הטבע האלוהי שלנו

שליחת תגובה

הכל נכון – גם פרשנות לקויה
קוד אישור
הזן את הקוד בדיוק כפי שהוא מופיע. כל האותיות הן אותיות גדולות.
סמיילים
|יד1| |תינוק| |בלונים| |אוף| ;-) :-] |U| |נורה| |עוגה| |גזר| |אפרוח| 8-) :'( {@ :-) |L| :-D |H| ((-)) (()) |יש| |רעיון| {} |#| |>| |שקרן| >:( <:) |N| :-0 |תמר| :-S |מתנה| |<| :-( ZZZ :-| |*| :-/ :-P |עץ| |!| |-0 |Y| :-9 V :D :) ;) :( :o :shock: :? 8-) :lol: :x :P :oops: :cry: :evil: :twisted: :roll: :!: :?: :idea: :arrow: :| :mrgreen: :geek: :ugeek:

BBCode פעיל
[img] פעיל
[url] פעיל
סמיילים פעילים

צפיה מקדימה של הנושא
   

הרחב תצוגה צפיה מקדימה של הנושא: הטבע האלוהי שלנו

הטבע האלוהי שלנו

על ידי הודיה* » 23 מרץ 2012, 15:05

תודה זופיה.מעורר מחשבה, מעורר הרגשה.

הטבע האלוהי שלנו

על ידי כפר_אוריה* » 15 אוגוסט 2010, 18:48

כולנו במסע, כל אחד נשמה אינסופית ונצחית. בדרך לאור אמת ואהבה. אין יותר אין פחות אין טוב ורע. הכל אחד מעיין החסד שבו אנו טבולים לעד. זה מרתק ועוד לא המציאו משהו מגניב מזה.

הטבע האלוהי שלנו

על ידי יער_ה* » 15 יוני 2009, 18:48

גם לי יש רגעים שפתאום ההבנה הזו נהיית נורא מוחשית
אהבה טהורה תקשרה גם את זה בדף הטבע האלוהי שלנו
@}

הטבע האלוהי שלנו

על ידי הגבירה_בחום* » 14 יוני 2009, 17:18

_איך מיישמים את זה בחיי היומיום?
שאלת השאלות_
הוווו...
שלום באמת גם פה..(-:
אני חושבת שהאחדות שעליה מדברים כשאומרים הכל אחד מתבוננת ברובד מעודן יותר שקיים שם מתחת או מאחורי השכנה הצועקת, האמא המנג'סת והבנזוג המתהפך.
כל אלה הם חוויות שאנחנו חווים במצב ה"רגיל" שלנו שבו אנחנו חווים את עצמינו נפרדים. נפרדים אחד מהשני, נפרדים מהטבע, שמקטרגים ומקטלגים את עצמינו ואת כל העולם.
ולפעמים כמו שתואר כאן למעלה (ודובר גם בדף הטרום אחו) יש רגעים שפתאום ההבנה הזו נהיית נורא מוחשית שאנחנו עשויים מאותם חלקים. אותם אטומים, אותם הורמונים, כל מה שקורה במקרוקוסמוס קורה גם בתוכנו, וכל מה שקורה במיקרוקוסמוס קורה בעולם, ואנחנו חלק בלתי נפרד.
ואיך מיישמים... שאלת השאלות באמת. וכמו שכבר הבנו בעבר יש המון המון תשובות אפשריות (-:

הטבע האלוהי שלנו

על ידי קן_לציפור* » 14 יוני 2009, 17:03

חמור, תביא את הדיון לאחו :-)...

איך מיישמים את זה בחיי היומיום?
שאלת השאלות

הטבע האלוהי שלנו

על ידי חמור_אביר* » 14 יוני 2009, 16:51

התובנה הזאת אכן מרוממת ונשגבת...השאלה מה קורה כשהשכנה צועקת בדיוק כשאת רוצה לנוח, כשהבן זוג שוב מתהפך לצד שני כשהתינוק בוכה, כשאמא שוב מנג'סת על איך את נראית....וכו'....אלה השאלות האמיתיות בסופו של דבר..לא?
או בקצרה: איך מיישמים את זה בחיי היומיום?

הטבע האלוהי שלנו

על ידי הודיה* » 14 יוני 2009, 15:19

כולנו ריקמה אנושית אחת חיה

הטבע האלוהי שלנו

על ידי שוות_נפש* » 14 יוני 2009, 14:05

נעמה, כן, אלו דברים מדהימים, הגילוי עצמו שהכל אחד הוא מדהים.. ועוד יותר מדהים זה שהכל הוא באמת אחד.
יש בזה משהו מפחיד קצת אפילו..איזה גאונות שלא מהעולם הזה. זה שברא את הכדור הזה מתוך גאונות בלתי נתפשת..
כשאני אומרת מפחיד,אני מתכוונת לאמר שזה כמו שאנחנו באיזה משחק קוביה אבל לא משנה מה נעשה...הכל מתחבר וכאילו שאין לנו מילה בעניין.
קשה להסביר במילים את התחושה של ההבנה העמוקה הזאת. את בטח מבינה את כוונתי..
איך אמר ג'ימי פייג' מ LED ZEPPLIN ב STAIRWAY TO HEAVEN ,
,WHERE ALL IS ONE AND ONE IS ALL
יום טוב |L|

הטבע האלוהי שלנו

על ידי נ_ע_מ_ה* » 14 יוני 2009, 05:42

תודהלאחרונה חשה מאד חזק את הידיעה האינטואיטיבית שהכל אחד
הכל קשור,מחובר בסופו של דבר לאותו מקום,לאותו "אחד".
כל השיטות,כל האמונות,כל התיאוריות,כל הדרכים-כולן מובילות אל אותו "אחד".

אשמח לשמוע מחשבות בנושא

תודה

הטבע האלוהי שלנו

על ידי אהבה_טהורה* » 28 אפריל 2008, 14:12

תודה@} ידי אור,

_מה אנו בעצם מחפשים? שיאהבו אותנו. להרגיש שייכים ואהובים. להיות חלק מ...
איזה עוצמה יש ליחד._

רק כשאנחנו מרגישים שייכים אנחנו מרגישים ממש טוב, בשאר הזמן אנחנו בעצם מחפשים את השייכות שלנו, זה כל פעם גם מפתיע מחדש שזאת בכלל תחושה פנימית שלא תלויה באחרים, כשאתה לא מרגיש שייך אתה באיזו ציפייה מאחרים שיקבלו אותך כשכל הבעיה היא שאתה, אתה לא מרגיש שייך, זה מאוד מתעתע, אני כל פעם תופסת ומאבדת את זה, אבל ככל שאני תופסת את זה יותר אני מרגישה שאני מאבדת את זה פחות, זאת אומרת יותר קל לי לחזור.

איזה עוצמה יש ליחד. כנראה שזאת תחושה בסיסית שדרכה מתגלה העוצמה שלנו באמת.

אני יכולה להעיז ולכתוב שאני אוהבת אותך. למה לא? מה כבר יש לי להפסיד? גם אני אעיז, החיים קצרים מידי כדי לפספס ולו פעם אחת את התחושה הזאת, גם אני אוהבת אותך@}@}@}

הטבע האלוהי שלנו

על ידי ידי_אור* » 28 אפריל 2008, 00:27

_בשנים האחרונות אני פחות שיפוטית כלפי אנשים, אבל אני לא לגמרי נקיה משיפוטיות, ככל שאני מפנימה יותר את זה שכולנו אלוהיים, אני מרגישה עצובה יותר אחרי שאני שופטת מישהו, קודם כל אחרי ששפטתי מישהו אני מצטערת שאני לא מקבלת את עצמי ושופטת את עצמי,אני כבר קולטת ישר איך בעצם כלפי עצמי אני שיפוטית ושהשיפוטיות הזאת היא כמו כלא שתוחם אותי במסגרת צרה, ושנית מרגישה צער כלפי הבנאדם שאותו שפטתי והכי נורא, אם שיתפתי מישהו בשיפוטיות הזאת וגרמתי לו אולי גם לחשוב משהו שיפוטי כלפי אותו האדם.

מעניין, עם הזמן שיפוטיות נעשית כואבת יותר, הכמות קטנה והרגישות עולה, אני כל כך רוצה לאהוב ולקבל את עצמי ומתוך זה את כולם ואת הכל כחלק מהשלם, כל דבר אחר הוא פשוט כואב מידי._

אני בדיוק כאן. מנסה להתחבר לחלקים העמוקים יותר שבי, לבוא מתוך האמפטיה והחמלה ולא מתוך הביקורתיות והשיפוטיות

הטבע האלוהי שלנו

על ידי ידי_אור* » 28 אפריל 2008, 00:21

הכמיהה הבסיסית שלנו היא לחזור לרחם, לאמא אדמה, מה אנו בעצם מחפשים? שיאהבו אותנו. להרגיש שייכים ואהובים. להיות חלק מ...
איזה עוצמה יש ליחד.

הטבע האלוהי שלנו

על ידי ידי_אור* » 28 אפריל 2008, 00:15

הזכרת לי ספר מקסים:"הנשמה הקטנה והשמש" מאת ניל דונאלד וולש.
אני יכולה להעיז ולכתוב שאני אוהבת אותך.
תודה.
משהו מתעורר עם בוא האביב. @} |עץ|

הטבע האלוהי שלנו

על ידי ידי_אור* » 28 אפריל 2008, 00:08

וואו. אהבה טהורה. את בדיוק התשובה. תראי איזה כינוי בחרת לעצמך, מדהים! אני מרגישה אותך. את שם. כבר הרבה זמן רוצה לומר לך ולא יוצא..

עלו לי הרבה דברים בזמן הקריאה. סבל וכאב בעקבות הדחקה. פחד מהתמודדות. בריחה.
זה גם החזיר אותי לסיפור גן עדן, ששם הכל היה והסקרנות חיבלה באיזון...
הנפרדות. תחילה נפרד הניקבי מהזיכרי (אדם וחוה), נפרדנו מגן עדן, נפרדנו מהרחם, נפרדנו מהורינו, אנו משחזרים פרידות...וממשיכים להאמין שאנחנו נפרדים...
ככל שאני מתנסה, אני מגלה כי אנו אחד! אני תמיד מקבלת חזרה את הדבר שאני נותנת. בשבילי זה אחד.
האהבה היא אחד.
הריון הוא אחד.
הזדהות היא אחד.
סמביוזה היא אחד.
יחסי מין הם אחד.
מבלי לשים |L| אנו תמיד שואפים להתאחד בכל המישורים...

הטבע האלוהי שלנו

על ידי אהבה_טהורה* » 27 אפריל 2008, 19:58

האם זהו בעצם השינוי שאמור לבוא על עולמינו?

קורא יקר, אני לא יודעת, פתחתי את הדף כדי לשאול שאלות, לשמוע איך אחרים מרגישים, האם ששון מהשכונה פחות במשהו מאלברט איינשטיין? אם כן במה? האם אנחנו באמת מרגישים שכולם שווים? שכולנו חלק מהשלם, או שיש שווים יותר ושווים פחות? נראה שאינטיליגנציה נורא מוערכת אפילו אם היא מופיעה חסרת חמלה, האם אנחנו מזלזלים באחרים? בדרך חיים שלהם? בתפיסה שלהם? באמונה שלהם? האם אנחנו יותר טובים? אם מישהו חווה קושי, האם זה גורם לנו לחשוב: אה... ברור, הוא טועה, בגלל זה הוא מתקשה, אם הוא היה כמונו, זה לא היה קורה לו? אני אתה והוא יותר [טובים, חכמים, מפותחים, רוחניים, בריאים, מוצלחים, אהובים, מגובשים, יודעים] מההם? טוב בוא נתפרע, האם אני יותר.......[כל דבר] נגיד מהיטלר? האם אני בת אלוהים והוא סתם זבל שנוצר מחוץ לאלוהים? האם ישו, משה בודהה.....[משהו] יותר ממני? האם אמא מניקה באמת יותר טובה מאמא שנותנת בקבוק? האם הדרך שלה מקודשת יותר? האם מישהו יכול לשפוט משהו בחיים האלה?

הידע הזה לא באמת חדש

נכון, אין שום צורך בשום ידע חדש, אנחנו כבר יודעים הרי הכל בראש, אבל מה עם הלב? האם אנחנו מרגישים ככה בלב?
יאללה אנשים, תשתפו, אתם כבר מרגישים ככה בלב? שהכל אחד וכולנו אלוהיים, או שזה עדיין בעיקר בראש? אתם כבר רואים בכולם את הבריאה או שעדיין מרגישים טובים יותר, טובים פחות? איפה זה פוגש אתכם?

הטבע האלוהי שלנו

על ידי אהבה_טהורה* » 27 אפריל 2008, 02:12

תודה פרא על העריכה, זה נראה הרבה יותר ידידותי.
בשנים האחרונות אני פחות שיפוטית כלפי אנשים, אבל אני לא לגמרי נקיה משיפוטיות, ככל שאני מפנימה יותר את זה שכולנו אלוהיים, אני מרגישה עצובה יותר אחרי שאני שופטת מישהו, קודם כל אחרי ששפטתי מישהו אני מצטערת שאני לא מקבלת את עצמי ושופטת את עצמי,אני כבר קולטת ישר איך בעצם כלפי עצמי אני שיפוטית ושהשיפוטיות הזאת היא כמו כלא שתוחם אותי במסגרת צרה, ושנית מרגישה צער כלפי הבנאדם שאותו שפטתי והכי נורא, אם שיתפתי מישהו בשיפוטיות הזאת וגרמתי לו אולי גם לחשוב משהו שיפוטי כלפי אותו האדם.
מעניין, עם הזמן שיפוטיות נעשית כואבת יותר, הכמות קטנה והרגישות עולה, אני כל כך רוצה לאהוב ולקבל את עצמי ומתוך זה את כולם ואת הכל כחלק מהשלם, כל דבר אחר הוא פשוט כואב מידי.

הטבע האלוהי שלנו

על ידי קורא* » 26 אפריל 2008, 00:19

תודה. גם לעורכת. הידע הזה לא באמת חדש, אך עדיין קשה לקבלה. חלק מאותה התכחשות לטבע האלוהי שלנו... בכל מקרה, אני כעת במצב שאני מוכן לקבל את ההדרכה הזו. המציאות שתיארת מתחברת לתיאורים נוספים שקראתי. אחד מהיותר נגישים הוא מסע הנשמות . גם שם מדובר על הניצוצות שיוצאים למסע התנסויות... האם העובדה שהמסרים הללו מגיעים אלינו מיותר ויותר כיוונים וביותר הזדמנויות, כמו הכתיבה באתר הזה, האם זהו בעצם השינוי שאמור לבוא על עולמינו?

הטבע האלוהי שלנו

על ידי סוסת_פרא* » 25 אפריל 2008, 22:27

לנוחות הקריאה, הדגשתי את שמות הדוברים והפרדתי בין הפסקאות. אני מקווה שזה בסדר....

הטבע האלוהי שלנו

על ידי סוסת_פרא* » 25 אפריל 2008, 22:14

וואו, עשית לי דמעות.

במיוחד:
ובכל זאת חלק נכבד מהיופי המדהים בחוויה האנושית הוא שלמרות כל השלילה [זמניות, שיכחה, חוסר מודעות וכ"ו] עדיין מתגלה ברוב תפארתו הטבע האלוהי, יש כאן בתוך השכחה העצמית גילויים עוצמתיים של אהבה, נתינה, התמסרות, ורצון טוב, גילויים אלה, ערכם עולה כשהם נחווים במסגרת של שיכחה וזמניות, הם זוהרים כצבעי הקשת בעולמכם הדחוס, מכיוון שלמרות ההתכחשות לטבע האלוהי, הטבע האלוהי עצמו נגלה וניתן לחוות אותו.

<רוצה עוד....>

הטבע האלוהי שלנו

על ידי אהבה_טהורה* » 25 אפריל 2008, 16:13

וזהו, מפה זה לא הדף שלי יותר ואתם יכולים להתחיל לכתוב, מה שרציתי להגיד זה שלפעמים נראה שאני יותר רוחנית ממנו, או שאתה יותר מפותח מהמוכר שווארמה אבל זה לא יכול להיות, כי גם הוא וגם אתה וגם אני ביטוי של אלוהים, ביטוי אלוהי באותה מידה.
ו....אני מתרגשת מזה מאוד ואני אוהבת את כולנו, אוהבת את הכל כל כך ו.......תודה

הטבע האלוהי שלנו

על ידי אהבה_טהורה* » 25 אפריל 2008, 16:08

אני: שיואווו זופיה, אלוהים גדול, גדול יותר ממה שאי פעם דמיינתי, המסע בכדור הארץ הוא פסיק קטן במסע אינסופי של היכרות עצמית, זה מדהים, זה מדהים, מדהים, בילתי נתפס כמעט, אלוהים כל כך עצום שההיכרות העצמית שלו אף פעם לא נגמרת והביטוי שלה רחב, אינסופי וזה עוזר לי להבין את העל זמניות האלוהית.

זופיה: וכולנו חלק מזה, כולנו חלק מהנצח, לכן אנחנו פונים לכל חוויה בשמחה, לכן אנחנו בוחרים לחוות הכל, ה-כ-ל פרוס לפנינו לנצח, אנחנו חווים את האינסופ.

אני: אני מופצצת, אני לוקחת הפסקה, תודה זופיה זה מדהים.

זופיה: תמיד כאן בשבילך.

הטבע האלוהי שלנו

על ידי אהבה_טהורה* » 25 אפריל 2008, 16:02

זופיה: קודם כל כן, אתם, כל אחד ואחד מכם בחר לבוא לעולם שלכם שבו נשללות הרבה תכונות בטבע האלוהי ובחרתם במציאות הזאת על פני מציאויות רגשיות, נפשיות, רוחניות ואפילו פיסיות אחרות המבטאות באופן ישיר את הטבע האלוהי, ושוב הסיבה לבחירה הזאת היא שבטבעכם האלוהי אתם סקרנים ויש באפשרותכם לחוות אינסופ, אחת הבחירות שלכם באינסופ היתה אנושות, כל ניצוץ באש האלוהית הוא ישות מורכבת, אינסופית,ו יחודית לגמרי עם ביטוי אישי ייחודי לה, כל חלק בשלם מכיל בתוכו את השלם ועם זאת השלם הוא מעבר לכל היש.
ובקשר לשאלה השניה שלך, כל מציאות זורמת על אותה ספירלה של היכרות עם האינסופ, היכרות עצמית ויש אינסופ היכרות עצמית וכל ביטוי, כל ביטוי, הוא ביטוי של היכרות.

אני: אם כך ההיכרות העצמית היא ניצחית, היא אינסופית.

זופיה: כן, בדיוק, ההיכרות העצמית היא אינסופית............

הטבע האלוהי שלנו

על ידי אהבה_טהורה* » 25 אפריל 2008, 15:53

אני: בעצם מה שאת אומרת זה שכל החוויות השליליות במציאות הפיסית הן חוויות של שלילת הטבע האלוהי שלנו שמטרתן הכרה בטבע האלוהי ולכן החוויות השליליות בעולמנו הן חוויות חיוביות?

זופיה: החוויות "השליליות" הן חוויות של היכרות, גילוי, חקירה ולמידה, בראיה הרחבה הן אינן נתפסות כשליליות או חיוביות אלא כהכרה, עוד דרך להיכרות עצמית.

אני: ואנחנו בחרנו את לחוות את שלילת הטבע האלוהי שלנו למרות שיכולנו לנסוע לעולמות אחרים יותר שמחים, מציאויות שנותנות ביטוי מלא לטבע האלוהי, האם גם מציאויות אלה שבהן נותנים ביטוי לטבע האלוהי הן מציאויות של הכרה עצמית?

הטבע האלוהי שלנו

על ידי אהבה_טהורה* » 25 אפריל 2008, 15:14

זופיה: נכון, נשמות אמיצות בוחרות לחוות את כדור הארץ, לוותר על חלקים נשגבים בהכרה העצמית שלהם, לחוות חוסר קבלה וחוסר אהבה עצמית, זאת חוויה מורכבת עצומה, ההערכה שאת חשה עכשיו בעצם מראה לך שאת מצליחה לתפוס את המהות האלוהית בחוויה האנושית.
ובכל זאת חלק נכבד מהיופי המדהים בחוויה האנושית הוא שלמרות כל השלילה [זמניות, שיכחה, חוסר מודעות וכ"ו] עדיין מתגלה ברוב תפארתו הטבע האלוהי, יש כאן בתוך השכחה העצמית גילויים עוצמתיים של אהבה, נתינה, התמסרות, ורצון טוב, גילויים אלה, ערכם עולה כשהם נחווים במסגרת של שיכחה וזמניות, הם זוהרים כצבעי הקשת בעולמכם הדחוס, מכיוון שלמרות ההתכחשות לטבע האלוהי, הטבע האלוהי עצמו נגלה וניתן לחוות אותו.
[טוב אני חייבת להפסיק עכשיו ולהתארגן לנסיעה, אני אמשיך יותר מאוחר@}]

הטבע האלוהי שלנו

על ידי אהבה_טהורה* » 25 אפריל 2008, 15:05

זופיה: כל מציאות, כל עולם מאפשר חווית הכרה בטבע האלוהי, כל עולם מאפשר היכרות אחרת, העולם שלכם לדוגמא, מאפשר מתוך הרצף שלו, לידה\מוות הכרה בניצחיות האלוהית, מתוך ההפרדה מאפשר הכרה באחדות, מתוך השיכחה העצמית מאפשר הכרה בידיעה העצמית, מתוך אי המודעות לתהליך יצירת המציאות מתאפשרת הכרה ביצירת המציאות, נשמע שמתוך השלילה נוצרת הכרה בחיוב,ו זה נכון לגבי עולמכם, בעולם שלכם נבחר לשלול הרבה מהתכונות האלוהיות כדי ליצור את החוויה שהיא כאילו חיצונית לאלוהים.

אני: וואו, עכשיו כשאני חושבת על זה, אני מבינה פתאום, למה אנשים נראים לפעמים באור כל כך שלילי בעולמנו, למה נראה לפעמים שיש אנשים קדושים לעומת אנשים שהקשר בינם לבין אלוהים הוא מיקרי בהחלט וזה גורם לי פתאום להעריך יותר את כולם, כל האנושות, חברים שלי למסע, למציאות שבעצם מתכחשת לטבע האלוהי שהיא, זה מטורף, ו...אנחנו אמיצים.

הטבע האלוהי שלנו

על ידי אהבה_טהורה* » 25 אפריל 2008, 14:56

אני: רק שתדעי שקשה לעכל את זה בעולם שלנו, ממש קשה לקלוט את האמיתות האלה מתוך חוויה כל כך רצינית, מתוך חוויה כבדה של קושי וסבל,לנסות לתפוס שבעצם הכלהוא מן משחק שמח של היכרות עצמית.

זופיה: כן, המטיילים בעולם שלכם משולים לאותם טיילים שנוסעים לטבע הכי פראי, עם מעט ציוד, למטפסי הרים מושלגים או כאלה שיוצאים למסועות ארוכים במדבר לעומת לדוגמא אנשים שנוסעים לנופש באתר תיירות מפנק באירופה שמייצגים כאן מסעות לעולמות נפשיים או מציאויות של חוויה הרבה יותר אוורירית וקלילה.
גם אם תספרי לבן המדבר על עולם עצום של מים, הוא יתקשה לדמיין שדבר כזה באמת קיים, אבל המהות של הבחירה של החוויה בעולם שלכם היא החוויה העוצמתית הטוטאלית של אינסופ האפשרויות לחוויה הנפרשות כאן, כל נשמה, כל ניצוץ אלוהי, בוחר לאיזה עולמות הוא מטייל ואיזה סוג של חוויות הוא רוצה לחוות כחלק מהמשחק השמח של ההיכרות העצמית כדברייך.

אני: אז בעצם כולנו תיירים כאן.

זופיה: כן, יש כאן תיירים ותיקים ומנוסים שכבר יודעים לתפעל ולפעול בעולם הזה ויש גם חדשים שזה בא להם בקלות, ויש כאלה בשלבי גילוי ראשוניים אבל שחקרו לעומק מציאויות אחרות ולכן כל ההיררכיה היא למראית עין מכיוון שרוב הזמן אתה תופס רק הצצה קטנה אל ההבנה השלמה מתוך העולם שלכם, בהבנה הרחבה כל התיירים בכל העולמות הם ניצוצות אלוהים במסע לגילוי עצמי, ואין ניצוצות אלוהיים יותר ואלוהיים פחות.

הטבע האלוהי שלנו

על ידי אהבה_טהורה* » 25 אפריל 2008, 14:35

אני: טוב, אמרת שאין דבר נפרד, אבל שיש אפשרות לחוות נפרדות וגם שאין כאב וסבל בהכרה האלוהית, אבל יש אפשרות לחוות כאב וסבל מכיוון שיש אפשרות לחוות אי הכרה באלוהיות, מה זה אמור להביע? איך זה יכול להיות?

זופיה: האלוהות, האחד שהינו הכל מאפשרת לעצמה לחוות הכל, למרות שהיא אחדות ואינה נפרדת, מתוך חופש מוחלט, שלם ונטול פחד, היא מאפשרת לעצמה להכיר בהיותה נטולת פחד על ידי זה שהיא מאפשרת לעצמה לחוות פחד, כחלק מתהליך הכרת עצמה היא מאפשרת לעצמה לחוות אי הכרה בעצמה וכן הלאה, כל החוויות בראיה רחבה מהנות, האלוהות אינה יכולה לדוגמא להשמיד את עצמה וכמובן שאין לה רצון כזה, אבל, היא יכולה לחוות חוויית השמדה עצמית, כמו שקורה לפעמים בעולמכם, הכל נובע מסקרנות של העצמי לגבי עצמו, אחד הוא הכל והכל הוא אינסופי, האינסופ מסקרן ומרגש וניתן לחוות אותו וזאת מהות הכל ויותר מזה, אף חוויה לא ממוצת, כל חוויה פותחת שער לאינסופ חקירות חוויתיות חדשות, הכל הוא יצירתיות ובריאה אינסופית.

הטבע האלוהי שלנו

על ידי אהבה_טהורה* » 25 אפריל 2008, 14:22

אני: אז למה לבחור לחוות אי הכרה עצמית?

זופיה: הכל הוא אחד ואחד רוצה לחוות הכל, הכל הוא אינסופי, הכל מכיל אינסופ אפשרויות לחוות את עצמו, אחת מהאפשרויות האלה היא לשכוח מעצמך, לא להכיר בעצמך או בטבעך, בסופו של דבר, כל החוויות הן היכרות עם העצמי, עם הטבע האינסופי של האחד, גם שיכחה עצמית מלווה בכאב היא חווית היכרות עצמית, היא עוד אחת מהתנסויות העצמי בחווית עצמו.

אני: זה מעניין, זה אומר שכל מה שחוויתי בחיי לטוב ולרע, הן בעצם התנסות אלוהית טהורה.

זופיה: כן, אין אף דבר נפרד, למרות שיש אפשרות לחוות נפרדות, הכל יצירה אחת נפלאה שכולם יוצרים וחווים בהרמוניה מושלמת ותוך כדי היצירה, תוך כדי החוויה וההתנסות כולנו לומדים שכל חלק מהשלם יוצר את המציאות שלו ובעצם יוצר אינסופ, לכן יש מקום לקבל את כל החוויות כשוות בהתחוללות האלוהית.

הטבע האלוהי שלנו

על ידי אהבה_טהורה* » 25 אפריל 2008, 14:13

אני: אוקיי, אז מהאמירה הזאת, איך את מסבירה את הקושי, את הסבל, האכזריות, האטימות, אם האלוהות דרך החוויה מכירה בטבעה האמיתי?

זופיה: כאשר ניצוצות אלוהים לוקחים על עצמם לחוות שיכחה של טבעם האמיתי, כעוד סוג של התנסות, כעוד רעיון בתהליך הכרת האלוהות את עצמה, ישנה גם אפשרות לחוות סבל וכאב, בראיה רחבה אפשר לחוות סבל וכאב אבל הם לא באמת קיימים, רק מתוך אי הכרת האלוהות בעצמה מתאפשרת החוויה הזאת, אין מקום לסבל וכאב בתוך ההכרה השלמה, בטבע האלוהי האמיתי אלא אך ורק מתוך שיכחת הטבע האמיתי ולכן, הקושי והכאב נבחרים להחוות כחלק מחווית אי ההכרה העצמית.

הטבע האלוהי שלנו

על ידי אהבה_טהורה* » 25 אפריל 2008, 14:06

זופיה: ברגעים שאת בוחרת לראות זאת, את בעצם רואה את עצמך כחלק משלם שנמצא כל הזמן בתהליך התהוות, בזרימה אינסופית והכל מתחולל בדיוק מושלם, אין טעויות, אין טוב ורע, יש רק הכרה במהות האמיתית שלך שהיא ניצוץ באש האלוהית או טיפה באוקיינוס האלוהות, ובתוך האינסופ הזה, בתוך הכל שהוא אחד הזה, כל הבחירות נכונות, כל ההתנסויות נכונות, כי כל חוויה היא חווית האלוהות את עצמה והכרת האלוהות בטבעה האמיתי.

הטבע האלוהי שלנו

על ידי אהבה_טהורה* » 25 אפריל 2008, 14:00

אני רוצה לשתף כאן בתקשור שהיה לי לאחרונה, עם המדריכה הרוחנית שלי זופיה ומשם להמשיך איתכם אל האינסופ, הרצון הזה עלה בי בעקבות משהו שקראתי באתר ודחף אותי לשתף@}.

אני: זופיה, תעזרי לי לעשות סדר בהבנה הפנימית שעולה בתוכי בזמן האחרון, אני מרגישה שלאט לאט היא מחלחלת ומתחילה להשפיע על התפיסה שלי.

זופיה: המנטרה שעלתה בך: "אני חלק מהשלם, כל מה שמקיף אותי משלים אותי ואני משלימה את הכל" מדברת על ההבנה שהכל אחד, או שיש רק אחד שהוא הכל, כל מה שאת רואה, חווה, פוגשת וכן כל האנשים, החיים, הטבע, הנפש, הרגש, הכל מתחולל בתוך האחד, ואם כולם ניצוצות אלוהים, אין באמת הבדל בין הניצוצות, לא משנה אם הניצוץ הוא קטן, גדול,זוהר, עמום, בכל ניצוץ שאליו תסתכלי תוכלי לראות את אלוהים, אם כך אין באמת מקום לשפיטה, מכיוון שאלוהים לא ניתן לשפיטה, כל העולמות הם מקום בטוח, העולם שלכם הוא מקום בטוח, מכיוון שהכל ניצחי, העולם שלכם הוא מרחב חוויתי המתחולל באלוהים ולכן כל דרך שתבחרי, כל התנסות שתחווי, היא התנסות אלוהית וכך עם כולם וכך עם הכל.

[רגע אני אשלח ואמשיך, בבקשה אל תכתבו לפני שאשלים את כל התקשור, זאת חשיפה גדולה לי ואני קצת רועדת, כשאני אסיים נדבר]

חזרה למעלה