חיבור נצחי להווה, ודגש על הטבה אוניברסלית בכל פעולה מתוך חשיבה.

מישהו יודע מידע, פרטים, על המורה הבודהיסטי, דַוִיד (פַשִׁי) שמלמֵד באֵילַת?

תוספת חשובה :
משתנה כל הזמן
בתזוזה מתמדת ומזיזה ומשנה את מה שהיתה בתוכו, ליטפה אותו או נינשמה על ידו/ידיה
וכך גם הרוחניות - התחברות לשינוי האין סופי - כלי לשינויים הללו ובחירה ברוח הנכונה .

[b]רוח[/b]
אותו [b]רווח[/b] שקיים בין [b]חומר לחומר[/b]
אותו מקום ריק אותו [b]חור[/b] שמלא במה שאנו [b]בחרנו[/b] למלא
[b]רוחניות[/b] ?
[b]אורח[/b] חיים שבו האדם [b]בוחר[/b] להיות עם, לפנות מקום, להקשיב, [b]לרוח[/b].

[u]כמה שפחות גירויים חיצוניים=יותר גירוי פנימי. כלומר : ככל שיהיו בסביבתנו יותר גירויים חיצוניים,כך נצטרך לאמץ פחות את הפנים שלנו,את מי שאנחנו. (נעמה מתוך [po]חיים חדשים במדבר[/po]) [/u]
זה הגריין שעלה בראש הדף והוא מבטא את תשובתי לשאלה מהי רוחניות בדיוק תמציתי. התבוננות פנימה, ההבנה שהכל הוא אחד. כמה פשוט - ככה קשה.

כאן ועכשיו

טבע, תודעה, רגש, אנרגיה, הוויה, ניקוי, תובנה, אמת, קיום, מילוי, הכרה, שלווה, הוויה, הבטה, הצצה, הכלה, אהבה, תרומה.

בעיניי רוחניות זה עבודה על האישיות (ו/או הנשמה) שלי. להיות בנאדם טוב יותר, מבין יותר, מכיל יותר. שאיפה לדעת יותר על עצמי ועל העולם סביבי. רצון ללמוד תהליכים שקורים בעולם. רוחניות יכולה גם להיות מושפעת או להשפיע בעצמה על שאר התחומים בחיים. גם לדעתי, הכושר שלנו להשפיע על הדברים סביבנו והדרך שלנו להגיב באים מאותו מקום של הרוחניות. |*| פחות או יותר

אני רואה את הרוחניות,כדבר שלוקח אותי מעל הטבע שלי,כל עבודה על מידות מביאה אותי למקום גבוה יותר וזאת רוחניות בעיני.
לדוגמה,אם חסרות לי שעות שינה רבות אחרי לידה ,או אחרי מחלה של אחד הילדים,ובכל זאת,למרות העיפות והחולשה אני ממשיכה להיות אנושית בבית,מוותרת על ההתפרקות והנטייה לצעוק-הרי זאת בעיני רוחניות.

בכלל ראיה של החיים שמעל החיים,הסתכלות ערכית על מצבים ואפילו על חפצים.
ששום דבר לא קורה סתם,שבכל מצב יש עיניין שהוא מעל לכאן ולעכשיו-גם זאת בעיני רוחניות.

בעקבות שיחה עם קרובה.
מהי רוחניות בעינייך?
מה היחס שלך בנוגע לרוחניות?
מהו האיזון המתאים בין גשמיות לרוחניות? מה יש באמצע?

לעתים יש לי מן הרגשה שאני רוצה ברוחניות, רוצה ליישם אותה ביומיום, אבל משהו מהגשמיות ומהחינוך הגשמי שקיבלתי מושך אותי משם. איך מגיעים לאיזון בין רוחניות לגשמיות? מה זה האמצע הזה? איך ליישם ביומיום?

חיים בעלי תוכן רוחני הם חיים שמהותם היא התפתחות.

הארציות מאופיינת בקביעות העלולה להוביל לקיבעון. הרוח היא האפשרות לשנות מצבים.
כשהרצון מכוון לשינוי נפתח פתח לחוויות חדשות של התפתחות.
הדרכים הם רבות ומגוונות. (אומנות, מוסיקה, מדיטציות, תנועה, נשימה וכו' )
מה שמשותף לדרכים השונות הוא הרחבת המודעות העצמית והכרה עצמית חדשה.

המודעות החדשה מובילה לשינוי דפוסי חשיבה.
המחשבה החדשה מובילה לעשייה חדשה.
העשייה החדשה משנה את המציאות הפיסית הקיימת.

מכאן שתוכן רוחני לחיים הוא למעשה התפתחות אישית המובילה להגשמה עצמית.

[u]באו תובנות[/u]

את מוכנה לשתף אותנו?

[u]נו, קרן- יש ממצאים?[/u]
מתעסקת בכל כך הרבה "יומיום" שקשה לחשוב גבוה כרגע...

טוב שיש דף מיוחד שמזכיר לי שאני רוצה להתעסק גם עם זה ;-)

כל הסופ"ש התעסקתי בדף הזה. מחוץ לאתר, ואולי בזכות זה שלא הייתי באתר.
באו תובנות, דיברתי עם חברה. איזה כיפים הרגעים האלה שהאתר עושה אצלך שינוי משמעותי.
ויש הרבה כאלה.
אהבה.

פשוט חיים את הרגע והיום

צפריר, חשבתי שהתשובה שלי משכנעת אבל אחרי שקראתי את שלך- זה נראה לי יותר, אז נושמים.

נו, קרן- יש ממצאים?

נושמים.

[u]מה אתם עושים כדי ליצוק לחייכם תוכן רוחני?[/u]

למרות שעדיין איני מבין את שאלתך עד תום, אני חושב שכדי להכניס את הרוח צריך פשוט לפתוח חלון. אבל לא כשיש רוח חזקה מדי, כי אז ניתן למצוא רצפה נוצצת משברי ואזות וחיות אחרות.

אני כותבת על ניו אייג', בין היתר ב"דרך האושר". עכשיו התחלפה שם העורכת וזה נהיה לי פחות כיף אז הפסקתי שם, כי כמו ששירי אומרת -
[u]אני משתדלת לעשות מה שאני אוהבת ולעשות זאת באהבה[/u]
הבחירה שלי לכתוב על נושאים רוחניים קשורה באפשרות להיפגש עם אנשים מעניינים, להכיר שיטות טיפול וגישות אלטרנטיביות, להיתקל בהרבה [po]סיפורים קוסמיים[/po] (-: ודרך זה לשאול את עצמי את השאלות הקשורת בהתפתחות הרוחנית שלי.

זה גם עוזר לי בסוג השני של הכתיבה שאני עושה לפרנסתי, שהיא שיווקית/קופירייטרית. הרבה פעמים אני מפצחת את המהות של המסר השיווקי דרך קודים רוחניים סמויים (-;

אני לא הצלחתי להתחבר ל"חיים אחרים" זה לאנשים שכבר עמוק בתוך ה"רוחניות",
למתחילים על ממליצה על ירחון "דרך האושר" של SBC ויש לירחון גם אתר.
כתבות מעניינות, עם הגליון חוויתי את המדיטציה הראשונה.

אגב מחיר הירחון שווה לכל נפש. 13 ש"ח לירחון

אני משתדלת לעשות מה שאני אוהבת ולעשות זאת באהבה. זאת הרוחניות הגבוהה היותר שאני מכירה.

וגם- קחי לך גליון או שניים של "חיים אחרים" ותראי לאן זה לוקח אותך.

אנחנו קצת מתפלספים, בעוד שאני שומעת מקולה של קרן (אפשר לקרוא לך כך כאן?) שהיא מבקשת את הרעיונות עצמם.
אני מאמינה, קרן, שכשתתחילי לעשות השאלות יתחילו לקבל תשובות והדרך תקרה מאליה.

באשר להמלצותי-
אני עכשיו תלמידה [url=http://www.voice-healing.com/Heb%5FVer/]בקול הרוח[/url] של אסתר שמיר.
כרגע בקורס מטפלים בָּשיטה, שהתחיל כקורס התפתחות (ואח"כ מי שרוצה מצטרף לקורס המטפלים- שעבורי בעיקר הווה קורס התפתחות טורבו). כתבתי קודם שזה לא במקום פסיכולוג, ואח"כ התלבטתי. זה אכן עוזר לפתור הרבה סוגיות מהתחום הנפשי, כמו גם הגופני, כי אנחנו מדברים על מדיטציה ורפואה אלטרנטיבית הרואות את הגופנפש קשורים.
אבל יש גם משהו אחר (אני לא יכולה להמנע מאותה התפלספות, סליחה עם המתייגעים..), שזה חיבור למקור השמח שלך, האוהב, החופשי, לאור.

הלאה.
[b]אושו[/b] המציא מדיטציות "לאדם המודרני" שיש לו צרכים מיוחדים כדי להתחיל להתחבר לרוח. קודם כל יש צורך לנקות הרבה רעש..
יש לו הרבה ספרים, מעשיים ורוחניים, אבל אני ממליצה לחוות את הדברים, כי זה הענין.
כמובן שאפשר לסוע לפונה שבהודו לקבל מן המקור (האשרם שלו), אך אני לא יודעת אם את יכולה, אבל בראץ יש היום פריחה של מה שקשור בו, אם ב [url=http://www.tantra.co.il/]אשרם במדבר[/url] המקסים, או בהמון סדנאות שקורות גם במרכז. ויש בקישור שנתתי גם המלצות לפעילויות מחוץ לאשרם. (בקישור פעילויות).
אני מאד ממליצה על מדיטצית אום, AUM, שהיא משהו שבכלל קשה לתאר, ואולי חיפוש ברשת יביא אותך לשם.
את יודעת, דוקא מתחום התפתחות אחר- ושלא חוויתי- סדנאות ה"פורום". אני שומעת אנשים שעברו שם דברים מדהימים.

נחשפתי עכשיו, ובזכות האתר הנהדר שלנו, ל [po]לואיז היי[/po] , קוראת אותה לאט ובהתרשמות.
בקשר לקורס נטיפול שאני עוברת, אני חושבת שלמידת כל טיפול אנרגטי באופן רציני, עושה שינוי והארה גדולים.

וכמובן ויפאסנה, ומדיטציה, ויש המון.
נכון, זה נראה שיש ים ואיך מוצאים בתוך כל זה-
גם ההתברברות היא חלק מהענין, ואם את מתברברת זה כבר מלמד אותך משהו לשים לב אליו, ויכול להיות שתפלי מיד על המורה הנכון לך, ומה שבטוח, כבר כשעושים, קורה משהו.

[po]אם הבנים[/po] , אהבתי. ואני מפתחת: כל מה שלא כללת - גוף, מזון, משקל כאב והנאה, הם הכלי שנותן לרוח את הצורה, ואת החומרים לעבודה.

[u]אמונה בצדקת הדרך שהיא לא אמונה בצדקת הדרך "פר סה", אלא כזו שהיא לוגית, מוסדרת, עם עקרונות מאחוריה.[/u]
ועל כך יש פתגם סיני עתיק:
הדרך ש"היא הדרך" אינה הדרך....

[u]ענו לי "שם" על התנדבות- כיוון מעניין. אני אכן מתנדבת. יש לי "רוח התנדבות". אבל אני מרגישה שזה לא ממש "רוחניות" במובן של מה שאני מדברת עליו.[/u]

יש דבר שנקרא "קרמה יוגה" (שבמהותו דומה מאד לחלקים מסוימים ביהדות), ומדבר על הגשמה עצמית רוחנית גבוהה בעשייה הפשוטה והיומיומית. כלומר : גם ניקוי ובישול יכולות להיות פעולות מקודשות ומרוממות. מה שעושה אותם כאלו, זו ההתכוונות: עשייה מתוך קבלה, השלמה, תחושת שלמות. קבלה שלמה של עצמך ושל העולם ושל ההווה ובתוכם הקבלה שאפילו ההיסוסים והקונפליקטים, הם חלק מהשלמות.
יש משהו ברוטינה שעוזר לנו להבחין בשינויים שקורים לנו. כי הרי הנהר הוא אף פעם לא אותו נהר, וגם אנחנו: אין רחיצת כלים אחת זהה לאחרת... ורק מלעקוב אחר השינויים הדרך הופכת למוארת יותר.

בכל אופן, ממליצה לך גם על נעמי גבע, שהומלץ עליה בהרחבה בעניני זוגיות ב [po]יעוץ זוגי פילוסופי[/po] .
היא עשויה לסדר לך את הראש בפגישה אחת, מקסימום 3. הפתגם הסיני העתיק תקף גם לגבי כל מה שהיא יכולה להגיד. אבל היא בכל זאת שווה מאד ביותר. חיפוש הוא חיפוש הוא חיפוש והוא בעל ערך גבוה בפני עצמו. אם מישהו ימצא בשבילך, ויגדיר בשבילך החיפוש שלך יהיה מאד קצר והתוצאה שטחית.

[u]"אני פמיניסטית ראדיקלית מרקסיסטית".[/u]
מה שחסר בהגדרה הזאת או אולי פשוט מוטמע בה זה - "מטריאליסטית". ביננו, זה קצת להיפך מרוח. בגישה המטריאליסטית הרבה יותר קל להגדיר דברים. הם פחות משתנים שם.

מנסה להגדיר רוח.

כל מה שאני עושה כדי להבין ולקדם את עצמי כאדם שלא במסגרת גופנית.
כל מה שאינו מזון, משקל, מגע, כאב, הנאה וכו'.
כל מה שהינו מחשבה, הבנה, התלבטות, אמונה, השלמה, חקירה.

_קרן, מהי הגדרתך ל"רוח"?
איני מבין._
אני לא בטוחה שאני יודעת. שאלתי פה ושם כדי לשמוע ולהחכים. כדי לקבל כיוון. כדי לחשוב אם משהו באמת חסר.

אז ענו לי "שם" על הצגות וספרים- מעטים מהם בעיני הם "רוח" ולא תרבות גרידא.
ענו לי "שם" על התנדבות- כיוון מעניין. אני אכן מתנדבת. יש לי "רוח התנדבות". אבל אני מרגישה שזה לא ממש "רוחניות" במובן של מה שאני מדברת עליו.

אני חושבת שחלק מהענין הוא בחינה שלי מול דברים שנתקלתי בהם פה. אולי החיים ה"מודעים לעצמם" שיש אחריהם אידאל כלשהו. אמונה בצדקת הדרך שהיא לא אמונה בצדקת הדרך "פר סה", אלא כזו שהיא לוגית, מוסדרת, עם עקרונות מאחוריה. אבל בשביל זה צריך "להצדיק" את הדרך. כלומר לפעול מתוך מודעות עצמית גבוהה יותר (אני משרבטת לי מחשבות בלי עריכה ובלי המון מחשבה... חושבת תוך כדי כתיבה... מאמינה שזה יוביל אותי לכיוון הנכון...).

חלק אחר, ועד כמה שזה מצחיק שזה הגיע מסדרת טלביזיה, הוא באמת החלק הזה של "הדמוקרטיה היא הדת שלנו" או גרוע מזה מבחינתי "החוק הוא הדת שלנו". המקצוע שלי לימד אותי לכבד מאוד זכויות יסוד וכו', אבל גם לדעת שהחוק טועה בכל כך הרבה פעמים שאני לא יכולה "לקדש" אותו.

אני חושבת גם על מה אני מנחילה לבנותי. כן- קצת "שמירת מסורת" שהיא לא מאמונה אלא מהעברת מנהגי אבות. קצת "רוח הדמוקרטיה" שהיא ערכים חשובים ויסודיים.

איזו "תורה שלמה" אני מעבירה להן? מה הן יגידו על הבית בו הן גדלו?

יש איזו קלות בלשים "לייבל" מוצהר. מישהי אמרה לי פעם "אני פמיניסטית ראדיקלית מרקסיסטית". זה שעשע אותי מאוד בזמנו, היכולת להגדיר לפרטי פרטים את אמונתך, ועוד יותר מזה שעשע אותי הצורך בכך. אולי היום אני קצת במקום בו גם אני צריכה הגדרה כזו של מה אני. אולי אני רוצה הגדרות של אחרים כדי לכוון את עצמי טוב יותר.


<כמה גילוי לב המקום הזה מרשה ודורש>

[u]מסע יכול להיות במקום בו אני נמצאת, לא צריך באמת ללכת לאנשהו. זה לשנות זווית ראייה ודרכי התבוננות[/u]
זהו בדיוק. כמו שורד כותבת.
זה איך שאני חיה, איך שאני חושבת, המשמעות שאני נותנת לדברים.
מספיק שאני נוסעת הביתה מהעבודה ורק חושבת. בלי רדיו, בלי טרמפיסטים.

[u]אדם שאינו מאמין בקיומו של אל צריך לעבוד קשה יותר על בניית עולם רוחני...[/u]

אדם שאינו מאמין בקיומו של אל לדעתי אינו זקוק לעולם רוחני. עולם רוחני הוא תוצאה של אמונה, אמורפית ובלתי יציבה ככל שתהיה.

אולי קשה לך עם האמורפיות של האמונה? עם האמורפיות של התודעה? עם האמורפיות של החיים?
עבודה רוחנית עשויה להאיר התחלות של שבילים בתוך האמורפיות, לעורר איזה ניצוץ פנימי, לחבר לתובנות, אבל עדין אינה עושה את הדרך קלה, או מלאת שמחה. את זה רק את יכולה לעשות. שום בודהה או ספר לא יוכלו לעשות לך את זה. לכל היותר הם יוכלו להזכיר לך לחפש את דרכך ולספק לך הליכון... (פעם היה כזה גם לילדים...) אבל גם - ובעיקר - כל רגע קשה בחיים יכול לעשות לך את זה.

אחרי שנים של שתיה בצמא דרכים לרוחניות הבנתי שאני מדקלמת את כל מה שלמדתי אבל לא מבצעת קמצוץ בפועל... ולא מעצלנות. הדברים נובטים וצומחים כל אחד בזמנו של כל אחד. (לא סתם יש כמה דתות שבהן נכנסים לעינינים רק בגיל 40.)

אז מתחילה דרך, ארוכה, שעשויה מהמון רגעים בהווה, מהסתכלות על הזכרונות כל פעם בעיניים חדשות, מנכונות לשחרר דברים שחשבנו שאנחנו יודעים לטובת חדשים שגם אותם אולי נחליף בזמנם.

[u]לא נראה לך שבתקופתנו (מה שזה לא יהיה) דווקא זו הדרך הקלה יותר-[/u]

לא נראה לי שמשהו יכול להיות קל למישהו בתקופתינו. בתקופתינו לכל קיצור דרך או זיוף יש מחיר.
הדרך הקלה היא לחשוב שלאחרים יותר קל. זה מסיר מהחושב כל אחריות. עפ"ר זה גם ממשיך ללוות אותו כשהוא מנסה להשיג את מה שלכאורה יש לאחרים. וגם אחרי שלכאורה השיג את מה שיש לאחרים.
לאף אחד אין כלום, חוץ מהרגע הזה. הכל חמקמק והפכפך. כל רגע אנחנו יכולים למות.

שנים הסתובבתי עם תחושה, שבדת יש דברים נפלאים. שזה אורח חיים מלא שמחה.
אבל אני לא מאמינה באלהים...
ואז, בשקט בשקט בין כל הדברים שעשיתי, ואת הפאנצ' ליין בעניין נתן דווקא ספר פרוזה, הגיעה ההבנה והקבלה שלי אותו.
אני מוכנה לאלהים.

אני לא חושבת שיש דבר כזה "חילוני חופשי". רוב החילוניים (ושתבינו, אורח חיי כל כך חילוני, במובן מסוים. פול חטאים (-; ) כפופים למרותו של ההגיון, והמדע הוא להם דת.
ככה, בלי שנרגיש, אנחנו מוצאים פתרונות לשאלות הנסתרות של החיים, בדיוק כמו שמיוחס לנושאי עול מצוות. הכוונה, שחילוניים חופשיים להגדרתם, לא צריכים שאיזה רב יגיד להם מה לעשות, לא צריכים את ההלכה לקבוע להם, ושהמסגרת הדתית תסביר להם הכל.
אנחנו אנשים חושבים.
והמחשבה, והחיפוש המתמיד אחרי תשובות מדעיות חותכות, ומה שלא נמצא בהגדרתן לא קיים, מחזירים אותנו לבית כלא אחר- הכלא של ההגיון, של החשיבה. כל בני האדם מחפשים תשובות, בכל התרבויות (וגם חילוניות היא תרבות) יש מענים לחוסר ביטחון.

נראה לי שתחת כנפי אמונה (אמיתית ולא מאולצת לצורך הגנתה), אפשר לצאת לדרך שיש בה שמחה (לא ראיתי הרבה שמחה כדרך חיים אצל חילוניים חופשיים- יותר שמחה מקרית- ומה הוא חופש אם לא שמחה...) אהבה וכבוד בין בני אדם.

אבל זה בעייתי להסביר אמונה- זה עניין של חוויה, לא של הגיון..

קרן, לא שכחתי, ואכתוב לך [u]דוגמאות[/u] . תודה, פעם הראשונה שאני מצליחה לנסח את המחשבות האלה. אויש, אני אוהבת את האתר הזה..

קרן, מהי הגדרתך ל"רוח"?

איני מבין.

בלבלתותי לגמרי...

[u]אני חושבת שהבסיס ההכרחי הוא אמונה.[/u]
בסיס למה? לכך שהדת תהוה בשבילך מענה לצורך רוחני? את יכולה להגדיר לי "צורך רוחני"?

[u]לסקר שווקים גם בתוך הדת[/u]
זה סקר שווקים שאני אישית עשיתי כבר פעם. החל מהרבה קריאה של ספרות עיונית על הדת, האמונה, המצוות וכו' וכלה בפשפוש עצמי רציני.

אני חושבת שהבסיס ההכרחי הוא אמונה.

כשאין אמונה...

אנחנו שומרים מסגרת של חיים יהודיים שבאה מקשר לדורות קודמים, שייכות לעם, דברים כגון אלה. אבל הבסיס של אמונה באל איננו שם וככזה זה לא מענה על צרכים רוחניים.

[u]אז אולי היתרון של האדם הדתי הוא שיש לו כבר blue print - מעין תדפיס או שרטוט שכאשר הוא רוצה להעמיק בתחום הרוחני- הוא כבר יודע לאן.[/u]
יש כ"כ הרבה כוונים וזרמים וכר נרחב לסקר שווקים גם בתוך הדת. היהודית. גם בדתות אחרות יש...

[u]לעשות סקר שווקים לפני כן[/u]
או. זה קצת מה שאני מנסה... לראות מה יש בחוץ, למדוד, לחשוב. לראות מה הולם אותי. מה יכול להתאים. מה לא כל כך. מה אולי יתאים אחרי דיאטה...

[u]אני רק ממליצה שוב, לקחת מורה, או סדנא, או מס' סדנאות, (והכי "קשה"-) להתמסר לאיזו דרך.[/u]
יערת- לא נראה לך שבתקופתנו (מה שזה לא יהיה) דווקא זו הדרך הקלה יותר- אנשים צורכים סדנאות ופילוסופיות חיים ממש כפי שהם צורכים כל מוצר אחר. ולא תמיד זה אמיתי וערכי.
ובנוסף- מכשול שתמיד קשה לי איתו- איך אפשר לתת את כל אמוננו ב"שיטה" אחת (כשיש המון שיטות) או בגורו אחד (כנ"ל, ויחד עם היותנו ספקניים וביקרותיים וכו).
אז אולי היתרון של האדם הדתי הוא שיש לו כבר blue print - מעין תדפיס או שרטוט שכאשר הוא רוצה להעמיק בתחום הרוחני- הוא כבר יודע לאן.
הוא לא צריך לעשות סקר שווקים לפני כן.

על פרקטיקה ורוח...

נכון לאמר שהדת היא קודם כל, או בסופו של דבר, פרקטיקה.
מה שרוחני בעיני, זה חיפוש המהות שמאחורי הדברים. ומה הופך אותי לאדם טוב יותר כשאני מברכת, כשאני טובלת במקוה, כשאני נותנת מתנות לאביונים...

ויש לי עודרבה מה לאמר, אבל כ"כ קשה לי לחשובכשו...

[u]אני חושבת שאדם שיש לו אמונה[/u]
לא הייתי מגבילה את זה לדת או לאלוהים.
אם כבר אז להיפך: לדעתי, הדת כולאת את הרוחניות. מי שגם דתי וגם רוחני, לתפיסתי רוחני למרות דתיותו.

אדם שיש לו ערכים, דרך, אידיאולוגיה כלשהי, עולם של מחשבות ורעיונות ושאלות וספקות, ושמחפש ומוצא כל דרך כדי להרחיב ולהעשיר ולהעמיק את עולמו ואת דעתו ואת מחשבותיו, ולמצוא שאלות חדשות, ולראות זויות חדשות באמונות ישנות שלו - הוא אדם רוחני, לדעתי.

בעיניי זה קודם כל להיות מוכנה לצאת למסע.
מסע לתוך עצמי מבפנים. לא לפחד ממה שאני עומדת ויכולה לפגוש שם. להיות מוכנה להתבונן. להיות מוכנה להתמודד עם התחושות שיעלו לי, עם הפחדים והחששות. עם מה שאראה במראה. דרך עצמי ודרך מי שמסביבי.
זה לא קל ולא פשוט. זה לוקח זמן. זה מתגלה לאט לאט בטפחים טפחים, אבל ממש משתלם, בשבילי.
מסע יכול להיות במקום בו אני נמצאת, לא צריך באמת ללכת לאנשהו. זה לשנות זווית ראייה ודרכי התבוננות.
כמובן שאפשר גם ללכת פיזית למקומות אחרים...להיעזר במורים/ מראות/ ספרים/ טכניקות חיצוניים בשביל כך.
גם זה טוב ועוזר.
אחרי כל מיני סיבובים בחיים שלי מאד נוח לי להביא את החומרים להתבוננות ולעבודה מתוך החיים שלי- בלי הגדרות ואג'נדות.
אבל במחשבה שנייה בטוח שכל אותם סיבובים עזרו לי להגיע למקום הזה בתוך עצמי.
מסעות רגליים, מסעות בעולם, בודהיזם, מדיטציית ויפאסנה, הריון, לידה, אמהות, תזונה, הנקה, אנשים...אנשים...אנשים...

[u]אדם שאינו מאמין בקיומו של אל צריך לעבוד קשה יותר על בניית עולם רוחני...[/u]
במה את מאמינה? באבולוציה, במדע, בנסתר, בכוח עליון בלתי מוגדר, באיתני הטבע?
במה היית רוצה להאמין? מה היית רוצה להיות בטוחה שקיים?
(כרגיל, השאלות הן לא על מנת לקבל תשובות בעצמי, אבל אם תעני כאן (או באופן אישי), אני אנסה לחשוב על כיוונים מתאימים)
ותודה יערת שלא התביישת לשאול, כמוני (-:

http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=149&msgid=33957778

[u]אני מוכנה לתת דוגמאות אם למישהו יהיה ענין בכך[/u]
למישהו בהחלט יש עניין בכך


(תכף קישור ל"שם")

תפנו אותנו לפורום האחד בבקשה.
אני רוצה לענות על שאלתך, [po]קרן יער[/po] , וקצת מתקשה.
כי בדרך שאני עברתי יש כל כך הרבה תחנות, ויותר מזה תובנות, שקשה לפרוט את זה.
ובעיקר להסביר את זה.

למשל, איך להסביר ש
[u]אדם שאינו מאמין בקיומו של אל צריך לעבוד קשה יותר על בניית עולם רוחני...[/u]
היום, כשהצלחתי למצוא את דרכי בעולם הרוחניות, מצאתי גם את האל.

אני זוכרת איך, לפני שעסקתי ברוח, ויותר בנפש, כשהציעו לי "רוחניות", חשבתי שאני כבר שם, בעצם ההתעסקות הנפשית. יש פה איזה טריק.
אנשים חושבים שבעצם העניין המחשבתי, הנפשי, האלטרנטיבי, האינטיליגנטי, יש עבודה רוחנית.
במקרה שלי, באמת היה לי מה לפתור מתחום הרגש. אז אם לא פסיכולוג- אולי מדיטציה?

ואז מגלים משהו אחר. שגם אותן התעסקויות רגשיות-מחשבתיות, הן ארציות ומתחום הגוף.
ובעיני עבודה רוחנית נעשית, בעולמנו ובתרבותינו, רק ב [b]עבודה[/b] רוחנית, כלומר, צריך לקחת בשביל זה מורה, ספר, מדיטציה זה דבר שכמעט אי אפשר לעשות לבד, בשלב ההתחלה. אנחנו יצורים חושבים מדי, מדי בתזזית built in.

ומה זה עבודה רוחנית, קשה לי לאמר. אני רק ממליצה שוב, לקחת מורה, או סדנא, או מס' סדנאות, (והכי "קשה"-) להתמסר לאיזו דרך.
ואז מגלים דברים, שלנו האנשים החושבים העצמאיים והספקניים, נראים מוזרים ומטילים ספק על ספקנותינו,
ובסוף, אם עברנו את כל המכשלות של עצמנו, מוכנים להתמסר אל הרוח.

נו, אמרתי לכם שזה קשה להסברה?

אני מוכנה לתת דוגמאות אם למישהו יהיה ענין בכך.

עניין הרוח מסודר בגלל שאלת החיפוש. אני חושבת שאדם שיש לו אמונה (ולא שדתי בגלל הרגל, או בגלל שההורים היו דתיים, או בגלל שככה כולם מסביבו) יש לו בסיס אחר ל"חיי רוח" מאדם ללא אמונה (ואולי זו האבחנה הנכונה יותר ולא דתי/חילוני).

אדם שאינו מאמין בקיומו של אל צריך לעבוד קשה יותר על בניית עולם רוחני...


(ואולי חלק מזה התחיל מפרק יותר מדי אמריקאי של הפרקליטים בו מואשם יוג'ין בזה שהפך את החוק לדת שלו... ושיחה על כך שדמוקרטיה היא גם סוג של "דת"...<קרן מנסה להביט במראה ולבחון את עצמה>)

מסתבר שהרשת היא מקום די קטן בסך הכל (-:

המשכתי לחשוב על השאלה שלך גם בחמש בבוקר לאחר שהקטן העיר אותי.
מעניין למה את חושבת שאצל אנשים דתיים עניין הרוח "מסודר". הרי אפשר לשמור על כל מצוות היהדות מבלי להיות רוחני. יש המון פרקטיקה בעניין. (תשאלי אישה שהכשירה את הבית לפסח, למשל).
אני מוצאת שכל השלב הזה בחיי- של גידול ילד, התמסדות רכישת דירה מאוד מכרסם בחלק של התהיות והשאלות. בגיל עשרים יכולתי לשבת כל היום ולבהות בקיר שממול (וזה לא היה כייף גדול). כיום אני חושבת איפה להשיג "חליפות גן" בזול.

מה? כולכם גם שם?

אספר למה שאלתי גם פה וגם שם- בדיוק בגלל ההבדל הגדול בסגנון בין "שם" לבין "פה". מעניין אותי איך אנשים שונים תופסים את מה שנקרא "חיי רוח".

היה נדמה לי שקראתי את השאלה גם במקום אחר :-)

עבורי תחילת הדרך לחיים רוחניים יותר היא הצבת סימן שאלה על כמה שיותר דברים קבועים בחיי.
חינוך ילדים
הקשר הזוגי
עבודה ו"קריירה"

לפעמים אפשר להעזר ב"מורים רוחניים"
לעיתים תקופות משבר הן אלו שדווקא מקרבות אל הרוחני
תחושה של העדר, של חוסר.

דת בצורה הממוסדת שלה לא מדברת אלי.

הבנתי עכשיו שאת שאלת את אותה שאלה היום בפורום אחר (נכון?) ומגוון התשובות שם והפירושים שניתנו למושג חיי רוח היה מעניין לכשעצמו .

מבחינתי חיים רוחניים זה בעיקר דרך ההסתכלות על החיים, החיפוש אחר משמעות בכל דבר שקורה, ובכלל להיות אדם חושב, תוהה ומתלבט לגבי החיים ובכלל...

[u]כמו רבות שעולות כאן, לא?[/u]
כן, בהחלט. הייתי צריכה לנסח אחרת: קשה לי לענות לך כי אני מרגישה שאצלי זה אינטימי מכדי שאענה מעל גבי הפורום (לא שיש לי חיים רוחניים עשירים במיוחד [-: אבל גם המעט שיש).
כרגיל, הכי קל לי להמליץ על ספרים, ואשמח לך להשאיל לך מה שיש לי. כרגע עולה לי אחד בראש - Everyday Blessings - The Inner Work of Mindful Parenting. לא בדיוק מה שאת מחפשת, אבל מעניין. רוחניות בהקשר של גידול ילדים. קצת זן בודהיסטי - החוכמה שבהתבוננות. במה שקורה לי, במה שאני מרגיש עם זה.

[u]זו שאלה אישית מאוד...[/u]
כמו רבות שעולות כאן, לא?

ואפשר גם "על פני השטח"... "זן בודהיסטי" (סתם דוגמא...). מעניין לשמוע דברים שלא ידעתי אפילו שקיימים.

או.קיי.
זה רק פייר אני מניחה.

דיברנו אתמול על הפער בין "תרבות" ל"רוח". על כך שמה שנתפס אצל רבים כ"חיים עם רוח" הם בעצם הצגות, ספרים וכו'...

כחילונים אנחנו מרגישים שהמסע שלנו לחפש את ה"רוח" קשה יותר לפעמים.

כרגע אנחנו מרגישים שאנחנו בנקודה שאנחנו מוכנים יותר להשקיע בכך ומחפשים לשמוע על דרכם של אחרים כדי לבחור את הדרך שמתאימה לנו.

זו שאלה אישית מאוד...
את רוצה לספר קצת מהצד שלך - את מרגישה שיש לך צורך להכניס תוכן רוחני לחייך? באילו מצבים את מרגישה שהוא חסר לך?

מה אתם עושים כדי ליצוק לחייכם תוכן רוחני?