהתזונה, יום לא פשוט בכלל. מדגדג לי הפה למשהו.
אני עוצרת להתבונן. כל המחשבות באוכל.
רוק כבר ממלא את הפה.
לא רוצה להחזיק את זה ולהתאפק.
שואלת את עצמי: את רעבה?
עונה לעצמי: לא. אפילו מלאה מדי. אכלתי יותר מדי סלט בארוחת הערב.

אז למה האוכל? ואיזו חלופה אני יכולה להציע לעצמי? צריך בכלל חלופה?
לא יודעת.
הלך הרוק. יבש.

אני לוקחת שאיפה גדולה. מרוקנת.
עבר לי.

תודה על הדף הזה.

החיוניות שלי חלק שני

על ידי גוגוס* » 01 ספטמבר 2011, 19:41

בלי שייק ירוק מה יהיה???
בלנדר חדש בדחיפות? מכירה את ההרגשה.
בדיוק תיקנתי את הויטמיקס וקיבלתי מהחנות אחד חלופי כי הם יודעים שאחרי שאנשים מתרגלים הם לא יכולים לעבור את היום בלי. ישר לווריד...
קוסמת, אם את גרה ליד תל אביב את מוזמנת לשייק ירוק אצלי מתי שבא לך.

בלי זה, אין לי מספיק שמחה שתעביר אותי את השבוע.
בשמת, זה נשמע נפלא אבל מודה שזה צובט לי את הלב. אני כמוך. גם אני צריכה. אבל לא מצליחה להביא את עצמי. כל פעם שאת כותבת על ריקוד אני מתקשה להבין איך אני, שכל חיי הצעירים רקדתי איפשהו, כבר הרבה שנים לא רקדתי בכלל. ואני באה ממשפחה שבה כולם כולם רוקדים. זה ממש בדם אצלנו.
אני ממש סוג של תקלה שחייבת תיקון. כל פעם שאני קוראת אותך אני מקבלת זריקה של השראה ועם השיגרה זה פשוט מתמסמס.

אגב, הריקוד שהזכרת הוא אחד החביבים עלי ביותר. למדתי אותו לפני מיליון שנים ועדיין יכולה להתעורר מהשינה ולרקוד אותו בלי בעיה כי הוא כזה מקסים.

החיוניות שלי חלק שני

על ידי נטע_ק* » 01 ספטמבר 2011, 19:18

בשמת- איזה כייף לקרוא :-)

החיוניות שלי חלק שני

על ידי בשמת_א* » 01 ספטמבר 2011, 19:05

תנועה.
ריקוד.
בשבת הלכתי שוב לרקוד.
פשוט אי אפשר היה למחוק לי את החיוך מהפרצוף. נשבעת לכן. חייכתי ללא הפסקה.
לי - זה חיוני לחיים.
בלי זה, אין לי מספיק שמחה שתעביר אותי את השבוע.

החיוניות שלי חלק שני

על ידי הקוסמת_מארץ_עוץ* » 01 ספטמבר 2011, 13:36

הצילו...הלך לי הבלנדר...
בלי שייק ירוק מה יהיה???

החיוניות שלי חלק שני

על ידי גוגוס* » 01 ספטמבר 2011, 10:47

פחחח... גיליתי מה קרה. הזמן הנכון בתוך המחזור. איזה מגניב.

החיוניות שלי חלק שני

על ידי גוגוס* » 01 ספטמבר 2011, 10:23

מעדכנת שטוב לי מאוד. הכל יותר קל ממה שחשבתי שיהיה, נטול סיבוכים.
אני ב MODE הזה שהתזונה לא מטרידה בכלל. לא מתעסקת בזה.
חלק קשור לכך שהשייק הוא הפתרון הראשון שלי לצורך באוכל. כמעט תמיד יש מוכן במקרר מהבוקר, אני תמיד לוקחת איתי החוצה (במיכל שומר קור) ואם נגמר אני מכינה את זה בכמה דקות.
מדי פעם לועסת משהו יותר מוצק וזהו. הכי פשוט לי.
בינתיים עוד לא היה אתגר של אכילה מחוץ לבית בחברה ושם לרוב הכי קשה לי אז עוד נראה...
תמיד התייחסתי לשייק בתור ארוחת בוקר. ניסיונות קודמים להפוך אותו למשהו שמלווה לאורך היום לא צלחו.
מעניין מה קרה הפעם שפתאום זה מצא חן בעיניי והסתדר.

החיוניות שלי חלק שני

על ידי גוגוס* » 31 אוגוסט 2011, 06:52

נעים לי מאוד בשייק שייק שייק שלי אבל לפעמים מתעורר צורך פשוט ללעוס ואני חוטפת תפוח עסיסי או פלפל.
נעים גם להרגיש את זה בצורה כל כך מובחנת. בכלל, נעים לשים לב לדברים ממש קטנים.

החיוניות שלי חלק שני

על ידי גוגוס* » 30 אוגוסט 2011, 00:02

כל היום אני חווה את הפלאפל הזה שוב ושוב, אם אתן מבינות למה אני מתכוונת
מי אם לא אנחנו?

מחר יום חדש. הכל בסדר. השיר נפלא. מתאים לי בדיוק לעכשיו. תודה.

החיוניות שלי חלק שני

על ידי גוגוס* » 29 אוגוסט 2011, 23:57

מסה קצרה על מילים - איזה כיף שהכל מחובר להכל

ראיתי היום סרט מדהים שנקרא "פינה" (על פינה באוש). לחובבות ריקוד ותנועה מומלץ בחום. מהפנט ממש.
פינה באוש לא היתה אשה של מילים וכל הסרט מעביר בין השורות מסר מורכב לגביהן.
ופתאום... פתאום הבנתי משהו. משהו גדול. על הדרך הבנתי גם למה אני מסיימת את דרכי בדף והבנתי משהו על למידה.
מילים הן דבר בזבזני מאוד. המון אנרגיה מתנדפת מעבר לדבר המזוקק שהן רוצות להעביר.
נזכרתי בלידה הראשונה שלי. בחלק של הלחיצות צעקתי מאוד. אחרי כמה דקות המיילדת הציעה לי להפסיק לצעוק כי המון אנרגיה מתבזבזת לי. ניסיתי את עצתה וזה היה מאוד מועיל. פתאום נשאר לי המון מקום לעצמי, להתרכזות פנימה. וגם לא הייתי צריכה יותר לעסוק באנשים אחרים כי לא שחררתי החוצה משהו ברור, משהו שמעורר תגובה חד משמעית.

אני חושבת שלמידה מילולית היא בזבזנית. ויכול להיות שהיא לא בהכרח טובה יותר אלא פשוט אחרת. יכול להיות שיש בה יתרונות שאני בכלל לא מכירה בגלל שאני שונה כל כך.
מי אני בכלל בלי כל עודפי המלל הזה? איך אני יכולה להתייחס לאנשים בלי מילים מילים מילים?

פינה באוש מצוטטת באומרה (מתרגמת) "לרקוד, לרקוד, לרקוד, אחרת אנחנו אבודים"
תמיד התייחסתי כך אל הדיבור. אבל אני חושבת שפינה צודקת. שהתנועה עדיפה על הדיבור.
אחרי שאני מתרגלת יוגה יש לי חשק לשקט ולא למילים. וכך גם אחרי רכיבה על אופניים או ריקוד. ומהשקט הזה צפות לפעמים התובנות הטובות ביותר שלי, כאלה שיש להן איכות שונה לגמרי מאלו שנובעות מהדיבור. אני חושבת שבחיים מאוזנים כדאי, כמובן, שיהיה גם וגם. אבל אצלי, החלק של המילים, בכתיבה ובדיבור, גדול פי עשר מהחלק של התנועה.

אני חושבת שזו תהיה ההתנסות הבאה שלי. אל תצפו למצוא אותה בשום דף חדש :-D

החיוניות שלי חלק שני

על ידי מיכל_בז* » 29 אוגוסט 2011, 19:40

נהדרת, גוגוס. הצחקת אותי:)

לי דווקא היה יום לא משהו. נפלתי בפלאפל. לא עם פיתה, חלילה, אבל עדיין. כל היום אני חווה את הפלאפל הזה שוב ושוב, אם אתן מבינות למה אני מתכוונת. זה הכל כיוונונים כאלה. לדאוג שיהיה לי מספיק אוכל, לבנות את זה נכון.

החיוניות שלי חלק שני

על ידי גוגוס* » 29 אוגוסט 2011, 15:08

בשבילו זה משעמם ומיותר
אני מסתכלת על האיש שלי. הרבה שנים זה היה בשבילו מיותר (לא יודעת אם באמת משעמם) אבל עם הזמן הסתבר שזה בגלל שהרגילו אותו לראות את זה כמיותר.
ככל שהוא התנסה יותר בלמידה תוך כדי דיבור (בתהליכים אישיים. בלמידה אחרת הוא במילא דברן גדול) הוא גילה את החן של זה והיום זה מה שהוא עושה.
הפואנטה - דברים כאלה הם לגמרי לגמרי נלמדים והם ממש לא אינהרנטיים למין. כמו שאנחנו מתנסות בדרכים שונות של תזונה כך אפשר להתנסות בהמון דברים. גם בלמידה שמובילה להתפתחות אישית. אצלנו זה קרה בגלל שאני באתי מבית שמדברים בו בלי סוף על הכל (מי שנפלה מהכסא מרוב הפתעה שתקום :-) ) והיה לי קשה עם הדרך שלו שהיתה הפוכה. הוא השתכנע לתת לדרך שלי צ'אנס. היה שם משהו שבכל זאת נראה לו מפתה ואחרי התנסות זה נשאר.

החיוניות שלי חלק שני

על ידי מצ'רה* » 29 אוגוסט 2011, 10:15

מצ'רה, את בטוחה שמדובר בלמידה של אותם דברים?
לא בטוחה לגמרי. אבל זה סגנון למידה. אני רואה אותו אצלו במגוון דברים, גם טכניים וגם התפתחותיים (אני לא חושבת שזה כ"כ נפרד. זה רצף.)
את לומדת כל דבר תוך כדי דיבור? או שזה שמור לתחומים מסוימים?
אני אוהבת ללמוד כל דבר תוך כדי דיבור. בדברים טכניים יותר, לפעמים אין לי עם מי לדבר אז אני מסתדרת בלי... למשל, כשלמדתי להכין לחם שאור ממש רציתי לדבר על זה אבל זו שלימדה אותי היתה זמינה עד גבול מסוים.
החלק של הדיבור המפורט מתיחס במיוחד לשלב מסוים בלמידה: זה שמקביל במחזור הלמידה של האיש לזה - ואני לומד מהתוצאות של העשיה שלי
הוא לומד בעצמו, אולי מדבר עם עצמו בלב.
אני מדברת על זה בהרחבה עם החברות שלי. הפיזיות והוירטואליות.
בשבילו זה משעמם ומיותר. לי זה חסר כשזה לא מתאפשר.
(תודה ששאלת, עזרת לי לחדד את המחקר)

החיוניות שלי חלק שני

על ידי גוגוס* » 29 אוגוסט 2011, 09:47

מצ'רה, את בטוחה שמדובר בלמידה של אותם דברים?
למשל, אצלי, אני לומדת כמותו דברים טכניים. אבל דברים שקשורים בהתפתחות האישית שלי אני לומדת אחרת.
את לומדת כל דבר תוך כדי דיבור? או שזה שמור לתחומים מסוימים?

עניין אחר, אם כבר אז כבר, השבוע הזה יעמוד בסימן התמודדות עם ארוחות הערב אבל גם בסימן שייק ירוק שכבר מזה כמה ימים מחליף את מרבית הארוחות שלי. למדתי ליהנות משייק ירקות ונכנסתי לזה, כהרגלי :-) , במלוא המרץ. מה שכן, שמתי לב שאם אני לא שמה מספיק אגוזים או זרעים בשייק נהיית לי מן חולשה כזו. יותר מחולשה, מן ערפול כזה. אז אני אשים לב כדי שזה יהיה כיף.

החיוניות שלי חלק שני

על ידי מצ'רה* » 29 אוגוסט 2011, 09:19

חוזרת לספר כפי שהבטחתי, על תוצאות הבדיקה אם האיש, איך הוא לומד. (שמתי לב שכבר עברתן הלאה, אבל קודם לא היה לי מתי)
הוא אמר ככה:
אני מבקש הסבר איך עושים משהו. ואז אני מקשיב ממש טוב להסבר.
ואז אני מנסה לעשות את זה. לא בדיוק כמו שהסבירו לי אלא קצת אחרת או ההפך.
ואני לומד מהתוצאות של העשיה שלי.

נראה לי שזה איש ספציפי (התאור ממש נאמן למציאות, כפי שאני רואה אותו) אבל מה שברור זה שבכל התהליך אין את העיבוד המילולי המפורט שכל כך יקר לליבי ושעבורי הוא-הוא התנאי ללמידה. הוא מבין, מיישם, מסיק מסקנות מהתוצאות של העשיה וממשיך הלאה. אם הוא לא מסיק מסקנות הוא עושה את אותה שגיאה שוב ושוב עד שהוא לומד. הוא לא מבלה ימים בחפירות לפני, אחרי ותוך כדי, כנהוג אצלי.
מה שהיה מענין זה לראות שהוא שלף לי את התאור הזה ישר כששאלתי. כלומר, יש לו רמת מודעות גבוה ממש כמו שלי לנושא זה. רק שהיא עוברת בערוצים אחרים.

החיוניות שלי חלק שני

על ידי גוגוס* » 28 אוגוסט 2011, 21:42

טוב. מחפשת לי איזה משהו לנעוץ בו את השיניים לפני שמסיימת.
על הפרק, הכי דחוף - אכילה בערב כשאני לגמרי לגמרי לא רעבה. לא זוכרת מתי הייתי רעבה בערב.
יש לי הרגל לסגור את היום עם אוכל. זה היה בסדר גמור לו הייתי רעבה. מאחר ואני לא, מרגישה צורך לבעוט בהרגל הזה.

מזכיר לי עוד משהו שנעלם עם הבאג המעצבן. סיפרתי פה על מה שכתבה ויקטוריה בוטנקו ושנגע לי - היא זיהתה שחשקים ללוכל גורמים לה כעס. היא מרגישה כעס כאשר עולה בה החשק.
כשעצרתי להתבונן במשפט הזה, וקראתי אותו כמה פעמים, הבנתי שגם אצלי זה ככה לפעמים. לא רק שלא שמתי לב לכעס הזה, לא נתתי לו שום מקום.
מניסיוני - מתכון בטוח לדברים רעים.
אני רוצה להתנסות בזה קצת. לפנות מקום לכעס הזה כשעולים חשקים (בעצם מה שעולה זה הסירחון של הכישלון. זה מה שמכעיס בחשק) ולראות מה יוצא לי. אם זה מאוורר ומאפשר להמשיך הלאה.
שבוע טוב לכולן.

החיוניות שלי חלק שני

על ידי גוגוס* » 28 אוגוסט 2011, 19:22

זו היתה שנה עשירה ומרגשת ומעניינת
איזה כיף איזה כיף איזה כיף!

בזכותך גוגוס
ובזכותך, מיכל.

איך לשתף אנשים במשהו שהוא שלי, לגרום להם להרגיש נוח. גם לסמוך על עצמי וגם, בעיקר, את רעיון הקלילות. הקונספט הזה שאומר שאפשר לנסות הכל, כלום לא לנצח והחיים פה גם בשביל להשתעשע איתם. רצינות קלילה, זה הקונספט. קונספט מדליק.
קונספט שמדליק אשה מדליקה :-) זו בהחלט התמצית שלו. אבל זהירות, את גונבת לי את כל המילים של הסוף :-D

החיוניות שלי חלק שני

על ידי פלוני_אלמונית* » 28 אוגוסט 2011, 10:17

בהצלחה לך

החיוניות שלי חלק שני

על ידי מיכל_בז* » 28 אוגוסט 2011, 08:52

_אני אוכלת טוב. טוב מאוד! כמובן שאני נראית טוב יותר, אני בהיי וכל מה שעובר עלי, כך מתברר, כל חודש. (זה נורא משעשע אותי - המחזוריות הזו.)
אבל מכיוון שפיצחתי את העניין, אני מתכוונת להימנע מחלק ב' של המחזור, דהיינו: נפילה, שבירה ועייפות החומר. כלומר, אני בטוחה שאני ארגיש את כל זה, אבל יש מצב שאני אצליח להימנע מזה, עם קצת מודעות.
מיכל, ללקק את האצבעות._

גוגוס, תחזיקי לי אותן.

ממש מתקרב בצעדי ענק ה-6.9. אין לי שום דבר חשוב לומר, רק מציינת את העצב שלי.
וגם כותבת פה שאני רוצה לכתוב על זה. בשביל שאני אזכור. כי זו היתה שנה עשירה ומרגשת ומעניינת, בזכותך גוגוס. בזכות זה. אני קוראת את הבלוג הזה מהיום הראשון שלו ומהרגע שהזכרת את "שנת הבשרים שלי", התאהבתי בבלוג, בך וברעיון.

אני חושבת שלמדתי המון מהבלוג הזה. גם איך לשתף אנשים במשהו שהוא שלי, לגרום להם להרגיש נוח. גם לסמוך על עצמי וגם, בעיקר, את רעיון הקלילות. הקונספט הזה שאומר שאפשר לנסות הכל, כלום לא לנצח והחיים פה גם בשביל להשתעשע איתם.
רצינות קלילה, זה הקונספט. קונספט מדליק.

החיוניות שלי חלק שני

על ידי ב_עילום* » 28 אוגוסט 2011, 08:17

אני לא יודעת לענות אבל יש לי הצעה. לעשות ניסוי. את בטח המומה :-)

לא המומה- הולכת לנסות ;-)

תודה על התשובה

פתאום קלטתי, דרך התשובה שלך, כמה שאני לא רגילה לסמוך על עצמי... ואיזה דרך יפה זו @}

החיוניות שלי חלק שני

על ידי גוגוס* » 27 אוגוסט 2011, 20:15

_כשאני אוכלת מזון שאינו חי נדרש לי הרבה יותר גיוון מאשר באכילת מזון חי.
מה זאת אומרת? או למשל?_
למשל, ממזון חי, כמו סלט ירקות או שייק ירוק, אני יכולה (מה זה יכולה? זה מה שקורה) לאכול את אותו דבר במשך שנים בלי שזה יימאס עלי. אותו סלט, אותו רוטב לסלט, אותו שייק.
נסי להאכיל אותי באותו תבשיל אורז, גם אם טעים ביותר, במשך שלושה ימים. ביום הרביעי תקבלי אותו בפרצוף. לא אוכל לראות אותו יותר וארגיש קצת "בעונש". וזה נכון גם אם תגישי לי שלושה ימים ברציפות תבשיל אורז כלשהו, כשכל פעם האורז מעורבב עם דברים אחרים. אני אחשוב לעצמי - יא אללה, כמה ימים ברציפות אפשר לאכול אורז?
תני לי את אותו סלט שנים ברציפות והוא ישמח אותי כל יום מחדש.
לא יודעת למה זה ככה. נכון גם לסלט פירות, לחטיפי אנרגיה ביתיים ועוד. לא נמאס לי מהם.

_אני אוכלת טוב. טוב מאוד! כמובן שאני נראית טוב יותר, אני בהיי וכל מה שעובר עלי, כך מתברר, כל חודש. (זה נורא משעשע אותי - המחזוריות הזו.)
אבל מכיוון שפיצחתי את העניין, אני מתכוונת להימנע מחלק ב' של המחזור, דהיינו: נפילה, שבירה ועייפות החומר. כלומר, אני בטוחה שאני ארגיש את כל זה, אבל יש מצב שאני אצליח להימנע מזה, עם קצת מודעות._
מיכל, ללקק את האצבעות.

אחרי תקופה של תזונה בשיטה שלו (שאח"כ מטופלת שלו, שרה חמו, כתבה עליה ספר) הרגשתי חוסר שקט והוא המליץ לי לקחת כף ביום.
מחווה דעתי על המשפט הזה למרות שלא נשאלתי כי זה קופץ לי בעיניים.
אם אני אוכלת בצורה מסוימת במשך פרק זמן מסוים ומרגישה חוסר שקט סביר שאשנה את התזונה כי משהו בה לא בסדר. הפתרון שהציעו לך מרגיש כמו משהו תרופתי כזה. כאילו שהמטפל הניח שבמזון הרגיל, זה שמגיע מהעץ או מהשדה, משהו אינו מספק. כלומר, זה קצת כמו לקחת מולטי ויטמין במקום לבדוק איך זה שהתזונה השלמה לא מספיקה.
כמו למצוא חור, ובמקום לייצר תזונה שאין בה חור, להניח על החור הזה פלסטר. החור עדיין שם למטה. הוא רק מכוסה במשהו.

העניין שלמרות כל המתנות שיש בו (בעיקר הרבה ויטמין E ואבץ) , הוא חלק מחיטה ואני תוהה אם הוא בעל התכונות של החיטה שבגללן אני רוצה להימנע ממנה.
אני לא יודעת לענות אבל יש לי הצעה. לעשות ניסוי. את בטח המומה :-)
את פשוט יכולה להתנסות בזה. ללכת עם ההמלצה (אם את מקבלת את ההיגיון שעומד מאחוריה) ולקחת כף ביום במשך זמן מה ולבדוק מה זה עושה לך. באופן עקרוני לא הייתי נמנעת ממשהו על בסיס החלטה מהראש אלא בגלל שזה לא עושה לי טוב. אם אני לא מצליחה להרגיש איך משהו עושה לי רע אני אמשיך לצרוך אותו. עד שאני ארגיש.
בטח יש לזה חריגים אבל זה כלל נוח לעבודה.
אם חיטה עושה לך לא טוב, ובנבט החיטה יש את מה שעושה לך לא טוב, את פשוט תדעי. והגילוי העצמי הזה יהיה בעל ערך רב יותר מכל דבר מלומד שמישהי כאן תכתוב לך (ויסלחו לי כולם מראש).

החיוניות שלי חלק שני

על ידי מיכל_בז* » 27 אוגוסט 2011, 18:50

כשאני אוכלת מזון שאינו חי נדרש לי הרבה יותר גיוון מאשר באכילת מזון חי.

מה זאת אומרת? או למשל? (אפשר את ההרחבה, או שכבר אין לך כוח?)


היה זה המחזור הראשון שלי מאז הלידה שהיו בו 28 ימים. מאחר ודייקתי מאוד את התזונה אני תוהה על הקשר בין שני הדברים.

אני יודעת שאצלי, בוודאות, יש קשר בין תזונה למחזור. המחזור שלי סדיר רק כשאני אוכלת נכון.

אני אוכלת טוב. טוב מאוד! כמובן שאני נראית טוב יותר, אני בהיי וכל מה שעובר עלי, כך מתברר, כל חודש. (זה נורא משעשע אותי - המחזוריות הזו.)
אבל מכיוון שפיצחתי את העניין, אני מתכוונת להימנע מחלק ב' של המחזור, דהיינו: נפילה, שבירה ועייפות החומר. כלומר, אני בטוחה שאני ארגיש את כל זה, אבל יש מצב שאני אצליח להימנע מזה, עם קצת מודעות.

החיוניות שלי חלק שני

על ידי גוגוס* » 27 אוגוסט 2011, 16:58

מה לגבי נבט חיטה? זה טוב?
מה זה בעצם? ולמה הכוונה בשאלה "זה טוב?"? טוב למה?

החיוניות שלי חלק שני

על ידי גוגוס* » 27 אוגוסט 2011, 16:53

היה כאן דיון על למידה של גברים מול למידה של נשים. מי שרוצה מוזמנת לשחזר את דבריה.
אני עצמי כתבתי שלדעתי רוב הגברים בהחלט עוברים תהליכי למידה אישיים התפתחותיים אבל שמכל מיני סיבות הם פחות מדווחים על כך. כתבתי גם שאני בכלל לא בטוחה שהם לומדים בצורה אחרת מנשים והוספתי שבאופן כללי אני נרתעת מאבחנות כאלה כי הן לא משרתות לדעתי שום דבר ומקימות גדרות מיותרות בין המינים.

חוץ מזה כתבתי כאן כמה דברים על התזונה שלי.
העיקר:
כשאני אוכלת מזון שאינו חי נדרש לי הרבה יותר גיוון מאשר באכילת מזון חי.
היה זה המחזור הראשון שלי מאז הלידה שהיו בו 28 ימים. מאחר ודייקתי מאוד את התזונה אני תוהה על הקשר בין שני הדברים.

יצא תמציתי בחמישים אחוזים ממה שכתבתי קודם אבל למי יש כוח לשחזורים...

החיוניות שלי חלק שני

על ידי מיכל_בז* » 27 אוגוסט 2011, 11:34

3 דקות לא הייתי באתר וגם הספיק להיות פה דיון ולהימחק? איזה דיון?

הבאג הזה מרגיז.

החיוניות שלי חלק שני

על ידי ב_עילום* » 27 אוגוסט 2011, 09:30

מה לגבי נבט חיטה? זה טוב?

גוגוס- איזה דיון?

החיוניות שלי חלק שני

על ידי גוגוס* » 27 אוגוסט 2011, 08:22

איזה דרעק. הלך הדיון. גם על הלמידה וגם על התזונה.
אוף.

החיוניות שלי חלק שני

על ידי בשמת_א* » 25 אוגוסט 2011, 03:03

זה לא כתוב בנשים מנגה גברים ממאדים או איכקוראיםלו?

בשבילנו הנשים, הדיבור על שני חלקיו (גם הצד המילולי שבו וגם הצד התקשורתי שבו) הוא כלי הלמידה, הוא כלי עבודה להגיע בעזרתו למקום הנכון.
הדיבור הוא הדרך להבנה שהיא הדרך ללימוד.

בשבילם הגברים (כהכללה גסה מאוד), הדיבור הוא לא הדרך. אחרי שהם עברו את הדרך - אז הם יכולים לשלוף את הדיבור. הם לא מגיעים באמצעותו, אלא רק מסמנים את הניצחון בעזרתו.
אולי הם צריכים את השתיקה כדרך להבנה כדרך ללימוד? המממ.

החיוניות שלי חלק שני

על ידי גוונים* » 25 אוגוסט 2011, 01:11

לי דווקא מהצד זה נראה כאילו הוא מסתכל ממש טוב ומבין ואז מתמלל את זה. אני מתמללת הרבה ותוך כדי מסתכלת. התמלול מעורבב עם הלימוד
יא מיכל, תיארת במדויק את הבחור שלי ואותי.
הבחור - מסתכל, מקשיב, מפנים, מבין ואז מנסח ומתמלל. וגם הדיבור, מעט ומדויק ובהיר. מאד.
אני מדברת מדברת מדברת ותוך כדי חושבת, מבינה, מסיקה, מפנימה, מנסחת, הכל מעורבב... הרבה מלל, הרבה פחות מדויק. כלומר הסך הכל מדויק (לי) מאד אבל כל משפט ומשפט פחות מדויקים ומנוסחים בבהירות.

החיוניות שלי חלק שני

על ידי מיכל_בז* » 24 אוגוסט 2011, 23:30

הוא אמר ככה:

אני חושב שככל שאני מדבר ומתנסח יותר סביב משהו, ככה אני לומד אותו יותר טוב.. וכשאני כותב.
וגם את, כי את יותר מהירה, אז אני צריך להגביר את הקצב.

האיש שלי לומד כמו אישה! כפרה עליו. אבל הוא מדבר הרבה פחות ממני, עם הרבה פחות אנשים וכותב הרבה פחות ממני, אם בכלל.

לי דווקא מהצד זה נראה כאילו הוא מסתכל ממש טוב ומבין ואז מתמלל את זה. אני מתמללת הרבה ותוך כדי מסתכלת. התמלול מעורבב עם הלימוד.

החיוניות שלי חלק שני

על ידי בשמת_א* » 24 אוגוסט 2011, 21:29

_איזה רמז זה נותן לך?
לא נותן לי. שהם מתבחבשים פחות?_
שרובם הגדול כלל לא לומדים. לא כך ולא כך.

אם כי מעט יותר דברים ודומה שזה חשוב לו פחות
ואולי אלה שכן לומדים, מתרכזים בהרבה פחות דברים?
יותר לינאריים?

החיוניות שלי חלק שני

על ידי מיכל_בז* » 24 אוגוסט 2011, 20:19

_אם את שואלת על תהליכי התפתחות אישיים - אז לא במקרה, כמעט רק נשים רוכשות ספרים בנושא, משתתפות בסדנאות בנושא, ועוברות תהליכים כאלה.
איזה רמז זה נותן לך?_

לא נותן לי. שהם מתבחבשים פחות?

דווקא בן הזוג שלי הוא למדן-על. אבל באמת בלי לדבר יותר מדי. הוא שומע מה יש לי לומר, מעבד עם עצמו, ומתקדם. הוא לומד מהר ממני וטוב ממני, אם כי מעט יותר דברים ודומה שזה חשוב לו פחות.

אני חוששת שאם אני אשאל אותו, הוא לא ידע מה לומר. אבל גם אני אשאל.

החיוניות שלי חלק שני

על ידי בשמת_א* » 24 אוגוסט 2011, 19:51

איך גברים לומדים?
תלוי מה!

אם את שואלת על תהליכי התפתחות אישיים - אז לא במקרה, כמעט רק נשים רוכשות ספרים בנושא, משתתפות בסדנאות בנושא, ועוברות תהליכים כאלה.
איזה רמז זה נותן לך?

החיוניות שלי חלק שני

על ידי מצ'רה* » 24 אוגוסט 2011, 11:20

השאלה תופנה לבן זוגי. אשתדל לשאול בקיצור ואז, אם אבין, אבוא לשתף אתכן באריכות.

החיוניות שלי חלק שני

על ידי מיכל_בז* » 24 אוגוסט 2011, 10:46

(ראיתן כמה הבנות הפקתי ממשפט קצרצר של גוגוס? ועוד כתבתי אותן בתמציתיות בלי לפרט!)

במיוחד את זה :-)

ועוד כל מיני דברים.

אבל אני חושבת שעלית פה על משהו, מצ'רה. אז עכשיו מעניין אותי לדעת, איך גברים לומדים?

החיוניות שלי חלק שני

על ידי מצ'רה* » 24 אוגוסט 2011, 08:52

רק אחרי שאמרו לי אותן שוב ושוב ושוב בכל מיני מילים ורק אחרי שנתתי לזה הזדמנות אמיתית בלב פתוח משהו שם זז.
נראה לי שזה מתאר במדויק את אופן הלמידה הנשי.
ומסביר למה אנחנו מדברות כל כך הרבה על כל נושא.
ומסביר למה בבאופן טבעי יש כל כך הרבה נשים ומעט גברים.
ועוד כל מיני דברים.
(ראיתן כמה הבנות הפקתי ממשפט קצרצר של גוגוס? ועוד כתבתי אותן בתמציתיות בלי לפרט!)

החיוניות שלי חלק שני

על ידי גוגוס* » 23 אוגוסט 2011, 23:22

עד היום בזמנים קשים הוא בא לי בחלום..
אני זוכרת שניצן סיפרה איך היא יודעת שהיא אכלה גלוטן באיזו מנה בלי להרגיש - פתאום היא היתה חולמת על פיצה :-)

הפקת אחלה תובנות מהדרך שלך. בדיוק את אלו שעד שלא רוכשים אותן פשוט כי אפשר להתקדם.
מתקנת - עד שלא מפנימים אותן אי אפשר להתקדם. אני למשל, הגעתי לדף הזה כשכבר ידעתי את כולן אבל טרם הפנמתי אותן. אף אחת מהן לא ישבה אצלי כמו שצריך. הן היו מסודרות יפה יפה בראש אבל הגוף בכלל לא היה משוכנע. רק אחרי שאמרו לי אותן שוב ושוב ושוב בכל מיני מילים ורק אחרי שנתתי לזה הזדמנות אמיתית בלב פתוח משהו שם זז.

בתקווה שיהיה המשך
במקום שבו יש יש ידיעה לא נדרשת תקווה (איך לעזאזל עושים סמיילי קורץ?)

החיוניות שלי חלק שני

על ידי למ* » 23 אוגוסט 2011, 23:15

מדהימה איזה יחס אישי יש פה.. :-)
אכן, השוקולד היה הכי קשה, עד היום בזמנים קשים הוא בא לי בחלום..
צעד קטן לאנושות צעד גדול לאדם

ואם כבר, אני חושבת שהדברים הכי חשובים שלמדתי בדף הזה ואף אחד לא סיפר לי עליהם קודם הם:
  • לא ללכת בכח אלא להמתין. כשיגיע הזמן זה יהיה הרבה יותר קל.
  • לא לעשות דיאטה של הגבלת כמויות אלא לאכל חופשי מהדברים הטובים (שוס!)
  • שמן זית והרבה, חמאה, אגוזים והרבה, אבוקדו הם בצד של הטובים (בדיאטה רגילה לא מתקרבים לנ"ל)
(מסכמת בעצב לקראת הסוף בתקווה שיהיה המשך ונוכל להמשיך כולנו בתהליך, כותבות פעילות וקוראות שקטות כאחד )

החיוניות שלי חלק שני

על ידי גוגוס* » 23 אוגוסט 2011, 15:00

אני קוראת שקטה פה.
שקטה מדי :-) אני זוכרת שהצצת כאן כמה פעמים ודווקא סיפרת על דברים יפים שאת עושה אבל לא חזרת לעדכן אותנו.
אם זיכרוני (הבוגדני) אינו מטעני את עושה גם משהו הדרגתי כזה וכל הזמן מוותרת על עוד ועוד זבל. נדמה לי שפעם כתבת שהיה לך הכי קשה להיפרד מהשוקולד, נכון?
נשמע מעולה מה שאת עושה עכשיו.

מזדהה מאוד עם התחושה הזו של השלמה עם פטריות עד שמבינים שאפשר פשוט להעיף אותן לכל הרוחות. איזה כיף לך.

תודה על התודה ותודה גם לך. תבואי שוב לעדכן בתהליך שלך.
עושה רושם שהכיוון ההדרגתי מאפיין את רוב מי שנמצאת כאן כרגע ואני ממש חושבת שכדאי לתת לזה ביטוי. סביר שזה מה שמעניין את הרוב.
בהצלחה, בכל אופן.

החיוניות שלי חלק שני

על ידי למ* » 23 אוגוסט 2011, 11:32

אני מודה שהשמחה הכי גדולה שלי זה כשמישהי מספרת על הדרך שבה ההשתתפות שלה בדף הזה קידמה אותה.

גוגוס נתת לי מוטיבציה לרשום
אני קוראת שקטה פה
כבר הרבה זמן בעקבות הדף בלי גלוטן כמעט
השוקולד נעלם מהבית
אוכלת מלא פירות וירקות
הקשבה לגוף - מה הוא רוצה לאכל? כמה?
נפילות והתבוננות בהן
עוברת אתכן בשקט את התהליכים..
ונעלמו לי פטריות שונות בגוף שליוו אותי שנים וכבר השלמתי עם קיומם..
אז... תודה !

החיוניות שלי חלק שני

על ידי גוגוס* » 22 אוגוסט 2011, 22:55

חביב'תי, מה שעשית פה הוא לא פחות מגדול.
תודה. אני מודה שהשמחה הכי גדולה שלי זה כשמישהי מספרת על הדרך שבה ההשתתפות שלה בדף הזה קידמה אותה.

_אז ריקודים מצד אחד, אופניים מצד שני, ותזונה נטולת גלוטן וסוכר ועתירת פירות וירקות חיים, אגוזים ועוד - מה יכול כבר להיות?
שמחת חיים!_
אח אח אח, בשמת. איזה עונג לקרוא מילים כאלה.

תגידו, רק אצלי משום מה מרגיש כמו שבת? יש לי מצב רוח להתחלות חדשות כאילו ראשון מחר. הולכת לבדוק את המחזוריות. אולי זה משם...

החיוניות שלי חלק שני

על ידי ממ* » 22 אוגוסט 2011, 21:50

אילו הייתי מושלמת, לא הייתי צריכה להתפתח ולהתקדם כל הזמן, לא?

את לא מבינה את הדיאלקטיקה: מושלמותך בהתקדמותך :-) (כלומר בהיותך מתקדמת, לא רציתי פשוט להרוס את המשקל)

שמחת חיים!
את רואה!? מה זה הדבר הזה?

החיוניות שלי חלק שני

על ידי בשמת_א* » 22 אוגוסט 2011, 21:43

בשמת, את כזאת מושלמת! כל הזמן מתפתחת ומתקדמת (בשיא הרצינות). מה יהיה?
הצחקת אותי בקול רם!
אילו הייתי מושלמת, לא הייתי צריכה להתפתח ולהתקדם כל הזמן, לא? D-:
מה יהיה?
אני אהיה צעירה ובריאה יותר ויותר (-:
אבא שלי עומד לקנות אופניים (עבר דירה למקום שאפשר להחזיק בו אופניים, סוף סוף), ואז סוף סוף יהיה מי שירכב איתי לטיולים קצרים! וכיוון שזה סבא האהוב מכולם, אז גם הילדים שלי יצטרפו בוודאי!
אז ריקודים מצד אחד, אופניים מצד שני, ותזונה נטולת גלוטן וסוכר ועתירת פירות וירקות חיים, אגוזים ועוד - מה יכול כבר להיות?
שמחת חיים! {@

החיוניות שלי חלק שני

על ידי ממ* » 22 אוגוסט 2011, 20:51

גם מניסיוני נפיחות הולכת עם גלוטן אבל גם עם חלב וגם עם קפה. אם יש לך טיפה מכל דבר אז אולי זה כבר מצטבר לך והסך הכל הוא יותר מדי לגוף שלך.
ואללה. צודקת. לא שותה חלב בקפה, אבל כן קצת בדייסת השיבולת שועל שלוקחת מהדייסה של הקטנה בבוקר. גם את השיבולת-שועל צריכה שוב להעיף. מה פתאום אני אוכלת את זה? סתם מעצלות בוקר.

_ספורט חצי שעה ביום
סחתיין, אחותי! איזו אלופה._
:-]
האמת היא שאני לא כזאת אלופה. בימים שבהם אני כל הזמן על הכיסא כותבת או קוראת, אני ממש חייבת לזוז. באמת ממליצה לקנות איזה מכשירון כושר הביתה. זה לא יקר. יש כאלה די קטנים. ואני לא תמיד יכולה לצאת להליכה. בטח לא בחום. בטח לא בשמש. אז עולה על המכשיר לחצי שעה ואחר כך נשטפת וחוזרת לעבוד.
גוגוס, "ותחשבי על זה" (פרפרזה עקומה ל"קומדי סטור").

_בעיקרון נמנעת מגלוטן מאז 1 במרץ 2011 happy
הולך יופי._

בשמת, את כזאת מושלמת! כל הזמן מתפתחת ומתקדמת (בשיא הרצינות). מה יהיה?

ממ, תודה על התמיכה ועל ההבנה.
חביב'תי, מה שעשית פה הוא לא פחות מגדול. |Y| |גזר| {@
אני למשל, שהערצתי את טבעונותי וזלזלתי קשות בכל חברי אוכלי הזבל המוסווה, הצלחתי בזכות הדף הזה לשנות כמה דברים (בלי קטניות, במקום פחמימות אגוזים ושומנים טובים).

החיוניות שלי חלק שני

על ידי בשמת_א* » 22 אוגוסט 2011, 20:38

בשמת, האם את נמנעת מגלוטן בימים אלה? איך הולך.
בעיקרון נמנעת מגלוטן מאז 1 במרץ 2011 (-:
הולך יופי.
פה ושם, אחת לכמה שבועות או חודשים, יוצא לאכול גלוטן מסיבה זו או אחרת.
זה אכן משפיע, מרגישים במערכת העיכול. אבל לא מעבר לזה, כי זה נקודתי בתוך תזונה טובה.

החיוניות שלי חלק שני

על ידי גוגוס* » 22 אוגוסט 2011, 18:12

עשיתי בדיקות דם - הכל למטה. בטווח, אבל למטה. ברזל, B12, המוגלובין. זה מוזר, כי אני הרי טורפת לא קטנה.
מיכל, מציעה לך השערה ששמעתי פעם מעדיאל תל אורן. לא יודעת מה דעתי עליה. גם לא בטוחה שאני מדייקת. מציעה שתבדקי אותי.
בגדול הוא טוען שאכילה מרובה של בשר מדלדלת את המשאבים של הגוף. הגוף משקיע את החומרים האלה בעיכול של הבשר (זה תהליך ארוך ומורכב שהוא מסביר) ולכן הם בעצם מתבזבזים. בנוסף, אם את אוכלת בשר לא אורגני או לא משובח את דוחסת חומרים שהעיכול שלהם עלול גם הוא לפגוע במאגרים של מה שמדדת.

ממ, תודה על התמיכה ועל ההבנה.

אם הדף ימשיך, אולי אשתמש בו לדיווח בתדירות גבוהה יחסית, אם זה יתאים לפה.
אם תהיי פה, אז הדף ימשיך. דווחי דווחי, זה מאוד מעניין. ותתחילי כשאני עוד פה :-)

גם מניסיוני נפיחות הולכת עם גלוטן אבל גם עם חלב וגם עם קפה. אם יש לך טיפה מכל דבר אז אולי זה כבר מצטבר לך והסך הכל הוא יותר מדי לגוף שלך.

ספורט חצי שעה ביום
סחתיין, אחותי! איזו אלופה.

החיוניות שלי חלק שני

על ידי ממ* » 22 אוגוסט 2011, 17:22

מנסיוני, נפיחות קשורה ישירות לגלוטן.

כן. תודה, שאת מזכירה לי. זה חשוב. בשמת, האם את נמנעת מגלוטן בימים אלה? איך הולך.

יאללה, מעיפה שוב את החלבון הדגני הדבקי הזה מהחיים שלי.

החיוניות שלי חלק שני

על ידי בשמת_א* » 22 אוגוסט 2011, 16:50

מנסיוני, נפיחות קשורה ישירות לגלוטן.

החיוניות שלי חלק שני

על ידי ממ* » 22 אוגוסט 2011, 16:03

אני בתקופה מאוד בינונית:
  • עם הקפה יחסית בסדר (חצי כוס עד כוס ביום, בלי הקפה של הבוקר, הרבה פחות מיגרנות).
  • עם הגלוטן קרה דבר מוזר. חזרתי לאכול קצת מדי פעם, לא בגלל שאני כמהה לו, אלא בגלל מעין שיכחה שמעורבת עם מין עצלות הכרתית וחזרה להרגלים ישנים אוטומטיים.
  • לא נוגעת כמעט במאכלי חלב. במקומם ובמקום הלחם (רוב הזמן), אגוזים, שקדים, אצות, טופו.
  • ספורט חצי שעה ביום
  • מאוד נפוחה לאחר שכבר הייתי מאוד לא נפוחה והרגשתי שאני קצת יורדת במשקל (עודף של כמה קילו שנדבקו וכמעט בלתי אפשרי לגרד). אולי בגלל שחזרתי לקצת גלוטן?
אם הדף ימשיך, אולי אשתמש בו לדיווח בתדירות גבוהה יחסית, אם זה יתאים לפה.

החיוניות שלי חלק שני

על ידי ממ* » 22 אוגוסט 2011, 16:03

גוגוס יקרה, אני גם מצרה על התוכנית שלך לסיים את עבודתך הנפלאה פה בדף הנפלא הזה. אבל אני מאוד מפרגנת לך! {@ {@ מבינה מהי התעסקות יתרה במחשב (גם לי יש ימים של כתיבה אינסופית, וכל זמן מה אני קופצת לפה ולמקומות אחרים), ואני איתך גם ברצון לאיזון במקום הזה, וגם בתחושה שהזמן שהוקדש לדף הוא מתאים וראוי. אז לכי על זה!

עוד מילה אחת שבוערת לי בנוגע להתמכרות אל המחשב - אני חווה בשבועות האחרונים את המחיר הפיזי של הישיבה הרבה מול המחשב (גם העבודה שלי היא מול המחשב, זה וודאי לא תורם אבל את זה כרגע לא ניתן לשנות). מפרקי הידיים, הגב, השכמות, הצוואר...

גוגוס, מציעה לך גם מתיחות וספורט מהסוג האירובי שמזרים את הדם (קפיצות בחבל, הליכה, סטפר--לקנות אחד קטנצ'יק וכל שעה-שעתיים מול המחשב לעלות עליו ל-10 דקות)

חזרה למעלה