כותבת כאן שוב.
למבוכתי הרבה לא מצאתי את המקום הקודם שכתבתי בו, ולא הצלחתי להגיע אליו דרך מה חדש.
אז הלכו לי לאיבוד כל התגובות שקיבלתי.
כותבת מחדש -
יש לי בת בת 4.5.
עד עכשיו הייתה בחנ"ב, חצי שבוע איתי וחצי שבוע עם אמהות אחרות וילדיהן.
השנה התוכנית הייתה לשלב אותה בגן עירייה.
לא אלאה בפרטים, התוצאה היא שהיא לא רוצה ללכת לגן.
היא כן רוצה להיות בקשר עם הבנות שם, שהן ממש ילדות מתוקות ולפעמים באות אלינו אחר הצהריים.
היא כן רוצה להיות חלק מחברה, היא מאוד אוהבת חברה, ולשחק עם חברות.
היא כן אוהבת את הגננות שם, לא ממש מכירה אותן טוב או מקושרת אליהן, אבל מדברת בחיבה על מעט השעות שהייתה לידן. מספרת עליהן את מעט הדברים שהכירה בהן וכו'.
היא הייתה שמחה להשתלב שם אם אני יכולתי לשבת שם איתה עד לרגע שהיא הייתה משחררת מעצמה. אבל זה לא אפשרי מבחינת הגן.
אני מכירה באופן אישי את הגננת כי הייתה הגננת של אחיותיה הגדולות, ודעתי עליה מאוד חיובית.
זו גננת טובה עם המון שנות נסיון, מכבדת את הילדים, אוהבת אותם מאוד, לא מנסה לעשות רושם על ההורים, עושה רק מה שטוב לילדים.
כרגע יש ביני לבין הגננת תחושות לא טובות, שלצערי הגננת הביאה את דעתה מס' פעמים ליד ביתי, היא לא מסכימה עם העובדה שאני נותנת לביתי לבחור לא ללכת לגן. ייתכן שזה משהו שמפריע לביתי - לא יודעת לומר.
אני מעריכה שמה שמפריע לביתי ללכת לגן כרגע זה -
- זה גן של 33 ילדים, חלקם גדולים מביתי משמעותית, ייתכן שהיא מרגישה מאויימת וחוששת מהצקות מילדים אחרים, היא דיברה איתי על הנקודה הזו.
- במהלך השהות שלנו שם הגננת נזפה מס' פעמים בילדים שהציקו לילדים אחרים. זו לא גננת צועקת או מענישה, היא מאוד רגועה ומטפלת בכאלה מקרים בצורה מאוד מכבדת לשני הילדים. אבל הקול שלה כן רם ברגעים הראשונים. גם אני הרבה פעמים מגיבה כך כשהאחיות שלה רבות, כך שאני לא בטוחה שזה מפריע לה, אבל היא שאלה על זה כמה שאלות. אז אולי.
- קושי טבעי שיש לה להגיד לאמא בי, להישאר במקום ולראות את אמא הולכת. בכל הפעמים שהשארתי אותה אצל אמהות אחרות עשינו הפוך - הן הגיעו לאסוף אותה והיא זו שהלכה ממני, או שקודם נכנסו לבית של החברה, ורק כשהתחילו לשחק הלכתי. כנראה שכאן הסיטואציה שונה לה, והיא מתקשה להיפרד.
- ואולי חוסר ההסכמה של הגננת עם ההתנהגות שלי
אז כרגע היא בבית.
העניין הוא שאין באפשרותי השנה להפגיש אותה עם חברה בשעות הבוקר.
אני חייבת לעבוד (ומסתמן שאני יכולה כרגע לעשות זאת מהבית, ולפעמים לצאת ולארגן שישמרו עליה)
לא אוכל ללמד אותה או אף להתייחס אליה יותר מידי בשעות הבוקר
בנתיים זה מסתדר
היא יודעת להעסיק את עצמה, היא הבינה את המצב, היא בקושי פונה אלי בשעות הבוקר ומעסיקה את עצמה עד שהאחיות שלה חוזרות.
אני פשוט לא יודעת אם זה נכון לה.
זה יוצא שהיא ממש לבד בשעות הבוקר, ורק פעם/ פעמיים בשבוע נפגשת עם ילדים בגילה לכמה שעות אחר הצהריים.
אני אשמח לדעתכן,
האם יותר נכון להתעקש איתה ללכת לגן, להשאיר אותה שם בניגוד לרצונה, ולתת לה להתרגל למקום ולגננת ולהסתגל, כמו שמאוד מקובל לעשות היום. בהנחה שתוך כמה ימים היא תכנס לגן בכיף.
או לאפשר לה להישאר בבית, רק בגלל תהליך ההימנעות מהגן שהיא נמצאת בה, ולהיות בקרים שלמים ללא יחס ממבוגר או ילד לשחק איתו.
ואם מי מהנשים שהגיבו לי קודם מוצאת את המקום הקודם ששאלתי בו - אשמח שתזכירו לי איפה זה היה, כי רציתי לראות אם הגיבו לי עוד.
כותבת כאן שוב.
למבוכתי הרבה לא מצאתי את המקום הקודם שכתבתי בו, ולא הצלחתי להגיע אליו דרך מה חדש.
אז הלכו לי לאיבוד כל התגובות שקיבלתי.
כותבת מחדש -
יש לי בת בת 4.5.
עד עכשיו הייתה בחנ"ב, חצי שבוע איתי וחצי שבוע עם אמהות אחרות וילדיהן.
השנה התוכנית הייתה לשלב אותה בגן עירייה.
לא אלאה בפרטים, התוצאה היא שהיא לא רוצה ללכת לגן.
היא כן רוצה להיות בקשר עם הבנות שם, שהן ממש ילדות מתוקות ולפעמים באות אלינו אחר הצהריים.
היא כן רוצה להיות חלק מחברה, היא מאוד אוהבת חברה, ולשחק עם חברות.
היא כן אוהבת את הגננות שם, לא ממש מכירה אותן טוב או מקושרת אליהן, אבל מדברת בחיבה על מעט השעות שהייתה לידן. מספרת עליהן את מעט הדברים שהכירה בהן וכו'.
היא הייתה שמחה להשתלב שם אם אני יכולתי לשבת שם איתה עד לרגע שהיא הייתה משחררת מעצמה. אבל זה לא אפשרי מבחינת הגן.
אני מכירה באופן אישי את הגננת כי הייתה הגננת של אחיותיה הגדולות, ודעתי עליה מאוד חיובית.
זו גננת טובה עם המון שנות נסיון, מכבדת את הילדים, אוהבת אותם מאוד, לא מנסה לעשות רושם על ההורים, עושה רק מה שטוב לילדים.
כרגע יש ביני לבין הגננת תחושות לא טובות, שלצערי הגננת הביאה את דעתה מס' פעמים ליד ביתי, היא לא מסכימה עם העובדה שאני נותנת לביתי לבחור לא ללכת לגן. ייתכן שזה משהו שמפריע לביתי - לא יודעת לומר.
אני מעריכה שמה שמפריע לביתי ללכת לגן כרגע זה -
[list]
[*] זה גן של 33 ילדים, חלקם גדולים מביתי משמעותית, ייתכן שהיא מרגישה מאויימת וחוששת מהצקות מילדים אחרים, היא דיברה איתי על הנקודה הזו.
[*] במהלך השהות שלנו שם הגננת נזפה מס' פעמים בילדים שהציקו לילדים אחרים. זו לא גננת צועקת או מענישה, היא מאוד רגועה ומטפלת בכאלה מקרים בצורה מאוד מכבדת לשני הילדים. אבל הקול שלה כן רם ברגעים הראשונים. גם אני הרבה פעמים מגיבה כך כשהאחיות שלה רבות, כך שאני לא בטוחה שזה מפריע לה, אבל היא שאלה על זה כמה שאלות. אז אולי.
[*] קושי טבעי שיש לה להגיד לאמא בי, להישאר במקום ולראות את אמא הולכת. בכל הפעמים שהשארתי אותה אצל אמהות אחרות עשינו הפוך - הן הגיעו לאסוף אותה והיא זו שהלכה ממני, או שקודם נכנסו לבית של החברה, ורק כשהתחילו לשחק הלכתי. כנראה שכאן הסיטואציה שונה לה, והיא מתקשה להיפרד.
[*] ואולי חוסר ההסכמה של הגננת עם ההתנהגות שלי
[/list]
אז כרגע היא בבית.
העניין הוא שאין באפשרותי השנה להפגיש אותה עם חברה בשעות הבוקר.
אני חייבת לעבוד (ומסתמן שאני יכולה כרגע לעשות זאת מהבית, ולפעמים לצאת ולארגן שישמרו עליה)
לא אוכל ללמד אותה או אף להתייחס אליה יותר מידי בשעות הבוקר
בנתיים זה מסתדר
היא יודעת להעסיק את עצמה, היא הבינה את המצב, היא בקושי פונה אלי בשעות הבוקר ומעסיקה את עצמה עד שהאחיות שלה חוזרות.
אני פשוט לא יודעת אם זה נכון לה.
זה יוצא שהיא ממש לבד בשעות הבוקר, ורק פעם/ פעמיים בשבוע נפגשת עם ילדים בגילה לכמה שעות אחר הצהריים.
אני אשמח לדעתכן,
האם יותר נכון להתעקש איתה ללכת לגן, להשאיר אותה שם בניגוד לרצונה, ולתת לה להתרגל למקום ולגננת ולהסתגל, כמו שמאוד מקובל לעשות היום. בהנחה שתוך כמה ימים היא תכנס לגן בכיף.
או לאפשר לה להישאר בבית, רק בגלל תהליך ההימנעות מהגן שהיא נמצאת בה, ולהיות בקרים שלמים ללא יחס ממבוגר או ילד לשחק איתו.
ואם מי מהנשים שהגיבו לי קודם מוצאת את המקום הקודם ששאלתי בו - אשמח שתזכירו לי איפה זה היה, כי רציתי לראות אם הגיבו לי עוד.