זהר יעקובי

שליחת תגובה

כל גיל והשמחה שלו
קוד אישור
הזן את הקוד בדיוק כפי שהוא מופיע. כל האותיות הן אותיות גדולות.
סמיילים
|יד1| |תינוק| |בלונים| |אוף| ;-) :-] |U| |נורה| |עוגה| |גזר| |אפרוח| 8-) :'( {@ :-) |L| :-D |H| ((-)) (()) |יש| |רעיון| {} |#| |>| |שקרן| >:( <:) |N| :-0 |תמר| :-S |מתנה| |<| :-( ZZZ :-| |*| :-/ :-P |עץ| |!| |-0 |Y| :-9 V :D :) ;) :( :o :shock: :? 8-) :lol: :x :P :oops: :cry: :evil: :twisted: :roll: :!: :?: :idea: :arrow: :| :mrgreen: :geek: :ugeek:

BBCode פעיל
[img] פעיל
[url] פעיל
סמיילים פעילים

צפיה מקדימה של הנושא
   

הרחב תצוגה צפיה מקדימה של הנושא: זהר יעקובי

זהר יעקובי

על ידי יוחנן_בצק* » 09 יוני 2004, 00:26

לזקנה קראו נינט
היו גם נינט וגם דורם. (יש לי אסמכתאות)

זהר יעקובי

על ידי יוחנן_בצק* » 08 יוני 2004, 10:03

במיוחד משום שזה מוגזם שהניו יורק ניקס הגיעו גם הם ל עילפון חושים אחרי שרדפנו יחד אחרי ידידה של וינונה רידר רק בגלל שהיא טענה שהיא גרושה עוד מאירופה.

זהר, אתה סוטה.
בגילי כבר לא מומלץ לרדת מוינונה.

ולא. עדיין אין שם.

זהר יעקובי

על ידי זהר_יעקובי* » 13 נובמבר 2003, 21:50

אני מאד שמח שיש הסכמה.
לי אישית יש חוויות מעצבות חיוביות שקרו לי בבית הספר התיכון. אני משתדל שהן לא ימחקו לי משום שאני לא מאמין שבית הספר הוא המסגרת החינוכית האולטימטיבית. אני מעדיף לדעת שיש מה לקבל מכל רגע בחיים ומכל אדם יש מה ללמוד.
אני בעד חינוך ביתי אבל יודע להעריך מפגש של בני עם נושאים שממני הוא לא יוכל לקבל ערך מוסף בהם משום שאני לא מבין בהם. דוגמא טובה לכך היא היהדות. היום עילם לומד במסגרת ממלכתית דתית ואני לומד ממנו המון.
האתגר הגדול שלי הוא לשמר את אותן חוויות טובות ולחפש את הערך המוסף לי ולמשפחתי בכל חוויה, מפגש וכד'.
למדתי שהיכולת לקבל ולהפנים מותנית ביכולת להסתכל בחוויות בגובה העינים - לא מלמעלה ולא מלמטה.
אני יכול להעיד על עצמי שכל יום בשנתיים האחרונות כאשר עילם התחנך מהבית כששאלו אותי עד מתי נמשיך עם זה הייתה לי תשובה אחת: עד מחר. מחר נבדוק שוב אם זה עדיין מתאים לנו ונמשיך עוד יום.
כמובן שלא כל יום בדקנו וזה גם לא קל לבדוק כל יום את כל הבחירות שלך.
אבל... יש בזה רמז לכך שהחוכמה לא נמצאת רק בצד שלנו וזו בחירה ככל הבחירות האחרות, היום נכונה יותר ומחר הבחירה של הזולת תהיה נכונה יותר. דרך החשיבה הזאת משאירה הרבה מקום של כבוד לדרך חיים שונה משלנו.
אני מפחד מאנשים שיודעים בדיוק מה טוב ומה רע ולא מכירים את המרווח שבין שניהם.
לילה טוב

זהר

זהר יעקובי

על ידי מיש* » 13 נובמבר 2003, 19:04

זהר, רעיון מצוין.
מסכימה גם עם מה שכתבת בדף על חברים.

הבעיה שלי היא שיש לי אמיתות מוחלטות שקשה לי כל כך להשתחרר מהן. וזה מקשה על חיי.
קצת צניעות, פקפוק, ולכבד דעות ואורח חיים של אדם אחר באשר הוא אדם.

זהר יעקובי

על ידי ארני_ש* » 13 נובמבר 2003, 14:21

זהר , רעיון יפה משהו כמו לאכול מצות בפסח כדי להעריך אחר כך את הלחם .
לי היו כמה מורים מקסימים שראו ממש את התלמידים וגם היו לגמרי מאוהבים במה שלימדו וזה אכן עבר הלאה אלינו .
בעיקר בעיקר אהבתי את כל נושא השל"ח בבית הספר , המחנאות , הטיולים העובדה שהגדולים חנכו את הקטנים כמו תנועת נוער בתוך בית הספר , בכלל גם מאוד אהבתי את תנועת הנוער, ובהכללה כל מה שהשכיל להיות בלתי פורמלי , מה שמחזיר אותי לעניין המצות והלחם .

זהר יעקובי

על ידי פלונית* » 12 נובמבר 2003, 22:49

ולמה דווקא בסוף השבוע הזה?

זהר יעקובי

על ידי זהר_יעקובי* » 12 נובמבר 2003, 22:15

בסוף השבוע הזה אני מציע שנזכר במורים שקבלנו מהם הרבה אפילו שזה היה במסגרת בית הספר.
נעלה ספקות לגבי דברים שאנחנו מאמינים בהם בכל ליבנו.
נבדוק, נעריך, נמצא דברים חיוביים בדרך שהיא שונה מהדרך בה הולך כל אחד מאיתנו.

בהצלחה

זהר יעקובי

על ידי עילם_יעקובי* » 17 אוקטובר 2002, 18:45

4/11/1995
כדי שלא יוותר על שטחים תמורת שלום :-)

זהר יעקובי

על ידי עילם_יעקובי* » 16 אוקטובר 2002, 09:13

מעילם }@}@}@:-(:-):-d8-):-]zzzzzzzzzzzzzzzzzzzzzzzzzzzzzzzzzzzzzzzzzzzzzzzzzzzzzzzzzzzzzzzzzzzzzzzzzz

זהר יעקובי

על ידי עילם_יעקובי* » 09 אוקטובר 2002, 19:32

מעילם תודה

זהר יעקובי

על ידי מיץ_פטל* » 01 יוני 2002, 20:55

ברוכים הבאים :-)

זהר יעקובי

על ידי איילת_השחר* » 01 יוני 2002, 16:37

שלום לכם,
תתחדשו על דף הבית שלכם!
אם אני לא טועה לפני מספר חודשים התלבטתם לגבי חינוך ביתי פה בפורום.
יהיה מעניין אם זה מתאים לכם שתספרו קצת על מה שעברתם בדרך לאישור ממשרד החינוך(אותי לפחות).
אשמח לשמוע מכם גם דרך הדואל שלי בדף בית שלי.

זהר יעקובי

על ידי זהר_יעקובי* » 01 יוני 2002, 16:15

יעל ואני הורים לעילם(95), עדן(98) וירדן(2000). עילם "לומד מהבית" כדבריו, ירדן ועדן הולכים לגן במושב בו אנו חיים.

חזרה למעלה