המסכימה עם ענת
הבעיה היא לא עם האוננות עצמה, אלא עם המינון.
ברגע שזה מפריע לתפקוד היום-יומי - זה לא מצב טבעי.
כלומר לא טבעי שהילד יתקשה לבצע פעולות פשוטות
ולא יחשוב לבד על לשחרר את היד השניה (מהבולבול) כדי לקבל עזרה ממנה ולא מהההורה.
מסכימה עם ענת שיכול להיות שמשהו מטריד אותו.
יחד עם זאת אין שום סיבה שבעולם שהוא יטריד מינית את השכנה
אפשר ורצוי להעיר.
מאמי, תמשוך את הבולבול בחדר.
אנחנו לא מושכים איברים ליד אנשים אחרים/שכנות.
וזאת האמת, לא?
לאט אלט.
לגבי מה טבעי ומה לא,
לקופים אולי טבעי לגעת בעצמם בכל רגע,
לקיים יחסי מין כולם על כולם,
ללדת תינוקות לפני שמבינים מי נגד מי.
האדם המתורבת מגביל את החופש המיני של עצמו ושל בני מינו.
כל אחד לפי תרבותו הוא.
יש המון מגבלות במין, יש קודים של התנהגות שמקובלת בחברה.
תפקידך כאמא להכניס את הילד לעולם הבוגרים.
ברגישות ובבטחון.
לבדוק את הגבולות של עצמך, ולא להתבייש להכיר בהם.
זה בסדר שיהיו גבולות.
כמו למשל לחטט באף מדי פעם זה לא נורא בכלל,
אבל להסתובב כל היום עם אצבע באף
ולנגב אפים על שכנות זה כבר פחות מקובל....
לגבי הטראומות הצפויות -
חשוב לזכור שאת לא "נלחמת בתופעה" אלא מנתבת אותה לכיוון יותר "רגוע",
כלומר שזה לא יהיה העיסוק העיקרי.
קודם כל - ליד אנשים אחרים
אולי יעזור לשים מכנס כשנכנסים אורחים.
לגבי אמא שלך, נראה לי שהתגובה שלה על ה"בולבול המלוכלך" נובעת מהעיסוק התמידי של בנך עם האיבר הפרטי שלו.
כלומר כך היא מביעה את עמדתה בנושא.
לדעתי יעזור לה מאוד לדעת שאתם "מטפלים במצב",
וסביר לניח שזה יפסיק מעצמו כשהבולבוליזציה תצטמצם.
המסר המרכזי עובר ממך אל בנך, אלא אם כן אמך היא דמות יותר דומיננטית מבחינתו (מה שלא נראה לי).
תראי איפה את יכולה לעזור לבנך לוסת את תשוקותיו ושתפי את אמך.
אולי היא חושבת שלא אכפת לך?
מאמינה שפגישה עם איש מקצוע מנוסה יכולה להרגיע ולתת כלים.
המון בהצלחה