יומן התומכת

שליחת תגובה

אגדת המציאות עשויה להיות אחרת לחלוטין רק מעצם השינוי בהגדת המציאות
קוד אישור
הזן את הקוד בדיוק כפי שהוא מופיע. כל האותיות הן אותיות גדולות.
סמיילים
|יד1| |תינוק| |בלונים| |אוף| ;-) :-] |U| |נורה| |עוגה| |גזר| |אפרוח| 8-) :'( {@ :-) |L| :-D |H| ((-)) (()) |יש| |רעיון| {} |#| |>| |שקרן| >:( <:) |N| :-0 |תמר| :-S |מתנה| |<| :-( ZZZ :-| |*| :-/ :-P |עץ| |!| |-0 |Y| :-9 V :D :) ;) :( :o :shock: :? 8-) :lol: :x :P :oops: :cry: :evil: :twisted: :roll: :!: :?: :idea: :arrow: :| :mrgreen: :geek: :ugeek:

BBCode פעיל
[img] פעיל
[url] פעיל
סמיילים פעילים

צפיה מקדימה של הנושא
   

הרחב תצוגה צפיה מקדימה של הנושא: יומן התומכת

יומן התומכת

על ידי ה_עוגיה* » 13 מאי 2011, 18:41

ברכות איטל! @} @}

יומן התומכת

על ידי איטל_נה_גיג* » 13 מאי 2011, 16:55

ולי , שתהיתי אם אתקבל לבית הספק למיילדות או לא, השבוע קיבלתי תשובה חיובית-יוהההווווו אני נוסעת להגשים חלום, נראה כאילו כל הרגעים בחיים מנקזים אותי לרגע הזה, כאילו רק עכשיו מתחילים החיים האמיתיים! זו כזו התרגשות שאני כבר מתרגשת להתחיל.

יומן התומכת

על ידי שילה_נה_גיג* » 13 מאי 2011, 16:51

"http://www.sacredsource.com/images/BZ-SHE.JPG"
למי שרוצה השראה בלידה על מנת להאמין ש"מפתח כזה קטן יצא ראש של תינוק" הרי לכם פסל מתקופת המאה ה16-17 פסלים אלו נקראו שילה נה גיג (sheela na gig ) והיו מוצבים מעל כנסיות ומקדשים ברחבי אנגליה ואירלנד. נטען שהן סמל לפוריות ומגרשות מזל רע.

יומן התומכת

על ידי איטל_פייגין* » 26 אוגוסט 2010, 12:31

זהו סיימתי 4 שנים של לימודי סיעוד- אוטוטו יתחיל השלב הבא בחיי
מחכה לו בהתרגשות....
נוסעת לסיאטל לבדוק בית ספר למיילדות
מרגיש שכל הדרכים שוב פתוחות לפני.
האפשרות לעבוד כאחות קהילה הוצע לי בדרום גם זה נשמע מלהיב במיוחד שזה במדבר שאותו אני כל כך אוהבת
אבל המיילדות קוראת לי זה בוער בעצמותי
אין לי מושג איך אסתדר או איך אשלם על הלימודים הבאים אבל אני בטוחה שאיפה שיש רצון יש פתרון והדלת תפתח.

יומן התומכת

על ידי סטטיסטיקה_על_לידה_עם_דולה* » 22 מאי 2010, 12:16

http://www.lythgoes.net/birth/doulastatsarticle.html

והרי הדבר עצמו:
  • 50% reduction in cesarean rate
  • 25% shorter labor
  • 60% reduction in epidural requests
  • 30% reduction in pain medication use
  • 40% reduction in forceps delivery
  • 40% reduction in oxytocin (pitocin) use
But where do these stats come from? Well, they come from the book �Mothering the Mother� by and Marshall Klaus, John Kennell & Phyllis Klaus. These numbers were calculated by looking at all of the studies done on labor support up until the book was prepared for publication. The numbers have been around for a very long time � the book was published in 1993. To give you an idea how old those numbers are, my oldest daughter was born that year, and she�s currently busy driving, dating, and starring in her high school musical. And because in 1993 the authors were reviewing past studies, the actual studies are even older. Some studies are likely older than the expectant moms you work with. The oldest one reviewed in Mothering the Mother was published in 1980, so the births in the study likely happened in the late 1970s!

Suffice it to say that those numbers are not current by any stretch of the imagination! There has been quite a bit of research done into doula work in the last 16 years, and those who are promoting doulas would be very well served to be familiar with the newest research.

The newer research does not give �the stats� in nice, easy percentages, but the information that is there is far less dramatic. For example, the most recent Cochrane review on doulas shows a reduction in the length of labor as only 26 minutes. Still a significant difference, but much less impressive than the 25% cited in �Mothering the Mother�.

There are several reasons for this effect.

First, with a smaller sample size you tend to have a wider confidence interval. This is similar to the +/- numbers you sometimes see in political polls reported on the news. A wider confidence interval means the real number could fall anywhere in that range. In the more recent reviews, the larger numbers have made it possible to get pretty narrow confidence intervals. The most recent Cochrane review on doulas had nearly ten times the number of births included in the original Mothering the Mother.

Secondly, much of the more recent research has been done in different situations than where most doulas are working. Almost half of Klaus, Kennell & Klaus�s numbers came from a small hospital in Guatemala with no access to anesthesia. These numbers may not be applicable to women birthing in a hospital with ready access to anesthesia.

Also, in the Guatemalan studies, the mom did not have any family or friend support. No moms, sisters, or even husbands were in attendance at any of the births. The moms who did not have doulas had no one supporting them. Again, this is not the case for the majority of births in much of the world where doulas practice.

Third, the initial 6 studies all used only first time moms expecting a single baby. The general population of births is not all first time moms, and so the dramatic results may only apply to first births. Later studies have included more than just first time moms.

While it might be nice to be able to claim the earlier � and more impressive � statistics, it shows more professional integrity to be current. Plus, there are some interesting new findings from the more current research:
  • The results for three different outcomes (analgesia/anesthesia, spontaneous vaginal birth, and instrumental vaginal birth) are significantly stronger when the support person is not a member of the hospital staff. The Cochrane reviewers speculate that �divided loyalties, additional duties beyond labour support, self-selection, and the constraints of institutional policies and routine practices may have all played a role.� (Hodnett, Gates, Hofmeyr & Sakala, 2008 p. 10)
  • Women who receive doula care are 27% less likely to be dissatisfied with their births as compared to women who did not use a doula. (based on the reports of 6 studies totaling 9824 women. RR=.73; 95% CI .65-.83)
  • Women in the doula care group were significantly more likely to have a spontaneous vaginal birth (based on the reports of 15 studies totaling 13,357 women. RR=1.07; 95% CI 1.04-1.12).
  • Mothers receiving doula care are significantly less likely to feel a loss of control in labor. (based on the reports of 2 studies totaling 7369 women. RR=.79 95% CI .67-.94)
  • The results for three outcomes (analgesia/anesthesia, spontaneous vaginal delivery, cesarean rate) were significantly stronger when labor support began before active labor.
So if using the old percentage numbers from Mothering the Mother is not the best idea, how can you present the data to your clients?

Well, the best way might be to avoid numbers at all. The research has pretty consistently found the nearly the same significant benefits, though the actual numbers may vary. (The only one that has not held up is the reduction in pitocin use.) You could take the approach used by DONA International, and use a table showing increase/decrease alone without numbers.

יומן התומכת

על ידי על_שינה_ולידה* » 10 מאי 2010, 19:35

הרגלי שינה טובים בהריון קשורים ללידות קצרות יותר
נשים הרות מתלוננות על הפרעות בשינה לקראת סוף ההריון. המחקר שמוצג כאן בדק את הקשר בין הרגלי השינה לתהליך הלידה.
כחלק ממחקר גדול יותר, החוקרים אספו מידע על הרגלי השינה של 131 נשים בהריונן הראשון בחודש האחרון להריון.
האוכלוסייה הייתה של נשים בגיל 32 בממוצע ברמת הכנסה בינונית וגבוהה שרובה לבנה. 82% בעלות השכלה על תיכונית, 76% בעלות מקצוע ו- 51% עדיין עבדו בעת המחקר.
במשך 3 שבועות לפני תאריך הלידה משוער ענדו הנשים מכשיר אשר רשם את תקופות העירות והשינה שלהן למשך 48 שעות. כמו כן הן מלאו שאלות שבדקו את איכות השינה שלהן. 21% מהנשים התלוננו על התכווצויות שרירים ברגליים בלילה ו-37% על נחירות.
כל הנשים שהשתתפו במחקר ילדו במועד. 79% ילדו בלידה נרתיקית והיתר בניתוח קיסרי.
למרות שהנשים שעבדו בילו פחות זמן במנוחה ובשינה הן דיווחו על איכות שינה טובה יותר. אולם לא נמצא קשר בין צורת הלידה והעובדה שהאישה עבדה מחוץ לבית.
נמצא קשר בין מספר שעות השינה ואיכותה לאורך הלידה וצורת הלידה.
משך הלידה אצל נשים שישנו 7-8 שעות ודיווחו על שינה טובה היה 18 שעות בממוצע.
נשים שישנו 6 שעות בלילה, לידתן התארכה ל29 שעות. אצל הנשים שדיווחו על מספר רב של הפרעות בשינה בלילה, אורך הלידה היה 26 שעות בממוצע. כמו כן לנשים שדיווחו על איכות שינה גרועה היה סיכוי של פי 3-4 לסיים את הלידה בניתוח קיסרי.

מסקנת החוקרים הייתה שאנשי מקצוע צריכים לעודד את הנשים ההרות לשינה של 8 שעות בלילה. צריך להזכיר להן שהן "ישנות עבור שניים" ומנוחה טובה תביא לתוצאות לידה טובות יותר.

Lee KA, Gay CL. Sleep in late pregnancy predicts length of labor and type of delivery. American Journal of Obstetrics and Gynecology . 2004;191:2041-2046.
תורגם על ידי חוה אלקלעי מתוך
http://intapp.medscape.com/px/medlineap ... 89&cid=med

יומן התומכת

על ידי תוכנית_לידה* » 28 מרץ 2010, 20:09

מוסיפה תוכנית לידה שכתבתי לשימושכם. ניתן לשנות ולהוסיף לפי הצורך.




אל: הצוות הרפואי
א,ג,נ;
בחרתי ללדת בבית החולים שלכם, כיוון שהותיר בי את הרושם כי תהיו גמישים באשר לבקשות מיוחדות, וכי אתם מקדמים לידה טבעית במידה שתנאי הלידה מאפשרים זאת. במציאות אידילית הייתי שמחה אם הצוות המשתתף בחוויה האינטימית והמרגשת ביותר בחיי היה מכיר אותי יותר, כיוון שזה לא המצב ישנם איתי מלווים המכירים אותי מקרוב ואשמח שגם הם יהיו חלק פעיל בלידה שלי ושיהיו חלק מהצוות.



תוכנית לידה
שמי : ----בן זוגי:------ מלווה נוספת- ---------
תאריך משוער-
לידה מתוכננת בבית חולים :------------
תוכנית ללידה וגינאלית טבעית.
אנא שימו לב משטח GBS :שלילי/חיובי. ללא/עם סכרת, אין/יש אלרגיה למזון או תרופות הידועות לי.
הקדשתי מחשבה רבה מהלך הלידה שארצה וכן למה שיקרה אחרי הלידה-אשמח שתשתפו איתי פעולה ללידה חיובית. אני מבינה כי אלו קווים מנחים בלבד וישנם אילוצים של המערכת וכי ישנה אפשרות שלא את כל הדברים יהיה ניתן למלא. אני מקווה שתכבדו את בקשותיי ותאפשרו לי את הלידה לה אני מקווה.
בזמן הלידה:
ארצה לשמוע מוסיקה ואף לנגן(אני מביאה איתי את המוסיקה)
ארצה ללבוש את הבגדים שהבאתי איתי מהבית
אשמח לאוירה נעימה ולא לחוצה (אנא אל תמלמלו דברים שלילים בנוכחותי)
ליידע אותי לפני כל התערבות,
להימנע מעירוי אינפוזיה
אשמח אם תאפשרו לי להשתמש בג`קוזי, אמבטיה או לפחות מקלחת כשאבקש
אשמח אם תקבל את הלידה מיילדת אשר גישתה ללידה טבעית הינה חיובית.
אבקש לעמעם את האור לאורך הזמן שאשהה בחדר לידה



אבקש להגביל ככל האפשר כניסה לחדר הלידה שלא לצורך רק המיילדת האחראית עלי והמשפחה שלי . אשמח שגם רופאים לא יכנסו אלה רק במידת הצורך וגם לא נוכחות סטודנטים.
אבקש לאפשר לי לצאת ולהסתובב בחופשיות
ניטור עוברי
אבקש לעבור ככל האפשר מעט ניטורים ורק למשך הזמן הדרוש.
זירוז
אבקש לאפשר לי לקחת את הזמן ולא לזרז את הלידה לפי פרוטוקול השעון. אני מעוניינת בלידה טבעית ואבקש שהסביבה תתמוך בכך. אשמח לאפשר לי זירוז ע'י עיסוי פטמות.
נא לא לעשות לי סטריפנג (membrane stripping)
לא לתת לי פטוצין גם לא לאחר הלידה אלה לאפשר לי להניק ולעסות את הפונדוס
נא לא לתת לי PG
ולא לפקוע לי מים.
במקרה חרום יתכן ויהיה צורך באחת הפעולות אשמח לשקול את הדבר לגופו אבל כל עוד יש דופק תקין אני מבקשת להמנע מלזרז את תהליך הלידה שלא לצורך.
שיכוך כאב
לשיכוך כאב אשתמש באמצעים של:
מים, TENS, מס'ג, מדיטציה, שירה,תנועתיות, נשימות, ועידוד רב ככל היותר. ככל שהצוות יעודד אותי יותר אני בטוחה שאוכל לבצע את הלידה טוב יותר!!
אבקש לא להציע לי משכך כאב בשום פנים ואופן- במיוחד לא במהלך ציר. אם ארצה אבקש בעצמי.
הלידה
בזמן הלידה עצמה אבקש לאפשר לי ללדת בתנוחה אשר תהיה לי נוחה (נא לא להציע לי לשכב על הגב)
כאשר התינוק/ת נראה/ית לעין (הכתרה)אבקש לגעת בתינוק/ת בידי.
אבקש להמנע מחיתוך הפרינאום בכל מחיר (אם יקרע עדיף שיקרע לבד) אבקש להמנע משימוש במלקחיים או ואקום.
במידה ולידה קיסרית תהיה נחוצה אבקש לאפשר לבן זוגי להיות נוכח איתי ולאפשר לי להחזיק את התינוקת לאחר הקיסרי.
לאחר הלידה
אבקש לחכות עם חיתוך חבל הטבור עד שיפסיק לפעום
אבקש לתת לי את התינוקת ולעזור לי בתחילת ההנקה למשך שעתיים לפחות.
אבקש שבדיקה רפואית תעשה בנוכחותי ושהתינוק/ת תשאר איתי למשך כל שהותי במחלקה.
בדיקת הילוד
• תרשמי כאן מה את רוצה בנוגע ל:
טיפות עיינים
ויטמין K
חיסון הפטיטיס.
המלצות: ויטמין K רק במידה והלידה נעשתה עם התערבות של ואקום, מלקחיים או קיסרי.
חיסון הפטטיטיס (מחלה המועברת במדע מיני-אינה מומלצת ואינה נחוצה , לפחות לא בתחילת חיו של תינוקכם
טיפות עיינים-רק עם זו לידה וגינאלית ויש לאם מחלה וגינאלית כלשהי. בדרך כלל אין שום בעיה ואין צורך לשים טיפות אנטיביוטיקה .

יומן התומכת

על ידי דינה_לענין* » 12 מרץ 2010, 15:37

שלום איטל,
מאוד נהניתי לקרוא אותך.
הספר לידה פעילה נמצא אצלך נכון לעכשיו?
אם כן, אשמח להשאילו (לידה צפויה באוגוסט)

יומן התומכת

על ידי אי_טל* » 12 דצמבר 2009, 18:24

ערב סיפורי לידה הזמין מפגש מרתק ומדהים. מעבר לכך אני נוכחת בדינמיקה שמפגש כזה מעורר בי. כמה מאמץ להזמין נשים למשהו טוב, התעייפתי מהמאמץ ומהחרדה שמא יבטלו כאלה שהבטיחו לבוא. אומרת לעצמי "אם זה בא במאמץ אז זה לא צריך להיות" דברים צריכים מבחינתי להיות בלב מלא ולא חצוי. ומפה אני מגיעה לתפקידה של הדולה. בחרתי בזה כי אני יכולה להיות שם בלב מלא. לא לחשוב "אין לי זמן, זה לא הרגע, יש לי משהו מעניין יותר וכ'ו.." כל כולי מחוייבת כי זה מעניין אותי להיות שם. התאכזבתי מחברותי למקצוע שלא הגיעו ואמרו שיבואו. זו תמיד שאלה עבורי. דולה יכולה לומר דבר אחד ולעשות אחרת? מבחינתי כך אני תופסת את המקצוע. מחוייבת באש ובמים יורד גשם או השמש יוקדת. להיות שם בשביל מישהו אחר זה להיות גם כשלא נוח לי במיוחד אם אמרתי.

יומן התומכת

על ידי אי_טל* » 08 דצמבר 2009, 12:21

כתבה על לידות עכוז מYNET


מצג עכוז? לא נוגעים. לכי לקיסרי

כבר שנים רבות שהמונח "מצג עכוז" הולך באופן אוטומטי ממש יד ביד עם המונח "ניתוח קיסרי". האם זו באמת הדרך היחידה? האם אכן אי אפשר ללדת תינוק במצג עכוז בלידה רגילה? זהר כרמי בודקת

זהר כרמי
פורסם: 08.12.09, 08:09

מזה כמה שנים שתינוקות במצג עכוז נולדים כמעט רק בניתוח קיסרי. מצג עכוז הפך לניתוח קיסרי אוטומטי והמיומנות ליילוד נרתיקי של תינוקות עכוזיים הולכת ונעלמת מחדרי הלידה. מתוך 150,000 לידות בשנה בארץ, בסביבות 4,500 לידות הן במצג עכוז ואת רובן מיילדים בניתוח קיסרי. עד לפני עשור, ניתוח קיסרי לא היה האופציה היחידה עבור תינוקות במצג עכוז אלא אופציה נוספת כמו גם הלידה הנרתיקית.



זאת עד שבשנת 2000 יצא מחקר גדול של קבוצת חוקרים מקנדה שטען בתוקף – ניתוח קיסרי בטוח יותר במצג עכוז מאשר לידה נרתיקית. אותו מחקר למעשה סתם את הגולל על האפשרות ללידה נרתיקית במצג עכוז ומכאן הדרך לאובדן הפרקטיקה מחדרי הלידה היתה קצרה. התמחות במיילדות וגינקולוגיה אורכת 6 שנים. כלומר, תוך כעשור אנו עומדים בפני כשני דורות של מתמחים שאינם יודעים ליילד תינוק במצג עכוז, לא למדו זאת, לא התמחו בכך, לא התנסו בכך בחדרי הלידה במהלך ההתמחות ובקיצור – לא יודעים, לא נוגעים, לכי לקיסרי.


מסקנות ברורות

האם אכן ניתוח קיסרי בטוח יותר מלידה נרתיקית במצג עכוז? פרופ' מרק גלזרמן, מנהל ביה"ח לנשים ע"ש הלן שניידר בקמפוס "רבין" בפתח תקווה טוען שלא. לפי פרופ' גלזרמן, המחקר הופסק בטרם עת משום שלכאורה הושגו תוצאות חד-משמעיות לטובת הניתוח הקיסרי כאופציית היילוד הבטוחה יותר, והוא מצביע על טעויות מתודולוגיות רבות במחקר, וכן טעויות קשות בהסקת מסקנות המחקר. בהמשך הדרך גם תוך התעלמות מוחלטת ממחקרים שהראו תוצאות אחרות, כולל מחקר שעקב אחר מצב התינוקות שנולדו במחקר הראשון לאחר שנתיים ומצא כי לא היה כל הבדל למעשה בין קבוצות המחקר, מה שמציג את כל מסקנת המחקר המקורית באור מוטעה.


קצת מספרים: במחקר המקורי (האנה 2000) השתתפו 121 מרכזים רפואיים מ-26 מדינות, כולל 6 מרכזים מישראל. המחקר כלל יותר מ-2000 נשים והופסק כאמור טרם המועד המיועד עקב "מסקנות ברורות" לטובת יילוד קיסרי.


אז אם היו מסקנות ברורות, מה כל כך בעייתי במחקר הזה?

פרופ' גלזרמן מסביר: "במחקר היו טעויות רבות מבחינה מתודולוגית ואם שיטות המחקר אינן תקינות אזי גם מסקנות המחקר לא יכולות להיות מקובלות. למשל, המחקר הגדיר קריטריונים לנשים ולתינוקות שהשתתפו בו כשבפועל, אוכלוסיית המחקר לא עמדה בקריטריונים.



"למשל, תינוקות מעל 4 ק"ג נמצאו במספר כפול בקבוצת הלידה הנרתיקית מאשר בקבוצת הלידה הקיסרית, מה שמעוות כמובן את התוצאות והמסקנות. או למשל רנדומיזציה של הקבוצות שבחלקה הגדול התבצעה בזמן אמת ולא מראש, כפי שהמחקר מגדיר מפורשות שיש לחלקן, ובמחקר רנדומלי אם הרנדומיזציה לא עומדת בקריטריון המתאים זה מקעקע את יסודות המחקר כולו.




"כמו כן, המחקר הציב קריטריון של בדיקת אולטרה סאונד לקביעת מצבו של העובר טרם הלידה ובפועל במקרים רבים מדי לא בוצע אולטרה סאונד וכך נפגע גם קריטריון זה. אולי החשוב מכל לומר שמקרי התמותה בקבוצת הלידה הנרתיקית היו 11 לעומת 3 בקבוצה הקיסרית. משנבדקו הסיבות לתמותה נמצא כי מדובר במצבים שאינם קשורים לאופן הלידה או שיש בהם נתונים נוספים שמשנים את התמונה כולה, כגון יילודים במשקל מתחת ל-2500 גרם, לידת תאומים, לידות מת ועוד".


אז אם המחקר כל כך מוטל בספק, למה אומצו מסקנותיו כל כך מהר וכל כך בהתלהבות על ידי הממסד הרפואי?

"רובם המוחלט של המרכזים הרפואיים אימץ ממש מיידית את מסקנות המחקר והפך את לידות העכוז הנרתיקיות לתופעה שכמעט חלפה מהעולם. רופא שניגש לחפש חומר בנושא יכול למצוא מעל 400 מחקרים שפורסמו בנושא מאז אותו מחקר בשנת 2000, ובכל זאת המחקר ההוא קבע מדיניות גורפת והשפיע על המיילדוּת בכל העולם המערבי וכמובן גם בישראל.



"אולם, מי שמעמיק לחקור יגלה די בקלות כי את המלצת האיגוד הבריטי למיילדות וגינקולוגיה, שמאמצת את מסקנות המחקר, כתבו שני חוקרים ראשיים מקבוצת המחקר המקורית, כולל ד"ר האנה בעצמה. כמו כן, סקירת 'קוקריין' על לידות עכוז שאמורה להיות בלתי תלויה, נכתבה גם כן על ידי ד"ר האנה וד"ר הופמאייר מאנשי הקבוצה הקנדית שפרסמה את המחקר המקורי".


ניתוחים לא נחוצים

"אין ספק שמסקנות המחקר של האנה נפלו על אזניים קשובות מאוד", טוען פרופ' גלזרמן. "לרופא קל הרבה יותר ללכת לניתוח קיסרי של 20 דקות בתאריך ידוע מראש, מאשר לאפשר לידה נרתיקית שיכולה להיות ממושכת ולדרוש מיומנות מיילדותית רבה ונוכחות של שני רופאים מומחים ורופא מרדים, כסטנדרט רפואי גבוה.



"גם חברות הביטוח ואנשי ניהול הסיכונים אינם מחבבים לידות עכוז ודוחפים את המיילדוּת לכיוון הקיסרי. ישנו גם לחץ רב מצד הציבור שחשוף למידע בתקשורת, שחלקו לא נכון, ומפעיל לחץ על המערכת הרפואית".


אז למה בעצם כל כך חשוב לשמר את המיומנות ללידות עכוז נרתיקיות?

"ראשית, תמיד תהיינה נשים שלא נוכל ליילד קיסרית, מכל מיני סיבות, ואם האופציה ללידה נרתיקית במצג עכוז תהיה סגורה בפנינו, אנחנו בבעיה אמיתית. כמו כן, מוטלת עלינו אחריות לא לנתח ניתוחים בלתי נחוצים. כשליש מהניתוחים המבוצעים היום בישראל הם בגין מצג עכוז בהווה או מצג עכוז בעבר, שהביא לניתוח קיסרי קודם וגורם היום לניתוח קיסרי חוזר. בהנחה שחלק גדול מהנשים הללו הן מועמדות טובות ללידה נרתיקית, המשמעות היא שמבוצעים קיסריים לא נחוצים ובעיניי זה מצב לא טוב בלשון המעטה. כמובן שכל ניתוח שאנו מונעים בהווה משליך גם על מניעת ניתוחים בעתיד וגם את זה צריך לזכור".


על כך מוסיף פרופ' יפה, מנהל מחלקת נשים ויולדות במרכז הרפואי "ביקור חולים", המתמחה בלידות עכוז נרתיקיות: "מדובר במדרון חלקלק. היום אלו לידות העכוז, מחר יהיו אלו לידות התאומים שנמצאות כבר היום תחת זכוכית מגדלת ובהמשך נגיע לניתוחים קיסריים לכל דורשת ומכאן למה לא להמשיך ולנתח את כלל היולדות? הלא ישנן מדינות, כגון ברזיל, שבהן כבר כיום כ-80% מהנשים מנותחות ניתוח קיסרי. לא מדובר במדע בדיוני".


זכויות החולה

בכנס השנתי של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה שנערך החודש, הציג פרופ' יפה את הנתונים הרפואיים שהצטברו ב"ביקור חולים" בנושא לידות עכוז נרתיקיות וקבע: "ניתוח קיסרי לכל מצג עכוז אינו פתרון. בבחירה נכונה ואחראית של הלידות ניתן ליילד נרתיקית למעלה משליש ממצגי העכוז".



ב"ביקור חולים" מחזיקים בנתון-שיא בנושא של לידות עכוז נרתיקיות. כמעט 40% ממצגי העכוז ניגשים ללידה נרתיקית לעומת פחות מ-7% בכלל חדרי הלידה בישראל. גם אותם 7% באוכלוסיה הכללית מורכבים בעיקר מלידות במקרים של פגות קיצונית או מלידות שהגיעו בשלב מאוד מתקדם ויולדו נרתיקית. זאת למרות שהנחיית האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה משנת 2003 היא כי יש להציג ליולדת את הנתונים, כולל בטיחות וסיכונים של כל דרך יילוד – קיסרית או נרתיקית, לתעד את הדיון עם היולדת בכתובים ולאפשר ליולדת לבחור איזו לידה היא רוצה.


פרופ' יפה הציג את הנתונים מהניסיון שנצבר ב"ביקור חולים" מאז שנת 2000: "אמנם גם אנחנו ירדנו מ-50% לידות נרתיקיות במצג עכוז לבין 30 ל-40 אחוז בשנים האחרונות, אולם הנתונים טובים ולא היה אף מקרה מוות או תחלואה לטווח ארוך. חשוב גם לזכור שניתוח קיסרי באוכלוסיה באופן כללי פחות בטוח מלידה נרתיקית. למשל, הוא מעלה את הסיכון למוות עוברי תוך רחמי (IUFD) בעתיד".



אז איך עושים את זה? איך מחזירים לחדרי הלידה בישראל את לידת העכוז הנרתיקית? פרופ' גלזרמן, שהציג בכנס האיגוד נתונים וסרטוני לידה מקבוצת רופאים בפרנקפורט העוסקת בנושא וצוברת כבר ניסיון רב ביילוד נרתיקי, מצביע על הניסיון כגורם מפתח. "בארץ אין לנו מספיק מועמדות בשנה ללידות נרתיקיות במצגי עכוז ולכן עלינו לרכז מאמצים, להפנות נשים למרכזים רפואיים בהם יש מיומנות, כגון 'ביקור חולים'.



"עלינו להפנות מתמחים לרכוש גם הם מיומנות בחדרי לידה בהם המיומנות קיימת עדיין, וכמובן להעלות את המודעות הציבורית לאופציה של לידת עכוז נרתיקית, כי אם הציבור מצידו לא ידרוש זאת זה לא יקרה. מבחינתי כרופא, זה לא מוסרי לא לומר ליולדת את העובדות: אין הבדל בין אפשרויות היילוּד. את יכולה ללדת בלידה נרתיקית או בניתוח קיסרי, לא עוד עכוז = קיסרי!"


על כך מוסיף ד"ר קרלוס רוזנברג, גינקולוג ומיילד בכיר: "על פי חוק זכויות החולה, נדרש הרופא להציג למטופלת את כל האפשרויות, להסביר לה את הסיכונים והסיבוכים ולקבל את הסכמתה לכל אופן טיפול שלא יהיה. כלומר, במקרה הזה, אם יש מטופלת שהתינוק שלה במצג עכוז ואין לה הוראות-נגד ללידה נרתיקית, כגון הערכת משקל גבוהה מאוד או נמוכה מאוד, מצג רגליים או עכוז לא מלא, ועוד, עלינו להביא לידיעתה כי לידה נרתיקית היא לא פחות בטוחה מניתוח קיסרי במקרה שלה. אם לא נעשה זאת, למעשה, זה לא רק לא-אתי, אלא אפילו נוגד את חוק זכויות החולה".

יומן התומכת

על ידי אי_טל* » 05 דצמבר 2009, 17:08

יומן התומכת

על ידי אי_טל* » 05 דצמבר 2009, 15:32

אין לי דעה כל כך ברורה בנוגע ללידות בית או בית חולים-לא הייתי בלידות בית על מנת לקבוע זאת. אבל אני מאוד רוצה שלידה בבית חולים תהיה בטוחה. למרות כל המעבר לבתי חולים וההתערבויות שנעשות שיעורי התמותה של אמהות ותינוקות לא יורדת. ב שנת 2008 מתו 84 תינוקות בזמן הלידה!! זאת שערוריה שלא מספיק נותנים עליה את הדעת. מכיוון שרוב הלידות בישראל כן מתבצעות בבית חולים המטרה שלי היא לידע את ההולכות/ים ללדת בבית חולים כיצד ניתן לעשות זאת בצורה שתבטיח את שלומכם ושלום התינוק. צריך להיות ברור שכאשר תינוק ואמא מסיימים לידה בלידת ואקום- זה לא אומר שהרופא הציל את התינוק ואם זה היה בבית זה היה נגמר במוות של התינוק!! זה אומר שבית החולים יזם התערבות מיותרת בכך שהחל זירוז שלא היה בו צורך כי לא הייתה מצוקת עובר- הזירוז גרם לצירים בלתי נסבלים באישה ולהעלת רמת ההורמונים שמשדרים סטרס במקום את אלה שמשחררים אנדרופינים (משכחי כאב טבעיים שמופרשים בזמן לידה ופועלים במנגנון איזון שלילי כאשר מופרש אדרנלין) הכאב הבלתי נסבל גרם למתן אפידוראל שמחייב מתן נוזלים למנוע ירידת לחץ דם באם (מה שמעלה את רמת הנוזלים באישה וגורם לסיבוכים אח'כ בהנקה ובעודף נוזלים) מה שמאט את הצירים , גרם לאי היכולת של האישה להרגיש את הצורך לדחוף , גרם לאישה להיות מרותקת למיטה כי היא צריכה להיות מנוטרת בגלל האפידוראל, ובגלל חוסר היכולת לחוש את הרגליים, וכל זה גם גרם כנראה להאטה בצירים או שהם נחלשו והאישה גם קיבלה פטוצין על מנת לחזק את הצירים. וכל זה מסתיים בואקום כי יש פרוטוקול שאומר שאחרי 3 שעות שיש פתיחה מלאה והתינוק לא בחוץ יש אינדיקציה לקיסרי! כל זה היה יכול להמנע ולדעתי זה נגרם בגלל התערבות.
מה שאני חושבת שחשוב לאישה לדעת שמעגל כזה של התחלת התערבות אינו מציל אותה הוא מסכן אותה ואת התינוק.
לינק קצר לסרטון המראה פעולת ואקוםתמימה

סכנות הואקום כפי שניתן לראות בקטע מתוך מאמר- Assisted Vaginal Delivery Using the Vacuum Extractor
LAKSHMIDEVI V. PUTTA, M.D., and JEANNE P. SPENCER, M.D.
Conemaugh Memorial Medical Center, Johnstown, Pennsylvania

תרגום סימולטני בעברית לאחר הקטע באנגלית
Maternal and Fetal Complications

Maternal complications associated with vacuum extraction are comparable to those associated with spontaneous deliveries. Complications do not vary with the type of vacuum extractor used.1,3

Subgaleal hemorrhage should be suspected in infants delivered by vacuum extraction who have a boggy scalp, swelling crossing the suture lines and an expanding head circumference. These infants may also have signs of hypovolemia, pallor, tachycardia and a falling hematocrit.

Subgaleal hemorrhage is a serious neonatal complication of vacuum extraction. This complication occurred in 1.0 to 3.8 percent of vacuum extractions in one series but has been much less common in more recent studies.9,17 Infants with subgaleal hemorrhage present with a boggy scalp, swelling crossing the suture lines and an expanding head circumference. They may also have signs of hypovolemia, pallor, tachycardia and a falling hematocrit.12,15

Cephalohematoma is another fetal complication of vacuum extraction. This complication has a mean incidence of 6 percent (range: 1 to 26 percent) in vacuum-assisted deliveries.17

Intracranial hemorrhage has been found to occur in one of every 860 vacuum-assisted deliveries compared with one of every 1,900 spontaneous deliveries (a statistically significant difference).6 Yet, the comparative rate of intracranial hemorrhage is not statistically different when vacuum extraction, forceps delivery and cesarean section during labor are compared. It is possible that the abnormal labor that necessitated the assisted delivery may be an underlying cause for a portion of the morbidity attributed to operative deliveries.6


FIGURE 3. Suction gauge. Suction should be generated until the long arm points to the green zone.

Retinal hemorrhages may be more common in vacuum-assisted deliveries but are most often associated with duration of labor.1 Because these hemorrhages resolve within several weeks, they are unlikely to be associated with long-term morbidity.12

Transient neonatal lateral rectus paralysis has been found to occur more frequently in vacuum-assisted deliveries (3.2 percent) than in forceps deliveries (2.4 percent), normal spontaneous vaginal deliveries (0.1 percent) and cesarean sections (0 percent).9 Because the paralysis resolves spontaneously, it is unlikely to be of clinical importance.

Vacuum extraction has not been found to result in significant intellectual or neurologic disability.1,18

תרגום למי שאין כוח לקרוא באנגלית:
הסיבוכים מתחלקים ל2 סיבוכים לאם וסיבוכים ליילוד
לאם כפי שמצויין אין סיבוכים מעבר ללידה רגילה- לא מדויק כי הכנסת ואקום היא אינדיקציה לחתך -חתך יכול להסתבך...
ליילוד- דימום סאב/תת גליאלי סיבוך של 1.0 - 3.8 % כמות הדם שיכולה להצטבר יכולה להגיע עד 50 מל' ואף לירידה משמעותית בהמוגלובין. במאמר אחר מתואר שזה יכול להוביל לאנמיה, לחץ דם נמוך, היפרבילירובינמיה, ואצידוזיס(חמצת מטבולית),זיהום,טכיקרדיה(קצב לב מוגבר), המטוקרריט נמוך( סמיכות הדם)
סיבוך נוסף: צפלוהמטומה (נפיחות באזור הראש, שנגרמת עקב הצטברות של דם בין אחת מעצמות הגולגולת והקרום המכסה אותה) סיבוך של 6% או יותר.
סיבוך נוסף: דימום אינטרקרניאלי 1:860 מלידות ואקום.
סיבוך נוסף:דימום עיני-דימום בעיניים עובר לאחר כמה שבועות ללא פגיעה ממושכת בדר'כ.
רשומים סיבוכים נוספים אך מצוין כי הם עוברים ואין השפעה על אינטיליגנטציה או מערכות נוירולוגיות.

יומן התומכת

על ידי יום_טוב* » 04 דצמבר 2009, 08:35

אי-טל , תודה על תשובתך. ראיתי שהלידה שלי לא הייתה הרבה מעל הממוצע, :-/
הייתה לי הרגשה ברורה לפני הלידה שזה מה שהולך לקרות ולכן היה לי כל כך חשוב להזמין דולה פרטית ללידה.

מכל הנאמר לעייל מסתבר כביכול, שהכי טוב ללדת מחוץ לבית החולים (מרכז לידה או בבית). וגם מכל האמור לעיל אנחנו אמורים לראות בברור איך לידות בית הן יותר קצרות, עם פחות סיבוכים, ופחות התערבויות.
אז איך זה שלידות בית נחשבות בטוחות באותה מידה כמו לידות בבתי חולים?

הלוואי שהפעילות הזו והעלאת הנושא למודעות תשנה את הגישה בבתי החולים. ונתחיל מכך שיהיו יותר מיילדות ויותר כוח עזר קבוע בלידות. ונראה שזה אפשרי, כי בתי החולים מנסים למשוך אליהן את קהל היעד של היולדות ובונים עוד ועוד "חדרי לידה טבעיים".

יומן התומכת

על ידי אי_טל* » 03 דצמבר 2009, 11:11

2 לידות נוספות התרחשו השבוע של 2 נשים חברות שהעברתי להם קורס הכנה ללידה. זה גרם לי לחשוב. לידה אחת של ק' הייתה לידה טבעית (תלוי מה נחשב טבעי החדירו לה מים לרחם....) ק' הייתה מתאכזבת אם הלידה הייתה עם התערבות של אפידוראל או כל תרופה אחרת ולכן בעלה תיאר לי אותה כנמרה שסירבה לכל התערבות! האם רק נמרות עם שיניים יכולות ללדת טבעי? הלידה של א' הייתה עם כל התערבות אפשרית- ושניהם היו באותו קורס!! אז מה גורם להבדלים בניהם ואיך זה ששתיהן קיבלו את אותן מסרים אך פעלו באופן כל כך שונה.
שוב ושוב אני חוזרת למקום של הרפואה. יש בי כל כך הרבה כעס על העולם הזה דווקא כי אני בתוכו ובאה ממנו, נמצאת לידו ונוכחת בכל הטריקים הזולים שרופאים מאכילים בהם את הנשים על מנת לגרום להם לעשות משהו בניגוד גמור לשלומם וביטחונם. אנשים מאמינים לרופא זו הבעיה הראשונה ואנישים חושבים שהרופא "הציל" להם את התינוק!! ולא מבינים עד כמה הרופא מגמתי. סליחה שאני רדיקאלית אבל איך זה שכאשר רופא מרדים נותן לאישה אפידוראל הוא אינו טורח להסביר לה על הסיכוי של 1% לצאת עם שיתוק לכל החיים בגפיים ועוד כל מיני סיבוכים שישי לאפידוראל ואינם מודגשים באמצע הלידה. אבל כאשר אישה מגיעה בשבוע 41+ הוא אומר לה (בשיא האדיבות והנחמדות) שהוא היה מיילד אותה כי הפרוטוקולים מצביעים על מוות תוך רחמי בשיעור של 0.001% כאשר גיל ההריון עולה. כמובן שהוא לא אומר 0.001 הוא אומר 1 לאלף שיהיה מוות עוברי!! זה נשמע יותר מפחיד! זה כבר נשמע סטטיסטית מאיים. הוא נחמד וגם אומר תחשבו על זה זו החלטה שלכם....יעני אחריות שלכם למוות לא שלי...כל הסיטואציה מתוארת לי ע'י האישה ובן זוגה. אני שואלת "אם הוא כל כך פחד אז למה לא לאשפז ולעשות לך ניטור?? למה לבחור בדרך שתוביל לסיבוכים? למה להתערב הרי הלידה תתחיל מתישהו ולא עדיף שתתחיל מעצמה? (הלידה מתחילה במתן פרופס וגינאלי- PG קיצור של פרוסטה גלנדינים חומר הנמצא בזרע הגבר ומופרש בעת תחילת הלידה לריכוך ופתיחת הצוואר) שיטות לזירוז לידה אכתוב בפעם אחרת..
טוב הרופא נותן להם לחשוב נותן להם להרגיש שבריאות התינוק על אחריותם...אני לא ילאה אותכם אבל זו לידה שהסתיימה בואקום ואני לא רוצה להפחיד עם סטטיסטיקות של נזקי הואקום-טפו טפו.
אז מה אני מנסה להגיד?? שוב- אני הייתי שם בהרצאות של הרופאים , הקשבתי מקרוב לכל מילה. רופא מיילד, גניקולוג אינו יודע דבר וחצי דבר על לידות טבעיות.
לא מזמן הכנתי עבודה על תנוחות בלידה רציתי לאסוף חומר מספר למיילדות וגניקולוגיה ולהפתעתי הגדולה בספר בעובי של מזרון פוליפוסטרופדי לא היה איזכור ולא הקטן ביותר לשיטות להקלה על כאב בשיטה לא תרופתית, לא היה דבר על תנוחות בלידה, לא הוזכר דבר על לידה בכלל שמתנהלת בצורה טבעית!! הייתי בשוק שספר כל כך עבה אינו מכיל שום דבר על לידה בצורתה הטבעית הוא כן מכיל אינסוף על פתולוגיות, סטטיסטיקה, מה עושים בניתוח קיסרי חירום!! הרופא יודע מה לעשות כאשר יש מצוקה. אבל וזה אבל גדול הוא לא יודע שהוא גורם לזה !! וזה מודגש בקול צעקה כן גורם לכל המצוקות האלה!! כמובן שזה לא מרוע ולא מכוונה רעה. הכל נעשה בכוונה לעזור ולתת מענה לאפשרות סבירה של סכנה. אבל ויש לי הרבה אבלים כל הפעולות האלה למניעת מוות גורמות להרבה הרבה נזק. נכון שבסופו של דבר יש תינוק בריא בידיים. ויש אישה חיה ובריאה. אבל גם כאן צריך לשאול מה היה המחיר ששולם!! האם אכן זו התוצאה הטובה ביותר שהמערכת יכלה לספק לנו? לא!!

לסיים את הפרק הזה אני רוצה מאוד מאוד להמליץ:
א. אם אתם מרגישים חוסר ביטחון נסו להמנע מכל התערבות ולהיות מנוטרים בבית חולים-אמנם יקר יותר לאשפז ללא התערבות-אבל נראה לי שחייכם שווים יותר וחיי תינוקכם.
ב. תמיד תשאלו האם המוניטור תקין, האם העובר במצוקה. תשובה שלילית כלומר העובר אינו במצוקה יכולה להרגיע אתכם ותידעו שאין צורך להתערב אלה רק לעקוב במידה ויש חשש.
ג. אל תאמינו שזה שהרופא אדיב ונחמד מצביע על מקצועיות- אין בין השניים קשר. מקצועיות מבטיחה את בריאותם של התינוק והאם ואינה מעמידה אותם בסיכון!
ד. מיעוט מיי שפיר בסוף ההריון הוא דבר טבעי ונורמאלי! הגוף מכין עצמו ללידה ע'י היפתרות מנוזלים. הטווחים הינם גדולים מאוד בין 100-200 CC שתו הרבה לפני בדיקת כמות מיי שפיר.

יומן התומכת

על ידי אי_טל* » 30 נובמבר 2009, 18:27

הי יום טוב
במחקרי על פרטיות בלידה קראתי מחקר שהצביע על 17% סיכון לקיסרי על כל אדם נוסף שנכנס לחדר.
הציטוט המדויק מתוך העבודה" :
במחקר שנערך (Continuity of Nursing Care and Its Link to Cesarean Birth ) נמצא כי נשים מטופלות בממוצע ב- 5.4 אחיות בזמן לידה ומספר הפעמים הממוצע שבהם הן מתחלפות הינו 7.4 ליולדת. ככל שמספר האנשים המטפל באישה עולה כך עולה הסבירות לניתוח קיסרי.
"Each additional nurse caring for the same laboring woman was associated with a 17 percent
greater risk of cesarean section, with a range of risk of 4–32 percent greater."
עוד מתוך העבודה:
ד'ר מישל אודנט מחבר הספר child birth without fear ועוד ספרים רבים אחרים מדבר על פרטיות כככל ראשון ללידה ומסביר כי זהו פתרון להרבה סיבוכים אפשריים בלידה כגון היתקעות תינוק בתעלת הלידה או לידה שמתעכבת. הזכות הבסיסית של האישה לא להיות מופרעת בלידה צריכה להיות מכובדת במקום בו היא מרגישה בטוחה והתהליך שמלווה אותה ואת התינוק שעומד לצאת באהבה.

במאמר נוסף Do not disturb: the importance of privacy in labor. נמצא כי כאשר אישה אינה מרגישה בטוחה והלידה מופרעת עולה רמת הקטוכולמינים אשר גורמת לעצירת הלידה או להארכתה. הפרעה לפרטיות אינה מתבטאת דווקא בנוכחותם של אנשים אלה בכך שהלידה מתנהלת בהפרעות כגון ניטור, בדיקות, תחושה שהשעון הינו גורם משמעותי או אנשים זרים הנכנסים לחדר.
יום טוב מקווה שזה עונה לשאלתך
ותודה תודה על תגובתך

יומן התומכת

על ידי יום_טוב* » 29 נובמבר 2009, 05:27

שלום אי-טל!

דף מרתק ומקסים, הפעילות שלך מעוררת השראה!

אני עונה על שאלתך בקשר לפרטיות. ילדתי לידה ראשונה רגילה בבית חולים הדסה עין כרם בירושלים לפני כשנתיים. הגעתי עם דולה מנוסה מאוד שהיוותה משענת רצינית לאורך כל הדרך והדמות היציבה שלוותה אותי במהלך כל הלידה (התחלפו בלידה שלי 3 משמרות של מילדות). כשביקשתי לסגור את הדלת גם הם ענו לי שלא מקובל ובשביל זה קיים הוילון שתלוי ליד הדלת. אני הבנתי שזה בגלל שהמיילדות יוצאות ונכנסות כל כך הרבה פעמים לחדר ואם הן צריכות להיכנס בדחיפות אז הדלת מונעת זאת מהן.

קצת מצחיק לדבר על פרטיות בלידה. בלידה שלי מתוכה שהיתי 11 שעות בבית החולים ספרתי 6 נשים שונות שבדקו לי פתיחה+ הרופא שתפר בסוף. קבוצת סטודנטים ביקשה להיות נוכחת בלידה שלי (ונענתה בסירוב על ידי בעלי). בשלב מסוים פשוט ויתרתי על המרחב הפרטי כי בין כה וכו הוא היה כלכך פרוץ. אבל התודעה שלי הייתה במקום מאוד פנימי, כמו במערה, מרוכזת בעצמה. אז פחות היה אכפת לי מבמצב רגיל.

האם שהיה בבית הייתה גורמת ללידה להראות אחרת? האם יש סטטיסטיקות שמראות קצב התקדמות לידה שונה בבית לעומת בית חולים? והאם המספרים מראים שלידת בית יותר "בריאה" מלידת בית חולים?

יום-טוב

יומן התומכת

על ידי מיה* » 28 נובמבר 2009, 23:54

הי איטל
דברי איתי לגבי הערב בהרצליה
052
3864319

יומן התומכת

על ידי אי_טל* » 16 נובמבר 2009, 19:09

הזמנה לערב סיפורי לידה מעצימים מזמין נשים שחוו לידה טבעית מעצימה, מרגשת וחיובית, לספר על כך לנשים לפני לידה ראשונה ובהריון ראשון על מנת להעצים אותם ביכולות הנשיות.
מוזמנות נשים בהריון וכן נשים שמעוניינות לספר את סיפור הלידה שלהן.
הערב יתקיים בהרצליה (3.12.09)
תשלום -15 ש/ח
לפרטים נוספים:
איטל -04-8392901
052-2905839
[email protected]

יומן התומכת

על ידי אי_טל* » 16 נובמבר 2009, 19:08

כן הספר זמין את מוזמנת לשלוח לי מעטפה מבויילת ואשלח לך את הספר

יומן התומכת

על ידי מנטרה* » 14 נובמבר 2009, 22:37

שלום אי טל.
דף מרתק!!
איזה כיף להגיע אליו.
רציתי לשאול האם "לידה פעילה" זמין להשאלה?
אני אמורה ללדת במאי וצריכה את הספר עד אז, האם זה מקובל מבחינתך? במידה וכן, אני אתקשר אליך לגבי כתובתך וצ'ק בטחון.
כל הכבוד לך על היוזמה הנ"ל, זה רעיון מקסים.
תודה רבה,
מנטרה.

יומן התומכת

על ידי אי_טל* » 14 נובמבר 2009, 12:48

לצורך מחקר שאני עורכת אשמח לשמוע על הרגשתכם לגבי פרטיות בלידה (בבית חולים): האם פרטיות חשובה לדעתכם, האם הייתה פרטיות בלידה, האם הפריע לכם אנשים בחדר וכל מה שנראה רלוונטי לנושא.
אפשר לכתוב כאן או לשלוח לי במייל [email protected]
תודה מראש למשתתפות
איטל

יומן התומכת

על ידי אי_טל* » 23 ספטמבר 2009, 21:42

אני רוצה לחזור אל הצחוק של הלידה האחרונה- הבנתי כמה חשוב "חוק הספינקטר" גם אותו למדתי מאינה מיי. זוכרים איך זה שהבן זוג נותן נשיקה וזה גורם לתחושה נעימה בין הרגליים. סליחה על התיאור המיני אבל זה בכלל לא סליחה כי זה באמת כך. לא צריך לנתק את ההקשר הקיים בין הפה ובין מה שקורה בזמן לידה באזור הוגינה. אפשר להגיד לבן הזוג לנשק ולחרמן אותך בזמן הלידה וזה רק יקדם את הלידה וירפה את הספינקטר התחתון בזמן שהעליון (הפה) נהנה מנישוקים.קיים קשר חזק בין העליונים לתחתונים והספינקטר התחתון מתכוץ כל אימת שיש בנו תחושה לא בטוחה או לא נעימה. ולכן כל כך חשוב לגרום ליולדת להרגיש יפה, בטוחה, אהובה וממחויכת !! ואכן הלידה התקדמה כל כך מהר שבקושי יכולתי להאמין מפתיחה של 4 היא קפצה לפתיחה של 10 תוך 20 דקות בדיוק!! איי אייי יהאי איזה חוק ספינקטר מופלא.
עוד דבר ששכחתי לצייין שבבית חולים כרמל מתבצעים כמעט כרוטינה חוקנים!! שזה ממש מיושן וכבר לא עושים בב'יח מתקדמים יותר בארץ..
טוב הייתה לידה מאוד מהירה שלצערי הדבר היחיד הלא טוב בה היה שהיא התקיימה על הגב-נצטרך לעבוד על טכניקות למניעת השיטה הזו אבל כיוון שהכל ערוך לשיטת הלידה הזו צריך הרבה אומץ לא לשכב כך ומיילדת "שתסכים" לילד אחרת. התנאים גם לא בדיוק נוחים למשהו אחר כי אין מיטה או איזור רחב ונוח ללידה בצורה אחרת. מה שלא משאיר הרבה ברירה זה שהמיטה בנויה בצורה כזו שהיא נשלפת בזמן הלידה כך השיולדת מביאה את עכוזה עד קצה המיטה אל מול המיילדת וצוותה..
עוד דבר ששכחתי לציין על בית חולים כרמל הן שיש שם רק 2 מקלחות+שרותים בכל חדרי הלידה ואם הן תפוסות אז זו ממש בעיה.
היה מעניין שה' ממש העדיפה את המקלחת החשוכה יותר והאינטימית יותר על פני זו שהייתה בחדר מלא אור. ביקשתי בהתחלה לכבות את האור אבל אמרו לי שאי אפשר (????) אה ועוד דבר(סליחה על חוסר הרצף) שצריך לשקול בלידה בכרמל היא שביקשתי לסגור את הדלת והמיילדת החוצפנית אמרה לי"זה לא מקובל" אמרתי לה אבל אנחנו רוצים פרטיות!! ותובתה בפעם השניה "זה לא מקובל" אז אני בחרתי לא להלחם על הנקודה הזו אבל בחיי זה לא בסיסי פרטיות בלידה??

יומן התומכת

על ידי ליאה* » 21 ספטמבר 2009, 21:42

איטל שנה טובה
כל כך מרגש לקרא שהערב הצליח.לצערי הרב אני התייאשתי באמצע,אחריי 40 דקות בעוספיא ופקקים ללא קץ פשוט הסתובבתי.
משמח לשמע על כל הנשים שכן הגיעו.
אם שוב תחליטי לארגן כזה מפגש אשמח ליטול בו חלק.
ושוב שנה מופלאה
לידות בריאות
ליאה

יומן התומכת

על ידי אי_טל* » 21 ספטמבר 2009, 20:34

ערב סיפורי לידה מעצימה ולידה מעצימה בעקבותיה
ערב סיפורי לידה מעצימה התקיים בביתי יום לפני ראש השנה. הערב שהיה מלווה בתקלה מרכזית בשל חגיגת בחירות בעוספיא וחסימת כל הכבישים התחיל מעט מאוחר אבל נכחו בו נשים נפלאות הריוניות וכאלו שבאו לספר על הלידות המעצימות שלהם.
מה שהיה מעניין זה שבאה מיילדת מבי'ח וסיפרה על הלידות שלה: "צרחתי וזה כאב אבל זכרתי שאם אמא שלי יכולה גם אני יכולה..." ולעומתה יולדת בית סיפרה בהתלהבות רבה על לידותיה בבית תוך כדי ריקודים. זה הזכיר לי את השיר הזה :"תרקדי , תצרחי.." שניהם היו מעוררות השראה לדברי הנשים בהריון, ואפילו גרמו לחברתי שילדה לידה ראשונה בבית חולים לשקול לידת בית (ותאמינו לי היא לא הטיפוס!!)
הסיבה שחשבתי על הערב הזה היה לגמרי בהשראת הספר המדהים של אינה מיי גסקין "a guide to childbirth " שעורר בי את המחשבה שאם בקהילה שלה נשים שומעות ורואת לידות חיוביות וזה משפיע על היולדות שלהן להאמין בכוח שלהן אז צריך לייצר פה מסגרת שמספרת על לידות חיוביות ומעצימות.
הופתעתי מאוד שהמיילדת בי'ח רצתה להגיע וגם הסתקרנתי. אני חייבת להגיד שהכי למדתי ממנה כי למרות שאני חושבת שאפשר לחשוב על לידה כדבר מעצים חשוב לי לא לייצר התנגדות כשמיהי בהריון חושבת שזה כואב והיא רוצה אפידוראל. המיילדת סיפרה שלא הספיקה לקבל את האפידוראל בלידה הראשונה ובשניה ידעה שהיא יכולה בלי. וגישתה לנשים היא כזו שמאפשרת להבין גם את זו שלא רוצה וגם את זו שרוצה -והאם לא כולנו רוצות שיקבלו את ההחלטות שלנו בהבנה?? משום מה דווקא ההתלהבות והשמחה שבה תוארה לידת הבית גרמה לחברה בהריון לחוש אליה סוג של התנגדות למרות שעל יולדות אחרות השפיעו סיפורי הלידה שלה באופן חיובי ביותר. אז מה שנותר לי להבין זה שדרושה התגמשות רבה וחוסר פאנטיות ומי אם לא אני היא ראש הפאנאטים??!! אז אני הכי הרבה צריכה ללמוד לקפל בתוכי את מרב הגישות והיכולות.

יום למחרת היתה ארוחת החג שממנה חזרנו אני ובן זוגי בשעת הלילה המאוחרת 1 וכבר ב 3 צלצל הטלפון ממרכז הפליטות של דרפור להודיע על תחילתה של לידה. התפתלתי במיטה כיוון שהלידה הקודמת הייתה לא פשוטה אבל נסעתי לבי'ח בסביבות 5 בבוקר.
היולדת שאיתה נפגשתי שבוע קודם היתה מלווה בחברה ומנהלת מרכז הפליטות. שבוע קודם באתי לבקר את היולדת הקודמת וישבתי אם זו הנוכחית (ה') כדי להסביר לה שלמרות שהיא מגיעה לבית חולים מותר לה לנהוג איך שהיא רוצה .כלומר לנוע ולרקוד ולהתקלח וכל מה שאפשר לעשות שיהיה לה נוח. חשבתי שאולי בגלל שהם מגיעות לארץ זרה הן חושבות שהן צריכות להתאים את עצמן לתרבות זרה וללדת באופן "ביתחולימי" אני מאמינה שזה עזר כי אכן ה' שיתפה איתי שיתוף פעולה מלא ולכל אורך הלידה הצלחתי להצחיק אותה ולגרום לה לחייך.
בגלל נוכחותה של החברה היה קל יותר להעביר מסרים של "אל תתערבו" מה שהקל מאוד על מניעת פקיעת המים והחתך.
פה אני חייבת לציין שבית חולים כרמל מכיל בכל ערכת לידה מספריים לחתך וכן חומר הרדמה לאיזור הפרינאום על מנת שהיולדת לא תחוש בחתך!! לא כל בית חולים מכיל בערכת הלידה את הציוד הזה וזה נעשה רק לאחר שיש צורך בחתך -למרות שלמה שיהיה צורך??(בערב סיפורי הלידה המיילדת סיפרה ש% החתך בבי'ח כרמל הוא 18% -לידעתכן בנות)
המשך יבוא מיומנה של התומכת

יומן התומכת

על ידי אי_טל* » 02 ספטמבר 2009, 11:26

המשך
אכן ללא אישור של היולדת המיילדת עושה חתך בפרינאום. אח'כ החתך הזה יגרום לדימום רב ולתפירה מורכבת ע'י הרופאה שבאה לתפור.
שעת הלידה מתקרבת והמיילדת מעודדת את היולדת לדחוף. לשמחתי היא מסבירה לה מה לעשות אבל גם מבקשת אותי להפסיק עם העידוד. אני מפסיקה לבקשתה ועוברת להניח מטלית קרה על ראשה הלוהט והמזיע מרוב מאמץ.
לאחר הלידה המיילדת רק מראה את התינוק החמוד ואפילו לא מגישה לה אותו. עובר זמן רב של בערך שעה וקצת עד שהיולדת נתפרת וביוזמתי אני מגישה את התינוק לאחר שהמיילדת מבקשת שאחכה ואתן לה אותו מאוחר יותר לאחר שתעזוב את חדר הלידה.
אני לא יודעת אם זה בגלל שלא היה בן זוג או בגלל שזו אישה פליטה שהיחס היה כל כך נטול רגש וחיבה. המיילדת חזרה ואמרה לי"איך אפשר לתקשר איתן זה כל כך קשה". ברור שאם זה מה שאתה חושב אי אפשר יהיה לתקשר ואני לתומי חשבתי שלידה זה משהו אוניברסלי...
בנימה זו אסיים ומקווה שבמהרה אגיע להיות מיילדת וליילד נשים בתקשורת הקוסמית הלידתית.
מזמינה שוב נשים שחוו לידה מעצימה לבוא לספר את סיפורן לנשים בהריון ראשון לפני לידה.
המפגש יהיה בעוספיא באחד הערבים שלפני ראש השנה.
איטל

יומן התומכת

על ידי אי_טל* » 30 אוגוסט 2009, 16:13

המשך
המיילדת מסבירה לי שהיא צרה מידי.למרות שלא שמעתי על דבר כזה בלימודים או בספרים הרבים שקראתי. היא עוד אמרה לי שהתינוק גדול כלומר המיילדת בתחפושת ובמסווה לא באמת חושבת שאנחנו הנשים יכולות להתרחב לגדול וללדת ילד שהוא מעל 3.700 קילו. טוב נשכתי את השפתיים.
המשך יבוא צריכה ללכת.

יומן התומכת

על ידי ב_דרך* » 30 אוגוסט 2009, 00:01

)-:

יומן התומכת

על ידי אי_טל* » 29 אוגוסט 2009, 21:28

לידה בבית חולים כרמל
ערב טוב גבירותי ורבותי: והשבוע בדרמתיות אספר על תחפושתה של המיילדת שהיא בעצם מיילדת במסווה.
אני פותחת פתיחה בהלצה אך למרות שראיתי מראות דומים בעבר אני שוב בטראומה אחרי שקראתי ספר מדהים של "אינה מיי גסקין" a guide to childbirth" המראות היו הפעם עוד יותר צורמים.
הספר מדהים כי הוא מספר בצורה כל כך יפה איך אישה יכולה ללדת ומה בעצם מחבל בסיכויים. התיאורים על הרחם המדהימה שלנו שיכולה לגדול ולקטון (אוי אם היינו גברים היינו מתרברבים על היכולת הזו) אבל זה ציטוט שלה ולא שלי!!! ועוד סיפורים שמציבים בפורפורציה את המימסד הרפואי ואת מה שבאמת המחקר מראה!! כדאי לקרוא זה לא רק ללידה זה מעשיר את החיים בכלל...
אז בכל אופן אני עם היולדת ללא בן זוג ( פליטה מדרפור), המלווים של היולדת ובהם מתורגמנית עומדים לעזוב ולהשאיר אותה בחזקתי הבלעדית וכן בזו של בית חולים כרמל. רגע לפני שהם עוזבים המתורגמנית מסבירה על אפשרות האפידוראל היולדת מסרבת (פעם ראשונה)אני מציגה עצמי למיילדת במשמרת ראשונה..ומיד אחרי שניה היא פונה אלי ואומרת "היא בהרבה כאב כדאי שניתן לה אפידוראל לא??" לא הבנתי אם היא מנסה לבדוק אותי או את דעותי לגבי האפידוראל אבל היולדת סירבה (פעם שניה) לקבל את ההצעה הנדיבה.אני מציעה לקחת אותה למקלחת אנו צריכות לנדוד לחדר אחר תוך כדי הצירים. המיילדת מדליקה את הפלורוסנט הכי זוהר שיש ואנו נכנסות לחדר כשאני חשה שההתפשטות ליולדת מול האור הבהיר לא נעים כל כך ואכן לאחר 2 דקות היא מבקשת לצאת ולובשת במהירות את החלוק.
שוב לאחר כמה שעות נכנס אחד הרופאים לחדר, (יש לציין שלחדר יש דלת אבל מטעמי נוחות לצוות רק הוילון משמש כמסתור מפני זרם האנשים הנכנסים והיוצאים.) מבלי ממש להסתכל על היולדת או להציג את עצמו כנדרש הוא שואל אותה אם היא רוצה אפידוראל (פעם שניה) הוא מסביר לה על אפשרויות הפעם בערבית. הוא גם נוגע בה ומחליט שהתינוק גדול (כל מה שמעל 3.700 נחשב בעיניהם גדול) מה שמצריך נוכחות רופא למקרה שהכתפיים נתקעות. הילוד דרך אגב נולד 3.400....שוב נכנס רופא ופשוט בוהה בין הרגליים ויוצא. הרופא מחליט לבדוק אותה לראות כמה הפתיחה, אני אומרת לו שלפני שניה המיילדת בדקה והיא מאשרת. בכל זאת הוא דוחף ידיםם ומודיע לה זה לא 9 זה 8. אינה מיי מספרת בספר על תופעת ההתכוותות כאשר זר מכניס את ידיו ובודק את האישה.
אני ממשיכה. המוניטור עליה כל הזמן מהרגע הגעתי ועד הרגע שהיא ילדה. אני הולכת להביא מים והמיילדות יושבות בפרוזדור מדברות. המיילדת שוב נכנסת. היא בודקת את היולדת וגורמת לה כאב רב בפעמים הבאות היולדת מסרבת לאפשר לה לבדוק אותה אבל בסוף היא אומרת שהיא מוכרחה לבדוק כי נראה לה שהיא דוחפת והיא רוצה לוודא שהיא בפתיחה גמורה. שוב גורמת כאב רב. המשמרת מסתיימת נכנסים מחליפי המשמרות צוות של 4-5 אנשים מדברים בקולי קולות
בעוד היולדת מנסה לדחוף המיילדת המחליפה מרימה את הסדין ומסתכלת בין הרגליים.המצב הזה חוזר על עצמו כמה וכמה פעמים. נכנסת מרימה סדין מסתכלת יוצאת. טוב הראש כבר נראה בפתח . המיילדת מחליטה להעיף את הסדין לקדם את הטוסיק אליה ומכינה את הציוד לחתך בפרינאום. אני מעיזה לשאול כי למדתי על "חוק זכויות החולה" שיש צורך להסביר על הפרוצדורה.

המשך יבוא

יומן התומכת

על ידי אילה_א* » 28 אוגוסט 2009, 22:08

כרגע נראה לי מסובך מידיי להגיע לעוספיה
גם לי ,ילדתי לידה מדהימה בניגוד לכל הסיכויים ,לפני חודשיים וקצת

יומן התומכת

על ידי כל_הריון_הוא_התחלה* » 28 אוגוסט 2009, 09:59

בתי הבכורה בת 16, ואני בת 42

יומן התומכת

על ידי כל_הריון_הוא_התחלה* » 28 אוגוסט 2009, 09:53

אי טל
איזה בלוג מעניין.
ראיתי את המודעה שלך בכיכר השוק
ילדתי לפני שבועיים, ילד רביעי.
אחרי שלוש לידות מהירות, זה היה ניתוח קיסרי.
גם משהו מעניין. בייחוד עכשיו אחרי שקראתי את התיאור שלך, בתחילת הדף.
כרגע נראה לי מסובך מידיי להגיע לעוספיה.

יומן התומכת

על ידי אי_טל* » 26 ינואר 2009, 14:21

טוב אני עוד מעט מסיימת סמסטר,כבר אמצע שנה שלישית. למדנו השנה על התחום המילדותי. המרצים שלנו ברובם רופאים"נחשבים" מרמב'ם אך אם הייתם שואלים לדעתי הייתי מחפשת רופא אחר ללכת אליו. במיוחד ד'ר יעקובי שניהל את הקורס והשתמש במילים בוטות כנגד נשים בכל הרצאה. הוא קרא לנו הנשים: שקרניות,חצאית,לתינוקות של אמהות סכרתיות הוא קרא "סמיטריילר" ועוד התבטאויות שהעליבו את האינטליגנטציה שלו אבל גם צרמו לאוזניים שלי. בעיקרון מה שנכנסתי לכתוב היה שהמסע שלי נראה משמעותי מתמיד כי כשראיתי אם איזה חומר אנושי מתמודדות נשים במיוחד נשים בסיכון כמו סכרת,רעלת,מחלות כרוניות קיבלתי תמונה של רופאים שיש להם תשובה לכל דבר ולכן מעט מאוד קשובים ונמצאים שם לתת מענה בדרך שאולי לא תמיד תהיה הקונבנציונאלית.
ציער אותי לשמוע איך מתיחסים לאישה שרוצה לעבור הפלה ומה אומרים לה,או אישה שרוצה ללדת בכלל ואיך מפחידים אותה או אישה שיש לה בעיות במחזור ומלעיטים עליה בדיקות והורמונים או אישה בגיל הבלות שחייבת לקחת הורמונים כי אחרת היא תזדקן(אוי לא) הרגשתי שמלעיטים אותי במידע חלקי ומפחיד ולא נותנים לי כאישה אפשרויות בחירה טבעיות.אני אשמח יום אחד לעבוד עם אנשים שיוכלו לתמוך בנשים ולא רק להפחיד אותם. אני כן רוצה לציין רופא אחד נעים ונחמד שלימד אותי- קוראים לו ד'ר לוינשטין והוא מטפל בבעיות של דליפת שתן והגישה שלו הייתה מאוד אמפתית ונעימה.

יומן התומכת

על ידי עורכת* » 20 אוקטובר 2008, 15:45

הי איטל, אני מציעה לך להשאיר את הדף הזה כ{{}}דף בלוג, ולפתוח דף חדש עם שמך, כדף בית אישי. כפי שכתבה לך יער ה תבחרי כל שם או כינוי שמכיל שתי מילים לפחות המחוברות בינהן בקו תחתון.

בהצלחה!

יומן התומכת

על ידי יער_ה* » 20 אוקטובר 2008, 15:37

ועוד הערה: אם את כותבת בדפים אחרים את שמך כך - איט ל או אי טל לחיצה על השם תוביל ל{{}}דף בית אישי
למעשה, הדף הזה הוא יותר דף בלוג{{}}, לא?

יומן התומכת

על ידי יער_ה* » 20 אוקטובר 2008, 15:36

דף בית אישי
תתחדשי @}

יומן התומכת

על ידי יומן_התומכת* » 13 אוגוסט 2008, 16:11

טוב שמי איטל, אני ירושלמית במקור אבל כרגע כרגע באיזור חיפה. כבר שנתיים שאני לומדת סיעוד ורוצה להיות מיילדת. כרגע אני צופה על המתרחש רק בעזרת הידיים שלי על גבי היולדת ואני צריכה לשתוק הרבה ולאפשר לדברים נוראים לקרות מסביבי. אני אוהבת להיות פה על פני האדמה הזו ולעזור..למי שצריך

יומן התומכת

על ידי איטל* » 05 אוגוסט 2008, 20:16

איך הופכים את זה לדף בית??? קראתי את ההוראות אך לא הצלחתי ליישם??

יומן התומכת

על ידי איטל* » 05 אוגוסט 2008, 19:50

קורס תומכות לידה(דולות) יפתח בחודש אוקטובר בביתי באזור חיפה. הקורס יעובר ע'י שושנה גולדבאום דולה ותיקה כבר 40 שנה ומי שהייתה בעבר אחראית על חינוך במשגב לדך. הקורס יערך בימי חמישי בערב ושישי בבוקר.עלות 4000 שח.
לפרטים נוספים וסילבוס ניתן לפנות אלי: איטל ב [email protected]

יומן התומכת

על ידי איטל* » 26 יוני 2008, 22:27

כן משאילה-אין לי כבר ספר אחד בבית. מה את צריכה נראה איפה למצוא לך?

יומן התומכת

על ידי אילת* » 18 יוני 2008, 14:18

הי איטל, את עדיין משאילה ספרים לקריאה?

יומן התומכת

על ידי איטל* » 18 יוני 2008, 13:25

אתמול היה המפגש עם אחת המיילדות הגדולות בעולם זה דבר אחד לשמוע על זה ודבר אחר לגמרי לפגוש את זה פנים מול פנים. מה שאהבתי זה את ההנחיה שלה למיילדות שרוצות ממנה ידע. היא אומרת מה שחשוב זה שתהיו קשובים ,ערוץ פתוח ..." אחרי 40 שנה היא אומרת שהיא עדיין לומדת. הדברים זרמו אל ליבי הפשטות שלה איך שהדברים מסתבכים בגלל חוסר נכונות לראות פתרונות פשוטים ולא מסובכים. היא תיארה את המין האנושי בצורה כל כך הומוריסטית. ובכלל הייתה מלאת הומור ורכות .היו אנשים קרובים לי מפורסמים מאוד שעזבו בגלל שיעמום ואני הוקסמתי ממנה לא היה רגע של שיעמום. דווקא כי אנשים מחפשים את החדש והמעניין באיזה תעלול קסמים שירגש אותם וכל מה שהיא הביאה היה את עצמה. את ההתבוננות שלה אל תוככי הנפש היולדת. היא דיברה על חרא ונודים (פלוץ) והייתה כולה שם צחקה על עצמה ועל דברים שקרו ראתה את הטוב בכל דבר רע שקרה וזה היה מעורר השראה לראות איך אדם כל כולו נתון לנושא הזה ומעוניין בו גם אחרי עשרות שנים במקצוע. ידעתי שהיא סיפרה את הסיפורים האלה מיליוני פעמים ובכל זאת היתה כמו חדשה.

יומן התומכת

על ידי פלוני_אלמונית* » 18 דצמבר 2007, 05:47

איטל, הספריה עדיין פתוחה?;-)
אשמח לשאול את diary of a midwife-van olfhen Fehr ואם תרצי להשאיל לך את baby catcher בתמורה (או צ'ק פקדון כמובן)
"gani" [email protected]

יומן התומכת

על ידי איטל* » 02 אוקטובר 2007, 18:01

נעמה:תתקשרי אלי ונדבר 0522905838

בנושא אחר:
החיים הביאו לסיים שנה ראשונה בביספר לסיעוד ....בדרכי להיות מיילדת זה החלום.....בנתיים לוקחת חלק במעט לידות וזה בסדר כי הלימודים לא מאפשרים הרבה.מוזר להיות בתוך חלום לחיות אותו.כל כל הרבה שנים שאלתי את עצמי "מה אהיה" והנה אני צועדת בדרך שמשמחת אותי.
אתמול נפגשתי עם אחת הנשים שהייתי איתה בלידה,זו הייתה לידה לא קלה וכעת כמה חודשיים לאחר הלידה היא מספרת לי על תינוקה :היא מספרת שיש לו בבעיה נוירולוגית לא ברור ממתי ,האם זה קרה כתוצאה מהטראומה של הלידה או שהיה עוד קודם בזמן ההריון עצמו? אף אחד לא יכול להגיד בוודאות ,אבל התחושה היא של אחריות אישית.זה נורא להרגיש שהדברים אינם בשליטתי שאולי יכולתי לעשות משהו .ומצד שני זה לא מין שגעון גדלות כזה לחשוב שהכל תלוי בי????

יומן התומכת

על ידי איטל* » 01 ספטמבר 2007, 11:39

נעמה
השאלתי את הספר לבחורה בדרום:קיבוץ נאות סמדר
דברי איתה:אלינור: 08-6358183 וכאשר היא שולחת לך שלחי לי צק פיקדון
[email protected]

יומן התומכת

על ידי נעמה...* » 31 אוגוסט 2007, 07:00

איטל
תודה רבה על הנדיבות
אני אשמח להשאיל את הספר של אילנה שמש-ללדת בבית
אני גרה רחוק,אז אשמח אם תוכלי לשלוח לי . מבטיחה להחזיר לכשאסיים לעיין בו

נעמה וייס
דקל דום 9,באר אורה,88810

תודה מראש

יומן התומכת

על ידי כליל* » 31 יולי 2007, 17:06

כל הכבוד על הרעיון !!!!

יומן התומכת

על ידי איטל* » 30 יולי 2007, 21:46

החלטתי לפתוח את הספרייה הפרטית שלי לכל דורש-ת יש לי די הרבה ספרים טובים על הריון ולידה ואני רוצה שיהיו נגישים לקהל האימהות לעתיד.
הרשימה בעברית:
לידה פעילה
אילנה שמש-ללדת בבית
הרשימה באנגלית אין מה לעשות ארוכה יותר:
spiritual midwifry
birth without violence-leboyer
childbirth without fear-Dick read
the thinking Woman's guide to a better birth
Thank you Dr. lamaze
diary of a midwife-van olfhen Fehr
herbs for pregnancy and childbirth-Anne Mcintyre
ספרים על לידה מהודו באנגלית:
lifestyle during pregnancy
Pregnanct -what the indian woman always wanted to know
ןספר בישול אחד צימחוני :
pregnancy cook book-complete nutrition gouide

הספרים הם להשאלה בלבד !!!! ללא תשלום אבל אם איזשהו הסדר פיקדון (עוד לא חשבתי מה)
אם יש מי שרוצה לתרום לספריה מוזמן לרווחת כולם.
ורק ספרים שמגדילים את כוחה של האישה ללדת
ניתן להתקשר:0522905838
גרה באיזור חיפה אבל יכולה לשלוח גם בדואר

יומן התומכת

על ידי איטל* » 12 אפריל 2007, 17:56

אחת הייתה לפני חודש היתה זו לידה מיוחדת של אישה אמיצה שרצתה לנסות לידה רגילה לאחר לידה קיסרית(ויבק).בתור דולה עם ניסיון בויבק הרגשתי עוד קודם שזה הולך להיות קשה,לא בגלל הויבק .פשוט יש נשים שחשוב להם להיות מאוד מוכנות מאוד יודעות .ומה שגיליתי על לידות זה שכמה שמוכנים צריך לבוא גם כמו דף ריק ולתת לגלים לשטוף אותך.לפעמים "אובר"מוכנות הוא מכשלה ויש פחד משתק שלא נותן לזכור שהגל של הציר הוא זמני והוא נגמר.
הרגשתי שלא משנה מה אעשה האישה שלי לא יכלה לשאת את הזמן של הצירים.היא בסוף ביקשה אפידורל ואנחנו ניהלנו לנו שיחה נעימה,מעניין המצב הזה יושבים ומפטפטים כאילו שאין תינוק בדרך,כאילו שהגוף לא ממשיך להתכנס פנימה,אבל הוא כן רק הראש לא שם ביחד עם הגוף ומתחיל להבנות פער הראש והגוף מתרחקים ונוצרת תהום!לא יצא לי לחוות הרבה לידות אפידורל אבל הלידה הזו התעוררה בנקודת האפס.....הגיע הזמן ללחוץ והאפידורל כבר לא פעל התהום נפערה שם בבת אחת ומעולם לא ראיתי פחד והיסטריה כזו על פני אדם.ידעתי שזה התהום של המוות שבלידה רגילה נבנה עם כל גל של ציר והאישה צועדת יחד איתו ואז היא שם היא מוכנה,אבל לא כשנוצר הטישטוש בין הלידה לכאב.אני חושבת שכל אישה שילדה מרגישה את זה את הצורך למות על מנת לתת למשהו חדש לבוא,אף אחד לא מדבר על זה אבל זה קיים ויש יכולות שונות להתמודד אם זה.זה מפחיד אין ספק אז מה עושים?אין לי תשובה!

יומן התומכת

על ידי איטל* » 13 דצמבר 2006, 14:32

בואה של לידה תמיד מרגש אותי.......

יומן התומכת

על ידי איטל* » 09 אוגוסט 2006, 01:39

היולדת היפה,יש לה עור כזה נוצץ העיינים קצת לא פה אבל גם לא שם נמצאת בדיוק במקום הזה שאפשר לקרוא לו קסום,היא במסע,היא מביאה את ילדה לעולם,יש בה עוצמה וכוח,היא רכה וסוערת,היא עדינה אך מלאת גבורה,היא בתוך עצמה אך יודעת בדיוק מה קורה מסביבה.שערה עם אגלי זיעה עורה חם וגופה רוקד,הריקוד קדמוני ומשותף לכול נשות העולם שאי פעם ילדו.החיבור אליה נעשה ללא מילים משהו עמוק ונקי מעבר לתרבות ושפה ,מנהגים,רעיונות ודעות,אני מוקסמת מכוחה ,זה שעדיין היא לא יודעת על קיומו אך פועם מימנה יוצא בגלים הולכים ומתחזקים,היא אישה שגופה יודע בדיוק מה לעשות.

יומן התומכת

על ידי איטל* » 19 יוני 2006, 14:49

יש לי מין בעיה כזו לבקש כסף
הייתי בלידה של זוג אחד לאחר הלידה באתי לבקר ולהביא מתנה ,הבעל רצה לשלם לי אבל אני התביישתי באותו המעמד ועכשיו לא נעים לי להתקשר ולהגיד להם לשלם לי.מתי צריך לקחת את הכסף?בלידה זה לא מתאים וגם לא לפני.אז מתי?אולי פשוט תפסיק להיות לי הבעיה הזו???

יומן התומכת

על ידי איטל* » 19 יוני 2006, 14:46

ושידרוג:
חברה שלי הכינה כזו חליטה של רוזמרין,רק שהיא לא הניחה את זה באסלה אלא לקחה שתי קוביות עץ וישבה על הקוביות כשגבה לקיר,מה שגאוני זה שהיא עשתה את זה יחד עם האפינו.היא אמרה שזה היה מעולה.הרוזמרין מרכך ופותח וקל יותר לעבוד עם האפינו.היתה לה בסוף לידת ואקום והיא לא נקרעה!!!

יומן התומכת

על ידי איטל* » 30 אפריל 2006, 15:47

לפני הלידה החל משבוע 35 יש לעשות פעמיים ביום חליטה של רוזמרין בתוך קערת מים רותחים שאותה מניחים בתחתית האסלה (כן כן)זהירות לא להישרף ולהניח מספיק נמוך ולשבת על זה במשך עשר דקות כל יום.זה מתוך קורס ההכנה ללידה של גוני אבלמן שממליצה על זה .כנראה מרכך את הפרינאום ומכין לקראת הלידה.

יומן התומכת

על ידי איטל* » 30 אפריל 2006, 15:43

כבר זמן רב שלא ביקרתי פה ,לשימחתי הייתי נוכחת בלידות רבות טוב אולי לא רבות אבל בשבילי שבע זה הרבה יותר מאפס.
הרכבת יצאה מהרציף ולמרות שאני לא יכולה להגיד שאני מנוסה ,כבר יש לי מושג די טוב על מה שקורה שם בבתי בחולים.
השבוע התאכזבתי מעצמי אם אפשר להתאכזב ממשהו שהוא אתה,אבל הרגשתי שנטשתי את העמדה כי לא הייתי נוכחת בלידה שהבטחתי להיות בה.
נכון שדאגתי לגיבוי מבעוד מועד וידעתי את היולדת ויש לי אלף הצדקות ובכל זאת תחושת האשמה מקננת בי ובמיוחד לאור העובדה שהלידה הסתיימה
בואקום.זה אולי קצת יהירות מצידי לחשוב שהייתי יכולה להציל את המצב אבל אני חושבת שאולי כן יכולתי ,וזה הורג אותי.
אולי לא הפנמתי כמה זה טובעני ושאי אפשר לנסוע לצפון (גם אם יש לזה לפחות שלוש סיבות טובות) או לשום מקום שיגרום לי לא להגיע ללידה!!
כל ההבדל הוא בכך שהאישה סומכת עלי ומכירה אותי לפני הלידה ובכך שלא הגעתי פגעתי באמונה ובמה שנבנה בינינו האמון שהיא נתנה בי שאהיה שם לצידה
אני יודעת שמה שקורה קורה ושלכל אדם יש מחליף אבל זה בכל זאת לא נותן לי מנוחה שלא הגעתי.אין לי תירוצים ולכן אני מבקשת את סליחתה וגם את סליחתכם הנשים באשר אתם ומקווה שלעולם לא אאכזב אישה באופן כזה שוב.

יומן התומכת

על ידי אמא_נוסעת* » 27 ינואר 2006, 00:04

כיף מאוד לקרוא אותך!

יומן התומכת

על ידי איטל* » 26 ינואר 2006, 22:59

בהריון הראשון יש את הפחד מהלא ידוע.מתי יתחילו הצירים איך זה ירגיש ?מתי ללכת לבית חולים? מה לעשות כשיש צירים?ועוד אלף שאלות שגם חכמים סינים הכינו מהם ג"לי כי לא יכלו לספק מרשם שיפתור את הבעיה.
אז היום התקשרה אלי "לקראת אמא "בהריון ושאלה אותי "רגע התבלבלתי מה אני עושה כשיתחילו הצירים"?
קודם כל את מתקשרת אלי כידי להגיד לי שהתחילו ואז זה תלוי אם יום ואם לילה?אם לילה אז כדאי לנוח ולא להטריד ממנוחתו את הבעל הישן ,הוא יצטרך את הכוחות לזמן יותר קריטי ,כשתרצי לאכול פודינג והוא ירוץ להביא.....
אבל מה בעצם חשוב במיוחד, כי זו לידה ראשונה ויכולה לקחת זמן רב ואם לא רוצים להגיע לזירוז שיוביל לאפידורל שיוביל למצוקת עובר שיוביל לניתוח קיסרי (לא מחייב אבל קורה מידי פעם) ,כדאי לנשום עמוק ולהירגע .זו רק ההתחלה ולא כדאי לבזבז את כל האנרגיה על ההתחלה אלא לשמור אותה לזמנים הבאים אחרי שכל ההתחלה התחילה.
אז נחזור להתחלה ,מה כן לעשות?לנוח אם אפשר ואם זה לילה ללנסות לישון ואים זה יום אפשר לאפות עוגה או אם את חובבת שופינג ללכת לקנות אחת (אבל לא להתפלא אם חשבון האשראי מתנפח )אפשר לשמוע מוסיקה או לנגן או לראות סרט או לפטפט בטלפון ללכת לטיול בשכונה או
לנקות את הבית לרקוד ,לצייר,אבל בשום אופן לא להתמקד על זה שאת בצירים ולבזבז את כל ההתרגשות בבת אחת..קחי נשימה ותהני מהיום
לכו לגן חיות לפארק אבל אל תדגרו על השעון.
כשהזמן הנכון יגיע תדעי שזה הזמן ללכת לבית חולים .אז תתחיל העבודה הקשה זו שבשבילה חיכית ואגרת את עוצמתך .לרגע
שבו תתני את עצמך לחוית הלידה ולכוחות שלך ששמרת ואספת במשך חודשים של ציפיה לפרוץ ממך החוצה.

יומן התומכת

על ידי איטל* » 15 ינואר 2006, 18:03

vbac
לידה וגינלית אחרי קיסרי.
אפשרי בהחלט.מה נחוץ?לרצות ללדת כך וסביבה תומכת.מישהו מקצועי לדבר איתו על אפשרות כזאת ורצוי מישהו שתומך בvbac
יתרונות:*החלמה מהירה ולא כואבת
  • התקשרות מידית עם התינוק
  • חויה ריגשית טובה
סיכונים:
קרע ברחם שיוביל לדימום ואף במקרים קיצוניים למוות של התינוק ו\או האם.

יומן התומכת

על ידי איטל* » 12 ינואר 2006, 23:28

בחילות שליש 3
היום למדתי שאמנם יש הרבה דברים שיכולים לעזור בבחילות בשליש הראשון אבל לבחילות
בשליש השלישי מאוד עוזר לאכול סלרי וחברה בהריון אמרה שגם קולורבי עוזר

יומן התומכת

על ידי טרה_רוסה* » 19 דצמבר 2005, 14:57

@}

יומן התומכת

על ידי איטל* » 18 דצמבר 2005, 16:24

לפני כמה שבועות הייתי נוכחת בלידה הראשונה שלי.
הלידה הזו הגיעה אלי דרך העובדת הסוציאלית של בית החולים שפנתה אלי ושאלה אם יהיה צורך האם אוכל להתלוות ללידה של אם חד-הורית שנותנת את התינוק לאימוץ.
מיד הסכמתי וחיכיתי לטלפון מהאישה המדוברת כדי שנוכל להפגש לפני הלידה,אבל האישה לא התקשרה וגם העובדת הסוציאלית לא פנתה אלי שוב כך שחשבתי שהעולם כבר דאג לאישה ולתינוקה ללא עזרתי וכבר המשכתי בעיסוקי ולא נצמדתי לטלפון כמו לאהוב ,אבל באיחור של שבוע בשעת ערב מאוחרת צלצל הטלפון
והקול ביקש שאגיע מיד לבי"ח .קפצתי משמחה והתרגשות לקראת הלידה הראשונה ,ואח"כ רצתי לארון לבחור את הבגדים המתאימים לארוע.
כשהגעתי לבי"ח האחיות שאלו בחשדנות מה ,מי אני ? וכשאמרתי לשם מה באתי נאנחו ברווחה ואמרו "אה חיכינו לך"הכניסו אותי מיד לחדר סמוך בלי הכנה נוספת אפילו את שמה של היולדת עוד לא ידעתי וצללתי למים ,כי פתאום הייתי שם בתפקיד, לתת משהו לאישה שעוד לא הכרתי ולא מכירה אותי אבל עיניה אסירות תודה למרות שלא עשיתי דבר.
א הסתכלה עלי ולמרות הבישנות שלי ניגשתי אליה ונתתי לה את ידי היא לא התנגדה וידעתי בליבי שכל מה שאני צריכה לעשות זה להיות שם בשבילה.
לא באתי להביע דעות ולא באתי לילד תינוקות ולא להגיד מה נכון ושגוי ,התבררה לי בבת אחת התמונה,באתי להיות איתה לתת לה חום ותמיכה ללא ביקורת
וללא יהירות בלי לדעת מה נכון ידעתי שאין צורך להכביר במילים,עיסיתי את גבה וכיסיתי אותה ,הכאב שלה היה גדול אבל היא שמרה אותו בתוכה מאופקת אולי מתוך רגשות אשמה שבקרוב תמסור את התינוק ואולי כי כל הנשים כואבות בלידתן.היא נרדמה למספר דקות וחשבתי שזה זמן גם בשבילי לנוח,מי יודע כמה זמן אהיה שם,אבל מיד ביקשה שאשאר לידה, חזרתי לתת לה את ידי וליטפתי את שערה בחיבה כחושבת שזה מה שבן זוג אוהב היה עושה ברגעים אלה.
שהתינוק יצא המיילדות עטפו אותו והניחו במקום מרוחק בחדר בתיך עגלת חימום,האם הסתכלה עליו באהבה ,אבל לשאלתי אם היא רוצה להחזיק בו ענתה שלא.
אולי לא רצתה להיקשר אולי אלף סיבות מי אני שאשפוט,נשארתי עוד אבל הרגשתי שנוכחותי כבר אינה נחוצה ,אולי בגלל שהיתה אינטימיות גדולה ואין שמחה שאחרי לחלוק אותה ורק שלב השאלות מגיע וזהלא בדיוק נושא שרוצים לפתוח אותו אם מישהי שלא מכירים,אז הלכתי והיתה בי שמחה על הלידה הראשונה הזו
שבאמת מישהי יכלה להעזר בי בלי מילים ולמרות הסיטואציה היוצאת דופן.

יומן התומכת

על ידי איטל* » 15 דצמבר 2005, 14:37

עצה:
קחו איתכם מצלמה ללידה (גם בלי פילם)
הצוות מתפקד יותר טוב ב"אור הזרקורים"

יומן התומכת

על ידי יעלי_לה » 13 דצמבר 2005, 17:49

_ממה שידוע לי לשיטת משגב לדך יש יותר סיכוי לקרע ברחם בלנל"ק.
>כרמית כרמית, האם שומעת??<_
אני חושבת שאדיף לדסקס את זה בדף ניתוח קיסרי (ההסבר על שלושת הסוגים הועתק לשם)

יומן התומכת

על ידי איטל* » 13 דצמבר 2005, 14:21

והיום תרגילים לחיזוק שריריי האגן:
  1. ירידה בספירלהיורדת של האגן ועלייה ,קצת כמו ריקודי בטן עם חישוק.אפשר לעשות עם הבן זוג או עם תמיכה של אישה .
מחזיקים אחד בשני ההריונית מחזיקה בזרועות ויורדת ועולה ,כדאי לפסק את הרגליים ושרגל ימין(או שמאל) תקדים במעט את שמאל.
יוצר גמישות של הגב התחתון
  1. לבד אפשר להחזיק בידית של דלת משני הצדדים כשהדלת נמצאת בין הרגליים ולרדת ולעלות.
  2. ישיבת כלב ,הוצאה והכנסה של עצם הזנב ,כאשר ההריוניתנמצאת על ארבע
  3. בשכיבה על הצד הרמת הרגל על הכתף של הבן זוג או חברה תומכת ,פתיחה וסגירה של הרגל מעלה ומטה בשני הצדדים .
  4. תנוחת היוגה פדמה אסאנה (טובה גם לכאבי מחזור)ישיבה על הטוסיק והבאת כפות הרגליים יחדיו על-מנת לנשוק זו לזו ברכיים לצדדים ואם זה כואב אפשר לשים תמיכה מתחת לברכיים,כרית או שמיכה .









2

יומן התומכת

על ידי יעלי_לה » 13 דצמבר 2005, 11:25

כתבת כאן דברים מעניינים וחשובים. אפשר להעתיק לדף ניתוח קיסרי?

יומן התומכת

על ידי יעלי_לה » 11 דצמבר 2005, 18:44

הדהמת אותי עכשיו בתיאור של הקיסרי ביקיני.

בזמן שניתחו אותי הרגשתי פתאום שאיבר פנימי מהבטן שלי נמצא ממש מחוץ לגוף שלי, הרגשתי אותו כאילו גבוה באוויר. כל הזמן חשבתי שזו תחושה סובייקטיבית שלא מעידה על כלום. עכשיו אני קולטת שזה אכן קרה - לשלפוחית השתן שלי. מדהים.

אגב, מה פירוש "יומן התומכת"? האם את דולה? האם זה דף בלוג?

יומן התומכת

על ידי איטל* » 11 דצמבר 2005, 17:42

על ניתוחים קיסריים
למדנו השבוע על שלושה סוגים שונים של ניתוח קיסרי:הקלאסי,הביקיני וניתוח שנקרא על שם בי"ח משגב לדך(שם בינלאומי)פשוט MLD.
הקלאסית כמעט לא מבוצעת בזמננו אבל בכל זאת אפרט מעט עליה:הניתוח הנ"ל לוקח באופן ממוצע בין 45דקות לשעה וחצי כולל הכל.זמן פתיחת הבטן והוצאת התינוק בין 10-15 דקות,איבוד דם של האישה בערך 1000 סי סי .
בעיות:לא אפשרית לידה וגינלית אחרי ניתוח כזה אפשר ללדת רק 3 ילדים ויש לחכות שנתיים בין ההריונות על מנת לאפשר הצטלקות של החתך.
לא הסברתי בהתחלה אבל את הרחם מוקף בשלוש שכבות שריר .שריר אופקי שריר אנכי ושריר שנסרג בניהם בדומה לתנועת שמונה,החתך יכול להיות בכל מקום בבטן בהתאם למצב עיבוי צוואר הרחם(שעולה פנימה בזמן הלידה)והוא יחתוך דרך השרירים האלה בזמן ניתוח .גם בקיסרי "ביקיני"
הניתוח של הביקיני
נחתך לרוחב הבטן התחתונה ,זמן הוצאת התינוק בין 10-15 דקות זמן סגירה ותפירה כולל הכל בין 45 דקות לשעה וחצי.
בעיות
ממש מתחת לקו הבקיני יושבת שלפוחית השתן שיושבת מעל צוואר הרחם על מנת להגיע לרחם צריך למעשה להזיז את השלפוחית על מנת לא לפגוע בו .יש בכך סיכון כיוון שזהו איבר מאוד רגיש,עלולים להתפתח זיהומים או בעיות בהחזקת השתן.
אפשרית לידה וגינלית אחרי ניתוח ביקיני ומספר ילדים לא מוגבל.
הניתוח השלישי "משגב לדך"נמצא בשימוש מאוד קטן בארץ, לא יודעת בדיוק למה.אבל בשאר העולם הוא בשימוש מאוד נרחב ומוכר.
המציא אותו רופא בשם ג"ואל שחשב על דרך טובה יותר להכנס לבטן.הוא חשב על כך שהעור נמתח ולכן עשה חתך של 3-4ס"מ ומתח את שאר העור
הכניס מכשיר שמגן על השלפוחית בלי צורך להוציא אותה.אח"כ הוא מזיז את שלושת שכבות השריר הצידה (ולא חותך אותם).
הניתוח הזה עורך דקה אחת ,כן שמעתם נכון דקה (צפיתי בוידאו של ניתוח כזה) וכלל הניתוח אורך 10 דקות
איבוד דם מועט (לא נחתכים אברים)250=300 סיסי ,יש פחות שימוש באנטיביוטיקה
ריפוי מהיר יותר
פחות בעיות בהנקה
ופחות שימוש במשכחי כאב.
למה הרופאים לא משתמשים בשיטה זו?
לרופאים יש אמון בטכנולוגיה ולכן קשה להם להשתמש בידיים ןהם פחות חופשיים ללמוד טכניקות חדשות
אפשרית לידה וגינלית ואים הגבלה על מספר ההריונות.

מי שרוצה לעשות שימוש במידע זה מוזמן אבל....
אני מבקשת לקחת את דברי ולברר אותם לעומק ,הם לא מניסיון אישי אלא רק מתוך לימודי.
אני כן יודעת על שני רופאים שמבצעים ניתוחים MLD אתם מוזמנים לכתוב לי אם תרצו יותר מידע בנושא
[email protected]
זהו להיום יומן התומכת.

חזרה למעלה