ילדה בת 5 - נו, באמת!
המודעות היא קודם כל
שמירה על הגוף, הבנה ש
כל איבר הוא פרטי ושיש איברים יותר רגישים לדגדוג ולכאב בגוף (שפתיים, פות, פין, טוסיק).
ילדים שנפגשים בבית של חברים (ללא ההורים), שישנים בבתים אחרים (ללא ההורים), או שהולכים לגן, הם במיוחד צריכים להבין זאת בשלב הזה.
למשל במשחקי ילדים בבית או בגן - ילדים לעיתים קרובות מגיעים לשלב של משחקים שקשורים במגע עם הגוף (מחליפים בגדים/מתחפשים, רופא/ה, רחצה משותפת בבריכה/באמבטיה) חשוב להסביר להם איך לשמור על גופם.
את ההסברים האלה ילדיי שמעו מגיל
שנתיים, כל פעם ביחס למשהו רלוונטי שהיה. כשילדיי נפגשו עם חברים בבית (גיל 3-4), לפני משחק הזכרתי את כללי הבטיחות העיקריים שלי שגם החברים יהיו מודעים-
- למשל, שלא מכניסים שום חפץ לאוזניים, לנחיריים, לפי הטבעת, בפתח שליד הפות, ולא בחור של הפין.
- כלליי בטיחות באמבטיה - לא פותחים ברזים כי עלולים להיכווה וגם אני לא מעוניינת בביזבוז מים, לא מכניסים את הראש/הפנים למים כי קשה לנשום ככה ועלולים לבלוע מים ,את הצינור של הדוש לא כורכים סביב הצוואר כי עלולים להחנק, ואת הפין לא מכניסים לתוך בקבוקים כי הוא עלול להיתקע.
- כשלא נעים להם בגוף מותר לבקש בקול ברור : "לא נעים לי", "את/ה מפריע/ה לי" "תפסיק/י" .
כמו כן , (וזה מצב די מסובך) לא להסכים לשוחד שקשור למגע למשל, "אני אתן לך...., אם תסכים/מי שאתן לך נשיקה". או הבטחה "פעם הבאה אביא לך ....אם תסכימי כך וכך ..." (שקשור למגע).
טובת הרעיון הנאור הזה להפקיר אותה עם אדם שאת יחה שעלול להתעלל בה?
זאת
לא הייתה הצעתי כלל וכלל. זאת הייתה הצעתי:
_אתם יכולים לעיתים לישון שם כולכם יחד ותוכלי לעקוב (בלי להראות חשדנית מדי) אחר ההתנהגות של הסבא (איך הוא מנשק, מחבק המשחקים שלו וכ'ו ).
כל כמה זמן אתם נפגשים יחד עם בת הדודה אצל אותו סבא?
שימי לב מה קורה עם בת הדודה, איך הוא מנשק/מחבק, משחק.
(לא כדאי להתעלם, להדחיק, אולי קורה שם משהו, ואם כן חייבים לשנות את המצב - דחוף).
בשלב זה לומר לבקשה של ביתך - " אולי, בהזדמנות אחרת , כרגע לאמא ולאבא
לא מתאים שתישני אצלהם". את ה "לא מתאים" אפשר להסביר באופן כללי: "כמו שלך לפעמים לא מתאים משהו, וקשה לך להסביר
בדיוק"
הבעיה עם הטרדות מיניות בקרב ילדים צעירים (בגיל מאוחר יותר זאת סוגייה אחרת), היא שהם לא מפרשים את הנגיעות כמשהו לא תקין ומאפשרים באופן תמים המשכיות.
המודעות חשובה כי ההטרדה עלולה להגיע מכל כיוון, גם מילד באותו הגיל שהמקור שלה הוא מסקרנות._
השאלה של
אמא ל 2 הייתה האם לאפשר לה לישון אצל הסבא ולכך אני אישית התייחסתי ו
לא התנגדתי לתגובות הרבות שתומכות בדיעה שאסור בכל מקרה להשאיר אותה לבד עם סבא וסבתא.
כמה בנות גדולות יותר (כולל האמא עצמה, כפי שהעידה בעצמה!) מתקשות בזיהוי התנהגות לא הולמת ולא מקובלת וגם כשמצליחות לזהות אותה חוששות מלהביע זיהויין בקול רם? אז מה - בגיל 5 נזרוק אותה למים העמוקים על מנת שתלמד להגן על עצמה?
מודעות זו גם לא מילת קסם, זהו
תהליך מאוד חשוב בחינוך ילדים בכל תחום.
אני מאמינה שקודם כל צריך לדעת ללמוד
לשחות ונתתי לכך התייחסות -
_העלאת מודעות שיכולה להיעשות בכל נושא, ולא רק מהכיוון/היוזמה של ההורים אלא גם מהצד של הילדים.
יש הרבה דוגמאות
מחיי היום יום שהילדים מספרים לי משהו ואני עונה: "כן, גם לי זה קרה/קורה, גם אני הרגשתי ככה..או ככה..."
והם, למדו לשתף ולשאול באותו אופן: "אמא....(כך וכך)....גם לך זה קרה?....וכ'ו.
הכוונה היא פשוט
לשתף במחשבות ורגשות בתחומים שונים, ולא לעשות חקירה.
לגיטימציה לדבר גם על דברים לא נעימים, לדבר על מה שמפריע, מבלי שהצד השומע ישפוט ויעביר ביקורת - פשוט אוזן קשבת יש כתובת שאפשר לפנות אליה.
תוך כדי שיתוף אם יש צורך, אפשר גם להתייעץ יחד, להציע אפשרויות לפיתרון._
ואיך בדיוק כשהיא בת 5 ויודעת שצריכה להקשיב למבוגרים השומרים עליה_
כתבתי שזה נושא גדול מאוד (כי הוא קשור לתחומים רבים בחיים) ורעיונות איך לעשות זאת אפשר לקבל מאנשי מקצוע, מקריאה באינטרנט, ספרים.
ועכשיו המבוגר השומר, שהוריה הפקידו אותה בידיו, חלילה וחס, אמורה להתנגד להתנהגות הלא הולמת ולא מקובלת שהמבוגר הזה נוהג בה? בעיקר ובמיוחד כשאנו יודעים שבבתים שונים מנהגים שונים (אפילו בסיסיים - אצל סבא וסבתא יש ממתקים / אוכל שונה, לדוגמא) ואז אולי זה עוד מנהג שונה?
ואם לסבא ולסבתא יש מנהג שונה והם חוצים את הכביש בדילוגים ובשירה או בריצה או בעיניים עצומות?
ואם סבא וסבתא קונים קולה ומחלקים מלא שוקולד?
הילד בהחלט מסוגל
לא לשתף פעולה וגם ההורים לא חייבים להסכים.
הנושא הזה מאוד מאוד מורכב, מצד אחד יש שוני תרבותי בין אנשים (כאלה שלא מדברים על כך כלל, כאלה שמעמד הילד נחות) והורים שכל כך עסוקים ולא פנויים לשוחח עם הילדים, ומצד שני ילדים שמושפעים מאוד מהסביבה וממסרים
מאוד מיניים.
לדעתי זה משא כבד ומיותר לילדה בת 5._
לדעתי, גם אם ילדים אפשר לשוחח וכפי שכתבתי:
כיצד להעביר את המסר מצד אחד, שיחסי קירבה, הבעת רגשות בחיבוק, ליטוף, נשיקה והמיניות שמסקרנת, הם חיוביים ומצד שני איך להגן על הגוף והנפש ו למה צריך לעשות את זה - זאת שאלה גדולה.
גם ילדה בת 15 לא הייתי מעמידה בסיטואציה הזו. (ההבדל היחיד הוא שעם ילדה בת 15 הייתי יכולה לדבר על הדברים בפתיחות ובישירות).
לדעתי יותר קל ונכון כשהמודעות היא מגיל קטן ונעשית בתהליך הדרגתי , כל פעם עוברים שלב כדי להפנים טוב יותר . (ולצערי תמיד יהיו גם נערים/רות שימרדו ויבעטו בכל הדברים החשובים שספגו....).
וחשוב להעביר את המסר לסבא ולסבתא מה מקובל ומה לא בתחום הזה, בדיוק באותו אופן שדברים נאמרים בתחומים אחרים.
ואם אין עם מי לדבר או אם עדיין לא סומכים אז נפגשים
כולם יחד עד שהמצב ישתנה.