מקסים ומעולה

באתי לתרום:-)
בת ה3.5 שלי, הייתה בהפעלה של חיות וליטפה צפרדע.
סבא: ליטפת את הצפרדע?
הילדה: כן
סבא: נו, והוא הפך לנסיך??
הילדה בשיא הרצינות: לא רציתי לנשק אותו!!

אוי, כמה שאתם חסרתם לי.......

כן! הביתה!
"הביתה" במשמעות של "כדור הארץ" D-:

יואו, איזה חכמים הילדים האלה.

נפלא!
תובנות מפתיעות.
בהחלט נשמע כמו שידוך מוצלח...

טדליק, נראה לי שבוציק ונעמה חייבים להיפגש. אולי נארגן איזה שידוך?

ואם אני כבר כאן, אז אתרום משהו משלנו. שיחה עם נעמה בת שנתיים ו - 9 חודשים:
אמא: נעמה, אני קצת עצבנית וצריכה להירגע, את מוכנה לתת לי כמה דקות של שקט?
נעמה: הבעיה היא, שגם אני עצבנית.
אמא: אז אולי נעזור אחת לשניה להירגע?
נעמה: לא. אם שתינו עצבניות אז צריך מישהו אחר שהוא לא עצבני שהוא ירגיע אותנו...

פוצ' (כמעט בת שנתיים) עומדת על כיסא האוכל שלה.
"רוצה הביתה!"
אמא: אבל את בבית... 0-:
אחגדול מפענח: "אה, את רוצה לרדת מהכיסא אל הבית"
פוצ': כן! הביתה!

בוציק בלקוניות: "מפתיע."
די!!! לא נכון!!! D-: אחת הטובות ששמעתי D-:

בוציק (שנתיים ושמונה) לוקח יוגורט מהמקרר, פותח ומתחיל לשתות:
"אני שותה יוגורט!"
אמא: "חמודי, זה דווקא לא רעיון כל כך טוב לאכול מוצרי חלב כשאתה מצונן."
בוציק: "אני בכלל לא מצונן."
אמא: "אואווה, אתה מצונן בריבוע."
בוציק: "למה לא מצונן במשולש?"

אמא צוחקת. נחנקת מרב צחוק.
בוציק: "תפסיקי לצחוק."
אמא: "רגע, אני מוכרחה לצלצל לסבתא, לספר לה."
בוציק בלקוניות: "מפתיע."

גמדנק (6.5): "אמא, את מכירה את השיר ששרו לרפתן אחד, ליצחק רבין ולשמעון פרס"?

גדול D-:

"ושָׂחַליבָּלט על צב קטן אחד"

ואם יש מישהו שפענח את "אורך נא העלי" כשהיה ילד, שיקום.
אני עליתי על הנכון רק לפני שנתיים.

טרי מלפני דקה:

בן 5 וחצי (מתבונן באחיו היונק): "את יודעת למה קוראים לזה ציצי?
כי זה כמו מיץ וזה כמו עציץ, שבעציץ יש פרחים ולפרחים יש צוף שזה כמו חלב."

ובעוד אני כותבת: " מצחיק... כיור זה בעצם השירותים של התינוקות הקטנים".

_חוזרים מטיול ופופו (בת 3) נזכרת "כשהתנדנדנו בערסל מתחת לעץ יוגורט"
אחרי שניות של הלם הבנו שהיא מדברת על עץ (שיח?) אשל שאכן התנדנדנו מתחתיו..._

בדיוק אתמול קיבל הבוציק מתנה מסבתי - בובת כלבלב לבנה, בעבודת יד.
מסביב, כל הנוכחות מנסות לעזור לו לבחור שם: לבן, לבני, לבנוני, שלגי, וההצעה האחרונה: לֶבֵּן.
כשנסענו, אמרתי לו : "או, הנה, אתה יכול לאחוז בכלבלב החדש שלך. שכחתי, איך קוראים לו?"
בוציק (משתהה רגע): "יוגורט"

קניתי את השם. אם אי פעם יהיה לי כלב לבן, כך אקרא לו.
אפילו מוותרת על "ברווז" לשם כך...

"שאבתם מים וסבון ממעייני הישועה...
מים מים מים מים, הי מים וסבון!"

גמדנק (6.5): "אמא, את מכירה את השיר ששרו לרפתן אחד, ליצחק רבין ולשמעון פרס"?

תרגום: יאסר ערפאת = יאסר הרפת...

איזה מתוקים!!
יש לנו חתול חדש, אפור לבן, רביעית (שלוש ושלושה) מספרת ש:"כשהוא היה קטן ושחור..." (מתבלבלת הם האחד שהלך כפרה לפני שנה לערך...)
ץ

חוזרים מטיול ופופו (בת 3) נזכרת "כשהתנדנדנו בערסל מתחת לעץ יוגורט"
אחרי שניות של הלם הבנו שהיא מדברת על עץ (שיח?) אשל שאכן התנדנדנו מתחתיו...

לשון עברית

עומדת על הספה בהיכון לקפיצה
היא - "אמא, הגידי לי 'קיפצי, יאללה, נא.'"
אני - "קיפצי, יאללה, נא."
היא - "הגידי עוד פעם קיפצי יאללה נא"
אני - "קיפצי יאללה נא."
וחוזר חלילה.
יאללה.
נא.

אמא ובוציק (שנתיים ו8) מציירים (כל אחד שקוע בציורו).
אמא טרם רכשה צבעי גואש עבור הבוציק, לכן מציירים באקריליק המאד יקרים שלה...
בוציק מבקש עוד ועוד צבעים, שאוסיף לפאלטה שלו (פלטה ישנה שלי, בעלת 10 שכבות יבשות של צבע).
מוסיפה,שוב. ושוב ושוב.
מתבוננת, ולא רואה שצייר כמעט, הנייר כמעט לבן.
בוציק: " עוד צבע!"
אמא: "אבל בכלל לא ציירת, איפה אתה מצייר?"
בוץ: "אני מצייר על הפאלטה!..."

ממשיך לבקש עוד צבעים: "אני צריך עוד צבע, ועוד צבע, כי בעולם יש צבעים רבים!"

1- יצאנו לעשות תעלולים על האפניים בחורשה ליד הקיבוץ (שלו בתעלולים ואני מסתכלת...)
פתאום שלו (7) נעצר, מסתכל, לשמיים ופולט "וואו" דרמאטי.
א: מה קרה?
ש: העננים!
א: מה, הולך לרדת גשם רציני?
ש: לא, הם מזה יפים...השמש נכנסת...יש פסים כאלה...
וממשיך לרכוב

2- אבא מדבר על חלומו לבית ירוק.
ש: מה אבא, אתה רוצה בית ירוק?
אבא: כן!
ש: אני רוצה בית תכלת.
אמא: אבא מתכוון שהוא רוצה בית ירוק, שלא מזיק לסביבה.
ש: ובית תכלת לא מזיק לים!

בגן עין הוד של מיכל מכינים - מרק אנשים. (מעדשים ירוקים) יאמי.

נעמה בת שנתיים ותשעה חודשים מפזרת צעצועים. אמא מבקשת כמה פעמים שתאסוף אותם ונעמה מסרבת.
אמא: נעמה! תאספי בבקשה את הצעצועים שלך!!
נעמה: אמא, לא יעזור לך שאת צועקת עליי.
אמא: ?????
אחרי כמה דקות -
אמא: מה כן יעזור?
נעמה: אולי דגדוגים?

הגאון הקטן (שנתיים+), אחרי קריאת ספר לפני השינה, מכבה את מנורת הלילה ומין הסתם -
החדר חשוך.
הגמד נלחץ: "אמא, איפה אני? אני לא מוצא אותי".

מותר לי להתגאות.
כשהברדקית הייתה בת שנתיים, פגשה ברחוב איש עם כלב. עצרה וליטפה את הכלב.
איש ברחוב: תראי איך הכלב עושה עם הלשון <איש מוציא את הלשון ונושם בכבדות, לצורך המחשה כמובן>.
ברדקית: כן, הוא מלחית. ככה הוא מקרר את עצמו.

איזה מתוקים כולם!

נעמה בת שנתיים ושמונה, מגבשת את התיאוריה ההתפתחותית הפרטית שלה:
אמא, פעם הייתי תינוקת, עכשיו אני ילדה קטנה, אחר כך אני אהיה נערה ואחר כך נסיכה!

אימא אחת בגינה רואה פתאום המון קשקושים ואשפה מהתיק שלה על הרצפה.
היא שואלת בנימה עצבנית משהו "מי עשה את זה?!"

מתוקה בת שנתיים עונה בחיוך מרוך על פניה הגאים:
אני!

תלתן (3) מגישה לי את הקשה של הלחם ואומרת בנימה נסיכותית:
אני מכבדת אותך בנימוס.

בת השלוש ושמונה חדשים- "אמא , אם יהיה לך תינוק בבטן , לא תוכלי להניק אותו"
אני: למה???
בת השלוש + : כי אין לך חלב בציצי, גמרתי לך הכל. (סיימה לינוק לפני כחודשיים).

...שיחה בענייני ילוּדה והוֹרוּת

סבתא: "ואיך האפרוח הגיע לביצה?"
כרובית (בת 3): "מהחביתה!"

דנה, נראה שהבת שלך מעורה בהוויות העולם.
מרשים !

מאיפה זה מגיע? שאלתי את עצמי פעמיים היום:
(נעמה - שנתיים ושמונה)
אמא: נעמה, מה את עושה?
נעמה: מכינה מרק כרישה.
אמא: אה.
נעמה - זה ממש ממכר!

אמא: את יודעת שזכוכית זה מאוד שביר?
נעמה: כן, וגם קרמיקה.
אמא: את מכירה עוד דברים שבירים?
נעמה: פורצלן!

יש! לסיני (שנה ושבע)הייתה חוכמה הבוקר...
אבא שלנו יצא לפני שסיני התעורר (בדרך כלל הם מבלים שעות ארוכות ביחד כל בוקר, החל מהנץ החמה בערך עד 7:00),
סיני אומר, מחפש, שואל: "אבא!"
אמא, כמו כל יום: "אבא הלך לאוניברסי-"
סיני:"ני!!"
אוניברסיני! גדול!!
עוד נכון לו עתיד...

ברדקית (5.5) באה אלי היום ושאלה אם אני רוצה לשמוע בדיחה. וגם לראות בדיחה.
אבא: בטח!
ברדקית: זה שיר מצחיק שילד אחר לימד אותי.
אבא: טוב <כל הכבוד לה על היושר והצניעות!>
ברדקית <עם קצב; מושיטה כף יד קדימה כאילו היא מחזיקה צב>: יש לי צב, שקוראים לו יהושע. קחחחפפ <ואז היא עשתה כאילו היא אוכלת את הצב; וממשיכה לשיר> היה לי צב, שקראו לו יהושע. בוואאאהה <ואז היא עשתה כאילו היא יורקת אותו חזרה; וחזרה לשיר> יש לי צב, שקוראים לו יהושע.
אבא <חצי בצחוק חצי בזעזוע>: זה גם מצחיק וגם עצוב.
ברדקית: למה זה מצחיק ולמה זה עצוב?
אבא: זה מצחיק כי זה מצחיק וזה עצוב לי בשביל הצב.
ברדקית: אבל בסוף ירקתי אותו!

בזמן שאני כותב פה את זה, אשתי מציצה מעבר לכתפי: חוצפה! אני לימדתי אותה את זה! והיא לא יורקת היא מקיאה.

גם בוציק אמר אור ואור ואור ואור בגיל הזה.
הוא אפילו שמע את סבתו שרה לו "דוגית שטה על פני המים", ובמשפט "אם לא יעורו" התעורר, הביט אל סבתא ואמר "אור!".
(אפשר לסלוח לו על טעות הכתיב, "יעורו" בפי סבתא פולניה נשמע כמו "יאורו").

איזה חמודות אתן זה באמת הפתיע אותי, כי לא חשבתי שזה יכול להיות. הרי יש לי עוד 4 גאוני-על שבגיל הזה מילאו פיהם גה-גה

תקשיבו אני רצינית לגמרי!!! יואבי, בן 8 חודשים, אומר: "אור"!!! ומסתכל על האור!!! נשבעתתתתתת!!!
הגדולה שלי (כיום בת 6) , כשהיתה בת כ 6-7 חודשים התעוררה באמצע הלילה וסרבה לישון , בכתה
אמא, את יודעת מה השעה? שאת בוכה.
הקטנה מרימה עניים לשעון שתלוי על הקיר.,

תקשיבו אני רצינית לגמרי!!! יואבי, בן 8 חודשים, אומר: "אור"!!! ומסתכל על האור!!! נשבעתתתתתת!!!
מאמינה לך לגמרי. גם אני אמרתי אור, בגיל קצת יותר מוקדם. הילדים שלי (בת ובן) כבר אמרו שתי מלים בגיל 6 חודשים. את לא צריכה להישבע, זה קיים (-:

סליחה הכוונה היתה לדף מה הסטייה שלך

יואבי, בן 8 חודשים, אומר: "אור"!!! ומסתכל על האור!!!
טוב, בניגוד לדף על הסטיות (הסטיה שלי או משהו כזה) , כאן לא אכפת לי שיהיה ביננו קשר דם
(-;

דף ענק! איזה ילדים חכמים!!!! מדהים.

תקשיבו אני רצינית לגמרי!!! יואבי, בן 8 חודשים, אומר: "אור"!!! ומסתכל על האור!!! נשבעתתתתתת!!!

בזמן האחרון בוציק (2.6) החל להעיר לנו, בני משפחתו הנהגים כי אנו נוהגים מהר מדי.
למען האמת, אין לאף אחד מאיתנו נטיה שכזו.
היום הבנתי את פשר הענין.
בוציק: "אמא, למה את נוסעת מהר?!"
אמא: "דווקא בכלל לא, אני נוהגת די לאט"
בוציק: "כן! את נוסעת מהר ואני לא מספיק לראות את המכוניות!"

(אהההה!!!! הוא אוהב לראות את הסמלים של המכוניות ולזהות אותן...)

אמא מתפקעת מצחוק למשמע אוזניה.
בוציק: "תפסיקי לצחוק! אני מנסה לדבר איתך!"

אצלנו בשיר הזה סופו של משה עגום: לא יטבע אך לא יחיה, ילד זה הרך.

למיכלי יש כישרון להרגיע את יואבי בעזרת השיר "דומם שטה תיבה קטנה" (מפסח), אבל עם "יואב" במקום "משה":
"דומם שטה תיבה קטנה,
על היאור הזך
ובתיבה יואב הקטן
ילד, בן, אך רך"
(=אמנם הוא בן ולא בת - אבל למרות זאת הוא בסדר! D-:)

איזו נחת! מתמוגגת!

בן 4 בשירה: "מים, מים, מים, אוי מים וסבון..."

לכבוד החג ביקר אצלנו רב הישוב להגיד חג שמח.
אז בעלי קישקש איתו כמה משפטים ביידיש.
אז הבת הקטנה מתחילה לצעוק "גם אני יודעת יידיש!!! תוכ'ס תוכ'ס!!!!"
הרב התעלם וכולנו התפוצצנו מצחוק.
לא מזמן שמרתי על ילדונת מתוקה בת שנתיים וחצי של חברים, היא ניסתה לעשות משהו ולא הצליחה פתאום אני שומעת מכיוונה "אוי שיט!"

אמא שלי סיפרה אך היא לא סגורה על עצמה אם זה באמת קרה או שהיא ראתה בסרט.
בן של חברים עשה להם סיור בביתם החדש וכשהגיע לסלון הצביע על הספה ואמר "זאת הספה, פה אבא ישן כשאמא כועסת עליו"

_"מה ההבדל בין לשחות לבין לסחוט מיץ?"
הבת: "לשחות זה עם כל הגוף ולסחוט מיץ זה רק עם שתי ידיים"._

כול כך מתוק...


_הולכים ברחוב ורואים איש זקן מועלה על אלונקה לאמבולנס
בן 3 פונה אליו עם פרצוף רציני ועצוב: מה קרה לך? עקץ אותך יתוש?
הוא משתף פעולה בשמחה: כן, עקצו אותי כמה יתושים
בן 3: אתה צריך שתהיה לך צפרדע, אני אביא לך צפרדע_

אדיר!!!


_ביום שישי אמרתי לתלתן אחרי שהשתוללה :
"את מתנהגת בצורה שלא מתאימה לך"
תלתן חושבת
"בצורת משולש?"_

גדול,גדול,גדול...

אין על הדף הזה!!! מחכה שבעלי יתעורר כדי לספר לו....

בן השנתיים וחצי רואה שם לב שהבטן שלי גדלה מאד...(ואולי בגלל זה כל פעם שהוא מטפס עלי הוא גם מחליק בחזרה...)

ואומר: "אמא, מה מה קרה לפופיק שלך?"

עכשיו נזכרתי בעוד כמה של הברדקית כשהייתה קטנה יותר.

בגיל 1.5, הסברתי לה על משהו מתוך אניציקלופדית כרטא (בחיי). כשסיימתי וסגרתי היא דרשה: "עוד לדעת!"
(מדהים החינוך הביתי הזה)

בגיל 5 שאלה כמה שאלות:

• אם כדור הארץ מסתובב כל הזמן אז איך אנחנו לא נופלים?
• אם ה' ברא את העולם וקודם לא היה כלום, מי ברא אותו?
• ה' יכול לעשות משהו שהוא לא יכול לעשות?

ואחד מהיום (5.5), צופים בסרטון:
אמא: תראי את עובדי האדמה.
ברדקית: מה, הם עובדים את האדמה כמו שאנחנו עובדים את ה'?

ראשלישית בת ארבע ותשעה חדשים בקשה ספגטי, הכנתי אטריות ביצים (קטנות כאלה) במקום, ראשלישית המופתעת מסבירה בידענות: "אלה רק זרעוני פסטה, כשהם יגדלו יהיה לנו ספגטי"!
שנדע!
ץ

עכשיו אני מבין אבל אח"כ אני לא אבין.

גדול !

ברדק (3) נוטה לאחרונה לזרוק דברים שבירים למרחק. אמא מסבירה באורך רוח למה זה לא כדאי ובסוף שואלת.
אמא: אתה מבין?
ברדק: עכשיו אני מבין אבל אח"כ אני לא אבין.

אמא בשירותים. אבא מתפלל.
הטלפון בבית מצלצל וברדקית (5.5) מחליטה לקחת את המושכות ולענות (בשמחה יתרה יש לומר).
ברדקית: הלו! שלום!
<לפתע, גם הפלאפון של אמא מצלצל> ברדקית לטלפון: רגע! יש עוד טלפון!
<ניגשת לפלאפון מבלי להסיר את הטלפון מאוזנה האחת ולוחצת בפלאפון במקום הנכון> ברדקית: שמי שבטלפון יחכה רגע, אם זה פחות דחוף!
<מניחה את הטלפון מבלי לחכות לתשובה>
<מסבירה בסבלנות ובידענות למי שבפלאפון למה ההורים לא יכולים לענות בדיוק ומנתקת מיד מבלי להמתין לתשובה. ניגשת לטלפון, מוסרת את אותו הנאום ומנתקת גם אותו>
אבא ויתר על לשאול אותה מי התקשר.

האח הגדול מלמד את הקטנה (בת שנה ושלושת-רבעי) מלים באנגלית: mom, dad, baby.
מצוידת במידע החשוב, היא יוצאת לגינה ושומעת תינוק מבקש מאביו מים: "אבא, מאם!"
היא מתבוננת בריכוז בתינוק ולבסוף אומרת לי: "מאם - אמא! דד - אבא! ".
0-:

ומבית מדרשו של הבכור: "הון תועפות של תודה!"

סבתא מספרת בע"פ לילדה בת 3 ברבע על המפוזר מכפר אז"ר
ילדה מעבירה לאמא את המסר: "הוא לא היה אסוף, הוא היה ממש פזור"

בן ה-7, קורא בספר שבו יש מלה אחת מתחת לכל תמונה: "נמר... הי, הם כתבו נמר אבל זה בכלל טיגריס! אני לא קורא את זה!"
גם בת השלוש מקפידה קלה כחמורה. "למה קוראים לו נמרון?" (או נמרור, תלוי בגרסא שקוראים) :הוא בכלל טיגריס."

בת 3 מרכיבה פאזל עם סבא. בתמונה חווה עם בעלי חיים ופרות בכמה צבעים.
נהר: "לא! היא חממפרה. חָמָם פרה!"
סבא: "???"
נהר: "זה אָפָר עגל."

_{<בית היתר יש פרה אפרפרה-חומה כזו. ניתן להתווכח מה צבעה... ועגל אפור.>}

צ'ופקי:"אמא,נראה לך שמלך זה אחד ששולטים עליו???"
גדול!!!! חחחחחחחח

בוציק (2.5) לאבא: יש ביננו הסכם. אתה אומר מילה באנגלית, ואני אומר מילה בעברית.

צ'ופקי מסרב להכנס למקלחת,
אני תולה כביסה כדי להעביר את הזמן בלי להתעצבן,הוא נעמד לידי ואומר:"אמא ,אין לי כוח לחפוף את הראש"
אני:"אתה לא צריך כוח,אתה רק תתפשט ותעמוד באמבטיה,אני אחפוף לך,אני אסבן אותך,אני אנגב אותך אני אלביש אותך, אתה תהיה כמו מלך"
צ'ופקי:"אמא,נראה לך שמלך זה אחד ששולטים עליו???"

אצלנו זה
שולם שולם לעולם ברוגז ברוגז אברהם

שיר ילדים ידוע
בורג בורג לעולם בורג בורג אף פעם

אויש זו החוברת המעצבנת הזו לתינוקות
אה, גם שם יש?
לא, זה הספר "נפלאות" שנועד ללימוד קריאה והבן שלי פשוט אוהב להסתכל בתמונות שלו, אז הוא החליט לקרוא אותו כאילו זה ספר קריאה.

איזה גדולים וחכמים!
(לא מצטטת כי אני אצטרך לצטט את כל הדף )

בן ה-7, קורא בספר שבו יש מלה אחת מתחת לכל תמונה: "נמר... הי, הם כתבו נמר אבל זה בכלל טיגריס! אני לא קורא את זה!"
אויש זו החוברת המעצבנת הזו לתינוקות...
גם לנו יש את זה וגם אותנו תמיד מעצבן שלא כתוב טיגריס.
כאילו, מילה אחת, וגם היא לא נכונה?

אנחנו כן יודעים דברים על העולם, אבל לא הרבה

איזה מקסים !

"אמא, את היית בראש שלי!"
מק-סים!

בן 5.5: "אמא, נכון תינוקות לא יודעים כמעט כלום על העולם...?"
אמא: "נכון"
בן: (מהרהר ומוסיף) ... אנחנו כן יודעים דברים על העולם, אבל לא הרבה."

ואחיו בן ה- 3 - מחליף אותיות -ת' עם ק' ו-ג' עם ד'
אתמול הוא מבקש "תוסתוס עם דזר" (קוסקוס עם גזר)...

_ברדקית (5.5) שומעת את ההורים מדברים אנגלית וחושבת שאנחנו מתכננים את סדר היום.
ברדקית: אתם לא צריכים לדבר בכתב עגול (=אנגלית). אם תתכננו משהו כיפי ובסוף זה לא יקרה - אני אתמודד._
מעולה!

אמא: תביא לי חיבוקי?
בן: לא רוצה
אמא: טוב ,אתה לא חייב ,אני אלך לבקש מאבא חיבוק.
בן: לא ! אני !אני !
א' מחבק חזק חזק ופתאום אומר "סיימתי" וקם והולך.
בן אחרי דקה : החיבוק עבר לבטן...
בן אחרי חצי דקה: אוי עכשיו החיבוק הלך..
אמא: לאן הוא הלך?
בן: הוא חזר לאמא שלו...אני בא לקחת חיבוק חדש.

כשאחותי הייתה קטנה, שמעה שיחה בין בנות המשפחה על גברים.
אז היא מתערבת בשיחה:
"לא חשוב היופי. חשוב האופי !............
כמה כסף יש לו !"

בן ה-7, קורא בספר שבו יש מלה אחת מתחת לכל תמונה: "נמר... הי, הם כתבו נמר אבל זה בכלל טיגריס! אני לא קורא את זה!"

ברדיו מתנגן "דני גיבור".

א: נכון שבאמת הדמעות לא יורדות לו בעצמן אלא הוא כן בוכה?
אמא: הכוונה היא שהוא מתאמץ לא לבכות, ובכל זאת יורדות לו דמעות. את מכירה את המצב הזה?
א: לא. אני נותנת לדמעות שלי לרדת אם הן רוצות.

ואחרי מחשבה נוספת:
לפעמים אני לא רוצה ש-י (אחותה הקטנה) תדע שכואב לי, אז אני עובדת עליה ובמקום לבכות אני צוחקת.

מחידוני הדוד:
"מי גר ביפן? היפ" - "נים"
"מי גר באנגליה? האנ" - "גלים"
"מי גר בצרפת? הצר" - "צרים"

"אמא,
אבא הוא המפקד, את המפקדת,
אבל אני המלך בבית הזה."

מה שנכון נכון.

בוציק (שנתיים וחצי) יודע שאצל סבתא בבית יש סוכריות, והן מיועדות לסבתא רבתא נגד שיעול.
היום מצא סוכריות בתיק שלי (בדיוק מצאתי סוכריות דבש וג'ינג'ר אורגניות שטובות לגרון שלי לפני הופעות. ממליצה...).

אחרי כשעה (עם מבט ממזרי ביותר) הוא שואל: אולי אני אוכל סוכריות?
אני: "לא חמוד, אתה יודע שסוכריות זה רק עבור אנשים שמשתעלים, וגם מסוכנות לילדים."
בוציק (במבט עוד יותר ממזרי אפילו מקודם, וחיוך מאוזן לאוזן): "אולי אני אשתעל?"

ועוד אחד משבת

תלתן: אני אוהבת נחשים.
אמא: כן? למה?
תלתם כי הם מעניינים אותי

אנחנו אוהבות לשחק במשחק חידות "איזו חיה גרה איפה"

תלתן (3.5) מנסחת חידה:
איזה חיה גרה בכלוב של הפרות?

וגם:
איזו חיה גרה בכלוב?
חיה עצובה מאוד...

אמא חוזרת בלילה מקונצרט, ופוגשת בכניסה לבנייןבבוציק ואבא שחגגו יומולדת לדוד.
בוציק רואה את אמא וקורא בשמחה:
"אמא, את היית בראש שלי!"

ברדק (3) באמבטיה עם פה נפוח וסגור היטב.
אמא: יש לך מים בפה?
ברדק (מנענע ראשו לשלילה): ממממ.
אמא: אתה בטוח שלא שתית מים של האמבטיה?
ברדק (מנענע ראשו לחיוב): ממממ.
אמא: אז מה יש לך בפה?
ברדק (פרץ מים ניתז מפיו): כלום!

ברדקית (5.5) שומעת את ההורים מדברים אנגלית וחושבת שאנחנו מתכננים את סדר היום.
ברדקית: אתם לא צריכים לדבר בכתב עגול (=אנגלית). אם תתכננו משהו כיפי ובסוף זה לא יקרה - אני אתמודד.

מצויינות התוספות הטריות! D:

איזה חוכמות נחמדות !

מזמן לא שפכתי פה מפניניה של החיפושית...
חיפושית (4 ושליש): אני כבר יודעת הכל, אני גדולה וחכמה. יש לי שכל ואפילו לשכל שלי יש שכל!

לי נראה שעלינו על שורש כל הבעיות...

בוציק (2.5) ואמא שוכבים על המיטה.
בוציק "פורט" באצבעו על השפה של אמא. אמא בחוסר תשומת לב מזמזמת כהרגלה.
בוציק קורא בהפתעה ושמחה: "הצלחתי לנגן FRERE JAQUES!" "איזה יופי, אני הצלחתי לנגן!"

אבא קרפד מהרהר לתומו (או שלא לתומו) - "מי יטפל בי כשאהיה זקן?" - ראשלישית (4.5) מציעה מיד : "אולי רביעית?" אבא קרפד (ריאלי): "לא נראה לי", רביעית (3) בקריאה נרגשת מהצד השני של הסלון: "גם לי לא נראה!!!"
אח, רק נחת!

>וואי וואי - יצא המרגיעון :"הציפיות רק לכריות" - וואללה!!!<
ץ

טרי מהערב:
פיסטוק (בן חמש וחצי) זורק זרדים למדורה.
אבא אחד:לא, אל תזרוק!
פיסטוק: להניח?
@}

התפודון (בן 3) – " אבא ,תסביר לי איך בונים קטר"
אבא - "אני לא יודע"
התפודון– " אז קודם תסביר לעצמך ואז תסביר לי"

אוף איזה מקסימים!

ומשלי:
בן ה - 3, אח גדול מזה חודשיים לתינוק ושמו נבו.
חוזרים מטיול ארוך כולל לינה באוהל במבוא-חמה.
כשמספרים לחברים על החוויות, על השאלה - איפה ישנו? הוא עונה: באוהל ב נבו-חמה.

וכשהוא רוצה לשכב על הספה הוא מבקש להזיז את הכריתות