כייף לקרוא אותך איילה@}

יו איך הארת לי את הלילה פתאום
בתוך כל הסידורים הביורוקרטיים המעצבנים בהם אני עוסקת עכשיו (ותודו שאין עבודה יותר מעצבנת מסידורים), כשלפניי עוד לילה ארוך של מחקר (אם לא אשבר קודם) ואחריי יום מתיש במיוחד
הזכרת לי את השמש, הטבע, האור
אז מחר קודם כל אצא קצת לתפוס שמש, זה הכי חשוב, גם הילדים ישמחו בכך כמובן.
העבודות יחכו קצת (לא הרבה, מבטיחה).
תודה על הגשם, שמחנו שבא, אבל הגיע הזמן לתפוס קצת שמש
ותודה לך, שהזכרת לי

לא רציתי לפתוח דף חדש,אז אני מתנחלת לי פה.
מקווה שזה בסדר.
וגם אם לא...

האביב פה.
אחרי החורף.ועוד איזה חורף.ואני עוד מאלו שאוהבים חורף ומברכת,גם אם היתה לנו השנה נזילה מהרעפים ומחיר הגז לחימום עלה.
וגם אתמול היה כזה אובך מגעיל.

והשמש יצאה לה והרבה דברים פורחים.
אני רואה שהכל ירוק -כיף, כי אני גרה במקום שבו רואים את זה מיד ולא אחרי שעה נסיעה .

השפע הזה שמזדמן לנו ואין לי שום חשק להיות עבד נרצע של העבודות לפסח.או לבית באופן כללי.
אני יוצאת מהבית כאילו שחיי תלויים בכך.
או שפיותי.
צריכה להרגיש את עצמי זזה,ונושמת.
בלי ניג'וסים עד שמישהי תקום מהמיטה,עד שמישהו יחליט לעזוב את הספר שלו.
הדבר היחידי שאני מבטיחה-בזמן שאני בחוץ,אני אולי טיפה יותר סבלנית .אולי כי יש לי יותר אויר.

[po]with passion[/po] , בתחילת הדף כתבת על שינה בחוץ במשך כל ימות השנה. האם מתאים לך קצת לפרט?אשמח מאוד

[url=http://www.mouse.co.il/CM.[po]articles]למה ילדים הופכים לפדלאות[/url] item[/po],427,209,25192,.aspx

אתר חביב שהתגלה לי היום - קוראים לו [url=http://www.greenhour.org/]שעה ירוקה[/url] והוא מעודד משפחות לתת שעה אחת כל יום לבילוי בלתי אמצעי בטבע!
[url=http://www.nwf.org/kidsoutside/pdf/ConnectingKidsWithNature.pdf]כדאי גם לקרוא את החוברת הזו[/url]

תראו מה מצאתי, לגבי קור ובכלל טיולים בטבע
[po]אוויר צח וטיולים בלי מנשא[/po]

הי מערוך יקרה,
דיונים מטבעם להתפתח וליטול כיוון משלהם עם הזמן. האם על כל התפתחות ראוי לשנות את שם הדף, ולקדש את הדיוק עד המילה האחרונה? הרי תוך הצמדות לתוכן העדכני, נפסיד את אלו שלקחו חלק בשלבים אחרים, ושאולי לא ימצאו את דרכם בחזרה עם הדינמיקה המשתנה.
הניחי, אין צורך. מי שחשוב לו מספיק לפתוח דף על תת נושא שעלה כאן, כבר יעשה זאת.
הדף בסדר ככה. וגם אחרת. אי אפשר לרצות את כולם, וחבל על האנרגיות.
בואו נניח לו ככה.
סלאמאת.

מערוך יקרה,
ראשית -
אני בעד רעיון חדש: האופציה הקיימת
[po]חסך בחשיפה לטבע nature deficit disorder[/po]

נכון, אופק נתן בפתיחה דוגמא הקשורה בקור. אולי אחרי שימצו את עניין הקור, ידברו על עוד היבטים של חסך בחשיפה לטבע?
בעצם יש פה כבר דיבורים אחרים. הקור הוא חלק מסיעור מוחות שהתפתח באופן טבעי, לא?

שנית -
אולי בגלל הקור השנה - אנשים בחרו להתחמם בדיונים על השם והאנגלית ?
מה שדחה הוספת הודעות בנושא עצמו (אולי רק אצלי - על פי [po]אי רציונאלי[/po] )

שלישית -
מי שמחפש חומר וגו' - נניח היום או מחר או בעוד שבוע - יש מי שיזכור להפנות אותו לכאן. ואם לא - אז לא.
הדף כל כך צעיר, עם נושא רחב ומעניין - כדאי לדעתי לחכות. שיממש את הפוטנציאל שלו (-;

אני תומכת ב- חסך בחשיפה לטבע והתמודדות עם קור.

מסכימה עם עניין ההפניה לדף.

מצטערת שאני שוב נכנסת עם עניין השם. לא עקבתי אחרי הדיונים בעניין, אבל נדמה לי שכבר השם שו?נה לשם בעברית בלבד, ועכשיו שו?נה בחזרה לשם עם אנגלית?

אולי בבקשה [b]די עם האנגלית[/b]?
זה מאוד מבלבל ומפריע, ומקשה על איזכור הדף בדפים אחרים. (אין סיכוי שאני אכתוב כזה שם ארוך ומסובך כשאני ארצה לתת הפניה לדף הזה !)

חוצמזה, עד כמה שהספקתי לקרוא בדף הזה בעבר וגם טיפה רפרפתי עכשיו, נדמה לי שכמעט כל הדיון נסב על [b][po]חשיפה לקור[/po][/b] דווקא, למרות שהוא רוצה לדבר על [po]חשיפה לטבע[/po] בכלל. בסופו של דבר נושא הקור תופס כאן מקום מרכזי.

לכן, אני חושבת שבכלל צריך שם ברור יותר.
כי אם מישהו מתעניין בנושא הזה של התמודדות עם קור, הוא לא יידע שזה מופיע בדף הזה.

אולי:
[po]חשיפה לקור[/po]
[po]חסך בחשיפה למזג אוויר קר[/po]
[po]התמודדות עם קור[/po]
[po]חסך בחשיפה לטבע ולקור[/po]
[po]חסך בחשיפה לטבע והתמודדות עם קור[/po]
[po]חסך בחשיפה לטבע ולמזג אוויר קר[/po]
[po]חשיפה לטבע והתמודדות עם קור[/po]
וכו'.

אתם מוזמנים לבחור אחד מהשמות שהצעתי, או לתת רעיון חדש.

(בבקשה לא למחוק הודעתי זו, עד שיימצא מענה על הסוגיות שהעליתי. תודה.)

{@

זה קצת בעייתי כי השאלה כמה דורות את מסתכלת אחורה. אני למשל אין לי מושג מאיפה לספור ובסופו של דבר שני אילנות היוחסין מגיעים חזרה לפה. בכל אופן גם רגישות לחום או לקור לדעתי יכולה להיות תכונה נרכשת ובכלל להיות תלויה במצב פיזי. מכירה תינוק אחד חצי אתיופי שסבל הקור באופן קיצוני, גם בחימום הביתי היה כחול שפתיים ורועד, אמא שלו היתה בטוחה שזה כך בשל גנטיקה אפריקנית עד שביצעה משום מה בדיקת דם והסתבר שהילד אנמי באופן חמור ביותר והיה אפילו חשש לטלסמיה (שנתבדה). אחרי שאיזנו את מצב הברזל שלו הוא הפסיק לסבול מקור ולהפך, אימץ את התרמוסטט של אמו שחם לה באופן תמידי.

העניין שאני חשבתי עליו הוא ההמוצא של אותו תינוק. אני אבהיר- האם תינוק שמוצא הוריו או סביו וכו' הוא מארצות הקור, יהיה 'עמיד' יותר לקור? נראה לי שכן. וכמה משקל יש להסתגלות שלו למקום בו הוא חי. כי אם נניח התינוק שלי מבחינה נטית מתוכנת לחיות בחום, ואני חושפת אותו לארבע מעלות, אני אולי גורמת לו להתמודד עם משהו שהוא לא אמור להתמודד איתו?

החויה שלי: להוציא את הילדים החוצה, ולהקשיב להם. לתינוקות - למשש פעם בכמה דקות את האצבעות והאוזניים, לראות שלא קרים. בקור קיצוני (מינוס הרבה מעלות), ההמלצה של משרד הבריאות האמריקאי (או משהו כזה) היא להוציא את הילדים לפרקי זמן של עשרים דקות בכל פעם, כמובן לבושים היטב, ולחמם אותם היטב לפני לפני ואחרי, עד שהגוף יירגע מהקור. למרות שיש אנשים שחושבים שיותר בריא להישאר בבית כשקר, ברור לגמרי שעל זה בדיוק פורחות להן רבות ממחלות החורף - על הסגירות ה"מגוננת" הזו.

אני מתחילה ליישם. יצאנו לינוק בחוץ עכשיו למרות הקור.. והאמת, לא היה כזה קר כמו שחשבתי.

מבחינתי, ענבל, כל עוד הוא במנשא צמוד אלי הוא יכול לצאת איתי בכל מזג אויר שאני יוצאת אליו. אם רק מידי הוא עטוף איתי תחת הפנצ'ו או המעיל הגדול וזהו. הנה, אתמול, יצאנו לטיול לפני ארוחת הצהריים (אוטוטו יוצאים לעוד אחד כזה, אנחנו קמים בתישע וחצי, עכשיו עוד מוקדם פה... רק סיימנו ארוחת בוקר), לא היה גשם אבל היו רוחות קרות ודי משתוללות, הרחוב היה נטוש. הלכנו ישר לשדות לחפש שלוליות ובוץ. החיפושית קפצה בכל שלולית והיתה רטובה הרבה מעבר לגובה המגפיים (וכמובן שהמגפיים הפכו למאגר מים לא קטן בכלל) ואילו השבלולון היה המנשא עלי עם הפנים כלפי חוץ (כי יצאנו בדיוק אחרי שהתעורר ורצה לראות עולם בעצמו) שנינו היינו ארוזים בפונצ'ו ומלבד המנשא כל מה שהוא לבש היה סווטשירט וחותלות (אפילו גרביים לא היו לו) במהלך הטיול ליטפתי לו את הפנים להרגיש אם הן קרות והן היו חמימות ונעימות. גם הידיים של החיפושית הרטובה היו חמות ונעימות. לאף אחד מאיתנו לא היה קר ולא נגיד שהיינו לבושים יותר מידי...

עוד נקודה של חסך בטבע שעלתה לי היא למשל השכנים שלנו, זוג עם שני ילדים, גרים בבית קרקע, מלבד העובדה שהמזגן שלהם עובד 24X7X365 אז יש להם חצר ענקית, כזו שאפשר היה לגדל בה כמה עצי פרי יפים ואיזה גינת ירק חביבה אבל במקום זה החצר כולה מרוצפת למשעי למבד החלק שגובל החצר שלנו, בכל פעם שהילדים היו מגיעים לחלק הזה כדי להציץ בחצר שלנו ההורים היו מזדעקים שיש שם פרעושים (הם קוראים לזה פשפשים אבל להבדיל בין אחד לשני זה באמת מוגזם לבקש מהם) מיותר לציין שמאז החורף לא ראיתי אף אחד מהם? מה עושים עם ילדים בבית כל היום?

[u]דף מקסים, כדאי למחוק את הדיון הארוך והמתיש בשם.[/u]
מסכימה.

ילדת טבע, את שואלת שאלות שגם אני שאלתי את עצמי לאחרונה.. אני לא מרגישה שהתינוק שלי (3 חוד') סובל מקור, כעקרון, להיפך. רוב הזמן הגוף שלו הרבה יותר חם משלי (גם כשלא קר לי, אבל זה נכון גם לגבי אנשים אחרים)
שאלת השאלות שלי היא מהו הגבול, באיזה מזג אויר זה מוגזם להוציא אותו (להתייחס לעצות הסביבה שלי זה אומר לא להוציא אותו מהבית עד מאי, אז אני מעדיפה לשמוע מהדעות כאן (-:)

מחשבה שעברה במוחי בעקבות הקריאה בדף הזה ובעוד דף (ששמו לא יוזכר פה :-) ) בעניין הקור. הזכרתי למעלה שהבת שלי לא רגישה לקור כלל ויכולה להסתובב עירומה כל היום בחורף בלי כל בעיה. גם לי חם. מאז ההריון שלי איתה חם לי. אני מניקה כבר שנתיים וחצי רצוף וכרגע מניקה שניים. חם לי. בדף האחר עלה הדיון על כיוונון התרמוסטט של גוף התינוק, שהרי אומרים תמיד להלביש אותם המון שכבות. הנה, הבת שלי נולדה בקיץ. הוצאנו אותה מבית החולים עם שכבה אחת בלבד בניגוד להוראות (אומרים שתיים ועוד ארוכות) כי היא היתה אדומה וצורחת מחום. במשך שלושת הימים הראשונים קילפנו אותה עד שנשארה עם חולצה קצרה בלבד. היה לה חם. כשטיילתי איתה ברחוב היו נוזפים בי שהיא לא לבושה מספיק. היא היתה צמודה אלי רוב היום, גוף חימום של כמעט 37 מעלות חום ובחוץ מגרד את ה40... אם הייתי מלבישה אותה כל כך הרבה שכבות כמו שמתבקש התרמוסטט שלה היה משתבש והיא היתה אכן רגישה לקור (ככה לפחות ההגיון שלי אומר). מה שמחזיר אותי לעניין שהריוניות ומניקות בדרך כלל חם להן. אולי זו בעצם התחושה נכונה? אולי ככה צריך להיות? אני לא זוכרת קור מילדותי, גם בן זוגי זוכר את עצמו מתרוצץ בבגדים קצרים בגשם (היום קר לו תמיד) אז השאלה היא מתי אנחנו מתקלקלים ואיך הדור הנוכחי הרגיש? אצלי בבית זו לא ממש דוגמא שהרי היא עדיין יונקת, נמצאת צמוד לאמא רוב הזמן ולא שורצת על הספה או כסא המחשב...בדור שלי הטלויזיה לא היתה מציאה גדולה והמחשב גם לא היה בכלל בכל בית, אנחנו שיחקנו בחוץ (גם פעילות גופנית קשורה בזה). כיום האח שלה גם לא לבוש כל כך, שתי שכבות למעלה וכלום למטה (בלי חיתולים) בדרך כלל מאבד את הגרביים בדרך ורוב היום צמוד אלי גם בחוץ וגם בפנים וכשהוא לא עלי אני לא רואה פה תינוק רועד מקור עם שפתיים כחולות (והוא עוד לא בן חודשיים, בגיל שכביכול הם לא אמורים לווסת את החום כמו שצריך בכלל). פעם יחידה שהיה לו באמת קרכשהתארחנו אצל הורי על מזרון מתנפח (המצאה איומה), כשהתעורר בבכי מהקור יחד עם אחותו הקפואה פשוט הרמתי חולצה, הפשטתי תינוק ואחות והצמדתי את שניהם לגוף כששלושתנו עטופים בשמיכת צמר, מיד היה לנו חם. מאוחר יותר הסתבר לי שזו הוראה לטיפול שדה בהיפוטרמיה, עור לעור.

דף מקסים, כדאי למחוק את הדיון הארוך והמתיש בשם.
אנחנו גרים בבית פרטי עם גינה גדולה אך לא מנוצלת הילדים מאד אוהבים להיות בחוץ.(אם מישהו פותח את הדלת ויוצא החוצה ולא נותן לבן השנה לצאת הוא נורא נעלב).
מדהים איך שוכחים אפילו להסתכל החוצה יש לנו נוף מדהים וכל-כך התרגלתי לזה צריכה לזכור את הקסם שהרגשתי כשהייתי פה פעם ראשונה.
אנחנו מסתובבים די הרבה ברגל אך בת ה3,5 הרבה פעמים מתלונת שהיא רוצה ךסוע באוטו, אין לה כוח ללכת...
בנושא הקור והמחולות: לי בדרך כלל קר ואני בעבודה על זה, משתדלים לא לחמם יותר מדי להוסיף בלילה גם לחות ולאורר את הבית. מחממים בתנור גז אזורנו בהחלט קר מאד, נראה לי שמי שכתב שאין קור קיצוני בארץ הוא מהמרכז...אבל אני מרגישה שאם אנחנו מחממים יותר מדי בעיקר בלילה אח"כ הילדים מצוננים ומשתעלים יותר יש למישהו מידע אמין בנושא הזה?

דף מצויין! איפה אני בעניין הזה? יש לנו חצר אבל משום מה אנחנו לא כל כך שורצים יחד עם זאת מקפידות לנצל כל יום שמשי מכל סוג שהוא (גם שיהיה קפוא, לנו זה לא משנה רק לא רטוב מידי) ענייני חוץ. משום מה הקטנה שלנו לא כל כך אוהבת לשהות בחצר זמן רב, היא נהנת לטייל בחוץ. אם היה מספיק לה בחצר היה לי די וחבל שלא. יש לנו דווקא חצר גדולה ופראית עם המון גרוטאות ועניינים... חבל...
בעניין הקור. לי חם. כמעט תמיד חם. אם קר לי אז או שאני חולה או שבאמת באמת קר. גם לקטנה לא קר. היא יכולה להסתובב עירומה כל היום ולפעמים היא גם עושה את זה. אבל היא מעט מוזרה, לה קר כשלא רק בכלל. פתאום היא מתחילה לילל שקר לה בלי שום סיבה או לפעמים לפני שהיא צריכה לשבת על הסיר. שתינו הולכות יחפות רוב החורף ומסתפקות בגרביים או משהו כזה כשפתאום קר יותר מבדרך כלל. אנחנו משתדלים לפתוח חלונות כמה שיותר בבקרים ולא אחר הצהריים כי אז אנחנו לא לבד בבית... אז מגיע זה שקר לו תמיד, האיש היקר שלי.
עכשיו שיש לנו תינוק קטן בבית אז המזגן דולק שעות נוספות מכיוון שאני לא מספיקה לטפל בקמין בימים קרים וכל הזמן מתעסקת באש כבויה שצריך להדליק אותה, די מטיש.
אם עוברים יומיים שלא יצאנו החוצה (כמו למשל לפני שבוע שהיתה הסערה ההיא והגשם והרוחות המטורפות לא פסקו לרגע) אני מתחילה להרגיש את קצות העצבים שלי מגרדים, חייבת לצאת החוצה... בדרך כלל הדבר הראשון שאנחנו עושות אחרי הגשם זה ללכת לחפש שלוליות וכשהשמש יוצאת מיד יוצאות לשדה ללקט קצת ולראות כמה גדלו העשבים. כשהייתי ילדה אמא שלי נהגה ליזום יציאה שלנו החוצה כל יום אחרי ארוחת הצהריים עד משהו כמו שתיים בצהריים שאז כמובן "לא יוצאים מהבית בין שתיים לארבע" בדרך כלל בזמן הזה היינו יושבים בשמש או משחקים קלאס וגומי עם הילדים של השכנים, זה היה מנהג שכזה של כל תושבי הרחוב ה"נאורים" (חס וחלילה לא של אלו שמגדלים "ילדי רחוב"). בשבתות היינו יוצאים לטייל במדבר שמסביב לחפש איזה מאובנים או פרחים עונתיים תלוי בעונה כמובן. לא מבינה איך אפשר אחרת. אבל האחיות שלי למשל, יכולות להתנייד ברכבים שלהן ולא להוציא את האף החוצה מלבד לחניה וחזרה. קניונים-הטבע האלטרנטיבי...

[u]שמתם לב שירדן ומצריים נמצאות בסוף הרשימה של מס' ההתאבדויות? לשם אני נוסע![/u]
שמת לב איפה יפן ברשימה??p-: דווקא בגלל זה יש לך מה לתרום כאן! אתה מוזמן (באוניה כמובן...)

כן אבל איפה הן נמצאות ברצח נשים על רקע של כבוד המשפחה ?
לשם אני לא בטוחה כלל שאני נוסעת .
או לפחות אל תיקח איתך נשים לשם

שמתם לב שירדן ומצריים נמצאות בסוף הרשימה של מס' ההתאבדויות? לשם אני נוסע!
(מאד יתכן שהמידע הישן לא מעודכן.. אבל עדיין נחמד לקרוא)

[u]דווקא ניסוי שנתן לאנשים אורות מלאכותיים (לא טבע...) בתור "תרופה" עזר, כי יש פה גם עניין של ייצור מלטונין-סרוטונין.[/u]
מזכיר לי את הפרק בסדרה הבלתי נשכחת "חשיפה לצפון" שבו ג'ואל מחלק פנסי-כורים כאלה שמרכיבים על המצח לסובלים מדיכאון חורף, ואחד מהזקנים, שכחתי את שמו, מרכיב את זה בלי הפסקה ונהיה מסטול מעודף סרוטונין...

לא רק בשוודיה.. האמת לא מבין מה נטפלים לשוודיה (מקום 32).. אבל בהחלט הרבה מדינות קרירות בראש הרשימה:
http://en.wikipedia.org/wiki/[po]List of countries by suicide rate[/po]

[u]בארצות הצפון בהן יש חודשים שלמים של חושך ואנשים סגורים בבתיהם קיים אחוז גבוה בהרבה של דיכאון ומקרי התאבדות יחסית לשאר העולם.[/u]
מה שמעניין זה, שזה לא "בארצות הצפון".
זה בעיקר בשבדיה.
כלומר, באיזורים אחרים עם אותה כמות חושך בחורף - אין, או אין כמעט, דיכאון והתאבדות. מכאן, שיש מרכיב נוסף.
כמו כן, הבעיה איננה ש"אנשים סגורים בבתיהם" אלא שיש [b]חושך בחוץ[/b]. באמת. נגיד, בסטוקהולם השמש זורחת בתשע בבוקר ושוקעת בשלוש אחה"צ, בנובמבר נגיד.
דווקא ניסוי שנתן לאנשים אורות מלאכותיים (לא טבע...) בתור "תרופה" עזר, כי יש פה גם עניין של ייצור מלטונין-סרוטונין.

[u]בארצות הצפון בהן יש חודשים שלמים של חושך ואנשים סגורים בבתיהם קיים אחוז גבוה בהרבה של דיכאון ומקרי התאבדות יחסית לשאר העולם.[/u]
אני מבינה שלדעתך זה מעיד על [po]חסך בחשיפה לטבע nature deficit disorder[/po].
זה גם עשוי להעיד על ההיפך, את יודעת.
כלומר - הנה העדות להשפעה העצומה שיש לשינויים בטבע גם על החיים כביכול בניתוק ממנו (עם אורות מלאכותיים וחימום מלאכותי וכו').
זה עשוי להעיד גם על כמה אנשים במקומות אחרים בעולם אינם מנותקים מן הטבע - הם מספיק מחוברים אליו כדי לא להתאבד ולהיכנס לדיכאון במספרים סקנדינביים.

כשהילידם שלי חולים אני ישר שולחת אותם לגינה. אם קר אז עטופים בשמיכת FIR ואם לא אז פשוט לשבת בשמש (בחורף או אחה"צ) או בצל (בקיץ).
להבנתי, חלק מהבעיה היא מיעוט חשיפה לשדה המגנטי לו אנו זקוקים לתפקוד תקין ואשר נחסם כאשר אנו מבלים את רוב זמננו בחללים סגורים ו'ממוסכים'.

בארצות הצפון בהן יש חודשים שלמים של חושך ואנשים סגורים בבתיהם קיים אחוז גבוה בהרבה של דיכאון ומקרי התאבדות יחסית לשאר העולם.

[u]ברגע שהשם יוחלף, הדיון בשם יוכל להימחק.[/u]

כל עוד מותר להרעיש עם דיוני סרק :-) , אז שני דברים:
אחד, הקשר ל- ADD מפוקפק בעיני, גם תוכנית וגם ויזואלית: יש עוד לא מעט תסמונות שקיצורן הוא משהו-די-די, ואין להן שום קשר לכאן.
שניים, מאז הדף הזה מצאתי את עצמי פה ושם משתמשת במושג NDD. למשל - הו בעלי אל תשאל באיזה NDD איומה נתקלתי היום...
בקיצור מוצא חן בעיני הקיצור, אבל מסיבות שונות משהוזכרו

[u]לא ברור למה.[/u]
כי זה מדמה אצטלה מדעית יוקרתית: זו לא סתם הפרעה שולית, זה משהו שהוסמך רעיונית בשם וקיצור אינטנציונלי. כל כך רציני!

[u]אם להוריד את האנגלית אז לפחות להשאיר את הNDD[/u]
לא ברור למה. לו ה-NDD היה מונח מוכר למשל כמו ADHD, היה אולי מקום להשאיר אותו בשם, כי אז מי שמחפש ADHD יוכל למצוא את הדף הזה.
NDD זה מונח שהוא המצאה אישית של מישהו. לא חושבת שזו מילת מפתח בחיפוש.

[u]בלי אנגלית בבקשה.[/u]

[u]להוריד כבר את הדיון בשם כדי לתת לדף לנשום[/u]
ברגע שהשם יוחלף, הדיון בשם יוכל להימחק.

בלי אנגלית בבקשה.
מסרבל מעיק ומקשה על המשתמשים שרוצים לתת הפניות לדף הנהדר הזה! :-)

אם להוריד את האנגלית אז לפחות להשאיר את הNDD
אני בעד [po]הפרעת קשר וחיבור לטבע NDD[/po]
בחירה שנייה: [po]הפרעת חסך בטבע NDD[/po]

והכי חשוב - להוריד כבר את הדיון בשם כדי לתת לדף לנשום.

[u]אני בעד [po]חסך בחשיפה לטבע nature deficit disorder[/po]? ונראה לי שהדיון בשם די מיצה את עצמו[/u]
אז לשנות?

[url=http://news.wired.com/dynamic/stories/C/[po]COMMUNING]ב-wired פורסם מאמר[/url] WITHOUT NATURE[/po]?SITE=WIRE&SECTION=HOME&TEMPLATE=DEFAULT&CTIME=2008-02-04-23-08-51 על סקר על פעיליות-חוץ כמו דייג וצייד וביקורים בפארקים לאומיים (בארה"ב ויפן) והקשר בין זה לבין "וידאופיליה" או עלייה בישיבה מול המסך החל משנות ה-80. אחת המסקנות היא הקשר הברור בין אנשים שלא מבלים מספיק בטבע לאדישות לגבי שימורו.

ועוד בנושא
[url=http://www.amazon.com/Its-Jungle-Up-There-Treetops/dp/030010863X/ref=[po]sr]ספר מומלץ שעוד לא קראתי....[/url] 1 1[/po]?ie=UTF8&s=books&qid=1202426244&sr=1-1
הסופרת כתבה ב-99 ספר ששמו "החיים באמירים"... זהו ספר חדש ששמו "זה ג'ונגל שם למעלה - עוד סיפורים מאמירים" - הסופרת היא אם חד הורית לשני בנים שמספרת על מסעותיה בהודו, פרו ועוד בד"כ עם שני בניה - והמסר שלה - קחו את הילדים החוצה ותנו להם להתלכלך!

טוב, אורי, אני מודה שאני לוקה באי-סבילות לעברית תרגומית ולכן מתקשה להבין (באמת!) משפטים שכתובים באנגלית מחופשת לעברית. זה מין דפקט שלמזלי פרנס אותי לא רע בעשר השנים האחרונות.
אני בעד [po]חסך בחשיפה לטבע nature deficit disorder[/po] ונראה לי שהדיון בשם די מיצה את עצמו. תיהנו מהחשיפה לחורף, תכף זה נגמר.

משהו לא ברור לי. לפי דעתי גם אם זה חסך וגם אם זה תסמונת מסובר בתסמונת של 99.99% מאוכלוסיית העולם המפותח. טוב לפי דעתי גם מי שנמצא שעה או אפילו 5 שעות ביום בחוץ זה לא אומר שהוא יודע להתסדר בטבע. בשביל להיות בטבע צריך גם ללמוד לחיות בו ללא חשש ולא לחזור כל ערב לבית המוגן ולמזגן. (לפי הבנתי גם אני לוקה בחסך הזה למרות שאני המון בחוץ). ואם כך (כלומר אם יש כאן עוד כמה שמסכימים איתי), נכון יותר להגדיר את התופעה בשם הדף כחסך ולא כתסמונת, שכן תסמונת היא כזו אם היא לא בנורמה וכאן הנורמה היא שלכולם יש את החסך הזה של שהות בטבע.

[u]הפרעת חסך בטבע[/u]
גם אני מסכים,
אבל נראה לי ש- "תסמונת" עדיף

[u]מקריאה לא מעטה באתר אני מהמרת (הימור פרוע, אני מודה) שהבנת משם הדף מהו תוכנו בגלל שאתה מכיר את הראש של פותח הדף ומן הסתם הנושא לא זר לך, ואולי אפילו שמעת על התסמונת המדוברת עוד לפני כן, ואולי גם הכרת את הכותרת.[/u]
האמת שלא. פשוט סתם היה נראה לי ש- "הפרעת חוסר בטבע" זאת כאילו מחלה (או תסמונת) של אנשים שחסר להם טבע. ממש מתוך המילים, לא מההקשר, ולא מהיכרות עם תופעה כזאת או אחרת

[u]ולכן יצירת שם דומה למושג תשיג את אותו האפקט[/u]
ואם שלושה אנשים אומרים לך שהיא לא משיגה את אותו האפקט וגם לא מובנת?

לדעתי, התרגום המדויק ביותר הוא הפרעת חסך בטבע
המילים חשיפה ושהיה ממקדות ומסיטות מהסך המקורי
המילה תסמונת מציינת תסמינים ולא גורמים,
המילה 'הפרעה' כללית יותר, ומדויקת בתרגום
אבל אם לא להצמד לתרגום כלשונו, אני בעד
[po]תסמונת אי ספיקת טבע[/po] של קרוטונית

בשמת זה לא משחקים או חוכמות - זה משמעותי וזה רציני. בגלל הקשר ל-ADD, מהשם באנגלית נובע דגש על הפרעות התנהגותיות והתפתחותיות - ועל כך שהתופעה היא מאסיבית. גם בארץ מכירים את המושג הפרעת קשב וריכוז - ולכן יצירת שם דומה למושג תשיג את אותו האפקט.
[po]הפרעת קשר וחיבור לטבע NDD[/po] - על זה מדבר הדף.

אופק, משחק המלים באנגלית שמדבר על הבעיה נחמד מאוד, באנגלית.
בעברית זה דווקא לא יוצא טוב.
אני מציעה לוותר על התרגום של ה"חוכמות" באנגלית, לוותר על המשחקים, פשוט לדבר על הבעיה.
אני בעד שם שיהיה קצר וברור בעברית, בלי קשר לשעשועי המקור. אם הטענות משכנעות, אז הן ישכנעו גם בלי משחקים.
אם הטענות לא משכנעות, לא יעזור שם עם קריצה.
הכי חשוב שם שמבהיר על מה הדף הזה.

[u]בקיצור: הפרעת קחל"ט[/u]
:-D
זה לא הופך את השם לברור יותר...

על משקל הפרעת קשב וריכוז - הפרעת קשר וחיבור...

מכאן שם העמוד - [po]הפרעת קשר וחיבור לטבע NDD[/po]

בקיצור: הפרעת קחל"ט

שלג בירושלים?? וואו. מעניין אם יישאר עד שישי בבוקר....

אפשר להוסיף תת סעיף [po]חוסר חשיפה לשלג[/po]
סתאאאאאאאאם. רק רוצה לציין ששלג כבד נופל עלינו וכל העצים וביניהם מכוסים בלבן ואני תמיד כל-כך מתרגשת מהדבר הפלאי הזה. אח, איזה תענוג.

_אבל מה אם יש משפחה שהבנתה פוגעת בבריאותי ובעתידי?
האין זו הטענה העיקרית כנגד מתנגדי חיסוני העדר ?_
אם כן זו טענה מגוחכת.
מי שמחוסן, לא אמור להיפגע ממי שלא מחוסן - כי הרי הוא מחוסן! אם פלוני חוסן נגד שעלת, לדוגמא, ואלמוני לא חוסן נגד שעלת, מי מהם עלול לחלות בשעלת, לפי תורת החיסונים? זה שלא חוסן, נכון? כי הרי לטענתם, החיסון מגן!
העובדות לא תומכות בזה, אבל אם מכירים בכך, אז בהכרח לא יכולים להאמין יותר בתורת החיסונים... P-:

מי ששופך רעלים לגוף שלו או של ילדו, כמו מי ששופך רעלים למים, לאדמה ולאוויר שהם [b]גם שלי[/b], דומים: הבנתם פוגעת בבריאותי ובעתידי.
כתוצאה מהחיסונים, חיידקי מחלות עוברים מוטאציות שהופכות אותם למסוכנים ועמידים יותר. למשל.

אני מצביעה בעד:
[po]תסמונת חוסר חשיפה לטבע[/po]
או, אם אני מקבלת ש"חסך" יותר מדויק, אז בלי "תסמונת" כי זה לא הולך ביחד, ולדעתי מבינים את הטענה גם מהשם הקצר:
[po]חסך בחשיפה לטבע nature deficit disorder[/po]
כי ברור כבר מהמלה "חסך" שיש פה חסר עם תוצאות שליליות, אז לא צריך "תסמונת" ולא "הפרעה".
ובכלל, אני בעד שמות קצרים, וכמובן בלי אנגלית. אפשר לתת את שם הספר באנגלית מייד בהתחלה.

[u]אבל מה אם יש משפחה שהבנתה פוגעת בבריאותי ובעתידי?[/u]
האין זו הטענה העיקרית [b]כנגד[/b] מתנגדי חיסוני העדר ?

[po]תסמונת אי ספיקת טבע[/po]

[u]אם כבר, זה לא חוסר (מוחלט) אלא מחסור (לא מספיק) או מוטב - חסך (מחסור מהותי בדבר חיוני)[/u]
התלבטתי גם בעניין הזה.
אולי: [po]חסך בשהייה בטבע כהפרעה[/po]
.

אם כבר, זה לא חוסר (מוחלט) אלא מחסור (לא מספיק) או מוטב - חסך (מחסור מהותי בדבר חיוני).

[u]לכן עדיף לדעתי לשמור על השם באנגלית כחלק משם הדף - כמו ב"תקשורת מקרבת"[/u]
עדיף בלי השם באנגלית. מאריך את שם הדף, מסרבל וקשה לציטוט בדיונים אחר כך. זה צריך להיות שם ברור, בהיר וקצר שקל לכתוב את שמו מתוך זכרון.

מצביעה בעד
[po]הפרעת חוסר חשיפה לטבע[/po]
או
[po]תסמונת חוסר חשיפה לטבע[/po]

[u]זה מובן לגמרי באנגלית, אבל "לא עובר" בעברית.[/u]
לכן עדיף לדעתי לשמור על השם באנגלית כחלק משם הדף - כמו ב"תקשורת מקרבת"

כתבתי יחד עם קרוטונית ועכשיו אני רואה שהיא התייחסה לרעיון שמחקתי בתגובה שלי - שהדו משמעות עוברת למלה הפרעה (ההפרעה היא גם בטבע וגם באדם). אבל זה לא נשמע לי נכון עכשיו.

[u]תסמונת חוסר חשיפה לטבע[/u]
כן, נדמה לי שזה מובן יותר.
[po]with passion[/po], הסמיכות הפרעת-קשב יוצרת משמעות - הפרעה בקשב או הפרעה לקשב או הפרעה של יכולת הקשב של האדם המדובר. לעומת זאת בדף הזה אתה מדבר על הפרעה [b]שנובעת מ[/b] חוסר בחשיפה לטבע (ולא על הפרעה בחוסר..). ונכון, זה לא דו משמעי. זה גם לא קליט כמו NDD. אבל ככה זה בעברית.
אילה בשדה - תודה!

_לגבי השם - ה-NDD הוא כמובן בהשראת ADD שזה בעברית ככל הידוע לי הפרעת קשב וריכוז
לכן נראה לי עדיף המילה הפרעה ולא תסמונת_
זה מובן לגמרי באנגלית, אבל "לא עובר" בעברית.
אולי כבר עדיף "הפרעת טבע" על משקל הפרעת קשב...

[po]ריש גלית[/po] - אני דווקא אוהב איך המושג משתמע לשני פנים - הדדיות - גם הטבע חסר לאדם וגם חסר האדם בטבע...

לגבי השם - ה-NDD הוא כמובן בהשראת ADD שזה בעברית ככל הידוע לי [url=http://tinyurl.com/2hyssu]הפרעת קשב וריכוז[/url]
לכן נראה לי עדיף המילה הפרעה ולא תסמונת. אם "הפרעת חוסר חשיפה לטבע" מבהיר יותר - אז נראה לי בסדר - רק אז באמת מפסידים את הדו כיווניות שציינתי קודם.

מזל טוב ריש גלית ובהצלחה בדרך שתבחרי.
אני אנסה לענות : אני חושבת שחוסר האיזון קשור ל"
[u]סתם לא בריאים כמו שהיו יכולים להיות אם היו נמצאים יותר בחוץ[/u]"
הסיבה לכך היא :"

[u]הפרעה תרבותית.[/u]

בחברה שלנו , היו כל מיני שלבים של התנתקות מהחוץ . זה שילוב של פחד מכל מני סכנות שיש בטבע , האפשרות של עליה ברמת החיים ככה שלכל ילד יש חדר +טלויזיה ומחשב ,אחר כך , גם אנשים שרצו להיות בטבע כבר לא היה להם את הידע איך להתמודד עם הטבע ואיך להשמר ממזגי אויר קיצוניים , חיות ארסיות , צמחים ארסיים וכ'
לרובנו יש מספיק כסף כדי לקנות אוכל ואין לנו מושג איך לגדל אותו או לדעת מה ללקט ממנו.

[u]אני למשל קראתי משהו כמו "הפרעה של חוסר (במשהו) בטבע", כלומר לטבע חסר משהו שיוצר בו הפרעה... מובן שלא לזה התכוון המשורר.[/u]
אישית הייתי מתרגמת " [b]תסמונת[/b] חוסר בטבע" ואולי אפילו "תסמונת אי חשיפה לטבע" או "תסמונת חוסר חשיפה לטבע" (לא סגורה על החלק האחרון).

[u]האמת שבמקרה שלי שם הדף אמר לי בדיוק מה יש בדף (וכשנכנסתי ראיתי שצדקתי)[/u]
מקריאה לא מעטה באתר אני מהמרת (הימור פרוע, אני מודה) שהבנת משם הדף מהו תוכנו בגלל שאתה מכיר את הראש של פותח הדף ומן הסתם הנושא לא זר לך, ואולי אפילו שמעת על התסמונת המדוברת עוד לפני כן, ואולי גם הכרת את הכותרת.
לצערי אין לי רעיונות לשם אחר, כשיש לי אני מציעה (ביישנית, אבל לא עד כדי כך). הבעיה בכותרת, אגב, היא בעיה בעברית. כלומר בעיה בתרגום מילולי מאנגלית, תרגום שיוצר משפט שבפני עצמו אין לו משמעות ברורה בעברית. לכן, אם אתה יודע פחות או יותר במה מדובר או מכיר את המושג באנגלית זה לא כל כך מפריע, אבל אם אתה קורא את הכותרת כפשוטה כמשפט בעברית - לא ברור מה כתוב בה: אני למשל קראתי משהו כמו "הפרעה של חוסר (במשהו) בטבע", כלומר לטבע חסר משהו שיוצר בו הפרעה... מובן שלא לזה התכוון המשורר.
עוד דוגמה למשפט מתורגם מילולית מאנגלית וחסר משמעות בעברית: [u]הפחידו את הילדים החוצה מהיער והשדות[/u]. כדי לתרגם משהו לעברית צריך קודם כל להבין מה כתוב בו ואחר כך לחשוב איך היינו אומרים את זה בעברית. למשל, "הפחידו את הילדים וגירשו אותם מהיערות ומהשדות". אבל את העבודה הזאת אני לא מסוגלת לעשות על הכותרת של הדף כי אני לא מבינה מספיק לעומק מה אומרת הכותרת. למשל: מה זאת הפרעה? האם הכוונה לומר "חוסר איזון"? האם ילדים (ומבוגרים) שלא נמצאים מספיק בחוץ / בטבע (יש ערבוב בין השניים בדיון פה) הם מופרעים? מסוכנים לחברה? לעצמם? או סתם לא בריאים כמו שהיו יכולים להיות אם היו נמצאים יותר בחוץ? ואולי זאת בעצם הפרעה תרבותית?
השאלות שלי הן אמיתיות, לא לשם פרובוקציה! ובעצם זה נוגע גם בנושא עצמו, לפחות החלק האחרון.
באופן אישי הלכתי היום קילומטרים בתל אביב (סידורים) במזג האוויר הנפלא שהיה - חורפי במיטבו - וקינחתי בהליכה מהגן הביתה לאורך הטיילת עם ילדה עייפה בעגלה שכל הדרך התפעלה מהים הגועש, ועם ילדון שהתעקש ללכת חלק גדול מהדרך ברגל. היה כיף, כיאה ליום הראשון בחיי החדשים כמובטלת.

_לגבי כמה אנחנו ידידותיים לסביבה , כמה אנחנו יכולים לשפוט אחרים (=עצמנו)בעינין:
לשחרר את הקטע הזה.
אני הבנתי שכל משפחה נוהגת לפי הבנתה ._

אבל מה אם יש משפחה שהבנתה פוגעת בבריאותי ובעתידי?
האם באמת הצעד הנכון הוא לשחרר ולקבל כל התנהגות על תקן "זה מי שהם, אין סיכוי שזה ישתנה"?

[po]ריש גלית[/po]
[u]וזאת בגלל שמו הבלתי מפתה ושאינו מעיד על תוכנו, לעניות דעתי.[/u]
האמת שבמקרה שלי שם הדף אמר לי בדיוק מה יש בדף (וכשנכנסתי ראיתי שצדקתי). יש לך רעיונות לשם אחר? (מוזמנת להגיב פה או ב- [po]דיונים על עריכות[/po])

אהבתי את ההבנה שנכתבה כאן לגבי זה שלמרות שיש לי בית צמוד קרקע אני לא מנהלת את חיי בחוץ.
לעבוד בגינה בשביל תצרוכת משפחתית זה המון עבודה .
אולי אני אכנס לזה , אבל בשביל עכשיו זה לא .
אני משקיעה את שעות האור בהליכה למפגשים . הילדים בחוץ. ואני מנסה למצוא דברים להעסיק את עצמי חוץ מזה שאני לעיתים נדרשת עימם.
אני גם משתמשת כמה שפחות במזגן , אבל מצד שני אם נלך פה במעילים אז יעלו לי יותר מדי אסוציאציות לסיפור של אוסקר וילד על הנסיך המאושר , שראה את הסופר העני ושלח לו את הציפור עם העיניים שלו העשיות מרגליות .הסופר לא רץ לקנות עם המרגליות סלרי אורגני אלא פחמים .


ביום שישי עבדתי במטבח וכשהרגשתי שאני נופלת מהרגליים יצאתי למדרגות ונהנתי משמש נעימה וספר .
אני יודעת שגם לו הייתי גרה בעיר הייתי יוצאת לגינה של הבנין /הציבורית ועושה את אותו הדבר. אני יודעת שאחרים לא היו עושים ככה .להרגיש שהמרחב הציבורי הוא בשביל שינצלו אותו זה עינין שלא כולם מסכימים.
הרבה אנשים צריכים לנסוע שעה באוטו הפרטי שלהם , להגיע לאיזה אבו- גבל -טיז -דיוח כדי להרגיש בסבבה = אין אף אחד שמסתכל עליהם.

לגבי כמה אנחנו ידידותיים לסביבה , כמה אנחנו יכולים לשפוט אחרים (=עצמנו)בעינין:
לשחרר את הקטע הזה.
אני הבנתי שכל משפחה נוהגת לפי הבנתה .
יש אנשים שמה שהם עושים כך הם יעשו ולא יזוזו מילימטר.
(למשל מישהי שהיתה במכולת השבוע והעמיסה על עגלת תינוק ריקה מתינוק מרכך כביסה, אבקת כביסה , חומר לניקוי רצפות , חומר לניקוי שירותים , חומר לניקוי אלוהים יודע מה ואקונומיקה .)
יש מי שמחכה שאיזה גורו יפקח את יעניו , אם זה לא יבוא משם , אז חבל על הזמן .
יש מי שכמדען חוקר וסוקר אתרי אינטרנט וידיעות אחרונות חייב להגיע אל זה בעצמו.
ויש עוד סוג , אנשים ממש מוזרים שמתלהבים מכל בדל אינפורמציה בדוק או לא בדוק שנופל לחיקם מכל כיוון.

אני מאמינה שברומא אתה חי כרומאי . אם תרצה להזמין את הרומאי הממוצע לחווה האקולוגית שלך לסופשבוע הבא תהיה נחמד ותסביר לו שיצטיד במעיל חם, כובע , גטקס וגופיות
תודיע מראש שגם בקיץ עדיף שאם הילדים רוצים להכנס לסבך יהיו להם נעלים גבוהות
ואני גם קונה קפה (אפשר להקפיא ואז זה לא מתבזבז).

רק עכשיו נכנסתי וקראתי את הדף המעניין מאוד הזה - רק עכשיו, וזאת בגלל שמו הבלתי מפתה ושאינו מעיד על תוכנו, לעניות דעתי. לא חבל? לא שאני רוצה להכניס גם לכאן את דיוני העריכה והשמות הפורחים באתר על כל צעד ושעל וכל דף וכל עץ, אבל באמת שהשם לא מזמין ולא ברור. לדעתי.

[u]Pemmican[/u]
מעניין שאת מזכירה את זה! זה משהו שריי אודט כתב עליו וששווה לכתוב עליו יותר בפירוט, אולי באחד מדפי התזונה או [po]תזונא מן החי[/po]. אנחנו זוממים להכין כאן דבר כזה (בלי הגרגרים).

[u]מבזבזים יותר חשמל - שורפים דלקים משמן אדמה ופולטים יותר מזהמים[/u] כשהבית מבודד היטב ודו-קומתי, בקומה העליונה נעים מאוד גם כשהתנור עובד בעוצמה נמוכה ולא כל היום. לצערי באקלים שאני חיה בו האלטרנטיבה היא לחיות כל החורף מכורבלת בטיפי ולחיות על Pemmican שישה חודשים בשנה - זה מין חטיף אנרגיה מבשר מיובש, שומן וגרגרי יער.

התארחתי אצל חברים בסוף השבוע. שני מזגנים עבדו פול-טיים על 28 מעלות. רעש המזגנים החריש אוזניים: ביום צעקנו כדי להתגבר על הרעש, בלילה לא הצלחתי לישון עם הטרטור הזה מעל הראש. החלונות היו פתוחים כדי "שייכנס קצת אויר", אבל כמובן שאף טיפת קור לא צלחה עד אלינו. ניסיתי להבין מהם כמה ולמה, והם הסבירו בנחרצות של מחזירים בתשובה ש"חייב שני מזגנים, אחרת איך אפשר" וגם ש"מה זאת אומרת, זה בית עם ילדים". הבנתי מהם שהמזגנים עובדים כל השנה כמעט, לשני הכיוונים. את דעתי לא אמרתי בכלל, לא הרגשתי שיהיה איזה ערך להעלותה שם.

בבוקר יצאנו לטייל, והבית נשאר ריק כמעט עשר שעות. שני המזגנים הורדו ל- 26 מעלות, רק כדי "שלא נחזור לבית קפוא".

גם החלונות נשארו פתוחים, כך שהמזגנים עבדו חזק פי כמה. גם הטלוויזיה נשארה פתוחה, מן הסתם כי שכחו לסגור אותה. גם הוילונות היו סגורים, כי "השמש כל כך מסנוורת בבוקר שאפשר להשתגע" (ומפנה הבית מערבי, אם במקרה שאלתם). גם עוד מלא מחיצות להפריד בינם ובין הטבע.

אני חושבת על זה בלי סוף, ועצוב לי. החבר'ה השקיעו מחשבה באיכות הסביבה, והורידו למענה בשתי מעלות כשיצאו מהבית. מה זה אומר עליהם? עלי?
אולי המחווה המגוחכת שלהם תראה מושקעת מאד לאנשים אחרים? אולי המחוות הנדיבות שלי למען הסביבה היו נראות מגוחכות עד אבסורד לאנשים לפני מאה שנה? או עשרים? והכי גרוע שהחברים האלו הם פריקים של צמחונות, ובטוחים שכל העולם כמעט פסול מידות ומושחת דעת חוץ מהם, הנאורים, מה שהחזיר אותי למחשבות שאני נושאת עמי כבר המון מזמן - כל כך הרבה אנשים עושים רק פסיק קטן אחד למען הסביבה, אבל הפסיק הזה מספיק כדי לעטוף אותם באטצלת צדיקים ולאטום אותם למכלול, בבחינת "את שלנו כבר עשינו". כמו לאכול מיליון קלוריות ביום, אבל פעם ביום לדלג על ביסקוויט ולהתפאר בזה. אולי גם אני ככה. אוף אוף אוף.

ההסקה שלנו הפסיקה לעבוד אחרי הדלקת נרות. החליטה להתגייר, כנראה ;-) .

עברנו שבת ירושלמית קרה בלי הסקה. האמת? ברור שיותר נעים כשחם, אבל בכלל לא סבלנו מהקור! לבשנו עוד שכבה והיה נהדר. כמה שאנחנו מפונקים בלי לשים לב עד שקורה משהו.

יצא לי תקופה לישון בבית פתוח, כלומר, עם רצפה מעץ, עמודים תומכים וגג, אך ללא קירות (הקומה השנייה, שם היה חדר השינה היתה סגורה עם חלונות). אני ישנתי ב"סלון" והיה פשוט הכי מדהים בעולם, עוד לא היה לי כל כך כיף לישון ככה ולהתעורר בבוקר . מדהים. מתגעגעת ...

דוקא ממש קרוב לתחנה המרכזית
ויש פה המון עשבים, מתוך המדרכות, במגרשי חניה, וכו' (לא שם אני אוכל, אבל בהחלט בוהה בחוביזות ענקיות וחרציות מפתות)

[u]לדעתי צריך ללמוד לא-לעשות[/u]
טוב, ברור לי שזה משהו בסיסי שאני חייבת ללמוד. הפעם היחידה בחיי שלא עשיתי הייתה בעשרה ימי ויפאסנה. אבל איך שמגיעים לשגרה היומיומית לצערי חוזרים ל-לעשות וזה משהו שהלוואי שהייתי מצליחה בו.
אורי- אם יותר לי לשאול- היכן אתה גר (אני מנחשת שבצפון, שם יש מספיק עשבים לבהות בהם D-:)

_תפקיד החום להרוג את החיידקים
זה אשכרה לא נכון_
תודה על ההסבר - למדתי משהו. אבל הסתכלתי גם בוויקיפדיה, ושם כתוב כדלהלן (הדגשות שלי):
Theoretically, fever has been conserved during evolution because of its advantage for host defense.[3] There are certainly some important immunological reactions that are sped up by temperature, and [b]some pathogens with strict temperature preferences could be hindered[/b].[7] The overall conclusion seems to be that both aggressive treatment of fever[6] and too little fever control[3] can be detrimental. This depends on the clinical situation, so careful assessment is needed.

Fevers may be useful to some extent since they allow the body to reach high temperatures. [b]This causes an unbearable environment for some pathogens[/b]. White blood cells also rapidly proliferate due to the suitable environment and can also help fight off the harmful pathogens and microbes that invaded the body.

נראה שגם החום כשלעצמו הורג פתוגנים מסויימים באופן ישיר. וגם אם הוא הורג אותם באופן עקיף, כמו שהסברת, איך זה סותר מה שכתבתי? אם תפקיד החום להגביר את פעילות מערכת החיסון, הרי לפחות לפעמים פעילות מוגברת שלה נחוצה בגלל שיש זיהום, לא?
(אגב, שימי לב ששני ההסברים מובאים זה בצד זה בוויקיפדיה, כך שהם אינם סותרים).

כך שלפחות לכאורה נראה שזה אשכרה לא נכון שזה אשכרה לא נכון :-) (אלא אם כן את חושבת שמה שכתוב בוויקיפדיה לא נכון, או חולקת על מראי המקומות שהם הביאו, או סוברת שאני לא הבנתי את זה נכון - ואז אשמח לשמוע הסבר עם הפניות. אני לא מנסה להיות קנטרנית, אני באמת רוצה לדעת מה נכון).

to be and not to do////
גם דיאנה אידלמן כתבה את זה בספר שלה "הכנה להורות" (אני חושבת שככה קראו לו) , שאימהות מניקות נתקלות בזה לעיתים לראשונה בחייהן.
כמה אנחנו בחוץ? אז ככה אישי היקר לקראת פתיחת קורס הפרמאקלצ'ר אצלנו מחר לא יצא ללמד היום ונשאר בבית להכנות, לשמחתנו היה יום מהמם היום ושנינו והקטנה בילינו בחוץ וסידרנו ועישבנו וניקינו לתרנגולות ועוד מלא דברים קטנים גדולים. ותוך כדי זה הוא אומר לי " יווווו איזה כיף להיות בבית תראי כמה יפה נהיה פה עכשוי שאנחנו מקדישים לזה זמן" ופתאם זה היכה בנו (מה שבעצם האיש אומר כבר מלא זמן ) החיים שלנו לא מספיק בבית!!!! עד שכבר אנחנו מגיעים הביתה מעבודה\סידורים\חברים\.... אנחנו כב רהרוסים מעייפות ובא לנו לאכול להתקלח ולישון בדר"כ.
בכל אופן היה לנו יום מדהים בחוץ....

האמת שזה מה שאני עושה בחוץ (מסתכל על עשבים, [b]תוך כדי תנועה[/b])
לדעתי צריך ללמוד לא-לעשות. עיקרון מסויים בשיטת אלכסנדר (ובחיים בכלל) שנקרא אי-עשייה (non-doing).
הטבע כלכך מזמין את זה. סוג של מדיטציה טבעית שלא צריך לשבת עם רגליים מקופלות ולומר "אום" בשבילה.

הדף הזה מאוד עושה לי חשק לצאת החוצה. אבל- פתאום הבנתי, ששכחתי מה עושים בחוץ! זאת אומרת- או קיי. יצאתי החוצה, ואז מה? לשבת לבהות בעשבים? (וכמה כבר עשבים יש פה, תגידו לי? הבחוץ הוא בעיקר אבן ואספלט וחנויות. ואני אפילו לא גרה בעיר)

שרה חמו טוענת כי ירקות ופירות הם האחראים על ניקוי הגוף. וכן יש לאכול לא יאוחר מן השעה שמונה על מנת לאפשר למערכת החיסון שעובדת בלילה לעבוד במיטבה ללא התנגשות במערכת העיכול. כמו כן היא ממליצה על פעילות גופנית ומסג'ים על מנת להפטר מרעלים. סרטן לדבריה נוצר כי לא אפשרו לגוף להפטר מרעלים - דיכאו דלקת על ידי אנטיביוטיקה, או תרופות נגד נזלת וכדומה.

שרה חמה כתבה רבות על יתרונות מחלת הקור- כדבריה מי שחולה במחלה קטנה לא יחלה בגדולה. לדבריה עקר הבעיות הם רקמות חולות בשל הצטברות רעלים, נזלת ודלקת הן דרך טובה להפטר מהרעלים. בעיה מתחילה כאשר המחלה הופכת לכרונית ומנוונת.אפשר לקרוא על כך עוד בספרה.

[u]שם התשובה לשאלתך, לדעתי.[/u] גם לדעתי (-;

עדיין מנקר לי משהו שזה לא הכל. גם קהילות ואנשים שחיו בסגנון די אלכסנדרי (למשל תיאור ב דפוס:[po]קיר ישיבה[/po] ) לא חיים כך היום.
איך אנחנו, טוב, אני: ילדה שמטפסת על עצים ומדלגת על סלעים, משתרעת על דשאים ומריחה חרציות, משכשכת רגליים יחפות בשלולית חורפית ופותחת חלונות כפייתית והילדים שלי לא? לא ככה לפחות. אבל אולי רק שלי כאלה. ושנחזור לארץ, זה יהיה אחרת (אמרה ונשארה בחיים).

(אם הוזכר למעלה פחד - יש לנו כרגע פלישה של נמלים אוכלות בשר...בנתיים לא את שלנו).

[u]הגינה היא לא המשך של החיים שלי או של הסביבה שלי. היא כמו חדר אורחים כזה. אנשים לא עוברים בחוץ, אין שום קשר עם השכנים, במשך היום אין כמעט רעשים או תנועה של עשייה, של חיים. הגינה עצמה ברובה מאד מגוננת (כלומר, מטופחת על ידי גנן של בעל הבית).[/u]
אהה!
איפה הדפוסים של [po]כריסטופר אלכסנדר[/po] שמדברים על הגינה, על היחס בין הבית לגינה, ועל היחס בין הרחוב לגינה?
שם התשובה לשאלתך, לדעתי.

כשגדלתי בקיבוץ לא היו טלוויזיה ומחשב. אחה"צ היינו מבלים במשחקים על הדשא ובורחים מהחדר הקטן של ההורים. בשבתות טיילנו בשדות, בפרדסים, בהר ובבריכות דגים.
היום, כשאני מבקרת בקיבוץ, אין נפש חיה בחוץ. הילדים מול המחשב והטלוויזיה, הבית מרווח ויש יותר גירויים בפנים מאשר בחוץ.
גם אצלי, שגרה בטבע, המצב דומה. רק הילדים הקטנים עוד מסתובבים בחוץ.
בגיל ההתבגרות זה מחשב וטלוויזיה בבית או בילוי בעיר עם החברים או מכון כושר. השהיה בטבע היא במסגרת מאורגנת של פעילות נוער.
מצד שני, בקיץ רוב הזמן אנחנו במרפסת\גינה ושם גם מארחים.

[u]עכשיו, שיש לך בית עם גינה, החיים שלך לא מתנהלים בחוץ?[/u]
ממש לא. לצערי. בתחילת המגורים כאן, הרבה יותר. הגינה היא לא לטעמי אבל יש בה הרבה אפשרויות.
אני לא מנצלת אותן. אני יודעת למה אני לא עושה את זה. אבל בטח יש עוד תשובות.
הגינה היא לא המשך של החיים שלי או של הסביבה שלי. היא כמו חדר אורחים כזה. אנשים לא עוברים בחוץ, אין שום קשר עם השכנים, במשך היום אין כמעט רעשים או תנועה של עשייה, של חיים. הגינה עצמה ברובה מאד מגוננת (כלומר, מטופחת על ידי גנן של בעל הבית).
כשבאים אורחים עם ילדים - אם מזג האויר מאפשר (והוא בדרך כלל מאפשר) הם בעיקר בחוץ.

אני מנסה לחשוב עד כמה השהייה בטבע בילדותנו, יותר או פחות פראי, קרוב או רחוק יותר, היתה בכזו בדידות. או שהיינו בקבוצה של חברים או משפחה או חבר/ה קרוב.
סתם זורקת מחשבות.

[u]כמו רבים, רציתי בית עם גינה אבל עד כמה החיים שלי באמת מתנהלים בחוץ? ואם אני לא בחוץ, למה שהילדים יהיו שם?[/u]
עכשיו, שיש לך בית עם גינה, החיים שלך לא מתנהלים בחוץ?
כי אני מוכרחה להגיד לך שאני לא גרה בבית עם גינה (קומה ג' בלי מעלית), אבל כל פעם שאני מתארחת בבית עם גינה, הילדים ואני [b]בחוץ[/b]. המון. למעשה, כל הזמן יוצאים ונכנסים, יושבים בחוץ, עושים דברים בחוץ. ולפעמים זה "להתארח" למשך שבועות - וזה לא עובר.
כלומר, כשאין חוץ - אנחנו כלואים בבית.
כשיש חוץ - אנחנו בחוץ.
מה שגורם [b]לי[/b] לחשוב, שאילו הייתי חיה בבית עם גינה, החיים שלי היו אחרים: הם היו יותר בחוץ, מעצם העובדה שיש חוץ זמין.

[u]וכולנו לובשים בגדים קצרים[/u]
זאת בדיוק הבעיה - אתם מתלבשים פחות מדי יחסית לעונה ולכן מחממים יותר מדי. מבזבזים יותר חשמל - שורפים דלקים משמן אדמה ופולטים יותר מזהמים (בעקיפין כמובן)

[u]תפקיד החום להרוג את החיידקים.[/u]
זה אשכרה לא נכון. ואל תגידי לי שהוצאתי דברים מהקשרם...

תפקיד החום הוא לצור תנאים פנימיים אופטמליים לפעילות של מערכת החיסון: בטמפרטורה קצת יותר גבוהה מטפמפרטורת הליבה הרגילה תאים מתחלקים יותר מהר וחלק מהתהליכים הביולוגיים שקשורים למערכת הזאת קורים יותר מהר - כתוצאה מזה מע' החיסון מצליחה לחסל יותר חיידקים/וירוסים יותר מהר ולפנות אותם יותר מהר.
חום הוא גם, במקביל תוצאת לוואי של כל התהליכים האלה. זה מן מלכוד 22 כזה של הגוף- הרבה פעמים ה"רווח" של הגוף מדלקת (בעיקר במקרים של דלקת מקומית) הוא קטן יותר מהמחיר שהגוף משלם. העניין הוא שלרוב אין לו ברירה והצורך של הגוף להתמודד עם התהליכים האלה (אם מאפשרים לו בלי להתערב) מחזק אותו - כך שבפעם הבאה הם יהיו יעילים יותר עם פחות נזק.
יש הגיון בסברה שהחום שמזרז תהליכים יזרז גם שיקום של תאים פגועים (אם הם כבר היו בתהליך שיקום כלשהוא).
עוד קאצ' - חום גבוה מדי כבר מפסיק להיות יעיל וגורם יותר נזק מתועלת. אצל ילדים קטנים יש קושי בוויסות... ולכן ממליצים להוריד חום מעל ל-39.5 מעלות (הקונבנציונאלים עדיין ממליצים על 38.5 כגבול עליון). בכל מקרה - לא כדאי להוריד מתחת ל-38 שהיא ככל הנראה המעלה ה"אופטימלית" למלחמה יעילה.

ריצ'רד לוב כותב (מתוך קטעי הספר שבאמזון)
This term is by no means a medical diagnosis, but it does offer a way to think about the problem and the possibilities - for children, and for the rest of us as well"
ויקיפדיה קוראים לזה trend

אני שואלת את עצמי איך אני, ההורה, שהטבע בקיבוץ (ובטיולי התנועה ששנאתי את רובם), הפראי יותר או פחות הייה כל כך מובן מאליו בשבילי, שכחתי את זה?
כמו רבים, רציתי בית עם גינה אבל עד כמה [b]החיים[/b] שלי באמת מתנהלים בחוץ? ואם אני לא בחוץ, למה שהילדים יהיו שם?

לדעתי הרבה מחלות אקוטיות הן דיטוקס. תמי לא מסכימה איתי. את זה אנחנו כבר יודעים (מדפים אחרים) :-) .
ספציפית המחלה הזאת מתבטאת דוקא בחוסר יכולת לבצע דיטוקס כראוי. בהחלשות של מנגנונים גופניים למניהם. לא נראה לי ש [u]המחלה כדטוקס[/u]

המחלה כדיטוקס - חייבת להסכים לא בכל יום אני נתקלת בפנינים שכאלה....
בהחלט מחלה זה איתות של הגוף שמשהו קורה בפנים בצורה לא הרמונית והמחלה בעצם באה לתקן את זה - להזיע את זה החוצה, לשלשל או להקיא או כל דרך אחרת שבה הגוף מפריש דברים קצת פחות נעימים.
יש מקרים שבהם כמו שברפואה הסינית נהוג לומר - נכנסת רוח קור -מעין הצטננות נקודתית ולא בהכרח התנהלות כרונית לא הרמונית.
עוד לא קראתי את המאמר על ה- nature deficit disorder אך מסכימה , מאמינה ורואה את זה כל הזמן מול העיניים כמה שזה נכון , בעיקר בבתי ספר.....
חג שמח

אוי בדיוק באתי מבית שבישלו בו תינוקת בת 3 ימים
היה חם
חם מאוד
>הולכת להתקלח<

[u]כיוון שבחורף, גם כשהחדר מחומם ל- 25 מעלות, אנשים ממוצעים לא יסתובבו בבית עם גופיה.[/u] למה לא? בביתנו המבודד והמחומם שבערבות קנדה הטרמוסטט מכוון ל-20 מעלות, למעלה קצת חם יותר, למטה קצת פחות, וכולנו לובשים בגדים קצרים - לכל היותר דקים-ארוכים. בגן של הבת שלי יוצאים לחצר אם הטמפרטורה היא -10 מעלות ומעלה. מעיל טוב ומגפיים מבודדות, כפפות וכובע להגן על האוזניים, והיידה למדרון לגלוש במזחלת.

[u]כיוון שבחורף, גם כשהחדר מחומם ל- 25 מעלות, אנשים ממוצעים לא יסתובבו בבית עם גופיה.[/u]
למה לא?
אם זה באמת 25 מעלות.
בפועל, בארץ ברוב הבתים אין בידוד ולכן החימום אולי מכוון על 25 מעלות אבל לא בהכרח מגיע לזה.

_ז"א באיזה חום אפשר להסתובב בבית בבגדים עונתיים ולא לסבול מחום או מקור (בלי מעיל)
בחורף: 19 מעלות צלסיוס
בקיץ: 25 מעלות_
זאת נקודה ידועה ומטרידה. כיוון שבחורף, גם כשהחדר מחומם ל- 25 מעלות, אנשים ממוצעים לא יסתובבו בבית עם גופיה, ובקיץ כן. אז בעצם, הכל הוא עניין פסיכולוגי?