על ידי מחשבות* » 26 ינואר 2008, 21:59
התארחתי אצל חברים בסוף השבוע. שני מזגנים עבדו פול-טיים על 28 מעלות. רעש המזגנים החריש אוזניים: ביום צעקנו כדי להתגבר על הרעש, בלילה לא הצלחתי לישון עם הטרטור הזה מעל הראש. החלונות היו פתוחים כדי "שייכנס קצת אויר", אבל כמובן שאף טיפת קור לא צלחה עד אלינו. ניסיתי להבין מהם כמה ולמה, והם הסבירו בנחרצות של מחזירים בתשובה ש"חייב שני מזגנים, אחרת איך אפשר" וגם ש"מה זאת אומרת, זה בית עם ילדים". הבנתי מהם שהמזגנים עובדים כל השנה כמעט, לשני הכיוונים. את דעתי לא אמרתי בכלל, לא הרגשתי שיהיה איזה ערך להעלותה שם.
בבוקר יצאנו לטייל, והבית נשאר ריק כמעט עשר שעות. שני המזגנים הורדו ל- 26 מעלות, רק כדי "שלא נחזור לבית קפוא".
גם החלונות נשארו פתוחים, כך שהמזגנים עבדו חזק פי כמה. גם הטלוויזיה נשארה פתוחה, מן הסתם כי שכחו לסגור אותה. גם הוילונות היו סגורים, כי "השמש כל כך מסנוורת בבוקר שאפשר להשתגע" (ומפנה הבית מערבי, אם במקרה שאלתם). גם עוד מלא מחיצות להפריד בינם ובין הטבע.
אני חושבת על זה בלי סוף, ועצוב לי. החבר'ה השקיעו מחשבה באיכות הסביבה, והורידו למענה בשתי מעלות כשיצאו מהבית. מה זה אומר עליהם? עלי?
אולי המחווה המגוחכת שלהם תראה מושקעת מאד לאנשים אחרים? אולי המחוות הנדיבות שלי למען הסביבה היו נראות מגוחכות עד אבסורד לאנשים לפני מאה שנה? או עשרים? והכי גרוע שהחברים האלו הם פריקים של צמחונות, ובטוחים שכל העולם כמעט פסול מידות ומושחת דעת חוץ מהם, הנאורים, מה שהחזיר אותי למחשבות שאני נושאת עמי כבר המון מזמן - כל כך הרבה אנשים עושים רק פסיק קטן אחד למען הסביבה, אבל הפסיק הזה מספיק כדי לעטוף אותם באטצלת צדיקים ולאטום אותם למכלול, בבחינת "את שלנו כבר עשינו". כמו לאכול מיליון קלוריות ביום, אבל פעם ביום לדלג על ביסקוויט ולהתפאר בזה. אולי גם אני ככה. אוף אוף אוף.
התארחתי אצל חברים בסוף השבוע. שני מזגנים עבדו פול-טיים על 28 מעלות. רעש המזגנים החריש אוזניים: ביום צעקנו כדי להתגבר על הרעש, בלילה לא הצלחתי לישון עם הטרטור הזה מעל הראש. החלונות היו פתוחים כדי "שייכנס קצת אויר", אבל כמובן שאף טיפת קור לא צלחה עד אלינו. ניסיתי להבין מהם כמה ולמה, והם הסבירו בנחרצות של מחזירים בתשובה ש"חייב שני מזגנים, אחרת איך אפשר" וגם ש"מה זאת אומרת, זה בית עם ילדים". הבנתי מהם שהמזגנים עובדים כל השנה כמעט, לשני הכיוונים. את דעתי לא אמרתי בכלל, לא הרגשתי שיהיה איזה ערך להעלותה שם.
בבוקר יצאנו לטייל, והבית נשאר ריק כמעט עשר שעות. שני המזגנים הורדו ל- 26 מעלות, רק כדי "שלא נחזור לבית קפוא".
גם החלונות נשארו פתוחים, כך שהמזגנים עבדו חזק פי כמה. גם הטלוויזיה נשארה פתוחה, מן הסתם כי שכחו לסגור אותה. גם הוילונות היו סגורים, כי "השמש כל כך מסנוורת בבוקר שאפשר להשתגע" (ומפנה הבית מערבי, אם במקרה שאלתם). גם עוד מלא מחיצות להפריד בינם ובין הטבע.
אני חושבת על זה בלי סוף, ועצוב לי. החבר'ה השקיעו מחשבה באיכות הסביבה, והורידו למענה בשתי מעלות כשיצאו מהבית. מה זה אומר עליהם? עלי?
אולי המחווה המגוחכת שלהם תראה מושקעת מאד לאנשים אחרים? אולי המחוות הנדיבות שלי למען הסביבה היו נראות מגוחכות עד אבסורד לאנשים לפני מאה שנה? או עשרים? והכי גרוע שהחברים האלו הם פריקים של צמחונות, ובטוחים שכל העולם כמעט פסול מידות ומושחת דעת חוץ מהם, הנאורים, מה שהחזיר אותי למחשבות שאני נושאת עמי כבר המון מזמן - כל כך הרבה אנשים עושים רק פסיק קטן אחד למען הסביבה, אבל הפסיק הזה מספיק כדי לעטוף אותם באטצלת צדיקים ולאטום אותם למכלול, בבחינת "את שלנו כבר עשינו". כמו לאכול מיליון קלוריות ביום, אבל פעם ביום לדלג על ביסקוויט ולהתפאר בזה. אולי גם אני ככה. אוף אוף אוף.