על ידי אליס_בארץ_המראה* » 01 יוני 2005, 12:25
וכל זה לא משנה את העובדה שדווקא בגרמניה צץ השילוב של Ein Volk, ein Reich, ein Fuhrer שאיפשר זוועות שהן בלתי נתפשות.
זוועות בלתי נתפשות עשו גם היפנים בסין ובעיקר בקוריאה (אגב, גם הם האמינו שהם הגזע העליון של מזרח אסיה). זוועות מחרידות ברמת הלהקיא כאן ועכשיו עשו אזרחים טובים עם מצ'טות ברואנדה. פול פוט גם הוא היה זוועתון מהלך. שלא לדבר על סטלין (למרבית האירוניה אני עסוקה עכשיו באתר אחר בנסיון להסביר למה העובדה שהוא הרג יותר אנשים מהיטלר לא עושה אותו נורא יותר....). זוועות מחרידות יש בכל מקום שיש בו קיום אנושי, כל הזמן. אם היה משהו מיוחד לזוועות של הגרמנים דווקא הרי זה הזמן והמקום, שגרמו לכך שהזוועות שלהם יהיו יותר שיטתיות ו'מודרניות' כמו שאירופאים מבינים את המילה.
ועוד משהו. הגרמנים לא היו יכולים לבצע את זוועותיהם המחרידות בלי סיוע ישיר של אחרים. בין אם זה שומרים אוקראינים, פקידים צרפתים או שכירי חרב דנים. אז מה פה כל כך מיוחד?
מה בדיוק הם חשבו - שהיהודים הולכים לנופש? וכשכל טוב אירופה נשפך לגרמניה, כולל עובדי כפייה ועוזרות שנשלחו לסייע לעקרות הבית הגרמניות, מישהו שאל שאלות?
אז זהו, שאנשים לא שאלו שאלות בגרמניה באופן עקרוני. הזכרת מדינה וזכויות. המדינה הגרמנית, היסטורית, היא מוסד על אוטוריטרי (מה היה הנסיון של הגרמני הממוצע בדמוקרטיה עד ל 1933? 15 השנים של ווימאר. וגם ווימאר היא לא בדיוק מופת לדמוקרטיה במיטבה). ואני מזכירה שהמשטר הנאצי היה דיקטטורה מהרגע הראשון. זה מאד יפה וקל להגיד "ידעתם, הדחקתם, לא עשיתם דבר", אבל אני רוצה להגיד לך בשיא הכנות, לו הייתי גרמניה בתקופה הזאת מן הסתם גם אני בעצמי לא הייתי עושה כלום רק מהפחד. קראתי פעם תיקים אישיים ממפקדת הגסטפו. אנשים עברו עינויים ('תישאולים') על הרבה פחות מלשאול מה שלום הרוקח ולאן הוא נעלם. אנשים הוצאו להורג על האזנה לרדיו זר. למחות ולהתמרמר? הם לא העזו למחות כשכל המבורג עלתה באש בלילה אחד של הפצצות ושוטרי הגסטפו המקומיים ירו בכל מי שנסה להכנס למקלטים אחרי שאלו כבר ננעלו. ירו באנשים שעלו בלהבות כדי שהם לא יסכנו את האחרים. ואחר כך ירו גם בכל מי שלא הסכים לחפור תעלות טנקים להגנה מפני הפלישה. אז לשאול על הרוקח?
ועוד. אכן הגדרת יפה 'כל טוב אירופה'. הטוב הזה בהחלט לא היה יהודי בלבד. גרמניה בזזה את אירופה ורוסיה כאילו אין מחר, כולל עובדי כפייה (כמובן לא יהודים). יכול מאד להיות שהשאלה האמיתית שצריך לשאול היא איך איכרים פרוסיים, שלא ראו יהודי במו עיניהם מעולם וגם לא התעניינו בנושא, הגיבו לחמשת עובדי הכפייה הפולנים ששוכנו אצלהם באסם. הם הרי היו הרבה יותר נגישים.
לגבי שמועות. בואי נתקן מיד הנחה אחת. ביישוב לא "ידעו" שום דבר. היו השערות שהנהגת היישוב בעצמה דחתה, מפני שהן פשוט לא נשמעו הגיוניות. אנשים צריכים רפרס על מנת להבין אירועים, ולדבר כזה לא היה תקדים. גם בגרמניה. נכון, יש שמועות (שרק להעביר אותן הלאה זו כבר עברה שעלולה לגרור ביקור ארוך במחנה הריכוז המקומי, ויש הרבה כאלה בגרמניה - עבור גרמנים). להבין מהשמועות שגרמניה עוסקת בהשמדה מתועשת של מליוני אנשים היה פשוט בלתי אפשרי. השמועות עסקו בעיקר בירי המוני (היו לכך יותר עדים ומשתתפים פעילים). ירי המוני הוא עדיין לא אושוויץ, ואל כל כך יוצא דופן במסגרת מלחמה. והנאצים לא היו מטומטמים עד כדי כך. מכתבים עברו צנזורה.
לגבי איך מקבלים את השמועות. אני אהיה האחרונה שאטען שבגרמניה לא היתה אנטישמיות וכולם היו עדר כבשים טובות וזכות. ממש לא. אבל כאן בדיוק טמון ההבדל בין מה שאני אעשה אם אראה מישהו מכה ערבים ברחוב ובין גרמני שראה יהודי מוכה ברחוב.
מרגע שהנאצים עולים לשלטון עוברים הגרמנים אינדוקטרינציה מקיפה, וכשאני אומרת מקיפה אני מתכוונת לכל מוסד חברתי שכל אדם בחברה המודרנית עובר בו: גן, בית ספר, תנועת נוער (בנים ובנות), אירגונים סוציאליים ואגודות (ספורט, תחביבים, סיוע), מקום העבודה וכו'. פוסטרים של "היגיינה גזעית" מוצגים במקבילה הגרמנית לטיפות חלב. לא שהיה קשה לשכנע אף אחד שהיהודים אשמים בהכל - אנטישמיות 'קלאסית' היתה בגרמניה כמו בכל מקום אחר, וזה מצע נוח ונעים. מה שאני מדגישה כאן הוא ש'האמת' הזו נמצאת בכל מקום, בולטת או מוצנעת. ואין ספק שבלעדיה לא ניתן היה בכלל לבוא בוקר אחד ולגרש את הכל היהודים.
הרי היה תהליך. אפליה ממוסדת ואיטית. קודם באו חוקים, אחר כך באו השפלות 'קטנות' כמו "אסור לשבת על ספסלים בפארק", אחר כך "אסור לקנות שוקולד ועוגות" (כן, גם זה), אחר כך שעות קניה מיוחדות ליהודים, אחר כך אסור להחזיק בחיות בית. זהו תהליך הדרגתי, לא מהיר.
אז אחרי שבמשך כמה שנים התרגלת לראות בשכנים שלך משהו שהוא פחות מאדם, תתקוממי פתאום אם הם יישלחו לאיזה ג'הנם?
לגבי נשלחים ולאן. שוב, הנאצים לא היו חבורה של מטומטמים. אחרי כמה חריקות (שעוררו אי נחת אזרחית, לא בגלל הגירוש אלא בגלל איך שנעשה) המחלקה של אייכמן למדה היטב את העבודה. אנשים נצטוו להביא את כלי הגינה שלהם וכל דבר שיכול לסייע בחייהם העתידיים ב"חוות עבודה" במזרח. מערכת שלמה של הונאה הוקמה לשם כך (כרגע אני מדברת על יהדות גרמניה בלבד). רוב השילוחים נעשו לפנות בוקר כדי שלא לעורר מהומות. ואגב, שאלה שאין סוף לוויכוחים עליה היא מתי באמת נשלחו יהודי גרמניה למוות ולא "סתם" לגיטאות בפולין. ההחלטה על ה"פתרון הסופי" נעשתה כנראה בסתיו 1941, וגירוש יהודי גרמניה החל עוד לפני כן, כשאפילו המגרשים לא ידעו מה יעלה בגורל המגורשים. אז השכנים?
אם את רוצה לדון באשמה קולקטיבית, אין לי בעיה עם זה. אני אישית חושבת שכקולקטיב אכן יש לגרמנים הרבה על מה לתת את הדין, ויש להם אחריות מיוחדת. לבוא לכל גרמני אישית בהאשמות זה עניין אחר.
נניח שיום בהיר אחד היינו מתחילים לראות, נניח, ערבים מוכים ונרצחים ברחובות, ואחר כך נעלמים לבלי שוב
סליחה שמיכת. יש הרבה ישראלים שראו ב-1948 ערבים מגורשים שנעלמים לבלי שוב, ועכשיו מוכנים להישבע באמא שלהם שהערבים האלה עזבו מרצונם עם שירת ההללויה בלב או משהו כזה, ולא יעזור גם אם רבין יקום מקברו ויגיד "קיבלנו פקודה לגרש" שבע פעמים. אני באמת לא משווה כאן כי אין מה להשוות בין היישוב בתקופת מאבק ובין גרמניה הנאצית, הדוגמא הזאת - כמו קודמותיה - נועדה להמחיש איך אנשים רואים אחרת מצבים, הכל בהתאם לרוח הזמן, המסגרת המחשבתית וערכי התקופה. אז זה נחשב הכרחי אם לא ממש בסדר, ואף אחד לא רצה להתעסק בעניינים האלה יותר מדי, בעיקר אם קיבלת רכוש נטוש ביפו, ירושליים או רמלה.
הגרמני החדש, בר הלב והזך, שמרגיש חובה לעצמו להיות מצפון העולם ולהטיף לכל העולם ואשתו (ובמיוחד לנו) על עוולותיהם. אני מוכנה לשמוע נזיפות מכווולם - רק לא מהם (ויצא לי להיתקל די הרבה בזן החביב הזה).
יצא לי להתקל בצעירים כאלה. כל כך קל להביך אותם שזה כמעט מביך אותי לעשות את זה, אבל אני כמובן לא מתאפקת (זה מביא לי הרבה נחת). אגב, אני גם לא מוכנה לשמוע נזיפות מכולם, בעיקר לא מקולוניאליסטים לשעבר עם מצפון נקי כטלית של תכלת. מה שאני אומרת כאן הוא ש(גם זו) לא תופעה ייחודית לגרמנים. היא אכן מבחילה יותר כשמדובר בהם, אבל יש טרנדים שהם בהחלט אופנה גלובלית.
[u]וכל זה לא משנה את העובדה שדווקא בגרמניה צץ השילוב של Ein Volk, ein Reich, ein Fuhrer שאיפשר זוועות שהן בלתי נתפשות.[/u]
זוועות בלתי נתפשות עשו גם היפנים בסין ובעיקר בקוריאה (אגב, גם הם האמינו שהם הגזע העליון של מזרח אסיה). זוועות מחרידות ברמת הלהקיא כאן ועכשיו עשו אזרחים טובים עם מצ'טות ברואנדה. פול פוט גם הוא היה זוועתון מהלך. שלא לדבר על סטלין (למרבית האירוניה אני עסוקה עכשיו באתר אחר בנסיון להסביר למה העובדה שהוא הרג יותר אנשים מהיטלר לא עושה אותו נורא יותר....). זוועות מחרידות יש בכל מקום שיש בו קיום אנושי, כל הזמן. אם היה משהו מיוחד לזוועות של הגרמנים דווקא הרי זה הזמן והמקום, שגרמו לכך שהזוועות שלהם יהיו יותר שיטתיות ו'מודרניות' כמו שאירופאים מבינים את המילה.
ועוד משהו. הגרמנים לא היו יכולים לבצע את זוועותיהם המחרידות בלי סיוע ישיר של אחרים. בין אם זה שומרים אוקראינים, פקידים צרפתים או שכירי חרב דנים. אז מה פה כל כך מיוחד?
[u]מה בדיוק הם חשבו - שהיהודים הולכים לנופש? וכשכל טוב אירופה נשפך לגרמניה, כולל עובדי כפייה ועוזרות שנשלחו לסייע לעקרות הבית הגרמניות, מישהו שאל שאלות?[/u]
אז זהו, שאנשים לא שאלו שאלות בגרמניה באופן עקרוני. הזכרת מדינה וזכויות. המדינה הגרמנית, היסטורית, היא מוסד על אוטוריטרי (מה היה הנסיון של הגרמני הממוצע בדמוקרטיה עד ל 1933? 15 השנים של ווימאר. וגם ווימאר היא לא בדיוק מופת לדמוקרטיה במיטבה). ואני מזכירה שהמשטר הנאצי היה דיקטטורה מהרגע הראשון. זה מאד יפה וקל להגיד "ידעתם, הדחקתם, לא עשיתם דבר", אבל אני רוצה להגיד לך בשיא הכנות, לו הייתי גרמניה בתקופה הזאת מן הסתם גם אני בעצמי לא הייתי עושה כלום רק מהפחד. קראתי פעם תיקים אישיים ממפקדת הגסטפו. אנשים עברו עינויים ('תישאולים') על הרבה פחות מלשאול מה שלום הרוקח ולאן הוא נעלם. אנשים הוצאו להורג על האזנה לרדיו זר. למחות ולהתמרמר? הם לא העזו למחות כשכל המבורג עלתה באש בלילה אחד של הפצצות ושוטרי הגסטפו המקומיים ירו בכל מי שנסה להכנס למקלטים אחרי שאלו כבר ננעלו. ירו באנשים שעלו בלהבות כדי שהם לא יסכנו את האחרים. ואחר כך ירו גם בכל מי שלא הסכים לחפור תעלות טנקים להגנה מפני הפלישה. אז לשאול על הרוקח?
ועוד. אכן הגדרת יפה 'כל טוב אירופה'. הטוב הזה בהחלט לא היה יהודי בלבד. גרמניה בזזה את אירופה ורוסיה כאילו אין מחר, כולל עובדי כפייה (כמובן לא יהודים). יכול מאד להיות שהשאלה האמיתית שצריך לשאול היא איך איכרים פרוסיים, שלא ראו יהודי במו עיניהם מעולם וגם לא התעניינו בנושא, הגיבו לחמשת עובדי הכפייה הפולנים ששוכנו אצלהם באסם. הם הרי היו הרבה יותר נגישים.
לגבי שמועות. בואי נתקן מיד הנחה אחת. ביישוב לא "ידעו" שום דבר. היו השערות שהנהגת היישוב בעצמה דחתה, מפני שהן פשוט לא נשמעו הגיוניות. אנשים צריכים רפרס על מנת להבין אירועים, ולדבר כזה לא היה תקדים. גם בגרמניה. נכון, יש שמועות (שרק להעביר אותן הלאה זו כבר עברה שעלולה לגרור ביקור ארוך במחנה הריכוז המקומי, ויש הרבה כאלה בגרמניה - עבור גרמנים). להבין מהשמועות שגרמניה עוסקת בהשמדה מתועשת של מליוני אנשים היה פשוט בלתי אפשרי. השמועות עסקו בעיקר בירי המוני (היו לכך יותר עדים ומשתתפים פעילים). ירי המוני הוא עדיין לא אושוויץ, ואל כל כך יוצא דופן במסגרת מלחמה. והנאצים לא היו מטומטמים עד כדי כך. מכתבים עברו צנזורה.
לגבי איך מקבלים את השמועות. אני אהיה האחרונה שאטען שבגרמניה לא היתה אנטישמיות וכולם היו עדר כבשים טובות וזכות. ממש לא. אבל כאן בדיוק טמון ההבדל בין מה שאני אעשה אם אראה מישהו מכה ערבים ברחוב ובין גרמני שראה יהודי מוכה ברחוב.
מרגע שהנאצים עולים לשלטון עוברים הגרמנים אינדוקטרינציה מקיפה, וכשאני אומרת מקיפה אני מתכוונת לכל מוסד חברתי שכל אדם בחברה המודרנית עובר בו: גן, בית ספר, תנועת נוער (בנים ובנות), אירגונים סוציאליים ואגודות (ספורט, תחביבים, סיוע), מקום העבודה וכו'. פוסטרים של "היגיינה גזעית" מוצגים במקבילה הגרמנית לטיפות חלב. לא שהיה קשה לשכנע אף אחד שהיהודים אשמים בהכל - אנטישמיות 'קלאסית' היתה בגרמניה כמו בכל מקום אחר, וזה מצע נוח ונעים. מה שאני מדגישה כאן הוא ש'האמת' הזו נמצאת בכל מקום, בולטת או מוצנעת. ואין ספק שבלעדיה לא ניתן היה בכלל לבוא בוקר אחד ולגרש את הכל היהודים.
הרי היה תהליך. אפליה ממוסדת ואיטית. קודם באו חוקים, אחר כך באו השפלות 'קטנות' כמו "אסור לשבת על ספסלים בפארק", אחר כך "אסור לקנות שוקולד ועוגות" (כן, גם זה), אחר כך שעות קניה מיוחדות ליהודים, אחר כך אסור להחזיק בחיות בית. זהו תהליך הדרגתי, לא מהיר.
אז אחרי שבמשך כמה שנים התרגלת לראות בשכנים שלך משהו שהוא פחות מאדם, תתקוממי פתאום אם הם יישלחו לאיזה ג'הנם?
לגבי נשלחים ולאן. שוב, הנאצים לא היו חבורה של מטומטמים. אחרי כמה חריקות (שעוררו אי נחת אזרחית, לא בגלל הגירוש אלא בגלל איך שנעשה) המחלקה של אייכמן למדה היטב את העבודה. אנשים נצטוו להביא את כלי הגינה שלהם וכל דבר שיכול לסייע בחייהם העתידיים ב"חוות עבודה" במזרח. מערכת שלמה של הונאה הוקמה לשם כך (כרגע אני מדברת על יהדות גרמניה בלבד). רוב השילוחים נעשו לפנות בוקר כדי שלא לעורר מהומות. ואגב, שאלה שאין סוף לוויכוחים עליה היא מתי באמת נשלחו יהודי גרמניה למוות ולא "סתם" לגיטאות בפולין. ההחלטה על ה"פתרון הסופי" נעשתה כנראה בסתיו 1941, וגירוש יהודי גרמניה החל עוד לפני כן, כשאפילו המגרשים לא ידעו מה יעלה בגורל המגורשים. אז השכנים?
אם את רוצה לדון באשמה קולקטיבית, אין לי בעיה עם זה. אני אישית חושבת [b]שכקולקטיב[/b] אכן יש לגרמנים הרבה על מה לתת את הדין, ויש להם אחריות מיוחדת. לבוא לכל גרמני אישית בהאשמות זה עניין אחר.
[u]נניח שיום בהיר אחד היינו מתחילים לראות, נניח, ערבים מוכים ונרצחים ברחובות, ואחר כך נעלמים לבלי שוב[/u]
סליחה שמיכת. יש הרבה ישראלים שראו ב-1948 ערבים מגורשים שנעלמים לבלי שוב, ועכשיו מוכנים להישבע באמא שלהם שהערבים האלה עזבו מרצונם עם שירת ההללויה בלב או משהו כזה, ולא יעזור גם אם רבין יקום מקברו ויגיד "קיבלנו פקודה לגרש" שבע פעמים. אני באמת לא משווה כאן כי אין מה להשוות בין היישוב בתקופת מאבק ובין גרמניה הנאצית, הדוגמא הזאת - כמו קודמותיה - נועדה להמחיש איך אנשים רואים אחרת מצבים, הכל בהתאם לרוח הזמן, המסגרת המחשבתית וערכי התקופה. אז זה נחשב הכרחי אם לא ממש בסדר, ואף אחד לא רצה להתעסק בעניינים האלה יותר מדי, בעיקר אם קיבלת רכוש נטוש ביפו, ירושליים או רמלה.
[u]הגרמני החדש, בר הלב והזך, שמרגיש חובה לעצמו להיות מצפון העולם ולהטיף לכל העולם ואשתו (ובמיוחד לנו) על עוולותיהם. אני מוכנה לשמוע נזיפות מכווולם - רק לא מהם (ויצא לי להיתקל די הרבה בזן החביב הזה).[/u]
יצא לי להתקל בצעירים כאלה. כל כך קל להביך אותם שזה כמעט מביך אותי לעשות את זה, אבל אני כמובן לא מתאפקת (זה מביא לי הרבה נחת). אגב, אני גם לא מוכנה לשמוע נזיפות מכולם, בעיקר לא מקולוניאליסטים לשעבר עם מצפון נקי כטלית של תכלת. מה שאני אומרת כאן הוא ש(גם זו) לא תופעה ייחודית לגרמנים. היא אכן מבחילה יותר כשמדובר בהם, אבל יש טרנדים שהם בהחלט אופנה גלובלית.