_אני ממש לא מבינה את הבלבול הזה בין "לוקח זמן להתחמם" לבין "לוקח זמן להפעיל מספיק לחץ עד כניעה".
אם הבחורה יודעת מה היא רוצה בכל רגע נתון, בהתחלה רוצה ליטופים ואחר כך רוצה מזמוזים יותר כבדים ואחרי שעה רוצה גם יחסי מין מלאים, היא שותפה מלאה לכל מה שמתרחש. היא מכוונת את הבחור לקצב שלה, ומפגינה הנאה ויוזמה._
זה ממש לא ככה. כלומר,
לא בהכרח.
זה לא שמהתחלה אני יודעת שאני ארצה בסוף לשכב.
הרבה פעמים אני אומרת לעצמי וגם לו 'אין מצב שנשכב'. ממש לא נראה לי שייך.
אבל אני כן רוצה נגיד נשיקות וליטופים.
מה שקורה, שמנגיעה לנגיעה אני יותר נדלקת, ויכול להיות אפילו שכמעט עד הסוף אני אחשוב שאני לא רוצה לשכב, אבל אני כן נותנת לדברים להתקדם עוד ועוד בניגוד למה שחשבתי מלכתחילה - ובסוף אני עשויה למצוא את עצמי כבר ממש לפני ה'לשכב' - ואז זה כבר קורה (לא תמיד, אבל לפעמים כן).
זה שאני מלכתחילה לא רוצה זה יכול להיות מכל מיני סיבות.
נגיד אני פוחדת להיפגע - שהוא ייעלם אחר כך. או שיש לי הרגשה שזה לא הבן אדם שמתאים לי. או שאני אפילו לא נמשכת אליו (ורק נעים לי שהוא נוגע בי
).
הרבה פעמים קרה ששכבתי בסוף מתוך חולשת הרצון.
נגיד, הרגשתי שהבן אדם הזה לא בשבילי - אבל איכשהו כבר התחרמנתי מאוד, ואולי חשבתי שייתכן שהוא יודע לזיין ממש טוב - ואז אני עלולה להחמיץ משהו מיוחד.
בעבר גם קרה ששכבתי לא רק מתוך חרמנות, אלא מתוך חשש לאבד את חיני בעיניו אם לא 'אזרום', ושכנעתי את עצמי שאני חרמנית מספיק. (לשמחתי, הסיבה הזאת פחות משפיעה עליי בשנים האחרונות).
לפעמים אחרי ששכבתי מסיבות כאלו ואחרות - לא התחרטתי על כך, ולפעמים כן התחרטתי על כך.
אז אם אני לא ברורה עם עצמי וחלשת רצון, אני אטיל את האחריות על הצד השני?!
זו אני שהלכתי עם זה משלב לשלב ונתתי לזה לקרות.
***********
מה גם, שהרבה פעמים אני אוהבת ש'משכנעים' אותי.
אני הרבה פעמים במקום שאני לא בטוחה שאני רוצה, ואז אני אוהבת שהצד השני עושה דברים שמעוררים אותי וגורמים לי לרצות. עד שאני כן אהיה בטוחה.
שיחזר אחריי, ש'יכבוש' אותי.
אני אוהבת להגיד 'לא' מתפנק או 'די' מתפנק, מבלי שאני בטוחה שאני מתכוונת לכך - עד שאני מרגישה שזה כן כדאי.
(ולפעמים זה לא יגיע למצב שאני ארגיש שכדאי, ואז ה'לא' שאמרתי קודם יבטח אותי - וארגיש יותר נוח לומר 'עד כאן'.)
אז נכון, שיש הבדל בין צורת ה'לא' המתפנק לבין 'לא' ברור ובטוח בעצמו.
וכשאני באמת לא רוצה ואני אומרת 'לא' ברור - אני בהחלט מצפה שיתייחסו לזה בשיא הרצינות.
אבל אם אני אומרת בצורה לא ממש ברורה - אני ממש לא מצפה מהצד השני שייקח אותי ברצינות !
יש כאן משחק, והוא כייפי. והרבה אוהבים לשחק אותו. והוא הרבה פעמים חלק מהמעשה המיני. (לדעתי, גם אצל בעלי חיים זה ככה). יש משהו מהנה ב'כיבוש' הזה, כל עוד הוא חלק מהמשחק.
כמובן, שהמשחק הוא הרבה פעמים
לא מודע.
אני לא אומרת 'לא' כי אני רוצה לשחק, אלא כי אני באמת לא בטוחה. אבל כן יש בי
ציפייה שהגבר ימשיך לנסות - ובכך יעזור לי להבהיר לעצמי אם אני רוצה.
אלא אם כן אמרתי 'לא' חזק וברור, אני בהחלט מצפה ממנו שימשיך לנסות.
החיזור הזה נעים לי.
גבר שאני אגיד לו 'לא' מתפנק, ואז הוא יפסיק - פשוט יעצבן אותי !!!!!!
הוא ייראה לי כמו גבר שמאבד את הביטחון בקלות.
והרבה פעמים זה באמת מחוסר ביטחון, כי הוא מרגיש כך דחוי, ולא מתוך רגישות אליי.
לי טוב להיות עם גבר שעם כמה שהוא רגיש ואכפתי - גם יש לו ביטחון עצמי, ולא בקלות מרגיש דחוי.
באופן כללי, אני חושבת שה'לא' המתפנק הוא חלק מהעניין, ויהיה מאוד חבל אם הוא לא יהיה.
אבל מה, הסיבה שיש בעיה עם כל זה, היא שיש נשים שגם את ה'לא' האמיתי אומרות בצורה לא ברורה.
במקרה כזה באמת אין לגבר דרך לדעת.
אז אני לא יודעת מה הפתרון לזה.
אבל אם הן אומרות 'לא' בצורה ברורה ועדיין לא לוקחים אותן ברצינות -
אז אני מסכימה שאין שאלה על כך שזה אונס !!!
יש בעיה שנשים לא נעים להן להגיד 'לא' - ואז גם אם הן אומרות - הן אומרות את זה בצורה מהוססת.
במקרה כזה - יכול להיות שהגבר לא יידע.
אלא אם כן הוא באמת מניאק ולא מנסה בכלל להקשיב.
אבל יכולים להיות גם גברים בלי כוונות זדון שלא יצליחו להבין שזה היה 'לא' של ממש.
כאן צריך להיות הפתרון משני הכיוונים - שנשים יידעו איך לומר 'לא' אמיתי, ושגברים יהיה אכפת להם להקשיב לדקויות.
.
(אולי אפשר אפילו לעצור ולשאול כבר על ה'לא' הראשון: 'כשאת אומרת לא למה את מתכוונת?' ולעשות תיאום ציפיות.)
**********
ובעצם, כשאני חושבת על זה - יש סיבה אפילו הרבה יותר עמוקה שאני אומרת 'לא' מתפנק כבר מהתחלה:
זה כי *גברים הרבה יותר מרגישים 'מרומים' אם אני מתחילה עם התלהבות ופתאום לא בא לי להמשיך. הם לא מבינים מה קרה פתאום.
אז כיוון שאני מראש לא יודעת עד היכן ארצה להגיע - אני מהתחלה כבר עושה סימנים של 'לא בטוחה שאני רוצה' - כדי שלא ארגיש שזה מחייב אותי.*
אז זה לא שאני ממש לא רוצה - זה יותר מין 'רוצה לבדוק בעדינות ולראות עד איפה זה בסדר'.
כל זמן שאני לא בטוחה אני משדרת שאני חצי רוצה וחצי לא רוצה - כדי לתת לו להוביל, ולגלות עם עצמי.
ואז אם באיזשהו שלב אהיה בטוחה שאני לא רוצה - אוכל לומר משהו כמו: 'טוב, מהתחלה ידעת שזה לא בטוח'. ולא ארגיש רע עם עצמי.
(אוי, זה כלכך מסובך להסביר את כל המהלכים האלה.
אפילו לעצמי
)
***********
בנוסף - היו הרבה פעמים שחשבתי שאני רוצה לשכב עם מישהו - כי הוא מצא חן בעיניי מכל הבחינות, וחשבתי שזה הולך לקשר רציני, וחשבתי שגם הכוונות שלו רציניות -
ואז הוא שכב איתי ונעלם.
דווקא במקרה כזה הרגשתי מאוד מנוצלת, למרות שלכאורה
אני רציתי את הזיון הזה מעצמי ובלב שלם. זו כאילו הייתה 'הסכמה חופשית' שלי.
כאילו !!!
כי אני רציתי את הזיון הזה
בגלל שחשבתי שהנחות היסוד שלנו דומות ושאנחנו מחפשים את אותו הדבר.
אבל כשהתברר שלא - אז הרגשתי מרומה ומנוצלת.
ואז יכולתי להגיד ש'לו ידעתי מראש את כוונותיו, לא הייתי רוצה לשכב איתו'.
הוא ניצל את המחשבה התמימה שלי כדי לגרום לי לשכב איתו - ובהחלט יש בזה אלמנט שדומה לאונס.
יש פה משהו שמאוד מאוד מקומם אותי, גם אם נראה שאני 'הסכמתי' ו'רציתי'. הרי זה לא באמת.
לפעמים אני חושבת שהלוואי שעל דברים כאלה החוק היה מאפשר לתבוע על 'אונס' !
אבל למרות שמתוך הכעס שלי הייתי רוצה להגיד במקרה כזה שזה היה אונס -בכל זאת נראה לי שזה יהיה לקחת חולשות אנוש ולהפוך אותן למשהו מפלצתי.
גם הגברים הרבה פעמים לא יודעים מה הם רוצים מעצמם, וברוב המקרים לא עושים זאת מתוך החלטה לנצל.
כמובן שזה עשה לי רע מאוד, וכן הייתי רוצה
שגברים ילמדו לעשות סקס רק אם ברור שהציפיות של שני הצדדים דומות.
ולא להשלות את הצד השני. כי אז זה באמת ניצול, וזה מאוד רע.
_אני ממש לא מבינה את הבלבול הזה בין "לוקח זמן להתחמם" לבין "לוקח זמן להפעיל מספיק לחץ עד כניעה".
אם הבחורה יודעת מה היא רוצה בכל רגע נתון, בהתחלה רוצה ליטופים ואחר כך רוצה מזמוזים יותר כבדים ואחרי שעה רוצה גם יחסי מין מלאים, היא שותפה מלאה לכל מה שמתרחש. היא מכוונת את הבחור לקצב שלה, ומפגינה הנאה ויוזמה._
זה ממש לא ככה. כלומר, [b]לא בהכרח[/b].
זה לא שמהתחלה אני יודעת שאני ארצה בסוף לשכב.
הרבה פעמים אני אומרת לעצמי וגם לו 'אין מצב שנשכב'. ממש לא נראה לי שייך.
אבל אני כן רוצה נגיד נשיקות וליטופים.
מה שקורה, שמנגיעה לנגיעה אני יותר נדלקת, ויכול להיות אפילו שכמעט עד הסוף אני אחשוב שאני לא רוצה לשכב, אבל אני כן נותנת לדברים להתקדם עוד ועוד בניגוד למה שחשבתי מלכתחילה - ובסוף אני עשויה למצוא את עצמי כבר ממש לפני ה'לשכב' - ואז זה כבר קורה (לא תמיד, אבל לפעמים כן).
זה שאני מלכתחילה לא רוצה זה יכול להיות מכל מיני סיבות.
נגיד אני פוחדת להיפגע - שהוא ייעלם אחר כך. או שיש לי הרגשה שזה לא הבן אדם שמתאים לי. או שאני אפילו לא נמשכת אליו (ורק נעים לי שהוא נוגע בי :-P).
הרבה פעמים קרה ששכבתי בסוף מתוך חולשת הרצון.
נגיד, הרגשתי שהבן אדם הזה לא בשבילי - אבל איכשהו כבר התחרמנתי מאוד, ואולי חשבתי שייתכן שהוא יודע לזיין ממש טוב - ואז אני עלולה להחמיץ משהו מיוחד.
בעבר גם קרה ששכבתי לא רק מתוך חרמנות, אלא מתוך חשש לאבד את חיני בעיניו אם לא 'אזרום', ושכנעתי את עצמי שאני חרמנית מספיק. (לשמחתי, הסיבה הזאת פחות משפיעה עליי בשנים האחרונות).
לפעמים אחרי ששכבתי מסיבות כאלו ואחרות - לא התחרטתי על כך, ולפעמים כן התחרטתי על כך.
אז אם אני לא ברורה עם עצמי וחלשת רצון, אני אטיל את האחריות על הצד השני?!
זו אני שהלכתי עם זה משלב לשלב ונתתי לזה לקרות.
***********
מה גם, שהרבה פעמים אני אוהבת ש'משכנעים' אותי.
אני הרבה פעמים במקום שאני לא בטוחה שאני רוצה, ואז אני אוהבת שהצד השני עושה דברים שמעוררים אותי וגורמים לי לרצות. עד שאני כן אהיה בטוחה.
שיחזר אחריי, ש'יכבוש' אותי.
אני אוהבת להגיד 'לא' מתפנק או 'די' מתפנק, מבלי שאני בטוחה שאני מתכוונת לכך - עד שאני מרגישה שזה כן כדאי.
(ולפעמים זה לא יגיע למצב שאני ארגיש שכדאי, ואז ה'לא' שאמרתי קודם יבטח אותי - וארגיש יותר נוח לומר 'עד כאן'.)
אז נכון, שיש הבדל בין צורת ה'לא' המתפנק לבין 'לא' ברור ובטוח בעצמו.
וכשאני באמת לא רוצה ואני אומרת 'לא' ברור - אני בהחלט מצפה שיתייחסו לזה בשיא הרצינות.
אבל אם אני אומרת בצורה לא ממש ברורה - אני ממש לא מצפה מהצד השני שייקח אותי ברצינות !
יש כאן משחק, והוא כייפי. והרבה אוהבים לשחק אותו. והוא הרבה פעמים חלק מהמעשה המיני. (לדעתי, גם אצל בעלי חיים זה ככה). יש משהו מהנה ב'כיבוש' הזה, כל עוד הוא חלק מהמשחק.
כמובן, שהמשחק הוא הרבה פעמים [b]לא מודע[/b].
אני לא אומרת 'לא' כי אני רוצה לשחק, אלא כי אני באמת לא בטוחה. אבל כן יש בי [b]ציפייה[/b] שהגבר ימשיך לנסות - ובכך יעזור לי להבהיר לעצמי אם אני רוצה.
[b]אלא אם כן אמרתי 'לא' חזק וברור, אני בהחלט מצפה ממנו שימשיך לנסות.[/b]
החיזור הזה נעים לי.
גבר שאני אגיד לו 'לא' מתפנק, ואז הוא יפסיק - פשוט יעצבן אותי !!!!!!
הוא ייראה לי כמו גבר שמאבד את הביטחון בקלות.
והרבה פעמים זה באמת מחוסר ביטחון, כי הוא מרגיש כך דחוי, ולא מתוך רגישות אליי.
לי טוב להיות עם גבר שעם כמה שהוא רגיש ואכפתי - גם יש לו ביטחון עצמי, ולא בקלות מרגיש דחוי.
באופן כללי, אני חושבת שה'לא' המתפנק הוא חלק מהעניין, ויהיה מאוד חבל אם הוא לא יהיה.
אבל מה, הסיבה שיש בעיה עם כל זה, היא שיש נשים שגם את ה'לא' האמיתי אומרות בצורה לא ברורה.
במקרה כזה באמת אין לגבר דרך לדעת.
אז אני לא יודעת מה הפתרון לזה.
אבל אם הן אומרות 'לא' בצורה ברורה ועדיין לא לוקחים אותן ברצינות - [b]אז[/b] אני מסכימה שאין שאלה על כך שזה אונס !!!
יש בעיה שנשים לא נעים להן להגיד 'לא' - ואז גם אם הן אומרות - הן אומרות את זה בצורה מהוססת.
במקרה כזה - יכול להיות שהגבר לא יידע.
אלא אם כן הוא באמת מניאק ולא מנסה בכלל להקשיב.
אבל יכולים להיות גם גברים בלי כוונות זדון שלא יצליחו להבין שזה היה 'לא' של ממש.
כאן צריך להיות הפתרון משני הכיוונים - שנשים יידעו איך לומר 'לא' אמיתי, ושגברים יהיה אכפת להם להקשיב לדקויות.
.
(אולי אפשר אפילו לעצור ולשאול כבר על ה'לא' הראשון: 'כשאת אומרת לא למה את מתכוונת?' ולעשות תיאום ציפיות.)
**********
ובעצם, כשאני חושבת על זה - יש סיבה אפילו הרבה יותר עמוקה שאני אומרת 'לא' מתפנק כבר מהתחלה:
זה כי *גברים הרבה יותר מרגישים 'מרומים' אם אני מתחילה עם התלהבות ופתאום לא בא לי להמשיך. הם לא מבינים מה קרה פתאום.
אז כיוון שאני מראש לא יודעת עד היכן ארצה להגיע - אני מהתחלה כבר עושה סימנים של 'לא בטוחה שאני רוצה' - כדי שלא ארגיש שזה מחייב אותי.*
אז זה לא שאני ממש לא רוצה - זה יותר מין 'רוצה לבדוק בעדינות ולראות עד איפה זה בסדר'.
כל זמן שאני לא בטוחה אני משדרת שאני חצי רוצה וחצי לא רוצה - כדי לתת לו להוביל, ולגלות עם עצמי.
ואז אם באיזשהו שלב אהיה בטוחה שאני לא רוצה - אוכל לומר משהו כמו: 'טוב, מהתחלה ידעת שזה לא בטוח'. ולא ארגיש רע עם עצמי.
(אוי, זה כלכך מסובך להסביר את כל המהלכים האלה.
אפילו לעצמי :-P)
***********
בנוסף - היו הרבה פעמים שחשבתי שאני רוצה לשכב עם מישהו - כי הוא מצא חן בעיניי מכל הבחינות, וחשבתי שזה הולך לקשר רציני, וחשבתי שגם הכוונות שלו רציניות -
ואז הוא שכב איתי ונעלם.
דווקא במקרה כזה הרגשתי מאוד מנוצלת, למרות שלכאורה [b]אני[/b] רציתי את הזיון הזה מעצמי ובלב שלם. זו כאילו הייתה 'הסכמה חופשית' שלי. [b]כאילו !!![/b]
כי אני רציתי את הזיון הזה [b]בגלל[/b] שחשבתי שהנחות היסוד שלנו דומות ושאנחנו מחפשים את אותו הדבר.
אבל כשהתברר שלא - אז הרגשתי מרומה ומנוצלת.
ואז יכולתי להגיד ש'לו ידעתי מראש את כוונותיו, לא הייתי רוצה לשכב איתו'.
הוא ניצל את המחשבה התמימה שלי כדי לגרום לי לשכב איתו - ובהחלט יש בזה אלמנט שדומה לאונס.
יש פה משהו שמאוד מאוד מקומם אותי, גם אם נראה שאני 'הסכמתי' ו'רציתי'. הרי זה לא באמת.
לפעמים אני חושבת שהלוואי שעל דברים כאלה החוק היה מאפשר לתבוע על 'אונס' !
אבל למרות שמתוך הכעס שלי הייתי רוצה להגיד במקרה כזה שזה היה אונס -בכל זאת נראה לי שזה יהיה לקחת חולשות אנוש ולהפוך אותן למשהו מפלצתי.
גם הגברים הרבה פעמים לא יודעים מה הם רוצים מעצמם, וברוב המקרים לא עושים זאת מתוך החלטה לנצל.
כמובן שזה עשה לי רע מאוד, וכן הייתי רוצה [b]שגברים ילמדו לעשות סקס רק אם ברור שהציפיות של שני הצדדים דומות[/b].
ולא להשלות את הצד השני. כי אז זה באמת ניצול, וזה מאוד רע.