התלבטות בנוגע ללידת בית

שליחת תגובה

הכאב אינו בשינוי עצמו, אלא בהתנגדות לשינוי
קוד אישור
הזן את הקוד בדיוק כפי שהוא מופיע. כל האותיות הן אותיות גדולות.
סמיילים
|יד1| |תינוק| |בלונים| |אוף| ;-) :-] |U| |נורה| |עוגה| |גזר| |אפרוח| 8-) :'( {@ :-) |L| :-D |H| ((-)) (()) |יש| |רעיון| {} |#| |>| |שקרן| >:( <:) |N| :-0 |תמר| :-S |מתנה| |<| :-( ZZZ :-| |*| :-/ :-P |עץ| |!| |-0 |Y| :-9 V :D :) ;) :( :o :shock: :? 8-) :lol: :x :P :oops: :cry: :evil: :twisted: :roll: :!: :?: :idea: :arrow: :| :mrgreen: :geek: :ugeek:

BBCode פעיל
[img] פעיל
[url] פעיל
סמיילים פעילים

צפיה מקדימה של הנושא
   

הרחב תצוגה צפיה מקדימה של הנושא: התלבטות בנוגע ללידת בית

התלבטות בנוגע ללידת בית

על ידי ר_ו_ת_ה* » 23 פברואר 2013, 19:05

אני גם חששתי מזה, ובפועל באמת צעקתי
ואף אחד לא שמע כלום.
השכנה מלמעלה היתה בשוק שילדתי, היא היתה כל הזמן בבית, וכשירדה ראתה את השלט שהמיילדת שמה על הדלת ושמה לנו עוגה ופתק על הדלת, בו כתבה שאיזה באסה שלא שמעה כלום :-)

התלבטות בנוגע ללידת בית

על ידי קרוטונית_מהמרק_הגדול* » 23 פברואר 2013, 12:21

אני צעקתי וצעקתי, ילדתי באחת בלילה, והשכנים מעבר לקיר לא שמעו כלום. היו בשוק כשראו את התינוק אח"כ והבינו שילדתי בבית. אני גם חושבת שהצעקות של לידה הן לא צעקות של "רעש". זה שונה מסתם צעקות של רוגז או בהלה או אפילו כאב (גם מבחינת הווליום וגם מבחינת איך שזה נשמע למישהו חיצוני). מבחינתי אין לי מושג כמה חזק צעקתי - הייתי כל כך בתוך התהליך, שאובה פנימה, שייתכן שקראתי בקול חלוש ולי זה היה נשמע כמו צעקה אדירה.

התלבטות בנוגע ללידת בית

על ידי קרן* » 23 פברואר 2013, 08:07

אני לא יודעת איך יהיה אצלך, אצלי ברגע האמת לגמרי לא היה אכפת לי מהשכנים, למרות שחשבתי על זה לפני הלידה.
ואכן צעקתי וזה היה כיף, משחרר, הרגשתי חופש אמיתי- מרוכזת אך ורק בעצמי,בצרכיי, ברצונותיי-אני מרכז היקום.

התלבטות בנוגע ללידת בית

על ידי תמרוש_רוש » 22 פברואר 2013, 23:02

אני מכירה את ההתלבטות הזאת מדברים שנכתבו כאן באתר (אם כי לא באופן אישי) :-)
כמה נשים בחרו לתלות שלט על הדלת "לידה בפעולה, נא לא להפריע", כדי ששכנים לא יילחצו "מה כבר קורה שם".
כמה נשים כתבו שהן חששו מזה, ובסוף התברר שאף אחד לא שמע כמעט כלום ו/או לא שם לב.

"ארים את כל השכונה בצעקות" - אין סיכוי. מדהים כמה קול שנשמע חזק בתוך חדר סגור, מתעמעם ומתאפס כשהוא עובר דרך של כמה מטרים ושני קירות.
את יכולה לבקש מהמלווים שלך לפני כן (כחלק מתכנית הלידה) לסגור חלונות כשהרעש מתחיל. זה יספיק.

וחוץ מזה... יש מצב שבלידה עצמה פשוט לא יהיה אכפת לך, ותצרחי כמה שנחוץ.
(זה כמו דברים אחרים בלידה - אני לא יכולה לדמיין לעצמי מצב שבו אני אעשה קקי על הרצפה ואפילו לא יהיה אכפת לי, בקושי אשים לב. לא יכולה לדמיין את הלך הרוח הזה, ובכל זאת זה מה שקרה בלידה שלי)

התלבטות בנוגע ללידת בית

על ידי ביישנית* » 22 פברואר 2013, 21:58

אני בהריון פעם שניה. מאד רוצה ללדת בבית, ההתלבטות שלי ממש טפשית, אבל קיימת. אני פשוט מתביישת מהשכנים. בלידה הראשונה צעקתי מאד לקראת הסוף. אני לא מדמיינת לי מצב שאצרח ככה בבית וארים את כול השכונה בצעקות. מצד שני חשוב להרגיש חופשי בלידה , לא? התלבטות מאד מוזרה...אולי מישהי מזדהה או מכירה ויכולה לעזור

התלבטות בנוגע ללידת בית

על ידי פלוני_אלמונית* » 09 נובמבר 2011, 21:46

יש פה מישהי שילדה אחרי קרע דרגה 3?
עברו שלוש שנים מהלידה הראשונה ואני לגמרי בסדר חוץ מקצת צניחה אבל קיבלתי אישור מרופא שזה בסדר ללדת רגיל וגם מפיזיתרפיסטית.
אני רוצה ללדת בבית הפעם כי התנאים בבית חולים בפעם הקודמת לדעתי גרמו לקרע והפריעו לי, אז הפעם אני רוצה להיות במים ועם מיילדת פרטית שאני בוחרת מראש ואת זה יש רק בבית. אם יש כאן מישהי שילדה אחרי קרע כזה או מכירה מישהי כזו ויכולה לספר עם מי היא ילדה או איפה או מה היא עשתה כדי שזה לא יקרה שוב או אם זה בכלל קרה שוב ובכלל כל אינפורמציה חשובה מסוג זה זה יעזור לי מאוד.
ובכלל אני מחפשת מיילדת סופר מקצועית בקטע של רצפת אגן וגם שבטוח תבוא איתי לבי"ח אם חו"ח משהו ישתבש ואהיה צריכה להתפנות כי הפעם על מיילדת פרטית צמודה אני לא מוותרת!
תודה רבה!!!

התלבטות בנוגע ללידת בית

על ידי פלונית_אלמונית* » 24 יולי 2010, 20:56

ידעתי וידעתי >:(
אני מניחה שלא עשו פעולה יזומה שמטרתה פקיעת המים. ונכון שזה יכול לקרות בטעות במהלך בדיקה. אבל שימי לב: הרופאים ניסו לשכנע אותם לעשות זירוז, והם לא רצו. אולי מי שעשה את הבדיקה חשב: נעשה בדיקה לא כ"כ עדינה, מקסימום יפקעו המים "בטעות" והנה לנו זירוז.
בואי נגיד שרופא שרוצה לעשות זירוז, לא נורא ישתדל ששק מי השפיר לא יפָּקע בזמן בדיקת וגינלית.
ומיילדת בית, שלא רוצה לעשות זירוז, ולרוב גם לא עושה בדיקה וגינלית סתם ככה ואפילו משתדלת להימנע מבדיקות וגינליות בכלל, מאוד מאוד תשתדל לבדוק מאוד מאוד בעדינות ולא לפגוע בשק מי השפיר.
זה ההבדל.

אין פה ניסיון שכנוע ללדת בבית. חוזרת ואומרת: כל אשה צריכה ללדת איפה שהיא מרגישה הכי בטוחה

התלבטות בנוגע ללידת בית

על ידי מישהי* » 24 יולי 2010, 19:10

טוב, באופן מפתיע קיבלתי את המידע מבלי ששאלתי
מסתבר שהזוג בעצמם קצת ביררו, יותר ממה שחשבתי.

פלונית, צדקת לגמרי - ירידת המים אכן קרתה במהלך בדיקה , וככל הנראה כתוצאה ממנה.
עם זאת, בני הזוג בטוחים, שהפקיעה היתה בטעות, ולא מכוונת.
הם אומרים שבעלת מקצוע אמרה להם שפקיעה יכולה לקרות בטעות במהלך בדיקה.
בנוסף, הבדיקה היתה בנוכחות צוות רפואי רחב בחדר, והם בטוחים שהרופא לא היה עושה דבר כזה - שהוא בניגוד לבקשתם, ולא בסדר - בנוכחות צוות כזה גדול.

ההשלכות לגבי לידת בית, הם שגם בלידת בית נעשות בדיקות,
וגם במהלך בדיקה בלידת בית - יכולים לפקוע מים בטעות, ולגרום לבעיה כזו.

וגם שנכון שמקרים כאלה קורים יותר כאשר פוקעים את המים, אבל הם קורים - אמנם בתדירות נמוכה יותר - גם באופן ספונטני.

אבל זה מדהים שמה שחשבת - זה מה שבאמת היה. (חוץ מאם זה היה בטעות או מכוון).

התלבטות בנוגע ללידת בית

על ידי מישהי* » 22 יולי 2010, 16:08

טוב, ראיתי שעורכת שינתה את השם, למשהו יותר נכון תחבירית, אז אני ממשיכה כאן

פלונית,
זה רעיון טוב, והשאלות שנתת ממש טובות ומנחות. צריך למצוא את הזמן המתאים... (בטח לא בימים הקרובים).

התלבטות בנוגע ללידת בית

על ידי פלונית_אלמונית* » 22 יולי 2010, 13:12

_("תגידי, עשו לך עוד בדיקה וגינלית בזמן ש X יצא? ופקעו לך אז את המים?"). מרגיש לי חודרני מעט. אבל אולי יהיה אפשרי.
אני גם לא רוצה להיכנס מולם לפולמוס. אבל זה נכון שהפרטים חשובים._

אני מבינה אותך.
אולי תשאלי אותה על ירידת המים בצורה אחרת. תגידי לה שאת סקרנית לגבי ירידת מים באופן כללי, איך זה מרגיש? ותבקשי ממנה שאולי, אם זה לא זיכרון טראומטי מדי, היא תספר לך איך הרגישה כשירדו לה המים? האם היתה לה תחושה שזה עומד לקרות בשניות שלפני? האם מרגישים משהו בגוף לפני התחושה של הרטיבות עצמה?
אם היא תסכים לספר, סביר מאוד להניח שאפשר יהיה להבין מהסיפור אם זו היתה ירידת מים ספונטנית או שהיא קרתה בעקבות משהו חיצוני.

(אני מוכנה להתערב שזאת היתה פקיעה יזומה :-()

התלבטות בנוגע ללידת בית

על ידי פלונית_אלמונית* » 22 יולי 2010, 13:04

אבל לי ברור במאה אחוז שבית חולים מעלה אצלי מייד את רמת העצבנות, החרדה, הסטרס,

ילדתי פעמיים. פעם אחת בלידת בית שנגמרה בבי"ח, ובפעם השנייה בבי"ח כי לא עמדתי בתנאים ללידת בית.
בפעם הראשונה בחרתי בלידת בית כי פחדתי מבית חולים וכי לא סמכתי על עצמי בסיטואציה כזאת. חששתי ממצב שאצטרך לגייס אסרטיביות ולהילחם על מה שחשוב לי תוך כדי לידה. ובסוף הגעתי לבית חולים בלית ברירה והיתה חוויה טראומטית ביותר.
בפעם השנייה באתי מחוזקת, מועצמת ומלאה ביטחון עצמי והיתה לי חוויה נהדרת. לא הייתי צריכה לגייס שום דבר שלא היה בי ממילא. באתי איך שאני וזה עבר החוצה מצוין. לא הייתי צריכה להיאבק כי הביטחון העצמי שלי ניצח מראש.

אין כאן מסקנה אופרטיבית למי שמתעתדת ללדת בקרוב, רק שיתוף...

התלבטות בנוגע ללידת בית

על ידי מישהי* » 22 יולי 2010, 12:51

חשוב שכל אשה תלד איפה שהיא מרגישה (הכי) בטוחה.

טוב, בינתיים כל הדיונים הם תיאורטיים לגמרי, מבחינתי, אבל לי ברור במאה אחוז שבית חולים מעלה אצלי מייד את רמת העצבנות, החרדה, הסטרס, ולי ברור שבתחושה האישית שלי הרבה יותר סביר ונכון בצורה מוחלטת ואבסולוטית להיות בבית, ואם אני אלד אז ככה אני רואה את עצמי,

(ובצד כל זה גם הידיעה שתמיד יש שינויים לתוכניות והרבה נשים שתכננו ללדת בבית בסוף הגיעו לבית חולים, וזה בסדר גמור, ומוכנה לשינויים),

ואני מקבלת וקוראת את כל המחקרים והאמירות שלידות בית הן בטוחות לא פחות מאשר בבית חולים, ואת כל הסיפורים על מפלי ההתערבויות בבתי חולים

ואז בא מקרה כזה, קונקרטי, שקורה למישהי קרובה, ואני מנסה להבין - מה היה שם, ומה זה אומר לי.


לסאלי, כתבת על התנאים המסויימים שבהם לידת בית היא בטוחה, אז אני חושבת שהיולדת הזאת נחשבה לגמרי בתוך הקריטריונים האלה, ההריון היה תקין, המשקל היה בסדר, לא היו סיבוכים, לא היתה שום סיבה לחשש. הלכו לביקורת שיגרתית. אם האישה הזו היתה רוצה ללדת בבית, אני לא חושבת שהיתה מניעה כלשהי. אני מתכוונת, לא היה שום משהו שהצביע על אפשרות לבעיה.

שכחתי לכתוב למעלה בהודעה הפותחת שלי שגם היתה ירידת דופק של התינוק לאחר ירידת המים. אני אוסיף את זה עכשיו בסיפור למעלה.

התלבטות בנוגע ללידת בית

על ידי סאלי_תדמור* » 22 יולי 2010, 12:14

שלום לך מישהי,

אני מציעה לך לדבר עם אילנה שמש.
מה שאני אוהבת אצלה, מעבר לנסיון הרב שלה, הוא את זה שהיא מאוד "שמרנית". כלומר היא הולכת מאוד לפי הספר, ולא לוקחת סיכונים. אותי זה מאוד מרגיע.
היא לא מוכנה לילד לידת בית בקומה שניה או שלישית בלי מעלית, למשל. או בתנאים רפואיים מסוימים. אם היא אומרת שזה בסדר - זה על סמך מחקרים שהיא מכירה, ואני היתי מרגישה בנוח עם זה.

בתור בן אדם די רציונלי, אני אוהבת ללכת לפי המספרים, עד כמה שניתן. מכיון שסטטיסטיקות מראות שלידות בית הן בטוחת בתנאים מסוימים, אני מעדיפה להיות בתוך התנאים הללו. כי בתנאים אחרים, למשל, לידות בית הן דווקא יותר מסוכנות. למשל באוסטרליה ששם זה מסוכן יותר, כנראה בגלל שהם רחוקים מדי מבתי חולים, או מקבלים לידות בית במקרים שמתאימים יותר לבית חולים (יש קריטריונים מוגדרים).

בהצלחה @}

התלבטות בנוגע ללידת בית

על ידי קרוטונית_מהמרק_הגדול* » 22 יולי 2010, 10:51

אבל השאלה היא לא מה קרה להם, אלא מה יקרה לך, ועל זה אף אחד לא יכול לענות.
_אסונות יכולים לקרות בלידת בית.
אסונות יכולים לקרות בלידת בית חולים.
אסונות יכולים לקרות.
חשוב שכל אשה תלד איפה שהיא מרגישה (הכי) בטוחה._

אני מסכימה עם זה מאוד.
אם תלכי ללידת בית כשכל הזמן את חושבת על צניחת חבל הטבור הזאת, זה לא מתכון טוב.

נסי לקרוא גם בדף התלבטות ללידת בית בעקבות בעיה בהריון

התלבטות בנוגע ללידת בית

על ידי מישהי* » 22 יולי 2010, 09:21

תודה רבה למגיבות, ואשמח לעוד.

הציעו לה בדיקה ואגינלית (נוספת?), היא נכנעה, במהלך הבדיקה פקעו את שק מי השפיר והמים ירדו.
אני לא יודעת אם יהיה לי את האומץ, ואם זה בכלל ארגיש שזה במקום, לשאול אותם מה בדיוק היה שם, לרדת לפרטים.
("תגידי, עשו לך עוד בדיקה וגינלית בזמן ש X יצא? ופקעו לך אז את המים?"). מרגיש לי חודרני מעט. אבל אולי יהיה אפשרי.
אני גם לא רוצה להיכנס מולם לפולמוס. אבל זה נכון שהפרטים חשובים.

אולי עוד כמה חודשים, שנה....שנתיים....

אני גם לא רוצה לגרום להם הרגשה כאילו טיפלו בהם לא לגמרי כמו שצריך. הם כרגע בתחושה של "איזה מזל" והרבה הודיה שהכל נגמר ככה, ואני לא רוצה להתחיל להכניס להם תחושה לא טובה לגבי ההשתלשלות, או מן תחושה שאני מתווכחת על זה שהיה להם מזל

התלבטות בנוגע ללידת בית

על ידי פלונית_אלמונית* » 22 יולי 2010, 08:53

חשוב לי להוסיף משהו.

אסונות יכולים לקרות בלידת בית.
אסונות יכולים לקרות בלידת בית חולים.
אסונות יכולים לקרות.

חשוב שכל אשה תלד איפה שהיא מרגישה (הכי) בטוחה.

התלבטות בנוגע ללידת בית

על ידי פלונית_אלמונית* » 22 יולי 2010, 08:47

מסכימה עם כל מה שנכתב מעלי.
וספציפית לגבי המקרה שתיארת,
משהו קצת מסריח לי בהשתלשלות העניינים הבאה:
הרופאים רצו לעשות זירוז, הזוג לא רצה
הבעל הלך לקנות משהו
היתה ירידת מים עם דם

אי אפשר באמת לדעת, אבל זה מה שעולה בדעתי:
הרופאים רצו לזרז. כל עוד הבעל נמצא, בני הזוג היו אסרטיביים. ברגע שהבעל יצא, האשה איבדה אסרטיביות. הציעו לה בדיקה ואגינלית (נוספת?), היא נכנעה, במהלך הבדיקה פקעו את שק מי השפיר והמים ירדו.
כשהמים יורדים באופן ספונטני, בדרך כלל זה אחרי שהראש כבר מבוסס היטב במקום האופטימלי ללא שום לחץ על חבל הטבור.
פקיעת מי שפיר מלאכותית עלולה לגרום למצב כמו זה שקרה כמו גם לצניחת חבל טבור.

התלבטות בנוגע ללידת בית

על ידי ילדתי_בבית* » 22 יולי 2010, 08:05

מישהי,
יש מצבים בהם להיות בבית החולים יותר בטוח ויש מצבים בהם להיות בבית יותר בטוח.
ישנם גם המון "סיבוכים" ששומעים עליהם ואומרים "איזה מזל שהיא הייתה בבית החולים, אבל (1) הסיבוך נגרם בגלל מה שקורה בבית החולים (חוסר תנועה לדוגמא) (2) רפואה מתגוננת שלפעמים מציגה מצבים כאילו הם מאוד חמורים, כאשר בעצם הם לא.
לפי הקריאה והלמידה שלי, בסה"כ יותר בטוח ובריא ללדת בבית (במקרה של אישה שמרגישה בטוחה בבית וההריון תקין).
את בעצמך אמרת שהמקרה שתיארת נדיר.
מה שלא נדיר זה ניתוחים קיסריים מיותרים, חתכי חייץ מיותרים, נשים שמרותקות למיטה בשביל מוניטור (ואז זירוזים כימיים כי הלידה לא מתקדמת)ועוד ועוד................

התלבטות בנוגע ללידת בית

על ידי אפרת* » 22 יולי 2010, 07:16

שלום מישהי,
ילדתי את הבכור בבית חולים ואת השניה בבית. בהרגשה שלי כל הסיבוכים בלידת הבכור קרו בגלל בית החולים ולכן הטיעון של מה היה קורה אם...לא מתאים לדעתי.
אולי היה קורה שהיולדת היתה רגועה יותר, הלידה רגועה יותר וסיבוכים היו נמנעים ואולי לא.
זה מסוג השאלות שאפשר להפנות למעלה.

התלבטות בנוגע ללידת בית

על ידי מה_איתי* » 21 יולי 2010, 14:03

הי מישהי ,
אין לי ממש זמן להסביר ואני ממליצה לך לשאול מיילדת בית כדי לקבל תשובה מקיפה.
ואם את מכירה את פורום לידה פעילה וביתית בתפוז אז כדאי לך לשאול גם שם.
בהצלחה!

התלבטות בנוגע ללידת בית

על ידי מישהי* » 21 יולי 2010, 13:29

התלבטתי איפה לשים את השאלה שלי, ובסוף בחרתי כאן, אם יש למישהי רעיון לדף מתאים יותר לדון בו בשאלה הזאת, אפשר להעביר

קרובת משפחה שלי ילדה בבית חולים. היה מתוכנן בבית חולים מלכתחילה. לא חבר'ה של לידת בית.
הגיעו לביקורת בתל"מ + 3, הרופאים רצו לעשות זירוז, הזוג לא רצה, היה משא ומתן. בין פה לשם, הבעל הלך לקנות משהו, כשחזר מצא מהומה בחדר בו שהתה האשה, היתה ירידת מים עם דם, ירידת דופק של התינוק, והסתבר שהראש של התינוק לוחץ על חבל הטבור, האישה הובהלה באופן מיידי, על אלונקה, לחדר ניתוח, הובהר להם שזה סיבוך לא נפוץ ביותר, שמשמעותו סיכון משמעותי, המחייב ניתוח מיידי. תוך 15 דקות התינוק היה בחוץ, לכולם שלום.

עכשיו, השאלה שלי למי שמבינות בענייני לידות בית -
האם מצב כזה אכן מחייב באופן מיידי ניתוח?
מה קורה אם מצב כזה קורה בבית?
עכשיו, יכול להיות שהמצב הזה היה קורה גם אם היא היתה בבית, ולא בבית חולים. מה היה קורה אז? האם באמת היה סיכון חריף לתינוק?
האם זוהי סיבה משמעותית לחשוב שלא ללדת בבית?

הזוית האישית שלי, היא שאני מתכננת ללדת בבית, למרות שכרגע אין עוד כל כך על מה לתכנן... אבל חושבת על הנושא. מחשבה על לידה בבית חולים עושה לי חררה מלכתחילה. ברור לי שנכון יותר בבית.

אבל ברור לי שעכשיו לנוכח הסיפור הזה יהיה לי הרבה יותר קשה לעמוד מול כולם, להגיד שזה לא מסוכן. יהיו לחצים. וגם אצלי (אפילו!) עולים סימני שאלה.
אשמח להתייחסויות, בעיקר של נשות מקצוע שמבינות. ותודה מראש למגיבות.

התלבטות בנוגע ללידת בית

על ידי עפרה_שחר* » 26 אפריל 2010, 01:22

מזמינה אתכן לקרוא גם את התלבטויות בבחירת מילדת בית ואת לידה ראשונה בבית- המעניינות והמקבילות. אז אולי נאחד- כי זה רלוונטי. פשוט- כבר כתבתי שם. תהנו.

התלבטות בנוגע ללידת בית

על ידי בהריון_בפעם_הראשונה* » 25 אפריל 2010, 19:47

אני בשבוע 40+5,ופתאום השתלטה עלי הידיעה שאני רוצה ללדת בבית,
מפחדת להגיע לבית חולים...
אני לא יודעת מה לעשות,האם יש מיילדת שתסכים לקבל אותי עכשיו?
אני מרגישה שאני זקוקה לתמיכה ועצה

התלבטות בנוגע ללידת בית

על ידי סמדר_נ* » 31 מאי 2009, 12:03

_אני לא חושבת שההורים צריכים להיות אסירי תודה על שום דבר.
יש להם ילדה פגועה! הלו?_
או רורה, |Y|
והם יוצאים מגדרם ומתרוצצים איתה מטיפול לטיפול, נעים בין תקווה לייאוש, ניסו המון דברים, כולל צ'רקובסקי. לא ראיתי את הכתבה מסיבות טכניות, וטוב שכך כי בטוח הייתי רק מתעצבנת, אבל אני יודעת מכמה שיחות "על הדרך" עם האם (אנחנו לא חברות או משהו כזה, אבל מכירות, מהסצינה העירונית. הילדה נולדה כ-3 חודשים אחרי הבכור שלי), לא פגשתי אותה מזמן. האם, לפי הכתבה, קרה עכשיו משהו שהצית את הסיפור מחדש (נניח, משהו בהגדרת המצב של הילדה)?
ועם זאת, על אף ששמעתי בזמנו כמה תיאורים על הלידה הזאת, אחד מהם של היולדת עצמה, לא הצלחתי להבין מה קרה שם (בלון החמצן?). אבל, אם אני לא טועה, על טעויות שקורות בבי"ח אין בדרך כלל אפשרות לתבוע את ראשו של איש, וטוב שכך -- אחרת היינו נשארים בלי רופאים/ות ואחים/ות. דינה של מיילדת בית צריך להיות זהה.

התלבטות בנוגע ללידת בית

על ידי אלמונית_לרגע* » 29 מאי 2009, 11:19

אצלי תודה לך , את צודקת אפגש עם מילדת

התלבטות בנוגע ללידת בית

על ידי או_רורה* » 29 מאי 2009, 01:10

אני לא חושבת שההורים צריכים להיות אסירי תודה על שום דבר.
יש להם ילדה פגועה! הלו?
אולי קצת יותר רגישות פה?

וכן, אני מבינה שהם צריכים להפנות אצבע מאשימה כלפי מימישהו (בהנחה שהמיילדת לא אשמה, אני לא יודעת כלום), אז אפשר להבין את זה.

נכון, זה נורא כלפי המיילדת.
ניתן להבין ולהכיל את זה.
קרה להם ולילדה שלהם משהו איום ונורא.

התלבטות בנוגע ללידת בית

על ידי אצלי_הכול_סבבה* » 28 מאי 2009, 14:49

הי אלמונית לרגע ,
אני מציעה לך לקרוא הרבה מידע ולהבין איך בכלל פועל העסק הזה שנקרא לידת בית.
או בפירוט: איך מתרחשים סיבוכים , מה גורם לזה לקרות , מה קורה כשיש סיבוך , איך הזמן נכנס לסיפור הזה ועוד שאלות.
מציעה לך גם להפגש עם מיילדת בית טובה שתדע להסביר לך מי נגד מי.

וכן , לא הכול נפלא בלידת בית וסיבוכים יכולים לקרות. אבל לא רק בלידת בית , בכל דבר בחיים.
אני הרגשתי שהתפקיד שלי הוא לבחור במקום שבו הסיכוי שלי לסיבוך כתוצאה מהתערבויות הוא נמוך יותר , כלומר , בבית.
אבל כל אחת עושה את הבחירות שלה ומה שהכי טוב לה.

את זו שתיקח את האחריות על הלידה שלה ולכן נראה לי לא לעיניין לנסות לשכנע אותך כך או אחרת. את צריכה לפעול ולבחור מתוך תחושה אישית ולא בגלל שX עושה כך או אחרת.
לבחור לידת בית אך גם לבחור בית חולים. כי בית חולים הוא כביכול האופציה הראשונה שלנו , הבחירה הטבעית , לידת בית הוא השונה.
אחרי שילדתי הבנתי שההיפך הוא הנכון...

ולגבי המענק - זה כזה שטויות , באים לכמה דקות והולכים. אין לך מושג כמה אשפוז בבית חולים הוא הרבה הרבה הרבה יותר מעייף.

בהצלחה!

התלבטות בנוגע ללידת בית

על ידי אלמונית_לרגע* » 28 מאי 2009, 13:21

אני בחודש רביעי + כבר תכף צריכה לקבוע משהו ללידה,ואני לא יודעת...חשבתי על תל השומר בחדר לידה פרטי או בבית.
ויש לי שאלות כמו: האם באמת נותנים ליולדת את הזמן שלה,וכשהתינוק יוצא האם הם מכבדים את רצון היולדת לחכות עם החיתוך של חבל הטבור,מפחיד אותי שבבית חולים הם מיד מפנים לחדר רגיל אם הלידה איטית מאוד. ויש לי עוד שאלות שבעצם אני אפילו לא יודעת עדיין לשאול :-P
בבית מטריד אותי הכי ,זה שאם יהיה סיבוך,לא אספיק להגיע לבית חולים והעובר יהיה במצוקה, למשל בלי דופק. מרגיש לי הכי נכון בבית,אבל אם יקרה משהו לעובר לעולם לא אסלח לעצמי.
כמו כן יש את העניין שאחרי הלידה שאני צריכה לגשת לבית חולים בשביל המענק וכל השאר ומי יודע איך ארגיש.
תודה וחג שמח @}

התלבטות בנוגע ללידת בית

על ידי ילדת_טבע* » 28 מאי 2009, 07:52

וגם... רציתי להגיד שלא רק נעלבתי אלא גם התעצבנתי ונעצבתי. התעצבנתי ונעצבתי מהשימוש הפושע שהם עושים בילדה. יש חוק שאוסר פרסום ושימוש בקטינים, לא? וכל זה לשם הנקמה (שהרי מבחינה חוקית הבנתי שאין להם מי יודע מה קייס אז להכפיש בתקשורת זה כל מה שנותר להם לעשות).
אוף הכתבה הזו ממש ערערה אותי. תזכורת מזעזעת ללמה אין לי טלויזיה (לא רק בגלל הילדים!).

התלבטות בנוגע ללידת בית

על ידי איילת* » 27 מאי 2009, 23:29

יש משפט שאומר אפשר להוציא את היהודי מן הגלות אבל אי אפשר להוציא את הגלות מן היהודי. ולענייננו: היולדות בבית, יופי הוצאנו את עצמנו מהבית חולים אבל האם הוצאנו את הבית חולים מאיתנו? האם בזה שבחרנו ללדת בבית באמת שינינו את התפיסה של איך צריכה להתנהל לידה? בקצב שלה, (ולא נו עוד כמה ס"מ נשאר לי) ועם הרבה קבלה של מה שקורה. בלי רצון לשנות. להיות שם נוכחות,אבל לא להתערב. וככה זה ללדת עם שרהלה.
ואני שמחה שזכיתי ללדת אתך שרהלה , חיבוק גם ממני ומכל המשפחה(נו טוב מיגאל וירטואלי)

התלבטות בנוגע ללידת בית

על ידי אוד_ליה* » 27 מאי 2009, 23:26

ילדת טבע, כל מילה |Y|

התלבטות בנוגע ללידת בית

על ידי ילדת_טבע* » 27 מאי 2009, 11:57

אני רוצה גם להוסיף שאני כן ילדתי עם שרל'ה, לפני שנה וחצי. הכרתי את הסיפור הזה די טוב. יותר נכון, בשלב שחיפשתי מיילדת והעלתי את האופציה של מפגש עם שרל'ה היתה נשמה טובה שמיד שטחה בפני ש"שלא תעזי ללדת איתה!" אבל לא היתה בקיאה בפרטי הסיפור, הלכתי ועשיתי שיעורי בית (גוגל) עד שמצאתי את הסיפור הזה, בהתחלה הרגשתי צורך לשוחח איתה על כך אבל מהר מאוד בחרתי בה בעיקר מתוך המקום והידיעה שלמילדת יש תפקיד מאוד מסויים בלידה אבל אני זו שבעצם אחראית על מה שקורה ואני לא באה ללידת בית מתוך מקום של לחפש מישהו אחר שיקח על עצמו את הלידה שלי אלא ממקום של מישהו שיתמוך בי בזמן שאני לוקחת את מלוא האחריות עליה. היו ברורים לי הסיכונים (לא כמו שנאמר פה בכתבה שכביכול היא לא יידעה אותם שמים מיקוניאלים יכולים לאותת על מצוקה עוברית-אני עז אם הם לא ידעו את זה בעצם ואם אכן לא ידעו את המידע הכל כך בסיסי-טריוויאלי הזה אז איפה האחריות שלהם בכל הסיפור?) בכל לידה ולא רק בלידת בית, גם מתוך אחריות זו דיווחתי לשרל'ה על הנטיה שלי לדמם אחרי הלידה ואני חייבת לציין שהיא היתה מוכנה לכך הרבה יותר מכל חדר לידה אחר.
הלידה שלי היתה לא פשוטה אבל היה לי את מלא תחושת הביטחון שהיא מבצעת את המוטל עליה (בדיקות דופק בעיקר) באופן מושלם.
אולי הבחירה בה היתה בגין אותו מקרה, אני לא יכולה להגיד לחלוטין שלא, כי לי היה ברור שאירוע כזה עשוי להתרחש בבית חולים באופן יומיומי ואף אחד לא יעשה מזה עניין גדול (אפילו לא יתנו להורים את הדוח המפורט למקרה, פתאום היו עוברים לשפה רפואית, מעלימים את התינוק והאם היתה פוגשת אותו אחרי מסכת יסורים ושעות ארוכות אם לא ימים באוהל חמצן, ההורים האלו צריכים להיות אסירי תודה שברגעים הקשים הם לפחות היו חלק), אבל פה יש אשה גדולה ומדהימה שעברה סיוט נוראי ובכל זאת מצאה כוחות והמשיכה, אחרי שכבר כמעט פרשה, בייעוד שלה, לנשים להגיע ללידות עוצמתיות ונהדרות (שלא נדבר על כל אלו שלא ילדו אצלה אבל כן ניפגשו אצלה והגיעו בעזרתה ללידות מעצימות בבתי חולים וכו'). ללידות עוצמתיות ונהדרות (שלא נדבר על כל אלו שלא ילדו אצלה אבל כן ניפגשו אצלה והגיעו בעזרתה ללידות מעצימות בבתי חולים וכו') אותה לא תתפסו שאננה.
כמו שאמרתי אז לכל מי שפתח עיניים על כך שבחרתי בה חרף ההזהרות-מראה התינוקת הזו בטוח לא מש מעיניה מאז ועד היום והסיבה שאנחנו לא שומעים כל הזמן סיפורים כאלו היא בגלל שלמילדות בארץ יש אחוז נמוך של לידות, בטוח במקומות כמו הולנד לכל מילדת לפחות סיפור איימה אחד כזה באמתחתא, מי שלא עושה לא טועה ורק הארכיונים ידעו לספר לכן כמה טעויות נזקפות לזכות המיילדת הרנדומאלית שתזכי בה בחדר הלידה בבית החולים.

בלי היסוס בכלל, אם הייתי הרה הייתי חוסכת שוב שקל לשקל 9 חודשים (או במקרה שלי 43 שבועות שלמים...) ויולדת איתה.
שרל'ה, (()) ממני ומכל המשפחה.

התלבטות בנוגע ללידת בית

על ידי ילדת_טבע* » 27 מאי 2009, 11:41

_אותי הכי העליבה העובדה שצילמו אותה ללא ידיעתה במצלמה נסתרת,
מדברת על מצג עכוז ולידת עכוז, כמפלילה את עצמה כתומכת בלידת עכוז,_
ולמה, למה שרל'ה למען השם לא פתחת את הפה? יותר גרוע מזה כבר לא יכול לצאת!
ומה בבתי חולים אין רשלנות? אם זה לא היה עצוב זו היה בדיחה ממש ממש טובה.

התלבטות בנוגע ללידת בית

על ידי נקודות_ורודות_אגדיות* » 27 מאי 2009, 01:16

גם אני ראיתי את הכתבה.
לא מכירה את שרה לה ולא יודעת על בשרי מה זאת לידת בית. (ילדתי פעמיים בבי"ח הראשונה לידה בסיכון גבוה - שליית פתח ובשתיהן זה היה קיסרי).

אני חשתי שיש אווירת לינצ' על שרה לה. לא הביאו נתונים למשל, על כמות הלידות הביתיות בישראל וכמה מהן נגמרות בבעיה... או כמה לידות בבית חולים מסתיימות באופן לא צפוי..

דיברו בכתבה באופן מפורש על אוזלת היד של המחוקק, למנוע ממנה להמשיך לעבוד במקצועה. הילדה בת 4 או 4 וחצי.
מה קרה עם שרה 'לה מאז ועד היום?
עזרה לעוד המון ילדים להגיע בבטחה לעולמנו והכל בסדר? (מן הסתם, אחרת כבר היו טורחים ליידע אותנו...)

אני זוכרת מהכתבה טיעון של האב ששרה לא הבחינה שמשהו לא בסדר עם התינוקת לאחר הלידה וביקשה מהאם להניק אותה. זה ללא ספק בעייתי במקרה שלא נשמה.
האב היה מאוד כעוס ועם אצבע מאשימה ברורה וזה אך טבעי שזה יהיה ככה.

אני חושבת שמקצוע הרפואה בכללותו - עומד בפני בעיה קשה בכל הנוגע לטעויות אנוש וחוסר הצלחות בניתוחים ולידות ואפילו טעות בדיאגנוזה מתפרש מיד כרשלנות רפואית.
יש בעיה להציב בפני עובד (במקרה שלנו הוא רופא), את האקסיומה הזו : כל טעות שלך תגמר בהאשמה ברצח.

יש צורך לבנות מערכת שיכולה להסיק מסקנות, לתקן הליכים ולהמשיך הלאה.
כמו כן אולי צריך לבנות איזו מערכת חוקרת, שבה יש חשיבות מעבר למקרה הספציפי, להיסטוריה של הרופא ומה קרה איתו עד המקרה ולאחר המקרה.

התלבטות בנוגע ללידת בית

על ידי אוד_ליה* » 18 מאי 2009, 14:44

מיים מקוניאלים מצריך התערבות!
לא בטוחה שמצריך התערבות, זה אמנם גורם סיכון אבל גם בבי"ח לא עושים שום דבר אחרת עד שהתינוק בחוץ. אח"כ באמת יש סכנה לעובר (שלצערנו במקרה ההוא התממשה), אבל בת'כלס הלידה מתבצעת בדיוק אותו דבר.

וחוץ מזה הם אלו שאמרו לה שהמיים עכורים. זה לא שהם לא ידעו בכלל. הם פשוט לא הבינו את המשמעות של זה. וזה מסוג הדברים שהייתי מצפה מזוג שיולד בבית לדעת (אולי אני טועה... אבל גם לפני הלידה הראשונה בבי"ח את המינימום הזה ידעתי. ולידת בית זה תהליך עם אחריות מצד ההורים לא פחות מאשר מצד המיילדת).

היה כאן פעם דיון בנושא הזה- "של מי" לידת הבית...

התלבטות בנוגע ללידת בית

על ידי אצלי_הכול_סבבה* » 18 מאי 2009, 09:40

התכוונתי כמובן לכך שזה משהו שמצריך התערבות. מיים מקוניאלים מצריך התערבות!
אם אפשר להמנע מהתערבות אז באמת אין טעם לדבר על זה בלידה , לא עם היולדת בכל אופן.

התלבטות בנוגע ללידת בית

על ידי אוד_ליה* » 18 מאי 2009, 08:10

בזמן הלידה הייתי מעדיפה שהמיילדת תתעסק בפן הרפואי, דאגות עלולות לשבש ולעכב את הלידה.
(הכוונה- היא ולא אנחנו. שאנחנו נהיה פנויים ללידה)

התלבטות בנוגע ללידת בית

על ידי אוד_ליה* » 18 מאי 2009, 08:10

זו כן האחריות של המיילדת להגיד משהו על מים מקוניאלים
לדעתי- אם כבר, אז לפני הלידה, במסגרת ההדרכה לגבי "מה יכול להשתבש". אבל לא בזמן הלידה.
בזמן הלידה הייתי מעדיפה שהמיילדת תתעסק בפן הרפואי, דאגות עלולות לשבש ולעכב את הלידה.
כמובן שאם המצב היה כזה במצריך שינוי בתוכניות הייתי רוצה לקבל מידע כמו "תראי, קרה X Y ויכול להיות שנצטרך להתפנות לבי"ח עוד מעט...", אבל אם כל השאר בסדר והלידה מתקדמת מהר לא הייתי רוצה שתפחיד אותי באמצע הלידה עם דאגות רפואיות על סכנות שאולי יקרו.

כשאני חושבת על זה, בלידה השניה בעלי סיפר לי לאחר מכן שהיה שלב שהלידה כביכול לא התקדמה (לפי הפתיחה) אבל הייתי בצירים מאוד אינטנסיביים, וסבלתי נורא. והמיילדת אמרה לו משהו על כך שנראה לה שהלידה תקועה. אבל לא לידי, אני לא הייתי מודעת לכך בכלל, וטוב שכך. כי אחרי שעה- שעתיים כבר הייתי עם התינוק בידיים... ואם הייתי קולטת אווירה של פחד אולי באמת הייתה נתקעת הלידה.

התלבטות בנוגע ללידת בית

על ידי אצלי_הכול_סבבה* » 17 מאי 2009, 20:56

ורציתי גם להגיד -
זו כן האחריות של המיילדת להגיד משהו על מים מקוניאלים או על כל דבר אחר שחורג מהשגרה ומהפרוטוקול. בשביל זה יש אותו , לפעול לפיו...
כן , דברים כאלו יכולים לקרות וקורים גם בבית חולים - נו אז מה? לא מבינה מה הקשר.
זה קרה בלידת בית ולכן מדברים על לידת בית.
פאשלות קורות - פה זה עלול לעלות בחיי או לפחות באיכות חיי אדם.

אישית אני חושבת שלא היה מקום לכתבה כזו אלא לחקירה של המקרה בצינורות המקובלים.
אבל אני לגמרי מבינה את ההורים ואת הרצון שלהם להפנות אצבע מאשימה.

התלבטות בנוגע ללידת בית

על ידי אצלי_הכול_סבבה* » 17 מאי 2009, 20:49

אילה , איזה יופי שהתהפך!
זה היה בקטע שהיא דיברה איתך.
ממש עיצבן אותי הקטע הזה , כמה נמוך אפשר לרדת?
לגמרי מבינה את ההורים אבל התשקורת ממש מעצבנת אותי כאן - זה כמו ציד מכשפות בלי שום הוכחות.
עינת (שבאה עם הקטנה שלה הבלונדית)

התלבטות בנוגע ללידת בית

על ידי אילה_א* » 17 מאי 2009, 17:41

באיזו מסגרת צלמו אותה במצלמה נסתרת? מה, מישהו יזם איתה שיחה בנושא וצילם זאת?
במסגרת שיחות על הריון ולידה שהיא ואורנה עושות פעם בחודש
אני חושבת שאני זאת שהיא דיברה איתה על הלידת עכוז (בנתיים התהפך מעצמו)
הייתי די בשוק לראות אתזה ואני לא מצליחה לחשוב מי יכול היה לצלם דבר כזה ובלי רשותה זה נוראי

התלבטות בנוגע ללידת בית

על ידי פלוני_אלמונית* » 17 מאי 2009, 16:02

נשמע שקרו רצף של דברים שהתוצאה שלהם באמת עגומה, דבר שללא ספק קורה ויכול לקרות בבי"ח, אולי באופן קצת שונה (לא בלון חמצן שאזל) ועם הרבה יותר כסת"חים.

זה לא משנה את העובדה שסטטיסטית לידת בית היא כמו לידת בית חולים. מתוך מאות לידות בית יש גם פאשלות. אין מקצוע שבו הכל 100% ויש גם דברים לא נשלטים שקורים כי הם קורים.

התלבטות בנוגע ללידת בית

על ידי ורד_לב* » 17 מאי 2009, 16:01

אני מבינה אם ככה שמדובר בסיפור ותיק.
נבהלתי לרגע שהיה מקרה נוסף...
באיזו מסגרת צלמו אותה במצלמה נסתרת? מה, מישהו יזם איתה שיחה בנושא וצילם זאת? זה באמת לא לעניין!
הבנתי שבאמת לא היה ברור האם הבלון היה ריק או לא.

התלבטות בנוגע ללידת בית

על ידי לירי* » 17 מאי 2009, 15:41

אותי הכי העליבה העובדה שצילמו אותה ללא ידיעתה במצלמה נסתרת,
מדברת על מצג עכוז ולידת עכוז, כמפלילה את עצמה כתומכת בלידת עכוז,
כשכולם בישראל בעצם יודעים שלא מיילדים עכוז .
יענו "מסוכנת לציבור בשידור חוקר".
אני אוהבת אותך שרה לה.

התלבטות בנוגע ללידת בית

על ידי אוד_ליה* » 17 מאי 2009, 14:46

קרוטונית- ברור...
אבל הבימוי מזכיר יותר בימוי של סרט אימה מאשר בימוי של סיפור עצוב... בכלל הסיפור נראה כמו "בחרנו ללדת בבית והנה תראו מה קרה" (וכנראה רק בעיניי... אולי זה בגלל שאני אמורה ללדת בבית החודש :-))

וברור שזה חתיכת סרט אימה בעבור ההורים, אם היה מדובר בסיפור אוטוביוגרפי ככה בדיוק הייתי מציגה את התמונה... אבל כשמדובר בכתבה הייתי מצפה לקצת יותר אובייקטיביות.

התלבטות בנוגע ללידת בית

על ידי קרוטונית_מהמרק_הגדול* » 17 מאי 2009, 13:56

_הילדה עם שיתוק מוחין.
הם מציגים את הדברים בצורה שמתאימה להם- צבעים אפורים, מוזיקה עגמומית כזו..._
טוב, את לא מצפה שיקרינו רקע ורוד עם מוזיקה עליזה...

התלבטות בנוגע ללידת בית

על ידי הריונית* » 17 מאי 2009, 13:54

לא רואה את הכתבה ככזו שיוצאת נגד לידות בית, אלא נגד המיילדת המסוימת שרה'לה שהתרשלה וממשיכה לעבוד.
מסכימה שיש בזה עניין לציבור, אבל חושבת כמו אודליה שזה נערך בצורה לא מספיק אובייקטיבית.

לגבי התלבטות ללידת בית - ממש לא חושבת שהמקרה הזה מעיד על מסוכנות של לידת בית, להפך. הוא דווקא מראה עד כמה מיילדת בית ערוכה לכל אפשרות. זה שגם מיילדת בית עלולה לטעות או להתרשל זה בעיניי מובן מאליו - הרי גם הן בני אדם, בדיוק כמו מיילדות (ורופאים ומתמחים) בבית חולים שטועים כל הזמן - וממשיכים לעבוד.

התלבטות בנוגע ללידת בית

על ידי אוד_ליה* » 17 מאי 2009, 13:44

מעצבן לראות את הסרט

הייתה ירידת מיים. מיים מקוניאלים. המיילדת שידרה עיניינים כרגיל, בדקה פתיחה ודופק, האשה נכנסה לבריכה ותוך זמן קצר ילדה. הילדה לא נשמה, המיילדת התחילה בביצוע פעולת החייאה.
הסתבר שהבלון חמצן היה ריק, היא אמרה לאבא להזמין מד"א, שעשו החייאה ופינו לבי"ח.
הילדה עם שיתוק מוחין.

הם מציגים את הדברים בצורה שמתאימה להם- צבעים אפורים, מוזיקה עגמומית כזו...

אחת הטענות שלהם למשל- למה המיילדת לא אמרה להם שמיים מקוניאלים זה לא תקין.
ואני חושבת- למה היא צריכה לאמר להם? כשאני שוכרת מיילדת בית זה בשביל שהיא תוכל להתעסק בדאגות ואני אהיה פנוייה ללדת, לא?
וחוץ מזה- מי שרוצה ללדת בבית אמור להכין את עצמו במינימום- והמידע הזה הוא באמת בסיסי...
טענה נוספת הייתה שהמיילדת בדקה דופק פעם אחת בכל הלידה- ומצד שני סיפרו שהייתה סוג של לידת בזק (לדברי האם היא נכנסה לבריכה ומיד הרגישה צירי לחץ...)- אז מתי בדיוק המיילדת הייתה אמורה להספיק לבדוק דופק שוב?
ובכלל, בתור חובשת לשעבר הרבה פרטים רפואיים לא יושבים לי טוב. כל מיני סתירות ב"עובדות".

טענה אחת שלהם הייתה מוצדקת (וחמורה מאוד) אם היא אכן נכונה- שהבלון חמצן היה ריק.
חובתה של המיילדת לבדוק את תקינות הציוד, ואם באמת הבלון היה ריק אז יש כאן בעיה רצינית.
אבל לא ברור מה באמת הלך שם, רק האבא טוען שהוא לא שמע את החמצן יוצא מהבלון. לא אמרו אם באמת היה חמצן או לא. רק עדות של האב.

ובסוף היה מן סיכום כזה של עו"ד, שברור שהנזק המוחי נגרם כתוצאה מחוסר באוויר.
ברור. אין וויכוח.
אבל רגע- בבית חולים לא קורים דברים כאלו?
קורה שילד נולד ללא דופק ונשימה. קורה. גם בבי"ח. למה להשמיץ לידות בית בגלל דבר שסביר להניח היה קורה גם בבית חולים? (שוב- אלא אם כן הייתה רשלנות של המיילדת בהחייאה של התינוקת ובאי מתן חמצן)
אם בבית חולים היה שיעור של 0% פגיעות כתוצאה מחוסר בחמצן מייד לאחר הלידה- מילא...

האמת- הכי מפריע לי שהסיפור הובא מזווית מאוד אישית, יכול להיות שכל מה שהם מתארים נכון לגמרי, יכול להיות שהייתה רשלנות, אבל הצורה שבה הוצגו הדברים... היה מאוד ברור מה דעתם של יוצרי הכתבה על לידות בית.

ואין תגובה של המיילדת. נכתב שהיא סירבה להגיב.
ואין שום דיעה נגדית. הכל חד משמעי.

מצד אחד קשה מאוד לראות את הכאב של ההורים בגידול ילדה פגועה, ומצד שני...
לי אישית הכתבה גרמה לכעס על הצורה שהיא נעשתה.

התלבטות בנוגע ללידת בית

על ידי ורד_לב* » 17 מאי 2009, 11:45

מישהו יכול לתת את עיקרי הדברים?
יש לי בעיה לצפות בסרטונים בנענע10 :-(

התלבטות בנוגע ללידת בית

על ידי אלמוני* » 17 מאי 2009, 00:21

הכתבה בערוץ 10 על המיילדת שרה שפס וינקלר והסתבכות לידת הבית שם...
http://news.nana10.co.il/Article/?Artic ... 90&sid=126

התלבטות בנוגע ללידת בית

על ידי ההולכת_בדרכים* » 06 ינואר 2009, 05:02

הי טדליק יקרה @}

אני מתכוונת לעבוד עם עצמי/ דולה/ כל דיכפין ולשנות הרגלי תזונה. האמת היא שכדאי שאעשה זאת בלי קשר להריון ולידה. אבל כמובן בהקשר של לידת בית.

אני ממש מאמינה שאם תעשי עם עצמך תהליך של התבוננות פנימה ועבודה עם מה שאת פוגשת בפנים, תוכלי ליצור שינוי משמעותי בפחד שיש לך מכאב בלידה ובכלל, ולהכין את עצמך לחווית לידה מעצימה, שבה תרגישי שלמה עם עצמך וחזקה להתמודד עם כל מה שקורה.
<כתבתי לך גם בדפבית... :-)>

התלבטות בנוגע ללידת בית

על ידי טדליק_נהנאנע* » 06 ינואר 2009, 00:51

תודה לכן מגיבות יקרות.
הייתי מנוטרלת בשל הנפילה עכשיו כמה ימים...מקווה שעכשיו חוזרת לעצמי.
אני מתכוונת לעבוד עם עצמי/ דולה/ כל דיכפין ולשנות הרגלי תזונה. האמת היא שכדאי שאעשה זאת בלי קשר להריון ולידה. אבל כמובן בהקשר של לידת בית.
לא בטוחה שמצאתי את הגישה ההוליסטית שמתאימה לי. אני בשלבי חיפוש אבל הוא קצת מתמשך.

התלבטות בנוגע ללידת בית

על ידי עולם_קטן* » 03 ינואר 2009, 11:22

איזה קטע,
אני רואה שבזמן שכתבתי כאן, אז כבר טאו כתבה בדיוק את דברי בקיצור...
(-:

התלבטות בנוגע ללידת בית

על ידי עולם_קטן* » 03 ינואר 2009, 11:21

טדליק,
בדיוק דיברתי השבוע עם חברה שנמצאת בשבוע 40 וחוששת מהכאב בלידה (הריון 3 לאחר לידה ראשונה טראומטית בבי"ח ולידה שנייה ומעצימה בבית),
העלנו את זה שגם לי עלו חששות מהכאב לפני הלידה השנייה שלי (לפני הלידה הראשונה בכלל לא חששתי).
זה טבעי לחשוש, ולנו כנשים, יש את הזכות לעבד את הפחד ולהתמודד איתו (לידה קרבה ממש מדרבנת אישה לעשות זאת!).
נשמע שבהחלט עברת חוויה לא קלה, אולי אפילו טראומטית בלידה הקודמת שלך, לא יזיק לך לעבד אותה, בבוא העת,
לדעתי יש לך המון דברים להפיק ממה שקרה, על עצמך ועל איך את רוצה ללדת באמת.
יכול להיות שחוסר ההתקדמות בלידה הקודמת היה בגלל הפחד שלך מכאב,
אך אולי זה בכלל קרה בגלל שלא נתנו לך לרדת מהמיטה, ללכת ולזוז?
אולי זה גרם לכאב להרגיש יותר חזק (כי מה יש לעשות כששוכבים במיטה חוץ מלחשוב על הכאב ולחוש אותו?)
והרי ידוע שתנועתיות בלידה מקלה על הכאב משמעותית וגורמת להתקדמות הלידה!
לא נראה לי נכון לנסות ולהשוות כאב כלשהו (כמו מכה וחבלה) לכאבי הצירים (שהם כאב טוב ומקדם ((וגם מלמד...))
הצירים אינם כאב רציף כי אם כאב שבא והולך, וגם נעלם תוך שנייה ברגע שמטרתם הושגה...
לפני הלידה הבאה שלך אני ממליצה לך לעבוד עם עצמך או עם דולה ואם את צריכה אז לעשות סוויץ' בראש להבנת כאב הצירים והיכולת להתחבר אליו,
וכן, אפילו לאהוב אותו...
וחוצמזה, אפילו אם מחליטים ללדת בבית, תמיד טוב לדעת שזה בסדר להתפנות לבי"ח אם רואים שהכאב קשה מנשוא ואולי גורם לחוסר התקדמות...
האם בדקת את החזה, אולי שברת או סדקת איזה צלע?
תרגישי טוב
(())

התלבטות בנוגע ללידת בית

על ידי טאו_להורות* » 03 ינואר 2009, 10:34

טדליק יקרה
אין להשוות כאב של לידה לכאב של חבלה או מכה. זה תחושה שונה לחלוטין.
כאב הלידה מגיע מבפנים ומקדם תהליך.
לפי הספור הקטנטן שלך מהלידה הקודמת, כדאי לך להפגש עם מישהו ולעבד את החוויה הקודמת.
לנסות למנוע את ירידת המים המוקדמת ( לפני התפתחות צירי לידה) לשנות הרגלי תזונה וכו'
ולהתכונן ללידה הבאה בגישה הוליסטית באחת הטכניקות שמתאימות לך .
אני מאמינה שיוגה או צ'י קונג הם יותר מכולם משלבים גוף - נפש ומכינים אותך להתמודד עם הכאב.
בהצלחה

התלבטות בנוגע ללידת בית

על ידי טליה* » 03 ינואר 2009, 02:37

מבינה לליבך...
ממליצה לך בחום על "היפנו-birthing את יכולה להסכל ביוטיוב לקבל מושג
שלידה יכולה להיות אחרת...
אני מאמינה שעד שתגיעי לתשיעי יהיו קורסים בכל הארץ.
בהצלחה

התלבטות בנוגע ללידת בית

על ידי טדליק_נהנאנע* » 03 ינואר 2009, 00:54

זה לא רלוונטי לכרגע, אני לא בהריון. עדיין לא מתכננת אחד לחודשים הקרובים.
אבל אני מאד רוצה ללדת בלידת בית את הילד הבא. (או כפי שציינתי בעבר, הילדה (!) הבאה...).
נפלתי השבוע בזמן העבודה. קיבלתי מכה בחזה, באיזור הצלעות. אני מרגישה מעוכה לחלוטין כבר מספר ימים, בקושי זזה, מכווצת כולי, מנסה רק להרחיק את הכאב.
אני לא חוששת מסיבוכים בלידה. אני חוששת מכך שהראש שצמוד לגוף שלי (החזק והמוצק יחסית) לא יעמוד בכאב.
איך אפשר להכין את הגוף שכל כך דוחה את הכאב ומתכווץ ללידה בלי משככים? מכה חזקה אבל לא קריטית מפרקת אותי לשבוע, איך אתמודד עם לידה?

אציין שבלידה הקודמת רציתי ללדת בלי אפידורל, אבל הגעתי עם ירידת מים מוקדם בבוקר ולא אפשרו לי בבית החולים לרדת מהמיטה ולנסות לעשות תרגילים להקל על הצירים, ועד השעה 12 בלילה לא היתה פתיחה בכלל.
הייתי כל כך תשושה מהצירים, שכאשר ב12 כן היתה פתיחה של 2 ס"מ נתנו לי אפידורל, ואז תוך קצת יותר מחצי שעה בוציק היה כבר בחוץ.
הגוף שלי היה כל כך מכווץ מהכאבים לפני כן, שלא איפשר לכלום להתפתח. וברגע שהפסיקו לי אותם הכל נפתח.
אבל לא כך אני רוצה ללדת את הילדה הבאה.
אני לא רוצה בכלל להגיע לבית חולים.
איך מתכוננים ומתמודדים?

התלבטות בנוגע ללידת בית

על ידי פשוט_יעל* » 07 אוקטובר 2008, 14:25

אולי גם לדבר עם רונית קופוליס....מומלץ בחום רב

התלבטות בנוגע ללידת בית

על ידי עולם_קטן* » 07 אוקטובר 2008, 11:44

וגם שווה לדבר עם ד"ר ברדה מי-ם.

התלבטות בנוגע ללידת בית

על ידי עולם_קטן* » 07 אוקטובר 2008, 10:25

היי פייגה
נדמה לי שגם אני אמרתי לך על אבנר שפטן ששווה לדבר איתו.
ולגבי הבית של "הלוחשות לתינוקות" (רותי ורוזי) ליד פוריה (תגגלי לאתר שלהן), קשה לי להאמין שהן יסכימו לקחת לידה כזאת, אבל אף פעם לא מזיק לשאול...
(ניחשתי נכון?) מזהה? חזרתם כבר לארץ? (())
http://www.midwiferytoday.com/articles/jerusalem.asp לידת בית עם תאומים במצג עכוז בי-ם.
זה לקוח מלינק מהאתר הבא, על לידות עכוז, יש גם עוד סיפורי לידות תאומים עכוז בבית, הסברים רפואיים וקליניים על איך עושים את זה וכו'...
http://www.breechbabies.com/[po]twins with breech[/po].htm
ויתכן ויש לי קישורים לעוד אתרים ומאמרים אם מעניין אותך

התלבטות בנוגע ללידת בית

על ידי עדינה* » 07 אוקטובר 2008, 06:56

אבנר שפטן מיילד בבית תאומים
כמובן הריון בסיכון נמוך וכל הפרוטוקול.

התלבטות בנוגע ללידת בית

על ידי פייגה* » 07 אוקטובר 2008, 03:13

שלום לכולן,אני בהריון 5 , עם תאומים, מדהים בפני עצמו, מעוניינת שלא ללדת בבית חולים, האם זה אפשרי?מחפשת אינפורמציה בנושא וכרגע לא מוצאת.יש לי ניסיון עשיר במאבק עם צוות רפואי בבית החולים, רק הפעם נראה לי שאני רוצה להיות בסביבה יותר תומכת שמאמינה בי וביכולתי ללדת. אני גרה שעה מפוריה שמעתי על מרכז לידה שנמצא סמוך לשם מישהי יודעת על זה משהו
בקיצור כל פירור ידע יתקבל בברכה

התלבטות בנוגע ללידת בית

על ידי תחילת_הריון_שני* » 12 יולי 2008, 21:46

רחל וטאו, נראה לי באמת שזה הכיוון. התחלתי במגעים עם מיילדת בית. תודה לכל מי שעזרה להתלבט. בטח אחזור עם עוד התלבטויות.

התלבטות בנוגע ללידת בית

על ידי טאו_להורות* » 11 יולי 2008, 22:23

בדרך כלל בשלב המעבר, יולדות מבטאות את התחושה של"לא יכולה יותר" ושוקלות אפשריות אחרות. בשלב הזה עולות תחושות יאוש ,פחד שזה אף פעם לא יגמר. המון פעמים נשאלתי "מתי זה כבר יגמר?"
מיילדות בדרך כלל מנסות להיות מהימנות ולא לחזות את הזמן , אלה מעדיפות להגיד לך איפה את נמצאת בתהליך וכמה כבר מהתהליך עשית .
כמו "עשית כבר יותר מ שני שליש מהדרך" .

לדעתי הגישה הגמישה של רחל מקלה מאוד על קבלת ההחלטות .
ליצור קשר עם מילדת, לבדוק את אופציות בתי החולים במידה ותצטרכי ולראות איך את מסתדרת תוך כדי התהליך .
אם את גרה רחוק מבית חולים או שאת מפחדת מהקטע של קבלת החלטות תוך כדי הלידה אפשר לשקול צימר לידה.
ברור ,שבלידת בית אם תחליטי ,תמנע ממך את העיסוק בלהתארגן למעבר לצימר , שזה גם מעצבן את חלק מהיולדות.

התלבטות בנוגע ללידת בית

על ידי רונ_צ'ה* » 11 יולי 2008, 22:08

לא מקבלת - זכותך. שאלת שאלה, נתתי תשובה לתפיסתי

הרי אם לא תתפנה לבית חולים, בסוף אישה כזאת תלד, גם אם היו לה רגעים קשים בלידה, והאלטרנטיבה היא להתפנות לבית חולים, לקבל זירוז, אפידורל, אולי ואקום, אולי קיסרי. נו, ואז היא תרגיש יותר טוב? - שוב, זה לא מה שאמרתי. אמרתי שיכולות להיות ללידה כזאת השלכות רגשיות לא פשוטות. בחרתת לא להסים עם זה. זכותך.

אה, וגם, כמו שאמרתי אני הגעתי לשלב הלידה הפעילה תשושה לחלוטין, אבל בכלל בכלל לא לא הרגשתי ש"אני לא יכולה לעשות את זה". - סבבה. לי היו כמה רגעים כאלה. לחברות שלי שילדו בבית היו מה רגעים כאלה. אשרייך שלא היו לך.

לא יכולה להתעלם מהתחושה שאת מחפשת תנצחות ולא תשובה...

התלבטות בנוגע ללידת בית

על ידי רחל_ברמן* » 11 יולי 2008, 11:50

מסכימה איתך לגמרי. ההתלבטויות שלך נשמעות לי דומות מאד לאלו שהיו לי לפני שילדתי (למרות שהמצב שלי היה אחר, בגלל שאני גרה בהולנד והמערכת פה ממוסדת אז לא ממש יכלתי לבחור מיילדת). בסוף החלטנו שלא להחליט - הלכתי לפגישות אצל המיילדות והתכוננתי איתן ללידת בית בליווי, ובמקביל התכוננו גם לפינוי לבי"ח וגם ללידה בלי מיילדת. החלטנו שמתקשרים למיילדות כשנראה שהלידה קרובה, או אם אחד מאיתנו חושב שצריך (עד כמה שאפשר בתיאום, לפי יכולות התקשורת שלי באותו שלב). בסוף התקשרנו אחרי שני צירי לחץ והמיילדת הגיעה כדי ליילד את השלייה. מבחינתי זה היה אחלה, כמובן שזה עניין אישי לגמרי, אבל נראה לי שפתרון כזה יכול להתאים לך.

נכון, זה עולה כסף, אבל תחשבי על זה בתור ביטוח: אם את לא מרגישה עם זה 100% בסדר ברגע האמת, יש לך מה לעשות חוץ מלסוע לבית חולים. ואם יש משהו קטן שדורש טיפול (נניח, יש קרע ואת רוצה שמישהי תבדוק אם צריך לתפור) יש כבר מיילדת on call. לי גם מאד עזר שמישהי ראתה את הקטנטונת מיד אחרי הלידה, עזרה עם תחילת ההנקה, באה הביתה אח"כ לביקורת וכו'. ולא לשכוח, יש לך עם מי להתייעץ במקרה של ספקות לפני הלידה - נניח, אם ההריון מתארך, יש בדיקה גבולית, השד יודע מה. בקיצור, מיילדת טובה זה הרבה יותר ממישהי ש"תיילד" אותך (בכלל לא חושבת שזה מינוח נכון בלידה טבעית, לא משנה מי נוכח ומה הם עושים).

התלבטות בנוגע ללידת בית

על ידי תחילת_הריון_שני* » 11 יולי 2008, 10:18

אה, וגם, כמו שאמרתי אני הגעתי לשלב הלידה הפעילה תשושה לחלוטין, אבל בכלל בכלל לא לא הרגשתי ש"אני לא יכולה לעשות את זה".

התלבטות בנוגע ללידת בית

על ידי תחילת_הריון_שני* » 11 יולי 2008, 10:12

איזה השלכות רגשיות ונפשיות יהיו לאמא שילדה מתוך התחושות האלה של חוסר אונים, וקושי ותחושה ש"אני לא יכולה לעשות את זה".
לא מקבלת. להזכירך אנחנו מדברים על אישה בלידת בית שהמיילדת מפחדת ש"לא תעמוד בזה". הרי אם לא תתפנה לבית חולים, בסוף אישה כזאת תלד, גם אם היו לה רגעים קשים בלידה, והאלטרנטיבה היא להתפנות לבית חולים, לקבל זירוז, אפידורל, אולי ואקום, אולי קיסרי. נו, ואז היא תרגיש יותר טוב?

התלבטות בנוגע ללידת בית

על ידי רונ_צ'ה* » 11 יולי 2008, 00:18

אני ילדתי בבית קודם כל מכיוון שפחדתי נורא ללכת לבית חולים ושהזכות על גופי ועל תינוקי ועל הלידה שלי תופקע ממני.

ומה קורה אם אין לך את כל זה? אז התינוק לא יוצא? שואלת ברצינות, הרי כך או כך הוא ייצא. - השאלה היא "יצא איך" ובעיקר - איזה השלכות רגשיות ונפשיות יהיו לאמא שילדה מתוך התחושות האלה של חוסר אונים, וקושי ותחושה ש"אני לא יכולה לעשות את זה".

התלבטות בנוגע ללידת בית

על ידי אגוז_מלך* » 10 יולי 2008, 22:42

נראה לי שבורכת ביכולת להיות בדבר ברגע נתון. נראה שאת גם יודעת מה את רוצה ואולי מה שנשאר זה ללכת לשם .. ולהאמין שהכל יהיה בסדר. זה קשה להגיד: אני יודעת ללדת ואני זקוקה לך, מילדת, שתהיי, שתשמרי ממרחק, שתהיי עדה אוהדת תומכת ואוהבת ושתתני לי ללדת. אולי צריך לחזור קצת אחורה ולבסס את התחושה הבסיסית שלך לגבי הלידה.

התלבטות בנוגע ללידת בית

על ידי תחילת_הריון_שני* » 10 יולי 2008, 19:04

_מדובר באמונה קיומית ,ביכולת שלך להמשיך לנשום למרות הכאב והפחד המלווה באין שליטה על הגוף.
תנסי להתחבר לחוויה קשה שעברת , חוויה שהצריכה סבלנות , אמון בגוף שלך שלא יכזיב ,אמונה ביכולת שלך להתמודד במשך זמן לא ידוע._
ומה קורה אם אין לך את כל זה? אז התינוק לא יוצא? שואלת ברצינות, הרי כך או כך הוא ייצא.

התלבטות בנוגע ללידת בית

על ידי טאו_להורות* » 10 יולי 2008, 17:11

בואו נדבר על מה זה" כן לעמוד בזה" .
מדובר באמונה קיומית ,ביכולת שלך להמשיך לנשום למרות הכאב והפחד המלווה באין שליטה על הגוף.
תנסי להתחבר לחוויה קשה שעברת , חוויה שהצריכה סבלנות , אמון בגוף שלך שלא יכזיב ,אמונה ביכולת שלך להתמודד במשך זמן לא ידוע.
אני אוהבת את האנלוגיה של טיפוס על הר שהפיסגה בעננים ואת עם הכנה או בלעדיה, מטפסת בשביל בכוחות עצמך והאוויר מדלדל והגוף צועק הצילו !!! ומה שמעודד אותך להמשיך זה מדריך הטיולים ,שמספר לך עד לאן כבר הגעת ואיפה את נמצאת בתהליך. ואז עוד צעד ועוד שאיפה ונשיפה ..... עוד צעד ועוד שאיפה ונשיפה .....
ומהפיסגה רואים את הנוף אחרת ,מאלה שהגיעו נקיים ושאננים במעלית.( הם כמובן סומכים על הטכנאים)

התלבטות בנוגע ללידת בית

על ידי תחילת_הריון_שני* » 10 יולי 2008, 14:30

ברור שהיא ידעה שאין סיבה רפואית. המיילדת חשבה שהיא "לא תעמוד בזה" וחוסר האמון של המיילדת מאוד החליש אותה. אבל בואו נעזוב את הסיפור ההוא, אנחנו הופכות בו שוב ושוב בלי טעם. אבל מעניין אותי, מה זה בדיוק "לא לעמוד בזה". בלידה הקודמת הגעתי אחרי יומיים של צירים ושני לילות עם מעט מאוד שינה. הייתי מאוד תשושה, אז רוב הזמן בחדר לידה הייתי שרועה על הצד וגנחתי. מאיזשהו שלב, נראה לי שבצירי הלחץ, מרוב עייפות פשוט ישנתי בין הצירים. בסוף ילדתי. אז מה זה נקרא לא לעמוד בזה? הרי התינוק לא נשאר בפנים.

התלבטות בנוגע ללידת בית

על ידי דניאלה* » 10 יולי 2008, 08:50

מה פירוש "סמכה עליה והסכימה"? מה היא, עז? הרי היא רצתה ללדת בבית, והזמינה מיילדת ללידת בית - איך זה שהיא לא שואלת מה קרה שצריך פתאום בית חולים?
לזה בדיוק התכוונתי. היתרון של לידת בית הוא שאת מכירה את המיילדת מראש, יכולה לפתח איתה יחסי אמון והכי חשוב: תקשורת וגם לסמוך עליה, לשאול כל שאלה שעולה על רוחך ולקבל תשובה מפורטת ועוד "הטבות" מובנות מאליהן שבבית חולים ממש לא בטוח שתזכי להן.

כשמילדת נמצאת לבד בלידה, היא צריכה גם להסתמך על האינטואיציות שלה, כי אין לה את כל המכשור הרפואי המשוכלל שיש בבית חולים, ואין לה תמיכה של אנשי צוות נוספים להתייעץ איתם. והאחריות כבדה !
מסכימה מאוד. אני חושבת שהדגש בדבריה של בשמת (כמו שאני הבנתי אותו) הוא על היולדת: היא התפנתה לבית חולים בלי להבין למה, בעצם. נשמע כמו תקשורת לקויה בינה לבין המיילדת, וזה פספוס של אחד היתרונות בלידת בית. אולי אם הייתה מבררת והתברר לה שהסיבה אינה רפואית הייתה מבקשת להישאר עוד בבית ונענית בחיוב? אין לדעת

ואם בחרת לידת בית, האחריות שלך היא לבחור מיילדת. את צריכה לדעת לבחור את המיילדת המתאימה לך, ולתסרט איתה מראש כל דבר. מה קורה אם... בכל מיני מצבים. מה חשוב לך. וזה לא נעלם כשמתחילים ללדת.

התלבטות בנוגע ללידת בית

על ידי תחילת_הריון_שני* » 10 יולי 2008, 07:51

השאלה אם את זקוקה לעוד מישהו או משהו שם..
כן, זה בדיוק מה שאני שואלת את עצמי, כי יכול להיות שברגע האמת היותי לבד תלחיץ אותי במידה שתחרבש הכל. גם די ירדתי מזה סופית.

התלבטות בנוגע ללידת בית

על ידי אגוז_מלך* » 09 יולי 2008, 21:48

הלידה השלישית שלי הייתה בבית. כשפגשתי את המיילדת שלי היא אמרה בפשטות ובאמונה שלמה שאני לא צריכה אותה כדי ללדת ושהגוף פשוט יודע ויכול. אכן כך היה. זה הכוח שהמילדת שלי נתנה לי,זו המתנה שקבלתי ממנה. נראה שאת זה את כבר יודעת... ובכל זאת היא הייתה שם, לצידי בלפני ובאחרי היא חלק מהחיים שלי בעצם נוכחותה ברגע אלוהי זה.נראה שאת יכולה ללדת בבית ללא מילדת.. לפחות בתודעתך, השאלה אם את זקוקה לעוד מישהו או משהו שם..

התלבטות בנוגע ללידת בית

על ידי טרה_רוסה* » 09 יולי 2008, 18:08

מה זה GBS ?
ראי סטרפטוקוקוס בי

התלבטות בנוגע ללידת בית

על ידי אילת* » 09 יולי 2008, 17:55

בדיקות שכלל אין בכוונתי לעשות (העמסת סוכר, GBS)
מה זה GBS ?
תודה

התלבטות בנוגע ללידת בית

על ידי גברת_פלפלת* » 08 יולי 2008, 23:37

מה עם השכנים מעבר לקיר?
אני ילדתי בשישי בערב, קירות משותפים וכל הסיפור, צרחתי עד לב השמיים איזה חצי שעה של לחיצות ואף אחד לא שמע. רעיון: לומר לשכנים שאת מתכננת להישאר כמה שיותר בבית ולא ללכת מיד לבית חולים, אז אם ישמעו צעקות שידעו שהכל בסדר. זה מה שאמרתי לחמותי שגרה לידי.

לדעתי מוטב, שהסיבה ללדת בבית תבוא מהמקום של הבטחון שלך והאמונה של בן זוגך בך ובכוחות שלך.
מוטב, אבל לא חובה. אני ילדתי בבית קודם כל מכיוון שפחדתי נורא ללכת לבית חולים ושהזכות על גופי ועל תינוקי ועל הלידה שלי תופקע ממני. אחר כך באו הבטחון שלך והאמונה של בן זוגך בך ובכוחות שלך

אם אבחר ללדת בבית יתכן שאאלץ לעשות בדיקות שכלל אין בכוונתי לעשות (העמסת סוכר, GBS) ויתכן ואאלץ לקחת כדורים שאין כוונה לקחת (ברזל)
אני לא עשיתי העמסת סוכר (המיילדת הסבירה שזו בדיקה לא מהימנה) ו- GBS עשיתי כדי שלא אצטרך להתפנות אם תהיה ירידת מים ויותר מ- X שעות יעברו עד הלידה. זו היתה בחירה שלי. לגבי ברזל- אם את אנמית ולא מצליחה להעלות ברזל בשום צורה שנוחה לך, כדאי לך לקחת ברזל בין אם תלדי בבית / בבי"ח. את רוצה שהגוף שלך יצליח להתמודד עם אובדן הדם שבלידה, ושיהיה מספיק חזק.

קראתי סיפורי לידה שבהם למיילדת נדמה היה שהיולדת "נשברת" ולכן רצתה לפנות לבית חולים, לא בגלל שום סיבה רפואית. לא תמיד התחושות של המיילדת נכונות.
טוב, המיילדת הראשונה שלי, אחת שנחשבת הכי מקצועית ומוכרת בארץ, אמרה לי שאני צריכה ללדת בב"ח ולקחת אפידורל, שלא אצליח להתמודד עם הכאב. אז החלפתי מיילדת, וילדתי בלידה מדהימה והתמודדתי מעולה. את יודעת הכי טוב.

התלבטות בנוגע ללידת בית

על ידי תחילת_הריון_שני* » 08 יולי 2008, 23:34

בשמת,
נראה לי שכולם יכולים להסכים על כך שדברים שהמיילדת אומרת, או אפילו רק חושבת או חוששת, בזמן לידה יכולים מאוד להשפיע על הלך הרוח של היולדת ובן זוגה ולהשפיע מאוד על כיוון הלידה. במיוחד עבור יולדת בלידה ראשונה. כנראה שלמיילדת היתה איזושהי תחושת בטן, היולדת, שכל אותו זמן היתה בטוחה שהכל מתנהל כסדרו, קבלה את הרושם הזה מהמיילדת וברור שמרגע זה הלידה נתקעה. נתקעה, אבל עדיין היתה ליולדת המוטיבציה להמשיך, אבל המיילדת כנראה חששה שליולדת לא ישארו כוחות לסיים את הלידה (שזה די סתום בעיני: מה ז"א לא יהיו לה כוחות? אז התינוק ישאר בפנים?) אז היא אמרה שלדעתה כדאי ללכת לבית חולים. ברגע שהיא העלתה את האפשרות ברור שרוחה של היולדת נשברה. המיילדת שלה לא מאמינה בה. ברור שזה שובר. השאלה האם בכלל היתה קיימת האופציה לסרב?

התלבטות בנוגע ללידת בית

על ידי טרה_רוסה* » 08 יולי 2008, 22:10

מה פירוש "סמכה עליה והסכימה"? מה היא, עז? הרי היא רצתה ללדת בבית, והזמינה מיילדת ללידת בית - איך זה שהיא לא שואלת מה קרה שצריך פתאום בית חולים? אני פשוט לא מבינה את היולדות האלה. גם כשהן בוחרות בלידת בית הן מחכות שמישהו "סמכותי" יגיד להן מה לעשות והן עושות מה שאומרים להן בלי לחשוב לרגע אחד מה הן רוצות? בחיי, עצוב.
בשמת, אני לא ממש מסכימה איתך. לדעתי אם יש התאמה בין המילדת ליולדת, כן צריך לסמוך על המילדת שהיא יודעת מה היא עושה. אם המילדת מרגישה שצריך להתפנות לבית חולים, כנראה שיש לה סיבה. אם בסופו של דבר הלידה הסתימה "רגיל", זה לא סותר את זה שלמילדת היתה תחושת בטן. כשמילדת נמצאת לבד בלידה, היא צריכה גם להסתמך על האינטואיציות שלה, כי אין לה את כל המכשור הרפואי המשוכלל שיש בבית חולים, ואין לה תמיכה של אנשי צוות נוספים להתייעץ איתם. והאחריות כבדה ! בלידה הראשונה שלי, אחד ההסכמים ביני לבין המילדת היה שאם היא אומרת שנוסעים לבית חולים, אני לא מתווכחת איתה. מקובל עלי. באותה לידה היה שלב ארוך של לחיצות והתינוקת "נתקעה". היא רצתה לחתוך. ביקשתי להמשיך עוד קצת לנסות. היא הסכימה. ניסינו עוד 20 דקות והיא ביקשה לחתוך קצת. הסכמתי. היא ביקשה ממני לשכב על הגב (חצי שכיבה/ישיבה) כדי שיהיה לה נוח, ולא הייתה לי בעיה עם זה.
אני חושבת שאם מוצאים רופא או מילדת שסומכים על שיקול דעתו, ושיודעים מראש שצורת ההסתכלות שלהם דומה לשלנו, אז אפשר לסמוך עליהם ולעשות מה שהם חושבים שנכון. כמובן שתמיד אפשר לשאול למה עושים כך וכך, אבל אם מילדת חושבת שצריך להתפנות לבית חולים, בואי נגיד שהיא אשת המקצוע, ולא משנה כמה קראתי לפני הלידה, היא יודעת יותר טוב ממני על לידות.

התלבטות בנוגע ללידת בית

על ידי בשמת_א* » 08 יולי 2008, 19:09

ואת הסיפור שמעתי מהדולה, כך שאם הדולה הציגה את זה כמהלך מפתיע ולא רצוי בלידה, אני מאמינה שזה מה שהיה
אכן )-:


וברגע מסויים אמרה ליולדת שהיא מרגישה שהיא צריכה להגיע כבר לבית חולים, בלי שום סיבה מיוחדת (או על כל פנים עד היום לא ידוע ליולדת על סיבה מיוחדת) והיולדת, המופתעת יש לומר, כמובן שסמכה עליה והסכימה
זה מאוד מוזר בעיני.
מה פירוש "סמכה עליה והסכימה"? מה היא, עז? הרי היא רצתה ללדת בבית, והזמינה מיילדת ללידת בית - איך זה שהיא לא שואלת מה קרה שצריך פתאום בית חולים? אני פשוט לא מבינה את היולדות האלה. גם כשהן בוחרות בלידת בית הן מחכות שמישהו "סמכותי" יגיד להן מה לעשות והן עושות מה שאומרים להן בלי לחשוב לרגע אחד מה הן רוצות? בחיי, עצוב.

לא חשוב איפה את יולדת, את צריכה לבוא עם ידיעות, עם מידע, עם הכנה, עם הבנה, שלא חשוב מה קורה, את תדעי מה האופציות שלפנייך, ואם מישהו משנה לך את התסריט או מציע משהו, את תדעי במה מדובר.
ואם בחרת לידת בית, האחריות שלך היא לבחור מיילדת. את צריכה לדעת לבחור את המיילדת המתאימה לך, ולתסרט איתה מראש כל דבר. מה קורה אם... בכל מיני מצבים. מה חשוב לך. וזה לא נעלם כשמתחילים ללדת.
ורצוי שאם את יודעת שאם ישתבש משהו את תלכי כצאן לטבח, אז תחזיקי לידך בלידה מישהו אחר שישאל שאלות ויעלה תהיות. קראתי סיפורי לידה שבהם למיילדת נדמה היה שהיולדת "נשברת" ולכן רצתה לפנות לבית חולים, לא בגלל שום סיבה רפואית. לא תמיד התחושות של המיילדת נכונות.
והערה אחרונה, כשאת שומעת את התשובות של המיילדת, זה נותן לך תחושה של מי היא ואיך היחסים ביניכן. יש לך בסיס לשפוט.

התלבטות בנוגע ללידת בית

על ידי חגית_ל* » 08 יולי 2008, 17:47

מה עם השכנים מעבר לקיר?
אצלי בשתי הלידות בבית משותף 'קהילתי' ששומעים הכל - לא שמעו כלום!!!!!! אחת ב17 בערך ואחת ב-5 לפנות בוקר בערך.

התלבטות בנוגע ללידת בית

על ידי תחילת_הריון_שני* » 08 יולי 2008, 15:14

תודה לכל העונות,
אני מבינה שניתן לדבר על הדברים ולהגיע להסכמה על רוב הדברים.
בקשר ליולדת שהתבקשה לשכב על הגב: כן, זו היתה מיילדת חברת אימה"י. ואת הסיפור שמעתי מהדולה, כך שאם הדולה הציגה את זה כמהלך מפתיע ולא רצוי בלידה, אני מאמינה שזה מה שהיה. אם היתה לכך סיבה מיוחדת הדולה כבר היתה יודעת.
ובקשר לפינוי:
ככה שאם היא אומרת שצריך להתפנות לבית חולים, חלילה, את יודעת שכדאי להקשיב לה
אז חברה שלי ילדה אצל מילדת לידה שנמשכה הרבה זמן, וברגע מסויים אמרה ליולדת שהיא מרגישה שהיא צריכה להגיע כבר לבית חולים, בלי שום סיבה מיוחדת (או על כל פנים עד היום לא ידוע ליולדת על סיבה מיוחדת) והיולדת, המופתעת יש לומר, כמובן שסמכה עליה והסכימה, למרות שהיתה נכונה להמשיך עוד בבית. בבית החולים הלידה המשיכה ללא כל בעיות מיוחדות, כלומר, לא היה מצב חירום (אם כי היולדת לקחה אפידורל בעידוד המיילדת וגם כי רוחה כבר במילא נשברה). רק בדיעבד התחילה לחלחל התחושה של הזוג שהם מצאו את עצמם בבית חולים בלי שום סיבה מיוחדת וללא שביקשו להתפנות, וזה כמובן לווה בתחושות ש"לא קיבלו את הסחורה". כמובן שחסר הצד של המיילדת בסיפור. גם היא כמובן חברת אמה"י.

אז אני מעלה את המקרים האלה לא כדי לקרוא תיגר על מיילדות הבית, כי כפי שהבנתן אני רוצה ללדת בבית, רק מעלה התלבטויות ודילמות שעולות לי ככל שאני מגלגלת את הרעיון.

התלבטות בנוגע ללידת בית

על ידי דניאלה* » 08 יולי 2008, 11:33

_גם כאן נוצר מצב פרדוקסלי כאילו המיילדת היא אלוהים ולא ניתן לערער על מוצא פיה, בעוד בבית חולים דוקא ניתן.
מה אתן אומרות?_
מניסיוני הצנוע (לידה אחת, בבית חולים), אחת הבעיות העיקריות בבית חולים היא שאת לא בוחרת את הצוות. את נתונה, במובן מסוים, למרוּת הגורל.
אם נפלת על מיילדת טובה ורגישה - אחלה.
אם לא - אכלת אותה.
היתרון הגדול של לידת בית, לדעתי, הוא שאת בוחרת במיילדת, מכירה אותה לפני,
מתאמת איתה ציפיות ורצוי מאוד גם - לומדת לסמוך עליה.
ככה שאם היא אומרת שצריך להתפנות לבית חולים, חלילה, את יודעת שכדאי להקשיב לה.
בהצלחה ולידה קלה

התלבטות בנוגע ללידת בית

על ידי בשמת_א* » 08 יולי 2008, 00:20

חוזה בין היולדת והמיילדת, למעשה אין לי הרבה אפשרות לחלוק על פסיקות שלה במהלך הלידה
ממליצה לך גם לקרוא את "לידה פעילה".
אני לא יודעת על מה עוד להמליץ לך. לא ידעתי שאפשר לראות ככה את הלידה בבית.
החוזה הוא על השירות שהיא חייבת לך! לא חתימה על פטור שלך מרצונותייך ושיקולייך!
היא מיילדת בית = אין לה "פסיקות". זה לא רופא שמנחית עלייך את האגו שלו. זו המיילדת שלך. את בחרת אותה, את משלמת לה. זו האחריות שלך לבחור לך מיילדת שהראש שלה מתאים לך.
אם היא חושבת משהו, היא צריכה להסביר לך. היא בגובה העיניים. אחרת מה היא עושה אצלך בבית?
את הלקוחה. היא נותנת השירות.
מיילדת בית ביקשה מיולדת ללדת על הגב? תמוה ביותר. והיולדת הסכימה? היתה סיבה רפואית מיוחדת לזה? זה הפוך לכל מה שידוע לנו על לידה. מעניין מי זאת ולפי איזה פרוטוקול היא עובדת. לא של אמה"י, לדעתי.

גם המיילדת שלי הסבירה שבמקרה חירום היא תפנה אותי לבית החולים. לא בהנחתה. ומקרה חירום כזה אמנם קרה. לא בלידות שלי, טפו טפו טפו. בהפלה דווקא. הפלה עם דימום שלא נפסק בשבוע 13. המיילדת שלי באה אלי, אחרי לידה אחרת, לפנות בוקר, בדקה אותי, צלצלה לבית החולים, דיברה בשבילי עם הצוות, ואמרה לי בשיא העדינות: זה מקרה של פינוי. ליוותה אותי לאמבולנס, נתנה לי טיפים וכוח, בשום אופן לא "פסיקה". רציתי אותה שם, שתעזור לי לדעת אם צריך או לא צריך פינוי. היתה פשוט מקסימה, מעל ומעבר (מ"ב, למי שתהה).

התלבטות בנוגע ללידת בית

על ידי טאו_להורות* » 07 יולי 2008, 22:46

מה עם השכנים מעבר לקיר?
יש אפשרות שהיא פשרה , לאחרונה צצו כמו פיטריות לאחר הגשם כמה צימרים ללידה שיכולים לענות על הצורך ללדת מחוץ לבית אבל לא בבית חולים.

רק בדיקות שמצאתי לנכון לעשות
כדאי לבחור מיילדת שתתאים להעדפות שלך ותסביר למה ומה היא מחפשת בבדיקות. ברוב המקרים אפשר להגיע להבנה.
לדוגמא מי שבריאה ומוכנה מתחילת ההריון לשמור בהקפדה על דיאטה עתירת ברזל, אבץ ושמנים מזינים, מסוגלת להיפרד מסוכר ופחמימות ריקות לדעתי יכולהגם לחסוך לה את העמסה. בידיעה שלא ניתן לאבחן אחרת סכרת ולדבר זה יש השלכות על בריאותה בעתיד ואולי גם על גודל ומשקל הילוד.


חוזה בין היולדת והמיילדת, למעשה אין לי הרבה אפשרות לחלוק על פסיקות שלה במהלך הלידה
לא מדובר בחוזה, אלא בתוכנית לידה ותאום ציפיות ,שלדעתי תמיד כדאי לעשות.
כדאי להפגש כמה פעמים ואולי גם לעשות הכנה ללידה איתה כדי להכיר באמת ולהרגיש חופשי להגיד לה מה שבא לך.

התלבטות בנוגע ללידת בית

על ידי ילדת_טבע* » 07 יולי 2008, 15:23

אם אבחר ללדת בבית יתכן שאאלץ לעשות בדיקות שכלל אין בכוונתי לעשות (העמסת סוכר, GBS) ויתכן ואאלץ לקחת כדורים שאין כוונה לקחת (ברזל) כך שבאופן פרדוקסלי דוקא לידת הבית תקטין את חופש הבחירה שלי על גופי במהלך ההריון.
מה? למה? יש מגוון כל כך גדול של מילדות מכל קצוות קשת הגישות הקיימות בטוח תוכלי למצוא אחת שלא תלחץ עליך לעשות בדיקות שאת לא מעוניינת לבצע ובכלל, גם אם היא חושבת שבדיקה מסויימת היא חשובה הכל נתון לדיון ולמידה הדדית.
כך היה עם המילדת שלי (וגם רופא הנשים שלי למען האמת) הם המליצו לי על בדיקות ואני בחרתי אילו מהן אני רוצה לבצע ואילו מעדיפה לוותר עליהן. דווקא היה לי טוב שעמדו מולי אנשי מקצוע שיכולתי ללמוד מהם ומהנסיון שלהם ולהסיק את המסקנות שלי לגבי עצמי בסופו של דבר. ולא לא עשיתי לא העמסת סוכר ולא GBS.
ובכלל מה שרובין אמרה :-)
(לא לחינם חלקנו את אותה המיילדת...)

התלבטות בנוגע ללידת בית

על ידי ר_ו_ב_י_נ_א* » 07 יולי 2008, 09:00

אני חושבת שדבר ראשון את צריכה להגיע להבנה עמוקה שהלידה הזאת היא שלך והתינוק הזה הוא שלך (ושל אבא שלו)
גם בבית וגם בבית חולים, מי שמחליט מה לעשות בלידה או עם התינוק זאת את - רק שבבית, יש לך את האפשרות לבחור את המלווים שלך (מיילדת וכו... ) ושידעו מראש מי את מה את ומה הכוונות-רצונות-גבולות-פחדים וכו שלך, ובבית חולים, יתכן שתפלי על צוות רגיש, מכיל או לפחות כזה שמבין מהר, ויתכן שלא.

זה לא כמו שכל הזמן מדברים פה באתר שמצפצפים על מה שהצוות אומר בבית החולים. כאן זאת מיילדת שאני בחרתי, ויש בינינו חוזה, ואני סומכת עליה ולא נעים וכו וכו. אבל, מה אם אני חולקת עליה? גם כאן נוצר מצב פרדוקסלי כאילו המיילדת היא אלוהים ולא ניתן לערער על מוצא פיה, בעוד בבית חולים דוקא ניתן.
אני לא מסכימה איתך.
כשאני שוכרת את שירותיה של מיילדת בית, זה מכיוון שאני מעוניינת בליווי שלה לפני, במהלך, ואחרי הלידה. לא כי אני לא סומכת על עצמי ועל גופי ועל יכולתי ללדת או לדאוג לעצמי ולילדי - אלא כי תמיכתה ונסיונה של המיילדת טובה לי בזמן הזה (ובמקרה הצורך, גם הידע הרפואי והציוד הרפואי שלה) אני בוחרת מיילדת שיש לי איתה שפה משותפת, שהשקפותינו לגבי לידה (וגם לגבי הבדיקות הנחוצות והלא נחוצות לפני לידה) דומות, דואגת להפגש איתה מספיק פעמים לפני הלידה כדי שנכיר טוב שהתקשורת ביננו בלידה תהיה פשוטה ולא תצריך הרבה מילים (קשה לנהל דיונים ארוכים בזמן לידה).

אבל אם באמת את מרגישה שאין לך צורך בתמיכה הזאת, אולי מתאים לך ללדת ללא מיילדת, כפי שכתבת קודם, או למצוא מיילדת שתתאים לגישתך, וגרה מספיק קרוב ותסכים להיות ב"סטנד ביי" - כלומר, שתלדי בלי ואם תרגישי פתאום צורך, תוכל להגיע ולהיות איתך.

התלבטות בנוגע ללידת בית

על ידי תחילת_הריון_שני* » 07 יולי 2008, 00:22

ממשיכה להתלבט:
אני קוראת עכשו את "ללדת בבית" של אילנה שמש ועלו לי שני דברים שיכולים להיות יותר בעייתיים בלידת בית מאשר בלידת בית חולים:
  1. בלידה הקודמת עשיתי רק בדיקות שמצאתי לנכון לעשות: בלי שקיפות, בלי חלבון עוברי, סקירה אחת, מוקדמת, בלי העמסת סוכר, בלי בדיקת GBS ובכלל לא הייתי במעקב הריון. בסוף ההריון הרופא הנחמד שלי אסף את כל מה שכן עשיתי וארגן אותו בצורת גיליון מעקב הריון והוסיף הערכת משקל ידנית שהוא עשה. אם אבחר ללדת בבית יתכן שאאלץ לעשות בדיקות שכלל אין בכוונתי לעשות (העמסת סוכר, GBS) ויתכן ואאלץ לקחת כדורים שאין כוונה לקחת (ברזל) כך שבאופן פרדוקסלי דוקא לידת הבית תקטין את חופש הבחירה שלי על גופי במהלך ההריון.
  2. היות והלידה היא חוזה בין היולדת והמיילדת, למעשה אין לי הרבה אפשרות לחלוק על פסיקות שלה במהלך הלידה. לדוגמא: פינוי לבית חולים. לדוגמא: מכירה מישהי שילדה בבית והמיילדת ביקשה ממנה שתכנס לתנוחת החיפושית ההפוכה כשהתינוק עמד לצאת. זה לא כמו שכל הזמן מדברים פה באתר שמצפצפים על מה שהצוות אומר בבית החולים. כאן זאת מיילדת שאני בחרתי, ויש בינינו חוזה, ואני סומכת עליה ולא נעים וכו וכו. אבל, מה אם אני חולקת עליה? גם כאן נוצר מצב פרדוקסלי כאילו המיילדת היא אלוהים ולא ניתן לערער על מוצא פיה, בעוד בבית חולים דוקא ניתן.
מה אתן אומרות?

חזרה למעלה