בעקבות שאלה של חברה, מכיוון שאני רואה שהדף הזה עודכן לאחרונה לפני לא פחות מ10 שנים!!!
אני מעדכנת כאן מנסיוני המר בנושא הזה.
הזהרה - לבעלי בטן רגישה וסיכוי שהתינוק כן יהיה בצינוקיה - לא לקרוא!
הבן השני שלי הגיע לתינוקיה למס' שעות, והוא חזר אלי אפתי (איך כותבים את זה?).
אני כמובן חשבתי לתומי שהוא פשוט מאוד עייף מהלידה, והנחתי לו.
ניסיתי להניח אותו על השד, להעיר אותו בעדינות, שום דבר לא עזר, הוא פשוט ישן ב"שלווה" כמעט עד שהשתחררנו, יומיים בערך.
הוא לא ינק את הקולוסטרום, אולי הספיק לקבל ממנו קצת ביום השלישי, אבל זה היה מאוחר מידי, ביום השני לחייו אחיו נתן לו נשיקה + וירוס.
הוא נדבק וביום העשירי לחייו כמעט איבדנו אותו. היינו חודש וחצי אח"כ בבית חולים איתו.
כמה שנים אח"כ התברר לי שבקולוסטרום יש חיסון נגד הוירוס הזה....
איבדתי אמון במערכת.
את ילדי הבאים לא הסכמתי למסור לאף אחד לאף רגע.
המשמעות של זה הייתה שביליתי איתם שעות בתינוקיה.
לצערי הרב!
כמעט בכל פעם שאני שומעת תינוק בוכה עולות בי תמונות זוועה מהמקום הזה.
אז אתחיל בתיאור לפי שלבים של מה עובר על תינוק שמגיע לתינוקיה.
- הוא לבד, על הגב עם פלורוסנט בעיניים
- אם הוא בוכה אף אחד לא ניגש אליו
- זה יכול לקחת שעות (אין לי מושג איך הם לא משתנקים מהבכי האין סופי הזה)
כשסוף סוף מגיע הרופא לבדיקה / כשלאחות יש זמן להתחיל את שלה:
- עוברת אחות על כל העריסות ומתחילה לקחת תינוק תינוק לעמדה שלה
- ברוב המקרים את כל מה שעובר עכשיו התינוקות עוברים בבכי
- אם האמא הסכימה מוצץ אז מנסים לתת להם לפעמים שלא יבכו (אם אתן שולחות תינוק לשם - אז בבקשה תרשו להן לפחות לתת לו מוצץ)
- מפשיטה אותו לא בעדינות יתרה
- מקלחת אותו מתחת לברז כשהוא עצמו באוויר ולא בתוך מים ולא נתקלתי בתינוק שלא בכה בשלב הזה.
(יש בתי חולים היום שכבר לא מקלחים ככה, אז אם אתן מתכננות לאפשר להם מקלחת - תבררו את העניין הזה)
- בודקת חום (שימו לב! יש בתי חולים שהבדיקה היא רקטלית!!! התינוקות צורחים כמו לא יודעת מה!!!)
- מחתלת - התינוק נשאר ערום וצורח
- מורחת משחה בתוך העין
- מניחה אותו ערום בעריסה והולכת לרשום את הפרטים שלו במחשב
- התינוק הזה נשאר ערום וצורח שם עד שמגיע תור הרופא או הדוקרים למינהם
- עדיין נשאר לו לעבור - חיסון צהבת, דקירה של ויטמין K, את הדקירות הוא מקבל בפתאומיות, ללא התרעה וללא ניחום.
- וכמובן - גולת הכותרת - בדיקת הרופא:
הרופא מוציא את הטיטול ופשוט מטלטל את התינוק בכדי לבדוק את הרפלקסים שלו. אין לזה שום הגדרה אחרת.
הבדיקה נעשית בצורה הכי לא עדינה ומתחשבת שאפשר.
כשעשו את זה לתינוקות שלי עמדתי ליד, זה קרה אחרי שהתינוק שלי היה על הידיים כל הזמן ולא עשו לו שום דבר מכל מה שתיארתי עד עכשיו, ובכל זאת הם התעוררו וצרחו עד לב השמיים.
רציתי לחנוק את הרופא הזה באותו הרגע.
- אחרי שהרופא מסיים עם כווווווול התינוקות, נגיד 20, רק אז האחיות מתפנות לגשת שוב תינוק תינוק, וזו בדר"כ אחות אחת. להלביש - גם לא בעדינות יתרה ולהניח לתינוק הזה לנפשו.
אז יש תינוקות שעוברים את כל זה ולא חוטפים טראומה.
ויש תינוקות שנכנסים לסטרס, והפתרון שלהם למצב הזה הוא בריחה לשינה, פשוט השרדות.
אולי שכחתי משהו, איזה הליך, איזו התעללות - אני פשוט מנסה להדחיק את התמונות האלו כמה שיותר אחורה. עושה לי רע.
בעקבות שאלה של חברה, מכיוון שאני רואה שהדף הזה עודכן לאחרונה לפני לא פחות מ10 שנים!!!
אני מעדכנת כאן מנסיוני המר בנושא הזה.
הזהרה - לבעלי בטן רגישה וסיכוי שהתינוק כן יהיה בצינוקיה - לא לקרוא!
הבן השני שלי הגיע לתינוקיה למס' שעות, והוא חזר אלי אפתי (איך כותבים את זה?).
אני כמובן חשבתי לתומי שהוא פשוט מאוד עייף מהלידה, והנחתי לו.
ניסיתי להניח אותו על השד, להעיר אותו בעדינות, שום דבר לא עזר, הוא פשוט ישן ב"שלווה" כמעט עד שהשתחררנו, יומיים בערך.
הוא לא ינק את הקולוסטרום, אולי הספיק לקבל ממנו קצת ביום השלישי, אבל זה היה מאוחר מידי, ביום השני לחייו אחיו נתן לו נשיקה + וירוס.
הוא נדבק וביום העשירי לחייו כמעט איבדנו אותו. היינו חודש וחצי אח"כ בבית חולים איתו.
כמה שנים אח"כ התברר לי שבקולוסטרום יש חיסון נגד הוירוס הזה....
איבדתי אמון במערכת.
את ילדי הבאים לא הסכמתי למסור לאף אחד לאף רגע.
המשמעות של זה הייתה שביליתי איתם שעות בתינוקיה.
לצערי הרב!
כמעט בכל פעם שאני שומעת תינוק בוכה עולות בי תמונות זוועה מהמקום הזה.
אז אתחיל בתיאור לפי שלבים של מה עובר על תינוק שמגיע לתינוקיה.
[list]
[*] הוא לבד, על הגב עם פלורוסנט בעיניים
[*] אם הוא בוכה אף אחד לא ניגש אליו
[*] זה יכול לקחת שעות (אין לי מושג איך הם לא משתנקים מהבכי האין סופי הזה)
[/list]
כשסוף סוף מגיע הרופא לבדיקה / כשלאחות יש זמן להתחיל את שלה:
[list]
[*] עוברת אחות על כל העריסות ומתחילה לקחת תינוק תינוק לעמדה שלה
[*] ברוב המקרים את כל מה שעובר עכשיו התינוקות עוברים בבכי
[*] אם האמא הסכימה מוצץ אז מנסים לתת להם לפעמים שלא יבכו (אם אתן שולחות תינוק לשם - אז בבקשה תרשו להן לפחות לתת לו מוצץ)
[*] מפשיטה אותו לא בעדינות יתרה
[*] מקלחת אותו מתחת לברז כשהוא עצמו באוויר ולא בתוך מים ולא נתקלתי בתינוק שלא בכה בשלב הזה.
[/list]
(יש בתי חולים היום שכבר לא מקלחים ככה, אז אם אתן מתכננות לאפשר להם מקלחת - תבררו את העניין הזה)
[list]
[*] בודקת חום (שימו לב! יש בתי חולים שהבדיקה היא רקטלית!!! התינוקות צורחים כמו לא יודעת מה!!!)
[*] מחתלת - התינוק נשאר ערום וצורח
[*] מורחת משחה בתוך העין
[*] מניחה אותו ערום בעריסה והולכת לרשום את הפרטים שלו במחשב
[*] התינוק הזה נשאר ערום וצורח שם עד שמגיע תור הרופא או הדוקרים למינהם
[*] עדיין נשאר לו לעבור - חיסון צהבת, דקירה של ויטמין K, את הדקירות הוא מקבל בפתאומיות, ללא התרעה וללא ניחום.
[*] וכמובן - גולת הכותרת - בדיקת הרופא:
[/list]
הרופא מוציא את הטיטול ופשוט מטלטל את התינוק בכדי לבדוק את הרפלקסים שלו. אין לזה שום הגדרה אחרת.
הבדיקה נעשית בצורה הכי לא עדינה ומתחשבת שאפשר.
כשעשו את זה לתינוקות שלי עמדתי ליד, זה קרה אחרי שהתינוק שלי היה על הידיים כל הזמן ולא עשו לו שום דבר מכל מה שתיארתי עד עכשיו, ובכל זאת הם התעוררו וצרחו עד לב השמיים.
רציתי לחנוק את הרופא הזה באותו הרגע.
[list]
[*] אחרי שהרופא מסיים עם כווווווול התינוקות, נגיד 20, רק אז האחיות מתפנות לגשת שוב תינוק תינוק, וזו בדר"כ אחות אחת. להלביש - גם לא בעדינות יתרה ולהניח לתינוק הזה לנפשו.
[/list]
אז יש תינוקות שעוברים את כל זה ולא חוטפים טראומה.
ויש תינוקות שנכנסים לסטרס, והפתרון שלהם למצב הזה הוא בריחה לשינה, פשוט השרדות.
אולי שכחתי משהו, איזה הליך, איזו התעללות - אני פשוט מנסה להדחיק את התמונות האלו כמה שיותר אחורה. עושה לי רע.