על ידי ר_ו_ת_ה* » 17 אוקטובר 2008, 02:10
קראתי עכשיו את כל הדף, לא יכולתי להפסיק
(אני אשלם על זה מחר ביוקר-מלמדת שיעור ב-8 בבוקר...)
מעורר מחשבות ומדכא מאד
נכתבו פה הרבה דברים חשובים ואני חייבת לציין שהסיכוי שאי פעם אקנה מגרש ב"הרחבה", ירד מאד בעקבות הדיון פה. עם זאת, עד שהערים לא יעברו שינוי אמיתי (שספק אם יקרה)- אנשים ימשיכו לחפש את ה"טבע" בכל ההרחבות הללו. אני זוכרת שהייתי בלונדון והעברתי ימים שלמים בנסיעה בתחתית לפארקים- ושעות על גבי שעות בפארקים, תחת עצים עתיקים ושמחים, ותחושה של טבע אמיתי- בלב העיר. כולל חיות, שלווה, והאנרגיה האמיתית הזו שמקיפה אותך במפגש עם הטבע. וכל זה- בלב העיר. זה מבחינתי האידיאל. ומנגד,במעבר חד, חוזרת אליי תמונה מאחד הימים האחרונים שלי בעיר- אני יושבת בפארק הירקון, מניקה על הדשא, ו20 ס"מ ממני עובר איש מהעירייה ומרסס בטירוף. אני מנתקת את הגמד המשתעל מהציץ ונחרדת - מה ולמה לרסס?? ומה התשובה?- " ריסוס נגד עשבים שוטים". לגמד היתה פריחה עד הערב מהריסוס הזה, שנעשה באמצע הריאה "הירוקה" בתל אביב, ביציאה שלנו ל"טבע". ועוד צריך להגיד תודה, כי עוד רגע גם יצליחו לאשר בנייה של מסעדות וכו' בפארק- ר' נמל תל אביב המחריד, מישהו זוכר שיש שם ים??!. ואני כבר בכלל לא מדברת על זה שבאמצע כל פארק גדול בת"א- הירקון, פארק דרום, פארק ר"ג, ממוקמת לתפארת אנטנה סלולארית עצומה- לרווחת הרובצים בפארק, שיוכלו להשתזף ולחטוף קרינה סלולארית בו-זמנית (ואם נוסיף סיגריה בפה, זה כבר ממש פרסומת לסרטן, לא??)
הנקודה היא שכל הדיבורים על לגור בערים ולהפסיק הרחבות קהילתיות הם יפים, וכנראה גם נכונים. אבל מה עם זה שלגור בתל אביב זה פשוט לשכוח לגמרי מטבע? אין לאן לברוח בעיר, אין ריאות ירוקות אמיתיות הים מטונף, הפארקים - כבר כתבתי. מי שלא רוצה לקבל טבע בקופסת שימורים, ולא רוצה להשתרך בפקקים של סופ"הש על כביש החוף - בנסיון נואש לצאת לנשום קצת, בורח לגור מחוץ לעיר. גם אני עשיתי את זה, אמנם בשכירות במושב כרגע, אבל כשאני חושבת על "איפה לגור כשאהיה גדולה"- אין לי תשובה.
אף מושבניק לא יסכים שאבנה לו על הגג בית. מה נשאר??!! איזה פתרונות ריאליים יש?
קראתי עכשיו את כל הדף, לא יכולתי להפסיק
(אני אשלם על זה מחר ביוקר-מלמדת שיעור ב-8 בבוקר...)
מעורר מחשבות ומדכא מאד
נכתבו פה הרבה דברים חשובים ואני חייבת לציין שהסיכוי שאי פעם אקנה מגרש ב"הרחבה", ירד מאד בעקבות הדיון פה. עם זאת, עד שהערים לא יעברו שינוי אמיתי (שספק אם יקרה)- אנשים ימשיכו לחפש את ה"טבע" בכל ההרחבות הללו. אני זוכרת שהייתי בלונדון והעברתי ימים שלמים בנסיעה בתחתית לפארקים- ושעות על גבי שעות בפארקים, תחת עצים עתיקים ושמחים, ותחושה של טבע אמיתי- בלב העיר. כולל חיות, שלווה, והאנרגיה האמיתית הזו שמקיפה אותך במפגש עם הטבע. וכל זה- בלב העיר. זה מבחינתי האידיאל. ומנגד,במעבר חד, חוזרת אליי תמונה מאחד הימים האחרונים שלי בעיר- אני יושבת בפארק הירקון, מניקה על הדשא, ו20 ס"מ ממני עובר איש מהעירייה ומרסס בטירוף. אני מנתקת את הגמד המשתעל מהציץ ונחרדת - מה ולמה לרסס?? ומה התשובה?- " ריסוס נגד עשבים שוטים". לגמד היתה פריחה עד הערב מהריסוס הזה, שנעשה באמצע הריאה "הירוקה" בתל אביב, ביציאה שלנו ל"טבע". ועוד צריך להגיד תודה, כי עוד רגע גם יצליחו לאשר בנייה של מסעדות וכו' בפארק- ר' נמל תל אביב המחריד, מישהו זוכר שיש שם ים??!. ואני כבר בכלל לא מדברת על זה שבאמצע כל פארק גדול בת"א- הירקון, פארק דרום, פארק ר"ג, ממוקמת לתפארת אנטנה סלולארית עצומה- לרווחת הרובצים בפארק, שיוכלו להשתזף ולחטוף קרינה סלולארית בו-זמנית (ואם נוסיף סיגריה בפה, זה כבר ממש פרסומת לסרטן, לא??)
הנקודה היא שכל הדיבורים על לגור בערים ולהפסיק הרחבות קהילתיות הם יפים, וכנראה גם נכונים. אבל מה עם זה שלגור בתל אביב זה פשוט לשכוח לגמרי מטבע? אין לאן לברוח בעיר, אין ריאות ירוקות אמיתיות הים מטונף, הפארקים - כבר כתבתי. מי שלא רוצה לקבל טבע בקופסת שימורים, ולא רוצה להשתרך בפקקים של סופ"הש על כביש החוף - בנסיון נואש לצאת לנשום קצת, בורח לגור מחוץ לעיר. גם אני עשיתי את זה, אמנם בשכירות במושב כרגע, אבל כשאני חושבת על "איפה לגור כשאהיה גדולה"- אין לי תשובה.
אף מושבניק לא יסכים שאבנה לו על הגג בית. מה נשאר??!! איזה פתרונות ריאליים יש?