באופן טבעי

על ידי כותב_ת* » 03 אפריל 2017, 08:16

ברור

אבל כעת מוצאת בעצמי סלחנות לאוהבי פריגורט תות וקרמבו ווניל.
אתם גם בני אדם סך הכל.

על ידי רונית* » 02 אפריל 2017, 22:45

ברור שתות.
את הגירסא הביתית לפריגורט מוקה דווקא אהבתי (כפית נס קפה וסוכר באשל...)
את בטח גם מאוהבי קרמבו מוקה.

על ידי כותב_ת* » 01 אפריל 2017, 21:53

פריגורט תות או פריגורט מוקה?

על ידי ע_ע_ע* » 27 יולי 2011, 22:38

התחלתי לעבוד על זה, אבל ראיתי שזה לוקח שנים, כי הדפים באמת נורא נורא ארוכים וכבדים. משאירה ככה.

על ידי מצ'רה* » 20 יולי 2011, 12:36

לדעתי גם

על ידי ציל_צול* » 20 יולי 2011, 11:51

לדעתי כן.

על ידי ע_ע_ע* » 16 יולי 2011, 13:11

אפשר לאחד עם תחילת טושים זה הדק?

על ידי ניצן_אמ* » 26 דצמבר 2010, 12:20

גם לדעתי צירה.
(אש"י, לגמרי מקבלת

זו היתה סברה בלבד.)

למיטב הבנתי הרעיון הוא שזה כמו העתיד. כלומר צירה.

על ידי **יעלי_לה** » 26 דצמבר 2010, 10:49

למשל 'ללכת' הפך אצלם ל'לילך' כמו ילך.
אף פעם לא הבנתי לגמרי איך הוגים/מנקדים את זה. לִילֵךְ או לֵילֵךְ? או בכלל אחרת?

אולי בלי כוונה כתבתי הִנָה עם פתח בנו"ן?
כן (-:

אגב, אם זה אכן מעניין אותך (כאילו - אני לא סתם מברברת בגלל תאוות המקלדת שלי (-; ) אספר לך גם שללשון חז"ל היו עוד דרכים לקרב בין צורת המקור לעתיד. למשל 'ללכת' הפך אצלם ל'לילך' כמו ילך.

ניצן,

וילד דייקן וקשוב (כמוני, כמו בתי) שלא מהסס להעמיד דברים על דיוקם גם מול מבוגרים ודמויות סמכות.
אפשר לפרש את הדברים כך, אבל זה לא מה שהיה בפועל. הייתי נוכחת ואני מכירה את אחי. הוא היה ילד מאד עצמאי במחשבותיו ומעשיו, בעידודו הנלהב של אבא שלנו. העובדה שאחרים נוהגים בדרך מסויימת מעולם לא היתה סיבה מספקת בשבילו לעשות כמוהם. מה כןשכנע אותו? נימוק הגיוני.
ברור שאישיותו העצמאית גרמה פה ושם לבעיות (החינוך המשותף מלפני יותר מ-40 שנה, כן?), אבל הוא זכה לגיבוי מצד אבא ואמא.

על ידי אהבת_עולם* » 24 דצמבר 2010, 15:34

מלבד זאת המילה הזאת באה מלשון חז"ל, ושם הנטייה הרווחת היא להשמיט את הה"א הנוספת של בניין נפעל בצורת המקור, וכך לקרב את צורת המקור לעתיד (לישמר כמו יישמר).

אה, מעניין, תודה...

רק בניקוד הכנסתי לך תיקון קטן אחד

מעניין אותי איפה?
אולי בלי כוונה כתבתי הִנָה עם פתח בנו"ן?

על ידי ניצן_אמ* » 24 דצמבר 2010, 11:58

_יום אחד אמרה אמא שלי לאחי (שהיה אז כבן שמונה): תכניס את הגופיה למכנסיים. אף אחד לא הולך ככה!
ענה לה אחי: אני הולך ככה. אני זה אף אחד?_
דרך אגב, אני קוראת את זה אחרת, אם יורשה לי...
אני קוראת שיח מכליל ודיכוטומי (כולם/אף אחד/תמיד/אף פעם) וילד דייקן וקשוב (כמוני, כמו בתי) שלא מהסס להעמיד דברים על דיוקם גם מול מבוגרים ודמויות סמכות.

אש"י:
באיזה דף זה היה?
איך אומרים בעברית{{}}, כמובן.
מין דקדוקי של עצם דומם הוא תמיד שרירותי. ואם הוא שרירותי - אפשר לעשות לו שינוי מין.
בעיקרון את צודקת, כמובן, אבל יש תחומים שהם ברורים. אאל"ט אין אף מילה במשקל מִקְטָל שהיא נקבית, ואף דובר עברית לא יטעה בזה כשיראה את היחיד. הנטייה להתייחס למשקפיים ומכנסיים בנקבה באה רק בגלל צורת הזוגי (מה לעשות, רוב מוחלט של הזוגיים בעברית נקביים, וכבר שמעתי ילדים קטנים מגיעים מזה ל'שמיים כחולות' וכדו'). זאת בניגוד לגרביים, שבהם גם צורת היחיד לא נותנת שום רמז, ולגביהם אני מסכימה אתך.

אהבת:
את צודקת לגמרי, גם בשחזור וגם בהשערה (רק בניקוד הכנסתי לך תיקון קטן אחד).
מלבד זאת המילה הזאת באה מלשון חז"ל, ושם הנטייה הרווחת היא להשמיט את הה"א הנוספת של בניין נפעל בצורת המקור, וכך לקרב את צורת המקור לעתיד (לישמר כמו יישמר). לעברית החדשה היה נוח מאוד לשמר את המילה החז"לית כמו שהיא, בגלל ההסבר הפונטי שנתת.

וגם אני אני לא מתקנת אותם, אני חושפת לעוד גבהים, מה רע בכך? אני חושבת שלהכיר עוד מילים מגדיל את אפשרויות התקשורת, לא מקטין אותן

על ידי ניצן_אמ* » 24 דצמבר 2010, 08:56

ניצן, את רוצה למנוע כל אפשרות לתקשורת בינם לבין ילדים אחרים?
נו מה נראה לך? הם תקשורתיים להפליא. אני רוצה לתת להם עושר ומורכבות של שפה. לומר מגבת וצב הם כבר יודעים. כמו גם "פלסתר" ו"אגד מדבק" ו"איספלנית" הם מבינים כאשר מדברים איתם בכל משלב, ומסוגלים לדבר בכל משלב. אני לא מתקנת אותם, אני חושפת לעוד גבהים, מה רע בכך? אני חושבת שלהכיר עוד מילים מגדיל את אפשרויות התקשורת, לא מקטין אותן.

גם ילדי חנ"ב אומרים קול. או למצער -- מגניב.

על ידי אהבת_עולם* » 24 דצמבר 2010, 05:32

הֵהָנֵינָה:

השורש הזה די מעניין.
רוב האנשים אומרים 'אני רוצה להֵנות', עם צירי בה"א. אך בעצם יש לומר 'אני רוצה לֵהָנות' עם קמץ בה"א.

הסיבה לכך שהמילה היא לֵהָנוֹת, אם אני זוכרת נכון מדברי המורה שלי לדקדוק בתיכון, שבעצם המילה המקורית הייתה צריכה להיות 'להֵיהָנות' כמו 'להִישמר' כשהה"א הראשונה היא ה"א של הבניין, והה"א השנייה היא ה"א של השורש ה.נ.ה (נשמר-להישמר, נהנה-להיהנות).
אז כנראה ריבוי ה-ה"אים הקשה על ההגייה והשמיטו את הה"א הראשונה, ובמקום 'לההנות' נשארה המילה 'לֵהָנות'. (אני עדיין תוהה על הצירי בלמ"ד, הרי בצורת מקור הלמ"ד הוא לרוב בשווא, נכון? אז למה כאן צירי? אולי זה בגלל ההשמטה של הה"א? הלמ"ד מקבלת את הניקוד של הה"א? אני לא כ"כ זוכרת).

יוצא שהמילה 'לֵהָנות' ו-'לְהַנּוֹת' נשמעות באוזן בדיוק אותו הדבר. אבל בעצם יש להן שתי משמעויות שונות.
'לֵהָנות' = לחוות הנאה. מהפועל 'נהנה'.
'לְהַנּוֹת' = לגרום למישהו אחר הנאה, מבניין פיעל (הִנָּה - פועל שלא כ"כ משתמשים בו).

<כל הדיון האחרון כבר שייך יותר ל-איך אומרים בעברית מאשר ל-טושים זה הדק)

ואני זוממת שיאמרו גם אלונטית ושלחופה.
ניצן, את רוצה למנוע כל אפשרות לתקשורת בינם לבין ילדים אחרים?

הלכתי לדף ההוא ובדקתי
באיזה דף זה היה?

אתן סגורות על זה שזו טעות? לגמרי?
שוב - השאלה היא מה מגדירים כטעות (וגם על זה כבר דיברתי כמה פעמים).
יום אחד אמרה אמא שלי לאחי (שהיה אז כבן שמונה): תכניס את הגופיה למכנסיים. אף אחד לא הולך ככה!
ענה לה אחי: אני הולך ככה. אני זה אף אחד?
מה הקשר? אני אומרת ככה. ואם אני אומרת - אז זה נכון...

אבל משקף - איך מישהו יכול לחשוב שזה נקבה?
מי שאומר מכנסיים קצרות.
אבל ברצינות. יש בדיחה על יקה (לי מותר) שהגיע לתחנת האוטובוס וצעק אחרי האוטובוס שכבר יצא: אוטובוס חכי! אוטובוס, חכי! אמר לו אחד מהממתינים בתחנה: אוטובוס זה זכר. ענה לו הייקה ברוגז: אין לי זמן להסתכל לה בין הגלגלים!
מין דקדוקי של עצם דומם הוא תמיד שרירותי. ואם הוא שרירותי - אפשר לעשות לו שינוי מין.

sheelot]יש לך אישור teshuvot[/po]/Pages/24031008.aspx

על ידי **יעלי_לה** » 23 דצמבר 2010, 23:17

וואללה? יש אנשים שאומרים צְואר?!

רָטוּב-רְטוּבָה-רְטוּבִים-רְטוּבוֹת
אתן סגורות על זה שזו טעות? לגמרי?
(קשה לי עם הצורה רָטֹב, לא מסתדר לי איך משהו יכול להיות גם רע וגם טוב.)

על ידי ניצן_אמ* » 23 דצמבר 2010, 16:43

לפחות אני עקבית

אחרי שכתבתי לאש"י שאנחנו משחזרות ויכוח הלכתי לדף ההוא ובדקתי - והנה, גם התגובה של ניצן זהה.

אבל כשזה לא ציווי אלא סתם עתיד היו אומרים 'תתאפסי', נכון? תמיד נוח לי לבחון צורת עתיד על משפט תנאי, שם בטוח שזה לא ציווי: "אם לא תתאפסי על עצמך את עוד תצטערי".
אז אם בהקשר ציוויי יש 'תאפסי ובהקשר עתידי יש תתאפסי - הרי שהציווי_ לחלוטין לא _נעלם מן השפה המדוברת{{}}.

על ידי ניצן_אמ* » 23 דצמבר 2010, 16:19

אומרים כנס.
לא יכולה לסבול את זה. מה, אני רועת כבשים? לא רוצה לכנס, מה תעשו לי?

על ידי ניצן_אמ* » 23 דצמבר 2010, 16:15

איך יכול אדם מן השורה לדעת שנעל היא נקבה וגרב הוא זכר?
כי ככה אמא שלו מדברת. אבל בסדר, לא מכריחים. בתי בגיל 4.5 מבינה מה זה משלב, ומתאימה את עצמה (לבלי דעת, שלא תבהלנה לי

) לסביבתה בקלות של זיקית.
בהתחלה היתה שואלת מדוע סבתהּ מדברת באופן לא מדוייק שכזה, והסברנו שכל אחד מדבר באופן שהוא בוחר ויודע, וגם אנחנו מדברים לפעמים ככה ולפעמים ככה, וזה הכל בסדר. גמישות זה שם המשחק מבחינתי היום. אפשר ככה, אפשר ככה, אני מעדיפה להתייחס לגרב בזכר.

אני ממש ממש סובלת מזה שהציווי נעלם מן השפה המדוברת סביבי, אבל ממשיכה באדיקות לחיות את הציווי בסביבתי. אני גם אוהבת את שפת בה"ד 12 שלך. אצלי, במחנה שמונים, לקח לי זמן מה להבין מה זה "טפסי על עצמך!" <לעזור? זה "התאפסי על עצמך" שהפך ל "תתאפסי על עצמך" ואז אסימילציה " 'תאפסי על עצמך." ואז נבלעת גם עצירת האויר בתנועה ונותרים עם " 'תפסי על עצמך". UGH.>

הרבה זמן שחיפשתי את צורת הציווי של להנות. בהתחלה הייתי אומרת "הני!" בשגיאה, אבל היום אני אוהבת את "היהני" ובמיוחד במיוחד את "פוצי מפה!"

לגבי נעל וגרב את צודקת, אבל משקף - איך מישהו יכול לחשוב שזה נקבה?

לכן אומרים תיכנס ולא היכנס
אומרים כנס. לא מקבלים את העיקרון שלצורת ציווי תיתוסף ה"א, אבל כן מבחינים בין ציווי לעתיד. יוצא לא תקני, אבל מעיד שצורת הציווי חיה ובועטת.
לדעתי אנחנו משחזרות כאן אי-הסכמה ישנה, מדף אחר.

אני אומרת רָטוּב-רְטוּבָה-רְטוּבִים-רְטוּבתוֹ, תַּמְנוּן, בית מֶרקחת , ומקפידה על הצורה הנכונה רק כשאני קוראת בקול או מנקדת.
יש לי את הספר - משתדלת לעמוד בפרץ ולא לדבר כך, אבל זה כמעט בלתי אפשרי, ולדעתי זההביטוי הזה יישאר, וגם יקבל לגיטימציה. כי הוא פשוט חסר בעברית.
משקפיים חדשות - אני אומרת חדשים, אבל מכיוון שאין כל דרך לדעת את מינו של עצם זוגי - אינני מתקנת. איך יכול אדם מן השורה לדעת שנעל היא נקבה וגרב הוא זכר? הוא לא יכול, וגם אין שום הגיון במין שלחפץ דומם. איזה באסה שאין בעברית מין ניטרלי, כמו it באנגלית.
צְוַאר הרחם בררר... זה עושה לי צמרמורת.

הֵהָנֵינָה
מזכיר לי את בה"ד 12...
שמתם לב שצורת הציווי נעלמה מהשפה המדוברת? היא נשארה רק בפעלים יומיומיים שרובם "חסרי" או "נחי" ולכן קצרים וחד-הברתיים: קום, שב, לך, בוא, צא, קח, תן, שים. שאר צורות הציווי התפוגגו להן. ברגע שהפועל ארוך יותר - נעלם הציווי. ולכן אומרים תיכנס ולא היכנס, תשכב ולא שכב, ובוודאי שלא "שִכבי" או "אִכלי".

בכיף. ומה נעשה עם הילדים? גן ברכה הולך?

על ידי ניצן_אמ* » 23 דצמבר 2010, 11:41

כינור, אולי נתחתן?

על ידי גוונים* » 23 דצמבר 2010, 10:27

_ואנחנו אומרים גם סינור ומזרון.
גם אני. כך דיברתי מילדות, כך נשמע לי נכון ואינני רואה סיבה לשנות. סינר ומזרן נשמע לי כמו שגיאה._
גם אני.

על ידי טלי_מא* » 23 דצמבר 2010, 09:46

_ואנחנו אומרים גם סינור ומזרון.
גם אני. כך דיברתי מילדות, כך נשמע לי נכון ואינני רואה סיבה לשנות. סינר ומזרן נשמע לי כמו שגיאה._

(גמאני. ואם בשתי עורכות לשוניות נפלה שלהבת... וגו'

)

מוגש כשירות לקהילה. הֵהָנֵינָה:
@ רָטוּב-רְטוּבָה-רְטוּבִים-רְטוּבוֹת @ יש לי את הספר @ משקפיים חדשות @ תַּמְנוּן @ בית מֶרקחת @ צְוַאר הרחם @
מי אומר כך? האחרים, כמובן.

על ידי ניצן_אמ* » 23 דצמבר 2010, 09:29

כינור, איך אומרים אחרת? (אני רצינית. חלק מה"טעויות" הנפוצות על פני מה שאני אומרת אני מזהה, חלק לא.

)
<אני לא שולחת לבצפר.

>
<והילדים אומרים איספלנית, מהנה, מרוצה... ואני זוממת שיאמרו גם אלונטית ושלחופה. אבל עוד נראה כמה מרושעת אני יכולה להיות.>

על ידי **יעלי_לה** » 23 דצמבר 2010, 09:29

גם אני. כך דיברתי מילדות, כך נשמע לי נכון ואינני רואה סיבה לשנות. סינר ומזרן נשמע לי כמו שגיאה.
כן, בדיוק! כך למדתי מאמי הצברית, כך דיברו אצלה בבית הצברי לגמרי. אז מי הם האקדמיה האלה שיבואו ויגידו שככה לא אומרים?!
(טוב, אבל כשאני עורכת, אני מתקנת לסינר ומזרן ושיהוק...)

ויש לי הספר ומשקפיים חדשים ותְמָנוּן ובית מִרקחת
גם אני.

וצַוָּאר הרחם
מי אומר אחרת ואיך?

ואני אומרת סינר ומזרן ושיהוק וגיהוק ורָטֹב-רְטֻבָּה-רְטֻבִּים-רְטֻבּוֹת ויש לי הספר ומשקפיים חדשים ותְמָנוּן ובית מִרקחת וצַוָּאר הרחם. עוזר לי משהו? הילד עדיין חוזר מבצפר ואומר "אמא, זה היה קוּל".

>למה לא הקשבתי כשאמרתם לי לא לשלוח אותו לבית ספר?<

וואו!
טוב, מזמן ידעתי שקהילת באופן - או לפחות קהילת משתמשי הדף הזה - היא לא ישראלית טיפוסית.
לא במקרה ילדי הקהילה מדברים שפה עשירה ונכונה הרבה יותר מרוב האוכלוסיה.

ואנחנו אומרים גם סינור ומזרון.
גם אני. כך דיברתי מילדות, כך נשמע לי נכון ואינני רואה סיבה לשנות. סינר ומזרן נשמע לי כמו שגיאה.

על ידי **יעלי_לה** » 22 דצמבר 2010, 21:56

גם אנחנו בלא מצייתים.
ואנחנו אומרים גם סינור ומזרון.

על ידי ניצן_אמ* » 22 דצמבר 2010, 20:55

רגע, שניה, רגע, אצלנו גיהוקים היא מילה כן שימושית לגרעפצים!

על ידי גוונים* » 22 דצמבר 2010, 20:50

אצלנו השיהוקים הם היקאפס והגיהוקים הם המילה הלא שימושית כל כך לגרעפסים.
גם אצלנו

על ידי ניצן_אמ* » 22 דצמבר 2010, 20:32

גם אני

אני זוכרת שגיהוק זה גרעפס (ושיהוק זה השני) לפי ששניהם מתחילים ב-ג'.

על ידי ניצן_אמ* » 22 דצמבר 2010, 14:43

גם אנחנו.

אלה המלים הנכונות, ואתם מן המעטים שמשתמשים בהן נכון.

אצלנו השיהוקים הם היקאפס והגיהוקים הם המילה הלא שימושית כל כך לגרעפסים.

_גיהוק - HICKUP (מקוה שהאיות נכון). אני חושבת שהוא מהסרעפת והוא מחזורי.
שיהוק - גרעפס, חד פעמי לרוב (נקוה) ומשחרר גזים מהקיבה._
לפי האקדמיה - בדיוק להפך.
אבל מה - הם לא מצייתים .
אנשים מן השורה אומרים גיהוק על Hickup, ו"מוציא אויר" או "עושה גרעפס" על השני.
"שיהוק" נמצא רק במילונים ובפרסומים של האקדמיה.

אמרתי שהם לא מצייתים, ומיד הבאתי דוגמה (-:

על ידי מצ'רה* » 21 דצמבר 2010, 13:23

גיהוק - HICKUP (מקוה שהאיות נכון). אני חושבת שהוא מהסרעפת והוא מחזורי.
שיהוק - גרעפס, חד פעמי לרוב (נקוה) ומשחרר גזים מהקיבה.

גיהוק זה מה שמנסים להוציא מהתינוק אחרי הנקה, וסבתא ברכה יודעת לעשות את זה הכי טוב.
שיהוק זו התכווצות לא-רצונית של הסרעפת (היק-אפס).
כך על-פי המילונים. דוברי העברית לא בהכרח מצייתים.

על ידי יונת_שרון* » 21 דצמבר 2010, 13:15

שאלה כבדת משקל: מה ההבדל בין גיהוק לשיהוק?

על ידי תמרול_ה* » 08 אוגוסט 2008, 18:07

מוכרחה להודות באותה רוח שאני חשבתי שנים ש"נייר אספת לחייל עזרת" זה (לא יודעת לנקד)
niar asefet - lachayal azeret
ורק לפני כמה שנים נפל אצלי האסימון...

על ידי gani* » 08 אוגוסט 2008, 17:36

לא רוצה לגלות מתי הבנתי איך מבטאים את זה נכון
לי כבר אין סודות. בגיל 27, 27 !!!, נפל אצלי האסימון שזה לא אבן-יארו-מספריים אלא "אבן - נייר - ומספריים":-D אני נשפכת מצחוק רק מלכתוב את זה...
[ובערך שנה אחרי זה לפענח את "אן-דה- טרוווו-אח!" (un-deux-trois בצרפתית...)]
פאדיחות...

והנה לפני שבוע הציעו לילד קרחונים, והוא מיד תיקן אותי בזלזול מסוים: "זה שלוקים!" (כאילו אמרתי שזה חטיף גזעי, או איזו מילה אחרת של תרחים שעבר זמנם)

איך קוראים אצלכם למיצים שבאים בשקיות קטנות להקפאה?
אמא שלי פשוט קראה להם "לא!!"
סימני הקריאה במקור.
בחיי.
הם פשוט עוררו בה כזו חלחלה שהיינו ננזפים בהרצאה של שעה על צבעי מאכל וסוכרים ריקים אם היינו רק מעלים את הרעיון.
כבר היה עדיף לבקש ארטיק ירוק ולהושיט ישר את הצואר למליקה.

יש גם את החומיות (סוכריות werthers) - גם אצלכם קראו לזה ככה?
קראנו להן סוכריות חמאה, סוכריות קרמל - עד שהגיע הנכד וקרא להן "סוכריות כוח" (לנמק למה הוא צריך לאכול אותן...). מאז זהו שמן ללא עוררין.

שקיות קפואות

על ידי יער_ה* » 04 אוגוסט 2008, 15:25

דף הזוי ומעולה

קראנו לזה: פופיס...יענו Popis
לא קוראים לזה פופאיז או משהו בסגנון? אני כבר לא זוכרת

יש גם את החומיות (סוכריות werthers) - גם אצלכם קראו לזה ככה?

בדרום המנומנם היתה גרסה אחרת לשקיות הניילון הקפואות עם המיץ:

קראנו לזה: פופיס...יענו Popis

(לא רוצה לגלות מתי הבנתי איך מבטאים את זה נכון)
(-;

על ידי תמרול_ה* » 01 אוגוסט 2008, 21:36

שלוקולים...

שלוקים

קרחונים

קפואים?? מה זה?? שטויות.

קוראים לזה "פופאי", "קרחונית" או "שלוקים".

והנה עוד מחלוקת מ-ז-ע-ז-ע-ת:

איך קוראים אצלכם למיצים שבאים בשקיות קטנות להקפאה?
שלוקים? פופ-אייס? איגלו?

אחותי טוענת שבפ"ת השם שלהם הוא "קפואים"

אתם יכולים להגיד את המשפט "תקנה גם קפואים" בלי לחשוב על עוף ואפונה?

על ידי מיכל_שץ* » 11 יוני 2008, 13:16

גם אוטובוס זה הקטן?
בועז, לא הבנת, אוטובוס זה לא אוטו, אוטו זה הקטן!

כמו שאמרתי מי שלא רוצה להכיר באמת ימשיך לצעוק "טושים זה הדק" עד אין קץ

על ידי מיכל_שץ* » 11 יוני 2008, 13:14

ומה עם אג'ואים??? חברי הירושלמיים אתם אוספים עכשעו מתחילה העונה
זה נמצא ב תחילת הדף הזה שנמצאת בדף תחילת טושים זה הדק

על ידי בועז_חן* » 11 יוני 2008, 00:56

אוטו זה הקטן
מה???
גם אוטובוס זה הקטן?
ואיך נקרא "הגדול"?

אתם לא חדלים להפתיע...
(או לא ממש להפתיע, כמו שאמרתי מי שלא רוצה להכיר באמת ימשיך לצעוק "טושים זה הדק" עד אין קץ)

על ידי שושיק* » 10 יוני 2008, 22:18

דף הזוי לקח לי כמה דקות טובות להבין את שם הדף
ומה עם אג'ואים??? חברי הירושלמיים אתם אוספים עכשעו מתחילה העונה

קלמנטינה,

על ידי חגית_ל* » 10 יוני 2008, 18:20

אצלינו היו תמיד רק דקים והם תמיד היו גם טושים וגם לורדים. לא היו עבים בכלל.

על ידי צל_הימים* » 10 יוני 2008, 18:04

לפי ההיגיון הזה אפשר היה לומר שהוואן והמשאית שמובילים גלידה וזבל הם "אוטו" בגלל הצירופים "אוטו גלידה" ו"אוטו זבל".

בימי כילד קט ורך בשנים ניהלתי פעם וויכוח עז וסוער עם סבי ז"ל לגבי גולים בכדורגל: אני טענתי בנחישות של ילד בן חמש ש-"גול!!!" (אז עוד לא אמרו "גוווואאאוווווווולל!!!!!!!) זה בשיחים, ו-"שער" זה בשער. וכל זה כי למה? כי בצ'כונה, הקטנים שיחקו פסים בדשא המוקף גדר חיה, להלן השיחים , והשער היה בין שני שיחים קבועים ששימשו למטרה זו, ובהתניה פבלובית אופיינית, ה-"גול!!!" והשיחים התחברו להם. יש לציין לסבי המסכן הוויכוח נגע בנקודה רגישה, מכיוון שבצעירותו שלפני המחנות הוא שיחק כדורגל ברמה לא רעה בכלל.

<ולמי שעוקב אחרי הפרוזה שלי ותוהה איך אפיזודה זו מתחברת עם תקופת עוד באירופה_ שלי, זו ההזדמנות להסגיר שהיתה לי תקופה מקדימה בארץ הקודש, להלן _ישראל בשנות השבעים >

על ידי קלמנ_טינה* » 10 יוני 2008, 10:34

טוש מחיק (עבה)
זאת בכלל לא הוכחה!!
לפי ההיגיון הזה אפשר היה לומר שהוואן והמשאית שמובילים גלידה וזבל הם "אוטו" בגלל הצירופים "אוטו גלידה" ו"אוטו זבל".
אבל הם בכלל לא אוטו. אוטו זה הקטן.
וטושים זה הדק.

על ידי בועז_חן* » 10 יוני 2008, 08:31

נא לקרא את הדף הקודם (תחילת טושים זה הדק) יש שם את כל ההוכחות:

טוש מחיק (עבה)
טוש זוהר (עבה)
חברת ארטי לפני מעל עשרים שנה יצאה עם מוצר מהפכני בשם עטושים (עט-טושים) שזה הלורדים, כי הם נראים כמו עט ועובדים כמו טוש (עבה)

וגם שוב ושוב את ההוכחה שמי שלא רוצה להכיר באמת ימשיך לצעוק "טושים זה הדק" עד אין קץ.

_בוודאות טושים זה הדק ולורדים העבה!!!
וכהוכחה איך קוראים ל"ארטליין"- לורדים..._
מה????
כבר נכתב ונומק במעלה הדף המקורי ל"ארטליין " קוראים טוש!!
וכמו שנכתב כבר אז:
בלוח משתמשים בטוש מחיק והוא עבה!! ומכאן שלורדים זה הדק!!
איפה תוספות יום טוב כשצריך אותו

_בוודאות טושים זה הדק ולורדים העבה!!!
וכהוכחה איך קוראים ל"ארטליין"- לורדים..._

תודה לך מישהי על דברי החוכמה האלה.

על ידי מישהי* » 05 יוני 2008, 23:30

בוודאות טושים זה הדק ולורדים העבה!!!
וכהוכחה איך קוראים ל"ארטליין"- לורדים...

על ידי תמרול_ה* » 05 יוני 2008, 14:03

הכלבים עוברים והשיירה נובחת.

על ידי שמש_בחורף* » 05 יוני 2008, 11:22

טושים (ולורדים) אף פעם לא מתים. הם רק מתחלפים.

על ידי תמרול_ה* » 05 יוני 2008, 10:25

<נבוכה מהפירגון ומצטנעת בשקט בפינה>

על ידי חגית_ל* » 05 יוני 2008, 10:18

גם אני מצטרפת לתודה הגדולה לתמרול ה, כי גם אני כמו צל הימים חשבתי על הדק של אקדח ולא הבנתי כלום

על ידי צל_הימים* » 05 יוני 2008, 02:04

תודה תמרול ה על הביאור, עד עכשיו חשבתי שהכוונה ב-'הדק' היתה להדק שגר בשמורה. זה שלוחצים עליו, נוטה להיות נפיץ. בחור עצבני פיצוץ, ממש חור בראש. ואז, בתוך החור, ניתן להכניס טוש. אבל בקוטר של 5.56, זה טוש או לורד?

על ידי תמרול_ה* » 05 יוני 2008, 01:14

_את מצפה להטיה נכונה ממי שמאמין שטושים זה הדק ?
(ואין ספק, זה לא!)_
כל מילה בסלע!
חשוב להאיר את עיני הקורא התם שאינו יודע לאן נקלע ולסבר את אזנו בהבהרה הידועה על ההטיה הנכונה בה יש להטות את ההגיה "טושים זה הדק" שאכן אין הדבר נכון.
שכן, יש לציין שלורדים הם הדק וטושים הם העבה.
ובאשר לשאלת ההטיה הנוגעת לריבוי הטושים וליחידות ה"דק", אין זאת אלא להבהיר שכגון המכנס, התחתון, השול וכגון אלה - לא כאן מקומם ואין הדבר נוגע להם.
הדק בהגיה זו לעומת העבה בהגיה הדומה. למה הדבר דומה? לזה מול זה, זה לעומת זה.
הדק מול העבה.
לא הטושים זה הדק
הטושים זה העבה אל מול הלורדים זה הדק.
מ.ש.ל.

על ידי בועז_חן* » 04 יוני 2008, 03:33

את מצפה להטיה נכונה ממי שמאמין שטושים זה הדק ?
(ואין ספק, זה לא!)

אז אם כבר הדף הוקפץ, אנצל את ההזדמנות לשאול שאלה מטרידה:

למה טושים זה הדק ולא טושים זה הדקים?

(ולמען הסר ספק - טושים זה הדק)

על ידי תמרול_ה* » 03 יוני 2008, 15:56

התגעגעתי ובאתי לבקר.

על ידי נטע* » 01 אוגוסט 2007, 22:48

שלום כרובית

מי מדרדר אותך לדפים כאלה?
סיימת כבר לקרוא את ירק או פרי?

על ידי כרובית* » 01 אוגוסט 2007, 22:33

מה, זהו? (-;

על ידי נעמה_אמא* » 23 נובמבר 2006, 15:08

מילון ירושלמית באתר נחמד במיוחד
שפה עברית

על ידי שרון* » 20 אוקטובר 2006, 14:37

שנכנסת גם לדפים רפואיים וגם לדפי שטויות
חיפשתי במיוחד דף שטויות כדי להקל על הזיהוי...

(בהכל אשמות יסמין ובת-דוד של בעלי שילדה בן, מה שגרם לכך שכווולם בברית ורק אני לבד בבית)

על ידי ענת_ב_פ* » 20 אוקטובר 2006, 14:14

הוצאת אותי מהארון....
ובאמת אין מה לעשות "בלוף" הרבה יותר מעביר את המסר מ"שקר"
<גם פולניה, גם עקשנית וגם נשמעת כמו סבתא שלי>

שליחת תגובה

הרחב תצוגה צפיה מקדימה של הנושא: טושים זה הדק