[u]מהם הדברים שאבות צריכים להעביר לילדם[/u]
גנים טובים + הרבה כסף.

מהם הדברים שאבות צריכים להעביר לילדם

רק היום נכנסתי לדף הזה - וכנראה לא סתם. אנחנו (אני ובן זוגי) בנינו סדנא לאבות, בדיוק בגלל הסוגיות שאב הבית העלה כאן לפני כשנתיים, מתוך כל שהדברים עלו, ונראה לנו נכון לתת להם במה. ביום ו' השבוע (30.9) אנחנו מקיימים מפגש אבות (להתנסות, ללא תשלום) בביתנו. מי שמעוניין מוזמן ליצור איתי קשר דרך דף הבית שלי באתר או במייל
[email protected]. אנחנו גרים בכרכור.
ותודה לאתרוג הזהב, בזכות כתיבתך בדף זה היום הגעתי הנה. @}

שלום,

אני פעם ראשונה קורא את הפורום הזה, ואני מרגיש הזדהות חזקה עם אב הבית.
גם אני מרגיש שאני לא עומד בציפיות - לא במקום העבודה ולא בבית, למרות שבשניהם אני עושה מאמץ עילאי להיות הכי טוב שאפשר.
אני גם מתקנא באישתי על שהיא בבית עם הילדים (יש לנו שניים - אחת בת שנתיים והשני בן 5 חודשים), ומעבר לכך - שלמה עם עצמה באופן מוחלט (זה באופי שלה).

אם יש למישהו הצעות נוספות כיצד לצאת מהפלונטר הזה - אני אשמח לשמוע (או יותר נכון - לקרוא) כי זה באמת מאוד מתסכל.

צפריר,
לא - זה בכלל לא פשוט! אמנם אני יודע מה אני רוצה (להיות הרבה יותר זמן בבית עם הילדים, להיות יותר מעורב בגידולם ובהתפתחותם) אבל אתה צודק - בעולם כל כך טכנולוגי ותחרותי זה ממש לא קל !!

אתה מוזמן לאתר אבות www.avot.co.il

עכשיו ראיתי שראית כבר. לא נורא -- אולי מישהו אחר שיבקר בדף ירצה גם לראות.

אנט, הלינק מופיע כאן באיזשהו דף. אולי [po]איזה מסכנים הגברים[/po] ?

כתבת שער במוסף הארץ של שבוע שעבר עסקה דיברה בדיוק על זה,
מי גאון אינטרנט ויצליח להגיע ללינק עכשיו כשכבר עבר שבוע?
וחוצמזה אבות יקרים מה דעתכם על [po]אבות ומינשאים[/po] ?

[u]מפעם לפעם נדמה לי ששלם עם עצמי היה בטיול של חדש למזרח , אבל ברור לי שגם זה לא נכון, ממש לא מוצא את המקום הזה[/u]
אני לדוגמא לקחתי מייד אחרי הלידה שיעורי יוגה. פשוט היה לי ברור שלמרות שאני "מבריז מהמשמרת" לשעתיים בשבוע, בלי זה לא אוכל לתת את מה שצריך בשאר הזמן. להגיד שאישתי אהבה את זה? לא ממש. ובכל זאת אני שלם עם עצמי שזה מה שאני הייתי צריך לעשות כדי להשאר אני.
מאבות מתוסכלים לא יוא לאאבות טובים, לא בני זוג מהנים ולא חיים טובים בשום מימד. [u]כבר בימים הראשונים לאחר הלידה הרגשתי שמצפים ממני[/u] זה משפט מפתח. אם הזמן מגלים שהציפיות רק עולות ואם אתה לא מגדיר לעצמך באופן מאוד ברור מי אתה, מה אתה מצפה מעצמך, איך אתה חושב שצריך לפעול, אתה פשוט נקרע בין הציפיות הרבות והשונות של כולם.

אב הבית - קודם כל מאד מזדהה למרות שאצלי זה קצת אחרת ( עבודה סופר גמישה בשעות שלה) ועבודות אקדמיות שנדחות לאור צרכי המשפחה. אבל כבר בימים הראשונים לאחר הלידה הרגשתי שמצפים ממני לחזור ללימודים ( לימודים על מלגה - מערכת סופר אינטנסיבית) , לסגור ענייני קניית דירה (זה מה שקורה כשתינוקות נולדים מוקדם מדי) ולהיות כל הזמן שםבשביל התינוקת שלי ובשביל אמא שלה. ובאשר לכל מי שמציע להיות שלם עם עצמך. למיטב הבנתי שלם עם עצמך זה מושג רגשי, להיות שותףמלא בגידול ילד זה קודם כל עניין רציונלי - ממש לא תמיד מעורר שמחה וחדווה. אז קצת קשה לי להיות שלם עם עצמי.
מפעם לפעם נדמה לי ששלם עם עצמי היה בטיול של חדש למזרח , אבל ברור לי שגם זה לא נכון, ממש לא מוצא את המקום הזה

וואו, כמה יפה שמתחילים לדבר על זה! הגיע הזמן. מעניין מה קורה עם אב הבית היום?!

אב, אני יודע שזה נשמע כמו שיעור יוגי למתחילים, אבל הכל מתחיל ונגמר בלהיות שלם עם עצמך לגבי ההחלטות שלך, ולתת לאחריםלפתור לעצמם את חוסר שביעות הרצון שלהם. ברגע שתתחיל לומר לעצמך ולסביבה "זה אני, זה מה שאני יכול או רוצה לעשות" יקרו כמה דברים:
[list=1]
[*] תרגיש יותר טוב.
[*] בגלל שתרגיש יותר טוב ותשדר את זה החוצה יהיה לסביבה יותר טוב.
[*] יהיה יותר תיאום ציפיות, ואפשר יהיה להתחיל לחפש (יחד) אלטרנטיבות לדברים שפתאום נופלים בין הכיסאות
[*] יפתרו אותך ויזרקו אותך מהבית. (סתאאאאםםם (-; )
[/list]

אני לא יכול להבטיח הכל יהיה ורוד ונוצץ אחר כך, בטח לא בהתחלה, אבל רמת התיסכול תרד

[po]אב הבית[/po] שלום

בעקבות הצלחת מעגל הגברים בפגישת באופן האחרונה עלה רעיון ביצירת מעגל גברים וירטואלי. ניתן להעזר בתוכנה שמיועדת לשיח מילולי ואף ניתן לראות זה את זה והכל דרך המחשב. התוכנה מאפשרת עד 60 משתמשים בו-זמנית השומעים ומשמיעים. נותר רק להתקין את התוכנה ולקבוע יום ושעה להתחברות.
את התוכנה ניתן להוריד מהאתר:
http://www.paltalk.com/PalTalkSite/

בהצלחה!

ולא פחות חשוב -
תודה שכתבת.
אני אכן זקוקה לפעמים לתזכורת לגבי כוחותיו של בעלי.

נו, אז לך לישון.
לך תנוח וזהו.
זה יכול להיות טיזר מצוין לסביבה שאינך עומד בציפיות שלה.
לזה בטח שלא ציפו. לך לישון.

זה בטוח יעיר כמה שמחלקים לך ציונים.
תגריין אותם.

צפריר אני לא בטוח מה אני רוצה, אבל רוב הזמן אני מאוד רוצה לישון!

שיבולת - זה לא מי שאת חושבת שאני חושב שאת חושבת וכו' (אני לא מכיר אותך!)

אב הבית, אם אתה מי שאני חושבת שאתה, אז כבר קבלת ממני כבר פעם תמיכה על השכם על זה שאתה כן מדבר. גבר מיוחד במינו. אני מבינה את מצוקתך. גם חלק מהנשים אינן מוצאות סיפוק עלאי בשיחות נשים מקובלות, ועם כל הפרקטיות שבעניין, שלא תסולא בפז, לפעמים דרוש לנו קצת יותר מזה.
ומה לעשות, הקצת יותר מזה - מגיע לו לפעמים כמו נס במקום לגמרי לא צפוי. לי אישית זה לא קרה המון. ממש אולי בשתי תקופות קצרות בחיים הרגשתי ננגעת בנימי נפשי הנסתרים בשיחות עם נשים אחרות. אכן היו אלו נשים.

אב,
נראה על פניו שאינך עומד בציפיות שלך מעצמך. הבה נתחיל כאן.
אולי כדאי להתבונן מדוע אתה מצפה מעצמך לעמוד בציפיות של כל העולם. מדוע עליך לרצות את כולם?

אולי זה מתוך כך שאינך מוצא את רצונך אתה ולכן אתה מנסה לרצות רצונות של אחרים.

אם זה כך, הרי שהפתרון הפשוט ביותר זה לברר מה אתה רוצה.

פשוט אמרתי? ובכן אין זה פשוט כלל ועיקר לדעת מה אתה רוצה. זו אולי הבעיה החמורה ביותר בתקופתנו. הנסיבות והסביבה, הטכנולוגיה והעולם כולו עושים ככל הניתן על מנת להרחיק אותנו מרצוננו ולשתול לנו רצונות יד שניה או שלישית.

אז איך מבררים מה אנחנו רוצים?
מ ת ב ו נ נ י ם.

פשוט, מנסים להתבונן ולראות, היכן אנו שמחים, מה גורם לנו לחוש את תחושת הקיום, מה נותן בנו חיוניות.
לומדים להתבונן ללא כל שיפוט או בקורת.

אז, מאליו יתגלה הרצון. וכשתדע מה אתה רוצה באמת, בידיעה שאין עליה עוררין שכן היא עולה מבפנים ואין לה כל תרוץ הגיוני או סיבה מעמיקה, כל אלה שאינך עומד בציפיות שלהם כבמטה קסם יעריכו אותך ויקבלו אותך ביתר קלות.

ד"ש לקטנים.

תודה על הפרגון וגם על ההצעות. אולי כדאי להיות יותר קונקרטי ולדבר על בעיה אחת או שתים. מאוד מפריע לי שאני מרגיש שאני לא עומד בציפיות של אף אחד. בעבודה שלי יגידו שאני כל הזמן נעדר בגלל הילדים, בבית אומרים שאני כל הזמן בעבודה, וגם אם אני מגיע למצב שכולם פחות או יותר מרוצים - אז אני עם הלשון בחוץ ולא מרוצה בכלל.
נשמע מוכר למישהו?

אב הבית,
ראה, הנך יכול לחפש עזרה בחוץ, תמיכה מנשים / גברים במצבך.
מנגד, הנך יכול לסדר את העניין עם בת הזוג שלך.

ללכת אחר המודל של שריפת חזיות או הקמת מוסדות לאבות מתוסכלים או מוכים זוהי הטעות הגדולה מכולן.
ראה את כל אותן נשים שיצאו להלחם על זכותן להיות "כמו הגברים". מעבר לזה שהשתנה להן הקול לבריטון או באס, מעבר לכך שהן עוד מעט יתחילו להתגלח ולפתח שרירים, ומעבר לתוצאות שהביאו למען נשים רבות שבכלל לא רצו לצאת למאבקים, הרי שברובן - כיום - אין להן כל הצלחה יתירה מבחינת נשיותם ושלמותן העצמית - כל אחת בפני עצמה.

לכן, אחרי שתסדר לעצמך את הגבות (חיוך, דברת על בעיות נשיות), התבונן בבעיה באופן פרטני ופתור אותה לפי מיטב השיפוט שלך.
ואם אתה זקוק לתמיכה, מעבר למה שאשתך מסוגלת ורוצה לתת,
כתוב לנו כאן, אולי נעשה מעגל וירטואלי של נשים שרוצות להיות כמו גברים שיעזרו לך להיות גבר שמנסה להיות אשה שמנסה להיראות כמו גבר וכן הלאה..

בקיצור, כתוב מה מעיק ואנו נגיב, או לפחות נשתדל. נשים גברים ומה שבין.

יכול להיות שהבעיה היא ש [po]בנים לא מדברים[/po] ?

ואם יהיו מספיק כמוך, שגם הגיעו למדרגה כזאת שהם רוצים [b]לדבר על זה[/b] ומבקשים בגלוי [b]תמיכה והבנה למצוקתם[/b] - אז גם יהיה מה שאתה רוצה.

האם חסרה לך קבוצת תמיכה, או אתה חש זנוח מאחור?
אם האפשרות הראשונה נכונה - למה שלא תצטרף לקבוצה של אמהות שדומות לך בהתלבטויות?
אם השניה - נו. אתה פשוט צודק.

די! נמאס ! זה כל-כך קשה!

לנשים יש ארגוני נשים, וחברות, ופורומים, ושיחות טלפון של שעות ומהפכה שלמה שדאגה לזה שהאשה עובדת והיא גם אמא בשתי משרות מלאות, והגבר (וכל הסביבה) הם תומכים ומבינים ועוזרים וזה קשה וזה מעיק (ובצדק!).

ומה יש לנו? מה יש לי? אני צריך להתמודד עם בעיות ודילמות של קריירה מול משפחה , בעיות בסגנון "נשי" של פעם, עם סביבה ואופי "גברי" כמו של היום. אבל אין לי הנחות, ואין לי עזרה, ואין לי בכלל בעיה כזאת כמו שכתוב כאן, כי אני גבר. ואל תבינו אותי לא נכון - נשים יכולות וצריכות לעשות כל מה שהן רוצות, אבל הבעיה שהמהפיכה הזאת השאירה אותנו (הגברים) הרחק מאחור... כל המגנונים החברתיים התומכים להורות [b]תמיד מתמקדים באמהות[/b], וזה כולל את כל הארגונים והמוסדות המוכרים, את מקומות העבודה ואפילו את המשפחה הקרובה. לעזאזל, על מה אני מדבר, זה כולל אפילו אותנו, שתמיד רואים את "אשתי" כמי שיש לה צרכים ובעיות ומה לא, ואנחנו - אנחנו חייבים להיות גברים בטעם של פעם.
מתי נזכה להכרה, שכל מי שמוציא מהגן וקם בלילה ונשאר עם הילד החולה בבית ומגיע למסיבת החג התורן בגן, יש לו את כל הדילמות והבעיות ה"נשיות" של האמהות, אפילו אם הוא מתחלק עם אשתו לא 50-50 אלא 70-30 או פחות, ושומו-שמיים, הוא גבר?!