על ידי שמנדובה* » 20 ינואר 2016, 23:28
מוסיפה עוד לגבי ארה״ב וחינוך ביתי מנסיוננו. וגם מדגישה שבכל מדינה ואפילו עיר, יכולים להיות הבדלים עצומים לפי המיקום המדוייק והקבוצה שנפלתם עליה. המרחקים גדולים ולפעמים נסיון של משפחה אחת במדינה מסויימת יהיה שונה מאוד מהנסיון של משפחה אחרת, בגלל איזור המגורים או סיטואציה ספציפית או סתם התאמה חברתית וקליק שיש עם משפחות אחרות.
ניו ג׳רזי: מדינה חופשיה לחלוטין מבחינת חנ״ב. לא צריך לדווח לאף אחד שום דבר. יש המון קבוצות, בעיקר במרכז ודרום המדינה. אנחנו היינו חלק מקבוצה מאוד ותיקה שראשוני ילדיה כבר סיימו קולג׳. לא היתה תחושת קהילתיות גדולה - למרות שתמיד היה מאוד נעים והאנשים מקסימים. היתה תקופה שהייתי במצב רפואי קשה והחברים התגייסו עם אוכל, תוספי מזון, וכאלה. זה היה מאוד נעים. ועם זאת כל אחד בעיקר עם עצמו ויש מעט מאוד גמישות ודברים שקובעים מעכשיו לעכשיו - הכל מראש ומתוקתק ומאורגן מאוד.
דרום פלורידה (איזור פורט לודרדייל): אנשים מהממים מהממים מהממים! מקבלים ופתוחים וזורמים. פשוט כיף של מקום מכל הבחינות. מבחינה חוקית יש צורך באחד מהשניים: או להירשם לאיזה בית ספר פיקטיבי כזה שהילד רק רשום בו וצריך פעם ברבעון להכנס לאתר ולמלא ״נוכחות״ באיזה טופס ואז הילד נחשב תלמיד ביס, או לנהל פולדר של עבודות ולשמור יומן למידה למקרה שיבואו לבקש ממך. לא בטוחה אם מישהו באמת בודק את זה.
אריזונה: פעם בשנתיים אם אינני טועה, יש לשלוח איזה מכתב רשמי לגבי היות הילד מתחנך בבית, לגורם המתאים בדואר רשום. סה טו. אין לי יותר מידי רשמים לגבי הקבוצות כי שם לא ממש גרנו, רק ביררנו לגבי זה.
קליפורניה: כבר כתבתי על האופציות מבחינה חוקית. לגבי קבוצות - לפחות בדרום קליפורניה, יש המון. אינספור ממש. יש אפילו קבוצה יהודית שעושים פעילויות משותפות הקשורות בחגים ובדת (אבל לא רק) ונפגשים על בסיס קבוע. כמעט בכל עיר קטנה או מקבץ ערים סמוכות יש קבוצת חינוך ביתי שנפגשת מידי שבוע ומנהלת טיולים וסיורים משותפים. השפע עצום. יש פה גם מרכזי למידה לחינוך ביתי בהם אפשר להירשם לחוגים ושיעורים, חלקם יותר ״אקדמיים״ כלומר מתאימים לחומר של בית הספר (אם כי לרוב שיטות הלימוד נעימות ויצירתיות יותר והקבוצות קטנות והמורים נחמדים ביותר), וחלקם אחרים - מה שאפשר לקרוא פעילות נוספת (דרמה, קראטה, אמנות, רובוטיקה, מיתולוגיה, וכן הלאה). יש מקומות הפועלים בשיטת הקואופ המשותף בו הורים מלמדים ומפעילים את המקום וצריך להשאר עם הילדים בשעות השעור, ואז העלות מאוד נמוכה. אחרים פועלים כמרכז חוגים לכל דבר עם מורים מקצועיים ובהם ניתן להוריד את הילד ולאסוף בתום הלימודים, והעלות בהתאם (למרות שיחסית לכל חוג אחר, זה עדיין יוצא פחות יקר). היתרון הוא בשעות הנוחות לילדי חינוך ביתי, בכך שיש דגש על לימוד חווייתי ומעניין ולא רק על להספיק חומר, ובכך שכל מי שמסביב מבין לגמרי את החינוך הביתי - המורים, הילדים, ההורים האחרים... לא צריך להסביר שום דבר, והילדים מרגישים שהם חלק מקבוצה.
בכלל, בארה״ב נראה שרוב מי שתדברו איתו על חינוך ביתי יכיר את המושג הזה לפחות חלקית. החינוך הביתי ותיק כאן ובעשור האחרון יש עליה במספר המחנכים מהבית שלא מטעמים דתיים אלא מטעמי חוסר שביעות רצון מהמערכת וההבנה שאפשר גם אחרת. יותר ויותר אנשים שוקלים חינוך ביתי או לפחות מבינים ומעריכים את זה.
בארה״ב, רוב מכריע של המחנכים מן הבית מנסים לחקות את בית הספר בלימודים. בין אם זה בסדר יום המזכיר את הלימודים בבית הספר, או בחומר הלימוד ולעתים גם באופן הלימוד. לא אחת ילדי מנסים לקבוע עם חברים ומקבלים את התשובה: אני צריכה להשלים את הלימודים שלי היום. לילדי החופשיים זה קצת מצחיק, הם לא מבינים מדוע הילדים לא הולכים כבר לבית הספר אם הם צריכים לעשות את אותו הדבר. ואכן, ילדים רבים מבקשים מהוריהם ללכת לבית הספר, כי אם כבר צריך את הלימוד הנוקשה עדיף שזה יהיה בחברת עוד ילדים.
יש מעט מאוד אנסקולינג סביבנו. בניו ג׳רזי ובפלורידה היו הרבה יותר. מעניין למה זה...
מוסיפה עוד לגבי ארה״ב וחינוך ביתי מנסיוננו. וגם מדגישה שבכל מדינה ואפילו עיר, יכולים להיות הבדלים עצומים לפי המיקום המדוייק והקבוצה שנפלתם עליה. המרחקים גדולים ולפעמים נסיון של משפחה אחת במדינה מסויימת יהיה שונה מאוד מהנסיון של משפחה אחרת, בגלל איזור המגורים או סיטואציה ספציפית או סתם התאמה חברתית וקליק שיש עם משפחות אחרות.
ניו ג׳רזי: מדינה חופשיה לחלוטין מבחינת חנ״ב. לא צריך לדווח לאף אחד שום דבר. יש המון קבוצות, בעיקר במרכז ודרום המדינה. אנחנו היינו חלק מקבוצה מאוד ותיקה שראשוני ילדיה כבר סיימו קולג׳. לא היתה תחושת קהילתיות גדולה - למרות שתמיד היה מאוד נעים והאנשים מקסימים. היתה תקופה שהייתי במצב רפואי קשה והחברים התגייסו עם אוכל, תוספי מזון, וכאלה. זה היה מאוד נעים. ועם זאת כל אחד בעיקר עם עצמו ויש מעט מאוד גמישות ודברים שקובעים מעכשיו לעכשיו - הכל מראש ומתוקתק ומאורגן מאוד.
דרום פלורידה (איזור פורט לודרדייל): אנשים מהממים מהממים מהממים! מקבלים ופתוחים וזורמים. פשוט כיף של מקום מכל הבחינות. מבחינה חוקית יש צורך באחד מהשניים: או להירשם לאיזה בית ספר פיקטיבי כזה שהילד רק רשום בו וצריך פעם ברבעון להכנס לאתר ולמלא ״נוכחות״ באיזה טופס ואז הילד נחשב תלמיד ביס, או לנהל פולדר של עבודות ולשמור יומן למידה למקרה שיבואו לבקש ממך. לא בטוחה אם מישהו באמת בודק את זה.
אריזונה: פעם בשנתיים אם אינני טועה, יש לשלוח איזה מכתב רשמי לגבי היות הילד מתחנך בבית, לגורם המתאים בדואר רשום. סה טו. אין לי יותר מידי רשמים לגבי הקבוצות כי שם לא ממש גרנו, רק ביררנו לגבי זה.
קליפורניה: כבר כתבתי על האופציות מבחינה חוקית. לגבי קבוצות - לפחות בדרום קליפורניה, יש המון. אינספור ממש. יש אפילו קבוצה יהודית שעושים פעילויות משותפות הקשורות בחגים ובדת (אבל לא רק) ונפגשים על בסיס קבוע. כמעט בכל עיר קטנה או מקבץ ערים סמוכות יש קבוצת חינוך ביתי שנפגשת מידי שבוע ומנהלת טיולים וסיורים משותפים. השפע עצום. יש פה גם מרכזי למידה לחינוך ביתי בהם אפשר להירשם לחוגים ושיעורים, חלקם יותר ״אקדמיים״ כלומר מתאימים לחומר של בית הספר (אם כי לרוב שיטות הלימוד נעימות ויצירתיות יותר והקבוצות קטנות והמורים נחמדים ביותר), וחלקם אחרים - מה שאפשר לקרוא פעילות נוספת (דרמה, קראטה, אמנות, רובוטיקה, מיתולוגיה, וכן הלאה). יש מקומות הפועלים בשיטת הקואופ המשותף בו הורים מלמדים ומפעילים את המקום וצריך להשאר עם הילדים בשעות השעור, ואז העלות מאוד נמוכה. אחרים פועלים כמרכז חוגים לכל דבר עם מורים מקצועיים ובהם ניתן להוריד את הילד ולאסוף בתום הלימודים, והעלות בהתאם (למרות שיחסית לכל חוג אחר, זה עדיין יוצא פחות יקר). היתרון הוא בשעות הנוחות לילדי חינוך ביתי, בכך שיש דגש על לימוד חווייתי ומעניין ולא רק על להספיק חומר, ובכך שכל מי שמסביב מבין לגמרי את החינוך הביתי - המורים, הילדים, ההורים האחרים... לא צריך להסביר שום דבר, והילדים מרגישים שהם חלק מקבוצה.
בכלל, בארה״ב נראה שרוב מי שתדברו איתו על חינוך ביתי יכיר את המושג הזה לפחות חלקית. החינוך הביתי ותיק כאן ובעשור האחרון יש עליה במספר המחנכים מהבית שלא מטעמים דתיים אלא מטעמי חוסר שביעות רצון מהמערכת וההבנה שאפשר גם אחרת. יותר ויותר אנשים שוקלים חינוך ביתי או לפחות מבינים ומעריכים את זה.
בארה״ב, רוב מכריע של המחנכים מן הבית מנסים לחקות את בית הספר בלימודים. בין אם זה בסדר יום המזכיר את הלימודים בבית הספר, או בחומר הלימוד ולעתים גם באופן הלימוד. לא אחת ילדי מנסים לקבוע עם חברים ומקבלים את התשובה: אני צריכה להשלים את הלימודים שלי היום. לילדי החופשיים זה קצת מצחיק, הם לא מבינים מדוע הילדים לא הולכים כבר לבית הספר אם הם צריכים לעשות את אותו הדבר. ואכן, ילדים רבים מבקשים מהוריהם ללכת לבית הספר, כי אם כבר צריך את הלימוד הנוקשה עדיף שזה יהיה בחברת עוד ילדים.
יש מעט מאוד אנסקולינג סביבנו. בניו ג׳רזי ובפלורידה היו הרבה יותר. מעניין למה זה... :-)