קיצר, איפה אני משיג חלב לא מפוסטר בארץ? אני יודע מכירתו לא חוקית אבל האם יש אופציה לקנות בשושו?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

גם מחפש חלב נא או גבינה נא או כל מוצר חלב נא... מי שמוצא לעדכן..

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הי, מישהו יודע היכן ניתן להשיג חלב נא? לא מפוסטר? תודה

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי מחפש בנרות לקנות חלב לא מפוסטר ממחלבה טובה מהימנה שהפרות/עיזים גדלו בתנאים טובים ויש להם מרעה להסתובב ולאכול בו. אם יש למישהו מידע בבקשה תפנו אליי. [email protected]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני עובד ברפת עם 800 פרות ואני רואה מה עובר עליהם גועל נפש חלב נשפך שם בכמויות מחשמלים אותם בעין מרביצים להם אבל הם נקיות כל חידק קטן שמוצאים בעטין ישר שופכים את כל מה שהעטין הוציאה באותו זמן אבל יש תאילנדים שהם ת'כלס לא עושים את זה והמיכל לא סטרילי תמיד כשמעבירים את כל החלב מהמכון למכל הרבה נשפך והמכל נפתח ונסגר שש פעמים בשבוע כל יום מפנים אות וכל היום מנקים אותו אבל עדיין יכול להיכנס חידקים בהכנסה של החלב למכל ובשפיכה שלו למשאית

יש בלבול גדול בנושא. מצד אחד תאגידי החלב לא מספקים שקיפות לגבי תהליך הייצור ונראה שעומדים מאחורי פרסומים מרובים שמדגישים את הסכנות בצריכת חלב עיזים ובקר ישירות מהמגדל. ברור שיש להם אינטרס למנוע מהצרכנים לדלג על התיווך ולרכוש ישר מהמגדל את החלב. זה עדיין לא מבטל את הסכנות. מצד שני יש את אנשי האדמה שרוצים מסיבות של רומנטיזציה או תחושת שליחות או התלהבות או כל רגש חם כנה ואמיתי לצרוך משהו טבעי יותר ואולי גם על הדרך להשיג עוד דברים שלא קשורים לתזונה. הבעיה שאותם אנשים שמתלהבים מהאפשרות עלולים לשכוח לספר מה בדיוק הסכנות. ראיתי עכשיו וידיאו ביוטיוב על מישהו שחקרה את הנושא ושותה חלב לא מפוסטר (בחו"ל) ולטענתה הסיכוי אמנם גבוה פי 11 אבל הסכנה להגיע לבית החולים כתוצאה מחלב טרי עומד על 1 ל-6 מיליון. אין לי שום תובנות בנושא. השתמשתי כמה פעמים בחלב עיזים כדי להכין יוגורט יש לי גישה למחלבות אבל הבעיה שאין מקור מידע אמין ומקיף נטול אג'נדה שממנו אפשר להבין את הנושא ולקבל החלטה מושכלת. מה גם שבעשור האחרון אני כמעט ולא שותה חלב וצורך בעיקר גבינות שמנות.

אני גם מחפש חוות ומשקים קטנים לקנות חלב עיזים לא מפוסטר...

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום, האם ניתן להשיג בארץ חמאה אורגנית מחלב פרות שניזונו מעשב / דשא?
אשמח לדעת בהקדם [email protected]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

יש למישהי/ו מידע על ה"משקיים ביתיים וחוות קטנות" הללו בהם ניתן להשיג חלב לא מפוסטר?

משרד הבריאות אוסר למכור חלב לא מפוסטר, לכן אפשר למצוא רק במשקיים ביתיים וחוות קטנות

איפה משיגים בארץ חלב בלתי מפוסטר?

האם חלב אורז בקפה יכול באמת להיות תחליף לחלב? אני מתה להפסיק לצרוך חלב. אבל ממש קשה לי לוותר על גבינות ואשל . איך עושים את זה?
חשה תחושות אשם על מה שנעשה בפרות ברפתות. בזמן האחרון רואה את זה הרבה ובתור אמא מניקה., כל כך קשה לראות את העגלים מופרדים מאימם. קשה לי לחשוב על הפרה שנשאבת על ידי מכונה ולא יכולה להגיד לחולב:הלו זה כואב או: הלו תוציא את זה,זה מספיק.
יושבות כל היום בתוך החרה שלהם, עם עטיניהן המלאים והכבדים
ובולסות את המזון התעשייתי שאנחנו מכינים להם.
רחמים!

מישהו יודע איפה אפשר להשיד מוצרי חלב לא מפוסטרים?
(בקר או צאן, הגוף שלי ממש לא אוהב חלב עיזים)

למה חלב לא מפוסטר? לא עדיף פשוט חלב - לא?
הכוונה - לא לינוק מבעלי חיים ממינים אחרים אחרי גיל היניקה.

עדיין גם אם לא מפסטרים....התערובת שהעזים אוכלים היא כוללת אנטיביוטיקה לפי דעתי כך שגם אם זאת עז בריאה וחיה בפינת חי אין לדעת מה היא אוכלת והכי פשוט זה לתת לה את התערובת. אני לא בטוחה ב- 100% שהתערובת מכילה אבל אני גידלתי בעבר תרנגולות שבמזון היה אנטיביוטיקה כך שאני משארת שגם במזון של עז יש אנטיביוטיקה וכמובן שהורמונים.

ALeqM5hyCpKo]הרשויות מתחילות להכנס לחיים של ספקי החלב הנא s8 ke7SIiljsBfnenBSlAD9181PGO4[/po]
ציטוט של הספק: ""When you're a pioneer, you have to expect to take a few arrows."

הי למי שעוד כאן...
אנחנו שותים חלב מעזים שאנו מגדלים. עד היום הרתחנו ושתינו ואת הגבינות עשינו מחלב רתוח.
מאחר ואני בתחילת הריון ראשון אין לי מושג אם מומלץ או לא. דרך אגב עד עכשיו חשבתי שאם אנחנו מרתיחיחם זה נחשב מפוסטר. היום הבנתי שלא.
אז מה אתם אומרים?
דרך אגב מי שמעונין בחלב עזים טרי אנחנו גרים בעמק חפר (ליד חדרה)
תודה, אלונה

שלום ד"ר יצחקי
ברצוני להשיג מוצרי חלב raw. מהכי פחות מסוכן (בגלל חוסר הפיסטור) שזה חמאה או גבינה שמנה, ועד יוגורט, ואולי אפילו חלב.
אני גרה באזור המרכז. האם תוכל להפנות אותי היכן להשיג?
[email protected]

יש כיום טכנולוגיה של פסטור בקרור. מקררים בצורה פתאומית את החלב ומפשירים מייד.
למרות שהחידקים לא מתים כמו שהם מתים בפיסטור רגיל שהם ממש מתפרקים (דנטורציה), המעטפת שלהם נקרעת מהתהליך והם לא מסוכנים. השיטה הזו חדשה ושנוייה במחלוקת, אבל זה עדיף על כלום.

אני עורכת עכשיו ספר שמדבר גם על זה... הפיסטור אכן "הורג" הרבה מאד מהדברים הטובים שיש בחלב, אך לדעת מחבר הספר, בגלל מחלות שנפוצות באזורנו אין ברירה אלא לפסטר חלב...
לעומת זאת יוגורט, במיוחד שלא עבר פיסטור אלא הוא ביו - מתחדשים תהליכי החיים ולכן זהו מזון חי ובריא (אבל למה הילדים שלי לא אוהבים אותו?)

שואלת, באיזה מושב את משיגה חלב לא מפוסטר?
אולי מישהו יודע איפה אפשר למצוא חלב לא מפוסטר באזור מנתניה עד אשקלון?

שמחתי לראות את הדף הזה. הנה כתבה ברדיו הציבורי של ארה"ב על חלב לא מפוסטר.

'Milk Cow Blues': Enthusiasts Seek the Raw Stuff

שואלת, אין לנו דרך לייעץ לך. בשביל זה צריך מידע ספציפי.

מבקשת עיצה:
יש לי אפשרות להשיג חלב עיזים וגם חלב פרה לא מפוסטר על מנת להכין ממנו יוגורט בבית.
החלב של העיזים לא כ"כ טעים לי ( גם בצורת יוגורט ). אבל העיזים גדלות בפינת חי ובטח לא מקבלות יותר מידי SHIT.
החלב של הפרות מגיע מהרפת שלנו שבטח מטופלת כמו כל רפת (לא שיא הבריאות במושגים טבעוניים). יש לי אפשרות לקבל אותו מפוסטר או לא מפוסטר ולהכין ממנו יוגורט.
את החלב של העיזים לא פיסטרתי עד עכשיו כי כפי שאמרתי נראה לי שהן גדלות בתנאים טבעיים פחות או יותר. מהרפת אני מתלבטת אם לא לפסטר כי זו רפת תעשייתית או איך שלא נקרא לזה והפרות מקבלות הכל ע"פ התקנים.
מה דעתכם?

אל תשתו חלב לא מפובטר ממקור שאין לכן עליו מיידע אחראי. חלב אם אינו מפוסטר אולם אינו עובר מסלול של חלב מסחרי ולכן לא קיימת בעיית זיהום. בררו עם המחלבה ממנה אתם רוכשים חלב מהיא טמפרטורת הפסטור. ככל שהטמפרטורה גבוהה יותר החלב מאבד מסגולותיו בעיקר בקריטריון של הויטמינים.
מומלץ לא לכתוב אינפורמציה העלולה להטעות את הגולשים האחרים.
הכותב מומחה לחלב.

בחנויות טבע בעיר מגורי בארה"ב יש למצוא בקלות חלב לא מפוסטר , וחמאה לא מפוסטרת .
רשומה אזהרה על גבי הבקבוקים לגבי סכנת חיידקים ומחלות .

מצאתי חלב אורגני מדהים בטעמו , מפוסטר המגיע בבקבוק זכוכית עם הקרם הטבעי שנאסף למעלה ( שם ריכוז הויטמינים ).
אבל מה ? יקר......... !!

מה עם חידקים שמתרבים בחלב אם שאוב?לא מסוכן?
עניין של טיימינג, לא? יש פרק זמן בו החלב נחשב עדיין טוב לצריכה אם הוא בקירור (24 שעות? )

מה עם חידקים שמתרבים בחלב אם שאוב?לא מסוכן?

כי חוששים ממחלות.
ברוצלה.
נדמה לי שיש עדרים מחוסנים.
אבל אם לא, עדיף פצעים בפה על ברוצלה. מחלה הרבה יותר קשה.

מונו - נכון. אם כי יש גם מקומות שממליצים על חלב אם. פשוט חלב אם לא נלקח כאפשרות בכלל )-: אבל הסיבה להמלצות על חלב עזים טרי מתקיימות גם בחלב אם טרי, וברור שהוא עדיף לבן אנוש, במיוחד אם הוא של אמא של החולה או של מישהי שנמצאת בסביבתו הקרובה (כי אז הנוגדנים הם ספציפיים).

אגב למה צריך לפסטר חלב עז אך לא חלב אם?
כי חוששים ממחלות.

משהו שקראתי ורציתי לציין : בהרבה מקומות ברחבי הרשת ממליצים על חלב עז טרי בגלל הנוגדנים שבו. מן הסתם בחלב אם יש נוגדנים שמותאמים מעט יותר לתינוק אנושי (אך פחות לגדי) .
אגב למה צריך לפסטר חלב עז אך לא חלב אם?

טוב, בדקתי שוב את מקורותי (הבלתי מהמנים) ומסתבר שרק החלב שנשאר כעודף ממוצרי החלב הופך לאבקת חלב. סליחה על הטעות.

שלא לדבר על זה שיש דברים שאנחנו עדיין לא יודעים לגלות.
פסטור זה לא תהליך פלאי. יש מחלות שעוברות פסטור כמו ברוצלה. כדי להשמיד מחלות כאלה צריך לפסטר, לקרר ושוב לפסטר. אם הפסטור היה משמיד הכל, אז לא היה צורך בעיקור בטמפרטורה גבוהה יותר.

הפגיה בבי"ח כרמל כ"כ כ"כ יוצאת דופן?
כן.

הפסטור, עד כמה שהבנתי, הוא נוהל שגרתי בבנק חלב-אם, כדי למנוע העברת מחלות. התורמות נדרשות להציג בדיקות איידס וצהבת, אבל אני מניחה שזה נוהל קבוע מפני שהבדיקה מאשרת רק שהתורמת אינה חולה ברגע הנתון בו עשתה את הבדיקה (וגם זה לא תמיד). והפסטור בעייתי לפגים בדיוק מפני שהוא הורס חומרים החשובים לחילוף החומרים הרופף שלהם.
בפגיה באיכילוב, עד כמה שאני יודעת, לא מפסטרים כשהחלב הניתן הוא של האם עצמה, אם כי אי-שם בנבכי זיכרוני המחורר אני זוכרת שקראתי משהו על העדיפות של חלב אם הניתן ישירות מהשד, גם לפגים זעירים, לעומת חלב שאוב, מבחינת שיעורי ה-NEC שהוא אחד הגורמים העיקריים למות פגים. באיכילוב (ותיכף תבוא אמא אינקובטור ותספר ביתר דיוק) מאוד מעודדים שאיבות ומתן חלב אם לפגים, ואף מציינים באוזני האימהות שבשביל הפג, חלב-אם עלול להיות ההבדל בין הישרדות לבין האפשרות האחרת. בבילינסון שומרים חלב אם שאוב גם אם לא נשאב בו במקום, אך יש פגיות שאינן מאפשרות שימוש בחלב אם שנשאב בביתוהובא לביה"ח.

נדבקת במשהו
נו, זה לא כל כך גדול כמו שאת מתארת. יש רק מחלות ספורות שעוברות בחלב ומסוכנות לפג, וביניהן צהבת, איידס, שחפת פעילה וכדומה. לא משהו כל כך יומיומי שאמא תורמת עלולה להידבק בו פתאום שבוע אחרי הבדיקה.

מפסטרים את חלב האם של התורמות חלב עבור פגים
בכרמל לא מפסטרים ובטח שלא מעקרים, יש הוראות מאוד קפדניות על העברת החלב למקררי הפגיה, ואם יש חשד שמשהו בהובלה היה לא תקין, פשוט זורקים, והם גם לא נותנים לכל אחת לתרום (ממעטים להשתמש בתרומות בכלל). אני רציתי ולא הסכימו לי, אמרו לי שרק במקרים קיצוניים שאין שום ברירה אחרת נותנים לפג חלב לא מאמא שלו, הם גם די הכריחו את האמהות לשאוב.
כל הסיפורי זוועה האלה על פגיות כל פעם גורמים לי לחשוב, מה לא היינו בארץ? היו שם מלאכים? הפגיה בבי"ח כרמל כ"כ כ"כ יוצאת דופן?

לדעתי לא פשוט לבדוק דגימות חלב.
בדיקות כאלה יכולות לקחת גם מספר שבועות.
שלא לדבר על העלות.
שלא לדבר על זה שיש דברים שאנחנו עדיין לא יודעים לגלות.
אולי אפשר היה לבדוק את האמא, אבל גם זה תהליך ארוך. ואם פתאום היא נדבקת במשהו תוך כדי?

לא יותר פשוט לבדוק דגימות חלב ?
וואו, אחיק, אתה באמת מצפה להיגיון ולהחלטות רציונאליות המבוססות על ידע ומחקר בבתי החולים?
(אתה זוכר, אחיק, שאני החזקתי בשיניים ובציפורניים כדי לא ליפול קורבן לאחת הפגיות, והצלחתי להחזיק וגם ללדת בבית).

לא יותר פשוט לבדוק דגימות חלב ?

_מפסטרים את חלב האם של התורמות חלב עבור פגים.
למה ???_
מתוך חשש להעברת מחלות לפגים במצב רגיש.

גם לי זכור שבן משפחה שעבד עם מחלבות מסוימות ("גד" כמדומני) סיפר לי לא מזמן שכל הגבינות שם, מוצאן באבקה (ולא בחלב).
יש מחלבות שקונות אבקת חלב כדי לייצר גבינות, אבל תנובה קונה חלב גולמי מרפתות ודירים. כדי להפוך אבקת חלב לגבינה מוסיפים לו מים והופכים אותו לחלב ואז לגבינה. היתרון הוא באחסון - אבקת חלב אפשר לאחסן לתקופה ארוכה יחסית, חלב גולמי אי אפשר לאחסן.

מפסטרים את חלב האם של התורמות חלב עבור פגים.
למה ???

תנובה היא גוף כלכלי שלא ישקיע משאבים בייבוש חלב ובהרטבתו מאוחר יותר
גם לי זכור שבן משפחה שעבד עם מחלבות מסוימות ("גד" כמדומני) סיפר לי לא מזמן שכל הגבינות שם, מוצאן באבקה (ולא בחלב).

אצלינו הרתיחו (אולי פסטרו?) חלב שלי עבור הבת שלי ששאבתי בבית והגיע כעבור שעה בצידנית לבית החולים.
לך תבין...

אכן, כפי שאמרה שמיכת טלאים, מפסטרים את חלב האם של התורמות חלב עבור פגים.

שרון, לידיעה, אחיק מגדל עיזים ומייצר גבינות.

במאמר מדובר בפגים שמקבלים תרומת חלב-אם מבנק חלב - והחלב הזה עובר פיסטור (מטעמי מחלות, לא עלינו, אני מניחה). באמת חראם.

כאילו, לא חראם על כל החיידקים הפרוביוטיים שעוברים בחלב אם ובטח מתים (מסכנים) בעיקור?

אבל שמיכת, מי מעקר חלב אם?
שומרים על היגיינה טובה בשאיבה ונותנים ככה, למיטב ידיעתי.

fat globules
להשגתי כדוריות השומן (כמו בחלב-אם)
יש גם "חלב מאודה" (evaporated), אבל אני בחיים לא נתקלתי בכזה.
(מעברי כעורכת ספרי בישול) - חלב שמצמצמים את נפחו למחצית ומעקרים בחימום. נמכר בפחיות אטומות ונשמר עד שנתיים -בארץ נמכר בחנויות כמו החנות הסינית בשוק הכרמל (של Carnation). להבדיל מ-condensed milk, לסוג הזה אין מוסיפים סוכר.
ולגבי השפעת הפיסטור על חלב אם, כאן יש מאמר מ-Lactnet על כך שפיסטור הורס את הלפטין (הורמון הקשור בוויסות אנרגיה וחלוף חומרים) בחלב-אם שמזינים בו פגים. המסקנה של החוקרים היא שתהליך הפסטור הורס א פוגע בכדוריות השומן בהן אגור הלפטין, כך שבתהליך ההאכלה הן נדבקות לדופנות צינור ההאכלה (זונדה) ולא מגיעות לפג.

אחיק רפתנית?

את כל שאר החלב מעבדים בצורה אחת: הופכים אותו לאבקת חלב שאח"כ משחזרים אותה לרוב המוצרים (כולל גבינה רכה),
את החלב הטרי מעבדים לגבינה. רק את העודפים הופכים לאבקת חלב. תנובה היא גוף כלכלי שלא ישקיע משאבים בייבוש חלב ובהרטבתו מאוחר יותר.
מי גבינה זה לא מה שנשאר אחרי ההפרדה של החלב והשמנת. מי הגבינה הם מה שנשאר אחרי הכנת הגבינה. אנחנו משתמשים בהם להרטבת הקומפוסט, להשקיה מבוקרת וכשתיה טעימה לכלבים.
_חלב מפוסטר: חלב שחומם ל- 63 מעלות למשך 30 דקות או 72 מעלות למשך 15 דקות, ואז מקורר במהירות.
חלב מהומגן: במהלך ההומוגניזציה ה- fat globules (הצילו... שמיכה... מישהו...אין לי מושג איך לתרגם) נשברים לחלקיקים קטנים מאד.
יש גם "חלב מאודה" (evaporated), אבל אני בחיים לא נתקלתי בכזה._
חלב שמגיע לתנובה עובר פיסטור. חלב שמשווק כחלב שתיה עובר הפרדה של השמנת ואח"כ מוסיפים שמנת לפי אחוזי השומן הרצויים. ההמגון זו פעולה שמרסקת את השומן כדי שלא יצוף על החלב.
פיסטור- 65 או 63 מעלות לחצי שעה, או 72 מעלות ל 12 שניות. עיקור - 140 מעלות לשבריר שניה.
חלב מאודה - אבקת חלב. דווקא בארץ מעט מאוד חלב משווק בצורה זו.
חלב לא מפוסטר יכול להיות מסוכן בגלל מחלות שיש בארץ ואין באירופה. בארץ יש פיקוח טוב על מחלות מסוכנות כמו ברוצלוזיס, קדחת קיו, כלמידיה ושאר מיני מאפה, אבל עדיין לא לוקחים סיכונים.

לגבי ההשפעות הרעות של החלב המפוסטר - אנחנו שותים חלב לא מפוסטר ובכל זאת הוא מגביר ליחות.

על פי מה שידוע לי לגבי אזורי מרעה בארץ: כבשים שרועות בשלפים, וכמובן מחרבנות שם, יכולות בעצמן להיות חולות בכל מיני מחלות והאדמה מכילה את המחלות שעליהן יגדלו את החיטה או התירס שהם האוכל של הפרות...
אני מניחה שבאירופה יש אזורי מרעה מגודרים ומסודרים ואפילו העדרים הרועים מטופלים.

אני שתיתי חלב לא מפוסטר עד גיל 18, כמו רוב האוכלוסיה אצלנו בקיבוץ ולא זכור לי על אף מקרה טרגי שקרה בגלל החלב.
היתא תקופה שהכינו אצלנו גם גבינות מהחלב הנ"ל. החלב הגיע מהרפת ישירות והיה בן 24 שעות מקסימום .

מעניין כמה שנים ייקח עד שמדינת ישראל תתחיל לחשוב על "חופש בחירה בחלב" ותאפשר חלב לא מפוסטר בחוק

כיוון שמועצת החלב ותנובה הינם גופים חזקים מאד , כדאי לנסות ולשכנע אותם שכדאי לשווק גם חלב לא מפוסטר.

whey גם פחות בעייתי מבחינת אלרגיה לחלב.

מי גבינה, whey, דווקא נחשבים לדבר בריא לשתייה. לא שאני מבינה איך אפשר לשתות משהו כל כך מסריח

ואז שמים את כל החלב במכונה, שמפרידה (בצנטריפוגה או משהו?) בין הרכיבים, זה לחמאה, זה לגבינה, זה לחלב ניגר (שהוא בעצם "מי גבינה", כלומר הנוזל שנשאר אחרי שהוציאו את כל ה"תוכן" למוצרי החלב)
המציאות עולה על כל דימיון, והיא הרבה יותר גרועה.
קודם כל מי גבינה זה מין מים צהובים מסריחים כאלה, מאוד שמנים, שבעיקר נותנים לפרות לשתות בתור תוספת תזונתית (מוזר ומעניין, לא ברור אם מועיל או מזיק)
לגבי הפרדת החלב, ממה שאני שמעתי ממקורות יודעי דבר זה הולך ככה: אחרי שמפסטרים ומהמגנים (ערבוב אלים כלשהו), אורזים ומשווקים את הכמות הנדרשת בשוק של חלב ניגר (חלב לשתיה).
את כל שאר החלב מעבדים בצורה אחת: הופכים אותו לאבקת חלב שאח"כ משחזרים אותה לרוב המוצרים (כולל גבינה רכה), ככה פעם אבא שלי (מוביל של תנובה) אמר לי, קשה לי להאמין לו אבל יתכן שהוא צודק, נראה לי שחלק מהמוצרים הטריים כן מיוצרים ישירות מחלב, אבל "עודפי היצור של החלב" לא משווקים כחלב ניגר, תאמיני לי אני יודעת איך נראה חלב ישירות מהפרה ואיך נראים מי גבינה וזה לא אותו דבר.
יצא קצת ארוך ומבולבל, בכל מקרה בשמת, את גורמת לי (לאט לאט) לשנות את דעתי על משק החלב בישראל (ובעיקר על תנובה), אז את מוזמנת להמשיך!

מעניין כמה שנים ייקח עד שמדינת ישראל תתחיל לחשוב על "חופש בחירה בחלב" ותאפשר חלב לא מפוסטר בחוק.
בישראל יש חופש בחירה? במשהו?

fat globules
כדוריות שומן (?)

אתן זוכרות שאסור לשקשק חלב אם שאוב, נכון?
רציתי לומר ושכחתי, ברור לי שיש שם נזק, אין ספק בכלל.

לא.
היתה שם גם פסקה נפרדת על אבקת חלב. זה בא בפחיות.

נשברים לחלקיקים קטנים מאד.
נזק.
אתן זוכרות שאסור לשקשק חלב אם שאוב, נכון?

שרון, יכול להיות שה"מאודה" אינו אלא הטכניקה לייצר אבקת חלב?

טוב, נו...
הכרחת אותי לפתוח ספר!
חלב מפוסטר: חלב שחומם ל- 63 מעלות למשך 30 דקות או 72 מעלות למשך 15 דקות, ואז מקורר במהירות.
חלב מהומגן: במהלך ההומוגניזציה ה- fat globules (הצילו... שמיכה... מישהו...אין לי מושג איך לתרגם) נשברים לחלקיקים קטנים מאד.
יש גם "חלב מאודה" (evaporated), אבל אני בחיים לא נתקלתי בכזה.

מה עם הימגון? גם זה מן הסתם עושה משהו לחלב, לא יודעת מה בדיוק עושים שם, מישהו יודע?
כשקניתי חלב לא מהומגן הייתי חייבת לנער אותו כדי שהשומן לא יצוף.

ברוצלה - חיידק מסוכן גם למבוגרים. Brucellosis\Brucella
ליסטריה - רק לעוברים Listeria monocytogenes\ Listeriosis

בדף תזונה ללידת תינוק בריא כתבתי בין ההמלצות, שעדיף חלב לא מפוסטר.

להלן הדיון שנפתח בנושא:

תודה, שרון!
אז הסכנה לא יותר רצינית מטוקסופלסמוזיס.
(בוצליוזיס היא המחלה המוזכרת יותר)

ובכל זאת מגדלים חתולים ואוכלים סושי וחופרים בגינה, ואף אחד לא מונע מאיתנו את כל הפעילויות האלה רק מפני שנשים בהריון עלולות לחטוף טוקסו- מאחת מהן (עלולות, לא חייבות) ובמקרה כזה המחלה קטלנית לעובר (ולחברה שלי זה קרה, היא איבדה עובר בגלל טוקסופלסמוזיס מסושי).

ובעניין הברזל הנמוך שלך, יש עוד דברים שאפשר לעשות, אם את מעוניינת (לדף אחר, אולי תכתבי לדף הבית שלי).

האמת, שאם מאמינים שאין שום בעיה עם הפיסטור, ויש בו רק חיוב, אז "קל יותר" בתרבות המערבית לפסטר את כל החלב - במקום להשגיח, לבדוק, לטפל יפה בצאן ובבקר, וגם לא לרמות.

אבל כשמגלים, ע-ו-ד פ-ע-ם , כמה שאין דבר כזה טכנולוגיה בלי מחיר, והמחיר פוגע בדיוק במקום שרצינו לחסוך (בבריאות שלנו), אז אולי יש מקום לחשוב מחדש על כל עניין הפיסטור ו"סכנת המחלות" שמנפנפים בפנינו.

מעניין כמה שנים ייקח עד שמדינת ישראל תתחיל לחשוב על "חופש בחירה בחלב" ותאפשר חלב לא מפוסטר בחוק.

כרמית, מעניין מאוד מה שאת אומרת בעניין השפעת החלב המקורר על תינוקך. זה בהחלט חומר למחשבה!

וכן, נכון! גם אני באיזו נקודה נזכרתי בקטע שאסור לשקשק חלב אם שאוב ואחר כך שכחתי כשכתבתי כאן! מאוד רלבנטי! טוב שהזכרת את זה!

ובעניין הפיסטור - זהו, שכולנו הכרנו את המיתוסים )-: עכשיו איך נפריד את המוץ מן ה(אוי ואבוי, מן התבן? שכחתי את הביטוי... )?
אני לא מוציאה מכלל אפשרות שהפיסטור פתר בעיה שהיום יכולה להיפתר פשוט על ידי היגיינה.
בתקופתו של פסטר לא הבינו בהיגיינה, ולכן המשיכו לחיות בתוך הזוהמה אבל פיסטרו...

הבעיה שלנו היא, שזה אולי פתר את בעית ההידבקות במחלות מהפרות והכבשים - אבל יצר בעיה חדשה, שבה נהרס כנראה הערך של החלב והוא הפך ממועיל למזיק )-: זה, ככה, בקיצור.
היום אנחנו יודעים שיש כל מיני דרכים, כמו הומיאופתיה, לטפל בפרות או בעזים חולות, ויש דרכים למנוע מחלות והידבקות בהן, ויש מחלות שנובעות מהתזונה הלא מתאימה שנותנים לחיות האלה, וגם אפשר לבדוק את הבקר והצאן כמו שבודקים אמהות שמוכנות לתרום חלב - במקום להרוס את כל החלב בגלל הסכנה שאולי יש שם מחלות מסוכנות לאדם, לבדוק מראש מי חולה ובחלב שלה לא להשתמש עד שתבריא!

או שאותו בלבד יפסטרו, וימכרו את המפוסטר יותר בזול. או השד יודע מה.

טוב, מה אני מתפלאה כל כך. הרי גם בנשים עושים את זה: מחסנים את כל היילודים מפני הפטיטיס בי בגלל ש"אולי האם נשאית". בחייכם, אתם לא יכולים לעשות בדיקת דם לאמא עוד בהריון, ולחסן את היילוד רק אם אמו מתגלה כנשאית או חולה במחלה??? מחסנים שלוש מאות אלף יילודים בשנה בגלל עשר אמהות שחולות בהפטיטיס בי?
}{שרון א (10.05.2004 14:07):
אני שרון, חברה של גילה, וחיה כרגע בשוויץ.
התוודעתי כאן לבעיתיות שבאכילת מוצרי חלב לא מפוסטרים מחברה קנדית, שבן זוגה צרפתי . באירופה מפסטרים רק חלק ממוצרי החלב, בעיקר מטעמי קילקול טעמו של החלב. כשתקני גבינה בשוק יאמרו לך בגאווה שהוא מחלב לא מפוסטר. הרבה ממוצרי החלב הלא מפוסטרים שניקנים בשווקים, ממחלבות קטנות, הן בחזקת חשודים. ושוב, רק עבור נשים בהריון.

ועכשיו קצת פרטים על הסכנה.
ישנם שני סוגים עקריים של בקטריות שעלולות להופיע בחלב לא מפוסטר. מדובר על ליסטריוזה ועל בוצליוזה.
הבקטריות האלו לא יזיקו לאדם בוגר , אבל לעובר הן מסוכנות עד קטלניות.

הדרך היחידה לעקוף את הסכנה שבחלב לא מפוסטר, היא על ידי פיקוח ומניעה של המחלות הללו אצל החיות הנחלבות, ופיקוח הדוק על החלב, מה שכנראה נעשה בצורה די טובה בשוויץ.

הכל מפי הגניקולוג המאוד מוצלח שיש לי כאן (בחור מצויין, שונא תרופות כמוני, עם כל הברזל הנמוך שלי הוא ממשיך להאמין שהרבה סלק ועלים ירוקים, מחזיקים אותי סה"כ במצב טוב).

אם מישהי מעוניינת להמשיך ולחקור בעניין, אני יכולה לנסות לפענח את שתי השמות הלועזיים של הבקטריות הללו, מתוך הדף שהוא רשם לי (אני רשמתי לעצמי בצד את התעתיקים בעיברית).

ועוד משהו. גם חלב אם לא מפוסטר, רק מקורר או מוקפא - בתחושה שלי, עשה ממש לא טוב לתינוק שלי. אני מרגישה שיפור משמעותי מאז שהחלפתי את מנת החלב שאוב בהנקה - אפילו שבגדול ירדו מספר ההנקות (בגלל אוכל מוצק). אולי זה רק מקרי, או מדומיין.

לגבי נושא הפרדת החלב בצנטריפוגה - זה כמו שהיום אומרים לא לנער חלב אם, כי נהרסות מולקולות ארוכות (חומצות שומן?). צריך לערבב בעדינות, כמו יין.
עד כמה שאני יודעת (אבל יכול להיות שזה גם מיתוס), כשהפיסטור הומצא, הוא הוריד משמעותית את התחלואה. לכן גם אומץ כל כך בחום (תרתי משמע). איזו סיבה יש סתם לפסטר? אבל אולי היום מטפלים יותר בתחלואת הפרות - או בעבר הרחוק יותר, כשהן באמת רעו באחו, גם חלו פחות. יכול להיות שזה קשור גם לתהליכי העיור.

ראשית, קטונתי.
באמת.
יש פה הרבה דברים שאני לא יודעת, ולא אני המומחה לענות עליהם.
גם אני האמנתי בחלב מפוסטר עד לפני כמה שבועות, סתם בגלל שזה היה עוד אחד מאותם דברים שלא הרהרתי אחריהם.
מאז הגעתי לחומר שגרם לי להתחיל להרהר, ואז גם נפלו כמה אסימונים.

עכשיו לתשובות שאני כן יכולה לתת:
א. גילה צודקת.
למשל, פולין ומדינות מזרח אירופיות נוספות בכלל לא מפסטרות, ואם הן יצטרפו לשוק האירופי הן יצטרכו להתחיל לפסטר. מעניין איפה יש נתונים על התחלואה שם מחלב לא מפוסטר.
במערב אירופה - בדנמרק, באנגליה, בצרפת ועוד יש לא מפוסטר לצד מפוסטר. לא שמעתי בשום מקום שיש שם תחלואה מזה, ותאמינו לי שזה משהו שהיה תופס כותרות.

ב. מה הקטע עם הפחדות המחלות? הייתי רוצה לדעת באמת יותר על זה. האם זה כמו ההפחדות על החיסונים? עד כמה גידול עדרים לא אורגניים - בתנאי צפיפות לא טבעיים, בלי מרעה טבעי, כלואות בבוץ ובהפרשות שלהן כל היום, שלא לדבר על גדלות בלי אם ובלי חלב אם כי את ה-כ-ל לוקחים בני האדם, ונוסף על הכל (למדתי רק עכשיו פה באתר) נחלבות בכמויות מטורפות - הוא הגורם למחלות האלה?
אז אולי חלב לא אורגני עלול להיות מסוכן לא מפוסטר, אבל אורגני לא?

ג. נעשו לאחרונה מחקרים על חלב אם מפוסטר (חלב של תורמות לפגים עובר פיסטור) וידוע לנו מה הולך לאיבוד בחלב. תינוקות יונקים חלב טרי לא מפוסטר. נכון שבאופן עקרוני, הם עלולים להידבק במחלות קטלניות מאמם, אבל אנחנו לא מקבלים כל הזמן הפחדות נגד הנקה בגלל זה! התינוקות אמורים לינוק את חלב אמם טרי ולא מפוסטר, ישר מהמקור - מה יקרה לתינוק שיקבל רק חלב אם מפוסטר? חוסרים קשים, נכון?

ד. באפריקה, אסיה, אירופה ואמריקה (לפחות) ישנם עמים רבים שצורכים חלב ומוצרי חלב כבר אלפי שנים. כל אותם אלפי שנים הם צרכו חלב טרי לא מפוסטר. גופם של אותם עמים התפתח לצרוך חלב לא מפוסטר. הוא מעולם לא גרם להם אוסטיאופורוזיס או עודף ליחה או אלרגיות או כל מחלה אחרת - ופתאום במאה השנים האחרונות הוא כן גורם. מה זה? מה השתנה פתאום?

לעומתם יש עמים שגופם אינו בנוי לצרוך מוצרי חלב והם לא מתעכלים אצלם טוב (אנזימים, אנזימים).

אותם חוקרים שיוצאים נגד הפיסטור טוענים שכל החוליים שנקשרים במאה האחרונה במוצרי החלב נובעים לא מהחלב עצמו אלא מהשינויים שחלים בו בעקבות הפיסטור והופכים אותו לרעיל. יתר על כן, בעיה שניה לטענתם היא שאחרי הפיסטור מעבדים את החלב לא בשיטות המסורתיות אלא בטכנולוגיות שגורמות שלב שני של נזק, וגם הן ממלאות תפקיד בהפיכת החלב ומוצריו לרעילים לגוף האדם. לא יודעת אם המלה "רעילים" מתאימה פה, את זה קראתי אצלם, והאמת שאני לא ממש מתמצאת בכל הדקויות עד הסוף, אבל אולי הכוונה לרעילות כמו של הקמח הלבן -
החיטה כשלעצמה טובה לאדם, אבל קמח לבן הוא חיטה שהופשטה מכל חומר מזין, והחומר שנשאר הועבר תהליכים כימיים של הלבנה וכדומה, כך שהמוצר גם חסר ערך תזונתי וגם מלא כימיקלים רעילים, וכשהוא נכנס לגופנו הוא לא רק תופס בבטן מקום של אוכל מזין שכן היה מביא לנו תועלת, ולא רק מכניס לנו כימיקלים רעילים מיותרים, אלא גם גורם ליציאת ויטמינים ומינרלים החוצה מגופנו - זאת אומרת, לא רק לא מועיל אלא מזיק בפועל ממש, בצורה אקטיבית. אולי ככה הם מתכוונים שמוצרי החלב המפוסטרים המודרניים פועלים בגופנו?

ה. חיידקים: לפי טענת אותם חוקרים, הדרך המסורתית לעיבוד החלב התחילה בהעמדתו בכדים אחרי החליבה במשך יממה לפחות (מדובר באותו חלב שלא נלקח מייד לשתיה טריה). בהעמדה זו החלב כמובן התחיל להחמיץ - התחילו לפעול בו חיידקים. לטענתם, חיידקים אלה בעצם פעולתם מנעו את התפתחותן של המחלות האמורות. לטענתם, חלב שבו מתרבה תרבית חיידקית מהסוג הזה מפריע לחיידקי המחלות המסוכנות לאדם להתפתח ולהזיק לאדם. בצורה כזאת, חיידקי ההחמצה הם שהגנו על האדם ממחלות הצאן והבקר לפני עידן הפיסטור.

ו. בתהליכי העיבוד של החלב יש כאמור הבדל. למשל, איך הכינו חמאה: החלב שעמד הפריש את השומן למעלה, כמו שיודעת כל מיניקה ששאבה אי פעם. את השומן הזה נהגו לקפות מהחלב (אחרי שעמד כך וכך שעות, אני לא זוכרת אם יממה או יותר), ואחרי שצברו כמות של שומן שצף למעלה - חבצו אותו ובתהליך החביצה הפכו אותו לחמאה.

לעומת זאת היום החלב נחלב מהפרה, אבל במקום לעמוד ולתת לחיידקים לעבוד - דווקא הורגים אותם בפיסטור, יחד עם חיידקי המחלות המסוכנות, ויחד עם הרבה מאוד רכיבי תזונה חיוניים בחלב, כאשר רכיבי תזונה אחרים עוברים שינוי כימי מסוכן בפיסטור (כמו שמנים שמחממים אותם? צריך לחשוב על זה, אני סתם זורקת פה שאלה לאוויר).

ואז שמים את כל החלב במכונה, שמפרידה (בצנטריפוגה או משהו?) בין הרכיבים, זה לחמאה, זה לגבינה, זה לחלב ניגר (שהוא בעצם "מי גבינה", כלומר הנוזל שנשאר אחרי שהוציאו את כל ה"תוכן" למוצרי החלב) וכן הלאה. לטענת אותם חוקרים, הדרך המכאנית להפרדת החלב למוצרים השונים פוגעת בחלב והופכת את המוצרים לחסרי ערך תזונתי (ואפילו גורעי-ערך-תזונתי), בעוד שהדרך המסורתית היא הדרך לטפל בחלב ולצרוך אותו כך שהוא כן יהיה מזון מועיל ומשובח לגופנו.

זהו, נדמה לי שזכרתי את כל החלקים של הסוגיה.
כמו שאתם רואים, יש פה הרבה מאוד חומר למחשבה.
בחלקים של הטיעונים פה אני לא מתמצאת מספיק מעבר למה שכתבתי. אשמח לשמוע מעוד אנשים שמתמצאים ויכולים לשפוך אור על הדברים הנדונים.

אני בעיקר השתכנעתי מהטיעונים של מתנגדי הפיסטור בגלל הידע שלי לגבי חלב האם, ההנקה וכל מה שמסביב לזה. דרך אגב, אולי שכחתי לציין, אבל את הקישור להנקה אני עשיתי.
הם לא עשו את הקישור הזה כי הוא לא היה אצלם במודעות. מבחינתי, זו עדות מסייעת שאני מצאתי בעצמי ואף אחד אחר לא ניסה "למכור" לי אותה בתור טיעון משכנע.

עכשיו, אני לא אומרת שזה דבר פשוט, או ממליצה פתאום לאנשים ללכת ולצרוך חלב לא מפוסטר. אני בהחלט מאמינה שבארץ זה עלול להיות מסוכן במקומות מסוימים, במיוחד לא אורגניים!

בשמת, אבל איך אפשר לשווק משהו (כלומר, לא נאכל "ישר מהפרה/עז/כבש...") לא מפוסטר? האין סכנת החידוק עולה על חיסור החיים והטובים שבחלב?
אני לא יודעת, אבל באירופה חלק גדול מהגבינות (ונדמה לי שגם יוגורטים וכיו"ב) הם מחלב לא מפוסטר (אני חושבת שבחלק מהמדינות יש תקנות שמחיבות לציין על האריזה אם זה מפוסטר או לא, לטובת נשים הרות, למשל).

לגבי חלב לא מפוסטר שאת מהללת, בשמת, לעומת החלב המפוסטר המושמץ - שאלתי את אבא שלי.
יש לו דיר עזים והוא מספק לי חלב (מפוסטר) ומוצריו (גבינה, יוגורט, לבנה).
אמרתי לו - אם אני לוקחת עז וחולבת בעצמי יום יום חלב טרי (אם. נגיד. לא רוצה לעשות את זה. לא אוהבת לחלוב. אבל אם...), אני חייבת לפסטר? העדר הרי מחוסן...
הוא אמר שהעדר אכן מחוסן אבל כנגד סט מצומצם של מחלות (מן הסתם - לפי הנהלים של משרד הבריאות / החקלאות) אבל יש עוד המון מחלות אחרות ולשתות חלב לא מפוסטר זה סיכון מיותר.

בשמת, אבל איך אפשר לשווק משהו (כלומר, לא נאכל "ישר מהפרה/עז/כבש...") לא מפוסטר? האין סכנת החידוק עולה על חיסור החיים והטובים שבחלב?

שמעתי שבאנגליה אפשר להשיג חמאה אורגנית שעשויה בשיטות מסורתיות מחלב לא מפוסטר (raw milk). אז כיף לאנגלים. איפה זה משאיר אותנו? אסור לייבא אותה ארצה כי בישראל עדיין פיסטור = היגיינה ואין עדיין מודעות לרעילות של חלב מפוסטר (אנחנו עדיין בעידן ה"מודרני", שבו מתפעלים מהטכנולוגיה ועוד לא גילו את הנזקים שלה).

המחשבות שלי לגבי חלב אם מקורר /מוקפא (שממש מאבד "דברים טובים", וגם אם הוא עדיין טוב יותר מכל אפשרות אחרת שאינה הנקה ישירה/שאוב טרי, הוא משמעותית פחות טוב), נודדות למחשבות על חלב פרה מפוסטר, מקורר, עם תוספות....
זה בדיוק אחד המקורות להבנה על הנזק שנגרם בפיסטור:
בדקו את זה על חלב אם...

כמה דברים: מצד אחד הפסטור "הורג" את החלב, מצד שני, לשתות חלב לא מפוסטר מחיה (פרה, כבשה, עז...) שלא ידוע לנו על מצבה הבריאותי, ולא ממש טרי (ישר מהפרה), זה מסוכן. בכלל, המחשבות שלי לגבי חלב אם מקורר /מוקפא (שממש מאבד "דברים טובים", וגם אם הוא עדיין טוב יותר מכל אפשרות אחרת שאינה הנקה ישירה/שאוב טרי, הוא משמעותית פחות טוב), נודדות למחשבות על חלב פרה מפוסטר, מקורר, עם תוספות....