על ידי מאי* » 18 אוגוסט 2013, 08:45
אני, אישית, אוהבת לחגוג ימי הולדת. אבל אני מזמינה רק את מי שגר ממש בסביבה, לכל היותר אוטובוס אחד ודי (וגם זה רק משום שהאורחים באמת רוצים לבוא, ולא מפסידים עבודה או משהו כזה בגלל החגיגה)
מצד שני: למה להתרגז? מניסיוני, מי שיש לו רכב, או שלשכור רכב זו לא בעיה גדולה בשבילו, לא מבין כמה קשה להתנייד לאחרים, שאין להם את האופציות הללו. חוצמזה שאני מאמינה שגיסתך חוששת שהמסיבה נראית יותר מידי 'של הצד שלה בלבד' ולכן חשוב לה להזמין אותך. מה יותר פשוט מלומר בחביבות 'היינו שמחים מאד לבוא, אבל אתם יודעים שאין לנו רכב, לנסוע עם הילדים בתחבורה זה טירוף, הם יגיעו בוכים ומעצבנים וסתם יקלקלו את המסיבה, ואין לנו כרגע אפשרות לשכור רכב. אבל נשמח מאד לשלוח כרטיס ברכה ליומולדת של ליאה, בבקשה תשמרו את זה ותנו לה למסיבה'. ואז תכינו לילדה, או תני לילדים להכין, כרטיס ברכה מושקע. אם יש לך עוד כמה שקלים תצרפי איזה קישקוש - נגיד קשת או סיכה לשיער, הם לא צריכים בגיל הזה יותר מזה (ליומולדת האחרון של בן השנתיים שלי הוריתי לאורחים להביא מתנות מ'הכל בשקל'...ממילא הכל הוא שובר והורס תוך ימים ספורים...) ככה את גם לא יוצאת מעורך ומתמלאת מרירות, וגם מפגינה אכפתיות ותחושה משפחתית. ואת כל המטען המשפחתי על זה שהגיסה לא באה ולא מתעניינת הייתי שמה בצד. בתור אחת עם משפחה גדולה משני הצדדים, מזמן למדתי שלמען האווירה הטובה במשפחה עדיף כמה שיותר להחליק, לוותר, ולהעלים עין. לא להיות קרבן, כמובן. אבל לנמק תמיד את ההחלטות שלך בסיבות פרקטיות, לא במטענים רגשיים על מה-X או Y עושה או לא עושה.
אני, אישית, אוהבת לחגוג ימי הולדת. אבל אני מזמינה רק את מי שגר ממש בסביבה, לכל היותר אוטובוס אחד ודי (וגם זה רק משום שהאורחים באמת רוצים לבוא, ולא מפסידים עבודה או משהו כזה בגלל החגיגה)
מצד שני: למה להתרגז? מניסיוני, מי שיש לו רכב, או שלשכור רכב זו לא בעיה גדולה בשבילו, לא מבין כמה קשה להתנייד לאחרים, שאין להם את האופציות הללו. חוצמזה שאני מאמינה שגיסתך חוששת שהמסיבה נראית יותר מידי 'של הצד שלה בלבד' ולכן חשוב לה להזמין אותך. מה יותר פשוט מלומר בחביבות 'היינו שמחים מאד לבוא, אבל אתם יודעים שאין לנו רכב, לנסוע עם הילדים בתחבורה זה טירוף, הם יגיעו בוכים ומעצבנים וסתם יקלקלו את המסיבה, ואין לנו כרגע אפשרות לשכור רכב. אבל נשמח מאד לשלוח כרטיס ברכה ליומולדת של ליאה, בבקשה תשמרו את זה ותנו לה למסיבה'. ואז תכינו לילדה, או תני לילדים להכין, כרטיס ברכה מושקע. אם יש לך עוד כמה שקלים תצרפי איזה קישקוש - נגיד קשת או סיכה לשיער, הם לא צריכים בגיל הזה יותר מזה (ליומולדת האחרון של בן השנתיים שלי הוריתי לאורחים להביא מתנות מ'הכל בשקל'...ממילא הכל הוא שובר והורס תוך ימים ספורים...) ככה את גם לא יוצאת מעורך ומתמלאת מרירות, וגם מפגינה אכפתיות ותחושה משפחתית. ואת כל המטען המשפחתי על זה שהגיסה לא באה ולא מתעניינת הייתי שמה בצד. בתור אחת עם משפחה גדולה משני הצדדים, מזמן למדתי שלמען האווירה הטובה במשפחה עדיף כמה שיותר להחליק, לוותר, ולהעלים עין. לא להיות קרבן, כמובן. אבל לנמק תמיד את ההחלטות שלך בסיבות פרקטיות, לא במטענים רגשיים על מה-X או Y עושה או לא עושה.