על ידי חבלי_קליטה* » 26 פברואר 2003, 17:34
שלום לכולם.
אני רוצא שוב לגעת בנושא של המבחני קליטה לישובים קהילתיים.
היום עברנו אי שם בארץ,מבחני קליטה ,בני 6 שעות אורכם,לטובת הקלטות,לישוב אי שם בארץ.
שאלתי היא למה ,למה צריך את כל הסיפור הזה?
אני בן אדם טוב ,עובד מפרנס בכבוד,אותי ואת אישתי,וכמו כן היא מפרנסת אותנו.
המציאות כאן גם ככה קשה,העירקים מפה,הפלסטינאים משם,האמריקאים בכל מקום,אז למה
לשים לנו עוד מסוכות במרוץ החיים הזה?
המבחנים היו די נורמליים הרגשתי שוב כמו נער בבחינת הבגרות שלו,שהחומר הפעם היה סיפור חייו,ואם שואלים אותי אני בקי בחומר!!!!!
אתם מכירים את המבחנים ,צורות,השלמת מילים,ציורים(ילד,ילדה,ביית ותמונה שצריך לכתוב סיפור על הדמויות)משעשע אה?
כן ולא,כי גיליתי כמה דברים על עצמי היום,שהעירו את תשומת ליבי ,איזה חברה אנחנו,על מה
אנחנו שמים דגשים ושאני יודע לצייר ולכתוב מאוד יפה.
את הפרסים יותר מאוחר בבקשה!!!!!
בקשר למה שלא אהבתי,אז ככה,יש שיחה עם פסיכולוגית,בסוף היום,כמובן,בהתחלה הזוג ביחד ואח"כ לחוד,ההתחלה נפלאה,היא כמובן רושמת לעצמה כל הזמן הערות,אתם תחת עינו הבוחנת של האח הדגול,לא לשכוח!!!!
כל עוד בני הזוג ביחד היא נסבלת,פונה לשניהם,מקשיבה לשניהם,ורושמת......ורושמת....
לכשנכנסתי אני לבד ,היה לה מבט שונה,לא ידעתי במה דברים אמורים,ואז היא פונה לדפים
קודמים שכתבתי,ושואלת "מתי היית בצבא? מה עשית אחרי? איפה עבדת?"(והכל רשום למה את שואלת)בסוף אמרתי:"למה את שואלת את כל זה"?והיא אומרת לי:" גילך הוא ** מאיפה הכסף לבנות בית בישוב"? הלו... זה החיים הפרטיים שלי מה את שואלת אותי שאלות כאלה ועוד בציניות ועוקצניות שכזאת,אז אמרתי לה שאני לא חייב דין וחשבון לאף אחד על העבר שלי,
רק על ההווה ורק לעצמי או לאישתי שהיא שותפה מלאה לחיים.
אני חושב שהנקודה שלי ברורה מי שחווה "חוויה" דומה אנא כיתבו בדף אשמח לחלוק עמכם ..
שלום לכולם.
אני רוצא שוב לגעת בנושא של המבחני קליטה לישובים קהילתיים.
היום עברנו אי שם בארץ,מבחני קליטה ,בני 6 שעות אורכם,לטובת הקלטות,לישוב אי שם בארץ.
שאלתי היא למה ,למה צריך את כל הסיפור הזה?
אני בן אדם טוב ,עובד מפרנס בכבוד,אותי ואת אישתי,וכמו כן היא מפרנסת אותנו.
המציאות כאן גם ככה קשה,העירקים מפה,הפלסטינאים משם,האמריקאים בכל מקום,אז למה
לשים לנו עוד מסוכות במרוץ החיים הזה?
המבחנים היו די נורמליים הרגשתי שוב כמו נער בבחינת הבגרות שלו,שהחומר הפעם היה סיפור חייו,ואם שואלים אותי אני בקי בחומר!!!!!
אתם מכירים את המבחנים ,צורות,השלמת מילים,ציורים(ילד,ילדה,ביית ותמונה שצריך לכתוב סיפור על הדמויות)משעשע אה?
כן ולא,כי גיליתי כמה דברים על עצמי היום,שהעירו את תשומת ליבי ,איזה חברה אנחנו,על מה
אנחנו שמים דגשים ושאני יודע לצייר ולכתוב מאוד יפה.
את הפרסים יותר מאוחר בבקשה!!!!!
בקשר למה שלא אהבתי,אז ככה,יש שיחה עם פסיכולוגית,בסוף היום,כמובן,בהתחלה הזוג ביחד ואח"כ לחוד,ההתחלה נפלאה,היא כמובן רושמת לעצמה כל הזמן הערות,אתם תחת עינו הבוחנת של האח הדגול,לא לשכוח!!!!
כל עוד בני הזוג ביחד היא נסבלת,פונה לשניהם,מקשיבה לשניהם,ורושמת......ורושמת....
לכשנכנסתי אני לבד ,היה לה מבט שונה,לא ידעתי במה דברים אמורים,ואז היא פונה לדפים
קודמים שכתבתי,ושואלת "מתי היית בצבא? מה עשית אחרי? איפה עבדת?"(והכל רשום למה את שואלת)בסוף אמרתי:"למה את שואלת את כל זה"?והיא אומרת לי:" גילך הוא ** מאיפה הכסף לבנות בית בישוב"? הלו... זה החיים הפרטיים שלי מה את שואלת אותי שאלות כאלה ועוד בציניות ועוקצניות שכזאת,אז אמרתי לה שאני לא חייב דין וחשבון לאף אחד על העבר שלי,
רק על ההווה ורק לעצמי או לאישתי שהיא שותפה מלאה לחיים.
אני חושב שהנקודה שלי ברורה מי שחווה "חוויה" דומה אנא כיתבו בדף אשמח לחלוק עמכם ..