על ידי פלוני_אלמונית* » 06 ינואר 2013, 23:03
+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+
הדיאלוג שלי עם ההרפס: לפני כחודשיים-שלושה, הוא הופיע, אחרי הרבה זמן שלא בקר. על אף היותי בהריון, נשלחה ידי אל הסווידיש ביטר, שמתי על צמר גפן ועל ההרפס כפעמיים-שלוש והוא עבר כמו שבא. שלשום, אחרי שפעת שלא עלה בה החום, הוא הופיע שוב. אמרתי לעצמי שהפעם אניח לו לצאת, להתבטא, כדי שימצה את מה שיש לו להגיד ושיפרד ממני לשלום. החלטתי שפרט לחמאת שיאה, אני לא נאבקת בו ולא מאיצה בו. המצב הלך והשתפר עד שהחלטתי, במודע או שלא, להתגרות בו. עד הצהריים כל מה שבא לפי היו שלוש כוסות קפה. כאחת שקרוב לשנה נמנעת מקפה, זה המון. ובצהריים, שתי חתיכות פיצה ומנטה תפוזים (?!?!..) אחר הצהריים הרגשתי כאב בבלוטת לימפה בצוואר ולקראת ערב הרגשתי שאני חייבת לשם צעיף כי אחרת המצב הולך ומחמיר. ואז, קערה של תותים וקיווי, שאת חלקם הנחתי ממש על הפצע, סווידיש ביטר לאורך זמן ספוג בצמר גפן ומוצמד לפצע ושני כדורים של ויטמין c. כבר מרגישה הקלה. ומדהים הדיאלוג שנוצר. תודה על ההקשבה, נראה לאן דו השיח יתפתח מחר.
[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]
הדיאלוג שלי עם ההרפס: לפני כחודשיים-שלושה, הוא הופיע, אחרי הרבה זמן שלא בקר. על אף היותי בהריון, נשלחה ידי אל הסווידיש ביטר, שמתי על צמר גפן ועל ההרפס כפעמיים-שלוש והוא עבר כמו שבא. שלשום, אחרי שפעת שלא עלה בה החום, הוא הופיע שוב. אמרתי לעצמי שהפעם אניח לו לצאת, להתבטא, כדי שימצה את מה שיש לו להגיד ושיפרד ממני לשלום. החלטתי שפרט לחמאת שיאה, אני לא נאבקת בו ולא מאיצה בו. המצב הלך והשתפר עד שהחלטתי, במודע או שלא, להתגרות בו. עד הצהריים כל מה שבא לפי היו שלוש כוסות קפה. כאחת שקרוב לשנה נמנעת מקפה, זה המון. ובצהריים, שתי חתיכות פיצה ומנטה תפוזים (?!?!..) אחר הצהריים הרגשתי כאב בבלוטת לימפה בצוואר ולקראת ערב הרגשתי שאני חייבת לשם צעיף כי אחרת המצב הולך ומחמיר. ואז, קערה של תותים וקיווי, שאת חלקם הנחתי ממש על הפצע, סווידיש ביטר לאורך זמן ספוג בצמר גפן ומוצמד לפצע ושני כדורים של ויטמין c. כבר מרגישה הקלה. ומדהים הדיאלוג שנוצר. תודה על ההקשבה, נראה לאן דו השיח יתפתח מחר.