על ידי צפריר_שפרון* » 13 פברואר 2002, 00:21
בינואר 1998, גיליון מס' 15 כתבתי על הנושא:
"לאחרונה, בכמה מקרים בהם נוכחתי בשיחות על חינוך, הוזכר הספר "הילדים על הגבעה" בזיקה לחינוך הביתי או החינוך הטבעי.
למיטב זכרוני לא העליתי בדעתי אי פעם לקשור סיפור זה עם מודל לחינוך, להפך, זכרתי שלא רוויתי נחת משיטת חינוך שכזו. אלא שאת הספר קראתי כשהייתי אב טרי, לכן קראתיו שוב.
מייקל דיקין, פגש את המשפחה לצורך כתבה עיתונאית.
לאחר מסע ארוך הגיע אל הבית. מיד כשנכנס הוקסם – מה שמורגש היטב לאורך כל הספר – מהאווירה בבית. מהיותו בית של ילדים, מהיחס האוהב והרך של האב והאם לילדיהם. בספר יש תיאור של כל אחד מבני המשפחה והסבר על "תהליך" חינוך הילדים וחידוד שכלם.
תמצית הספור: זוג הורים, מתבדלים ונבדלים מהחברה, בונים להם ולילדיהם "בועה" בה יש חשיבות רק לרצונותיהם צורכיהם והתפתחותם של הילדים. ההורים מבטלים את עצמם בפני הילדים. באהבה ובמסירות, הם מגדלים ארבעה ילדים בולטים בכשרונם, גאונותם, ויכולתם השכלית.
ייתכן שמשום ההקרבה האובססיבית של ההורים בספור הזה מקשרים אותו רבים עם חינוך בבית או חינוך טבעי. לרבים מאתנו נראה שבחינוך הביתי, ההורים – בהכרח - משעבדים את עצמם ואת זמנם לילדים.
אלא שאין זה כך, החינוך הטבעי אינו דורש השקעה גדולה יותר של זמן לחינוך הילדים, אלא יתר מודעות והתייחסות לחינוך עצמו – של הילדים ושל ההורים בד בבד. החינוך הביתי פותח צוהר להתבוננות מחודשת.
במסגרת נסיון אנשי חינוך ומדע לגלות את סוד כשרונם המדהים של הילדים היטיבה להגדיר את התופעה גנטיקאית מאוניברסיטת קימברידג': "אני במקומכם הייתי נשמרת לנפשי – זה לא טבעי".
הספר מרתק בעיקר כתיאור של אם. אשה אשר הקריבה את חייה ואת חיי ילדיה על מזבח ההצטיינות והשלמות. בנסותה להיות אם מושלמת לילדים מושלמים "הרוויחה" את אובדן זהותה למען רעיון נשגב. בריחתה להשתעבדות היא קו מאפיין של אישיותה - קו המובנה בה מילדותה, שאיפתה להוכיח את יכולתה להצליח היא פן חשוב נוסף באופייה, פן שמהווה מקור האנרגיה הפנימית העצומה שלה.
הוריהם של הילדים על הגבעה הלכו עד קצוות רחוקים. בביטול עצמם למען ילדיהם ולמען האידאה, הם אמנם פיצו זמנית את נפשם הפצועה, אך נדמה שמעבר לכך אין כאן אלא ביטוי של מקרה אחד, בו יש ביטוי לחינוך ביתי מסוים. בכל מקרה אין מודל לחינוך ביתי או חינוך טבעי - ומנקודת הבנה זו אין מקרה זה יוצא דופן."
בינואר 1998, גיליון מס' 15 כתבתי על הנושא:
"לאחרונה, בכמה מקרים בהם נוכחתי בשיחות על חינוך, הוזכר הספר "הילדים על הגבעה" בזיקה לחינוך הביתי או החינוך הטבעי.
למיטב זכרוני לא העליתי בדעתי אי פעם לקשור סיפור זה עם מודל לחינוך, להפך, זכרתי שלא רוויתי נחת משיטת חינוך שכזו. אלא שאת הספר קראתי כשהייתי אב טרי, לכן קראתיו שוב.
מייקל דיקין, פגש את המשפחה לצורך כתבה עיתונאית.
לאחר מסע ארוך הגיע אל הבית. מיד כשנכנס הוקסם – מה שמורגש היטב לאורך כל הספר – מהאווירה בבית. מהיותו בית של ילדים, מהיחס האוהב והרך של האב והאם לילדיהם. בספר יש תיאור של כל אחד מבני המשפחה והסבר על "תהליך" חינוך הילדים וחידוד שכלם.
תמצית הספור: זוג הורים, מתבדלים ונבדלים מהחברה, בונים להם ולילדיהם "בועה" בה יש חשיבות רק לרצונותיהם צורכיהם והתפתחותם של הילדים. ההורים מבטלים את עצמם בפני הילדים. באהבה ובמסירות, הם מגדלים ארבעה ילדים בולטים בכשרונם, גאונותם, ויכולתם השכלית.
ייתכן שמשום ההקרבה האובססיבית של ההורים בספור הזה מקשרים אותו רבים עם חינוך בבית או חינוך טבעי. לרבים מאתנו נראה שבחינוך הביתי, ההורים – בהכרח - משעבדים את עצמם ואת זמנם לילדים.
אלא שאין זה כך, החינוך הטבעי אינו דורש השקעה גדולה יותר של זמן לחינוך הילדים, אלא יתר מודעות והתייחסות לחינוך עצמו – של הילדים ושל ההורים בד בבד. החינוך הביתי פותח צוהר להתבוננות מחודשת.
במסגרת נסיון אנשי חינוך ומדע לגלות את סוד כשרונם המדהים של הילדים היטיבה להגדיר את התופעה גנטיקאית מאוניברסיטת קימברידג': "אני במקומכם הייתי נשמרת לנפשי – זה לא טבעי".
הספר מרתק בעיקר כתיאור של אם. אשה אשר הקריבה את חייה ואת חיי ילדיה על מזבח ההצטיינות והשלמות. בנסותה להיות אם מושלמת לילדים מושלמים "הרוויחה" את אובדן זהותה למען רעיון נשגב. בריחתה להשתעבדות היא קו מאפיין של אישיותה - קו המובנה בה מילדותה, שאיפתה להוכיח את יכולתה להצליח היא פן חשוב נוסף באופייה, פן שמהווה מקור האנרגיה הפנימית העצומה שלה.
הוריהם של הילדים על הגבעה הלכו עד קצוות רחוקים. בביטול עצמם למען ילדיהם ולמען האידאה, הם אמנם פיצו זמנית את נפשם הפצועה, אך נדמה שמעבר לכך אין כאן אלא ביטוי של מקרה אחד, בו יש ביטוי לחינוך ביתי מסוים. בכל מקרה אין מודל לחינוך ביתי או חינוך טבעי - ומנקודת הבנה זו אין מקרה זה יוצא דופן."