על ידי אגם* » 04 פברואר 2006, 18:27
אני לא כל כך אוהבת את ימי שבת.
אבא בבית, אומנם, אבל כל אתרי הבילוי והבריכות והרחובות ואפילו הפארקים והיערות (יער בן - שמן, לדוגמא) מלאים וצפופים ורועשים, ואני מעדיפה לטייל בבקרים של ימים "רגילים", כשכולם לומדים או עובדים ויש מעט מאוד אנשים בכל מקום.
אני אומרת את זה מכיוון שביקרנו היום, כל המשפחה, ב"מיני ישראל". אמנם מאוד נהניתי, ובעיקר אהבנו, אני וחוף, לזהות מקומות שכבר היינו בהם (כמו המצדה ופארק תימנה בדרך לאילת, שאפילו יצרו בו את הפטרייה, למשל) ולהשוות אותם למציאות ולהצטלם, אבל אני חושבת שהייתי נהנית יותר אם היינו מבקרים שם ביום חול, כשריק.
מצד שני, קרה באתר הזה משהו שלא יכל לקרות אם לא היינו מבקרים בו ביום שבת, כשאנשים רבים באים. אחת מחברותיי לכתה, כשהייתי בה (יצאתי מבית הספר לפני שלוש שנים, ולמדתי בו שלוש שנים גם כן), נקרא לה א', הגיעה למקום עם זוג ילדות נוספות שלמדו איתי. הייתי חברה טובה של א' עד השנה האחרונה שלי בבית הספר, בה רבנו. השלמנו כחודשיים לפני תום הלימודים, היום האחרון שלי בבית הספר בכלל, כך שהיחסים בינינו לא היו טובים במיוחד. למרות זאת, היה מרענן לפגוש אותה, אפילו שלפי דעתי היא השתנתה לרעה ונהפכה למתנשאת ולא נעימה, ובכלל, שלושתן התנהגו באופן די מגעיל: הן לא הפסיקו לצעוק, לדחוף ילדים אחרים, לירוק על הרצפה ולצחוק על כל מי שהן ראו. הקפדנו להתרחק מהן, לבקשתי, אבל כשיצא לנו להפגש, למשל במזנון, שמחתי מאוד שאני לא באותה כתה. חוץ מזה, שמענו המון ילדים שהתלוננו על כך שמחר הולכים לבית הספר ונגמר החופש של סוף השבוע, ואני שמחתי כי לי יש חופש בכל השנה ולא רק יום אחד בשבוע ועוד כמה ימים פזורים במהלך השנה.
אני לא כל כך אוהבת את ימי שבת.
אבא בבית, אומנם, אבל כל אתרי הבילוי והבריכות והרחובות ואפילו הפארקים והיערות (יער בן - שמן, לדוגמא) מלאים וצפופים ורועשים, ואני מעדיפה לטייל בבקרים של ימים "רגילים", כשכולם לומדים או עובדים ויש מעט מאוד אנשים בכל מקום.
אני אומרת את זה מכיוון שביקרנו היום, כל המשפחה, ב"מיני ישראל". אמנם מאוד נהניתי, ובעיקר אהבנו, אני וחוף, לזהות מקומות שכבר היינו בהם (כמו המצדה ופארק תימנה בדרך לאילת, שאפילו יצרו בו את הפטרייה, למשל) ולהשוות אותם למציאות ולהצטלם, אבל אני חושבת שהייתי נהנית יותר אם היינו מבקרים שם ביום חול, כשריק.
מצד שני, קרה באתר הזה משהו שלא יכל לקרות אם לא היינו מבקרים בו ביום שבת, כשאנשים רבים באים. אחת מחברותיי לכתה, כשהייתי בה (יצאתי מבית הספר לפני שלוש שנים, ולמדתי בו שלוש שנים גם כן), נקרא לה א', הגיעה למקום עם זוג ילדות נוספות שלמדו איתי. הייתי חברה טובה של א' עד השנה האחרונה שלי בבית הספר, בה רבנו. השלמנו כחודשיים לפני תום הלימודים, היום האחרון שלי בבית הספר בכלל, כך שהיחסים בינינו לא היו טובים במיוחד. למרות זאת, היה מרענן לפגוש אותה, אפילו שלפי דעתי היא השתנתה לרעה ונהפכה למתנשאת ולא נעימה, ובכלל, שלושתן התנהגו באופן די מגעיל: הן לא הפסיקו לצעוק, לדחוף ילדים אחרים, לירוק על הרצפה ולצחוק על כל מי שהן ראו. הקפדנו להתרחק מהן, לבקשתי, אבל כשיצא לנו להפגש, למשל במזנון, שמחתי מאוד שאני לא באותה כתה. חוץ מזה, שמענו המון ילדים שהתלוננו על כך שמחר הולכים לבית הספר ונגמר החופש של סוף השבוע, ואני שמחתי כי לי יש חופש בכל השנה ולא רק יום אחד בשבוע ועוד כמה ימים פזורים במהלך השנה.