על ידי צפריר_שפרון* » 01 דצמבר 2005, 00:07
המלצה זאת עולה להקדים ולהעלות את המודעות להזדמנות האדירה הטמונה בבירור משותף, הן לטובת כל אחד ואחת מבני הזוג והן למשפחה כולה. שכן המשפחה כולה נשענת על המקום הזה של הבירור.
כאן, כל זוג מברר בדרכיו. אין מתכון מדויק או אחיד לכולם. שיש שיפנימו או יסכימו לתהליכי שינוי אישיים רק מתוך מצוקה, במובן הזה של מצוקה אישית או מצוקה של בן/בת הזוג, ויש שיקדימו את הבירור הזה מתוך ההתרחבות הטבעית העולה ומתפרשת בכוח האהבה ולא מתוך חוסר ומצוקה. כך, אלף פנים ואפשרויות לנהוג הנכחה עצמית, גברית, נשית בתוך הבירור האישי העולה דרך הפן הזוגי דווקא.
מתת זה של בירור הדדי לא מתיימר להניח רק שלווה רגיעה ויציבות לזוג ולפרטיו. נהפוך הוא, כאשר יוצאת הספינה אל הים הגדול, גם אם מזג האוויר יפה, יהיה ראוי שצוות הספינה יהיה נכון גם לימים טרופים, במובן הזה של מזג אוויר קודר או סוער.
ברית האהבה מתקיימת מאליה בין כל בני האדם ברמה המטאפיזית או באחדות הנפש האנושית הכללית, מתקיימת קל וחומר בין בני שותפים לדרך ולגורל ברמת הערות - כלומר ברמת יחסי קירבה ויצירה משותפת, במובן הזה הזוגי לעולם יצירה זו מגשימה היבטי יצירת חיים.
תהליכי הבשלה מתבררים מאליהם ובזמנם בכל מקרה. טכניקות שונות, תובנות שונות ו"הרמת כפפת הבירור האישי" על ידי אחת או אחד מבני הזוג מניבים שינוי של המשפחה כולה בכל מקרה. שוב, אלה מתרחשים בעיתם.
תנועה זו של שינוי מבשילה אל ההסכמה לברך את השינוי תוך פריקת העול הזה של אמונות, דעות ועמדות שאינן מתאימות עוד.
לעתים רק מתוך מפגש עם המוות, מצביע ומצדיע בן הברית הזה על החסד שממילא מתקיים בקיום הזה של חיים.
כאן, על מנת להניח בסיס איתן לבירור הדדי זה מתקדשת ברית החברות. לעתים על ידי הפרידה או על ידי הבאת בן הברית הזה של סוף היחסים, מותם.
על מנת לבחון את הדברים לאשורם, מתוך מקום של אין תלות. מרידה זו בזוג, ואין זה חשוב מי יוזם אותה או מה התירוץ או הסבה הנראית לעין לקיומה, עולה כהמרדה עצמית כנגד דפוסי התנהגות שמחייבים נאמנות כפולה.
כאשר האמון הזוגי נבנה על נאמנות כפולה, הרי שמתחייבת הסתרה. הסתרה זו אם כך היא אותה מרידה בזוג. אותו מרד במוסכמות או אמונות שאינן רלוונטיות עוד.
נאמנות כפולה במובן הזה מחייבת העדפת הנאמנות לזוג על הנאמנות העצמית, או לעתים גם ההפך, העדפה של הנאמנות העצמית על הנאמנות לזוג.
כאן מתבקש בירור ישיר וישר, כל אחד עם עצמו, כל אחת עם עצמה.
בירור זה בכל מקרה נמצא מחייב ניתן לומר את אותן התרסות הדדיות, אותם קרבות או מאבק. עדיין, כאשר החברות הבסיסית והמחוייבות הבסיסית מעמידות את האמון כדרך משותפת, אימון משותף, הרי שקרבות אלה מקרבים מחד ומאידך עשויים לשחרר את הקורבן האישי. אותו קורבן שנתפש כמחיר הקירבה.
על פני לקבוע מה נכון, עולה הצורך לברר מה נכון לכל אחד ואחת, בזוגיות הזו הפרטית, בתקופה הזו המסוימת. בירור זה עולה מתוך מודעות לאחריות האישית להיות בנאמנות עצמית גם בעבור הזוג וגם בעבור היחיד. נאמנות זו גם כשנראה שמנוגדת לנאמנות לזוג לכשמתבררת - מוצאת את השלמתה באמון הזוגי, החברי.
הייחודיות האישית של כל אחד ואחת מבני הזוג איננה מבטלת את אחדותו. במובן הזה כך גם ייחודו של האדם אינו מבטל את אחדותו עם שאר משפחת האדם או כל היש. ייחודיות הזוג בתוך מארג זה של "זוגות-זוגות" אם כך גם היא אינה מבוטלת או נפגמת מתוך אחדות הדרך האנושית, או במובן הזה חוק היסוד הזה של זכר ונקבה, איש ואשה בתוך הקינון הזה של משפחת היונקים.
קינון זה, הזוגי - זכר ונקבה - המאפיין גם את משפחת היונקים, האופן זה של ההיתרבות האנושית הוא שעומד ביסוד התרבות האנושית. תרבות זו מעמידה כללים או תפישה חברתית אשר תפקידה העיקרי הוא להניח תשתית חברתית ראויה ליצירת דור ההמשך.
התפישה החברתית המניחה שורה של מוסכמות ואמונות סביב המערך הזוגי אם כך בבסיסה חיונית ועולה מתוך מקום זה של התפתחות והבשלה של הנפש האנושית הכללית.
עם זאת, כל זוג וזוג מתבקש לברר את פניו הייחודיים ולחיות את חייו מתוך הבירור הזה. צורך זה עולה כפן האישי של אותו זוג. בירור זה תורם להבשלת התפישה האנושית לגבי חיי זוג בתקופה זו, בדיוק כפי שהצורך בבירור אישי של כל אחד מבני הזוג עולה בתוך המערך הזוגי. אלה בלתי נמנעים.
היצמדות להווה גם בעת חוויה של אושר וגם בתוך הייאוש היא מפתח מצוין להעלאת המודעות בין בני הזוג.
העלאת המודעות אם כך היא המפתח, הפתח, והדרך עצמה.
<שלם>
המלצה זאת עולה להקדים ולהעלות את המודעות להזדמנות האדירה הטמונה בבירור משותף, הן לטובת כל אחד ואחת מבני הזוג והן למשפחה כולה. שכן המשפחה כולה נשענת על המקום הזה של הבירור.
כאן, כל זוג מברר בדרכיו. אין מתכון מדויק או אחיד לכולם. שיש שיפנימו או יסכימו לתהליכי שינוי אישיים רק מתוך מצוקה, במובן הזה של מצוקה אישית או מצוקה של בן/בת הזוג, ויש שיקדימו את הבירור הזה מתוך ההתרחבות הטבעית העולה ומתפרשת בכוח האהבה ולא מתוך חוסר ומצוקה. כך, אלף פנים ואפשרויות לנהוג הנכחה עצמית, גברית, נשית בתוך הבירור האישי העולה דרך הפן הזוגי דווקא.
מתת זה של בירור הדדי לא מתיימר להניח רק שלווה רגיעה ויציבות לזוג ולפרטיו. נהפוך הוא, כאשר יוצאת הספינה אל הים הגדול, גם אם מזג האוויר יפה, יהיה ראוי שצוות הספינה יהיה נכון גם לימים טרופים, במובן הזה של מזג אוויר קודר או סוער.
ברית האהבה מתקיימת מאליה בין כל בני האדם ברמה המטאפיזית או באחדות הנפש האנושית הכללית, מתקיימת קל וחומר בין בני שותפים לדרך ולגורל ברמת הערות - כלומר ברמת יחסי קירבה ויצירה משותפת, במובן הזה הזוגי לעולם יצירה זו מגשימה היבטי יצירת חיים.
תהליכי הבשלה מתבררים מאליהם ובזמנם בכל מקרה. טכניקות שונות, תובנות שונות ו"הרמת כפפת הבירור האישי" על ידי אחת או אחד מבני הזוג מניבים שינוי של המשפחה כולה בכל מקרה. שוב, אלה מתרחשים בעיתם.
תנועה זו של שינוי מבשילה אל ההסכמה לברך את השינוי תוך פריקת העול הזה של אמונות, דעות ועמדות שאינן מתאימות עוד.
לעתים רק מתוך מפגש עם המוות, מצביע ומצדיע בן הברית הזה על החסד שממילא מתקיים בקיום הזה של חיים.
כאן, על מנת להניח בסיס איתן לבירור הדדי זה מתקדשת ברית החברות. לעתים על ידי הפרידה או על ידי הבאת בן הברית הזה של סוף היחסים, מותם.
על מנת לבחון את הדברים לאשורם, מתוך מקום של אין תלות. מרידה זו בזוג, ואין זה חשוב מי יוזם אותה או מה התירוץ או הסבה הנראית לעין לקיומה, עולה כהמרדה עצמית כנגד דפוסי התנהגות שמחייבים נאמנות כפולה.
כאשר האמון הזוגי נבנה על נאמנות כפולה, הרי שמתחייבת הסתרה. הסתרה זו אם כך היא אותה מרידה בזוג. אותו מרד במוסכמות או אמונות שאינן רלוונטיות עוד.
נאמנות כפולה במובן הזה מחייבת העדפת הנאמנות לזוג על הנאמנות העצמית, או לעתים גם ההפך, העדפה של הנאמנות העצמית על הנאמנות לזוג.
כאן מתבקש בירור ישיר וישר, כל אחד עם עצמו, כל אחת עם עצמה.
בירור זה בכל מקרה נמצא מחייב ניתן לומר את אותן התרסות הדדיות, אותם קרבות או מאבק. עדיין, כאשר החברות הבסיסית והמחוייבות הבסיסית מעמידות את האמון כדרך משותפת, אימון משותף, הרי שקרבות אלה מקרבים מחד ומאידך עשויים לשחרר את הקורבן האישי. אותו קורבן שנתפש כמחיר הקירבה.
על פני לקבוע מה נכון, עולה הצורך לברר מה נכון לכל אחד ואחת, בזוגיות הזו הפרטית, בתקופה הזו המסוימת. בירור זה עולה מתוך מודעות לאחריות האישית להיות בנאמנות עצמית גם בעבור הזוג וגם בעבור היחיד. נאמנות זו גם כשנראה שמנוגדת לנאמנות לזוג לכשמתבררת - מוצאת את השלמתה באמון הזוגי, החברי.
הייחודיות האישית של כל אחד ואחת מבני הזוג איננה מבטלת את אחדותו. במובן הזה כך גם ייחודו של האדם אינו מבטל את אחדותו עם שאר משפחת האדם או כל היש. ייחודיות הזוג בתוך מארג זה של "זוגות-זוגות" אם כך גם היא אינה מבוטלת או נפגמת מתוך אחדות הדרך האנושית, או במובן הזה חוק היסוד הזה של זכר ונקבה, איש ואשה בתוך הקינון הזה של משפחת היונקים.
קינון זה, הזוגי - זכר ונקבה - המאפיין גם את משפחת היונקים, האופן זה של ההיתרבות האנושית הוא שעומד ביסוד התרבות האנושית. תרבות זו מעמידה כללים או תפישה חברתית אשר תפקידה העיקרי הוא להניח תשתית חברתית ראויה ליצירת דור ההמשך.
התפישה החברתית המניחה שורה של מוסכמות ואמונות סביב המערך הזוגי אם כך בבסיסה חיונית ועולה מתוך מקום זה של התפתחות והבשלה של הנפש האנושית הכללית.
עם זאת, כל זוג וזוג מתבקש לברר את פניו הייחודיים ולחיות את חייו מתוך הבירור הזה. צורך זה עולה כפן האישי של אותו זוג. בירור זה תורם להבשלת התפישה האנושית לגבי חיי זוג בתקופה זו, בדיוק כפי שהצורך בבירור אישי של כל אחד מבני הזוג עולה בתוך המערך הזוגי. אלה בלתי נמנעים.
היצמדות להווה גם בעת חוויה של אושר וגם בתוך הייאוש היא מפתח מצוין להעלאת המודעות בין בני הזוג.
העלאת המודעות אם כך היא המפתח, הפתח, והדרך עצמה.
<שלם>