שאלה ראשונה שלי כאן אי פעם,
האם מישהי כאן מכירה את פרופ' בני אלמוג? ותסכים לומר במילה אם ממליצה או לא?

אני אמורה להחליט עד מחר האם עוברת איתו הקפאת ביציות; הוא עושה רושם שהוא סימפטי ורגיש - אבל אני לא מצליחה למצוא עליו חומרים מהבחינה המקצועית (מקצועי? מנוסה בהקפאות רבות? ידיים עדינות? סטטיסטיקות גבוהות של הצלחה בטיפולים?). זה לא בהכרח אומר שהוא לא טוב אבל זה מלחיץ אותי נורא...

אני ממש אשמח לשמוע [b]כל דבר שהוא[/b]....
בין אם מישהי תראה את ההודעה הערב, או לא (יעזור לי בכל שלב בהמשך התהליך)
תודה רבה רבה!

הי בנות, עברו כמה שנים והטכנולוגי של הקפאת ביציות מאוד השתפרה, והסיכויים להצלחה עלו.
יחד עם זאת, עדיין התחום בחיתוליו, במיוחד בארץ.
האם יש כאן מישהי שעברה את התהליך ויכולה לספר?
אני צריכה להחליט בזמן הקרוב אם אני הולכת על זה או לא.
כי ככל שמתקדמים בגיל התהליך הוא פחות יעיל.
הקושי העקרי שלי עם התהליך הוא כמויות ההורמונים שהגוף צריך לספוג ולהתמודד.
אני חוששת מההשפעה הפיזית והנפשית, ומצד שני יודעת שאולי לטווח של עוד כמה שנים אני אשמח שעשיתי את זה.
מבחינת המצב האישי שלי -אני רווקה בלי ילדים, ובעוד מספר חודשים אהיה בת 35.

רק מנסיוני ועל עצמי אני יכולה לספר כאן

תהליך הפריה הוא תהליך מאוד לא פשוט, אישית לא יודעת איך אפשר לעבור תהליך כזה לבד.

אני נשואה, בננו הוא תוצר ניסי של הפריה , תודה לאל הסבב הראשון הביא לנו את הנס הזה.

תהליך הפריה כולל בו הזרקה עצמית לבטן (זה לא כלכך כואב, אבל אותי עדיין זה מפחיד. רוב הנשים מזריקות לעצמן).
זה הורמונים מאוד חזקים משפיעים לא רק על מצב הרוח, הם מחייבים שתיה מרובה, ויש להם סיכונים גם מידיים כמו גירוי יתר של השחלות, בעיות ורידים ועוד.
אצלי זה היה מלווה בקושי ללכת (וחשוב להמשיך לזוז), כאבי בטן ועוד (זה חלק מהגירוי יתר).

(לידיעה : במקום זריקות הדיכוי יש תרסיס לאף שהרופאים לא מציעים מראש כי צריך לזכור ולהקפיד 3 פעמים ביום).

וכמובן יש בדיקות דם ואולטרסאונד לפחות פעמיים בשבוע משך כשבועיים (תלוי במצב ובפרוטוקול).

השאיבה היא בהרדמה כללית, אבל חוזרים הביתה עוד באותו יום.


לא באתי להפחיד, אבל המידע הזה לדעתי עוזר לדעת למה הולכים.

שתהיינה החלטות טובות, בריאות ונבונות לכולן.

[u]יש עוד אפשרויות?[/u]
אם לא תקפיאי ביציות ותפגשי את בן הזוג כשתהיי בוגרת יותר, תוכלי לנסות תרומת ביציות שיופרו בזרע של בן הזוג.

אפשרות נוספת: לאמץ יחד עם בן הזוג. לבני זוג נשואים פתוחות יותר אפשרויות אימוץ מאשר לנשים פנויות - בארץ ובחו"ל. ההבדל הוא שבני זוג בוגרים (מעל לגיל 40) יכולים לאמץ בארץ ילדים גדולים יותר או עם צרכים מיוחדים, ואילו בחו"ל אפשר לאמץ תינוקות (גם הם לא בני יומם). אבל גם בחו"ל יש מגבלות גיל: גיל ההורים צריך להיות לא יותר מ-48 שנים יותר מגיל הילדים. כלומר, נאמר שבני הזוג בני 50 - הם יוכלו לאמץ ילדים בני שנתיים+

מאחלת לך שכל משאלות לבך יתמלאו לטובה ובקרוב!

[list=1]
[*] לשחרר את הלחץ מהריון ביולוגי. להתחיל לנסות להכיר בני זוג פוטנציאליים שהם אבות לילדים קטנים (אפילו אלמנים למשל, למרות שזה יכול להישמע ציני). וכך לחוות את החוויה של ההורות גם כאשר לא הרית וילדת בעצמך. ללכת בלי ולהרגיש עם...
[/list]

זה נראה אולי נחמת עניים, אבל זה פתרון לא רע בסביבות גיל 40 (נדמה לי שזה הגיל שלך) כשלא רוצים/מסוגלים להרות בלי בן זוג. אחרת גם אם תפגשי את אהבת חייך מחר בבוקר, מבחינה ביולוגית זה יהיה מרוץ נגד הזמן להרות, וזה די מחבל במערכת היחסים.

<סליחה על האנונימיות, אני לא טרול>

תודה רמונה על השאלות.

מבחינת ילד ביולוגי - אני משערת שזה חשוב לי שהוא יהיה ממני. למרות שיש לי מחשבות בעניין. אני לא בטוחה אם זה קריטי. בודקת עם עצמי.
משערת גם שכשאוהב מישהו ארצה ילד דווקא ממנו. לא מכירה עדיין את ההרגשה הזאת, אבל אני בטוחה שהיא קיימת בתוכי ומחכה להתממש.
וגם שם - יכול להיות שיהיה בי מקום להתפשר.

יחד עם זה, הרצון שלי להביא ילד דווקא עם בן זוג, מעבר לרצון של הביחד והאהבה וכו' - שזה מובן מאליו,
נובע גם בעיקר מכך שאני לא חושבת שאני יכולה (לפחות כרגע) לגדל ילד לבד. לא מבחינה כלכלית, ולא מבחינת כוחות פיזיים או נפשיים.
(ולמיטב ידיעתי - לא תהיה לי כמעט שום עזרה ממשפחה או חברים, ככה שלא הייתי בונה על זה).
לשם כך אני צריכה מישהו לחלוק איתו בכל מה שגידול ילד דורש.
ואני לא מדברת על פרטנר שחי במקום אחר ומתחלק איתי בשעות הטיפול, אלא בן זוג לכל דבר.
(עם פרטנר שהוא לא בן זוג זה מאוד מאוד מורכב, ואני ממש לא רוצה להיכנס לשם...)

(יש עוד שיקולים לכך שאני מעדיפה להיות קודם בזוגיות לפני הולדת ילדים. אבל, לא בטוח שמישהו שם למעלה שואל אותי... :-P)

כמו כן, אימוץ, אם באמת רוצים לאמץ תינוק ולא ילד בוגר - זה גם מורכב.
בארץ קשה לאמץ תינוק. כדי לאמץ תינוק מחו"ל צריך המו-ן כסף. זה בכלל לא פשוט. (נדמה לי גם שבארץ אי אפשר לאמץ בתור חד הורית).

************

האפשרויות העומדות לפניי כרגע כפי שאני רואה את זה:

[list=1]
[*] להביא ילד עכשיו מבנק הזרע או מפרטנר שייראה לי מתאים.
[/list]
אפשרות לא סבירה. כפי שכבר כתבתי, לא נראה לי שיש לי כרגע שום יכולת.

[list=1]
[*] לחכות זמן מה ולראות -
[/list]
א) אולי אפגוש בן זוג בקרוב, או תוך זמן סביר, ואולי עדיין יתאפשר לי להביא ילד לעולם באופן טבעי, וזאת האפשרות הטובה ביותר.
ב) אם לא אפגוש בן זוג וארגיש שבכל זאת כבר יכולה לבד - לנסות להכנס להריון טבעי מבנק הזרע או מפרטנר.
הסכנה באפשרות הזאת שבלחכות - שאולי כבר יהיה מאוחר מדי.

[list=1]
[*] להקפיא עכשיו ביציות.
[/list]
במצב כזה, כשאהיה עם בן זוג או ארגיש מוכנה לבד - כמובן שקודם אנסה להכנס להריון באופן טבעי. ואם לא יילך - אשתמש בביציות המוקפאות.
הבעיה באפשרות הזאת - מאוד מאוד יקר. (לפי חישוביי בין 50 ל-100 אלף שקל) - אין לי שום יכולת כזאת כרגע.
בעיה נוספת: כפי שאמר הרופא - התוצאות לא מובטחות. לא בטוח שהביציות ייקלטו. וגם, בארץ אין מספיק ניסיון.
(עוד קושי: צריך להחליט אם להקפיא ביציות מופרות או לא, ואם מופרות - אז ממי).

[list=1]
[*] לא להקפיא ולחכות - ואז, אם אפגוש בן זוג או ארגיש מוכנה לבד - אבל כבר לא אוכל להכנס להריון - אז לאמץ.
[/list]
החסרונות באפשרות הזו: זה לא ילד ביולוגי - מאוד מבאס.
וגם - זה המון המון כסף, ופרוצדורה מאוד מסובכת.

זהו, נראה לי, לא? יש עוד אפשרויות?
אם אתם חושבים על עוד משהו, אנא תאירו את עיניי....

[po]אהבת עולם[/po] הדיון הזה עורר בי הרבה מחשבות. וממנו עלו לי כמה שאלות שנראות לי מאוד חשובות. את ממש לא חייבת להשיב עליהן כאן, הן נועדו עבורך, ככלי לבירור בינך לבין עצמך מה הכי עקרוני עבורך ומה פחות. קרוב לוודאי שכבר חשבת על שאלות אלו, אבל אולי בכל זאת זה לא מיותר אם ארכז אותן כאן.

האם המטרה הנכספת ביותר שלך היא ילד [b]ביולוגי משותף[/b] עם בן זוג אוהב ואהוב וכו' וכו'? האם כל אחד מהרכיבים שהזכרתי כאן הם חיוניים ועקרוניים עבורך, או שעל כמה או על אחד את מוכנה להתפשר או שפחות חשובים לך?

למשל, האם עבורך זה חייב להיות ילד [b]ביולוגי משותף[/b] שלך ושל בן הזוג? (אז מדובר בביציות בלתי מופרות, משום שעדיין אין בן זוג)
או זה חייב להיות ילד [b]ביולוגי שלך[/b], אך לא בהכרח של בן הזוג? (אז מדובר בביציות מופרות בזרע מבנק הזרע)
או שזה לא חייב להיות ילד ביולוגי, ואז תוכלי לאמץ בעוד כמה שנים - עם או בלי בן זוג? (ואז אין עניין של שעון ביולוגי, לקיחת הורמונים, שאיבת ביציות, הקפאתן, החזרתן וכו').

האם אצלך יש קשר בלתי נפרד בין בן זוג לבין ילד (משותף, ביולוגי שלך, מאומץ)?
או שאת יכולה להפריד: למשל, קודם ילד ואח"כ בן זוג?

אה, ועוד דבר:
[u]נשמה מבולבלת[/u]

סליחה, תני לי לתקן אותך: אני לא [b]נשמה[/b] מבולבלת.
אולי לפעמים אני מבולבלת. קצת או הרבה זה לא משנה. כמו הרבה אנשים אחרים.
אבל זה לא מי ומה [b]שאני[/b].

יש הבדל בין לתאר את [b]המצב[/b]: 'את מבולבלת (עכשיו, או בזמן זה וזה)' לבין לתאר [b]אותי[/b]: 'את אדם מבולבל'.
זה פטרוני בעיניי.
ולא נעים.

כמו כן, כתבתי בדף הזה דברים ענייניים.
לא ביקשתי ניתוח אישי שלי !

(אם היה לך דף בית הייתי כותבת לך שם, כי זה לא קשור לדף הזה. אבל אחרי שתקראי אפשר למחוק)

שיהיה לך בהצלחה ובטוב :-)

[u]בין הצורך למנוע הריון לבין השתוקקות לזוגית[/u]
הצורך למנוע הריון מהבן אדם הלא מתאים ובזמן הלא מתאים !
את לא רואה את ההבדל?!
זה אומר אם אני רוצה ילדים או לא? מה הקשר בכלל?

[u]להתנהל באופן מתאים[/u]
מאיפה את יודעת שאני לא מתנהלת באופן מתאים?

[u]אני מאמינה שאת יכולה ליצור את האפשרות היום[/u]
את מאמינה.
מה את יודעת עליי בכלל? כלום.

מצטערת על שהרגזתי אותך, אני מנסה לעזור.

נכון שאני לא במצבך ואני לא מבינה את המצב מבפנים. אבל אני כן רואה מבחוץ, נשמה מבולבלת ויקרה , שמסתחררת בלופ כבר שנים על גבי האתר בין הצורך למנוע הריון לבין השתוקקות לזוגית.
נראה לי יותר הגיוני קודם כל להגיע להחלטה אם אכן אני רוצה משפחה, ואז להתחיל לפעול לכיוון, לגור בבית מתאים, לעבוד בעבודה מתאימה, לנהל מערכות יחסים מתאימות, להתנהל באופן מתאים.

לדוגמא, קראתי בבאופן בעבר, וסליחה על שאני לא מביאה דברים בשם אומרם, אשה שספרה שלקיחת גלולות גרמה לה לבחור בני זוג אשר אינם תאימים לה כיוון שהיא לא היתה צריכה לבחון האם היתה רוצה להביא איתם ילדים לעולם.


[u]אני רוצה ילדים, אבל אין לי כרגע האפשרות (טכנית, כלכלית, רגשית).[/u]
אני מאמינה שאת יכולה ליצור את האפשרות היום .מה ישתנה עוד כמה שנים? ואם לא עכשיו אי מתי?

[u]והשאלה היא למה להשתמש בהתקן תוך-רחמי אם אין בן-זוג קבוע?[/u]

בדיוק בגלל זה.
אני לא רוצה להיכנס להריון בלי כוונה, ממישהו שלא בחרתי.

************

[u]חבל, אבל ככה זה בחיים, לא?[/u]

לך יש ילדים?
אם כן, זה מאוד מרגיז שאת מתבטאת ככה. את היית רוצה לעבור את חייך בלי להביא ילדים לעולם?!
אז למה את מתייחסת בשוויון נפש כזה?
ברור שקל לך להגיד עבור מישהי אחרת 'חבל אבל ככה זה בחיים'.
אם לא היו לך ילדים והיו אומרים לך את זה, היה לך נעים?

*************

[u]החיים רצופים בחירות, ובכל בחירה מוותרים על משהו .[/u]

לא מדובר כאן על 'בחירה'.
אולי בחירה של הנשמה, אבל ברמה הארצית - אני לא בחרתי במצב הזה.

*************

_לחיות היום איך שהן רוצות, עברו כבר עשרים שנה מאז השחרור מהצבא. פשוט נראה שזה השקעה בכיוון הלא נכון.
למשל, את רוצה להקים משפחה? תכריזי בפני עצמך "אני מקימה משפחה" ומאותו רגע תבחני כל מעשה שלך על הרקע הזה, האם זה מקדם אותך לקראת המטרה ._

מה שכתבת כאן לא מספק.
לחיות איך שאני רוצה - זה תלוי בהרבה דברים. בין השאר, אני רוצה לחיות עם בן זוג. זה עוזר לי? הוא פשוט לא פה, ואין לי מושג איפה הוא.
להכריז - גם זה לא חדש. גם זה לא שינה הרבה.

אולי את בזוגיות טובה, עם ילדים - ולכן קל לך לדבר ! בלי להבין את המצב מבפנים....
(אולי לא, אבל זה נשמע ככה)

*************

[b]בשורה התחתונה זה המצב:[/b]
אני רוצה ילדים, אבל אין לי כרגע האפשרות (טכנית, כלכלית, רגשית).
אולי תהיה לי האפשרות הזו בעוד כמה שנים - אך אז כבר לא בטוח אם גופי יוכל.

[list]
[*] מי שיש לה כסף - יכולה לקנות לה את היכולת הזו.
[/list]
מי שאין לה - לא.*

[u]ואם עוד כמה שנים יהיה לי בן זוג או יכולת לבד - אז לא חבל שלא תהיה לי האפשרות?[/u]
חבל, אבל ככה זה בחיים, לא? החיים רצופים בחירות, ובכל בחירה מוותרים על משהו . אי אפשר לעצור את הזמן מלכת.

_מה זה בדיוק אומר 'להשקיע בעצמן'?
ואיך זה עשוי לעזור להן בסוגיה הנתונה?_
לחיות היום איך שהן רוצות, עברו כבר עשרים שנה מאז השחרור מהצבא. פשוט נראה שזה השקעה בכיוון הלא נכון.
למשל, את רוצה להקים משפחה? תכריזי בפני עצמך "אני מקימה משפחה" ומאותו רגע תבחני כל מעשה שלך על הרקע הזה, האם זה מקדם אותך לקראת המטרה .

תודה על ההזדמנות לחדד. והמון איחולי הצלחה בדרך שתבחרי.

יש לי שאלה פרטית משהו (אם זה לא במקום אני אמחק):

הבנתי שיש כאן כמה נשים שיש להן התקן תוך רחמי,
והשאלה היא למה להשתמש בהתקן תוך-רחמי אם אין בן-זוג קבוע?

[u]מה יעשו גברים ללא בת זוג? אין להם מה להקפיא[/u]

[u]נכון, מצד שני אין להם שעון ביולוגי שמתקתק ונושף בעורפיהם...[/u]
מצד שלישי, כשהיא תהנה מהאמהות שלה, לו תהיה זכות לראות את הילד שעתיים בשבוע, ולשלם מזונות.
ומצד רביעי - איזה כיף יהיה לילד שיהיה לו אבא זקן, ופער דורות כפול משל החברים שלו. ואמא בגיל הסבתא של החברים שלו.
מצד חמישי, כשכל החברים שלך ישבו בבית האבות ויחכו לביקור הנכדים, אתם עוד תהיו צעירים הממהרים ליום הורים בבית הספר, או תרוצו למסדר קבלת כומתה של הבן שלכם.

[u]למה למדינה לעודד נשים אחרי גיל הפוריות להרות?[/u]
אז למה המדינה כן מממנת טיפולי פוריות?

[u]לטעמי עדיף לנשים ששוקלות את הפרוצדורות האלה, להשקיע בעצמן[/u]
מה זה בדיוק אומר 'להשקיע בעצמן'?
ואיך זה עשוי לעזור להן בסוגיה הנתונה?

לי אין כרגע בן זוג, ואין לי יכולת, לפחות כרגע, לגדל ילד לבד.
ואם עוד כמה שנים יהיה לי בן זוג או יכולת לבד - אז לא חבל שלא תהיה לי האפשרות?
לצאת מהעולם בלי להביא ילדים? זה קצת עצוב.

אני ממש לא חושבת שכדאי למדינה לממן הקפאת ביציות.
כן להשקיע באנשים שיש, בחינוך , בריאות, בריאות הנפש. למה למדינה לעודד נשים אחרי גיל הפוריות להרות?
לטעמי עדיף לנשים ששוקלות את הפרוצדורות האלה, להשקיע בעצמן במקום להשקיע בניסוי המוזר הזה בבני אדם.
כל זה נאמר בחיבה אמיתית ואמפטיה :-)

[u]מה יעשו גברים ללא בת זוג? אין להם מה להקפיא[/u]
נכון, מצד שני אין להם שעון ביולוגי שמתקתק ונושף בעורפיהם...

[u]יש סטטיסטיקה שמדברת על קורולציה גבוהה בין סרטן השד לטיפולי הפריה[/u]

אכן, לזה התכוונתי כשכתבתי
[u]הסיכונים הרגילים והברורים הכרוכים בנטילת כמות גדולה של תרופות והורמונים[/u].

כמות ההורמונים שצריך לקחת בשביל זה היא מטורפת.

יש סטטיסטיקה שמדברת על קורולציה גבוהה בין סרטן השד לטיפולי הפריה.

_ממש מעצבן שאין בזה שום סבסוד,
ושאין שום התחשבות בכלכך הרבה נשים שנמצאות במצב העגום שלא מוצאות בן זוג._
הרבה אנשים נמצאים בהרבה מצבים עגומים שהמדינה אינה מסבסדת טיפול בהם.
אני לא חושבת שהמדינה צריכה לסבסד הקפאת ביציות של נשים ללא בני זוג. מה יעשו גברים ללא בת זוג? אין להם מה להקפיא :-)

_ממש מעצבן שאין בזה שום סבסוד,
ושאין שום התחשבות בכלכך הרבה נשים שנמצאות במצב העגום שלא מוצאות בן זוג._
אם כך אולי עדיף שהמדינה תשקיע בשירותי שידוך?! עושים את זה בהונג קונג....
או בשיחות אצל פסיכולוג, או בסדנת זוגיות, או בתמיכה בהורים שלך שקשה להם על זה שלא התחתנת. ובקיצור, לא נצא מזה.

[u]אצלי מדובר גם בלהוציא התקן תוך רחמי, שאח"כ להחזיר אותו - זה גם עוד אלף ומשהו שקל[/u]
אלף שקל זה אכן סכום לא מבוטל. אבל בראייה של ההוצאה השנתית והרב-שנתית על ילד, זה ממש שולי (גם אם חוסכים בכל הסעיפים האפשריים עדיין עולה כסף לגדל ילד, ויכולת ההשתכרות נפגעת).

לא מניסיון, רק מידע כללי (אני בודקת אפשרות של IVF, תהליך שמתחיל בשאיבת ביציות):
אני מניחה שאלה הסיכונים הרגילים והברורים הכרוכים בנטילת כמות גדולה של תרופות והורמונים + הסיכון הידוע שבהרדמה כללית (שהרי השאיבה נעשית בהרדמה)
אם יש סיכונים אחרים אשמח מאוד לדעת

[u]כשהבנתי את הסיכונים הכרוכים בפרוצדורה[/u]

לא ידעתי שיש סיכונים. איזה סיכונים?

[u]הקפאת עוברים (ביציות מופרות) כן כלולה בסל התרופות (בהגבלת גיל).[/u]
[u]הפרופסור בהדסה לא הזכיר שום עובדה כזו.[/u]
צריך לברר את זה לא אצל ספקי השירות (בתי החולים) אלא אצל קופות החולים.

[u]אני חושבת שזה נכון רק עבור נשים עם בעיות פוריות מוכחות.[/u]
לפי הגניקולוגית שלי זה היה כך בעבר והשתנה כעת.

בכל מקרה, אתמול קראתי חומר באינטרנט וגם לי התנפצה האשליה כשהבנתי את הסיכונים הכרוכים בפרוצדורה :-(. איכשהו הצלחתי להדחיק את זה עד עכשיו.

[u]הקפאת עוברים (ביציות מופרות) כן כלולה בסל התרופות (בהגבלת גיל).[/u]

אני חושבת שזה נכון רק עבור נשים עם בעיות פוריות מוכחות.

[u]היום נפגשתי עם הגניקולוגית להתייעץ איתה. התבררה לי עובדה משמחת: הקפאת עוברים (ביציות מופרות) כן כלולה בסל התרופות (בהגבלת גיל).[/u]

למה אני לא שמעתי על זה?
הפרופסור בהדסה לא הזכיר שום עובדה כזו.

(ואני גם לא בטוחה כמה הגיניקולוגיות יודעות לתת מידע אמין. שלי למשל אמרה שלא צריכה להיות בעיה עם ההתקן, והיא יודעת שיש לי מירנה).

בכל מקרה,
אני מתכוונת ללכת לייעוץ גם בתל השומר (שכחתי לכתוב שאמרו לי שם שממאי הם סוף סוף מתחילים להריץ את הנושא, ושאתקשר בתחילת מאי לקבוע תור לייעוץ) -
נשמע אם יהיה להם מה לחדש לי, או שאקבל את אותו מידע.

תעשו גם אתן שיעורי בית, ואם יהיה לכן מידע נוסף - אנא עדכנו.

מה שמגוחך -
שעלות של טיפולי הפריה המדינה [b]כן[/b] מממנת.

והרי אישה שהקפיאה ביציות, יכול להיות שתזדקק להרבה פחות טיפולים כשתרצה להרות, כיוון שהביציות שלה שנשמרו מגיל צעיר יותר יהיו באיכות הרבה יותר טובה.
כך שאם המדינה הייתה עוזרת בהקפאת ביציות - זה היה יכול לחסוך לה עזרה בטיפולי פוריות, לא כן?

וגם,
המצב הנוכחי אומר לנשים: אם תקפיאי ביציות ותחכי לזמן המתאים - תצטרכי לממן הכל לבד.
עדיף לך למצוא תורם ולהיכנס להריון עכשיו.
וככה נהיות מלא נשים חד הוריות. (שגם בהן המדינה צריכה לתמוך כלכלית).

במקום להשאיר להן את האופציה למצוא קודם בן זוג, ויחד איתו להקים משפחה בריאה.

בכל מקרה, ממש מעצבן שאין בזה שום סבסוד,
ושאין שום התחשבות בכלכך הרבה נשים שנמצאות במצב העגום שלא מוצאות בן זוג.

**********

והמסקנה הסופית שלי מכל הנ"ל -
מחר אני תופסת את הגבר הראשון שאני רואה ועושה איתו ילד.... :-P

(אה, שכחתי, צריך להוציא קודם את ההתקן :-)).

אני נפגשתי עם הפרופסור מהדסה עין כרם, וזה נשמע בכלל לא מעודד.

אז ככה,
עשו חישוב והגיעו למסקנה שכדי שיהיה כמה שיותר סיכוי שאישה תצליח להיכנס להיריון - צריך משהו כמו 20 ביציות, כי לפעמים לוקח כמה ניסיונות עד שהיא נקלטת.
לפעמים צריך יותר, אבל המדינה מאשרת רק עד 20 ביציות או עד 4 שאיבות, הקטן מביניהם.
(הכוונה לביציות טובות להפריה, כי בשאיבת ביציות לא כל הביציות טובות, מביניהן בוחרים את הטובות).

מה שאני לא הבנתי קודם, ועכשיו התברר לי לצערי הגדול -
חשבתי [b]שכל[/b] התהליך עלותו כ-10 אלף שקל. (זה גם הרבה, אבל איכשהו...).
מתברר שההערכה של 10 אלף שקל, זה רק [b]לשאיבה אחת[/b].
כלומר, אם יש 4 שאיבות, הרי 40 אלף שקל.

(הרופא אמר שיש נשים שחושבות שיסתפקו בשאיבה אחת. אבל זו אשליה גדולה. [b]הסיכוי להיכנס להריון מביציות של שאיבה אחת הוא מאוד נמוך[/b]).
(אני פתאום תוהה מה זה אומר. אם יש אישה שתצטרך כמה ניסיונות עד שתיכנס להריון ובכך תגמור את מלאי הביציות שהקפיאה - זה אומר שבכל מקרה [b]אין הרבה סיכויים להוציא מזה יותר מילד אחד[/b]. ואני בכלל חשבתי קודם שהקפאת ביציות נותנת אופציה להבאת כמה ילדים).

המחיר הנ"ל גם [b]לא כולל את התרופות[/b] (נדמה לי הכוונה להורמונים שמזריקים במשך החודש לפני השאיבה, כדי להרבות ולשבח את הביציות).
שעלותן כ-3-4 אלף שקל.

כלומר, כל שאיבה תסתכם בכ-13-14 אלף שקל.
תכפילו ב-4 -
בערך 52-56 אלף שקל.


עכשיו, כל הנ"ל רק השאיבה והקפאת הביציות.
כאשר האישה תרצה להרות ויצטרכו להחזיר לה את הביציות הנ"ל - זה גם יעלה כסף.
(הרופא לא ידע בשלב הזה לומר לי כמה. אבל בטח גם יהיה סכום יפה).

דבר נוסף - מי שתרצה להפרות את הביציות מבנק הזרע - זה גם עולה כסף. (כאן לא נכנסתי לסכומים).

ובטח יש הוצאות נוספות שלא חשבתי עליהן.
בקיצור, מדכא.

(אצלי מדובר גם בלהוציא התקן תוך רחמי, שאח"כ להחזיר אותו - זה גם עוד אלף ומשהו שקל.
התקן רגיל לא מפריע, אבל התקן מירנה שמפריש הורמונים מפריע לביציות להתפתח).

***********

מתברר שבספרד גם יש הקפאת ביציות, ושם הם אפילו הרבה יותר מומחים בזה,
ועלות הנסיעה לספרד + הטיפולים עשויה לעלות כמו העלות כאן.
כלומר, מבחינות מסוימות אולי שווה לעשות זאת בספרד.

מצד שני, מי יביא את הביציות לארץ, ומי יאחסן אותן כאן?
גם זה עולה כסף.

ואם הביציות יישארו בספרד, בבוא העת כשירצו להרות - יהיה צורך שוב לנסוע לספרד.
ואם זה יהיה כרוך בכמה ניסיונות - אז להישאר שם תקופה ארוכה או לחזור לשם כל פעם.
בקיצור, בעיה.

***********

דבר נוסף, שלא קשור לעלות:

נאמר כאן לעיל שהקפאת ביציות מופרות (=עוברים) היא בעלת סיכוי הרבה יותר גבוה להצלחה מאשר הקפאת ביציות לא מופרות שיופרו לאחר הפשרתן.

הפרופסור בהדסה אמר לי שזה היה נכון קודם לכן.
כעת יש שיטה חדשה טובה יותר להקפאת ביציות לא מופרות, ולכן [b]כרגע[/b] הסיכוי של ביציות לא מופרות דווקא גדול יותר משל ביציות מופרות.

חשבתי שזה טוב. כיוון שבמצב כזה תיפתר לי הדילמה איך להפרות את הביציות כרגע, אם בכלל כדאי להפרות אותן (אולי אמצא בן זוג, הלוואי) - ואוכל לעשות זאת בבוא העת (עם בן זוג או עם תרומה).

אבל, אליה וקוץ בה -
כיוון שזו שיטה חדשה, אין בה עדיין כמעט שום ניסיון בארץ.
בספרד, נאמר לי, יש להם הרבה ניסיון בשיטה הזו, והיא מצוינת.
אך כיוון שבארץ עדיין אין ניסיון - זה סיכון.

לא יכולים להבטיח תוצאות. הרופא הדגיש לי זאת בפירוש. לא ניסה לייפות את המצב.

(מה שחידד לי את חוסר הניסיון שלו בנושא הנוכחי: כשאמרתי לו שיש לי התקן תוך רחמי הוא אמר שזו לא בעיה, ואין צורך להוציא אותו.
ורק לקראת סוף הפגישה, שארכה כשעה או יותר, התברר לו במקרה שמדובר בהתקן מירנה - ואז אמר לי 'אה, מירנה זו כן בעיה, כי הוא מפריש הורמונים, לכן יהיה צריך להוציא אותו'. והוסיף משהו כמו 'טוב שזה עלה. אני ארשום לי באמת לזכור לשאול מטופלות אחרות אם מדובר במירנה'.
זה רק מדגיש את כל הראשוניות של העניין הזה בארץ. זה קצת מדאיג).

************

בקיצור, התמונה כפי שמסתמנת כרגע:

[list]
[*] עלות גבוהה מאוד של כמה עשרות אלפי שקלים לפחות -
[/list]
בלי שום תוצאות מובטחות.*

יצאתי משם הרבה פחות אופטימית משהייתי קודם.

היום נפגשתי עם הגניקולוגית להתייעץ איתה. התבררה לי עובדה משמחת: הקפאת עוברים (ביציות מופרות) כן כלולה בסל התרופות (בהגבלת גיל).
חוצמזה לא היה הרבה חדש. היא הדגישה כמה חשוב להזדרז ולהקפיא, אם כבר עושים זאת.

לגבי עלויות באופן פרטי, קראתי איפשהו כדלהלן:
כיום עומדת עלותו במרפאות הפרטיות על סכום שנע בין 10 ל-12 אלף שקלים להליך של שאיבה והקפאת הביציות למשך חמש שנים. בנוסף, כל מטופלת תצטרך לשלם מכיסה את עלות הטיפולים המקדימים, הכוללים השראת ביוץ וטיפול הורמונלי, שעלותם נעה בין שמונה ל-10 אלף שקלים.

[u]אפשרי לכל אשה אך במגבלות גיל, נכון ???[/u]

אני לא בטוחה אם עד גיל 41 או 42.

כן, שאיבת ביציות נעשית בהרדמה כללית.

[u]ובסוף יש הרדמה[/u]
הרדמה כללית ?

אפשרי לכל אשה אך במגבלות גיל, נכון ???

ובכן, התקשרתי שוב לברר על זה.

אז ככה,
כאמור, החוק כבר יצא שזה אפשרי לכל אישה. אך עדיין אין מימון מקופות החולים.
התקשרתי למשרד הבריאות, ונראה שכרגע אין אפשרות כזאת באופק שקופות החולים יממנו.

בתל השומר - זאת אמורה להיות אופציה, אך עדיין לא התחילו להריץ את זה.
בהדסה בירושלים - כן.

נדמה לי שיש אפשרות גם בהדסה הר הצופים, וגם בהדסה עין כרם.

אני דיברתי עם הדסה עין כרם.
הבנתי שזה אמור לעלות בערך 10,000 ש"ח.

אפשר להקפיא ביציות מופרות (עוברים) ואפשר ביציות לא מופרות.
זה נכון שביציות לא מופרות הסיכוי יותר קטן להצלחה.

שאלתי אם אפשר להקפיא גם מופרות וגם לא מופרות (כדי שבבוא הזמן תהיה לי בחירה) ואמרו שכן. זה לא עולה יותר.

צריך לקבוע תור עם הרופא שם, והוא יסביר על כל הפרוצדורה, ופותחים תיק.
ואז התהליך לוקח בערך חודש.
הבנתי שזה דומה לטיפולי פוריות. מקבלים הורמונים. ובסוף יש הרדמה ומוציאים ביציות, ואז הן עוברות להקפאה.

אני גם מאד מתעניינת בנושא, לא באופן אקטיבי עדיין. אין לי מידע להוסיף, אשמח מאד אם תשתפי במידע שתשיגי.

בדקתי - צודקת, טעות שלי.... הסתמכתי על מה שהיה עד עתה. המצב החדש הוא [url=http://news.walla.co.il/?w=/1/1781471.]שונה[/url] אפשר להקפיא גם ביציות לא מופרות.
עם זאת, צריך לקחת בחשבון שהסיכויים של הפריה מביצית שהופשרה נמוכים הרבה יותר (יחסית לביצית מופרית שהופשרה, וודאי יחסית לביצית טרייה). הייתי ממליצה קודם כל לבדוק את מצב הרזרבה השחלתית (FSH כמו שקוראים לזה).

[u]זו לא אופציה טובה לנשים ללא בן זוג. מהסיבה הפשוטה, שלא מקפיאים ביציות סתם כך אלא ביציות מופרות בלבד[/u]

אני התקשרתי לא מזמן גם לתה"ש וגם להדסה ולא אמרו לי דבר כזה.
את בטוחה? זה מידע מהזמן האחרון?

וחוץ מזה קראתי קצת בדף שלך למעלה, ואני מצטרפת לאמירה [u]תמיד תגידי - כן! פתחי את המקום הזה והדברים יבואו.[/u]
@}

ניתן להקפיא ביציות כיום, אבל באופן פרטי בלבד.

עם זאת - זו לא אופציה טובה לנשים ללא בן זוג. מהסיבה הפשוטה, שלא מקפיאים ביציות סתם כך אלא ביציות מופרות בלבד (זה מסיבות טכניות לדעתי - כי הסיכוי להפרות ביצית שהוקפאה ממש נמוך).
לכן, אם אין לך בן זוג כרגע ואת רוצה לשמור לך אופציה להורות אפילו ללא בן זוג, תצטרכי בכל מקרה למצוא כעת תורם זרע ולהיעזר בו (ולעשות זאת דרך בנק הזרע מן הסתם, כי סביר שמישהו שרוצה הורות משותפת לא יחכה לך עם הביציות המוקפאות).
אבל אם חשבת להקפיא כדרך להרות מבן זוג עתידי, זו לא אופציה.

בקשר להקפאת ביציות - גם אני התחלתי לברר על זה לאחרונה.
אמרו לי שבדיוק יצא חוק שמאפשר את זה לכל אישה עד גיל מסוים (לא בטוחה כמה 40, 41, 42...?).
כיוון שהחוק בדיוק יצא עדיין לא ידעו להגיד לי בבירור מה הפרוצדורה, מה העלויות וכו'. (הבנתי משהו בסביבות ה10,000 ש"ח).
לקחו את הטלפון שלי ואמרו שיחזרו אליי כשיתחילו להריץ את זה.

אני יודעת שיש בתה"ש ובהדסה עין כרם בירושלים.

חשבתי לפתוח על זה דף, אך עדיין לא הגעתי לזה.
אם תקבלי מספיק תשובות, או תרצי לשאול עוד - אני מציעה לפתוח דף.

בכל מקרה, אשמח שתיידעי אותי אם תקבלי תשובות (כי לא בטוח אזכור לחזור לדף שלך).

משיהי התנסתה בהקפאת ביציות ?
אני רווקה המתקרבת לגיל 40 ומתחילה לחשוב על האפשרות הזו .
הבנתי שאין מימון לזה בארץ ? שעולה אלפי שקלים ?

אשמח לכל שיתוף בנושא .
תודה :-)

לדעתי מקפיאים ביציות לא מופרות רק למי שצריכה לעבור טיפולים בהקרנות וכולי.
הקפאה של ביציות מופרות עושים כל הזמן, אבל בשביל זה צריך להפרותן קודם.. מבן זוג / תורם. זה כרוך במציאתו... ובמעבר של טיפולי IVF, כלומר נטילת הורמונים, שאיבת ביציות ולאחר מכן הפריה במבחנה.
למעשה את יכולה למצוא שותף להורות או תורם, לעבור איתו את התהליך ואז לא להשתמש בביציות עכשיו אלא לשמור אותן בהקפאה (בתשלום שנתי על השמירה שלהן). עד שתחליטי, אם וכאשר, להשתמש בהן.

בהצלחה @}