בקיצור- על הפנים
מישהי, אני ממש ממש לא מסכימה.
אני למודת בעל-שונא-ירקות, ואני רואה מהתיאור שלך שיש
שיפור בתזונה של בעלך. ושיפור כבר לא מצדיק שימוש ב"על הפנים"
![:) :-)](./images/smilies/happy.gif)
את אומרת שהוא אוכל
גם ירקות מבושלים_. _הוא מסכים לקישוא זה כלב?
רק לאחרונה, חתיכת מלפפון קטנה או קמצוץ פלפל
הנה שינוי חיובי שמתרחש לו בימים אלה ממש.
וזה לא "קצת מדי". זה שינוי שמתרחש בקצב
שמתאים לבעלך. ולא תמיד נבון לדחוק בקצב הזה ולנסות להאיץ אותו בכוח. אז מה אם "המצב בוער". כל מסע בן אלפי מילין מתחיל בצעד אחד.
אז תרדי מה"גרוע לאללה", ותתחילי למפות את הקטעים הטובים בתזונה שלו, תרשמי אותם על הנייר, לעצמך, כדי להרפות קצת עם הביקורתיות, ולחזק את החיובי. בעלים מגיבים לפידבק חיובי, ונאטמים משלילי. ובצדק...
איך אפשר לנער את הבן אדם הזה ,שייקח אחריות על הבריאות שלו הפיזית
אי אפשר.
כי אם "ניערת" בנאדם בהתנדבות, אז בעצם לקחת אחריות על התחום שבו
הוא צריך לקחת אחריות.
אפשר "לנער" בנאדם רק אם הוא בא ומבקש עזרה. וגם אז לא תמיד.
כרגע, ויסלח לי אלוהים אם אני טועה ונכנסת לך לקישקעס, כרגע זה נשמע כאילו את כן מנסה לקחת אחריות על התזונה שלו.
האם את משאירה לו מקום לאחריות וליוזמה משלו?
האם את יכולה להרגיש "אני אוהבת את האיש שלי, אבל התזונה שלו היא לא בתחום האחריות שלי, אין לי מה לדאוג בעניין, אין לי מה להתערב"?
אז מה אפשר לעשות:
א. לא להיכנס לו לצלחת. אוכל זה עניין רגשי, לא רק פיזי, ושינוי תזונה זה שינוי מאוד מאוד אישי, שינוי באהבות ובשנאות. אי אפשר לכפות אותו מבחוץ, וחבל לנסות. (אני אישית מאוד מאוד אלרגית לאנשים שמנסים להיכנס לי לצלחת, ואני מדברת מהפרספקטיבה הזאת. ובכל זאת, חוללתי כמה שינויי תזונה בעצמי, שלא האמנתי שאעשה אותם).
ב. לשפר את התזונה של עצמך ולשמוח בה שמחה כנה, ולא שמחת "אתה רואה!! אמרתי לך!".
למה אני מתכוונת: כשאני שיפרתי את התזונה שלי, מתוך מחשבה על הריון עתידי, קיבלתי בונוס בלתי צפוי ומפתיע: נפטרתי מהנזלת הכרונית שעינתה אותי איזה עשרים שנה. זה היה שוס. זה היה מדהים. ואני פיזרתי את השמחה שלי והתענוג שלי על כך מסביבי, אבל בלי להשתמש בזה כטיעון לאכילת סלטים. "איזה כיף שכבר אין לי נזלת!". "אפשר לנשום!!!" וכאלה.
ואז יום אחד הצד השני ראה כי טוב, קנה
גרנולה לניסיון (שאני אישית לא התקרבתי אליה ולא מתקרבת אליה עד עצם היום הזה), וגילה שזה מסדר לו נהדר את הבעיות במערכת העיכול.
ג. לקנות לחם מלא, ספגטי מלא, קמח מלא וכו'. לדעתי זה שינוי משמעותי כשלעצמו, והוא יחסית קל מבחינה רגשית ומבחינת הרגלי אכילה. וגם עוגיות מקמח מלא (יש של "מן", והן נורא טעימות), אם אתם נוהגים לאכול עוגיות. וגם סוכר "בלונדיני".
ד. להוריד מעצמך אחריות שלא שייכת לך ממילא
![:) :-)](./images/smilies/happy.gif)
. זה יוריד ממך עול מטריד, וייתן לך עוד פנאי להתרכז בדברים החשובים לך.
נ.ב. אני לא קונה את מה שכתבו פה על תפוחי האדמה.