קודם כל יופי שעדיין אין ירידה בכמויות החלב, נקווה שאם תהיה, תגיע כמה שיותר מאוחר ותהיה כמה שיותר קטנה... אז פשוט לעקוב.
להוסיף עוד משהו: בגילו, מומלץ להוסיף גם בשר, ותנסי גם בעדינות דברים עשירים בקלוריות כמו אבוקדו, טחינה, טחינת שקדים, הם מאוד מזינים אבל עלולה להיות תגובה אלרגית אז מתחילים בכמויות ממש קטנות.

חוסר בחלב אחרי הלידה - לא, להיפך. קודם כל, מהרגע שמתחיל להיווצר קולוסטרום, לרוב כמה שבועות לפני הלידה, אז התינוק הנוכחי מגביר את כמויות הקולוסטרום ומביא לזה שהתינוק החדש יקבל כמות יפה בלידה. כמו כן, התינוק הנוכחי יועיל לזה שיהיו כמויות יפות לשניהם.
נדיר שתינוקות גומלים את עצמם לפני גיל שנתיים, אבל אם הוא כבר אוכל יפה את כל המזונות המשפחתיים, ולא מעוניין בהנקה יותר מיוזמתו, ברור שזה בסדר. הבעיה היחידה היא שאין כמעט בכלל גמילה עצמית בגילאים כאלה - זה לרוב קורה אצל תינוקות שנותנים להם בקבוקים מגיל צעיר והם מתחילים להעדיף את הבקבוק, ועוד התערבויות מהסוג הזה.

מבחינת מחסור בחלב כרגע המצב ממש בסדר ממה שאני רואה ,ברגע שיונק אפילו נוזל לו עקצת חלב ככה שאני רגועה ומבינה שהוא לא סתם מוצץ אלא באמת אוכל.. תןדה על המידע לגבי הפירות והירקות .ממליצה להוסיף עוד משהו או להמשיך את מה שאני עושה?
ברגע שאלד זה לא אמור לגרום לחוסר בחלב נכון? אם הוא לבד ירצה להפסיק הנקה אחרי כמה חודשים זה גם בסדר נכון?

פירות, ירקות ומרקים הם מאוד דיאטתיים. עד גיל שנה, עיקר התזונה של התינוק צריכה להיות ההנקה.
זה יופי שהוא כבר אוכל מזון מוצק, הבעיה שהמזון המוצק לא מאזן מחסור בחלב אם - המזון הזה מכיל רק מעט מאוד ממה שהתינוק צריך.
אי אפשר לדעת מתי בדיוק וכמה תהיה אצלך ירידה בכמות החלב, ולכן חשוב פשוט לעקוב.
יופי שאת מיניקה הרבה - הבעיה שבגלל ההריון עלול לקרות שלא תוכלי לייצר מספיק חלב בשבילו. זו הסיבה שצריך להקפיד על מעקב יותר בתשומת לב מהרגיל, וברגע שרואים סימנים לזה שהוא לא מקבל מספיק חלב, אז להוסיף. למשל, אפשר להשיג תרומות חלב אם כדי להשלים את החסר (בשתיה בכוס, הוא כבר גדול ולא צריך להתעסק עם בקבוקים).
בהצלחה!

אה הבנתי טוב אז נקווה שהכל יעבור בשלום ואחזור לבית ישר:)
אני בדרך כלל נמצאת בביות מלא אז יכול להיות ששם יתנו אני צריכה לברר באמת לגבי הלילה במידה ואשאר . מקווה בכלל ללדת בבית ואז הכל יהיה אחרת תודה רבה לך עזרת לי מאוד!
ודרך אגב אני מניקה הרבה אבל גם מאכילה בפירות ירקות מרקים ככה שמקווה שזה מתאזן אצלו..

מה "אישור" (-: אל תבקשי שום אישור. את אמא לשלושה. פשוט תצרי עובדות בשטח.
שוב - אם את בחדר רגיל, אז מישהו מהמשפחה וגם התינוק שלך יוכלו להיות איתך ועם היילוד במשך היום, אבל ייתכן שלא יסכימו במשך הלילה (לא יודעת כמה אפשר להתווכח לגבי הלילה, וזה תלוי אם את בחדר פרטי או בחדר במחלקה עם עוד יולדות).
לכן אמהות רבות בוחרות להשתחרר אחרי כמה שעות הביתה, כמובן אם הכל עבר בשלום.

בכל אופן, כרגע, התינוק שלך מאוד קטן אז חשוב לוודא שהוא אכן מקבל מספיק חלב, כי כמויות החלב יורדות בהריון, באופן שאי אפשר להשפיע עליו (כי זה הורמונאלי וקשור להריון) וייתכן שלא יהיה מספיק חלב בשבילו, בערך מעכשיו...

תודה רבה!
אני בשבוע 18 והתינוק יהיה בערך בן שנה וחודשיים. הוא מאוד דבוק לי לציצי לכן מראש שואלת כי לא חושבת שאפסיק להניק אבל אם יש אופציה להניק אותו בבית החולים זה מעולה. ויכולים לתת לי אישור להישאר איתו אם לא ישחררו אותי ישר לבית?

באיזה חודש את?
בהריון עלולה להיות ירידה בכמויות החלב, והתינוק הנוכחי שלך ממש צעיר, רחוק מגיל שנה, כך שההנקה אמורה עדיין להוות את תזונתו העיקרית. האם את עוקבת אחרי הגדילה שלו?
מתי צפויה הלידה? בן כמה יהיה הבכור?
בעיקרון אין בעיה להניק שניים, נהוג לתת קודם לתינוק החדש לינוק ואחר כך ל"ותיק", אבל גם אפשר להניק את שניהם ביחד משני הצדדים. מבית החולים אפשר להשתחרר הביתה כעבור כמה שעות מהלידה, אם הכל היה בסדר, או לבקש שיביאו לך את הבכור במשך היום בימים שאת בבית החולים (אם יש חדר פרטי אפשר גם להיות עם שני היונקים שלך) - תלוי בן כמה הוא יהיה, בכל מקרה ממש קטן לפרידה מאמא.

הנקה לידה בבית חולים במקביל.
היי אני בהריון שלישי ,מניקה תינוק בן 8 וחצי חודשים. רוצה לדעת מה יקרה בזמן הלידה במידה ואלד בבית חולים איך לשלב את ההנקה יחד? וגם אחרי הלידה?.. תודה רבה.

היי אני בהריון שלישי ,מניקה תינוק בן 8 וחצי חודשים. רוצה לדעת מה יקרה בזמן הלידה במידה ואלד בבית חולים איך לשלב את ההנקה יחד? וגם אחרי הלידה?.. תודה רבה.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הי רוני...
אני עכשיו בהריון שני.... ונכנסתי להריון תוך כדי שהנקתי המון פעמים ביום- בלי הגבלה את ביתי בת השנה וחצי. גם אצלי הוסת חזרה מזמן, כשהתינוקת היתה בת שנה. ואני יודעת שיש המון המון שנכנסות להריון תוך כדי הנקה. לכאורה אם יש וסת אין מניעה להכנס להריון.
לגבי הרגישות בפטמות סביב מועד הביוץ- זה יכול ליהיות הורמונלי.. לאחותי הקטנה זה גם קורה פעמים רבות עוד מהפעמים הראשונים שקיבלה מחזור. כך שלא נראה לי שזה באמת סימן למשהו. אבל מי יודע....
בהצלחה!

שלום,
מנסים להכנס להריון שני.. הגדול בן שנה ועשרה חודשים, יונק בעיקר אחרי הגן ובמהלך הלילה (שלוש ארבע פעמים לדעתי, לא תמיד זוכרת), בסופי שבוע יונק בזמנים שונים במהלך היום.

יש לי כמה שאלות..
א. במידה ויש כבר וסת (הגיעה שבעה חודשים אחרי הלידה הראשונה, לדעתי כתוצאה ממשבר בייצור החלב שטופל והכל חזר אך כמובן שהמחזור נשאר וטוב שכך), האם ההנקה של הגדול יכולה להפריע לכניסה להריון מבחינת הורמונים? כלומר האם ההורמונים המופרשים בהנקה מפריעים להורמונים שאמורים לתמוך בכניסה להריון ו/או להורמונים התומכים בהחזקת הריון?
ב. בימים האחרונים ההנקה מאוד מציקה לי בגלל רגישות בפטמות, לפי החישובים שלי אני יומיים שלושה אחרי ביוץ, האם יכול להיות שהתחושות הללו קורות בגלל תחילת הריון (אבל ממש ממש התחלה) או שאולי יש רגישות פשוט בגלל הביוץ בלי קשר לקליטה של הריון.. או במילים אחרות, האם מישהי חוותה את התחושה המציקה בפטמות בשלב כל כך מוקדם של הריון? (סביב הביוץ בעצם)
אציין שלא זכור לי שהפריע לי להניק (לא ברמה כזאת) סביב הביוץ או הוסת בשנה האחרונה שבה אני מניקה ויש וסת..

תודה!

אני בהריון שבוע שמיני וביתי בת שנה וחצי הפסיקה לינוק בפתאומיות. קודם לכן היא היתה יונקת רק פעמיים ביום: בוקר וערב. עוד לפני שנודע לי שאני בהריון חשבתי שזה זמן טוב להפסיק להניק אך כאשר נכנסתי להריון כתוצאה מרגשות אשמה על הלידה הצפויה דווקא רציתי להמשיך להניק. אך היא כאמור הפסיקה ביום אחד ממש בימים האחרונים. אגב היא מעולם לא שתתה מטרנה וכעת אני לא יודעת אם לשאוב ולתת לה חלב אם בבקבוק או מטרנה או שבכלל אין צורך לאור גילה וכי היא כבר אוכלת ממש הכל וממש טוב. הייתי שמחה לשמוע דעות.

וואו.. תודה על המענה המפורט...
פשוט אני עכשיו בלי כוחות ויש ימים שזה כמעט הדבר היחיד שיש לי לתת לה... אז פוחתת שגם זה עילם...
אבל בטח אמשיך כל עוד תינק (ולא יכאיב.כמו תיאורים שקראתי כאן..)
אז שוב תודה!

חלב אכן נוטה להידלדל במהלך ההריון אצל לא מעט נשים. אני מתרשמת מכך שבשבוע 14 את רק "מרגישה הידלדלות" -- אני בשבוע 8 כבר לא הצלחתי להוציא כלום...
כדאי לבדוק מה אומרת הקליינטית. שניים מילדי נשבעו שיש חלב והמשיכו לינוק לאורך כל ההריון (רק הבכור הפסיק מיוזמתו באמצע ההריון, והוא גם היה מבוגר יותר אז), אף על פי שאני לא ראיתי לא חלב ולא צל צילו של חלב עד שבוע 24-25 -- אז מתחיל להגיע קולוסטרום. עד אז כנראה היה מדובר בחלב הומיאופתי.
הנקודה שלי היא שהידלדלות החלב אינה אומרת בהכרח שיש לוותר על ההנקה. אם את עכשיו בשבוע 14 והחלב עוד לא נגמר לחלוטין, הרי שיש לך כ 10 שבועות נטולי חלב. בשביל ילדה בגיל של בתך, שכבר לא תלויה בחלב לכלכלתה, זו לא חייבת כלל להיות בעיה. תשאלי אותה. את יודעת מה -- אפילו אל תשאלי. תמשיכי להיניק כל עוד מתאים לך -- היא כבר תודיע לך אם יהיה מה להודיע.
כל זאת כמובן תחת ההנחה שאין לך התוויות נגד ספציפיות להנקה בהריון (ככלל, אם אין הגבלה רפואית על יחסי מין, אין הגבלה גם על הנקה).

בהזדמנות זו כדאי לומר שיש כמה יתרונות להנקה במשך ההריון ולהמשך הנקת היונק הבוגר גם אחרי הלידה (אפילו כאן אני מתרשמת שזו לא אפשרות מאד פופולרית, אז חשוב לי לדבר עליה): כמות הקולוסטרום שלי בלידות שאליהן הגעתי עם יונק פעיל היתה גדולה מזו של אלו שלא. זה לא מפתיע: ההנקה מעלה ביקוש ומעלה ייצור. וזה אומר שאם לתינוק החדש יש בעיה כלשהי בהנקה, יש לך "ביטוח" נגד המעגל השלילי של ירידה בתפוקה שנובעת מיניקה לא יעילה והקטנת ביקוש. עד שתיפתר בעיית ההנקה החלב ימשיך לזרום, אם תצטרכי לשאוב זה יהיה קל יותר וכו'.
בנוסף, אפשר לגייס את היונקת הגדולה לזרז לידה שנתקעת.
בנוסף, הנקה של הילדה הגדולה סמוך ללידה יכולה לזרז את כיווץ הרחם ולמנוע דימום מאסיבי ביתר יעילות ממה שעושה זאת הנקה של התינוק/ת הטרי/ה. יונק בוגר הוא מטבע הדברים חזק ומיומן יותר. אם יתאפשר לך, זה מומלץ ואפילו יכול לחסוך זריקת פיטוצין (הלידה השלישית שלי היתה במרכז לידה, לא בארץ, והפטנט הזה עבד כמו קסם).

בשורה התחתונה: לא הייתי מתאמצת להגביר עכשיו את החלב. בכל מקרה, בקיץ הוא ישוב בחזרה...

שלום!
אני בהריון שבוע 14, מניקה עדיין בת שנתיים ושמונה, ולאחרונה חושבת שז החלב מתדלדל להחריד. כשמנסה לסחוט או שיוצא טיפה ולפעמים כלום.
הילדה יונקת די רגיל. משתנה בכמויות לפי המצב רוח (בעיקר שלי אבל גם שלה) אבל חוששת שהחלב תכף יגמר. ורציתי להעניק עד הכי קרוב ללידה שאפשר וגם אחרי.
ממש מבוססת...
יש דרך להגביר את החלב בהריון?
יכול להיות שזה בגלל שירדתי המון במשקל? (עכשיו סופסוף מתחילה לעלו, אבל הגעתי לתחתית ממבהירה למדי...)

תודה לכל מי שיכולה לעזור!

מקוה שאבא/דודה מתורגלים במנשא. זה יכול לעזור.
וגם אם היא יודעת לשתות מבקבוק אפשר להציע לה משהו מנחם חמים (מי קוואקר/שקדיה...שאיבה? לא יודעת, לי שאיבות לא עובד גם בלי הריון )

מנסיון כשאין ברירה אז מסתדרים.
מוצאים איך להרגיע ולהרדים בלי הנקה.
רק עדיף שהאדם שנשאר איתה יהיה סבלני וקשוב יחסית לצרכיה.
אולי קצת להסביר לה לפני-
אני ואבא ניסע ודודה תשמור עלייך... ואז נחזור.
ואם תרגישי שנכון לך- לחזור הביתה באותו יום ושמישהו יהיה איתך לעזרה עם שני התינוקות
בהצלחה!|תינוק|
לידה קלה בראש פנוי מדאגות!

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום לכולן, אני בהריון בשבוע 37 עם בת שנה וחצי יונקת, היא יונקת בעיקר כדי להרדם ולא נרדמת בלי (לא ממש ניסינו). אני לא חוששת מהנקת שניים אלא מהלידה עצמה, כשאצטרך ללכת לבית החולים ולהשאיר אותה עם אבא במקרה הטוב או עם הדודה במקרה הפחות אופטימלי. לא יודעת אם יש באמת עצה שתוכל לעזור אבל שולחת את לחמי על פני המים ואולי למישהי יהיו תובנות בנושא....
תודה

זה מאוד אישי.
אז הבאופן אישי שלי: זמני ההנקה היו היחידים שבהם לא הרגשתי את הבחילות הקשות, לאורך כל ההריון (בכל ההריונות היתה לי בחילה איומה מההתחלה ועד אחרי הלידה). ההפוגות היחידות שלי. מעולם לא הקאתי בהנקה, גם בימים של 8 פעמים ביום - לא בהנקה.

מנסיוני הפרטי, לא.
ההריון היחיד שבו לא הינקתי היה זה של הבכור. ואז היו בחילות קשות בשליש הראשון, ובחילות קלות וחולפות בשאר הזמן.
בזה שאחריו הינקתי עד אמצע ההריון (שבוע 20 בערך) והייתי מאושפזת on and off בגלל הקאות ובחילות באותה תקופת זמן.
בזה שאחריו הינקתי כל ההריון, ועל הבחילות התגברתי עם תרופות.
ובהריון הנוכחי אני עדיין מיניקה ועדיין עם תרופות (שבוע 22), אבל מעט.

מה ששמתי לב אליו רק בהריון הנוכחי הוא שאכן ההנקה הפחיתה בחילות בזמן שבו היא התבצעה בפועל. כלומר, ברגע שהיונק ינק היתה הפחתה קלה בתחושת האיכס.
אבל ההקלה נעלמה מייד כשהפסיק. כלומר, זה לא שאפשר להגיד ש"מי שמיניקה בהריון תסבול פחות מבחילות". ומאחר שאצלי לפחות יונקים בהריון הם יונקים בוגרים למדי, הרי אי אפשר לצפות שיישבו על הציצי שעה (וגם אז זה לא היה עוזר... הבחילות נמשכו כל יום, כל היום).
>קבועה, לא אלמונית בד"כ, לא בא לי להיחשף<

האם יש אמת בשמועה שהנקה בהריון מפחיתה בחילות??
מנסיון? ממחקרים?
לא מצאתי בגוגל

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום אני מניקה את ביתי כבר 8 חודשים ולפני חודש גיליתי שאני בהריון. ההריון לא הפריע להנקה עד עכשיו.
פתאום התינוקת לא רוצה את הציצי ומזיזה אותו. גם מטרנה היא לא מוכנה לשתות. רק מים היא שותה מבקבוק.
היא אוכלת פירות כל יום וגם ירקות. בגן נותנים לה כריך. מה עושים? היא לא יונקת ולא שותה סימילאק או מטרנה. האם זה תקין?

_אני רוצה "לייבש" את החלב בלי לפגוע באפשרות ההנקה לתינוק/ת שבבטן.
איך עושים את זה?_
בדיוק כמו שמטפלים בגודש-שלאחר-הנקה בלי קשר להריון.
לסחוט עד להקלה, לעסות אם יש גושים או סתימות.
זה לא יצמצם את בלוטות החלב, אלא רק יעזור להן להיות פחות פעילות - עד הלידה.
אחרי הלידה, כל ההורמונים של אחרי-לידה כבר ידאגו לכך שהבלוטות יתעוררו לחיים

אולי בכל זאת אפשר לקבל עזרה?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני בהריון בשבוע 6.
הפסקתי להניק את בתי הבכורה בת 21 חודשים לפני כשבוע.
ההנקה בתקופה האחרונה היתה די דלילה - לפני השינה בעיקר
לפעמים באמצע הלילה ובבוקר

בשלושת הימים האחרונים יש לי תחושת מלאות / גודש (לא יודעת בבירור שזה גודש כי זה רק בחלק מהשד)
בצד התחתון של השד.
עיסיתי וקצת סחטתי כדי להוציא עודפים.... טעמתי והחלב מלוח... (??)

אני רוצה "לייבש" את החלב בלי לפגוע באפשרות ההנקה לתינוק/ת שבבטן.
איך עושים את זה?

זה לא מסתדר לי בראש איך אפשר לצמצם את בלוטות החלב בשד בתקופה שהן אמורות להתפתח
(בהריון הראשון השדיים התחילו לגדול ממש בתחילת ההריון).

אשמח לעצות, כואב לי!!

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני בהריון ומניקה ממש קצת (בוקר, צהריים ערב בלבד) פעוטה בת כמעט שנתיים. ההנקה לא מטרידה אותי- כלומר מטרידה, אבל נסבלת.
לבתי יש עצירות: מקקי פעם ביום עברנו לפעם ביומיים+ ויציאות קשות יבשות. אין שינוי באוכל. יכול להיות שההורמונים שמאיטים לי את העיכול עוברים בחלב??
מישהי נתקלה בתופעה?

שבוע 21, יש כאב עז בזמן חיבור, אחר שניה עובר.

שבוע 18, יש רגישות בפטמות, אחרי תקופה ארוכה ללא שום רגישות.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שבוע 10: אין רגישות בפיטמות כבר כמה שבועות.
בני לא מראה סימנים של אי שביעת רצון מהנקה.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

טוב, קצת מהרתי לשמח..עדיין יש רגישות סבירה בפטמות
וכנראה מתחילה ירידה בכמות - בני כבר כמה בקרים יונק כשעה ברצף (בן שלוש וחצי).

בשבוע 6 ירדה הרגישות בפיטמות בצורה הדרגתית. היום (תחילת שבוע 7) אין בכלל.
כבר הספקתי להילחץ שיתכן וזה רמז לסיום הריון (אצלי רגישות בפיטמות היא הסימפטום היחיד להריון, למזלי)
והינה מצאתי בויקי:
"בהיריון עצמו הביוץ נעצר, קיים גופיף צהוב אשר מפריש פרוגסטרון ואסטרוגן עד לשבוע 7-8."
תוהה אם כל הסיפור של רגישות בחזה/פטמות בהריון הוא רק עניין של שבועיים?

מתחילת שבוע 5 - רגישות סבירה בפיטמות, אם לא ההנקה, כנראה לא היתי שמה לב...
ככל הנראה עדיין אין שינוי טעם וכמות חלב.

כן, יש. לא כואב הציצי, וההריון בעינו.
שבוע 10. לטובת הדורות הבאים, לפי התאריך, אבל שוין.

מנוסות יקרות - שאלה אליכן
התחיל לכאוב לי הציצי בזמן הנקה...חשדתי ש..אולי? והנה בדיקת הריון גילתה שכן!! איזו התרגשות.....
אלא שבימים האחרונים לאט לאט פוחת הכאב, היום כבר אין שום כאב...
מה שגורם לי לחשוב שאולי ההריון הפסיק.....
יש בקהל מישהי שהפסיק לכאוב לה הציצי וההריון המשיך כשורה?
תוהה...חסרת סבלנות....
תודה לכן יקרות

לא בטוחה שהשאלה מתאימה לכאן, אבל אשאל בכל זאת.
אני בהריון ומניקה ילדה בת 4. לטענתה - עוד יש חלב
רציתי לסחוט קצת חלב מהשד לצרכים רפואיים אבל לא מצליחה לסחוט כלום ידנית !
הוצאתי את המשאבה מהארון (וניקיתי ממנה קורים ואבק - בכל זאת, לא השתמשתי בה שנים..) ולא הצלחתי לשאוב כלום! גורנישט, אף לא טיפה!
אז הילדה עובדת עלי שיש לי חלב? או שהחלב בכמויות כל כך קטנות ששום דבר לא יוצא בלי אינסטלטור(ית) מומח(ית)?
והכי חשוב - מאיפה אני אשיג עכשיו חלב אם?

מזל טוב!!!
אני הנקתי בהריון עד החודש החמישי - עד שנגמר לי החלב.
הקושי היחיד שאני זוכרת היה העייפות והסבלנות לגמול תינוק בן שנה וחצי כי פשוט נגמר...
היו רגעים קסומים בהם הרגשתי את שניהם מתחברים דרכי: התינוק על השד והתינוקת שבפנים.

מניקה חמדמוד בן שנתיים ותשע פעם ביום, אני בהריון בשבעות הראשונים אשמח לשמוע ממי שיש לה נסיון על הנקה במהלך הריון...

הי. המחזור מאחר לי בארבעה ימים. בדרך כלל הוא מגיע מדוייק. אני מניקה תינוק בן שנה ושלושה חודשים וקיבלתי מחזור כבר שלושה חודשים לאחר לידה כשהייתי בהנקה מלאה לילה ויום. עשיתי בדיקת הריון ביתית שלשום,שאמורה לזהות הריון ארבעה ימים לפני האיחור. יצא שלילי. נורא מוזר. מישהי יודעת האם האיחור קשור להנקה אולי קצת יותר אינטנסיבית לאחרונה? יש לציין שבערך לפני שבועיים היו כמה ימים שנורא כאבו לי הפטמות בזמן הנקה. חשבתי שאולי זו פטרייה,אבל הכאב כבר חלף. יכול להיות שאני בהריון והבדיקה לא הייתה אמינה(אפילו שכתוב שהיא אמורה לזהות הריון ארבעה ימים לפני האיחור?)
אשמח לדעות או תגובות.@}

נאמר לי על ידי מדקרת תומכת הנקה (היא גם מדריכת לה לצה ובעצמה הניקה למרחקים) שההנקה מפחיתה אצלי את רמות הפרוגסטרון (שגם ככה מאד נמוכות כי יש לי שחלות פוליציסטיות) ומפחיתה את הסיכויים להחזיק הריון. היא טוענת שאולי אצטרך להפסיק להניק (בת שלוש וחצי). אני לא רוצה להפסיק להניק והדברים גרמו לי לעצב רב. מצד שני, אני מנסה הרבה זמן להכנס להריון ללא הצלחה.
מישהי נתקלה בהתלבטות דומה? אשמח לעצות.

תגידו שאלה חשובה!
בני בן שנה ו8 יונק טפו טפו. אני מאוד רוצה להיכנס להיריון וחוששת שאולי ההנקה משבשת לי ... עצות מישהו?

הבת שלי בת 7 חודשים ואני חוששת שאני בהריון היא יונקת כמעט מלא יש סיכוי שאם אני אכן בהריון שזה לא יחזיק מעמד אם אמשיך להניק?
אני לא מרגישה מוכנה לעוד הריון עכשיו...

מספיק למה?
בשביל שההריון יחזיק.

אני הינקתי לגמרי כרגיל, נכנסתי כך לשלושה הריונות מהם שניים המשיכו 9 חודשים.
כן, אבל לי יש 'היסטוריה' של דימומים והפלה אחת לפחות.
השאלה אם חייבים במקרה כזה לגמול לחלוטין, או שמספיק צמצום ההנקות.

האם צמצום ההנקה ל- 3 פעמים ביום מספיק? או שבמקרים כאלה חייבים להפסיק את ההנקה לחלוטין?
מספיק למה?
כדי שתוכלי להכנס להריון?
בשביל שההריון יחזיק?
אין חוקים. כל אישה היא שונה.
אני הינקתי לגמרי כרגיל, נכנסתי כך לשלושה הריונות מהם שניים המשיכו 9 חודשים.
(הראשון שלא צלח, היה קרוב יחסית ללידה שלפניו)
צמצמתי הנקה או הפסקתי בהדרגה, עם הכאב שלי.

יש לי ילד בן שנתיים ו-8 חודשים, שיונק לפי דרישה, פרט ללילה (נגמל לפני כמה חודשים)
בחודש שעבר הריתי, וסבלתי מכאבים איומים בפטמות בזמן ההנקה, משהו נוראי.
בערך שבוע אחרי שהריתי, האפרוח פיתח דלקת אוזניים, במשולב עם דלקת עיניים והיה נורא מסכן,
מה שגרם לו לינוק נון סטופ כמעט. בגלל שהוא היה חולה סבלתי בשקט את הכאבים ואפילו נתתי לו לינוק לילה אחד (למרות שהוא כבר מזמן
לא יונק בלילות). באותו לילה הוא ינק ממש בלי הפסקה. כששכבתי במיטה והנקתי אותו הרגשתי פתאום כאבים באגן, ויום למחרת התחיל דימום חזק ולמעשה ההריון נפל. זה היה בשבוע רביעי (היה לי דימום חלש מאוד כבר קודם, משהו יותר לכיוון הפרשה חומה שנורמלית לתחילת הריון).
גם בהריון הראשון היה לי דימום חזק, והרופא אמר לי אז שכנראה היה עובר נוסף שנספג. (זה ההריון עם בני)
לפני כמה חודשים היתה לי גם כן תחושה מאוד חזקה שנכנסתי להריון וההריון לא השתרש כמו שצריך.

למרות שאני לא רוצה להפסיק להניק אותו, אני מאוד חוששת ממה שיהיה כשאכנס להריון (אני מתכננת להתאושש בחודש הקרוב ואחריו לנסות שוב)
לא קיבלתי הוראה מרופא להימנע מקיום יחסים בהריון, כי לא הלכתי לרופא (מעדיפה להימנע עד כמה שניתן), אבל בהחלט יש לי תחושה שמה שקרה קשור להנקה המאוד אינטנסיבית שהיתה.
עכשיו אנחנו עובדים על צמצום ההנקות, ניסיתי 3 הנקות ביום אבל בפועל זה יוצא הרבה יותר, לפחות 5 פעמים ביום. וגם זה במאמץ אדיר- כשאני מסרבת לו הוא הרבה פעמים כועס מאוד, בוכה, מכה אותי ("אני כועס עלייך מאוד, אני אוהב את ציצי, אני רוצה קצת קצת..." כואב לי הלב!)
אני יודעת שכשאנחנו לא בבית הוא יונק פחות, אבל אי אפשר להיות כל היום בחוץ, וגם אני לא מצליחה לחשוב על הגדרות נורמליות ל: מתי אפשר לינוק (בוקר הוא יכול להבין, אבל בשבילו 'צהריים' ו- 'לפנות ערב' הם מושגים כל כך ברורים-זה לא שאפשר להסתכל החוצה ולראות חושך או עוגן אחר). איך אני אמורה לצמצם את ההנקות במינימום חיכוכים?

מעבר לזה, האם צמצום ההנקה ל- 3 פעמים ביום מספיק? או שבמקרים כאלה חייבים להפסיק את ההנקה לחלוטין?

מסכימה עם תזמורת. גם אני מניקה טנדם ואחרי הלידה האוצר חזרה להנקה כמעט מלאה (גם לילות) לקח לה חודש עד שחזרה לאכול. מכירה משהי נוספת שמניקה טנדם שאחרי הלידה הגדולה שלה חזרה להנקה מלאה.
אם עכשיו מפריע לך- תסדירי את הדברים עכשיו. (בלי קשר, אני לא בעד לסבול בשקט. אם המשחקים מציקים לך - תפסיקי אותם!!!).
בהצלחה

אהמ אהמ
חייבת לומר שאם עכשיו את מרגישה חוסר סבלנות- זה כלום לעומת מה שתרגישי אחרי הלידה, כשפתאום הוא יראה לך ענק ומגושם וגדול מדי...
אני מניקה טנדם ולא מתחרטת על כך, אבל זה הרבה יותר מורכב ממה שחשבתי קודם.
מאד חשוב שתהיי שלמה עם ההנקה שלו, ולדעתי זה בהחלט הזמן להציב גבולות (או לקבוע כללים, איך שיותר נוח לך לקרוא לזה). כי גם אם עכשיו את מסוגלת להכיל איכשהו את המשחקים המרגיזים, אחרי הלידה תצטרכי להיות אשה-מלאך כדי להכיל אותם ובלי קשר לדעתי בגיל הרבה יותר צעיר ובלי הריון אפשר לצפות ולדרוש מהילד לינוק בצורה שנעימה גם לך.
אני מרגישה שעשיתי טעות בכך שמעולם לא הצבתי גבולות בהנקה לפני הלידה- אצלי באמת לא היה צורך, הוא לא היה יונק תובעני במיוחד אף פעם ובהריון הוריד משמעותית את כמות ההנקות, רק הגבלתי את הנקות הלילה ומעבר לזה הוא ינק לפי דרישה (בסוף ההריון זה היה בממוצע פעם ביממה). אחרי הלידה הוא היה מוכן ומזומן לחזור להנקה לפי דרישה יום ולילה ולשנינו היה מאד קשה עם ההגבלות שהטלתי עליו (שלא יכולתי לדמיין את נחיצותן לפני שהנקתי טנדם). אני חושבת שהיה עוזר אילו הייתי קובעת כללים כלשהם כבר בהריון והיה למה להצמד אחרי הלידה.
בקיצור זה בהחלט הזמן לברר עם עצמך מה הגבולות שלך, האם את רוצה להתמודד עם היתרונות והמורכבות של הנקת טנדם, או עם היתרונות והמורכבות של גמילה יזומה...

מעט מאד, משהו כמו בין 1-4 פעמים.
זה באמת לא נורא. מה שגורם לי לחוסר סבלנות זה לא היניקה עצמה שאמנם לא נעימה כרגע, אלא המשחקים המציקים.
הוא באמת קצת גדול ומבין הרבה יותר מדי, ולכן זה מציק...

אמנם לא הייתי במצב כזה, אבל נראה לי שלא שווה לעשות משהו שגורם לך להרגיש חוסר סבלנות. במיוחד שזה יחסית מעט זמן. האם זה גם מעט פעמים ביום?

בוציק יונק על ריק כבר כמעט שלשה חודשים.
לא הכי נעים בעולם.
כבר משבוע 10 של ההריון טען שהחלב נגמר לחלוטין.
מחכה לחלב שיחזור. בעצם שנינו מחכים.
אבל מכיוון שנפסק בשלב כה מוקדם, אני כבר לא בטוחה שיחזור לפני הלידה.
ואולי הגיע הזמן לגמול?
גם כך הוא יונק בין 5 שניות לדקה בכל פעם.
ומתחיל לשחק משחקים מרגיזים באמצע.
לא ראיתי את עצמי גומלת אותו, אבל לפעמים הוא פשוט גורם לי להיות קצת פחות סבלנית כלפיו.
ואני מרגישה פיחס עם חוסר הסבלנות שלי.

מניקה שנה.
המחזור לא מדוייק בעליל אבל עכשיו הוא באיחור יחסית לפעמים האחרונות.
ההנקה לא נוחה לי וקשה לי לשים את האצבע בדיוק על מה לא נוח. אבל, הציצים נהיו מידלדלים כאלו. יש חלב, ראיתי וגם בעלי טוען שהטעם לא השתנה. יכול להיות הריון? יכול להיות משינוי לתזונה שמבוססת בעיקר על ירקות? יכול להיות שזה בגלל מחזור שקרב? מה הסיבות?

גם ביחסי מין יש התכווצויות של הרחם
למעשה אותו הורמון (האוקסיטוצין) משתחרר בהנקה וביחסי מין, וגורם להתכווצויות של הרחם
אני הפעלתי את ההגיון שאומר-
בהריון בסיכון, בו יש המלצה להמנע מיחסי מין- הייתי נמנעת גם מהנקה.
במצב רגיל, בו אין מניעה ליחסי מין- לא רואה בעיה גם בהנקה
מדגישה שזה הקומון סנס שלי, לא חוות דעת רפואית...

שאלה:
פגשתי בחורה שנכנסה להריון שני מאוד מאוד מהר והרופאים הלחיצו אותה שזה מסוכן להיניק. היא גמלה את הגדול בגיל 10 חודשים
אבל השאלה שלי היא כזו: הגניקולוג אמר לה שהנקה יכולה לגרום להתכווצויות של הרחם (כמו אחרי לידה) ולכן זה מסוכן. וזה נשמע הגיוני, פיזיולוגית.
האמנם?

_יכול להיות שהכאב הנגרם בהנקה בזמן הריון אומר שעלי לגמול?
אולי הגוף דורש הפסקה? מאותת שלא בריא עבורו לשאת הריון ולהניק באותה עת?
אני לא רוצה להפסיק, אבל שואלת את השאלה, האם אני אמורה להקשיב ללב, או שהגוף אומר את דברו?_
השדיים רגישים בגלל ההריון (הורמונים).
אני לא חושבת שיש תשובה מוסמכת לגבי השאלה הזאת, אבל אני יכולה להגיד לך מה אמהות מיניקות בהריון עושות:
חלקן מרגישות שזה לא מספיק נורא בשביל לגמול...
וחלקן מרגישות שזה כל כך מחריד בשבילן שהן חייבות לגמול...

כמו כן, לא מעט ילדים גומלים את עצמם במהלך הריון בגלל השינוי בטעם.

אמהות שממשיכות להניק בכל זאת, הרבה פעמים משתמשות בטריק של קיצור זמן ההנקה. זה בנוי משני חלקים: החלק האחד הוא להגיד לילד בגלוי, שהשד/הפטמה/איזו מלה שאת משתמשת בה כואב לך, ולכן את שמחה להניק אותו אבל ...
ופה בא החלק השני: למצוא דרך יצירתית להסביר זמן קצר. אפשר: עד שנגיע לעשר (בהזדמנות זו לומדים לספור...), עד סוף השיר (אם יש רדיו פועל או משהו, או שאת שרה את השיר בעצמך, את יכולה לבחור שיר מאוד קצר...), או כל רעיון אחר שאפשר לתחום בזמן ויהיה מאוד ברור פיזית.

למה חשוב להגיד לילד? כי אחרת הילד יחשוב שהוא אשם. האוטומט של הילד הוא לקחת על עצמו את האשמה, שמשהו לא בסדר. אז חשוב להעביר את המסר שזה ממש לא קשור אליו, לך כואב השד בגלל משהו אצלך בגוף, ולכן כואב לך כשאת מיניקה, ואת זקוקה לעזרה שלו. אפשר לינוק אבל קצת, ואחר כך נתחבק. או משהו כזה.

_בנוסף, הקטנטון סבל מצינון בערך מאז שנכנתי להריון (כמעט, אבל כפי שכתבתי בבלוג, לא ממש שמתי לב מתי זה קרה.) ולא מתגבר על קשיי הנשימה.
יכול להיות שמשהו בהרכב החלב המשתנה בשל הריון גורם לו לכך?_
הרכב החלב - לא הגיוני (אין הבדל בהרכב החלב בעצם),
הבנה של הקטנטון שיש שינוי בהרכב של אמא - כן מאוד הגיוני.
ילדים מרגישים. גם אם הם לא יודעים, הם מרגישים. וזו התגובה שלו. זה הניחוש שלי כמובן, לא איזו דעה מדעית (-:

מעניין
גם הילדון שלי סבל מצינון שלא עבר הרבה זמן בעת שהנקתי אותו בהריון
מצטרפת לשאלה
יכול להיות שמשהו בהרכב החלב המשתנה בשל הריון גורם לו לכך?

תוהה לגבי איתותי הגוף.
יכול להיות שהכאב הנגרם בהנקה בזמן הריון אומר שעלי לגמול?
אולי הגוף דורש הפסקה? מאותת שלא בריא עבורו לשאת הריון ולהניק באותה עת?
אני לא רוצה להפסיק, אבל שואלת את השאלה, האם אני אמורה להקשיב ללב, או שהגוף אומר את דברו?
(לא פוחדת כבר מכאב באיזור... השדיים שלי עברו כבר את סף הכאב ההגיוני האפשרי והמשכתי להניק, (כבר שלש שנים) כך שלא הכאב עצמו מפחיד אותי...)

בנוסף, הקטנטון סבל מצינון בערך מאז שנכנתי להריון (כמעט, אבל כפי שכתבתי בבלוג, לא ממש שמתי לב מתי זה קרה.) ולא מתגבר על קשיי הנשימה.
יכול להיות שמשהו בהרכב החלב המשתנה בשל הריון גורם לו לכך?
(מפקפקת מאד, אבל עוצרת לשאול.)

תודה. מדהים איזו תחושת שותפות גורל אפשר לחוש מנשים שבכלל אני לא מכירה בחיים ה"אמיתיים"

ביומיים האחרונים הפטמות מאד רגישות וההנקה לא הכי נעימה, שורפת אפילו. הקטנה דורשת ואני נותנת לה. זה לא קשה לי לתת לה, פשוט לא נעים פיזית

מכיוון שאני עדיין חשה בילבול ואע"פ ששהריון לא היה "מתוכנן" אבל כן רצוי ומשמח אני פשוט מחליטה כרגע לא להחליט דבר

ממשיכה רגיל

מאד מרגישה את השדיים והרחם והגב. סוג של "מיחושי מחזור"

אני מאד אוהבת להניק ולפני הולדת הקטנה חיכיתי וציפיתי מאד להנקה שמהרגע הראשון הייתה מופלאה

מישהי יכולה לקשר לי לתפריטים/מתכונים/רעיונות לתזונה מתאימה ונכונה?
תודה.

קודם כל מזל טוב!
ושיעבור בבריאות ובשמחה
אני גם הנקתי מלא כשנכנסתי להריון שני, אפילו כתבתי פה במעלה הדף ברגע משברי במיוחד תחת הניק מניקה וקצת סובלת...
מה שהתפתח משם זה שבמהלך ההרון דיללתי הנקות
(וגם החלב הידלדל לו, למרות שהגמד טען שיש חלב כל הזמן)
היו שלבים שנורא הציק לי אז קיצרתי את ההנקות מאד
לא חשבתי להניק צמד אבל ככל שההריון התקדם וראיתי שהוא לא נגמל מעצמו (מה שחשבתי שיקרה, כי כבר באמת לא היה כמעט חלב מאמצע ההריון בערך)
החלטתי שאני לא רוצה לעשות גמילה בסמוך ללידה כדי לא ליצור עוד משבר וקינאה מעבר למה שיהיה במילא
אז בחודשיים האחרונים התייצבנו על 2 הנקות קצרות ביום- בוקר וערב, (לא לפני השינה)
והאמת- שהיום, חודשים וחצי לאחר הלידה, אני יכולה להעיד שזה עובד מצוין
למרות שבאופן כללי הוא מאדדד מקנא באחיו, דוקא במקום של היניקה זה ממש בסדר, הוא לא מרגיש שנגזל ממנו משהו כנראה
לפעמים הם יונקים ביחד וזה מגניב- הוא מלטף את התינוק ונורא עדין איתו
(בניגוד לכל שלב אחר ביום בו הוא מוכן ומזומן לדרוך עליו ולהחטיף לו... אולי מוטב אילו היו פשוט יונקים יחד כל היום ...)
אני מאמינה שמה שאת תחליטי יעבוד
בהצלחה

נכנסתי להריון שני כשהאוצר היתה בת 5 חודשים ועם התפתחות ההריון החלב כמעט ונגמר לי. הצלחתי למשוך אותה על הנקה אחת ביום עד הלידה (שאר הזמן העדיפה לקחת בקבוק עם תחליף או מוצקים כמובן). אחרי הלידה האוצרית הגדולה שמחה מאוד לחזור לינוק בתדירות גבוהה (אני ארוחת בוקר, צהרים, אחרי צהרים, ערב וארוחת לילה שלה...) והיום אני מניקה את שתיהן (שנה ו5 והאוצר החדשה בת 2.5 חודשים). מקווה להמשיך להניק את שתיהן כמה שיותר. אני מכירה נשים שהיה להן מאוד לא נעים להניק בזמן ההריון (פטמות רגישות וכו), משהי שהמשיכה להניק כל ההריון (למרות שהיה לה ממש מציק) וביתה גמלה את עצמה שבועיים לפני הלידה.
חשוב שתקפידי על תזונה עשירה ומזינה עכשיו (גם ההריון וגם ההנקה דורשים הרבה מהגוף שלך).

שלום לך ומזל טוב. באמת מבלבל, ובתור מי שנמצאת מצידו השני של הבלבול הזה עכשו, אין לך דרך לדעת היום איך תרגישי אחרי הלידה לגבי הנקת צמד. אני גם הנקתי הנהקה מלאה יום ולילה לפי דרישה עד ערב הלידה כמעט (גמלתי מלילה שבועיים לפני הלידה) יונקת בת שנתיים ושלושה ח. מזמינה אותך לקרוא את הסיפור שלנו: סיפור הגמילה מהנקה של קיצקיצ ושלי שמספר על גמילה מהנקה לאחר חצי שנה של הנקת צמד.

תודה על הדף הזה
השבוע גיליתי הריון. אני מאד מאד מאד בשוק
עמוסה בקונפליקטים. שמחה מאד. מרגישה פורייה.חושבת על הלידה, על להיות אמא לשניים...רגע! יש לי עוד זמן

בנתיים יונקת בת שנתיים. יונקת מלא ביום ובלילה.
קראתי את הדף הזנ קראתי את הדף הנקת צמד
בנתיים אני לא יוזמת דבר, ממשיכה רגיל מעניין לאן יתפתח
לא יודעת מה אני רוצה
מבולבלת
אשמח לתמיכה תובנות ושיתוף בקשר להנקה בהריון והנקת צמד.

אם התינוק שלך ינק גם בלילה וגם ביום והפסקת את ההנקה בכל היום -נשמע לי כמשהו פתאומי ולא סביר שהגוף יכול להתגבר על זה.די צפוי הכאב והבעיות.
לגוף דרושה הדרגתיות.
לא כתבת על סיבת הגמילה ואם זה מתאים לך וכ'
אם תרצי עוד עצות לגבי זה כיתבי.לדעתי, זה מצב להתיעץ עם יועצת הנקה.

תנסי קומפרסים
מקלחות /חמות/קרות/פושרות
מה שהכי מקל עלייך?
ועיסוי של הגושים
בהצלחה

שלום
אני מחפשת תשובה לנושא כואב. הפסקתי להניק את בני בן בשנה ועשרה חודשים לפני חמישה ימים.הנקות יום ולילה. את הגודש הראשוני בשדיים הרגעתי עם עם עלי כרוב קרים. אולם היום נוצר לי מין גושים קשים וכואבים שהכרוב לא עובד עליהם. יש למישהי הצעה מה לעשות?

ההנקה הדועכת בהחלט יכולה לחזור בגדול לאחר הלידה, אם תרצי בכך.
בשלב הזה השד כבר מייצר קולוסטרום, כך שהוא מקבל זאת.
קולוסטרום אינו בכמות גדולה ובזרמים חזקים, לכן נגמר לו דיי מהר.

מדהים איך הם מוצאים את הדרכים שלהם להתמודד. חמוד ה"לסגור" שלו...

פלוני אלמונית ,
לא יודעת אם עדיין רלוונטי, אבל בני למשל ממש לא אוהב ולא מתחבר לבקבוקי/כוסות שתיה סטנדרטיות. הוא מעדיף לשתות בכוס כמו של הגדולים, או כוס קש פשוטה כזאת מפלסטיק או בקבוקים קטנים של מי עדן בייבי. לפעמים כשאני בלחץ שהוא לא שותה מספיק, אם אני מציעה לו דרך מגניבה (ועצמאית) לשתות, הוא בדרך כלל מסכים. גם ראיתי שהרבה פעמים הוא לא שותה ואז פתאום מבקש ושותה המון. למדתי לסמוך עליו שבסופו של דבר הוא מכניס את כמות הנוזלים המתאימה (גם לפי החיתול אני רואה).
מקווה שהסתדר לכם בינתיים...

עדכון לגבינו,
וואו הייה לי מעניין לקרוא דיווחים שלי מתחילת ההריון. אני בשבוע 21 וכבר שבועות רבים ההנקה התמעטה מכיוונו של בני, והצטמצמה לזמן קצר לפני השינה, בלילה ובצהריים. עכשיו הוא יונק קצת ואז אומר "לסגור" ומוריד את החולצה על הציצי. לאחר 2 דקות מנסה שוב ואז שוב "לסגור". הוא שותה תוך כדי הנקת ההירדמות, מים ו/או בקבוק עם חלב אורז ומים (בני בן שנה ושמונה עכשיו). הוא אפילו ביקש השבוע אם אפשר "לשפוך" "חלב" על ה "ציצי" (חלב אורז מהבקבוק שלו...) ואז "ינק" את זה...

אני תוהה וסקרנית לראות איך יתפתח. לא חשה רצון לגמול, למרות שהמחשבה חולפת במוחי מדי פעם. נהנית מההנקות המועטות שיש, למרות שלפעמים זה כואב מאד. אבל יודעת לשנות תנוחה ו/או צד ו/או להפסיק אם זה כואב. לדעתי כבר אין חלב, למרות שהחזה גדל מעט בשבועיים האחרונים, יכול להיות שזה מעיד על ייצור קולסטרום ?

הבטן גדלה וכשאני שואלת אותו מה יש בפנים, הוא אומר "תיקוק" ונותן נשיקות בבטן. מתיקות אינסופית. סקרנית מאד להמשך... האם תהייה כאן הנקת צמד ? האם ההנקה הדועכת, תחזור ובגדול, בשוב החלב הטעים?

הדף הזה חשוב וטוב.
תודה לכולן...

זה באמת מפתיע, כי בד"כ כשיש צמא אמיתי יסכימו לשתות...
פירות זה יופי של דבר- הוא מוכן לאכול? אם כן, נסי להתמקד בפירות העשירים במים, כמו אבטיח ומלון.

מקפיצה שוב, אולי בכל זאת... אודה לכל עזרה, האם מישהי פגשה בסרבני שתיה?

ראיתי שיש כאן מקרים דומים בהקשר של יונקים שמסרבים לאכול מוצקים, אצלנו התעוררה בעיה קשה של נוזלים, ואשמח לעצות/ תובנות בעניין. אני בחודש שלישי, הקטן בן שנה וארבע, יונק המון המון, מסרב לשתות משהו חוץ מציצי. לצערי, נראה לי שכבר כמעט שבועיים אין כמעט חלב בכלל, והגוזל, שמסרב להתנתק, אבל גם מסרב להוסיף קצת מים בין ההנקות, נמצא במצב חצי מיובש, מה שמדאיג אותי מאד, וגורם לי להרהר בהפסקה מוחלטת ומיידית של ההנקה. מנסה כל הזמן להוסיף נוזלים בכל צורה אפשרית - פירות, תה, אפילו מצים, והסרבן הקטן רק מחכה לציצי...אבל ציצי כמעט ריק. מה עושים? אתן חושבות שיש דרך ללמד אותו לשתות, בעיקר לקראת הקיץ הבא עלינו לטובה, בלי להכנס לגמילה מיידית, ולמלחמות מיותרות? אשמח להמשיך להניק ולו רק בשביל הפינוק של הלילה, אבל גם אשמח לדעת שגופו מקבל את מה שצריך, ושההנקה לא תוקעת את ההתקדמות שלו לצרכים החדשים.. התוכלו לתרום משק נסיונכן העשיר? תודה.

כל הכבוד לך על התהליך והקבלה.
אין ספק שהזמן עושה את שלו...

מהנסיון שלי עד כה, הדברים שהכי חששתי מהם בהתנהלויות התגלו כפשוטים יחסית. אולי הפחד גרם לי להתגייס ולהתכוונן אליהם אחרת, כך שאפשר היה להתמודד טוב יותר. מי אמר שפחדים רעים לנו?

תהנו מהשבוע הקרוב

טוב אני רואה לפי התאריך שעברו 20 יום... אחחח הזמן הוא מרפא נפלא.
תודה לכולן על התגובות המחזקות והמחבקות.

אני מרגישה שהייה הרבה פרוסס פנימי בעיקר בתוכי אני מניחה והסביבה כמובן מגיבה בהתאם.
אין ספק שבני מתנהג אחרת, אבל ההבנה אצלי היא שזה לא רע... זה בשילוב עם זה שהוא נהייה פתאום ילד... עם תסכולים וכעסים... ואני נדרשת להתמודד. ומכיוון שההנקה פחות פשוטה מפעם אז אני נדרשת להגיב בצורות מגוונות אחרות. ההתמודדות הזו טובה עבורי, עבור האמא שאני וגם מצויינת בשביל בני. זה מרחיב אותי ואת מגוון האפשרויות שבי.
הפסקנו עם הנקה על כל פיפס (כמו שהייה בתחילת השינוי, מהשוק) ציצי כרגע רק במיטה, לפני/אחרי בזמן שינה (לילה, בוקר, צהריים) שזה מתאים לי כרגע, זמן שאני יכולה להירגע ולשהות בו בנוחות יחסית גם אם כואב. למדתי קצת יותר טוב להצליח לאכול וגם לפעמים לא להקיא הכל מייד. באופן כללי למדתי את עצמי ואת המצב החדש. מהם רגעים מועדים לפורענות... איך לעשות שינוי מהיר, לאיזה מצבים לא כדאי להגיע. למדתי לסלוח לעצמי... ולקבל את העובדה שאני האמא הכי טובה שאני יכולה להיות כרגע וזה מספיק.
הכי חשוב עבורי זה שקלטתי את כל האהבה שיש לקסם הזה בגוף מהשנה וארבע הראשונות לחייו וכמה הוא הולך להיות אח גדול מהמם ומדהים.
אז הימים והלילות לא נטולי התמודדויות לא פשוטות... אבל לפחות יצאתי מהבהלה... אני נושמת ואוהבת וגודלת... ונהנית.

בנזוגי טס הערב ויש לנו (לי ולבני) שבוע בונדינג לבד... מפתיע אותי שאני רגועה ומאמינה בעצמי. מין בשלות כזו והכלה...

שבוע טוב לכולן
חיבוק ושוב תודה !

ב"ה
גם אני הייתי בשוק מעצמי כל כך עד שכבר לא יכולתי להפתיע את עצמי...
פשוט הרמתי ידיים מנסיון לשלוט בשיגעון הזה, עד שיחלוף.
בהריון הראשון חשבתי שאולי אשאר מפלצתית לתמיד.
ההנקה היתה מאד קשה, בתיה הייתה בת כשמונה חודשים ונראה היה אז שההנקה
הכרחית לשתינו. הפסקנו בהדרגה ו... כלום! המשכנו בחיינו ושכחנו מזה מהר מאד.
ואני מדברת על ילדה שגם בלילה הייתה יונקת בערך כל שעה- שעה וחצי.
דווקא זה עזר לשתינו לישון טוב יותר.
אח"כ שמעתי שבגמרא כתוב שלא טוב להניק בהריון.
בהצלחה!

להריונית המניקה
הזדהיתי מאד עם מה שכתבת, הרגשתי בדיוק כך בתחילת ההריון, ממש הרגשתי שדיברת מגרוני... (ואפילו כתבתי פה איפשהו במעלה הדף)
אני יכולה לספר לך ממרום שבוע 22 להריון שזה תהליך וזה משתנה
וזה משתפר מאד מאד
כן, הקשב פתאום כבר לא בלעדי
לא לילדון שבחוץ ולא לילדון שבפנים
(בימים קשים הרגשתי אשמה גם כלפי העובר, שבניגוד להריון הראשון שהייתי כ"כ בתוך ההריון- לקח לי המון זמן בכלל להתחבר לעובר החדש ולפנות זמן לחשוב עליו...)
אבל אני מרגישה היום שכמו שה-9 חודשים זה זמן להתכונן לאימהות
זה גם זמן לכולנו להתכונן לשינוי, ובגלל שהגדול כ"כ היה מחובר אליי עד כה- הוא עכשיו גם מחובר לשלב הזה
ולתינוק החדש שיגיע כבר יחכו לא רק זוג, כמו פעם קודמת, אלא 3...
אני מרגישה שבכל מיני רמות כולנו עוברים תהליך של התכווננות, התארגנות מחדש אחד עם השני, מציאת דרכים נוספות וחדשות- במקום ההנקה שהיתה כזאת דומיננטית ביחסים, ובעיקר אני מרגישה שזה לא רע.
אולי זה יכין את כולנו לשינוי... כי זה ברור לי היום שהשינוי מתחיל הרבה הרבה לפני הלידה..

אני מרגישה אשמה שלקחתי ממנו את הינקות שלו
הייתי שם, אפילו פעמיים . לי היה קשה מאוד להיות בהריון עם תינוק יונק. מה שלי מאוד עזר להפטר מרגשי אשם זה המשפט "אח זה מתנה" (חברה דתיה אמרה לי את זה כשהייתי בהריון השני). אני מאמינה בכל ליבי שזה שנתתנו לבכורה שתי אחיות זוהי מתנה לכל חייה. נכון, שהיא ינקה פחות בגלל זה ונכון שההריון השני לא היה קל לשתינו (והשלישית לשלושתינו) אבל מהתקופות הקשות האלו יצאו מתנות נפלאות של משפחה גודלה, יחסי אהבה וחברות וכו'.

גם שולחת חיבוק

והוא צמוד אליי מאד מאד
מנסיון שלי ושל חברה (שהניקה), בתחילת ההריון הילד (בערך בגיל של הילד שלך) נצמד מאד, כאילו ידע על ההריון.


_היום למשל
הייתי אמא כה מזעזעת ועצבנית_
לרובנו יש ימים פחות מוצלחים
איך אמרה סקארלט ב"חלף עם הרוח"?
after all, tomorrow is another day

פלונית הריונית יקרה יקרה, אני ממש אתך. אני עכשיו בשבוע 22 והנקתי עד לפני כשבועיים. אין לי ספק שבני שהיום הוא שנה ו 10 חדשים, ידע על ההריון לפני...עברנו כחודש או אולי יותר שהיה מאוד יוצא דופן. הצמדות, רגישות מאוד גבוהה הרבה בכי ומעט שינה בלילה וכ"ו וכ"ו. לא רק שזה עבר, אלא שהוא ממשיך לעשות תהליך מופלא בקשר להריון כולל גמילה מהנקה. אין לי כל כך כח לשבת לכתוב, אבל אשמח מאוד לשוחח אתך טלפונית אם את רוצה. אני ב shirabetnua ב gmail נקודה com.
אם תכתבי לי שם טלפון, מבטיחה לחזור אליך. חזקי ואמצי, שירה

_אני תוהה אם כך זה יהיה מעכשיו
הכל הייה מדהים כל כך עד עכשיו
סליחה על הדרמטיות אבל בא לי לבכות..._


יש גם דף הריון שני ותגובת הילד , אולי יעניין אותך לקרוא שם.

בני בן שנה וארבע ולפני כמה ימים עשיתי בדיקת הריון ביתית שיצאה חיובית. ביום הראשון הייתי בהיי בשמחה ובתודה גדולה על המתנה המופלאה (אותה ביקשתי...). בימים שאחרי, אני מרגישה זוועה... בחילות, עייפות, כאבים בהנקה. אני מרגישה שהאנרגיה שלי מופנמת לקורה בתוכי והקשב ולראשונה בכל חייו של בני לא מופנה כלפיו. אין לי סבלנות אליו. והוא צמוד אליי מאד מאד מתעצבן בקלות ובוכה מכל דבר (מדובר על ילד רגוע ושמח מאד בדרך כלל)
אני מרגישה אשמה שלקחתי ממנו את הינקות שלו
ההנקה היא מקור אושר ושמחה גדול לשנינו
אני מרגישה לא מוכנה
היום למשל
הייתי אמא כה מזעזעת ועצבנית
(בנזוגי בחו"ל ולא ממש הצלחתי לאכול או לישון כמו שצריך)
אני תוהה אם כך זה יהיה מעכשיו
הכל הייה מדהים כל כך עד עכשיו
סליחה על הדרמטיות אבל בא לי לבכות...
התנהגתי אליו היום בצורה שכל כך רחוקה מאיך שהייתי רוצה...
הוא פשוט צרח על כל דבר קטן וזה הטריף אותי. אני ממש לא מכירה אותו ככה ולא מכירה את עצמי ככה... אוף
הרבה דברים שקראתי פה עזרו לי
תודה על הדף הזה
אשמח לכל התייחסות
תודה על ההקשבה...

אלרגיה בגלל חלב אם
אני מניקה את ביתי בת השנה וחצי. יום אחד התחילה לה אלרגיה רצינית, שהתפשטה מאוד מהר מהפנים, גב וגפים (תוך שעה וחצי). נתנו לה פניסטל בטיפות והאלרגיה עברה.
באותו היום לא עשינו שום דבר חריג והיא לא אכלה דברים חדשים, ומעולם לא סבלה מאלרגיה.
יום אחרי זה התחילו לי בחילות של הריון (ואז גיליתי שאני בהריון).
האם יכול להיות שהאלרגיה היתה כתגובה לשינוי בחלב / שינוי הורמונלי ?

ממש ממש לא מכירה את התאוריה הזו...
מכירה דווקא תאוריות הפוכות, שככל שמניקים משך זמן ארוך יותר (ברצף) יש הגנה גבוהה יותר מפני סרטנים "נשיים".

שמעתי אתמול אמירה מאוד משונה, ממישהי שהינה מטפלת אלטרנטיבית (אין לה קשר להנקה) :
אמרה ששמעה (שמעתי ממישהי ששמעה... כבר נשמע גרוע, אבל הייתי חייבת לברר) שיש קשר בין הנקה בזמן הריון לסרטן השד.
אודה לתגובת יודעות, ולא שומעות

צריך להשגיח שהוא לא מתייבש. במידה שהוא לא אוכל מספיק, לחשוב על דרכים אחרות: מזרק פלסטיק? קשית שתייה? (אפשר ללמד ילדים בגילו לשתות מקש תוך כדי משחק). אפשר גם לנסות האכלה בעזרת צינורית מודבקת לשד/SNS. כך הוא יוכל לקבל תוספת תמ"ל תוך כדי יניקה. ניתן להזמין SNS אצל יבואנית מוצרי מדלה, Bepex, ואצל חלק מיועצות ההנקה. זה לא מסובך במיוחד, אבל לפעמים צריך שמישהו מנוסה בכך יסביר לך איך לתפעל. סרטון של ג'ק ניומן שמדגים האכלה בצינורית - ezGIkIkhC]כאן o[/po].

תודה שוב על התגובות
ומזל טוב גם לך - יש לי-אוצר (-:
אין מה לדבר על אוכל מוצק. אני מנסה והוא ממש באופן מודע לא רוצה אפילו להכניס לפה.
כשאבנים, אדמה, דפים וכדומה נכנסים ישירות אל הפה והקיבה..
ניסיתי גם תמ"ל בבקבוק דמוי פטמה וגם בזה הוא לא מסכים לגעת בשום אופן.
הוא יודע בוודאות גמורה מה הוא רוצה.
הבעיה היא שנראה לי שאין לי מספיק חלב כי הוא כל הזמן רוצה לאכול. כל הזמן!!!
ואני רואה שזה לא מספק אותו. ובנוסף הוא גם התחיל להצמד אלי מאד מאד.
העייפות של ההריון כבר יותר בסדר והתחלתי להקפיד יותר על לאכול. (אחרי שבוע של בחילות שממש לא התחשק לי לאכול..)
כמה זמן יקח עד שיהיה לי יותר חלב?
ואם זה לא ישתפר מה מה אני יעשה?

_אני בתחילת הריון שני. לא יודעת באיזה שלב בדיוק.
הילד שלי בן תשעה חודשים והוא רק יונק. הוא לא מסכים לאכול כלום(עוד לא יצאו לו שיניים..)
והינקה התחילה ממש להציק לי. בלילות הוא מחובר אליי כל הזמן וביוםהוא יונק כל שעה בערך._

קודם כל מזלטוב!

אני הייתי במצב די דומה (הריון שני, תינוקת בת 8 חודשים בהנקה מלאה) ועברתי כמה שבועות לא פשוטים (כל היום וכל הלילה היא היתה מחוברת לציצי) ועכשיו המצב השתפר בהרבה (שבוע 12). לפי מה שהבנתי טעם החלב משתנה בהריון, וגם כמות החלב עלולה להתמעט- אז התייחסתי לשבועות האחרונים כמו לקפיצת גדילה ארוכה במיוחד (הקפדתי לאכול ממש מזין, לשתות המון ולנסות לנוח כמה שיותר). לשמחתי, אני מרגישה שזה מאוד עזר ועכשיו ההנקה מתאזנת מחדש כמו שהיה לפני ההריון (עכשיו רק צריך לקוות שזה ימשיך עד סוף ההריון...)

בהצלחה בכל מה שתעשי והריון קל

אני מסכימה עם עדי.
אם הוא לא מעוניין באוכל עדיין, זה באמת עשוי להיות קשה ומתיש, שלא לומר גם שאולי כמות החלב שיש לך כרגע אולי לא מספיקה לו- אני שמה פה סימן שאלה גדול, כי זו נקודה שחשוב לברר.
האם קשה לך כי הא מבקש הרבה לינוק? יונק יניקות ארוכות? או כי כואב ואת עייפה?

אם כמות החלב אכן פוחתת, מה שסביר בהריון, יהיה צורך להוסיף לו אוכל אחר.
המשיכי לנסות אוכל מוצק וגם אפשר להציע לו תמ"ל בכוס, אם בקבוק לא מדבר אליו.
בהצלחה

תודה.

בתיאוריה - כן, בהחלט. גם לפני גיל חצי שנה, ובפרט אם יש סימני מוכנות. אבל אם התינוק (הלא-תיאורטי, שבדוגמה לעיל) לא מעוניין במוצקים בכלל, זו קצת בעיה.

תודה על ההסבר, עדי
אבל נניח שהיית צריכה להפסיק להיניק בגיל חצי שנה ולעבור לתמ"ל (נניח לרגע שאין אופציה של תרומת חלב)- האם לא היית מציעה בנוסף לתמ"ל גם מוצקים/תחליפים טבעיים? האם לא היית מעודדת מעבר למוצקים מהר יותר, יחסית לתינוק יונק?

חלב אם הוא "מזון מלא" - יש בו כל מה שהתינוק זקוק לו: חלבונים, שומנים, פחמימות, ויטמינים ומינרלים. עד גיל חצי שנה בערך הוא יכול לספק את כל התזונה, ועד גיל שנה - גם כן, פרט לברזל, שהכמות שבו קטנה מדי.
ה"תחליפים" הטבעיים לא מכילים את כל אלה. הם נוזלים לבנים ובעלי ערכים תזונתיים חשובים, אבל הם לא מזון מלא. כשילד אוכל עוד דברים, זה סבבה להציע אותם.

מה שג'ק ניומן אומר הוא שהיתרונות של התמ"ל על פני חלב פרה הם תאורטיים בלבד - זה לא שיעשו היום מחקר שישווה בין ילדים שניזונים מתמ"ל לבין כאלה שניזונים מחלב פרה. והוא הגורם הרפואי המוכר היחיד שאני מכירה שטוען ככה. כל גופי הבריאות ה"רגילים" - משרד הבריאות, ה-AAP, ה-WHO - לא מסכימים איתו.

אז אם היה מדובר בילד ספציפי שלי, ובסביבה החברתית הספציפית שלי, אולי הייתי מגייסת כמה שיותר תרומות חלב מחברות שהיו עוברות בדיקות דם, ומעבירה ככה כמה חודשים עד לגיל שנה. אבל זו תכנית לא פשוטה בכלל, לא בטוח עד כמה היא ריאלית, ומן הסתם רובנו לא מוקפות בכ"כ הרבה מניקות... לכן נראה לי ריאלי יותר לנסות ולהסתמך על תמ"ל עד גיל שנה.

תודה רבה רבה על ההתייחסות!!
הבעיה היא שהוא ממש לא רוצה לאכול. וכשהוא כן אוכל משהו הוא מקיא את זה אח"כ.
נראה שהגוף שלו ממש לא מוכן לאוכל.
אני יודעת שלפי הרפואה הסינית התינוק מוכן למוצקים כשיוצאות שיניים. ועוד לא יצאה לו אפילו שן אחת.

הבנתי שיש גורמים מוסמכים בתחום שטוענים אפילו שאפשר לותר על תמ"ל לגמרי לטובת חלב פרה רגיל

חלב פרה זה לא מזיק אפילו לגדולים??

תחליפים טבעיים - לא בגיל הזה... (עפ"י המלצות גורמי בריאות)
אבל זה גיל שכבר אפשר להציע מוצקים, אז למה לא תחליפים טבעיים?
הבנתי שיש גורמים מוסמכים בתחום שטוענים אפילו שאפשר לותר על תמ"ל לגמרי לטובת חלב פרה רגיל (ד"ר ג'ק ניומן אאל"ט).