על ידי עין_הסערה* » 13 אוקטובר 2005, 21:11
אז ככה:
בבוקר,אחרי שכתבתי כאן ודיברתי עם הרב,התקשרתי לאמא שלי, אצלה היינו אמורים להיות בצום, ואמרתי לה שיכול להיות שלא אצום. עם המשפט הראשון שלה, אני מתחילה לבכות, ואומרת שאתקשר אליה עוד מעט.
סגרתי את הטלפון והבנתי, שאם אהיה אצל ההורים שלי בכיפור - יהיה רע, כי אני אלחץ יותר מידי שם: אם יחסר לי קצת חלב, או אם סתו יבכה, יהיה שם קהל שיביע את דעתו מה אני צריכה לעשות, ואני אהיה חלשה מכדי להתמודד עם זה.
החלטתי מייד על שינוי בתוכניות: נשארים בצום בבית, ושולחים את מרים להורים שלי.
לגבי אכילה, מכל מה שקראתי בדף הזה הסיפור של
חגית ו לא יצא לי מהראש, והבנתי שהעדיפות הראשונה שלי היא לא להגיע למצב הזה, של תינוק צורח מרעב ואני מתנפלת על אוכל.
החלטתי לקחת את כל ההקלות האפשריות, ומתחילת הצום שתיתי וגם אכלתי לשיעורין, והיה לי מספיק חלב. משעה 10:00 בבוקר הורדתי את תדירות השתיה והאכילה, ומ 14:00 הפסקתי כמעט לגמרי. בעלי היה בבית בצהרים כדי שאוכל לישון. שאר הזמן היה בבית הכנסת.עם שני קטנים במקום שלושה, הסתדרתי איתם.
לסוף הצום הגעתי בלי חלב, ועכשיו אני צריכה לראות שהוא מתחדש. אכלתי ואני שותה עוד ועוד, מקווה שאחרי כמה שעות שינה החלב יחזור לשפוע.
לשמחתי, קופסת המטרנה נשארה סגורה, אבל כן ניסינו לתת לסתו קצת מים בבקבוק.
תודה על התמיכה - וקדרה, גם מה שאת כתבת עזר לי מאד (להבין שלהתמעטות החלב יכולה להיות סכנה ממשית לתינוק, במיוחד ביום כיפור).
אז ככה:
בבוקר,אחרי שכתבתי כאן ודיברתי עם הרב,התקשרתי לאמא שלי, אצלה היינו אמורים להיות בצום, ואמרתי לה שיכול להיות שלא אצום. עם המשפט הראשון שלה, אני מתחילה לבכות, ואומרת שאתקשר אליה עוד מעט.
סגרתי את הטלפון והבנתי, שאם אהיה אצל ההורים שלי בכיפור - יהיה רע, כי אני אלחץ יותר מידי שם: אם יחסר לי קצת חלב, או אם סתו יבכה, יהיה שם קהל שיביע את דעתו מה אני צריכה לעשות, ואני אהיה חלשה מכדי להתמודד עם זה.
החלטתי מייד על שינוי בתוכניות: נשארים בצום בבית, ושולחים את מרים להורים שלי.
לגבי אכילה, מכל מה שקראתי בדף הזה הסיפור של [po]חגית ו[/po] לא יצא לי מהראש, והבנתי שהעדיפות הראשונה שלי היא לא להגיע למצב הזה, של תינוק צורח מרעב ואני מתנפלת על אוכל.
החלטתי לקחת את כל ההקלות האפשריות, ומתחילת הצום שתיתי וגם אכלתי לשיעורין, והיה לי מספיק חלב. משעה 10:00 בבוקר הורדתי את תדירות השתיה והאכילה, ומ 14:00 הפסקתי כמעט לגמרי. בעלי היה בבית בצהרים כדי שאוכל לישון. שאר הזמן היה בבית הכנסת.עם שני קטנים במקום שלושה, הסתדרתי איתם.
לסוף הצום הגעתי בלי חלב, ועכשיו אני צריכה לראות שהוא מתחדש. אכלתי ואני שותה עוד ועוד, מקווה שאחרי כמה שעות שינה החלב יחזור לשפוע.
לשמחתי, קופסת המטרנה נשארה סגורה, אבל כן ניסינו לתת לסתו קצת מים בבקבוק.
תודה על התמיכה - וקדרה, גם מה שאת כתבת עזר לי מאד (להבין שלהתמעטות החלב יכולה להיות סכנה ממשית לתינוק, במיוחד ביום כיפור).