הלוחשת לפירורים

שליחת תגובה

זה גם אישי וגם אנושי
קוד אישור
הזן את הקוד בדיוק כפי שהוא מופיע. כל האותיות הן אותיות גדולות.
סמיילים
|יד1| |תינוק| |בלונים| |אוף| ;-) :-] |U| |נורה| |עוגה| |גזר| |אפרוח| 8-) :'( {@ :-) |L| :-D |H| ((-)) (()) |יש| |רעיון| {} |#| |>| |שקרן| >:( <:) |N| :-0 |תמר| :-S |מתנה| |<| :-( ZZZ :-| |*| :-/ :-P |עץ| |!| |-0 |Y| :-9 V :D :) ;) :( :o :shock: :? 8-) :lol: :x :P :oops: :cry: :evil: :twisted: :roll: :!: :?: :idea: :arrow: :| :mrgreen: :geek: :ugeek:

BBCode פעיל
[img] פעיל
[url] פעיל
סמיילים פעילים

צפיה מקדימה של הנושא
   

הרחב תצוגה צפיה מקדימה של הנושא: הלוחשת לפירורים

הלוחשת לפירורים

על ידי שירה_ב* » 06 יולי 2020, 15:40

ליבי בר תודה רבה, סתם סקרן אותי מה עלה בגורלה..

הלוחשת לפירורים

על ידי ליבי_בר* » 06 יולי 2020, 08:24

אני לא בקשר איתה, אני לא חושבת שיש פה מי שבקשר איתה/עם המשפחה

מכניקה _של אורז זה הבלוג על אחותה הקטנה ואחיה שהצטרף בהמשך
האבא כתב בסוף ההודעה האחרונה שלו שאפשר לתקשר איתם ב-perurimבג'ימייל
אבל נראה לי שעבר כלכך הרבה זמן מאז, אין לי מושג אם המייל הזה פעיל בכלל

הלוחשת לפירורים

על ידי שירה_ב* » 05 יולי 2020, 10:55

ליבי בר אם את בקשר איתה תשלחי לה את געגועים ואהבה. מכניקה של אורז לא כ"כ הבנתי את הרמז בדף.

הלוחשת לפירורים

על ידי ליבי_בר* » 18 מאי 2020, 18:53

אני מניחה שהיא כבר מתבגרת..זה קורה לילדות וילדים :-D
מקווה בשבילה (ובשביל העולם) שכישרון הכתיבה עובר ב-DNA :-P
..ההמשך, כאמור נמצא ב-
רמז למחפשים את הלוחשת - מכניקה של אורז{{}}

הלוחשת לפירורים

על ידי שירה_ב* » 18 מאי 2020, 10:48

הלוחשת לפירורים איפה את? יש דרישה לכתיבה המזוקקת שלך |L|

הלוחשת לפירורים

על ידי חסויה* » 12 אפריל 2014, 18:50

מהמם

הלוחשת לפירורים

על ידי פלונעעחסויה* » 12 אפריל 2014, 18:49

מקסים !
קראתי ונהניתי אל תפסיקי לכתוב :)

הלוחשת לפירורים

על ידי קרן_שמש_מאוחרת* » 27 נובמבר 2009, 16:38

רמז למחפשים את הלוחשת - מכניקה של אורז

הלוחשת לפירורים

על ידי קן_לציפור* » 27 נובמבר 2009, 09:34

מה קורה ללוחשת היום? האם היא עדיין ממשיכה ללחוש?
קראתי ונהנתי כל כך.תודה רבה
יש מצב לאיזה פרור?פרורון?

הלוחשת לפירורים

על ידי harmo_ny* » 22 פברואר 2009, 17:01

קראתי ונהנתי כל כך.תודה רבה
עברה שנה...
יש מצב לאיזה פרור?פרורון?

הלוחשת לפירורים

על ידי פלוני_אלמונית* » 11 ינואר 2009, 00:59

מה קורה ללוחשת היום? האם היא עדיין ממשיכה ללחוש? האם הפכה להיות "כמו כולם" או שומרת על הייחודיות שלה?
ואיך לא עם אמא שכזו?!

הלוחשת לפירורים

על ידי כרמי_ה* » 23 דצמבר 2008, 23:02

ת-ע-נ-ו-ג

הלוחשת לפירורים

על ידי אתי* » 21 אפריל 2008, 18:58

שלום רב שובך לוחשת נחמדת.
ואבא גם @}

הלוחשת לפירורים

על ידי האם_אני_קיים* » 20 אפריל 2008, 20:26

ובאמת, איך אפשר להיות בטוחים שהמציאות שאנחנו חווים היא אכן מציאות?
אכן, לא ניתן. אך במקום לראות בזה מכשול, זו נקודת מוצא לברר מה סביר או הגיוני.

הלוחשת לפירורים

על ידי סמדר_נ* » 20 אפריל 2008, 20:13

ואני זוכרת את עצמי מתלבטת בדיוק בשאלה זו בתקופות שונות בחיי.
וזוהי אחת השאלות ב"מבעד למראה" של קרול.
>יאללה, לוחשת, עוד!<

הלוחשת לפירורים

על ידי אמא_ל'ה* » 18 אפריל 2008, 14:26

מקסים @}
איך לא גיליתי עד עכשיו?
מזל שגיליתי עכשיו!

הלוחשת לפירורים

על ידי אמא_של_יונת* » 18 אפריל 2008, 12:08

_אולי אנחנו בכלל לא באמת?
אז מה אנחנו?
רק חלום שמישהו חולם._

התחילה מוקדם לעסוק באקזיסטנציאליזם...

הנכד בן התשע שוחח איתי השבוע בנוסח דומה, ואני זוכרת את עצמי מתלבטת בדיוק בשאלה זו בתקופות שונות בחיי.
ובאמת, איך אפשר להיות בטוחים שהמציאות שאנחנו חווים היא אכן מציאות?

הלוחשת לפירורים

על ידי אילה_א* » 18 אפריל 2008, 02:26

התגעגעתי אליך יא לוחשת

הלוחשת לפירורים

על ידי מי_מה* » 17 אפריל 2008, 22:07

איזה יופי, פירור מהלוחשת!
<מימה מקווה שזה לא פירור חמץ>

הלוחשת לפירורים

על ידי הלוחשת_לפירורים* » 17 אפריל 2008, 22:01

אולי אנחנו בכלל לא באמת?
אז מה אנחנו?
רק חלום שמישהו חולם.
ואללה? מי?
אלוהים.

הלוחשת לפירורים

על ידי שרה_מהלב* » 23 ספטמבר 2007, 15:50

כל פירור מלמיליאן!

הלוחשת לפירורים

על ידי שרה_מהלב* » 15 ספטמבר 2007, 19:42

הלוחשת לפירורים

איפה את גרה?
אני בת 9 ושלוש חודשים ומאוד אוהבת תינוקות
תמונה

הלוחשת לפירורים

על ידי ניבה_שקד* » 14 ספטמבר 2007, 01:23

מקסים! אל תפסיק!
הלוחשת שלי, שמכירה בע"פ את "דירה להשכיר" שאלה אותי לא מזמן, כשנכנסתי לחדר שלה: "הנאה הבלגאן בעינייך?"
הלוואי שהייתי יודעת להפוך את הפנינים שלה לבלוג כזה. למשל סיטואציה אחרי הגן: הבת שלי קובעת עם חברה ומיד עוד חברה רוצה לבוא. אני אומרת שעדיף אחד על אחד והבת שלי יורה בתגובה: "או 4 על 4"...

הלוחשת לפירורים

על ידי מעריצה_ותיקה* » 28 אוגוסט 2007, 00:06

לא! אנחנו נפגשים ואתה רואה אותי בפעם הראשונה ואז אנחנו מתאהבים. מתוקה!!!!
נו, ברור שהתאהבת בה באותה שנייה, לא?


אבא של טום שיכור בן המלך והעני, כן? <מעריצה התבלבלה לרגע עם טום סוייר>

הלוחשת לפירורים

על ידי חוט_השני* » 27 אוגוסט 2007, 23:55

אוי, פשוט ממיסה:-]

הלוחשת לפירורים

על ידי הלוחשת_לפירורים* » 27 אוגוסט 2007, 23:31

מרק טווין. תקציר בעל פה.
כל פעם לפני השינה עוד כמה פרטים. לפעמים מדפדפים בספר להביט באיורים.
אבא של טום שיכור. שולח אותו לקבץ נדבות. מכה אותו בשוט.

ואז הנסיך הלך..
אבא, אני חושבת שזה מזל שאני לא גרה במשפחה של טום. אם הייתי גרה במשפחה של טום אני הייתי מרביצה לך בחזרה. ואם היית עוד יותר רשע אני הייתי יורה בך. ואם היית עוד אפילו עוד יותר רשע הייתי שולחת אותך למקום הזה עם המשרתים שקוראים לו בית הסוהר.

עולה על השרפרף באמבטיה. צובעת את רוב השפתיים באדום. קצת מרוח על הלחי. עונדת שרשרת. לבושה בשמלה פרחונית.

אבא, נגיד שאנחנו לא מכירים ואז אני באה ואתה רואה אותי.
טוב.
נו אבא!
נו, ראיתי.
לא! אנחנו נפגשים ואתה רואה אותי בפעם הראשונה ואז אנחנו מתאהבים.
הממ...

הלוחשת לפירורים

על ידי פיצה_והתוספות* » 31 יולי 2007, 06:46

נהדר! איזה תובנות מדהימות (הפקפוק, הצורך להאכיל את הכלבים). הידד ללוחשת!

הלוחשת לפירורים

על ידי מי_מה* » 30 יולי 2007, 16:35

היי תודה! היום אני בת 38 וזו ממש מתנה משמחת - פוסט של הלוחשת. @}

הלוחשת לפירורים

על ידי הלוחשת_לפירורים* » 30 יולי 2007, 15:02

אבא, תאמר שהמטבח בשירותים.
מה?
תאמר שהמטבח בשירותים.
המטבח בשירותים? למה?
כדי שאני אוכל לפקפק.
אה, אוקיי. המטבח בשירותים.
אבא, אני מפקפקת לך.
תן לי רשת ובוא נצא מהחצר ונלך ללקט חיות.
ללקט חיות?
כן. נלקט חיות מתות.
ומה תעשי איתן?
אני אתן לכלבים שלי לאכול, שלא יהיו רעבים.

הלוחשת לפירורים

על ידי שיריק* » 04 יולי 2007, 19:17

תודה

הלוחשת לפירורים

על ידי לוונדר_סגול* » 04 יולי 2007, 00:15

כיף פה...

הלוחשת לפירורים

על ידי אילה_א* » 29 יוני 2007, 02:30

סיבה אחרונה להשאר באתר המעצבן הזה -ילדה מצחיקה

הלוחשת לפירורים

על ידי לוטם_מרווני* » 29 יוני 2007, 00:33

כמה טוב שחזרתם!

הלוחשת לפירורים

על ידי הלוחשת_לפירורים* » 28 יוני 2007, 23:49

snapshots. טרם מצאתי מונח עברי שהצליח להתחבב עלי כמו הצלצול של המילה האנגלית.
עבר קרוב (למשל אתמול אחה"צ):
לפני המון המון שנים, כשהייתי גדולה

עבר רחוק:
לפני המון המון שנים כשאתה ואמא כבר הייתם, ואני הייתי ביצית
אבא, בוא נסתכל בתמונות של הספר עם התינוקות.
יאללה, אבל לא בעותק הזה. קנינו אותו מתנה למ', ואני רוצה שהוא ישאר חדש ולא יתבלה. בואי נקרא בשלנו.
ואתה רוצה ששלנו יתבלה?

זאת אורה הבכאילו או אורה הבאמתית?

אבא, עכשיו אני כבר לא כועסת עליך. עכשיו אני כבר שמחה. לפעמים כשאני כועסת על מישהו אז אני לא מדברת איתו, ואם זה עכבר אז אני גם רודפת אחריו.

הי, איפה הקופסא עם העוגיות?
אצלי.
אני יכול לקבל בבקשה עוגיה לקפה שלי?
כן.
איזו אות תתני לי?
המממ....קח את....אות הכרובית.

(כשקורצים עוגיות מתבניות בצורות האלפבית, נשארת תמיד שארית, שליכטה קטנה של בצק )

הלוחשת לפירורים

על ידי תמר_א* » 17 יוני 2007, 09:03

D-:
אצלנו זה היה "קישט! קישטופר רובין!"

הלוחשת לפירורים

על ידי הלוחשת_לפירורים* » 16 יוני 2007, 23:08

שבת. תשע בבוקר. אמצע היום.
שיער חום בהיר, חלק.
גולש מעבר לכתפיים, מסתלסל קלות בקצותיו.
פוני גזור ישר.
עיניים חומות בורקות. צוחקות.
ילדה עירומה בת שלש ורבע, רצה, אוחזת בידה קצה של סדין צהוב, מתנופף כשובל מאחוריה.
דולקת בעקבות חתול שחור ומבועת.
צועקת בחדווה:
סקאאאאאנ - דייייייי - נביהההההההההההההה

הלוחשת לפירורים

על ידי מאמא_מאוהבת* » 10 יוני 2007, 22:04

קראתי את הבלוג בספר שערכה יונת - תענוג!
תודה על מה שכתבת! כל כך מצחיק! :-D
תודה @}

הלוחשת לפירורים

על ידי ג'ינ_ג'ית* » 16 מאי 2007, 02:59

יווווווו , איזה בובי....

כל מילה! :-)

הלוחשת לפירורים

על ידי פפריקה_הונגרית* » 16 מאי 2007, 00:55

אבא.., אם אתה רוצה, אני מוכנה להיות סבתא שלך.
יווווווו , איזה בובי....
@}

הלוחשת לפירורים

על ידי פלונית* » 09 מאי 2007, 23:39

קראתי בבת אחת את כל הדף, מתוק להפליא :-)

הלוחשת לפירורים

על ידי מי_מה* » 09 מאי 2007, 21:11

אתה באמת מספר סיפורים מאד יפה

הלוחשת לפירורים

על ידי ש_מים_וארץ* » 09 מאי 2007, 18:38

אתה מספר סיפורים מאד יפה, אבל אני לא אוהבת כשאתה שר. @}

אם אתה רוצה, אני מוכנה להיות סבתא שלך. @}

נשששמה!

הלוחשת לפירורים

על ידי שיריק* » 09 מאי 2007, 18:03

אבא.., אם אתה רוצה, אני מוכנה להיות סבתא שלך.
נפלתי מהכיסא. איזה מתוקה. :-)

הלוחשת לפירורים

על ידי הלוחשת_לפירורים* » 09 מאי 2007, 16:45

ילדתי שלי. אללל תלכי לבדאאך. אלל תל כי לבדאאאך, ב ש דה המוזהב.
ילדתי של..

אבא.., אל תשיר. זה לא נעים לי.
מה, אני לא שר יפה?
לא.
[שתיקה]
[שתיקה]
אבא.., אתה מספר סיפורים מאד יפה, אבל אני לא אוהבת כשאתה שר.

אבא, יש לך סבתא?
היו לי שתיים, אבל הן נפטרו לפני הרבה שנים, לפני שנולדת.
איך קראו להם?
לאמא של סבא פלוני קראו ו' ולאמא של סבתא אלמונית קראו פ'.
[שתיקה]
[שתיקה]
אבא.., אם אתה רוצה, אני מוכנה להיות סבתא שלך.

הלוחשת לפירורים

על ידי לוונדר_סגול* » 12 אפריל 2007, 15:30

מועדון המעריצים המתגעגע
בהחלט

הלוחשת לפירורים

על ידי קרן_שמש_מאוחרת* » 11 אפריל 2007, 22:23

הווווווווו!!!!!!!! הלוחשת חזרה! גם אם זה רק מופע אורח, נעים מאוד לראות אתכם פה :-) מועדון המעריצים המתגעגע

הלוחשת לפירורים

על ידי אמא_של_שפן* » 09 אפריל 2007, 21:04

איזה יופי! עוד, עוד!

הלוחשת לפירורים

על ידי מי_מה* » 09 אפריל 2007, 19:30

הי, איזה יופי. שי לחג!

הלוחשת לפירורים

על ידי הלוחשת_לפירורים* » 09 אפריל 2007, 18:32

יאללה, תבחרי סיפור ונלך לעשות אמבטיה.
המממממ, תספר לי על מוס הג'מוס והפיל.
והפיל? לא מכיר. עוד לא היה לנו.
אז תמציא.
הממ, טוב. בואי נחשוב רגע...אוקיי. לילה אחד, הלך לו מוס הג'מוס ביער..
אבא, תעשה שהוא ילך ביום.
אבל ככה זה מסתדר לי עם מה שהולך להיות הלאה בסיפור.
אז עכשיו תמציא שהוא הולך ביום.

הלוחשת לפירורים

על ידי מנסה_לעזור* » 26 פברואר 2007, 19:16

לוחשת, אני מתענגת באיחור, מסתבר.. מקסים
גם אני

הלוחשת לפירורים

על ידי קרן* » 26 פברואר 2007, 11:55

לוחשת, אני מתענגת באיחור, מסתבר.. מקסים :-)

הלוחשת לפירורים

על ידי אמא_חדשה* » 01 פברואר 2007, 15:31

תודה על ההחזרה למה חדש, בזכות זה קראתי, והתמוגגתי מכל מילה.
כמעט כאילו נכתב אצלנו, אבל בתימצות פנטסטי, וכל-כך מתוק ומרגש.
תודה למתמלל המאושר.
אולי פעם אחרת יהיה עוד....

הלוחשת לפירורים

על ידי שיריק* » 23 ינואר 2007, 18:52

מחזירה למה חדש...
כי מגיע לכולם לקרוא את היופי הזה...

הלוחשת לפירורים

על ידי מי_מה* » 28 אוקטובר 2006, 23:00

אז אני מריחה לו בטוסיק!
אבי ילדי טען תמיד שגברים ב"סופר" עושים את זה עדיין. הם פיתחו איזו שיטה לעשות את זה בלי להתכופף ותוך כדי דחיפת עגלת הקניות.
איזה כיף שחזרתם, וגם תודה כי הדף הזה לא היה בסביבה כהתחלתי לגלוש כאן ואתמול קראתי אותו בשלוק אחד והא הסב לי עונג רב. עונג שבת @}

הלוחשת לפירורים

על ידי נעמי_בן_שיטרית* » 28 אוקטובר 2006, 22:47

איזה כיף שחזרתם, ואני ממש כבר מחכה לספר שיצא לאור. (פליייייייז..)

הלוחשת לפירורים

על ידי הלוחשת_לפירורים* » 26 אוקטובר 2006, 23:40

את זה אתה חייב לכתוב!
כך היא, ואני מציית.

טיול בוקר שישי. מנשא גב. כלבים. פטל and the works.
מנשא , אב , בתו ו-3 כלבים מפציעים מהברושים בואכה המטע של האנונות.
כלב שחור גדול וקולני מגיח מהאנונות ובוחן את כלבינו בקפידה.
הם מצידם, מכרכרים סביבו ובוחנים אותו בחזרה. בקפידה.

אבא, מה הם עושים?
הממ..(בונה האב בראשו בחפזה, הסבר רב שלבי),
נניח שאת הולכת ברחוב ופוגשת מישהו שאת לא מכירה...
אז אני מריחה לו בטוסיק!

הלוחשת לפירורים

על ידי מאזינה_ברקע* » 21 מרץ 2006, 18:49

חבל מאוד... נתגעגע!

הלוחשת לפירורים

על ידי מתהווה* » 02 מרץ 2006, 12:09

אויש רק עכשיו ראיתי,

היו שלום ותודה על ה...פירורים?

הלוחשת לפירורים

על ידי פיצה_והתוספות* » 04 דצמבר 2005, 01:09

אין ספק, נתגעגע לפירורים
גם אני

הלוחשת לפירורים

על ידי יעל_צ* » 02 דצמבר 2005, 22:31

אין ספק, נתגעגע לפירורים..... |L|

תודה.

הלוחשת לפירורים

על ידי עולם_ומלואו* » 02 דצמבר 2005, 21:11

ידעתי שאתה אבא!!!
כל כך נהניתי. עשית עבודה ממש טובה. מבינה את כוונתך שיש הרבה ניואנסים.
כמובן שאשמח לעוד נסיונות....
ותמשיך להנות ממנה.

הלוחשת לפירורים

על ידי לוונדר_סגול* » 02 דצמבר 2005, 11:13

|דמעה|
{@

_דווקא הקטע האחרון על הצל - גדול!!!
קצת חבל, אבל לא נורא! הקושי מובן... תודה על כל הלחישות! אם תרצי בכל זאת להמשיך ללחוש לנו, תדעי שיש לך עדת מעריצים!_

הלוחשת לפירורים

על ידי אליה_דור_כהן* » 02 דצמבר 2005, 08:21

תודה על פירורי השיתוף.
אולי ניפגש שוב בבלוג - אחיה/אחותה של הלוחשת לפירורים @}

הלוחשת לפירורים

על ידי תבשיל_קדרה* » 02 דצמבר 2005, 07:28

{@
~קראתי רק עכשיו את הקטע על הספירה, וניסיתי לתהות איך הלוחשת, בעצם, מבטאת את מילים האלה, והמחשבה התגלגלה ל "איך בכלל אפשר להכנס לראש שלה?".
ענית לי.~

הלוחשת לפירורים

על ידי יעלי_לה » 02 דצמבר 2005, 02:13

_כבר זמן מה, אני קורא את מה שאני כותב, לא אוהב,
ומרגיש שזה כבר אפילו לא צל חיוור של הסיטואציה.
הפורמט הזה, קצת מיצה את עצמו_

דווקא הקטע האחרון על הצל - גדול!!!

קצת חבל, אבל לא נורא! הקושי מובן... תודה על כל הלחישות! אם תרצי בכל זאת להמשיך ללחוש לנו, תדעי שיש לך עדת מעריצים!

הלוחשת לפירורים

על ידי הלוחשת_לפירורים* » 02 דצמבר 2005, 00:05

יש לי צל.
וגם לאבא ולאמא ולכלבים. לפעמים גם לעצים.
יש גם סתם צל שלא שייך לאף אחד, כמו זה שיש בין הבית שלנו לבית של סבתא.
(זה הצל השימושי שכשהריצפה חמה, רצים לשם ואז שוב לא חם בכף הרגל)
לפעמים הצל שלי ארוך ומנופף לי חזרה לשלום, ולפעמים הוא קטן ומכונס בעצמו.
הוא גם די זריז למען האמת. אבא שלי פעם הצליח להגיע ולעמוד על הצל שלי,
אבל לי הוא עדיין בורח בכל פעם שאני מנסה.
...
חברים, רומאים, טלטאביז:

קטונתי.
פעם חשבתי שאצליח לתמלל את הילדה שלי.
זה היה נכון במידה מסוימת. לתקופה מסוימת.
פעם יכולתי לתמצת סיטואציות קטנות לכמה שורות, ואהבתי את התוצאה.
כבר זמן מה, אני קורא את מה שאני כותב, לא אוהב,
ומרגיש שזה כבר אפילו לא צל חיוור של הסיטואציה.
הפורמט הזה, קצת מיצה את עצמו.(מיחזור טוב לכדור הארץ, לא ממש לבלוגים).
למשל, הילדה שלי לומדת מה זה צל. התהליך הזה התחיל לפני כמה חודשים,
ויימשך מן הסתם עוד חודשים רבים.דבר מדהים.
כל נסיון שלי עד כה לתעד את התהליך, נגנז.
זה לא עובד.
יש שם כבר כל כך הרבה יותר, בניואנסים דקיקים, ולאורך זמן,
שהנסיון לתמצת ל-10 שורות חוטא למקור.

כמה רגעים בחיים לימדו אותי לא לצאת בהכרזות בנוסח: יותר לא אעשה...
אז לא אצא בהכרזות, אבל כן אקח 5 (באנגלית זה יוצא יותר טוב.תנסו.)
בינתיים אמשיך להתבונן בהשתאות בילדה שלי לומדת את העולם,
ואשתדל לא להפריע. (לא תמיד בהצלחה)

חן חן על הפירגון.
תודה ילדה שלי.
תודה עבור הדגים. Till next time

perurimבג'ימייל

הלוחשת לפירורים

על ידי תומיקה_מיק_שועל* » 30 נובמבר 2005, 23:36

נו, מה יהיה? גדלת אז אנחנו לא לרמתך? העם זקוק לך! יש לך קהל שמחכה! בבקשה יפה?

הלוחשת לפירורים

על ידי העם_דורש* » 20 נובמבר 2005, 21:25

תביאי עוד מן המתוק המתוק הזה....

הלוחשת לפירורים

על ידי בם_בי* » 17 אוקטובר 2005, 14:36

אהבות מוווווווותק. אל תפסיק/י עכשיו (לכתוב)

הלוחשת לפירורים

על ידי אמא_חדשה* » 13 אוקטובר 2005, 22:28

טוב שחזרת...

הלוחשת לפירורים

על ידי הלוחשת_לפירורים* » 13 אוקטובר 2005, 17:19

עייפה! עייפהה!
כך אני, בקול בוכים.
את רוצה ציצי?
כן.
איזה?
שני.

אני למדתי לספור מהציצי.זה די פשוט.
העולם מחולק באופן כללי לדברים בודדים (להלן אחד),
לשני דברים (כמו ציצי או רגליים או ידיים),
ולהרבה דברים.(להלן המון, כמו עצים, חתיכות שניצל וכוכבים).
הקטע עם שני דברים, הוא שכל אחד יכול להיות השני.
זה קצת מבלבל, אז אני אסביר:
אם אני יונקת מציצי מסויים, אז זה שאני ממוללת הוא השני.
כשהציצי מתעייף, אני מודיעה: שני! ומחליפה.
כשהציצי החדש מתעייף גם הוא, אז הקודם שוב הופך להיות השני.(גם אז אני מודיעה)
מבלבל? תנסו עם ציצי. מייד תבינו.

גם לספור פינות של קובייה אני יודעת.
עוברים עם האצבע על כל פינה ואומרים: שלש, שלש, שלש, שלש.
כשטיילתי עם אבא במנשא,
הוא שמע אותי אומרת: תשע תשע תשע תשע..
מה את סופרת?
עצים!
(אני סופרת עצים עד שמשעמם ואז מחפשת ציפורים)
אפילו כשמדברים עם מישהו בטלפון סופרים קודם את המקשים.
אגב, בטלפון, אפשר לשמוע לפעמים את אבא, לפעמים את סבא או סבתא ולפעמים את הדודה.
עכשיו כשאני חושבת על זה, את אמא אף פעם לא שמעתי בטלפון.
הממ..

הלוחשת לפירורים

על ידי אמא_חדשה* » 09 אוקטובר 2005, 16:03

באמת, מה קרה ללחושת המתוקה?

הלוחשת לפירורים

על ידי ננה* » 09 אוקטובר 2005, 13:55

מה קרה? למה אין עוד? איפה את?

הלוחשת לפירורים

על ידי אמא_של_יונת* » 29 אוגוסט 2005, 13:22

רק המקור: "שאמי" פירושו דמשקאי.

הלוחשת לפירורים

על ידי פלוני_אלמונית* » 29 אוגוסט 2005, 10:36

זה קשור לפיסטוק שאמי?

הלוחשת לפירורים

על ידי אמא_של_יונת* » 29 אוגוסט 2005, 00:34

מאז התודעתי לפסיפלורה לא בא כבושם הזה..
ועכשיו -- הגיע הזמן לנסות תות שאמי: הכי טעים והכי מלכלך שיש.

הלוחשת לפירורים

על ידי הלוחשת_לפירורים* » 28 אוגוסט 2005, 22:20

יום יום!
אוקיי. למי יש היום יומולדת?
לני!
היום יומולדת היום יומולדת היום יומול-א-דת לל-א-ני.
אוץ!
הממ.. רוץ בן סוסי רוץ ודהר, רוץ בבקע-אה טוס בהר.
יומי יומי!

כך התחלנו את הבוקר.
אני במנשא הגב, הכלבים בגרבי בוץ,
אבא מפלס דרכו בג'ונגל האבוקדו, שר שני שירים כבקשתך לסירוגין - ורובנו מבסוטים למדי.
אחרי כ-20 סיבובים רצופים של יומולדת ורוץ בן סוסי,
אבא כבר היה מוכן להודות גם ברצח ארלוזורוב,
אבל אז בדיוק הגענו לשיח של פטל.
הי, הנה שיח של פטל. את רוצה לטעום?
לא!
(הא! כל ילד שראה אני קלאודיוס יודע שגם לאכול תאנים ישר מהעץ זה לא ממש בטוח.)
אז אבא אכל קודם, וכשראיתי שהכל בסדר ויש לו פרצוף של טעים,
הוא שאל שוב, והפעם עניתי בחיוב (הכן הארוך, עם ה-'ה' באמצע) .
מה אומר לכם - שמחת בית השואבה.
מאז התודעתי לפסיפלורה לא בא כבושם הזה..
אדום! ביקשתי, ואבא שוב הסביר שהשחור טעים והאדום חמוץ.
כשלא השתכנעתי הוא נתן לי לטעום אדום אחד,
ושנינו ירקנו ועשינו פחחח עם הרבה פרצופים.
אחר כך, חרף ההתעקשות התמוהה של אבא שזה שחור,
המשכתי לבקש אדום, כחול וירוק לסירוגין,
וכשהתמהמה חידדתי: עוד! שני!
אתה לא נורמלי, השתבצה אמא כשחזרנו, זה לא יורד בכביסה,
ונשמה לרווחה כשראתה שחוץ מסנטר סגול, שנינו ללא רבב.
(לפחות בכל מה שנוגע לתקרית הפטל.)
מזתומרת, אמר אבא בנונשלנטיות,
בטח שלא יהיו כתמים.
אנחנו שנינו מקצוענים.

הלוחשת לפירורים

על ידי הלוחשת_לפירורים* » 20 אוגוסט 2005, 18:17

לא.
איזו מילה שימושית.
איזו מילה מעצימה.
במסגרת חגיגות ההגדרה העצמית, ממש התאהבתי במילה.
(צב, צב, צב. צא, צא, צא. לא רוצה ולא רוצה! - יצירת מופת.)
לא חלפו שבועיים והוספתי גם את 'כן'.
לאחר ההתלהבות הראשונית מהמילים החזקות הללו,
ואחרי שראיתי שאם שואלים, ואני אומרת, ומקשיבים לי,
עברתי להשתמש בהן כמעשה שיגרה ובטון רגיל.
בהתחלה, דומה היה ש'לא' היא מילה חזקה יותר מ'כן' ,
אולם לא כך הוא הדבר.
מסתבר גם שכן ולא, אינן בהכרח עניין בינארי.
לפעמים אם התשובה היא לא,
אמשיך בעיסוקיי ללא תגובה וכשתגיע השאלה המתאימה אזכה את השואל ב'כן'.
את רוצה שאפרוש את השטיח?
כן.
אז לא ממש הבנתי מה זה אפרוש, אבל הטון של השאלה גרם לי לענות מייד כן.
(אגב, האינטואיציה שלי טרם הכזיבה אותי בעניין זה.)
לשאלות אותן אני מבינה ויודעת למה אני עונה בחיוב, אני עונה כן מעומק הלב.
כזה עם ה' לוחשת בין הכ' לנ', עם חיריק קל והטיה קדימה של הראש.
לפעמים אני גם מצרפת 'כן' לבקשות חשובות.
"אבא שביתי" , אני מבקשת ומוסיפה תיכף ומייד "כן, טוב" שיידע מה להשיב.
אגב, שביתי היא מילה אחת.
היא כמו מילת הציווי שבת אבל כזו שמזמינה לשבת איתי ביחד על הרצפה.
החיריק בסוף הוא תוספת על דרך החיבה.
כריתי , גיגיתי , האוהאויתי , פילוני ועוד ועוד.
מסתבר שלא לחינם שם בן יהודה, י' גם בסוף של הציצי.

הלוחשת לפירורים

על ידי לוונדר_סגול* » 14 אוגוסט 2005, 09:13

קריאת יההה גדולה ממלאה את ליבי כל פעם שאני רואה אותך פה

הלוחשת לפירורים

על ידי הלוחשת_לפירורים* » 14 אוגוסט 2005, 06:46

אם מוחמד לא הולך לגן הגן יבוא אל מוחמד.
לפני כחודש באו לבקר אותי שני הדודנים שלי, מקס ומוריץ.
מקס כמעט בן חמש ומוריץ צעיר ממנו בשנה וחצי.
מוריץ, בהגדרה, מהווה איום אסטרטגי על מקס וגוזל ממנו זמן אמא יקר מפז.
מקס מצידו, לא מפספס אף הזדמנות לחבוט במוריץ והשמחה רבה.
בביקורים קודמים שניהם קראו לי התינוקת בחרדת קודש,
רצו להחזיק אותי כל הזמן, וחילקו לי את כל צעצועיהם עלי אדמות.
(למעשה כמעט כל הצעצועים שלי הם ירושה מהם.)
בפעם האחרונה נפל למוריץ האסימון ואני סומנתי כשלב הבא בשרשרת המזון.
כשרציתי לאמא, הקדים אותי מוריץ, חיבק אותה וחייך אלי מעדנות. לא תבכו?
לא! אל תגעי! זה צעצוע שלי! צעק מוריץ, ואני בכיתי.
בההההה! צעק מוריץ לידי בפתאומיות מיומנת , ואני נבהלתי ובכיתי.
צעקות פתאומיות זה דבר מבהיל.
אבל לא לעולם חוסן. כל אחד מוצא את הפלנקטון שלו.
ובמיטב המסורת של מה ששנוא עליך - תעשה לחברך,
התחלתי להפיל את חיתתי על חיות החצר.
בהההה! אני מתרגלת את קריאות הקרב של בן דודי ההוני על החתולה הלבנה.
היא, בורחת כל עוד נפשה בה, ואני עם צרור שערות זנב בידי בצחוק מתגלגל.
בעוד 100 שנים, כשישאלו ההיסטוריונים,
איפה הייתי כשההורים שלי התחילו להשתמש במילה 'לא',
אוכל להגיד להם במצפון שקט:
אני? אני הייתי עם זנב של חתול ביד.

הלוחשת לפירורים

על ידי הלוחשת_לפירורים* » 03 אוגוסט 2005, 01:30

August 4th, 1997. Human decisions are removed from strategic defense. Skynet begins to learn at a geometric rate. It becomes self-aware at 2:14 a.m. Eastern time
( טרמינטור ב' שם שם )

החיים קורים להם במרץ מסביב,
(שלא לאמר סביבי)
אבל כשאת תלויה במישהו אחר שיואיל בטובו להפשיל שרוולים ולהקליד כמה מילים,
העניינים פשוט לא זזים. לך תבנה על קבלני משנה.

חבל שאני עוד לא כותבת בעצמי.
הכי טוב בעצמי.
בשבועות האחרונים הפכתי להיות מאד מודעת לעובדה כי אני היא אני.
כשאני מביטה בתמונות ומזהה את עצמי, אני לובשת חיוך גאה ומציינת: את!
את ,זה השם שלי כשמסתכלים בתמונות.
שמות הם דבר נח, רק שלפעמים צריך לעשות בו סדר.
למשל, לשתי נשים בחיי קוראים סבתא.
לאחת אני קוראת ספתא עם פ' דגושה ולשנייה ספתא ללא דגש (ולפעמים גם בשם הפרטי).
שלא בתמונות, את עצמי אני מעדיפה לכנות לולי.
זו גם דרך קצרה ומהירה לומר: עכשיו אני רוצה לעשות את זה בעצמי.

אבא, שב! ( תפסיק לעשות מה שאתה עושה, רד מהספה ובוא שב לידי על הרצפה )
עיגול! ( קח את הטוש וצייר לי עיגול על הדף )
לולי! לולי! ( עכשיו תן לי את הטוש ואני אצייר בעצמי על הדף )

פירורי כל העולם התעוררו.
את.את.
לולי.

הלוחשת לפירורים

על ידי אמא_של_יונת* » 06 יולי 2005, 23:52

ניסית פעם ללכת על הברכיים?
לא, לא הליכת שש. על הברכיים בקומה זקופה.
אני מכירה מישהי בגילך שהיא ממש אלופה בזה.

הלוחשת לפירורים

על ידי לוונדר_סגול* » 06 יולי 2005, 23:49

יהה!
איך שמחתי למצוא אותך במה חדש!
קאובואית קטנה ומתוקה.
{@

הלוחשת לפירורים

על ידי הלוחשת_לפירורים* » 06 יולי 2005, 19:51

בתו הפושטקית של קינג-קונג מחפשת צרות בעיירה.
אם במקרה מצלמים סרט כזה תגידו לי.
יש לי הליכה פשוט מושלמת לתפקיד הראשי.
פישוק רגליים רחב, מרפקים רחוקים מהגוף ומבט מחפש לפנים.
מטילים רגל אחת קדימה, וכשהיא נוחתת מטילים את השנייה.
בין לבין גם הגוף מתקדם והידיים עוזרות לשיווי המשקל.
זה אמנם לא פשוט כמו שזה נשמע אבל אני משתפרת מרגע לרגע.
זוכרים את ג'? נראה לי שאני נוטשת את השיטה שלו ללכת על ארבע עם חפץ בפה,
ועוברת להחזיק דברים בידיים וללכת על שתיים.
כלכך פונקציונלי. איך לא חשבו על זה קודם?

אני לא מפספסת שום הזדמנות ללכת.
בחצר אני הולכת במעגלים,אחורה,קדימה, עד השער וחזרה.
אחת לכמה זמן אני מתכופפת ברגליים ישרות, מורידה כפות ידיים ומצח לרצפה ומכריזה:
אחו! (שזה כמו החתול הישר והחתול ההפוך מהספר "חתול קטן חתול גדול").
אחת לכמה זמן אחר אני נשכבת עם לחי צמודה לריצפה ומודיעה: נחה!
מעייף כל הקטע הזה של ההליכה, ולמרות זאת, החלטתי להרחיב את שעות הפעילות.
במקום ללכת לישון באיזור 8-9 עברתי לישון קרוב לחצות.
זו לוגיקה בסיסית של טירונים שיוצאים שבת פעם בשבועיים:
ככל שאתה ישן יותר אתה מספיק פחות.
אז כך אני מספיקה ללכת יותר.
אבאמא בכלל כבר לא זוכרים איך זה כשעוד לא הלכתי.
דומה שתמיד הלכתי כך.
את האודישן לסרט - אני לוקחת בהליכה!

הלוחשת לפירורים

על ידי ענת_שץ* » 29 יוני 2005, 11:17

התגעגעתי... (()) נהדר לשמוע ממך שוב...

הלוחשת לפירורים

על ידי התעוררתי_מוקדם* » 28 יוני 2005, 06:45

לוחשת,
לא שמעת שצפיה בטלוויזיה מזיקה לתינוקות?

<אבל עוזרת לאמא לשתות קפה>

הלוחשת לפירורים

על ידי הלוחשת_לפירורים* » 27 יוני 2005, 23:59

מחפשים את נמו.
כן, כן, אני יודעת.
לסרט קוראים מוצאים את נמו,
אבל אני מאבדת עניין אחרי כ-20 דקות (מרתקות!),
כך שאנחנו מספיקים רק לאבד אותו ולהתחיל לחפש.

מאאאני!
כן מתוקה, זה נמו ואבא שלו.
עפים!
הממ..סוג של. נמו ואבא שוחים בים מתוקה.
מיייים!

נמו הוא סרט של אבא שלי.
בעצם כל הסרטים המצויירים הם שלו,
אבל הוא נותן לי גם להסתכל כדי שיהייה לו תירוץ רשמי.
אמא לעומתו, לא כלכך קלה על ההדק (של השלט).
מבחינתה סרטים מצויירים הם נשק יום הדין, ויש להשתמש בו בתבונה ובמשורה.
כמי שמבלה איתי 26 שעות ביממה,
היא מפעילה אותם ברגעים בהם גם קפה כבר לא עוזר לה.
לפנות ערב, כשאני בהיפר והיא מוכנה לספסר בחצי המלכות בעבור חצי שעת שינה,
היא שמה לי פודוב ועושה לעצמה קפה.
בכל זאת, למי שרצה איתי כל היום בחצר,
מגיעה כוס קפה אחת בשקט.

הלוחשת לפירורים

על ידי ברונית_ב* » 15 יוני 2005, 22:12

לא יאומן שרק עכשיו גיליתי את הדף הזה!

חזרה למעלה