על ידי צפריר_שפרון* » 16 פברואר 2013, 20:40
אמאלה,
ראשית טוב להירגע. באחת. מתוך החלטה. הכל בסדר.
עכשיו, אחרי שנרגעת, אם את מעונינת לברר על העניין הזה של "שומע קולות" עדיף שתפני למישהו אובייקטיבי. כלומר, מישהו ששומע קולות.
פסיכולוג, פסיכיאטר, כל מי שמעולם לא שמע קולות - לא מתאים.
כאן, יכולה בהחלט לפנות אל הקולות שמדברים אל בנך בראשו, ולבקש מהם להניח לו, שכן עדיין צעיר מאוד, וכאשר יתבגר, אם יבקש לשוחח עם המקור הזה, מוזמנים לחזור.
את בעצמך, ולטובת זה הנך מתבקשת להסכים לרעיונות שאינם הגיוניים בעבורך כלל וכלל.
כלומר, להאמין מתוך בחירה שיש מקור חיצוני שמדבר אל כולנו בראשנו, אלא שברגיל הדיבור הזה מתרחש במחוזות ההזיות שבין שינה לערות ולהפך.
אז, כאשר אנחנו לא זוכרים את ההנחייה הרוחית הזו, היא אינה מאיימת עלינו.
עם זאת, הוא בהחלט צעיר וטוב לפנות שם ולבקש, בתקיפות של אם, את הדחייה הזו, מבחינת המיקום, המקום, הזמן והעתוי, לגילאים מאוחרים בהרבה.
ממך מתבקשת הסכמה לתרגיל כזה, ויכולה גם לעשות בעבורך עצמך טקס פרטי כשמבקשת, על ידו כשהוא ישן, בעודך סוככת עליו ומגינה עליו מפני סנוור, עודף האצלה ואור.
בשום פנים ואופן אינו בורח באמצעות סיפורי בדים, אינו בורח מלהתמודד עם המציאות, להפך, אם נהנה מזה - זה מתוך מציאת אוזן קשבת למילותיו הפנימיות שממילא לא נועדו לאף אחד מחוץ לעולמו הפנימי.
צאו מלחץ. כלומר בנושא הזה לגבי הילד, אם אתם מעוניינים להיות בלחץ חפשו סבה אחרת, למשל - הקולות שאתם שומעים ברגע שנדמה לכם שילדכם המיוחד - חריג ושהחריגות הזו, מאיימת עליכם, באנוכיות מרשימה, שהרי אם הוא חריג, זה הוא, ובינינו, מי מכל הילדים והאנשים - אינו חריג?
כולנו "אני".
תודות.
אמאלה,
ראשית טוב להירגע. באחת. מתוך החלטה. הכל בסדר.
עכשיו, אחרי שנרגעת, אם את מעונינת לברר על העניין הזה של "שומע קולות" עדיף שתפני למישהו אובייקטיבי. כלומר, מישהו ששומע קולות.
פסיכולוג, פסיכיאטר, כל מי שמעולם לא שמע קולות - לא מתאים.
כאן, יכולה בהחלט לפנות אל הקולות שמדברים אל בנך בראשו, ולבקש מהם להניח לו, שכן עדיין צעיר מאוד, וכאשר יתבגר, אם יבקש לשוחח עם המקור הזה, מוזמנים לחזור.
את בעצמך, ולטובת זה הנך מתבקשת להסכים לרעיונות שאינם הגיוניים בעבורך כלל וכלל.
כלומר, להאמין מתוך בחירה שיש מקור חיצוני שמדבר אל כולנו בראשנו, אלא שברגיל הדיבור הזה מתרחש במחוזות ההזיות שבין שינה לערות ולהפך.
אז, כאשר אנחנו לא זוכרים את ההנחייה הרוחית הזו, היא אינה מאיימת עלינו.
עם זאת, הוא בהחלט צעיר וטוב לפנות שם ולבקש, בתקיפות של אם, את הדחייה הזו, מבחינת המיקום, המקום, הזמן והעתוי, לגילאים מאוחרים בהרבה.
ממך מתבקשת הסכמה לתרגיל כזה, ויכולה גם לעשות בעבורך עצמך טקס פרטי כשמבקשת, על ידו כשהוא ישן, בעודך סוככת עליו ומגינה עליו מפני סנוור, עודף האצלה ואור.
בשום פנים ואופן אינו בורח באמצעות סיפורי בדים, אינו בורח מלהתמודד עם המציאות, להפך, אם נהנה מזה - זה מתוך מציאת אוזן קשבת למילותיו הפנימיות [b]שממילא לא נועדו לאף אחד מחוץ לעולמו הפנימי[/b].
צאו מלחץ. כלומר בנושא הזה לגבי הילד, אם אתם מעוניינים להיות בלחץ חפשו סבה אחרת, למשל - הקולות שאתם שומעים ברגע שנדמה לכם שילדכם המיוחד - חריג ושהחריגות הזו, מאיימת עליכם, באנוכיות מרשימה, שהרי אם הוא חריג, זה הוא, ובינינו, מי מכל הילדים והאנשים - אינו חריג?
כולנו "אני".
תודות.